ואיך מעבירים לשם הודעות או שהן עוברות לשם אוטומטית? --משוש30 11:39, 25 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::
בס"ד
::::::::::::
אני יודעת איך להעביר, ואשמח לעזור בכיף.
::::::::::
ליאת.שיחהמישהי שאיכפת לה 11:41, 25 נובמבר 2005 (UTC)
:::את יכולה להסביר לי? --משוש30 11:43, 25 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::::
בס"ד
::::::::::
מוזמנת לעבור לדף השיחה שלי להוראות מפורטות,
::::::::
ליאת.שיחהמישהי שאיכפת לה 11:45, 25 נובמבר 2005 (UTC)
::משוש30, כדי לפתוח ארכיון, כותבים בתיבת החיפוש את שם הדף שבו הארכיון יהיה (במקרה שלך: שיחת משתמש:משוש30/ארכיון1), לוחצים על "חפש" ואז על "עריכה" בתוצאות החיפוש. לשם מעבירים ידנית מידע מהדף שיחה שלך ובוחרים ב"שמור דף". כדי להפנות לדף זה מדף השיחה, יש ליצור קישור כזה בראש דף השיחה שלך: הארכיון הראשון שלי, שיראה כך: הארכיון הראשון שלי.
::אי אפשר לעשות זאת אוטומטית. צריך למחוק מידע בדף שיחה ולשים אותו בארכיון. למידע מפורט יותר ודרך נוספת ואולי קלה יותר, ראה כאן. בברכה, Yonidebest Ω Talk 12:19, 25 נובמבר 2005 (UTC)
:::תודה רבה על ההסבר --משוש30 12:34, 25 נובמבר 2005 (UTC)
::::יש הסבר בויקיפדיה:דף שיחה#ארכוב. טרול רפאים 13:16, 25 נובמבר 2005 (UTC)
שימוש בעורך שונה
שלום,
אני מתכנן להקים אתר ויקי ברשת ביה"ס בו אני עובד, לצורך פרויקט בו כל אחד מהתלמידים יתרום ערך לקטגוריה עליה אחראית כיתתו.
למרות שמרבית התלמידית מנוסים מאוד בעבודה במעבדי תמלילים (Word), אני חושש שהם יתקשו לכתוב ולערוך את הערכים לשביעות רצונם באמצעות ממשק העריכה הלא-מאוד-ידידותי של ויקי, בעיקר בכל הנוגע להדגשת טקסט, הוספת תמונות וקישורים, שימוש בטבלאות ובתרשימים ועוד.
ברור לי שאת החסרונות שהזכרתי אפשר לראות גם כיתרונות, אבל אנחנו לא רוצים להסיט קשב ממטרתו המרכזית של הפרויקט לסוגיות "שוליות" כמו הדרכות אודות עריכה בויקי וכו'.
האם יש פתרון, כלומר עורך "ידידותי" ומוכר יותר, או שמדובר ב"בעיה" אינהרנטית בויקי?
תודה,
דוד ב.
:התוכנה שמפעילה את ויקיפדיה (מדיה-ויקי) לא כוללת אפשרות כזו, אך [http://www.wikipage.org/wikinaut/index.php/Enotif Enotif], תוכנה שמבוססת על מדיה-ויקי, כוללת עורך WYSIWYG, שעשוי להתאים למה שאתה צריך. אתה יכול לבדוק אותו [http://www.wikipage.org/wikinaut/index.php?title=WYSIWYG-Editor/Sandbox&action=edit כאן] (שים לב שצריך ליצור שם חשבון לפני שמנסים להשתמש). רועי | שיחה | 16:52, 25 נובמבר 2005 (UTC)
::תודה רועי, זה נראה הרבה יותר מתאים, אבל:
::# האם יש תמיכה "נורמאלית" יותר בעברית (לא הצלחתי לשנות את כיווני הפסקות כך שיוצגו מימין לשמאל).
::# האם ניתן "להוריד" מנוע זה (בדומה למנוע של מדיהויקי) ולהריצו על שרת ארגוני "סגור"?
::# האם קיימים ממשקים נוספים מסוג זה? או אולי תכנות "ביניים" שמאפשרות לבצע את ההמרה בין כתיבה ב-WYSIYG לתחביר-ויקי, וכך להמשיך ולהריץ את מנוע מדיהויקי המקורי?
::שוב תודה, דוד ב.
:::# כתיבה מימין לשמאל באתרים הפוכים בד"כ לא עובדת. אני מניח שאם תגדיר במהלך ההתקנה את הוויקי כוויקי שכותב מימין לשמאל (כמו ויקיפדיה), זה יסתדר מעצמו.
:::# כן, צריך רק [http://developer.berlios.de/project/showfiles.php?group_id=4473 להוריד] את התוכנה עצמה במקום את מדיה-ויקי.
:::# לא ידוע לי על ניסיונות נוספים לשלב WYSIWYG עם מדיה-ויקי, ואני לא חושב שיש תוכנות שמשלבות תחביר-ויקי עם עורך ויזואלי. בכל מקרה, לא ברור לי למה זה נחוץ. Enotif כוללת את כל התכונות של מדיה-ויקי.
:::יש לציין שאני לא מומחה ל-Enotif, ומעולם לא ניסיתי להתקין אותה בעצמי. מידע ועזרה מפורטת יותר תוכל לקבל בוויקי של Enotif (ר' קישור למעלה) או מ[mailto:mail@tgries.de המפתח] של התוכנה. רועי | שיחה | 17:22, 25 נובמבר 2005 (UTC)
::::למעשה, נראה לי שהדבר שהכי יתאים לי הוא מאקרו ל-Word, שיודע להמיר את העיצובים במסמך לתחביר-ויקי. לצערי, [http://meta.wikimedia.org/wiki/Word_macros#WikiWord הגרסה היחידה שמצאתי] אינה מתפקדת היטב עם טקסט בעברית. עם זאת, נראה לי שהשינויים שנדרשים למאקרו אינם גדולים - בסה"כ הוא עובד די יפה (ואפילו ממיר טבלאות פשוטות).
::::-דוד ב.
מישהו יכול לומר לי מהו האתר הזה?
http://hebrewencyclopedia.com, ובנוסף האם צדקתי כששאלתי את השאלה הזאת כאן, או שאולי הייתי צריך לשאול במזנון?
:נראה לי בסדר כאן.
:האתר הזה הוא נסיון להרוויח קצת כסף על הגב של ויקיפדיה - הוא מעתיק את התכנים של ויקיפדיה ומשלב פרסומות, בתקווה שאנשים יגלשו אליו במקום לויקיפדיה. מותר לפי הרשיון של ויקיפדיה. נדב 14:28, 25 נובמבר 2005 (UTC)
:: תיקון - האתר הזה מבצע עבירה על החוק של גניבת עין - הוא לא מעתיק תכנים אלא מזדהה כ"ויקיפדיה" והדבר אסור לפי תנאי הרישיון של ויקיפדיה ולפי חוקי מדינת ישראל. (ומהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית). דרור 15:22, 25 נובמבר 2005 (UTC)
בעניין חסימות , אבקש לדעת אם קיימת אפשרות לקבל יעוץ צמוד בכתיבת ערכים כדי להימנע מחסימה.
:אין צורך בליווי אישי. אל תכתוב שטויות ואל תשחית ולא תחסם. גילגמש • שיחה 09:49, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:אבל במיקרה שקימים חלוקי דעות -הרי הצד השני נחשב ככותב שטויות.
:ואם כך אשמח לקבל הרשאה לכתוב בשיחות ולהבהיר את עמדותי.
::תלוי מה תכתוב. אם אלו דברי טעם או ביקורת לגיטימית, אז לא תחסם. אם זה סתם קללות אז זה משהו אחר. כעקרון, לא חוסמים כל כך מהר. גילגמש • שיחה 10:03, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::::
בס"ד
::::::::
גם כאן אני לא מסכימה עם גילגמש, לי אישית יש חונך מבין אנשי ויקיפדיה, וזה רעיון מצויין.
::::::::::
ליאת.שיחהמישהי שאיכפת לה 12:04, 27 נובמבר 2005 (UTC)
::בכל אופן, השיטה הטובה ביותר (כפי שמפורט ב:תבנית:אזהרה) היא לכתוב כל דבר שנראה בעייתי קודם בדף השיחה. נדב 15:30, 28 נובמבר 2005 (UTC)
בעיה ביצירת תבנית אחידה לקישורים למאמרים עיתונאיים
ניסיתי ליצור את תבנית:מאמר עיתונאי כדי להבטיח מבנה אחיד לכל הקישורים למאמרים בעיתונות, אולם כאשר ניסיתי להפעיל אותה בערך רודולף ורבה הקישור לא התווסף. מה אני לא עושה נכון?
:נדמה לי שהסימן שאלה בלינק הוא שגורם לבעיה. לינק בלי סימן שאלה עובד היטב. מה המשמעות של סימן שאלה בתוך תבנית ? רחל 10:08, 27 נובמבר 2005 (UTC)
::זו בעיה, כי סימן שאלה בקישורים משמש בדרך כלל לסמן "מכאן מתחילים פרמטרים". ערןב 10:10, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:::אולי כדאי להתחיל בתבנית נפרדת לעיתונים הנפוצים (YNET, NRG, הארץ)? אבינעם 11:47, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:רק לשם הדיוק בעובדות - הסימן שיוצר את הבעיות הוא לא סימן השאלה, אלא סימן השווה (=), משום שהוא תו בעל משמעות. כמו שניתן להשתמש בתחביר:
::
:ניתן גם להשתמש ב:
::
:ההסבר המלא בעזרה:תבניות. ניסיתי לעקוף את הבעיה ע"י תו מיוחד (ב-&0061#;) אבל זה לא עזר. אולי מישהו יצליח להמשיך מכאן. רועי | שיחה | 19:02, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::אולי להוסיף טקסט לא מעוצב מסביב לסימן השווה? Yonidebest Ω Talk 19:10, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::: - מרביץ לעצמי בראש ותוהה איך לא חשבתי על זה - - כן, אתה בהחלט צודק. עכשיו זה עובד. רועי | שיחה | 19:16, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::אולי אפשר להשתמש בקישור מקוצר (יש הרבה אתרים שנותנים את השירות הזה - כותבים את הלינק הארוך ומקבלים לינק מקוצר בתמורה). Avibliz 19:19, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::גם זאת אפשרות. כל אחד יפעל בדרך שמתאימה לו - תגי nowiki סביב סימן השווה, או [http://tinyurl.com/ tinyURL]. אגב, אני מכיר מישהו שלא היה מזיק לו להשתמש בשירות הזה - לכל דף באתר שלו יש URL ארוך למדי, ולכן הוא נוהג לקצר אותו, אבל לא באמצעות tinyURL. התוצאה - אי אפשר לחזור אחורנית מהאתר שלו... אולי אתה מכיר אותו במקרה? ;-) רועי | שיחה | 19:35, 28 נובמבר 2005 (UTC)
סרגל כלים
משום מה, התמונה שאמורה לייצג את הפונקציה של "טקסט מחוק" בסרגל הכלים של העריכה מופיע כאיקס אדום והכיתוב טקסט מחוק. זה רק אצלי? והאם יש פתרון? תודה, דורית 18:41, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::::::
בס"ד
:::::::::
גם אצלי זה כך,
:::::::
ליאת.שיחהמישהי שאיכפת לה 18:43, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:גם אצלי זה כך, מפני שהתמונה [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/meta/c/c9/Button_strike.png] (לעומת [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/ea/Button_align_left.png] לדוגמה) נמחקה מהשרת מאיזו שהיא סיבה. אולם אין לי מושג למי לפנות, הרי לא ניתן לשחזר תמונות, ואיני יודע מהיכן התמונה המקורית. Yonidebest Ω Talk 19:17, 28 נובמבר 2005 (UTC)
החלפתי את התמונה וכעת הבעיה תוקנה. מאחר שלתמונה החדשה יש כתובת שונה בשרת יתכן שהתיקון לא יוצג באופן מיידי, במקרה כזה יש לטעון מחדש את הדף באמצעות Ctrl+F5. ערן 21:05, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:עדיין לא עובד לי למרות הctrl+F5. וזה מקשה עלי לערוך כיוון שעכשיו יש לי 2 שורות בסרגל. דורית 22:16, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::אצלי ה-Ctrl+F5 כן עובד אחרי התיקון של ערן... המלצה: למחוק הקבצים בתקייה הזמנית ע"י כלים->אפשרויות אינטרנט->לחיצה על כפתור "מחיקת קבצים". זה ימחק את הקבצי האינטרנט הזמניים ויאלץ להוריד את הדף מחדש ועל ידי כך לרענן אותו... Yonidebest Ω Talk 22:24, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:ניסיתי כבר קודם לכן, אבל זה לא עזר. אולי עקב איטיות הויקי. דורית 22:38, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::התייאשתי, זה עובד בפיירפוקס אבל לא באקספלורר. אני מניחה שאני צריכה לשנות את monobook.js. ערן? דורית 20:53, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:::משום מה, לקח לדפדפן שלי דקה-שתיים לעלות מחדש אחרי הctrl+f5... את הבטוחה שחיכית מספיק זמן כדי שהדף יעלה מחדש? אני אישית לא רואה את הקשר למונובוק... Yonidebest Ω Talk 20:57, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:כן. אני מבינה קטנה במונובוק אבל שם לכל כפתור יש כתובת, ואם הכתובת השתנתה - אז אולי זה בגלל זה. זה לפחות הניחוש שלי. דורית 21:02, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:::הבעיה נמצאת בmonobook.js האישי שלך. צריך להחליף שם את הטקסט "http://upload.wikimedia.org/wikipedia/meta/c/c9/Button_strike.png" ל"http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/c/c9/Button_strike.png" (כלומר את meta לhe), אחרי השינוי יש ללחוץ Ctrl+F5 וזה אמור לפתור את הבעיה. ערן 21:07, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::::וואלה בדיוק ראיתי את זה ב-MediaWiki:Monobook.js.. טוב נו, לומדים לאט לאט.. Yonidebest Ω Talk 21:11, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:טעות שלי, הייתי צריכה לומר שאני מתכוונת למונובוק שלי, לערן ולי יש היסטורית תיקונים שם עקב בעיות רזולוציה. זה עובד סופסוף. כרגיל ערן - תודה רבה. דורית 21:15, 29 נובמבר 2005 (UTC)
ארכוב
האם יש דרך או מדיניות מיוחדת כדי לארכב את הדלפק היעוץ? הגיע הזמן - 101 כותרות... אשמח לעשות זאת. Yonidebest Ω Talk 20:37, 27 נובמבר 2005 (UTC)
:צריך קודם כל להעביר את הדיונים שאפשר לדפי שיחה מתאימים יותר ולאחר מכן לארכב כרגיל. טרול רפאים 20:43, 27 נובמבר 2005 (UTC)
הצעה שיכולה לעזור מאוד לאתר
אני מציע ליצור דף ובו כל הקישורים למונחים שעדיין לא נרשמו, כך יהיה אפשר להיכנס לדף ואם רואים מונח שלא מוגדר ויודעים את ההגדרה שלו אפשר להגדיר אותו.
כך גם יהיו יותר מונחים באנציקלופדיה
: אינציקלופדיה אינה מילון - ועל כן אין בה מונחים אלא ערכים. דרור 21:00, 27 נובמבר 2005 (UTC)
::התכוונת לזה? נדב 15:26, 28 נובמבר 2005 (UTC)
ישו/ישוע
ראיתי שאלמוני שינה בערך "אמאוס" את כל "ישו" ל"ישוע" והחזירו את זה חזרה. בשנים האחרונות המגמה (לפחות בחוגים האקדמיים) לעבור לשימוש ב"ישוע" בגלל שיש אנשים רבים שרואים בשם "ישו" פגיעה (לכאורה ראשי תיבות של ימח שמו ושם זכרו, למרות שכמובן רב היהודים בכלל לא מודעים לכך שיש בכלל אפשרות של ראשי תיבות לשם). השתמשתי בשם "ישו" כי הוא יותר מוכר בקרב הציבור הישראלי אבל שווה לשקול מעבר לישוע כדי להימנע מבפגיעה בציבור הנוצרי קורא העברית. מה אתם אומרים? --משוש30 16:42, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:היה על זה דיון בעבר - מה שכמובן לא אומר שאי אפשר לקיים שוב דיון, אבל כהמשך לדיון ההוא. נדב 19:31, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::אני גם חושבת כמו גילגמש שאין מה להיפגע, אבל בכל זאת אנשים נפגעים. אני נמצאת בקשר עם הרבה נוצרים דוברים עברית והם באמת ובתמים נפגעים מזה. אז אני חושבת שכדאי לחשוב על זה מחדש. --משוש30 19:33, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::שוב סיפור המזכיר את גאורגיה/גרוזיה? אני סולד מהמילה ישוע, אף יותר משאני סולד מהמילה גאורגיה. נושא ראשי התיבות זה שטויות מפני לא זה מקורו, וניתן בלקות לחשוב על ראשי תיבות עבור ישו"ע (ימח שמו ועוזריו?). הבעיה היחידה עודנה הפגיעה בקומץ נוצרים הדוברים עברית. לא מדובר בעם שלם כמו במקרה של גרוזיה, אלא במיעוט. יש למישהו כאן מה לחדש בנושא? מעבר למה שכתוב בדיון? אחרת נראה לי שאין סיבה לחשוב על זה מחדש. Yonidebest Ω Talk 19:49, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::אני שמחה שרגשות של אנשים אחרים לא מעניינים אותך כיוון שאתה אישית סולד מהשם ישוע. אז הנה עוד שתי סיבות למה. הראשונה התרגום של דליץ' לברית החדשה, בן יותר ממאה שנים: " הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו: 24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויאסף את-אשתו אל ביתו: 25 ולא ידעה עד כי-ילדה בן (את-בכורה) ויקרא את-שמו ישוע" השנייה תרגום חדש לברית החדשה משנת 1976: "אליהוד הוליד את אלעזר, אלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב. 16 יעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח". אם כך קוראים לזה המקורות הנוצריים למה בעצם בכלל "ישו"? --משוש30 19:56, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::קומץ??? יש בארץ יותר מ-100,000 נוצרים, אני חושב שרבים מהם דוברי עברית. אבל גם לי הצורה ישוע לא נראית טוב, הוא נקרא ישו ביהדות מזה מאות שנים, בלי שום קשר לראשי תיבות. גם בערך מורמונים ישנה הבעיה ישו/ישוע. odedee • שיחה 20:03, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::לא חשוב כמה נוצרים דוברי עברית יש בעולם. מה שכן חשוב הוא השם המקובל בעברית. זה לא דומה למקרה של גרוזיה, כי דוד שי הוכיח בצורה חד משמעית שהשם "גאורגיה" היה מקובל בעברית עד שנות ה-70 ואני חושב שהמגמה תשתנה. השם "ישו" מקובל מאוד בעברית ועד כמה שידוע לי היה מקובל תמיד. אני לא רואה סיבה להיפגע מהשם "ישו" בדיוק כמו שאני לא רואה סיבה להיפגע מהמילה "נאצי" כשהיא מופנת לעברה של גרמניה. אלו מילים מקובלות בשפה ואם פלוני בוחר להיפגע, אני לא יכול לעשות מאומה על מנת לעזור לו. אי אפשר לשנות את השפה על פי גחמותיהם של כל מיני "נפגעים". אם יראו בצורה חד משמעית שהשם "ישוע" הוא המקובל בעברית ואילו השם "ישו" לא מקובל, ניחא, לא אתנגד לשינוי. מה שכן, לא יפריע לי אם בערך על ישו יכתבו ששמו המקורי הוא "ישוע" ו"ישו" הוא שיבוש מקובל. אני כן מתנגד לשינוי גורף של "ישו" ל"ישוע". גילגמש • שיחה 20:21, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::משוש30, בסך הכל הבעתי את דעתי האישית לגבי המילה ישוע, את הסקת לא מעניין אותי דעתם של אנשים אחרים. נראה כי תגובת גילגמש הזו היא הסיבה לדעיכת הדיון בפעם הקודמת. אני אני מניח שבסופו של דבר, שום דבר לא חודש כאן... Yonidebest Ω Talk 21:01, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::::בודאי ששפה משתנה בעקבות נפגעים. מה מעליב בכושי? סה"כ מוצאו בארץ כוש לא? ומהיכן הגיעו african american ושות'? בכל מקרה באקדמיה כבר לא נהוג להגיד ישו אלא ישוע. אישית אני לא אתנגד למה שתחליטו אבל תדעו שזו המגמה כיום ושיש מספיק אנשים שנפגעים מזה גם אם הם לא אמורים או לא צריכים. --משוש30 21:06, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::אני לא בטוח שיש "אנשים רבים שנפגעים". עשו סקר מייצג? אם כן, אפשר להציגו והוא יעזור לנו להחליט. אם זאת רק תחושה פרטים של כמה פרופסורים באקדמיה, אז זה לא מספיק. גילגמש • שיחה 21:11, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::לא אין לי סקר. אני יכולה רק להגיד לך מניסיון אישי שבכל מסגרת אקדמית או לימודית בארץ בה מדברים על נצרות מקפידים להגיד ישוע וגם מסבירים למה (מהצד היהודי) וכשאני דיברתי עם נוצרים דוברי עברית ויהודים משיחים הנושא תמיד עלה מחדש. שים לב שבברית החדשה כתוב "ישוע" ולא "ישו", גם בגרסה של דליץ' שקודמת ליסוד המדינה. בעצם השאלה היא האם נבחר בשם הנכון (ישוע) או בשיבוש המקובל (ישו) שהוא גם פוגע. כך שלדעתי כן יש פה בסיס לדיון. האם האנציקלופדיה צריכה ללכת עם שיבושי לשון רווחים או עם המושגים המקוריים גם אם הם פחות מקובלים. --משוש30 21:20, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::::::ראשית, המונח "ישו" אינו שיבוש לשוני, ועל פי האקדמיה ללשון העברית זהו שם מקובל לישוע. בלטינית אגב נקרא שמו Jesu, ומכאן בוודאי התעתיק העברי. שנית, לא תמיד יש מקום להשתמש במינוח המדוייק, אם יש לו תחליף שגור ומקובל הרבה יותר. בשפת יומיום נאמר "ישו" ולא "ישוע". שלישית, אין בטענה לפגיעה כל שחר, ראשי התיבות הורכבו כנראה על ידי ארגונים דתיים או חרדיים, אין להם שום קשר לישו עצמו וכמו שנאמר כאן קודם - בראשי תיבות ניתן להשתעשע ולמצוא בכל צירוף מילים ובכל שם כרצוננו. רביעית, ניתן יהיה למצוא בויקיפדיה (ובכל טקסט) מונחים רבים שעשויים לפגוע במגזר זה או אחר, למשל, אלוהים או אלוקים (או שמא ה' או ד')? והרי אין לזה סוף. לפי דעתי יש להשתמש ב"ישו" המקובל בשפתנו המדוברת. Gil mo 22:16, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::::אני רואה שהנושא חשוב למאשה, על כן אני פותח בהצבעה. מי שירצה לשנות לישוע, שיצביע שם. אחר כך הבוט יעבור וישנה בכל הערכים אם גישה זו תזכה לרוב. גילגמש • שיחה 05:39, 29 נובמבר 2005 (UTC)
איך עורכים כותרת ראשית של ערך?
נניח ויש שיבוש לשון בכותרת הראשית, או שדרוש להוסיף ניקוד. איך עושים זאת?
תודה Gil mo 20:10, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:מה כוונתך ב"כותרת ראשית"? אם זה שם הערך, צריך לשנות אותו על ידי העברת הערך. כדאי לדון על שינוי כזה בדף שיחה לפני שאתה מבצע אותו. גילגמש • שיחה 20:23, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::1. העברת ערך - האם פירושו של דבר שבפועל יפתח ערך חדש והקודם ימחק? 2. מה בדבר לנקד ערך קיים, האם ניתן בלי "העברה"? Gil mo 21:36, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::# ההעברה תיצור הפניה מהערך המוטעה לערך החדש. במקרה והערך המוטעה הוא טעות לשונית מובהקת, יש להכניס לה את התבנית כדי שמפעיל מערכת ימחק אותה.
:::# אין להוסיף ניקוד לשם הערך. בברכה, Yonidebest Ω Talk 22:39, 28 נובמבר 2005 (UTC)
::::תודה, היה נחמד אם היית מנמק למה אין לנקד שם ערך. מה באמת הסיבה? Gil mo 22:55, 28 נובמבר 2005 (UTC)
:::::פגם טכני במערכת - החיפוש לא מוצא ערכים מנוקדים. גילגמש • שיחה 05:36, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::::::אז אולי ניתן לפעול לטיפול במערכת כך שהחיפוש כן ימצא ערכים מנוקדים? ניקוד ערכים יביא לשדרוג נכבד באיכות הויקיפדיה העברית, הלא כן? Gil mo 07:43, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::אולי אבל חבל לבזבז מאמצים לשם זה. אפשר לנקד את המופע הראשון של שם הערך בתוכן עצמו במקרה הצורך. Yonidebest Ω Talk 20:37, 29 נובמבר 2005 (UTC)
מה הסיפור של השעון של ויקיפדיה?
למה השעון מאחר בשעתיים והאם אפשר לשנות את זה? --משוש30 19:20, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:אני שונא את זה! זה כדי שהשעון יהיה אחיד בכל ויקיפדיה, אז עושים אותו לפי UTC (GMT). רק חבל שכמות האנשים הלא-ישראלים שיש פה שואפת לאפס, וזה לא שווה את זה. 15pxצהוב עולה15px 19:22, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::עשיתי בדיקה קצרצרה וגיליתי שזה לא נכון, במדינות במרכז ומזרח אירופה זה לפי השעון המקומי. לא יודע למה כאן לא עושים לפי השעון שלנו (IST). 15pxצהוב עולה15px 19:23, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:::אפשר להגדיר תחת העדפות\תאריך ושעה את הפרש הזמנים בינך לבין UTC. זה גורם לכך שבגירסאות אחרונות, בשינויים האחרונים וברשימת המעקב רואים את השעה המקומית. השעות בחתימות תמיד לפי UTC (וזה לדעתי בסדר אחרת נוצרות בעיות). odedee • שיחה 20:17, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::::אני דיברתי על החתימות. אם אתה נכנס נגיד ל[http://es.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Consultas וויקיפדיה ספרד] התגובות שם ב-CET ולא ב-UTC. אני לא מבין למה שאצלנו זה לא יהיה ככה. 15pxצהוב עולה15px 21:21, 29 נובמבר 2005 (UTC)
פורמט של מאמר מעיתון
מה עדיף כהפניה למאמר בעיתון:
- מוישה זוכמיר, [http://no.such.url מאמר מעניין], עיתון הארץ
או
- [http://no.such.url מאמר מעניין], מוישה זוכמיר, אתר YNET
בתודה, אבינעם 20:24, 29 נובמבר 2005 (UTC)
- [http://no.such.url מאמר מעניין] מאת מוישה זוכמיר, אתר וואלהYonidebest Ω Talk 20:41, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::לא, קודם השם של הכתב לדעתי. דורית 20:42, 29 נובמבר 2005 (UTC)
:::הנורמה שהתקבעה בוויקיפדיה (טוב, לפחות אני מנסה לקבע אותה) בערכים רבים היא הצורה הראשונה, ראה ויקיפדיה:ביבליוגרפיה. דוד שי 20:55, 29 נובמבר 2005 (UTC)
::::תודה, אבינעם 22:59, 29 נובמבר 2005 (UTC)
תעתיק האומלאוטים מגרמנית לעברית
מועבר מדף שיחת המשתמש של עמנואל, שם התחלתי את העניין במקור, לכאן. לא השתלטתי עדיין על ההבדל בין דלפק הייעוץ למזנון, ואם המזנון מתאים יותר, אפשר להעביר אליו.
מדוע כותבים שרדר, ולא(כפי שמבטאים) "שרודר" או "שרויידר"?
אותה שאלה לגבי פיהרר, אם כבר. מדוע פיהרר ולא "פיוהרר"?
אנחנו הרי כותבים כפי שמבטאים(ג'ק/ז'אק באנגלית/צרפתית; אנג'לה/אנגלה באנגלית/גרמנית; הארי/גארי באנגלית-רוסית; רחל/רייצ'ל(ראקל?) בעברית-אנגלית). אם כן, מדוע איננו נוהגים כך במילים הגרמניות עם האומלאוטים?
הרי אנחנו כותבים גרהארד ולא ג'רארד, מדוע בשם המשפחה איננו נוהגים באופן דומה? conio.h • שיחה 14:28, 30 נובמבר 2005 (UTC)
:למה אתה שואל דוקא אותי?
:אין פה מדיניות של לא לכתוב כפי שמבטאים, אלא של שאלה של איך לבטא בכתב את מה שמבטאים. האו עם האומלט מבוטאת כמשהו שבין O ל E. באנגלית לפעמים "מתרגמים" אוצה ל OE. בעברית בד"כ החליטו לכתוב בלי ו', כפי שציינת בעצמך. אבל תעלה את זה בפני משתמשים (שבניגוד אלי) דוברי גרמנית (למשל Pixie), או אולי עדיף, בדלפק הייעוץ. eman • שיחה 14:35, 30 נובמבר 2005 (UTC)
::מקובל לתעתק ü לתנועת i (כלומר י') ו-ö לתנועת e (כלומר בלי סימון בכלל, או צירה/סגול אם מנקדים). כך גם לגבי u בצרפתית שמבוטא כמו ü בגרמנית, ו-eu בצרפתית שמבוטא כמו ö בגרמנית. לפיכך, schröder / schroeder => שרדר (ולא: שרודר). זאת קונבנציה שמשמרת פחות או יותר את המבטא המקורי (גם אם לא בצורה מדויקת) ושומרת על אחידות עם שמות מקומות כמו מינכן (München), ציריך (Zürich) או קלן (Köln) שהגיעו לעברית דרך היידיש. Dror_K 14:50, 30 נובמבר 2005 (UTC)
:::זה מקובל באופן בלתי-רשמי, או שזו החלטת האקדמיה או משהו בסגנון?
:::באופן כללי, זו נראית מוסכמות תמוהה משהו. "שרדר" נשמע כמו Shreder, ולא Schröder; "מינכן" נשמע כמו Minchen ולא München; קלן נשמע כמו Klen ולא Köln. זה אולי נראה הגיוני כטרנסקריפציה, אבל זו טרנסליטרציה אומללה למדי. הנסיון לתעתק את המילים בחזרה מוביל לאפקט "טלפון שבור" כבד במיוחד. התרגלנו לכתוב "מינכן" ולא "מיונכן" במשך שנים(בדומה לפרי/פריס/פריז שכבר היה עליו דיון בויקי, כמדומני), אבל לא נראה לי שיש לשרדר או לפיהרר ותק ומסורת כאלה. conio.h • שיחה 18:14, 30 נובמבר 2005 (UTC)
::שאלתי דווקא אותך, כי במקרה ראיתי את ההיסטוריה של הערך על שרדר, וראיתי מספר עריכות שלך של שינוי ה-ו'. הנחתי ששינית אותה מסיבה מסויימת, והתעניינתי. :) conio.h • שיחה 18:14, 30 נובמבר 2005 (UTC)
:::פיהרר נכתב תמיד בצורה כזאת ויש שימוש נרחב במילה הזאת לגבי היטלר. טרול רפאים 18:17, 30 נובמבר 2005 (UTC)
::::אם זיכרוני אינו בוגד בי, האקדמיה אכן סמכה את ידיה על הנוהג הזה, שציינתי לעיל. התנועות האלה, שקיימות בשפות אירופיות רבות, אינן קיימות בעברית, ולכן חייבים לתעתק אותן באופן מקורב. יש דוברי עברית שטוענים ש-Köln נשמע להם כמו "קֶלן", ויש כאלה שטוענים שזה נשמע להם כמו "קוֹלן". אלה ואלה צודקים במידה מסוימת, אבל דווקא משום כך יש קונבנציה שלפיה מעדיפים את הצורה הראשונה. הסיבה להעדפה נעוצה כנראה בהשפעת היידיש. במילים ובשמות גרמניים ביידיש, כל ö הופך ל-ע, וכל ü הופך ל-י. למשל בגרמנית: Dorf>>Dörfer (כפר>>כפרים) וביידיש: דאָרף>>דערפער (/dorf/>>/derfer/). אני רק רוצה להבהיר - שמות אירופיים מתעתקים תמיד בשיטת טרנסקריפציה (לפי הפונטיקה) ולא בשיטת טרנסליטרציה (לפי הכתיב). יש אמנם כמה יוצאי דופן כמו "לונדון" (ולא: לנדן), אבל לרוב כותבים בעברית פחות או יותר מה ששומעים. Dror_K 18:49, 30 נובמבר 2005 (UTC)
:ראוי לכתוב בוויקיפדיה לדעתי כמו בכתיב השגור כדי שמי שקורא את הערך יבין על מה מדברים. אם כתוב שרידר או שרודר אני לא אבין שמתכוונים לשרדר. עם זאת לדעתי אפשר לכתוב בסוגריים "קרי: שרודר". 15pxצהוב עולה15px 19:21, 30 נובמבר 2005 (UTC)
אז מה עושים במקרה של שטויות
בעקבות הדיון על תבנית המחיקה, אני רוצה להבין מה אני אמור לעשות אם אני רואה עכשיו שמישהו יצר ערך שכולו שטויות מובהקות או קללות או כל דבר דומה? מה שעשיתי הרגע זה פשוט למחוק את השטויות ולכתוב בתקציר "למחיקה". האם פעלתי נכון? Odonian 14:43, 1 דצמבר 2005 (UTC)
:אין למחוק את התוכן. יש פשוט להכניס בראש הערך את התבנית . Yonidebest Ω Talk 14:47, 1 דצמבר 2005 (UTC)
::הא? אבל בדיון שיש במזנון התבקשנו (הויקיפדים) לא להשתמש בתבנית הזאת בצורה כזאת. נאמר שהשימוש בתבנית זה רק למקרה שאני רוצה למחוק ארגז חול שאני כבר לא צריך או איזה ערך שהתחלתי וויתרתי על לכתוב את ההמשך שלו. מישהו אמר שם שצריך לפנות למפעיל שאונליין באותו רגע ולהגיד לו. אבל זה נראה לי סרבול יתר. לדעתי עדיף באמת פשוט לערוך (אפילו מבלי למחוק את התוכן, למרות שאני לא מבין למה תוכן פוגעני צריך להשאר בויקיפדיה רק בגלל שאני לא מפעיל), ולכתוב בתקציר "למחיקה" - וככה אותו מפעיל שנמצא און ליין ייראה את זה בשינויים האחרונים. Odonian 14:55, 1 דצמבר 2005 (UTC)
:::העניין הוא שהתוכן לא נעלם כשאתה מוריד אותו. מישהו צריך למחוק אותו לחלוטין. למעשה, זה רק מפריע. עדיף שלא תעשה כלום בקשר לערך - המפעילים יגיעו אליו בלאו הכי. הסיכוי שקורא מן המניין יתקל בו שואף בדרך כלל לאפס כי ערכי הזבל נמחקים פרק זמן קצר לאחר יצירתם. גילגמש • שיחה 14:58, 1 דצמבר 2005 (UTC)
::::אוקיי. לי אישית מפריע לראות קללות וכיוצא בזה בערך כלשהו, אבל אני אמלא אחר הבקשה ולא אעשה כלום, כי אני מבין שזה מפריע לכם. ואני שמח לדעת שהמצב בויקיפדיה הוא שמפעילי מערכת לא מפספסים כמעט שום ערך שראוי למחיקה (אחרת אני מניח שכן הייתם מבקשים את עזרת הויקיפדים). Odonian 15:02, 1 דצמבר 2005 (UTC)
:::::צריך להבדיל בין שני סוגים של השחתה: כתיבת ערך זבל - במקרה כזה לא צריך לעשות כלום - כל הערכים החדשים נרשמים ביומן מיוחד. מקרה שני הוא השחתה - למשל מחיקת תוכן בערך קיים או החלפתו בזבל. במקרה כזה כן צריך לשחזר ולא להמתין למפעיל מערכת שיעשה את זה. משחזרים על ידי כניסה להיסטוריה של הערך, בחירה בגרסה הטובה האחרונה ושמירה. בתקציר צריך לכתוב שהערך שוחזר. גילגמש • שיחה 15:06, 1 דצמבר 2005 (UTC)
מציאת המקור לטקסט בתוך ערך
האם ניתן למצוא את השינוי שהביא ליצירת קטע טקסט מסויים בתוך ערך, מבלי לעבור על עשרות/מאות השינויים שנעשו לאותו ערך?
זה יכול לעזור כשרוצים להבין את האמינות של קטע מסויים, שנראה תמוה, בתוך הערך.
Shunra 05:31, 2 דצמבר 2005 (UTC)
: נסה חיפוש בינארי. עוזי ו. 07:33, 2 דצמבר 2005 (UTC)
::או דרך קלה יותר - אפשר פשוט לשאול בדף השיחה. גילגמש • שיחה 08:17, 2 דצמבר 2005 (UTC)
כיצד אפשר להציע, שיוסיפו למנוע wiki כלי שיאפשר לחפש, בתוך רשימת הגרסאות הקודמות, את הגרסה הראשונה בה מופיע קטע טקסט מסויים. Shunra 20:40, 5 דצמבר 2005 (UTC)
תבניות שפה
אני רוצה ליצור תבניות שפה עבור דף המשתמש שלי, וגיליתי שלא קיימות תבניות כאלו עבור כמה מן השפות (למשל גרמנית). איך אפשר ליצור כאלו? Aviad2001 13:30, 2 דצמבר 2005 (UTC)
:בינתיים גיליתי לבד.... תודה בכל מקרה! Aviad2001 13:35, 2 דצמבר 2005 (UTC)
פתיחת ערך חדש כאשר מנוע ויקיפדיה איננו פעיל
כרגע מנוע ויקיפדיה איננו פעיל. בדף חיפוש המיועד לזמן כזה אין אפשרות לפתוח ערך חדש. האם ניתן לתקן מצב.
אם אני מבין נכון, הערכים נכתבים על ידי אנשים רבים.
האם יש מנגנון בקרה כלשהו המאפשר לסמוך על האינפורמציה?
תודה,
דורון.
:אתה מוזמן לקרוא את הדף על [http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:אמינות מהימנות] של ויקיפדיה ולהחליט בעצמך. Odonian 21:42, 2 דצמבר 2005 (UTC)
האקדמיה ללשון העברית
מישהו יודע אם ניתן להפנות אליהם שאלות באמצעות דואר אלקטרוני, ואם כן מהו? דוד 18:42, 3 דצמבר 2005 (UTC)
:כן, ניתן. ראה את דרכי ההתקשרות השונות בתחתית ה[http://hebrew-academy.huji.ac.il/secretariat.html קישור]. odedee • שיחה 19:00, 3 דצמבר 2005 (UTC)
::תודה דוד 20:21, 3 דצמבר 2005 (UTC)
חיפוש בויקיפדיה דרך מוזילה
האם יש אפשרות להוסיף למוזילה מנוע חיפוש בויקיפדיה העברית, כמו שיש לגירסה האנגלית?
תודה,
:כן, בדיוק באותה צורה. אפשר למצוא את ה-Plugin [http://mycroft.mozdev.org/quick/wikipedia.html כאן]. טרול רפאים 19:58, 3 דצמבר 2005 (UTC)
כללי תעתיק משפות זרות
איפה אפשר למצוא (בהנחה שזה קיים פה) את כללי התעתיק משפות זרות (בעיקר אנגלית) הנהוגים בויקיפדיה?
אני מתקשה בעיקר בשימוש באמות הקריאה (אותיות אהו"י) במקום ה-VOWELS...
Nitsansh 21:51, 3 דצמבר 2005 (UTC)
:שים לב לויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית ובמיוחד לויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית#כללים לתעתיק משפות שונות. צ'ס • שיחה 22:17, 3 דצמבר 2005 (UTC)
::לפי כללי התעתיק יש לכתוב "באטלפילד 2" ולא "Battlefield 2", נכון? "בשום מקרה אין להותיר שם או מונח בצורתו המקורית—יש לתרגמו או לתעתקו תמיד. " 15pxצהוב עולה15px 22:35, 3 דצמבר 2005 (UTC)
עזרה-משתמש חדש
הועבר מהמזנון:
שלום לכולם, אני משתמש חדש, וכתבתי את הערך באטלפילד 2, עוד לפני שנרשמתי.
http://he.wikipedia.org/wiki/Battlefield_2 אשמח אם תוכלו לעזור לי לגבי כמה דברים: איך אוכל לקשר בתוך הערך לערכים שכבר קיימים? איך אוכל להוסיף תמונה? איך אוכל לקשר לערכים בויקיפדיות בשפות אחרות?איך אוכל לשייך את הערך לקטגוריה?
:לקשר לערך קיים: מילה שיש לקשר. מילה שיש לקשר
:תמונה: תמונה:שם_התמונה, לדוגמה תמונה:battlefield.jpg. אפשר להוסיף את הגודל: 20px. 15px
:לקשר לשפות אחרות: .
:לשייך לקטגוריה: קטגוריה:שם הקטגוריה, כמו קטגוריה:משחקי מחשב.
:דרך אגב, כדאי לך להירשם. זה חינם ומהיר. ואם אתה רוצה לשים חתימה בשיחה, תעשה: ~~~~
:15pxצהוב עולה15px 22:25, 3 דצמבר 2005 (UTC)
תודה על התשובות המהירות (:
נרשמתי, פשוט קודם לא התחברתי. בקשר לצירוף תמונה, איך אני יודע האם התמונה שאני רציך בערך נמצאת על השרת? אם התמונה נמצאת בערך מסוים בויקי בשפה אחרת, איך אני יודע מה שמה? ואיך אני אכתוב הסבר מתחת לתמונה? וכשאצרף את התמונה, איפה היא תתמקם? הרי היא לא אמורה להופיע במרכז הדף... מצטער על מטר השאלות, אני פשוט חדש ודי לא בקיא.. ומשום מה אני לא מצליח ליצור קישור לדף המשתמש שלי, משתמש: pacman 84.110.36.131 משו 22:39, 3 דצמבר 2005 (UTC)
:תתנסה בארגז החול, כמו שנראה שאתה יודע לעשות, עד שתקבל את הצורה הרצויה. הפורמט המלא של התמונות: 84.110.36.131 - התמונה תמוקם בצד שמאל של העמוד, בגודל 250 פיקסל בצורה של "thumbnail" (יש מסגרת מסביב לתמונה) עם הכיתוב "כיתוב תמונה" מתחת.
:התמונה לא צריכה להיות על השרת - אם אתה כותב שם שלא קיים, ואתה מחובר לחשבון שלך, אז זה נותן לך קישור להעלות את התמונה. אם ה
מדיה-ויקי
מדיה־ויקי (MediaWiki) היא תוכנת הויקי הנפוצה ביותר באינטרנט, המופצת תחת רשיון ה־GNU GPL. מדיה־ויקי מפותחת על ידי קרן ויקימדיה, שיצרה אותה לראשונה על מנת להפעיל את המיזמים שבפיתוחה.
התוכנה כתובה בשפת PHP, ובסיסי הנתונים שלה עושים שימוש ב־MySQL. מדיה־ויקי מסוגלת לשלב בתוכה תוכנות אחרות, כדוגמת TeX, בקלות יחסית.
היסטוריה
מדיה־ויקי נכתבה לראשונה עבור ויקיפדיה על ידי הסטודנט הגרמניMagnus Manske. לפני כן, עשה האתר שימוש בתוכנת UseModWiki (Phase I), שהייתה כתובה בשפת Perl. המעבר לגרסת ה־PHP (Phase II) בוצע ב־25 בינואר2002.
לאחר המעבר לגרסה המחודשת Phase III, שונה שמה של התוכנה למדיה־ויקי.
הגרסה היציבה הנוכחית של מדיה-ויקי, ששוחררה ב־20 במרץ2004, היא גרסה 1.4. בגרסה זו נכללים שיפורי קוד המקצרים את זמן העיבוד הדרוש לתהליכים מסויימים בכמחצית.
שיפור נוסף בגרסה זו הוא במקום האחסון הדרוש לתוכנה. מדיה־ויקי עושה שימוש בפורמט gzip, החוסך כ־15% משטח האחסון. גרסה 1.4 תומכת גם בדחיסת גרסאות משולבת, המשלבת את גרסאות הדפים לפני דחיסתם, ובכך חוסכת מקום אחסון.
שיפורי תוכנה הנמצאים בפיתוח כוללים תמיכה ב־PostgreSQL ומערכת להסמכת דפים. גרסת 1.5 כוללת גם שינויים מבניים בבסיס הנתונים, הצפויים לשפר אף יותר את ביצועי התוכנה.
המושג WYSIWYG הוא ראשי התיבות של What You See Is What You Get, והוא מתאר תכונה של תוכנת עריכה (מעבד תמלילים, עורך HTML וכדומה), שבה הדף המוצג על-גבי הצג בזמן עריכת המסמך זהה לזה שיוצג בתוצאה הסופית: דף במדפסת במקרה של מעבד תמלילים, דף בדפדפן אינטרנט במקרה של עורך HTML וכדומה. תכונה זו מאפיינת את מעבדי התמלילים לסביבת Windows, ובראשם Word (גם מעבד התמלילים הישראלי "דגש" ניחן בתכונה זו, וכך גם גרסת Windows של Qtext).
טכניקה זו, המעניקה נוחות רבה למשתמש במעבד התמלילים, פותחה בסוף שנות השבעים במרכז המחקר של חברת זירוקס בפאלו-אלטו ("זירוקס פארק"), במעבד תמלילים בשם בראבו. את הפיתוח הוביל צ'ארלס סימוני, שעבר לאחר מכן לחברת מיקרוסופט ושם הוביל את פיתוחו של Word.
במקביל לכלי WYSIWYG ממשיכים להתקיים כלים שאין להם תכונה זו, הבולט שבהם הוא מעבד התמלילים המדעי TEX. עריכת דף HTML באמצעות עורך טקסט פשוט נעשית אף היא ללא תכונת WYSIWYG; עורכי HTML משוכללים יותר כוללים תכונה זו.
דף שיחה הוא דף ויקיפדיה מיוחד, שכולל דיונים על התכנים של הערך שהוא מצורף לו.
אם הניסוח בערך מסוים נראה לכם לקוי, או משהו בערך לא ברור, צטטו את הקטע הבעייתי בדף השיחה של הערך, והוסיפו את שאלת ההבהרה שלכם. אם תעשו זאת תסייעו לשיפור הערכים וניסוחם, מה שכמובן מוערך מאוד על ידי הקהילה.
הוראות מיוחדות לעריכת דף שיחה
#כדי לצפות בדף שיחה של ערך, יש ללחוץ על לשונית השיחה המופיעה בראש כל דף בוויקיפדיה.
#כדי לחזור לערך מדף השיחה, יש ללחוץ על לשונית הערך.
#ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית הפלוס (+) הנמצאת בראש הדף. מומלץ ביותר להוסיף הערה חדשה ולא להשתמש בהערה הקודמת כי שם ההערה מופיע בשינויים המומלצים דבר שמקל על המעקב אחר השיחות.
#מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, קישור לדף המשתמש שלכם, והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. למידע נוסף ראו עזרה:העדפות.
#כשעונים לויקיפד אחר, עדיף לדחוף את ההערה טאב אחד שמאלה ע"י הוספת נקודתיים בתחילת השורה (אם יש כבר נקודתיים, הוסיפו עוד אחד לרצף).
#רצוי מאוד לענות בדף השיחה שבו החלה השיחה ולא בדף השיחה אחר, דבר זה מאפשר מעקב של אחרים אחרי השיחה.
ארכוב
בניגוד לדפים רגילים בהם עורכים שוב ושוב את אותו תוכן, דפי שיחה גדלים כל הזמן בשל העובדה כי הם מכילים נושאים שונים ודברים של ויקיפדים שונים. מכיוון שגודל רב של דף שיחה מקשה על ההתמצאות בו ועל עריכתו ואילו מחיקת דיונים ישנים איננה רצויה (על מנת שלא יחזרו עליהם), הפתרון הוא ארכוב.
תהליך ביצוע הארכוב הוא כדלקמן:
#בדיקה של אורך השיחה, בדרך כלל אם דף השיחה איננו מציג את הודעה בסגנון של "אזהרה: גודל דף זה הוא $1 קילובייט. בדפדפנים מסוימים יהיו בעיות בעריכת דף הגדול מ-32 קילובייט. אנא שיקלו חלוקת דף זה לדפים קטנים יותר", יש מלהמנע לארכב אותו (חריג לכלל זה הוא דפי שיחת משתמש, שהמשתמש רשאי לארכב אותם בכל עת).
#יש למצוא את הפסקאות שניתן לארכב, לרוב מדובר בפסקאות שלא הוכנסה אליהן תגובה במשך השבוע האחרון, אולם בדפי שיחה שמתמלאים מהר (למשל במזנון) ניתן לחרוג מכלל זה.
#בראש דף השיחה יוצרים קישור מהצורה /ארכיון מספר כאשר "מספר" הוא מספר רץ של הארכיון (אם אין עדיין ארכיון יש להקיש 1). במקרים שבהם הארכיון הוא ספיציפי (למשל דיון על נושא מסוים) ניתן להקיש שם אחר (ה-/ מציין שזהו דף משנה של הדף הנוכחי).
#יש להקיש על הקישור (ניתן לשמור את דף השיחה ולהקיש עליו או לבצע תצוגה מקדימה ולהקיש עליו), נכנסים למצב עריכה אוטומטי בארכיון (כי הארכיון עדיין לא קיים).
#יש להשאיר את הארכיון במצב עריכה ולהכנס למצב עריכה בדף השיחה המקורי (כלומר, יש צורך בשני חלונות פעילים).
#יש להעביר את הפסקאות שמצאנו בסעיף 2 מדף השיחה לארכיון ולשמור אותו.
#רק לאחר ששומרים את הארכיון, ניתן לשמור גם את דף השיחה עם תקציר עריכה של "ארכוב".
הערות
#על דפי שיחה חלים הכללים של "ויקיפדיה:מה הוויקיפדיה איננה" אבל לא הכללים של ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית.
#נוסף על דפי השיחה של ערכים יש דפי שיחה גם לקטגוריות, דפי מטא, הודעות המערכת ולמעשה כמעט לכל הדפים שבוויקיפדיה, ניתן להיעזר בהם בדרך דומה לזו של דפי שיחה רגילים, רק עבור הדף הספיציפי.
#הכללים המיוחדים של דף שיחת משתמש מפורטים בעזרה אודות דף משתמש.
#הצבעות מחיקה (דפי משנה של ויקיפדיה: רשימת מועמדים למחיקה) נחשבות גם הן לדפי שיחה וכפופות לכללים הכתובים לעיל.
#בנוסף על כל דפי השיחה הנ"ל, יש מספר דפי שיחה המופיעים ב:קטגוריה: ויקיפדיה - דיונים וגם עליהם חלים כללים אלו, למרות שהם אינם דפי שיחה רגילים.
#דפי שיחה כלליים (למשל המזנון) אינם מיועדים לליבון נקודות ספיציפיות, במידת האפשר, יש להעביר את הדיונים לדפי שיחה אחרים ומתאימים יותר.
#דפי השיחה של דפים שאינם מוכרים ככאלו על ידי המערכת (עפ"י סעיפים 4 ו־5 בפסקה זו) מיועדים לדיון על דף המטא עצמו, למשל דף השיחה של המזנון יכול להכיל דיון על מדיניות הארכוב של המזנון.
דף שיחה
תבנית:מאמר עיתונאי
- , [ ],
רודולף ורבה
רודולף ורבה (נולד בשנת 1924) פרופסור לפרמקולוגיה. אחד מהבורחים ממחנה ההשמדהאושוויץ.
ורבה נולד בשם ולטר רוזנברג בשנת 1924 בעיירה טופולצ'ני שבסלובקיה. בשנת 1942 גורש ורבה למיידנק ומשם הועבר לאושוויץ. באושוויץ הוא היה במחנה בירקנאו, שם עבד ב"קנדה" - המקום בו מוינו חפציהם של הקורבנות שהגיעו ואוחסנו לצורך העברתם לממשלה הגרמנית. מספר האסיר שלו היה 44070.
בתחילת שנת 1944 הוא הבחין בהכנות ותכונה רבה. הוא שמע את אחד השומרים השתוים פולט אמירה על כך שהוא מצפה בקוצר רוח לבואו של "הסלאמי ההונגרי". ורבה החליט לברוח כדי "להזהיר את ההונגרים, לקומם אותם".
בערב פסח7 באפריל1944, נכנסו ורבה וחברו אלפרד וצלר (אסיר מספר 29162), למחבוא שהכינו מראש. ב-11 באפריל הצליחו השניים לברוח מהמחנה, ולאחר מסע מפרך ומסוכן שנמשך 11 יום, הם הגיעו לברטיסלבה שבסלובקיה. שם פגשו את הנהגת הקהילה היהודית (שכונתה "קבוצת העבודה"). השניים הופרדו ותוחקרו על ידי ראשי הקהילה, שרשמו מפיהם את מה שכונה לאחר מכן "דו"ח אושוויץ" או "הפרוטוקולים של אושוויץ". הדוחות יצאו מסלובקיה ולפי ורבה הגיעו לידי ממשלות הברית כבר בחודש יוני 1944.
אז הצטרף ורבה לפרטיזנים הצ'כוסלובקים ונלחם עד תום המלחמת העולם השנייה תחת פיקודו של מילן אוהר. הוא עוטר במדלית הגבורה הצ'כוסלובקית, וצורף למסדר ההתקוממות הלאומי ולמסדר הלוחמים הראוים לשבח. לאחר המלחמה הוא למד כימיה בפראג וסיים לימודי דוקטורט בשנת 1951.
ורבה ברח מצ'כוסלובקיה בשנת 1958, עלה לישראל, ועבד כשנתיים במכון הביולוגי בבית דגן. לאחר מכן בחר לעבוד בלונדון, עבר לבוסטון, ולבסוף התמנה לפרופסור לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה הבריטית שבונקובר, קנדה. ורבה פרסם את סיפור בריחתו מאושוויץ בספרו "איני יכול לסלוח" בשנת 1963. בספרו הוא מציין כי למרות שהדו"ח אותו כתב עם אלפרד וצלר בסוף אפריל 1944 או תוכנו היה בידי ההנהגות היהודית בסלובקיה ובהונגריה (שישראל קסטנר עמד בראשה) כבר בראשית מאי 1944 לפני תחילת הגירושים המאסיביים מהונגריה, לא הופץ המידע בקרב המועמדים להשמדה. ורבה סבור כי שבירת סוד מחנה אושוויץ היה מונע השמדתם של יהודים רבים.
דו"ח ורבה - וצלר כמו גם איזכור זכרונותיו של ורבה לא הוצגו בספרי הלימוד בשפה העברית עד שנת 1998 - דהיינו משך 35 שנה מיום פרסום זכרונותיו. ספרו הובא לפרסום בשפה עברית רק בשנת 1998 תחת הכותרת "ברחתי מאושוויץ". הפרסום לא נעשה על ידי היסטוריוני השואה בישראל אלא על ידי שני אנשי חינוך (פרופ' רות לין ומר יהושוע בן עמי).
ורבה גם הרבה להעיד במשפטים נגד פושעים נאצים.
כיום ורבה הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קולומביה הבריטית שבקנדה.
ראו גם:
- mms://vod4.haifa.ac.il/F/Education/sichot.wmv - דיון באוניברסיטת חיפה בדבר אי פרסום דו"ח ורבה ואיזכורו בספרי הלימוד בשפה העברית - בהשתתפות המתרגם, מר יהושע בן עמי, ד"ר מיכל שקד ופרופ' רות לין
לקריאה נוספת
- רודולף ורבה, 1998. ברחתי מאושוויץ, (תרגום: יהושוע וייס בן עמי ושלומית קדם), הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת זמורה ביתן.
- רות לין, 2004, Escaping Auschwitz: A Culture of Forgetting הוצאת אוניברסיטת קורנל, איתקה, ניו יורק.
קישורים חיצוניים
- [http://www.pharmacology.ubc.ca/vrba/VrbaCV.html קורות החיים של רודולף ורבה] באתר הבית שלו באוניברסיטה של קולומביה הבריטית בקנדה
- [http://www.hofesh.org.il/articles/shoa/damn_god.html אלוהים הארור] - קטע מספרו של ורבה
ורבה, רודולף
Template:Union Ministries and Departments
The heads of the ministries and independent departments are the members of the Union Cabinet. In short, they and their departments and agencies are the administrative arms of the Prime Minister.
Central Government Ministries:
- Ministry of Agriculture
- Ministry of Agro and Rural Industries
- Ministry of Chemicals and Fertilizers
- Ministry of Civil Aviation
- Ministry of Coal and Mines
- Ministry of Commerce and Industry
- Ministry of Communications and Information Technology
- Ministry of Company Affairs
- Ministry of Consumer Affairs, Food and Public Distribution
- Ministry of Culture
- Ministry of Defence
- Ministry of Development of North Eastern Region
- Ministry of Environment and Forests
- Ministry of External Affairs
- Ministry of Finance
- Ministry of Food Processing Industries
- Ministry of Health and Family Welfare
- Ministry of Heavy Industries and Public Enterprises
- Ministry of Home Affairs
- Ministry of Human Resource Development
- Ministry of Information and Broadcasting
- Ministry of Labour and Employment
- Ministry of Law and Justice
- Ministry of Non-Conventional Energy Sources
- Ministry of Panchayati Raj
- Ministry of Parliamentary Affairs
- Ministry of Personnel, Public Grievances and Pensions
- Ministry of Petroleum and Natural Gas
- Ministry of Power
- Ministry of Railways
- Ministry of Rural Development
- Ministry of Science and Technology
- Ministry of Shipping, Road Transport and Highways
- Ministry of Small Scale Industries
- Ministry of Social Justice and Empowerment
- Ministry of Statistics and Programme Implementation
- Ministry of Steel
- Ministry of Textiles
- Ministry of Tourism
- Ministry of Tribal Affairs
- Ministry of Urban Development
- Ministry of Urban Employment and Poverty Alleviation
- Ministry of Water Resources
- Ministry of Youth Affairs and Sports
Central Government (Independent Departments):
- Department of Atomic Energy
- Department of Ocean Development
- Department of Space
Category: Executive Branch of Government of India
Sunčano sljepilo
Zasljepljenost je smetnja koja nastaje direktnim utjecajem svjetla, bez obzira na temperaturu - pa se može desiti i zimi.
Sunčano sljepilo se javlja zbog prevelike količine direktnog ili reflektiranog svjetla - za vrijeme ili nakon dugotrajnog naprezanja vida i gledanja svijetlih ili blistavih površina, kao što su: površina mora, svijetli kamen, ili čak površina snjega. Opasnosti od ovakvog poremećaja su posebno skloni nautičari, vozači na duge staze, ribolovci i planinari - kod nas običnih turista se, na sreću, dešava rijetko.
Nakon dugog gledanja u blistavu površinu vode i
Toplinska iscrpljenost
Aklimatizacija je proces kroz koji se organizam prilagođava novim klimatskim uvjetima. Prema nekim autorima iz sportske medicine, za potpunu aklimatizaciju potreban je prirodni ciklus od 60 dana postupne prilagodbe - iz čega je lako zaključiti da na ljetovanje zapravo odlazimo loše prilagođeni novim klimatskim uvjetima. Ljetovanje traje 15-20 dana i u tom periodu smo željni što više uživati u svim blagodatima mediteranske ili tropske klime - pa često preforsiramo mogućnosti našeg metabolizma.
Toplinska iscrpljenost često
Toplinski grčevi Grčevi se mogu javiti nakon fizičkih napora pri visokim temperaturama. Sportaši koji su dugotrajno izloženi naporima (maratonci, biciklisti, planinari, jedriličari ...) dobro znaju za mogućnost pojave ovakvih grčeva i za opasnosti koje mogu uzrokovati. Stoga, ako ste se odlučili baviti sportom za vrijeme godišnjeg odmora ili raditi naporne građevinske radove na
Sunčane opekotine
S obzirom da nas kozmetičke i farmaceutske kompanije svakodnevno bombardiraju nevjerojatnom količinom reklamnih informacija - vjerojatno svi znaju sve o sunčanju i rizicima koje sunčanje donosi. Treba upamtiti samo nekoliko zlatnih pravila:
- ne izlažite se suncu između 11:00 i 14:30 sati (a i dulje ako je moguće),
- u svim prilikama koristite kremu ili losion najvećeg zaštitnog faktora,
- ne izlazite na sunce bez šešira širokog oboda i sunčanih naočala
- po povratku s plaže koristite ulje ili losion
Internetski forum Internetski forum (engl. [http://en.wikipedia.org/wiki/Internet_forum internet forum]) je posebna web aplikacija ili skripta koja omogućava korisnicima (surferima) raspravu o određenim temama.
Prvi internetski forumi su pokrenuti još 1996. godine, a osobiti bum popularnosti su doživjeli osamdesetih godina. Intrnetski forumi su uglavnom strogo tematski (nije pravilo, a popularne teme foruma su: teh
Toplotni grčevi Grčevi se mogu javiti nakon fizičkih napora pri visokim temperaturama. Sportaši koji su dugotrajno izloženi naporima (maratonci, biciklisti, planinari, jedriličari ...) dobro znaju za mogućnost pojave ovakvih grčeva i za opasnosti koje mogu uzrokovati. Stoga, ako ste se odlučili baviti sportom za vrijeme godišnjeg odmora ili raditi naporne građevinske radove na
Mladen Pavković
Mladen Pavković, rođen 22. rujna1951. u Ludbregu, živi u Koprivnici. Novinar i publicist. Suradnik više listova i časopisa.
Objavio slijedeće knjige: “Iskreno govoreći” (1982), monografija “Stolnik” (1985), mini-monografije: “Martinović”, “Oman”, “Dombaj”, “Gregurić”, ”Šabarić”, ”Sliku tvoju ljubim” (1990), “Vraćam život otpisanima - Slavko Stolnik” (1990, dva izd
Projektiranje organizacije
Projektiranje organizacije obuhvaća sve organizacijske sposobnosti i tehnike, koje su usmjerene ka ostvarivanju nekog projekta.
Uvod
Strukture i sredstva projektiranja organizacije iznimno su različite. Njihov izbor ovisi o području, vrsti, veličini i kompleksnosti projekta. Projekt može obuhvaćati jednu ili nekoliko tisuća osoba. Iz toga proizlazi da struktura projektiranja organizacije može odgovarati jednostavnoj listi zadataka, ali i komplek
