:: wikimiki.org ::
| Suomenlahden Ulkosaaret |
Suomenlahden ulkosaaretSuomenlahden ulkosaaret ovat ryhmä Suomenlahden itäpäässä olevia saaria, jotka kuuluvat luovutettuun Karjalaan. Saaret ovat Lavansaari, Peninsaari, Pien-Tytärsaari, Seiskari, Suursaari ja Tytärsaari. Ne ovat nykyään Venäjän federaation asevoimien käytössä.
Kirjallisuutta
- Suomenlahden ulkosaaret, kirjoittaneet Risto Hamari, Martti Korhonen, Timo Miettinen ja Ilmar Talve vuonna 1996. ISBN 951-717-879-4, Suomalaisen kirjallisuuden seura.
Luokka:Suomen saaret
Luokka:Venäjän saaret
Suomenlahti
Suomenlahti on Itämeren itäisin osa Suomen ja Viron välissä. Suomenlahden itäosien rantaviiva kuuluu Venäjälle. Venäjän tärkeimmät öljysatamat ovat Suomenlahden pohjukassa, Pietarin ympäristössä.
Maantiede
Suomenlahden pinta-ala on 29 500 km², pituutta sillä on 428 km ja leveyttä 120 km. Leveys Suomenlahden suulla on 75 km ja Porkkalasta Tallinnan edustalla sijatsevaan Kohuniemeen 52 km. Itäpäässään Suomenlahti kapenee 10-28 km:n levyiseksi Kronstadtin
lahdeksi. Suurin lahti pohjoisrannikolla on Viipurinlahti, etelärannikolla Narvanlahti.
Suomenlahden keskiulapan saarista ovat suurimmat Suursaari, Tytärsaaret, Lavansaari ja Seiskari.
Syvimmät osat ovat Suomenlahden suulla, jossa on 80-100 m:n syvänne. Etelärannikolla on jopa yli 100 m:n syvänteitä, kun taas pohjoisrannikolla ei vastaavalla etäisyydellä mantereesta ole 60 m syvempää kohtaa. Syvin mitattu kohta, 121 m, on Viron rannikolla, Tallinnasta koilliseen.
Noin 5 prosenttia Itämeren vesimassoista sijaitsee Suomenlahdella. Suomenlahden rannikolla sijaitsevat suuret kaupungit ovat Helsinki, Pietari ja Tallinna.
Ympäristöongelmat
Suomenlahden runsas ravinnekuormitus aiheuttaa vesialueen vaikeimman ongelman — rehevöitymisen, joka näkyy kesäisin runsainakin lauttamaisina leväkukintoina.
Katso myös
- Pietari Suuren merilinnoitus
- Suomenlahden tykistösulku
Linkkejä
- [http://www.fma.fi/virtualboat/suomenlahti/ Merenkulkulaitos: Suomenlahden virtuaaliveneretki]
- [http://www.ymparisto.fi/default.asp?node=1794&lan=fi Suomen ympäristökeskus: Ajankohtainen levätilanne]
Luokka:Itämeri
ko:핀란드 만
ja:フィンランド湾
Saari (maantiede):Saari on myös entinen Suomen kunta.
Saari
Saari on veden kokonaan ympäröimä mannerta pienempi maa-alue. Hyvin pieniä saaria voidaan kutsua luodoiksi tai kareiksi. Saari voi olla myös ihmisen aikaansaama keinotekoinen saari.
Suurimmat saaret
(Australiaa ei yleensä lasketa saareksi vaan se on manner, kooltaan 7 600 000 km²)
# Grönlanti (2 130 800 km²)
# Uusi-Guinea (800 000 km²)
# Borneo (725 500 km²)
# Madagaskar (578 041 km²)
# Baffininsaari (507 451 km²)
# Sumatra (425 000 km²)
# Honshu (227 414 km²)
# Victoriansaari (217 291 km²)
# Iso-Britannia (216 777 km²)
# Ellesmerensaari (196 236 km²)
Suomen suurin saari on Tilastokeskuksen mukaan Soisalo (1635 km²), asia on tosin kiistanalainen, koska vedenpinta Soisalon ympärillä ei ole samassa tasossa. Todellisuudessa suurin saari on siis Sääminginsalo (1 069 km²).
Asukasluvultaan suurimmat saaret
# Jaava - 114 000 000 asukasta
# Honshu - 98 352 000 (1990)
# Iso-Britannia - 58 000 000 (2001)
# Luzon - 42 800 000 (2000)
# Sumatra - 40 000 000
# Taiwan - 22 191 000
# Sri Lanka - 19 608 000
# Mindanao - 17 600 000 (1997 arvio)
# Borneo - 16 000 000 (2000 arvio)
# Hispaniola - 15 785 000
Katso myös
- Luettelo saarista
Luokka:Maantiede
Luokka:Saaret
ms:Pulau
zh-min-nan:Tó-sū
ko:섬
ja:島
simple:Island
th:เกาะ
Luovutettu Karjala
Luovutetulla Karjalalla (myös pakkoluovutettu Karjala tai menetetyt alueet) tarkoitetaan Moskovan ja Pariisin rauhanteoissa Suomen Neuvostoliitolle luovuttamaa maa-aluetta, joka oli koko Suomesta noin kymmenesosa. Asukkaita alueella oli yli 400 000, silloisesta väkiluvusta 11 %. Karjala-keskustelussa monesti viitataan termillä luovutettu Karjala myös muihin pakkoluovutettuihin alueihin.
Historia
Talvisodan jälkeen Moskovan rauhassa luovutettavaksi määrätty Karjalan osa liitettiin asukkaista lähes tyhjänä Karjalais-Suomalaiseen Sosialistiseen Neuvostotasavaltaan. Siitä lähtien Suomen politiikkaan on vaikuttanut Karjala-kysymys. Vuoteen 1941 mennessä Karjalaan oli muuttanut noin 188 000 neuvostoliittolaista asukasta.
Jatkosodan alettua neuvostoasukkaat palasivat Neuvostoliiton puolelle ja asemasodan aikana suomalaiset evakot pääsivät jälleenrakentamaan talvisodassa tuhoutuneita maitaan. Kuitenkin vuoden 1944 suurhyökkäyksen alta uudestaan paenneet ehtivät ottaa mukaansa vain välttämättömimmät tavarat. Suomi joutui luovuttamaan alueen uudelleen välirauhassa 1944 ja Pariisin rauhassa 1947. Tällä kertaa Karjalankannas liitettiin osaksi Leningradin aluetta ja Laatokan Karjala osaksi Karjalais-suomalaista tasavaltaa.
Siirtokarjalaiset asutettiin Suomessa kaikkialle maahan Lappia, suurelta osin pohjoista ja koillista Pohjanmaata ja rannikon ruotsinkielisiä seutuja lukuun ottamatta[http://www.luovutettukarjala.fi/kartat/sijoituskartta.htm]. Petsamon väki sijoitettiin Lappiin.
Sodan jälkeen Neuvostoliitto siirsi alueelle väkeä lähinnä Ukrainasta, Valko-Venäjältä ja Venäjältä. Valtaosa asukkaista siirtyi vapaaehtoisesti. Useimpien Karjalankannaksella olevien suomalaispitäjät nimettiin neuvostotyylisiksi vuonna 1948: esimerkiksi Kirvusta tuli Svobodnoje eli vapaasti suomentaen Vapauskylä. Karjalan tasavaltaan liitetyllä Raja-Karjalan ja Laatokan Karjalan alueella taas nimiä ei juuri muutettu.
Aluetta alettiin nopeasti muuttaa neuvostojärjestelmän mukaiseksi. Rakennettiin kolhooseja ja sovhooseja. Kirkot otettiin muuhun käyttöön: esimerkiksi Konevitsan luostarista tehtiin asevarasto, joistakin kirkoista taas tehtiin elokuvateattereita tai navettoja.
Toisin kuin muualla Neuvostoliitossa, Leningradin alueella ei kuntien nimiä muutettu takaisin vanhoiksi. Tämä selittyy osin sillä, että alueelle sodan jälkeen siirretyt ihmiset eivät tunteneet alueen suomalaishistoriaa eivätkä tietenkään kokeneet sitä historiaa omakseen. Näin venäjänkieliset nimet jäivät samoiksi.
Tilastoja
Luovutettu alue oli hyvin suomenkielinen. Viipurin läänissä oli vuonna 1920 ruotsinkielisiä vain 1,4 %, kun muualla Suomessa lukema oli 13 %. Alueella oli 450 teollisuuslaitosta, tärkeimpinä selluloosatehtaat, joiden tuotanto oli neljäsosa koko maan tuotannosta. Metsiä alueella oli 11 % koko maasta.
Nykytilanne
Suurin osa sovhooseista ja kolhooseista on hylätty ja tuhottu. Teollisuus on suurilta osin lopahtanut, tosin Ensossa on edelleen sellutehdas. Lukuisat sotilaskohteet on jätetty rappeutumaan. Useat talot tyhjenevät ja lahoavat.
Suomalaisvoimin on kohennettu monia rakennuksia ja alueita. Monrepos'n huvilapuistoa restauroidaan ja Alvar Aallon suunnittelemaa Viipurin kirjastoa kunnostetaan. Joillekin karjalaisille on muodostunut jokakesäiseksi toimeksi hautausmaiden siistiminen, tärkeänä osana hautakiven pystyyn nostaminen.
Luovutetun Karjalan pitäjät
- 39 pitäjää luovutettiin kokonaan.
Antrea
Kivennapa
Rautu
Suursaari
Harlu
Koiviston mlk
Ruskeala
Terijoki
Heinjoki
Kuolemajärvi
Räisälä
Tytärsaari
Hiitola
Kurkijoki
Sakkola
Uusikirkko
Impilahti
Käkisalmen mlk
Salmi
Valkjärvi
Jaakkima
Lavansaari
Seiskari
Viipurin mlk.
Johannes
Lumivaara
Soanlahti
Vuoksela
Kanneljärvi
Metsäpirtti
Sortavalan mlk
Vuoksenranta
Kaukola
Muolaa
Suistamo
Äyräpää
Kirvu
Pyhäjärvi Vpl
Suojärvi
- Osittain luovutettiin ja jälkeenpäin liitettiin naapurikuntiin 5 pitäjää.
Enso
Jääski
Pälkjärvi
Vahviala
Korpiselkä
Säkkijärvi
- Osittain luovutettiin ja jatkoivat itsenäisinä kuntina 16 pitäjää
Ilomantsi
Joutseno
Kitee
Lappee
Nuijamaa
Parikkala
Rautjärvi
Ruokolahti
Saari
Simpele
Tohmajärvi
Uukuniemi
Vehkalahti
Virolahti
Värtsilä
Ylämaa
- Kaupunkeja luovutettiin kolme
Käkisalmi
Sortavala
Viipuri
- Kauppaloita kaksi
Koivisto
Lahdenpohja
- Lisäksi kaksi saarta
Valamo (luostari)
Konevitsa (luostari)
Katso myös
- Karjala-kysymys
- Luovutetut alueet
Linkit
- [http://www.luovutettukarjala.fi Luovutetun Karjala -sivusto] - Luovutetun Karjalan historia pitäjittäin
- [http://karjalantragedia.info/ Karjalan tragedia]
Luokka:Suomi
Luokka:Karjala
Luokka:Karjalan tasavalta
LavansaariLavansaari on Suomenlahden ulkosaarista Suursaaren jälkeen pinta-alaltaan toiseksi suurin, mutta väkiluvultaan suurin. Ennen talvisotaa asukasluku oli noin 1200, enimmillään vuonna 1925 1335 henkeä. Asutus sijoittui saaren pohjoisosaan kolmeen kylään: Pohjakylään, Lounatkylään ja Klauksen kylään.
Kylät
Klausinkylä, Lounatkylä, Peninsaari, Pohjakylä
Historia
Ensimmäiset merkit asutuksesta ovat Suursuonmäen kalmistosta ja ne ajoittuvat esiroomalaiselle rautakaudelle, 500 - 0 vuotta ennen ajanlaskumme alkua. Ensimmäisen vakituisen, ruotsinkielisen asutuksen saari sai viimeistään 1300-luvun alkupuolella. Nämä asukkaat karkoitti ja tuhosi Ruotsin ja Venäjän välinen vuonna 1570 alkanut sota. Uudet, suomenkieliset asukkaat alkoivat muuttaa saarelle 1630-luvun lopulla nykyisen Kotkan ja Viipurin väliseltä rannikolta.
Lavansaarelaiset olivat alkuun kalastajia ja hylkeenpyytäjiä. Pietarin ja Viipurin kaupunkien voimakas rakentaminen sekä saaren erinomainen, suojainen satama tarjosivat mahdollisuuden 1800-luvun loppupuolelta alkaen myös kukoistavaan kauppamerenkulkuun. Lavansaaren kauppalaivastoon kuului enimmillään 132 purjealusta, etupäässä kaljaaseja ja jahteja. Ensimmäinen maailmansota ja Neuvosto-Venäjän rajojen sulkeutuminen vähensivät rajusti saarelaisten kauppamerenkulkua.
Tarton rauhassa 1920 Suomen ja Neuvosto-Venäjän välinen raja vedettiin niin, että lavansaarelaisten parhaat nuottakalastuspaikat jäivät Venäjän puolelle. 1920-luku oli köyhää sopeutumisen aikaa, jolloin kehitettiin kalan tehokkaampia pyyntimenetelmiä, perattiin uusia nuotanvetopaikkoja, perustettiin kalanjalostamoja, alettiin kehittää matkailua elinkeinoksi ja jotkut osallistuivat kieltolain aikana jopa viinan salakuljetukseen hengissä pysyäkseen.
Ennen talvisodan syttymistä vaurastuminen oli päässyt jälleen hyvään alkuun. Kaikki oli jätettävä 10. päivänä lokakuuta 1939 kahden tunnin varoitusajalla sodan uhatessa. Sota syttyi 30.11.1939.
Matkailu
Suomenlahden ulkosaariin ei suomalaisilla ole ollut pääsyä sodan jälkeen lukuun ottamatta kesää 1992. Mitään syytä kotiseutumatkailun estämiseen venäläiset viranomaiset eivät ole ilmoittaneet.
Katso myös
- Luovutettu Karjala
Luokka:Suomen entiset kunnat
Luokka:Venäjän saaret
SeiskariSeiskari on Suomenlahden ulkosaari ja kunta, jonka Suomi luovutti Neuvostoliitolle Moskovan rauhassa 1940 ja Pariisin rauhassa 1947.
Katso myös: Luovutettu Karjala
Luokka:Suomen entiset kunnat
Luokka:Venäjän saaret
TytärsaariTytärsaari on Suomenlahden ulkosaari ja kunta, jonka Suomi luovutti Neuvostoliitolle Moskovan rauhassa vuonna 1940 ja Pariisin rauhassa vuonna 1947.
Katso myös: Luovutettu Karjala
Luokka:Suomen entiset kunnat
Luokka:Venäjän saaret
Luokka:Suomen saaretSaaret
Luokka:Euroopan saaret
Luokka:Venäjän saaretVenäjän saaria käsitteleviä artikkeleja.
Saaret, Venäjän
Luokka:Aasian saaret
ko:분류:러시아의 섬
ja:Category:ロシア連邦の島
מיתוג זרמיתוג זר (באנגלית: Foreign branding) הוא שיטת שיווק ופרסום, המתבססת על הקניית תדמית זרה למוצר - מיתוגו כמוצר שמקורו בארץ זרה, שונה מזו שממנה באמת בא.
שיטת המיתוג הזר מנצלת את העובדה שבחירתו של צרכן במוצר מסוים מושפעת, במודע ושלא במודע, מתדמית של מדינות, אזורים ועמים שונים, והצרכן ימצא עצמו נמשך למוצר המגיע ממקום שלתפיסתו הינו בעל מוניטין טובים ביחס למוצר זה. מקור התדמית באמצעי התקשורת (טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט), באמנות (ספרים, קולנוע), בשמועות שמקורן באנשים אחרים, ובניסיון ובחוויות אישיות. מאחורי רוב הדרכים הללו עומדת בעיקר היסטוריה ארוכה שעיצבה במרוצת הדורות הבדלים בין עמים ומדינות.
היסטוריה
עולם המסחר והשירותים
עיקר המיתוג הזר בפרסום ובשיווק מבוסס על קישור בין מוצרים מסוימים ומדינות או תרבויות מסוימות, שלדעת המפרסמים עשויים להיתפש כמצביעים על איכות טובה יותר של המוצר.
אופנה וקוסמטיקה
הצרפתים מקושרים למגוון רחב של מוצרים הדוניסטיים (הקשורים להנאות החיים), והתרבות הצרפתית נחשבת לדעת רבים ככזו שבה ישנה הבנה רבה בנושאים הקשורים לרומנטיקה, אהבה ותחומים נלווים: טיפוח הגוף, וביגוד. מסיבה זו, בשמים ויינות שמקורם כלל אינו בצרפת נמכרים לעתים קרובות ברחבי העולם כששמם או אופן הגייתם מצביע על כך שמקורם, כביכול, צרפתי.
כך, למשל, חברת קוסמטיקה בריטית העניקה לעצמה את השם "ז'ולר".
מזון ומשקאות
גם בתחום היין והמזון יצאו לצרפתים מוניטין. מרק תפוחי האדמה הקרוי וישיסואז (Vichyssoise), אשר הומצא בעשור הראשון של המאה העשרים בניו יורק, זכה בשם צרפתי. על בסיס תפישות דומות העניק לעצמו כרם בסן אנטוניו (טקסס, ארצות הברית) את השם "מון טמלפה", וחברה המייצרת שעועית אפויה מבוסטון אימצה את השם הצרפתי "ל'ריטז'" (L'Heritage). דוגמאות דומות ומקושרות של שמות איטלקיים ניתן למצוא במוצרים הקשורים ליין, ולמזון.
טכניקה שונה במקצת של מיתוג זר היא זו של יצרנית הגלידות האגן דאז (Häagen Dazs), ששמה מצביע על רקע אירופאי, אך למעשה מדובר בחברה אמריקנית שמושבה בניו יורק, ולשמה אין משמעות בשפה כלשהי (אם כי האגן מרמז לקופנהאגן). מייסד החברה, רובן מטוס (Reuben Mattus), ביקש ליצור קישור בין המסורות והמיומנות של אירופה הישנה ובין מגוון המוצרים החדש, ולכן הוסיף סממנים לשוניים המרמזים על מוצא אירופאי (ובמיוחד סקנדינבי):
- האומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä) שכיח בגרמנית, שוודית ופינית.
- ה-a הכפולה שכיחה בהולנדית, גרמנית ופינית.
- הצירוף zs שכיח בהונגרית.
כדי לחזק את הרושם הזה, כלל לוגו החברה בימיה הראשונים את קווי המתאר של מפת דנמרק, זאת בכדי להגביר את הדימוי הסקנדינבי ואת הקישור לקור צפוני (שכן דנמרק או סקנדינביה אינן ידועות בטיב הגלידה שלהן). למרבה האירוניה, בדנית דווקא לא קיימים המאפיינים הלשוניים שפורטו לעיל; בנוסף, למרות שלהאגן דאז סניפים ב-45 מדינות, אף לא אחד מהם ממוקם בסקנדינביה.
מעט מוזר מקרהו של המוצר הנמכר בארצות הברית בשם Jewish Bagel: כאשר הגיע למדינת היהודים ניתן לו השם "בייגלה אמריקאי".
מיתוג זר בישראל
במדינת ישראל נפוץ מאוד המיתוג הזר בעולם הפרסום. בשנותיה הראשונות של המדינה ייחסו חשיבות לשפה העברית ושמות המותגים המובילים ניתנו בעברית רהוטה; "תנובה" (קואופרטיב לתוצרת חקלאית), "משכית" (רשת בינלאומית לתכשיטים ואופנה), או "בירה נשר" (משקה מוביל בימיה הראשונים של המדינה).
הסרתו החלקית של החרם הערבי בעקבות התפתחויות מדיניות החל משנות ה-70, הביאה לארץ תאגידי ענק שקודם לכן לא פעלו בה, כגון מקדונלד'ס או מיצובישי. תהליכי הגלובליזציה הפכו את המשק הישראלי לפתוח יותר, ומקושר יותר לתאגידים בינלאומיים. במקביל, חדירת ערוצי הטלוויזיה המסחריים הפיצה את התרבות האמריקנית ואת שיטות הפרסום שבאו משם. התוצאה הייתה ריבוי משמעותי במיתוג זר. בשנים האחרונות המיתוג הזר הפך לנורמה, במיוחד בשדה התקשורת. המדובר לא רק בשימוש בשמות לועזיים, שהיה נפוץ גם בעבר, כי אם באמריקניזציה בולטת, עד כדי מחיקת כל זכר לישראליות של המוצר. דוגמאות בולטות הן:
- חברת שירותי הכבלים המאוחדת "HOT", שנוצרה מאיחודן של "תבל", "מתב", ו"ערוצי זהב". למילה "הוט" אין כל משמעות בעברית.
- חברת שירותי הטלוויזיה בלוויין "יס". גם למילה "יס" אין כל משמעות בעברית. החברה מפיקה תשדירי פרסום דוברי אנגלית, המצולמים בחו"ל בהשתתפות שחקנים זרים.
תשדירי פרסום]
- החברה הממשלתית (בתהליכי הפרטה) "בזק" עיצבה את הלוגו החדש שלה על בסיס האות הלטינית B, קריצה ברורה למיתוג בינלאומי.
- חברת שירותי האינטרנט "אינטרנט זהב" הפכה ל"סמייל".
- לשלושת העיתונים הגדולים בישראל שמות עבריים שנקבעו עם היווסדם, לפני עשרות שנים. לאתרי האינטרנט שלהם, שהוקמו בתחילת המאה ה-21 שמות בעלי נטייה אמריקנית ברורה: ynet, nrg, ו-TheMarker. הגדיל לעשות "הארץ", שבעקבות אתר האינטרנט שלו שינה גם שמו של מוסף הכלכלה ל-TheMarker, למגינת לבם של אחדים מהקוראים.
המאה ה-21
אף שמיתוג זר באנגלית (תוך רמז ברור לארצות הברית) הוא הדומיננטי בישראל, הרי בתחומים מסוימים פונה המיתוג הזר לשפות אחרות ולתרבויות אחרות.
- שרשרת מוצרי הטיפוח "קרמה", המתגאה בשם בעל מראה צרפתי (Crêma) מיוצרת למעשה בישראל. מיתוג זר קיים גם במוצרי אופנה אחרים (קרליין וטופיק, למשל).
- ליצרן הסלטים "צבר" שם עברי מובהק, אולי המובהק ביותר האפשרי, אבל לחומוס שהוא מייצר הוא מעניק מיתוג זר ערבי, באמצעות שמות כגון "חומוס אבו גוש", הנשען על המוניטין שיצא למסעדות החומוס שבכפר אבו גוש, או "חומוס משאושה של עומאר", הנשען על המוניטין הכללי של מסעדות החומוס הערביות.
האומלאוט של הרוק הכבד
אבו גוש]
עולם השיווק והמסחר אינו היחיד המשתמש במיתוג זר; התופעה קיימת גם באמנות. האומלאוט של הרוק הכבד, למשל, מתייחס לנוהג שהחל בשנות ה-70, עם היווצרותו של הז'אנר המוזיקלי, לעטר שמותיהן של להקות רוק כבד ומטאל באומלאוט בכדי להעניק להן נופך גותי או סקנדינבי. להקת מוטורהד (Motörhead) הבריטית, מחלוצות הז'אנר, הינה גם מחלוצות המיתוג הזר באומנות. הקדימה אותם הלהקה האמריקנית Blue Öyster Club ב-1970.
להקות נוספת שאימצו את הנוהג הן מוטלי קרו (Mötley Crüe) ו-Assück האמריקניות, Infernäl Mäjesty הקנדית, Deströyer 666 ו-Cünt Brigade האוסטרליות, Hypnös הצ'כית ו-Queensrÿche; האומלאוט מעל ה-y קיים לעתים נדירות בהולנדית ובצרפתית. הלהקה Underground Zerø משתמשת באות הקיימת בדנית ובנורווגית. הגדילה לעשות הלהקה הפינית Ümlaut, ששמה מייצג את התופעה עצמה. הלהקה הבריטית Zee הוציאה ב-1984 אלבום בו נכללו שירים כדוגמת Cönfüsiön ו-Höw Dö Yöü Dö It.
סרט הקולנוע האמריקני ספיינל טאפ (1984), פרודיה דוקומנטרית על להקת רוק כבד בריטית הנושאת את אותו השם, מבצע גם פרודיה על תופעת האומלאוט, ומעטר את שמה של הלהקה באומלאוט מעל ל-n, סימן אשר אינו קיים באף שפה אירופאית (אך קיים בשפה אינדיאנית המדוברת בגואטמלה ובמלגשית, המדוברת במדגסקר. סביר להניח שעובדה זו לא היתה ידועה להוגי הרעיון. בשפות אירופאיות מופיעים אומלאוטים מעל תנועות בלבד, ולא מעל עיצורים).
עיצורים
להקות פיקטיביות אחרות שהשתמשו באופן פארודי באומלאוט של הרוק הכבד הן Deathtöngue (פרי עטו של צייר הקריקטורות האמריקני ברקלי ברת'ד), Pöyzen Böyzen (שהוזכרה בספר "גלגל המזלות" של סופר המדע הבדיוני ניל סטפנסון) ו-Djörk (מאת צייר הקריקטורות סקוט קורץ, אשר הכליל בפרודיה גם את הזמרת האיסלנדית ביורק, אשר בשמה קיים אומלאוט אמיתי). העיתון הפארודי The Onion ("הבצל") הציע ב-1997 שיש לשנות את שמה של ארצות הברית ל-Ünited Stätes בכדי לזרוע פחד בלבם של אויביה.
אמצעים נוספים בהם משתמשים להקות מטאל כדי ליצור להם אפיון אפל הוא שימוש בכתבי רונות עתיקים, בגופן גותי של ימי הביניים ואפילו באותיות עבריות. חלק מהלהקות גם מזהות את חבריהן בכינויים מתאימים במקום בשמם הפרטי, ובכך מקנים נופך אפל יותר ללהקה.
מיתוג זר לתרבות המחשב
עבריות
כותרות רבות הקשורות לעולם המחשבים משתמשות בגופן הדומה לצורתן של האותיות על גבי צגי המחשב בראשית ימיהם, שנים לפני עידן ה-GUI (ממשק המשתמש הגרפי) והגופנים המעוצבים. למרות שההכרח להשתמש בגופנים אלו במחשב חלף מן העולם, עדיין מקשרים אנשים רבים בין הגופן ובין עולם המחשוב.
תופעה הנגזרת מכך היא שפת הליט (Leet, קיצור ושיבוש של Elite, "עלית"). זוהי צורת כתיב הקיימת בעולם האינטרנט (בעיקר בצ'אטים ובפורומים), ובה מוחלפות אותיות אלפבתיות בספרות ובסימנים מיוחדים.
ספרות
מקורה של שפת הליט בתקופה המוקדמת של תקשורת המחשבים (תקופת ה-BBS, לפני הופעת האינטרנט). בתקופה זו היו המודמים איטיים במיוחד, וקיים היה צורך לחסוך בתוכן מיותר כשמשוחחים האחד עם השני באמצעות המחשב. כך קוצרה המילה Thanks ("תודה") ל-10x ו-Great קוצר ל-Gr8. בנוסף, נדרש היה להסתיר ולקודד שיחות ואזורים שתוכנם היה בלתי-חוקי (תוכן שנגע בקראקינג והאקינג, למשל). המילים הרלוונטיות שונו: Hacker נכתב מעתה H4x0r, למשל, דבר שהקשה במעט על איתור שיחות וקבצים אסורים על ידי רשויות החוק. במשך הזמן הפכו הגורמים הללו לבלתי-רלוונטיים, אך תרבות הליט המשיכה לפרוח. גם בכתיב ליט נעשה שימוש לעתים (במגזינים, למשל) לשם גרימת קישור אסוציאטיבי לעולם המחשוב, וזוהי דוגמה למיתוג זר. דוגמה נוספת מאותו התחום היא תופעת השולת!!!1. צורת כתיבה זו של המילה "שולט!" רומזת שהטקסט בו המילה משולבת עוסק בתרבות האינטרנט.
ראו גם: סלנג באינטרנט.
קישורים חיצוניים
- [http://www.amazon.com/gp/product/images/B0000030WK/ref=dp_product-image-only_0/104-2503452-4131939?%5Fencoding=UTF8&n=5174&s=classical עטיפת אלבום יצירות של המלחין הארמני אראם חצ'טוריאן:] דוגמה לשימוש בקירילית מדומה
- [http://www.google.com/intl/xx-hacker/ אתר גוגל בשפת ליט]
- [http://www.writtenhumor.com/1337-translator.html מילון ליט:] הכניסו מילה באתיות לטיניות וקבלו אותה בשפת ליט
קטגוריה:פרסום
קטגוריה:שיווק
קטגוריה:בלשנות
aliasy otyo Varsavia appartamenti Hotel in Sofia warsaw internet club
|
|
|
| :: RELATED NEWS :: |
BSD
Berkeley Software Distribution (BSD) є назвою клона UNIX, що поширювався у 1970-тих з Каліфорнійського університету в Берклі. Ця назва також є збірною для сучасних наступників тих збірок.
наступники BSD
Сучасні
Berkeley Software Distribution (BSD) є назвою клона UNIX, що поширювався у 1970-тих з Каліфорнійського університету в Берклі. Ця назва також є збірною для сучасних наступників тих збірок.
наступники BSD
Сучасні
|
|
|
|
