:: wikimiki.org ::

קראקר

קראקר

קראקרים בדומה להאקרים הם בעלי ידע ומומחיות רבה במחשבים ותכנות. אך בשונה מההאקרים, הקראקרים הם אלו אשר ידועים בפריצות למערכות מחשבים ללא רשות. לפיכך, פעילותם של הקראקרים מהווה למעשה עבירה על החוק. ניתן לומר שקראקר הוא למעשה הגרסה הפלילית של ההאקר. עקב הדמיון ביכולותיהם של ההאקרים והקראקרים (יכולת מחוננת בתכנות ומחשבים), התקשורות והציבור נוהגים לבלבל בין המושגים השונים, מה שגורר כעס רב בקרב ההאקרים. נהוג לכנות את ההאקרים כבעלי כובע לבן לעומת הקראקרים עוטי הכובע השחור. הקראקרים הם אלו המוכנים להשתלט באופן עוין על מחשבים מרחוק דרך הרשת, ולפרוץ מערכות אבטחה של מחשבים. הם עושים זאת במספר דרכים :
- שתילה של סוס טרויאני – שתילה של תוכניות זדוניות במסווה של תוכניות לגיטימיות. תוכנות אלו מייצרות פרצה במערכת המחשב דרכה ניתן לעקוף תוכנות אבטחה ולגלות את המידע במערכת או במחשב הספציפי בו נשתלה תוכנית זו.
- וירוס מחשבים – וירוס או תולעת מחשבים, תוכנה המסוגלת לשכפל עצמה ולגרום להדבקה של מחשבים או מערכות מחשבים נוספות.
- סורק הבוחן את מידת פגיעות המערכת – כלי הבוחן את מידת יציבותה של המערכת ואת הפרצות דרכן ניתן להיכנס. כעיקרון, האקרים רבים, הגם שלעיתים מעריכים את יכולותיהם המקצועיות של הקראקרים, הם רואים בהם כעצלנים, לא אחראיים ולא מבריקים במיוחד. לטענת ההאקרים פריצת אבטחה לא עושה אותך האקר יותר מאשר להתניע מכונית דרך החוטים עושה אותך טכנאי מכוניות. ישנם שלושה איפיונים של קראקרים:
- הפורץ החובב: משתמש סקרן, המתנסה בכוח הפריצה למערכות מחשב. הידע המקצועי של ההאקר החובב קטן, והנזק שהוא גורם מוגבל.
- הפורץ המקצועי: מומחה מחשבים ומתכנת, פורץ לחברות בעיקר לצורך גניבת מידע, ריגול תעשייתי והפקת רווחים לא חוקיים.
- החודר המקצועי: מעלים את עקבותיו, ולרוב לא מתלוננים עליו בשל החשש לפגיעה ביוקרה והקושי שבגילויו. קיימות שלוש סוגי עבירות אצל הקראקרים :
- העתקה ופריצה של תוכנות מוגנות, תוך פגיעה בזכויות יוצרים של בעלי התוכנה.
- האקינג: פריצה למאגרי מידע ולאתרי אינטרנט, שימוש בחשבונות אינטרנט ובחשבונות אשראי והפצת וירוסים).
- פריקינג: שימוש בקווי טלפון ללא תשלום.

קראקרים מפורסמים

- קווין מיטניק
- אהוד טננבאום, שכינויו היה "האנלייזר" הוא ההאקר הישראלי המפורסם ביותר. הורשע בפריצה לאתרי הפנטגון והכנסת, והיה מבוקש ע"י ה-FBI. נדון לשנה וחצי מאסר.

ראו גם

- האקר
- האקינג

קישורים חיצוניים

- [http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_178/01_178.asp האקר- העמוד המסביר על קראקר באתר משטרת ישראל] קטגוריה:תוכנה קטגוריה:הצפנה

מחשב

בשם מחשב נקראת כל מכונה המעבדת נתונים ומבצעת בהם פעולת חישוב על פי תוכנית מוכתבת מראש. מכונת חישוב, לעומתה, היא אמצעי מכני (או אלקטרוני) המעבדת נתונים ללא תוכנית מוכתבת מראש, אלא על ידי משתמש המנחה אותה ללא הרף, צעד אחר צעד, בפעולות שעליה לבצע,ולפיכך אינה בגדר מחשב. המונח מחשב מתייחס למכונות בעלות יכולת חישוב ועיבוד נתונים (שכיום היא גבוהה מאד) שניתן להזינם בתוכניות מגוונות ומורכבות ביותר, המאפשרות ביצוע מגוון רחב של משימות. במקור נוצרו מחשבים כדי לפתור בעיות מתמטיות, אך כיום הם משמשים אותנו בכל תחומי החיים. כלל הרכיבים שהמחשב מורכב מהם קרויים חומרה. הרכיבים העיקריים הם:
- מעבד, המבצע את עיבוד-הנתונים שהמחשב נדרש לבצע.
- זכרון, שבו מאוחסנות התוכניות הפועלות במחשב (והנתונים המשמשים תוכניות אלה).
- אבזרי קלט-פלט, המשמשים את המעבד לקשר עם העולם הסובב אותו, כגון מקלדת לקליטת נתונים וצג להצגת נתונים.
- דיסק קשיח - המשמש לאיחסון קבצים על המחשב. להפעלת המחשב משמשות תוכניות מחשב (או תוכנה), שמפתחים אותן מתכנתים תוך שימוש בשפות תכנות. כמו כן, מתכנתים כותבים כל העת תוכנות חדשות המשמשות את קהל המשתמשים במחשב לביצוע ישומים שונים ומגוונים. שפת המכונה, שהיא אוסף של הוראות המובן בצורה ישירה (ללא כל תרגום) על-ידי המעבד, היא רצף של סיביות (קוד בינארי), כלומר מורכבת משתי הספרות "0" ו-"1". המושגים הבסיסיים ביותר שהמחשב מסוגל "להבין" ולהתייחס אליהם הם "פועל" או "לא פועל", או במילים אחרות ,"יש מתח חשמלי" או "אין מתח חשמלי". מצב אחד מסומן בקוד "0" ואילו השני בקוד "1". באופן זה ניתן ליצור מספרים ארוכים מאד שמורכבים כולם מהספרות "0" ו-"1" ושהמחשב מעבד אותם לכדי פקודות מורכבות. מתן הנחיות למחשב בצורה מובנית ואנושית יותר נעשית באמצעות שפות תכנות כגון בייסיק, שפות מחשב, כגון Java, או שפות סימון כגון HTML, המשמשות את המתכנתים לכתיבת התוכנות. ראה אנימציה - פעולת מחשב מופשטת הדגם הנפוץ של המחשב הוא המחשב האישי, ובנוסף לו פועלים מחשבים רבים כשרתים.

ראו גם

- היסטוריה של המחשוב
- תכנות
- רשתות מחשבים
- אינטרנט
- מערכות הפעלה
- קוד פתוח
- מחשב נייד
- מחשב-על
- מדעי המחשב
- חומרה
- משחקי מחשב
- מונחים בחומרה
- מונחים בתוכנה
- מונחים ברשת מחשבים

קישורים חיצוניים

- [http://www.computerhistory.org מוזיאון המחשבים ההיסטורי]
- [http://www.obsoletecomputermuseum.org תמונות של מחשבים ישנים]
- [http://www.webopedia.com/TERM/C/computer.html הגדרת המונח "מחשב" בוובופדיה]
- בלדד השוחי, [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=101926&sid=16 "מי המציא ראשון את המחשב?"], באתר "נענע" קטגוריה:טכנולוגיה
- קטגוריה: המצאות ja:コンピュータ ko:컴퓨터 ms:Komputer simple:Computer

תכנות

תכנות מחשבים, ובקצרה תכנות, הוא מלאכתו של המתכנת, הכותב תוכניות למחשבים (או, בלשון אחרת, מייצר תוכנה). פעולת התכנות נעשית באמצעות שפת תכנות מתאימה, הנבחרת בהתאם לאופי התוכנית הנכתבת ובהתאם למקובל במסגרת מקום העבודה או הפרויקט שבמסגרתו נעשה התכנות. לעתים מפוצלת תוכנית לחלקים אחדים, הכתובים בשפות שונות או על-ידי מתכנתים שונים. האם פעולת התכנות היא אמנות או מקצוע? שמה של סדרת הספרים הנודעת The Art of Computer Programming עשוי לרמז שמדובר באמנות, אך במהלך השנים נעשו מאמצים רבים להפוך את מלאכת התכנות למקצוע, כלומר לפעילות המתבצעת בהתאם לכללים ידועים וניתנת להעברה ממתכנת אחד לאחר ללא קושי רב. מאמצים אלה הניבו את התחום הקרוי הנדסת תוכנה. תהליך פיתוחה של תוכנית חדשה כולל שלבים אחדים: # זיהוי הצורך בתוכנית לשם ביצועה של משימה מסוימת. # עיצוב התוכנית ובחירת שפת התכנות לכתיבתה. # כתיבת התוכנית בשפת התכנות שנבחרה. # ניפוי שגיאות: איתור טעויות שנעשו במהלך כתיבת התוכנית, ותיקון טעויות אלה. # אינטגרציה: שילוב התוכנית עם יתר התוכניות המרכיבות את מוצר התוכנה שלו נועדה התוכנית. # הטמעה: העברת התוכנית למשתמשיה והדרכתם בשימוש בה. לאחר השלמת תהליך הפיתוח עוברת התוכנית לשלב התחזוקה, המתבצע במהלך כל חייה של התוכנית. בשלב זה עוברת התוכנית שיפורים בהתאם למשוב המגיע מהמשתמשים בה, מתוקנות תקלות המתגלות מפעם לפעם, נעשים שינויים להתאמת התוכנית לשינויים סביבתיים (כגון החלפה של מערכת הפעלה וכדומה). שפות תכנות שונות מעניקות למתכנת מתודולוגיות שונות לפיתוח התוכנה. המתודולוגיות הבולטות הן:
- תכנות פרוצדורלי
- תכנות מונחה עצמים
- תכנות מונחה אירועים
- תכנות פונקציונלי
- תכנות מובנה

ראו גם

- מונחים בתוכנה
- ja:プログラミング

וירוס

als:Virus

ריגול תעשייתי

ריגול תעשייתי הוא איסוף מידע סודי על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים, כחלק הלא לגיטימי של פעילות המודיעין העסקי. ריגול תעשייתי יכול להיות ברמה פרטית או אף ברמה בינלאומית. נוהגים להשתמש בביטוי זה גם לאיסוף מידע סודי על דרך פעולתם של ארגונים לא תעשייתיים.

שיטות הריגול התעשייתי

השיטות המשמשות בריגול תעשייתי דומות ביסודן לאלה המשמשות בריגול למטרות צבאיות. הפעלת שיטות כאלה במסגרת אזרחית - מהווה על פי רוב שיטות המשפט המודרניות עבירה פלילית. בין השיטות הנקוטות נמצאת האזנת הסתר, צילום בסתר, מעקב, גניבת מסמכים ותוכניות ייצור, גניבת דואר, מתן שוחד לעובדים, האזנה למערכות המחשב, גניבת מחשבים ואמצעי אחסנה.

ריגול מחשבים

בשל מרכזיותו של המחשב בפעילות העסקית התפתחה מערכת ריגול תעשייתי הממוקדת במחשבים. חלק משיטות הריגול הן גניבה רגילה של אמצעי אחסנה וגיבוי המכילים מידע על היריב. שיטות ריגול ממוחשב אחרות מתוחכמות יותר, ומשתמשות בטכנולוגיות חומרה ותוכנה. שיטות אלה מאפשרות האזנה לתקשורת המחשבים וכן העברה חשאית של מידע תוך שימוש ברשת האינטרנט. השיטה הנפוצה ביותר בתחום זה הינה החדרת "תוכנות סוס טרויאני למחשבי היריב. התוכנה שהוחדרה מאפשרת קריאת קבצים ושידורם ליעד כלשהו תוך שימוש בתשתית האינטרנט. בשנת 2005 התפוצצה בישראל פרשת ריגול תעשייתי חמורה שבמהלכה נתגלו תוכנות סוס טרויאני במחשבי חברות מובילות ומרכזיות במשק הישראלי.

קישורים חיצוניים

- [http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_178/03_178.asp ריגול תעשייתי] באתר משטרת ישראל
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3091845,00.html "מודיעין עסקי הוא חלק מהחיים במשרדי הפרסום"] ב־YNET
- [http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/861/939/052.html זה הכל כסף] ב־NRG
- [http://www.shalhevet.co.il/g/grigul.html דף הסבר איך לזהות ריגול תעשייתי] קטגוריה:ניהול קטגוריה:ביון th:การจารกรรมข้อมูลในอุตสาหกรรม

זכויות יוצרים

זכויות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו, שהיא קניין רוחני שלו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים.

ההיסטוריה של זכויות היוצרים

החקיקה הראשונה בזכויות יוצרים נחקקה במאה ה-18 באנגליה בעקבות המצאת הדפוס, שהפכה את יצירת והפצת עותקים לעניין כדאי. גם ההלכה היהודית באותה תקופה נזקקה לסוגיה זאת, בעקבות הוצאת התלמוד בפורמט חדש, בהוצאת האחים ראם והאלמנה, שהוא הפורמט המקובל עד ימינו, וקבעה שאין להסיג גבולו של אדם, ואין להדפיס את התלמוד בפורמט החדש ללא אישורם. חקיקת זכויות היוצרים הראשונה עברה בפרלמנט הבריטי בשנת 1709. בארה"ב, נכנסו זכויות היוצרים לחוקה האמריקאית בשל יוזמתו של ג'יימס מדיסון. בחוקת ארה"ב הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. באנגליה, למשל, הוגבלה זכות היוצרים לעשרים שנים בלבד. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו.

חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים

החוק המטפל בנושא – חוק זכויות יוצרים, 1911 – החוק קובע רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים [סעיף 35 לחוק]. הסעיף הזה הוא סעיף הגדרות. סעיף 1 מדבר על יצירה ספרותית דרמטית מוזיקלית ואומנותית [ואשר המונחים הללו מוגדרים בסעיף 35]. הרשימה הזו היא סגורה, אך תוכנן של הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות. לצד החוק העיקרי, ישנה פקודת זכויות יוצרים. שני החוקים תוקנו עם השנים ועדיין חלים כיום. המצב הוא אבסורדי כי למרות התיקונים עדיין יש סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה, ובכלל כל הסעיפים מבולגנים ולא מסודרים. חוק זכויות יוצרים, במקורו נועד לטפל ביצירות הקלאסיות: ספר, מנגינה, שיר, ציור. בית המשפט כיום לא מעסיק עצמו בשאלה "מה הערך הספרותי...". מבחינת בית המשפט, ספר הוא יצירה המובאת לדפוס. אין זה מעניינו אם זה עיתון, ספר טלפונים וכו', כל עוד הם עונים להגדרה, הם יכולים להיות יצירה ספרותית, ואין דרישה לערך אמנותי. למרות זאת יש שני חריגים לדבר זה: # מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד, שלגביהן יש דרישה לערך אמנותי. # יצירה אדריכלית – מעין תת קטגוריה של יצירה אמנותית. ישנה דרישה לערך אמנותי. יצירה שיש לה גילום מוחשי, יכול להיות שיש לה כמה הגנות – למשל יצירה ארכיטקטונית: התוכניות של המבנה יכולות להיות יצירה ספרותית [לעיני בה"מ] והמבנה יכול להיות יצירה אדריכלית. הפסיקה הכירה במהלך השנים בעוד כל מיני מוצרים כמוגנים בזכויות יוצרים: סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים. גם תוכנת מחשב מוכרת בפסיקה כמוגנת בזכויות יוצרים.

מה מוגן בזכויות יוצרים?

כעיקרון, כל יצירה בה השקיע היוצר מזמנו וממרצו מוגנת על ידי ההגנה על זכויות יוצרים. כאמור, במקורו התכוון החוק להגן על "יצירות" במובן הקלאסי של המילה: יצירה ספרותית, מנגינה, מילות שיר, ציור וכו'. בתי המשפט הרחיבו הגדרה זו בהתאם לתיאוריה הנקראת "תיאוריית העבודה" הגורסת על מטרת זכויות היוצרים לעודד יצריה נוספת באמצעות הגנה על כל יצירה בה השקיע היוצר זמן ועבודה, ועל כן כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה בספר, בעיתון או באינטרנט, ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים, ובתור שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים. ההגנה היא על הטקסט השלם, וגם על קטעים ממנו, בכל צורה שבה הוא מופיע, בכתב או בדפוס. הגנה דומה ניתנת גם ליצירות גרפיות: צילומים, איורים, שירטוטים, מפות וכו' ויצירות מקוריות אחרות. הציון "כל הזכויות שמורות" על-גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכויות יוצרים לבעל היצירה (ולמעשה הינו מיותר), הזכויות שמורות גם ללא ציון זה. בפסק דין שניתן ב-1 בספטמבר 2003 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (אסף יעקב נ' איתן ענבר) ניתנה המחשה להיקף ההגנה המוענקת לזכויות יוצרים. במקרה זה תבע מרצה באוניברסיטה תלמיד שהוציא לאור ספר, בטענה שהספר מתבסס על הרצאותיו ועל-כן פוגע בזכויות היוצרים שלו. השופט קיבל את הוכחותיו של התובע בקובעו "הדמיון הקיים בין ההרצאות ובין הספר הוא כזה שאין זה סביר להניח, אלא שהנתבע העתיק מחומר ההרצאות", ופסק שורה של סעדים לתובע, ובהם איסור מוחלט על הפצת הספר ופיצוי כספי גבוה. בפסק דין שניתן ב-10 במרץ 2004 בבית המשפט המחוזי בירושלים (אימאג' בנק נ' רעות אלקטרוניקה ורכיבים) נקבע פיצוי בגובה 220,000 ש"ח בגין הפרה של זכויות יוצרים בצורת שימוש בתצלומים בלא רשות בעליהם. להגנה על זכויות יוצרים במדיה דיגיטלית (שקל מאוד להעתיקה ולהפיצה) משמשים כלים של ניהול זכויות דיגיטלי.

יצירות ממשלתיות

אמנת ברן בעניין זכויות יוצרים אינה קובעת הוראה מחייבת לעניין הגנה על יצירות רשמיות והדבר שונה ממדינה למדינה. גם הגדרתה של "יצירה ממשלתית" שונה ממדינה למדינה.

בישראל

סעיף 18 לחוק זכויות יוצרים קובע: :"בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה ע"י הוד מלכותו או ע"י כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות- היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה." הבעלים של היצירה הממשלתית היא מדינת ישראל. הצעת חוק זכויות היוצרים משנת 1999 מציעה לבטל הגנה זו.

בריטניה

זכויות היוצרים על יצירות ממשלתיות (פסקי דין, חוקים, וכל פרסום רשמי של הפרלמנט) נתונות לכתר, על פי סעיפים 163 - 167 לחוק משנת 1988.

ארצות הברית

כל יצירות הממשל הפדרלי הינם נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן.

צרפת

כל יצירות ממשלת צרפת הינן נחלת כלל, אולם ביצירה רשמית הכוללת פסיקה, ולה מצורפת פרשנות משפטית - חלק הפרשנות המשפטית מוגן.

רשימות ולקטים

בישראל

גם אם מדובר ברשימה של נתונים אשר כל אחד ואחד מהם אינו מוגן בזכויות יוצרים, הרי שהרשימה עצמה, שלצורך יצירתה הושקע זמן ומחשבה, מוגנת. בית המשפט הישראלי, בע"א 136/71, מדינת ישראל נגד יצחק איחמן, פ"ד כ"ו (2) 259, קבע כי לוח המפרט ניכויי מס - שהינו למעשה רק טבלה המכילה מספרים המפורסמים על ידי הרשויות, הינו, לדברי השופט לנדוי, יצירה ספרותית מוגנת. לדבריו: :"יצירה ספרותית" (כוללת) גם לוחות וליקוטים (tabels and compilations), אם כי, כידוע, אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל על השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדת (בייצור הלוחות או הטבלאות)... ואין נפקא מינה ש"החומר הגולמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה". כאמור, החשיבות היא לא בעצם הליקוט אלא בהשקעת מחשבה ומאמץ בבחירת החומר המלוקט. על כן אין הגנה למעשה על מדריך הטלפון. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ערעור אזרחי 513/89, Interlego S.A. נגד Exin Lones Bros S.A, פ"ד מ"ח (4) 133 בו מציין השופט שמגר: :"לאור מטרתם של דיני זכויות היוצרים... ברור כי המסקנה היא שאין די בהשקעה בלבד כדי להצדיק הענקת הגנה של זכויות יוצרים לביטוי". וכן בת.א. (י-ם) 41/92, קימרון נגד שנקס, פ"מ תשמ"ג ג' 10, קובע השופט שלו: :"הדגש הוא על סוג ההשקעה (יצירתיות) ולא על הכמות שבה".

בארצות הברית

הפסיקה בישראל בעניין הגנה על רשימות התבססה על הפסיקה האמריקאית בעניין זה, המעניקה זכויות יוצרים לעריכה מקורית או איסוף מקורי של מידע, ולא על איסוף סתם. בפסק דין

E.G. Transgo, Inc. v. Ajac Transmission Parts Corp, 768 F 2nd 1--1 )9th Circuit, 1985)

נקבע כי יש להגן על דף הוראות משחק (אף שהמשחק ידוע) כי ניסוחן מקורי ויצירתי ולעומת זאת, ב-

Hutchinson Telephone Company v. Fronteer Sirectory Company, 586 Federal Supp, 911 (Minnesota 1984)

נקבע כי מדריך טלפון המכיל רק רשימה של עובדות אינו זוכה להגנה. דוגמא נוספת הינו פסק דין

Eckes v. Card Prices Update, 736, F2nd 859 (2nd circuit 1984)

בו נקבע כי רשימה של 5,000 כרטיסי בייסבול הבאה לייצג את הכרטיסים הטובים ביותר מוגנת, כי רשימה זו נבחרה מתוך רשימה של 18,000 כרטיסים, ובכך השקיע יוצר הרשימת מקוריות ומחשבה.

מפות גאוגרפיות

כעיקרון, מפות גאוגרפיות, אף שהן מייצגות דבר מוסכם - פני שטח גאוגרפיים, מוגנות בזכויות יוצרים. יודגש כי יכול לבוא אדם ולצייר מפה של השטח, ולאחריו יבוא אדם אחר וימדוד שוב את אותו השטח, ויצייר מפה זהה, ועדיין אין הוא מפר את זכויות היוצרים של מצייר המפה הראשון. כל מפה ומפה מוגנת בנפרד, ואף שהן יכולות להיות זהות, אין האחת הפרה של השניה. כמו כן - הסימנים המוסכמים במפות, בדומה לסימנים מתמטיים, אינם מוגנים (לדוגמא - קו כחול לנחל איתן, קו כחול מקוקו לנחל אכזב). על הטוען להפרת זכויות יוצרים להוכיח שהמפה השנייה הועתקה מהמפה הראשונה. דבר זה ניתן להוכחה אם יוצר המפה השנייה לא ביצע כל מדידות בשטח, או צילם תצלומי אוויר, או אם, לדוגמא, שגיאה המופיעה במפה הראשונה מופיעה גם במפה השנייה.

בישראל

על פי חוק זכויות היוצרים משנת 1911, מפות גאוגרפיות מוגנות כיצירה סיפרותית.

בבריטניה

בבריטניה, על פי החוק משנת 1988, המפות מוגנות בזכויות יוצרים, כיצירת אומנות גרפית (אין בכך הבדל להגנה הניתנת על יצירה סיפרותית, אך ההגדרה שונה).

בארצות הברית

בתי המשפט פסקו כי גם שתי מפות זהות, אם השניה היא מקורית, הרי שאין ביצירת המפה השנייה הפרה של זכויות היוצרים. ראה:

Geographia Ltd. v. Penguin Books Ltd.

בדיחות וקריקטוריות

בדיחות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. בדיחה הינה למעשה רעיון (מצחיק) וככזה אינה יכולה להיות מוגנת. איסוף הבדיחות מהווה לקט מוגן אם האיסוף מקורי (ראה לעיל). קריקטורות, לעומת בדיחות, מהוות ציור המייצג את הרעיון, וככל ציור אחר הינן מוגנות.

ציטוט שאינו מהווה פגיעה בזכויות יוצרים

טיפול הוגן

סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, קובע:
"רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים: (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. (II) ..." בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: # טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם: ## השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח, ## השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות. # מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. ("לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה", רע"א 2687/92 גבע נ' חב' וולט דיסני) במסגרת זו, ציטוט קצר מיצירה שזכויותיה מוגנות, למטרת מחקר או ביקורת ספרותית, מותר גם ללא קבלת הסכמה מראש מבעל זכויות היוצרים. המגבלה המקובלת לגודל ציטוט מסוג זה היא קטע יחיד בן 400 מילים, או קטעים אחדים שגודל כל אחד מהם אינו עולה על 300 מילים וגודלם הכולל אינו עולה על 800 מילים. מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ-40 שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר, מתרגם, מו"ל. בשנים האחרונות הולכת ורווחת גישה המייחסת פחות חשיבות למטרת השימוש, מתוך הנחה שכל מטרה היא מסחרית במידה זו או אחרת, ויותר חשיבות לאופן השימוש.

תחומים שאינם בני הגנה

סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים קובע כי :"לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה: ::(1) רעיון; ::(2) תהליך ושיטת ביצוע; ::(3) מושג מתימטי; ::(4) עובדה או נתון, כשהם בלבדם; ::(5) חדשות היום; :ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים". בכל מקרה יש לאזכר את מקור החומר: "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים" (סעיף א(1) לפקודת זכות יוצרים). זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות.

ויתור מפורש על זכויות יוצרים

לבעל זכויות היוצרים שמורה כמובן הזכות לוותר על ההגנה שמקנה לו החוק, כולה או חלקה. הדוגמה הבולטת לכך היא ויקיפדיה, שהערכים הכתובים בה חופשיים לכול וניתן לצטט מהם ללא הגבלה, בהתאם לתנאי רישיון GNU FDL, הוא מעקרונות היסוד שלה. תוכנות מקור פתוח, וכן ויקיפדיה, הדגימו כי ניתן ליצור יצירות איכותיות גם ללא שמירה על זכויות יוצרים, ותשלומים בעקבותיהם ליוצרים או לחברה מסחרית. ישנם כותבים מקוונים, ששומרים את זכויותיהם כיוצרי המידע, אך משחררים אותו לציבור תחת רישיון המאפשר הפצה חופשית (כגון רישיון Creative Commons). אתרים ממשלתיים רבים מתירים במפורש, בהודעות זכויות היוצרים שלהם, "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר" (בנוסף לשימוש ההוגן המותר לפי החוק). משפטנים אשר חוקרים את נושא זכויות היוצרים בעידן המידע וזכויות על יצירה משותפת הינם לורנס לסיג ויוחאי בנקלר.

גמר תוקפה של ההגנה

יצירות כתובות

ההגנה על זכויות יוצרים אינה ניתנת לנצח. בישראל מעניק "חוק זכויות יוצרים" הגנה זו לתקופה של שבעים שנה משנת מות היוצר או המחבר. על כלל זה מתבסס פרויקט בן יהודה, המעלה לאינטרנט יצירות מהקלאסיקה העברית שזכויות היוצרים עליהן פגו. זכויות יוצרים ליצירה אנונימית או פסיבדונימית (תחת שם עט) מוקנות לשבעים שנה מיום פרסומה. במקרה שיש כמה מחברים ליצירה, זכויות היוצרים יחולו 70 שנה ממותו של האחרון שבהם. ביצירה מתורגמת, עצם התירגום מהווה יצירה חדשה ועל כן, שנות זכויות היוצרים נמנות ממותו של המתרגם ולא של היוצר המקורי. כאשר היוצר אינו ידוע, זכויות היוצרים יפוגו 70 שנה מפירסום היצירה, אלא אם מתגלה זהות היוצר קודם לכן.

יצירות רשמיות

יצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה - מוגנות 50 שנה מיום פירסום היצירה (לפי סעיף 18 לחוק), ויתכן מצב בו זכויות היוצרים יהיו הרבה יותר מ- 50 שנה ממועד הצילום. לעניין סעיף זה של החוק, מוגנות גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עצמאי עבור המדינה - לדוגמא פרסומים או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה. במדינות ארצות הברית, צרפת, גרמניה יצירה רשמית היא יצירה ששוחררה לנחלת הכלל ואין עליהם זכויות יוצרים (כך למשל כל יצירות השלטון הפדרלי בארצות הברית משוחררות לשימוש הציבור).

תמונות והקלטות קול

בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). גם בהקלטות קול תקופת זכויות היוצרים היא ל-50 שנה מפרסומה. החוק בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.
חשוב לשים לב כי אם הצילום הוא של יצירה שהיא עצמה עדיין מוגנת בזכויות יוצרים (ציור או פסל, לדוגמא), הרי שניתן להשתמש בצילום רק בתנאי שהתקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים של היצירה המוגנת. באנגליה - המועד הרלוונטי הוא ימי חיי היוצר ועוד שבעים שנה - זכות היוצרים בצילום זהה לזכות היוצרים ביצירות ספרותיות (סעיף 12 לחוק זכויות היוצרים הבריטי משנת 1988).

זכויות יוצרים בוויקיפדיה

הקפדה שלא לפגוע בזכויות יוצרים היא מעקרונות היסוד של ויקיפדיה (ראו ויקיפדיה:זכויות יוצרים).

קישורים חיצוניים

- [http://www.tglaw.co.il/rights.asp האתר הישראלי לדיני זכויות יוצרים ותקשורת]
- רובי גורדון, [http://gordons.co.il/_cropmarks/digitalethics1.asp של מי הקובץ הזה? (או: "קאזה" כמשל)].
- יובל יועז, [http://news.walla.co.il/?w=/4/517272 פיצוי תקדימי בגובהו על הפרת זכויות יוצרים ברשת]
- [http://www.law.co.il/showarticles.php?d=h&cat=27&abtd=1 law.co.il - משפט באינטרנט - זכויות יוצרים]
- [http://www.hilan.co.il/moked_yeda_lesachar/Lawsgroup.asp?no=94 חוק זכויות יוצרים, 1911]
- [http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/2005009.htm פקודת זכויות יוצרים, 1924]
- [http://www.acum.org.il/html/media/pdf/lawcomm.pdf פקודת זכויות יוצרים, תיקונים לחוק, 2000]
- עו"ד אייל גונן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3089811,00.html זכויות יוצרים ברשת: מה מותר, מה אסור?]
- [http://fairuse.stanford.edu זכויות יוצרים - שימוש הוגן] באוניברסיטת סטנפורד
- [http://www.openu.ac.il/Events/130705.html של מי השורה הזאת לעזאזל?] יום עיון בנושא "קניין רוחני וזכויות יוצרים בעידן של חברה משעתקת", האוניברסיטה הפתוחה.

לקריאה נוספת

- ד"ר שרה פרזנטי, "דיני זכויות יוצרים, תל אביב, תש"ס 2000, כרמל ספרות משפטית בע"מ. קטגוריה:קניין רוחני קטגוריה:חוק ומשפט קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט קטגוריה:משפט אזרחי

אינטרנט

רשת האינטרנט (המכונה בעברית "מרשתת") הינה רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש תודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה־90 של מאה ה־20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. המחשבים המחוברים לאינטרנט מתקשרים באמצעות חבילה של פרוטוקולי תקשורת, הנקראים פרוטוקולי TCP/IP. TCP/IP

מי מנהל את האינטרנט?

בתחילתו היה האינטרנט פרוייקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בין־לאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארה"ב מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה בבוז על ידי מרבית הממשלות וע"י ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארה"ב ע"י הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארה"ב). כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בין־לאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם [http://www.icann.org ICANN], שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, [http://www.isoc.org ISOC], שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת. במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם. הרשת מנוהלת על פי עקרונות אנרכיסטיים לפיהם הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשיטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט (Spam mail). בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי [http://www.isoc.org.il/ איגוד האינטרנט הישראלי].

רשימת שימושים באינטרנט

- World Wide Web (ראשי תיבות: WWW) - מאפשר למשתמש "לגלוש" בין אתרים (כדוגמת ויקיפדיה) שמציגים טקסט ותמונות. לצורך שירות זה נבנה דפדפן שמאפשר לגשת לשרתים שמאכסנים את האתרים הללו.
- דואר אלקטרוני - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.
- קבוצות דיון - קבוצות דיון - רשת, המכונה גם רשת UseNet, של שרתים המפעילים מעין פורומים המאפשרים למשתמשים בהם לדון בכל נושא העולה על הדעת, בעזרת תוכנה ייעודית. קיימים אלפי נושאי קבוצות דיון. הקטגוריות שלהן מאורגנות לפי מבנה היררכי לוגי. ההיררכיה נעה מכללי לספציפי. שם של קבוצת הדיון מורכב מנושאים היררכיים ותת־נושאים המופרדים באמצעות נקודות. בנוסף, חברות וארגונים אחרים מפעילים שרתי קבוצות דיון בהם מתנהלים דיונים בנושאים הקשורים לארגון. שרתים אחרים (למשל, של ספק אינטרנט) יכולים להחזיק עותקים של קבוצות דיון אלה, ולשלוח אליהן תגובות שהתקבלו ממשתמשים מקומיים.
- IRC - ראשי תיבות של Internet Relay Chat. שרתי IRC מאפשרים למשתמשים בהם, בעזרת תוכנה יעודית, "לשוחח" זה עם זה בכתיבה בזמן אמיתי - המשתמשים האחרים יכולים לראות את מה שנכתב מיד עם סיום הכתיבה, ולהיפך. רוב שרתי ה־IRC מקושרים במספר רשתות המסונכרנות ביניהן.
- מסרים מידיים - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות ישירות למחשב של משתמש אחר. ישנן כמה רשתות של מסרים מידיים, כדוגמת ICQ, MSN Messager.
- Skype - זוהי תוכנה המאפשרת לכל משתמש שיחות חינם בעזרת אינטרנט לכל אחד שיש לו את התוכנה במחשב. בנוסף אפשר להתשמש בו גם כתוכנת מסרים מידיים כגון ICQ ו-Messanger. בעזרת SkypeOut ניתן לבצע שיחות יוצאות למספרים רגילים (בתשלום).
- שיתוף קבצים - שירות בו משתמש משתף את הקבצים שנמצאים על מחשבו כך שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם. תוכנות שיתוף קבצים לדוגמא: Kazaa, iMesh, eMule.
- רדיו ו־טלויזיה - באמצעות פרוטוקולים סטנדרטיים יכול משתמש לצפות בתחנות טלויזיה או רדיו המשדרות על גבי הרשת. (ראו: שידורי רדיו דרך האינטרנט)

היסטוריה

האינטרנט נוצר כרשת בצבא האמריקאני ואח"כ להעברת מידע מדעי בין אוניברסיטאות. הוא פרץ לתודעה הציבורית בשנות ה־90 של המאה ה־20, במידה רבה תודות להמצאת הדפדפן ופתיחתו של ה־World Wide Web לשימוש מסחרי. בתוך זמן קצר נוצרה מהפכה חברתית של ממש ופריחה של מאות מיליוני משתמשים. רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט חוברו בשנת 1969 על־ידי הסוכנות לפרוייקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (ARPA - Department of Defense Advanced Research Projects Agency), במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ויצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP, לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית. ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF - National Science Foundation), שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי - הNSFNet. בסוף שנות ה־80 המציא טים ברנרס-לי את שפת ה־HTML ואת שיטת הכתובות לאתרים (URL). שתי אלו היוו את הבסיס ל־WWW ובשנת 1991 הופיעה גם רשת זו.

שירותים שהיו נפוצים בעבר

- FTP - פרוטוקול העברת קבצים. שרתי FTP הכילו אלפי קבצי תוכנה, ומשתמשים שחיפשו תוכנה מסויימת היו יכולים לרוב למצוא אותה על אחד ממאות שרתי ה־FTP שפעלו. כיום משמש פרוטוקול זה בעיקר להעברת קבצים ספציפית בין שני מחשבים, למשל כדי להעלות קבצים אל אתר אינטרנט, ונותרו מעט מאוד שרתי FTP ציבוריים. אלה שנותרו משמשים בד"כ מוסדות אקדמיים או חברות תוכנה להפצת חומרים שהם מייצרים (מידע ותוכנה).
- Archie - שרתי Archie הכילו בסיסי נתונים אודות כל הקבצים שהכילו כל שרתי ה־FTP. כדי למצוא קובץ, המשתמש היה מפעיל תוכנת לקוח, שהיתה שולחת שאילתה אל שרת ה־Archie הנבחר, וזה היה משיב על איזה שרת FTP ניתן למצוא את הקובץ.
- Gopher - רשת Gopher היתה רשת מידע טקסטואלי שהיתה מסודרת בצורה היררכית. כדי למצוא בה מידע, היה צורך להגיע אל ענף כללי, וממנו לרדת על ענפים ספציפיים יותר ויותר.
- Veronica - שירות שפעל על רשת Gopher, על השרת, ואיפשר למצוא מידע באותה רשת. :קרנם של שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, וכיום, למעט מספר שרתי FTP כאמור, ואולי מספר קטן של שרתי Gopher, הם אינם פעילים עוד.

חיבור לאינטרנט

ישנם חיבורים מסוגים שונים לאינטרנט. יש חיבור לאינטרנט שנחשב כאינטרנט מהיר שהוא xDSL (למשל ADSL), או כבלים וישנם חיבורים איטיים יותר למשל ISDN וחיבור באמצעות חיוג דרך מודם אנלוגי, חיבור בדרך זו זול יותר מאחר ואין צורך בתשתיות רבות כמו בשאר הטכנולוגיות. חיוג לרשת, הוא התחברות לאינטרנט בשיטה הישנה והאנלוגית. חיוג כזה מתבצע על גבי קווי הטלפון הרגילים, בעזרת מודם אנלוגי. כדי להתחבר, המודם מחייג לקו טלפון רגיל (של ספק האינטרנט) והוא מאפשר חיבור במהירויות נמוכות של עד 56000 סל"ש.
בעבר, היה החיבור הזה איטי יותר, מקצב של 14000 סל"ש עד 56000 סל"ש, וההתפתחות נעצרה עם המצאת הADSL המאפשר חיבור במהירויות גבוהות על גבי קו טלפון רגיל.

תרבות האינטרנט

עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:
- סלנג באינטרנט
- האקינג
- שיתוף קבצים
- דואר זבל
- בלוגים
- חברויות באינטרנט
- מחשוב מבוזר קהילתי: יצירת עוצמת מחשוב עצומה, באמצעות ניצול הזמן הפנוי של עשרות אלפי מחשבים אישיים שבעליהם מצטרפים לפרויקט באמצעות האינטרנט. האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר עבור אנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תוכניות שפותחו על ידם.

עסקים באינטרנט

לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, ו/או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט. ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:
- פרסום מקוון - פרסומות באתרי אינטרנט (banners), קידום אתרים במנועי חיפוש, אתרים פרסומיים ועוד.
- דואר זבל (Spam) - דואר פרסומי הנשלח למשתמשים רבים. כך ניתן לפרסם בקלות רבה וללא הוצאות רבות מוצר מסוים.
- מסחר אלקטרוני (e-commerce) - חנויות מקוונות המציגות לגולשים מבחר מוצרים, ומציעות להם לרכוש אותם, בדרך כלל על ידי תשלום בכרטיס אשראי. את המוצר מקבלים הקונים בדרך כלל בדואר.
- מסחר אלקטרוני בין חברות B2B ראשי התיבות של Business to Business. הכוונה היא שפעילות רכישה ומכירה בין חברות תתבצע כולה באינטרנט. יוזמה זו זכתה להד רציני בשלהי תקופת הדוט קום. בגלל קשיים טכנולוגיים והקושי במיסוד הקשר, יצירת קטלוגים משותפים וכד' לא הצליחה להתרומם. כרגע במצב של בניית תשתיות והתחלות במקרים שבהם יש הצדקה כלכלית.
- דיון. ברשת נפוצות מאד קבוצות דיון מסוגים שונים: צ'אטים, פורומים, תוכנות מסרים מידיים. סקרים מראים שחלק גדול ממשתמשי האינטרנט מנצלים אותה לצרכי תקשורת.

ספקיות האינטרנט והתשתית העיקריות בישראל

ספקיות תשתית :
- HOT אינטרנט בכבלים
- בזק בינ"ל ספקיות אינטרנט
- נטוויז'ן
- בזק בינ"ל
- ברק
- אינטרנט זהב- בחודש יולי שינתה החברה את שמה לSmile

אתרי האינטרנט הגדולים בישראל

- ynet - אתר חדשות ותכנים בבעלות ידיעות אחרונות. האתר נחשב לגדול בישראל במספר גולשיו ובהיקף תכניו. מכסה, באמצעות מערכת כותבים ועורכים עצמאית, את כל תחומי הכיסוי האופיניים לכלי התקשורת הארציים (כגון חדשות, כלכלה, ספורט ותרבות), ועשיר גם בתכנים נלווים (מאגרי מידע, מדריכים וכתבות) וכן קהילות של פורומים.
- walla - פורטל ותיק וגדול בבעלות בזק בינלאומי ורשת שוקן. האתר מבוסס על אינדקס אתרים נרחב, וכולל גם שירותי אינטרנט מגוונים (כגון web mail), קהילות ותכנים במיגוון נרחב (המתבססים בעיקר על מקורות משותפי תוכן).
- msn - "הזרוע הישראלית" של msn העולמית. האתר בבעלות חברת מיקרוסופט ואינטרנט זהב. פורטל המתבסס על אפליקציות האינטרנט של מיקרוסופט (כגון hotmail ומסנג'ר), וכולל תכנים ששמקורם באתרים אחרים ("שותפי תוכן") המופיעים בו במתכונתם המקורית עם מיסגור של msn.
- נענע - פורטל ותיק בבעלות נטוויז'ן. בדומה לוואלה אף הוא מספק אינדקס, תכנים ממקורות שונים, שרותי אינטרנט (כולל web maail)ואפליקציות שונות.
- one - פורטל ספורט מאוד נפוץ וידוע.

ראו גם

- עברית באינטרנט
- סיומת אינטרנט
- תצוגה תלת ממדית באינטרנט
- מונחים ברשת מחשבים
- אבטחת מחשב אישי ברשת
- טרול (אינטרנט)
- אתרי ושירותי אינטרנט קטגוריה:תקשורת מחשבים קטגוריה:תקשורת
- קטגוריה: המצאות fiu-vro:Internet ja:インターネット ko:인터넷 ms:Internet simple:Internet th:อินเทอร์เน็ต

טלפון

אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול - דו כיוונית כאותות חשמליים - למרחקים בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל נחושת או סיבים אופטיים) ובאמצעות התקנים אלחוטיים שונים. המצאת הטלפון משוייכת לאלכסנדר גרהם בל, שרשם פטנט על המכשיר בשנת 1876. היום נהוג לראות באנטוניו מאוצ'י כממציאו של הטלפון, בנוסף, אבטיפוס ראשון של מה שהיה אמור לשמש כטלפון נבנה על-ידי פיליפ רייס ב-1861, אך המכשיר השמיע זמזומים בלבד וגם היה רחוק מאד ממכשיר הטלפון המקובל ונראה מוזר למדי: הוא היה בנוי מקובית עץ עם נקב, כינור ומסרגה, שיועדו ליצירת צליל, ומבער בונזן כספק זרם. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם אלישע גריי לרשום פטנט על אותה המצאה. מה שסייע לבל בתכנון מכשיר הטלפון היה נסיונו כמורה לחרשים. בהכירו את מבנה אוזן האדם, הוא בנה את אפרכסת המכשיר בהתאם. בשונה ממכשיר הטלפון המקובל, לא כללו הדגמים הראשונים שתיכנן בל חוגה, מאחר ולא היה בה צורך. כשבעל המכשיר היה רוצה להתקשר היה מרים את השפופרת מעל העריסה ואז נסגר מעגל חשמלי, ונוצר קשר עם מרכזנית, אשר קישרה אותו עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו. בתחילה המרכזיה היתה ידנית, כשהמרכזנית חיברה את המנויים על-ידי כבל שחיבר שני שקעים במרכזיה, וכך קישרה בין שני בעלי מכשירי טלפון, שיכלו לדבר זה עם זה. מי ששם קץ לשיטה הידנית הזו היה לא אחר מאשר קבלן קבורה בשם אלמון ב. סטראוג'ר, אשר זעם על כך שהמרכזניות בעירו העדיפו את מתחריו על פניו. תגובתו לכך היתה המצאת מרכזייה אוטומטית, אשר קישרה בין מנויים בלי תיווכן של מרכזניות, שגם הרבו לפטפט הרבה בעת העבודה. אין ספק שהמצאת המרכזייה האוטומטית הביאה לזינוק בשימוש הציבור הרחב בטלפון והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר בחיי האדם המודרני. סיפור מיוחד קשור לחנוכת קו הטלפון הראשון מחוף-אל-חוף בארה"ב בשנות ה-20 של המאה העשרים. בל, שעוד היה בחיים, הוזמן לטקס חנוכת הקו. הוא עמד בצד החוף המערבי בעוד עוזרו ווטסון נמצא בחוף המזרחי. השניים היו אמורים לחנוך בשיחה ביניהם את הקו. כל הנוכחים בטקס בשני הצדדים ציפו מה יגידו השניים זה לזה ברגע היסטורי זה, וסברו שיציינו במלים נשגבות את הרגע הגדול. אולם, לבסוף, המשפט שאמר בל לעוזרו שעמד במרחק של כ-5,000 ק"מ ממנו היה "מר ווטסון, גש אלי, אני זקוק לך!". למעשה, חזר בכך בל על המשפט הראשון שאמר במעבדתו ב-1876, כשניסה את אב-הטיפוס הפעיל הראשון של מכשיר הטלפון, בעוד עוזרו ששהה בחדר השני נכנס בהתרגשות לחדרו וצעק: "זה עובד!". הפעם, השיב ווטסון: "בסדר, רק שהפעם ייקח יותר זמן להגיע אליך...". עם מותו של בל, דממו כל הטלפונים בעולם למשך מספר דקות, למתן כבוד אחרון לאיש שמבחינה היסטורית מיוחסת לו המצאת הטלפון.

ראו גם

- בזק
- טלפון סלולרי
- טלפון ציבורי

קישורים חיצוניים

- [http://www.howstuffworks.com/telephone.htm פעולת הטלפון, מתוך howstuffworks.com]
- [http://www.museumphones.com Cyber Telephone Museum]
- [http://www.nrg.co.il/online/14/ART/699/830.html קידומות לחיוג בינלאומי מישראל], באתר "מעריב"
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3057702,00.html מי באמת המציא את הטלפון?]. קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית קטגוריה:תקשורת קטגוריה: המצאות קטגוריה:טלפוניה ja:電話 ms:Telefon simple:Telephone th:โทรศัพท์

האקר

האקר הוא מושג המשמש לתאור סוגים שונים של מומחי מחשב. במיוחד, מומחי מחשב בעלי ידע טכני בעקיפת גבולות. הם ידועים ביכולתיהם בשדה התכנות ובכתיבה מהירה של תוכנות. משמעות המושג בהקשר של מחשבים השתנתה לאורך השנים, כיום הציבור והתקשורת משתמשים במושג האקר הן לחיוב והן לשלילה. דוגמא חיובית אפשר למצוא למשל בתיאור התקשורתי של לינוס טורבאלדס אשר יצר את גרעין מערכת ההפעלה לינוקס. יש הרואים באנשים מסוגו של טורבאלדס כהאקרים האמיתיים, אלו המשתמשים ביכולותיהם לבניית מוצרים ופיתוח רשת האינטרנט. למרות זאת, ישנם אלו המשתמשים במושג האקר גם כאשר מדובר בקראקרים המנצלים את הרשת לפעילות העוברת על החוק. גם ההאקרים עצמם מנסים להבדיל בין פעילותם, שבגבולות החוק, ובין פעילות הקראקרים, החורגת מגבולות החוק, באומרם: "האקרים בונים דברים, קראקרים הורסים אותם". יש כאלו המסווגים את ההאקרים כבעלי "כובע לבן" לעומת הקראקרים שהם בעלי "כובע שחור" ופעילותם אינה עולה בקנה מידה אחד עם החוק.

היסטוריה

המושג האקר בהקשר של מחשבים בזמן המודרני, כנראה נעוץ במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנות השישים של המאה העשרים. החברים במועדון חובבי דגמי הרכבות בנו דגמים שונים. המשחק, הפירוק וההרכבה הובילו רבים מהם לתחום חדש, תכנות מחשבים. מושג ההאקר, חוטב עצים, בהקשר המחשבים נולד שם. וזאת, הרבה לפני שמחשבים היו מצרך נפוץ והמוני. המילה האק (hack) שימשה מילת סלנג מקומי עם מספר משמעויות שונות. פירוש אחד היה, פתרון לבעיה. פירוש שני היה מעשה קונדס פיקחי אשר בוצע על ידי הסטודנטים של MIT, כאשר המבצע כונה האקר. במקור, המונח האק או האקר התייחס כמעט באופן בלעדי לתכנות או הנדסה חשמלית. אך זה הגיע לכך שכל דבר שנחשב לעקיפת גבולות או הערמה נחשב ל"האק" והמבצע ל"האקר". פיטר סמסון כתב את מילון הראשון שיהווה בסיס לז'רגון ההאקרים. אריק ס. ראימונד מי שחיבר את "הקתדרלה והבזאר", מציע ניסוח אחר להגדרה מיהו האקר: לדעתו, בניגוד לרושם המוטעה לחלוטין שנוצר על-ידי התקשורת הכללית והמקצועית בארץ ובעולם, האקרים, ברובם, אינם עוסקים כלל בפריצה למחשבים, לשום מטרה. האקרים הם אנשים הנהנים מעיסוק בתוכנה ובמחשבים, ונהנים להתנסות, לחקור את המערכות ואת יכולת התכנות שלהם. לינוקס, ותוכנות מצויינות רבות אחרות, נכתבו על-ידי האקרים, בלי שיהיה לתוכנות או למתכנתים כל קשר לפריצות למחשבים. המלה נולדה ב-MIT בשנות השישים במשמעות זו בדיוק (של אהבת תכנות ולא פריצה).

האקרים מול קראקרים

אלה הפורצים למחשבים מכונים קראקרים, ולא האקרים. הטעות נולדה כנראה באחד הסיקורים הראשונים של פריצה למחשבים, כאשר פורץ תיאר את עצמו באזני התקשורת כהאקר. בשנים האחרונות, התקשורת בארצות-הברית מודעת יותר להבדל, ומקפידה לקרוא לקראקרים בשמם, בעיקר עקב מאמץ הסברתי של האקרים מפורסמים, אך נדמה כי מודעות זו עדיין לא הגיעה לארץ. הבעייה נעשית חמורה יותר כאשר כתבים כותבים שלמעשה אין הבדל מעשי בין קראקרים להאקרים. הם אומנם מפרסמים לעתים קרובות "הבהרות" המגלות לקוראים כי קראקרים עוסקים בפריצה על-מנת לגרום נזק, בעוד שהאקרים פורצים מבלי לגרום נזק. "הבהרות" שגויות אלה גורמות לאנשים רבים להרגיש כאילו הוכנסו בסוד העניינים, והם מניחים לעתים קרובות שמי שמשתמש במלה "האקר" במשמעות המקורית פשוט לא הבין נכון את האמת הצרופה מהעיתון. לכן, חשוב להדגיש כי פורצי מחשבים למטרות נזק, ופורצי מחשבים למטרות טובות, אלה גם אלה הם קראקרים. רוב ההאקרים אינם פורצים כלל, והינם בעלי יכולות יצירתיות ותכונות התורמות לחברה בדרכים רבגוניות.

האקרים מפורסמים

- אריק קורלי
- ריצ'ארד סטולמן
- אריק ס. ריימונד
- קווין מיטניק

ראו גם

- האקינג
- קראקר
- פרצות אבטחה

קישורים חיצוניים

- [http://www.eps.mcgill.ca/jargon/jargon.html The New Hacker's Dictionary]
- [http://www.rootshell.be/~eg/faqs/hacker-howto.heb.html איך להיות האקר]
- לימור גל, [http://news.walla.co.il/?w=/4/465767 קווים לדמותו של ההאקר העברי], וואלה, 14.11.03. (המאמר הוא דוגמה לבלבול המונחים האקר וקראקר המקובלים בתקשורת הישראלית) קטגוריה:תקשורת מחשבים ja:ハッカー ko:해커 nb:Hacker simple:Hacker th:แฮกเกอร์

הפנטגון

, ובחזית מגרש החנייה הדרומי. הצלע השמאלית נפגעה בהתרסקות המטוס ב-11 בספטמבר 2001]] הפנטגון - מטה משרד ההגנה האמריקאי, בארלינגטון שבוירג'יניה (בסמוך לעיר הבירה וושינגטון). המבנה נחנך ב-15 בינואר 1943, והוא בניין המשרדים הגדול ביותר בעולם. נבנה בצורת מצולע עם חמש צלעות, ומכאן שמו (פנטגון - מחומש באנגלית). במבנה הפנטגון שבע קומות (שתיים מהן מתחת לקרקע), ומועסקים בו כ-26 אלף עובדים. בגלל המאמץ המלחמתי בתקופת הבנייה (מלחמת העולם השנייה), המבנה עשוי ברובו מיציקת בטון ומעט פלדה. לצורך הבנייה נחפרו 680 אלף טון של חול וחצץ מנהר הפוטומק הסמוך. ב-11 בספטמבר 2001, מחבלים מארגון אל קעידה ריסקו מטוס נוסעים חטוף ( טיסה 77 של אמריקן איירליינס) על המבנה. בהתרסקות נהרגו 64 נוסעי המטוס ו-125 עובדים מהפנטגון.

נתונים

אמריקן איירליינס]]
- משך הבנייה - 11 בספטמבר 1941 עד 15 בינואר 1943
- עלות הבנייה הכוללת - כ-83 מיליון דולר
- עלות בניית הבניין הראשי - כ-50 מיליון דולר
- אורך כל קיר חיצוני - 280 מטר
- גובה הבניין - 24 מטר
- אורך כללי של המסדרונות - 28 ק"מ
- מספר מעליות - 13
- מספר מקומות חנייה - 8,770

קישורים חיצוניים

- [http://www.defenselink.mil/pubs/pentagon/ אתר הפנטגון] קטגוריה:ארצות הברית: מבנים ja:ペンタゴン

הכנסת

הכנסת היא הפרלמנט - הגוף המחוקק במדינת ישראל. היא קיבלה את שמה משמה של אסיפת זקני העם בתקופת הממשל הפרסי בארץ ישראל - הכנסת הגדולה. בכנסת חברים 120 חברים, אשר נבחרים אחת לארבע שנים בשיטת בחירות יחסית. בראש הכנסת עומד יושב ראש הכנסת, שנבחר לתפקידו מקרב חברי הכנסת, והוא לרוב בא מהמפלגה החזקה שבקואליציה.

האספה המכוננת והכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה נבחרה כאספה המכוננת ב-25 בינואר 1949. היא התכנסה לראשונה בט"ו בשבט ה'תש"ט - 14 בפברואר 1949, ובחרה ביוסף שפרינצק ליושב ראש הראשון. מאז חוגגת הכנסת מדי שנה את יום הולדתה בט"ו בשבט. ב-16 בפברואר קיבלה את "חוק המעבר" [http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/pass_law.htm] שהחליט לקרוא לבית המחוקקים בשם "הכנסת" ולקרוא לאספה המכוננת בשם "הכנסת הראשונה". באותו יום בחרה בחיים ויצמן כנשיא המדינה הראשון, והוא הושבע בה למחרת. כאשר התגלו קשיים בהגנת החוקה התקבלה ב-13 ביוני 1950 הצעתו של חבר הכנסת יזהר הררי לקבל את החוקה בהדרגה על ידי קבלת שורה של חוקי יסוד עצמאיים.

רשימת הכנסות

תפקידי הכנסת

תפקידה המרכזי של הכנסת הוא החקיקה, ובתחום זה השיגה הכנסת יבול רב, בדמותם של חוקי מדינת ישראל. ראו בעניין זה: החקיקה בישראל. בנוסף לחקיקה הכנסת אחראית גם על בחירת הנשיא והבעת אמון/אי אמון בממשלה. ראש הממשלה מכונן את הממשלה ממפלגות שמהוות ביחד את רוב חברי הכנסת, וכך הוא זוכה באמון הכנסת. בדרך כלל הוא בוחר את שריו ממנהיגי מפלגות אלו. שיטה זו של הקמת ממשלה לא מתיישבת עם כלל הפרדת הרשויות של מונטסקיה, מכיוון שאנשי הרשות המבצעת (הממשלה), הם גם אנשי הרשות המחוקקת (הכנסת). הכנסת הראשונה נבחרה כמוסד שהיה אמור לכונן חוקה למדינה, אולם באותו מושב הוחלט שלא לכונן אותה מיידית, אלא לחוקק חוקי יסוד שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן.

תנאי הבחירות לכנסת

בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא. לאנשי צבא אף יש תקופת צינון המעוגנת בחוק, אם כי יש טוענים שאינה ארוכה במידה מספקת. ראו הרחבה בערכים הבחירות בישראל - שיטת הבחירות לכנסת.

הצבעה במליאת הכנסת

החלטותיה של הכנסת, כגון אישורו של חוק או הצבעת אי אמון, מתקבלות באמצעות הצבעה במליאת הכנסת. ההחלטה מתקבלת בקולותיהם של רוב חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה, ולעתים מדובר במספר חברי כנסת קטן להפליא. בנושאים מסוימים, כגון שינוי חוק יסוד, נדרש רוב של 61 חברי כנסת. יש דרכים אחדות להצבעה במליאת הכנסת:
- מרבית ההצבעות מתנהלות בעזרת מערכת הצבעה אלקטרונית. יו"ר הישיבה מכריז על תחילת ההצבעה, חברי הכנסת צריכים ללחוץ במשך זמן מה ביד אחת על כפתור שאומר אם הם מצביעים בעד, נגד או נמנע, ובו זמנית ביד שניה על כפתור רביעי (בשביל שהם לא יוכלו להשתמש ביד השניה להצביע בכפתורים של השכן שלהם, אם כי זה לא תמיד עובד). עם תום זמן ההצבעה התוצאה מופיעה על הלוח הממוחשב והיו"ר מכריז עליה.
- במקרים מיוחדים, על פי בקשתם של לפחות 20 ח"כים או על פי בקשת הממשלה, נערכת הצבעה שמית. מזכיר הכנסת מקריא שם של ח"כ אחרי ח"כ והוא צריך לומר איך הוא מצביע. אחרי תום הקראת כל השמות נותנים עוד הזדמנות לח"כים שטרם אמרו מה הם מצביעים, ואז סופרים את הקולות ומכריזים על התוצאה.
- יש הצבעות בהרמת ידיים בשני מקרים:
- אם המערכת האלקטרונית אינה פועלת, נוהגים כמו שנהגו לפני שהכניסו את המערכת האלקטרונית. היו"ר ממנה שני ח"כים סופרים. הוא שואל "מי בעד?" חברי הכנסת שבעד מרימים את הידים, והח"כים הסופרים סופרים את מספרם. באופן דומה נעשית הצבעה בשאלה "מי נגד?"
- בהצבעות כמו הצבעות התקציב בהן יש מאות הסתייגויות בזו אחר זו, והתוצאות די ידועות מראש, את ההצבעות הראשונות עושים באחת השיטות המפורטות למעלה, אבל אז עושים הצבעות בשרשרת, בהן מרימים ומורידים ידיים, והיו"ר קובע האם ההצעה עברה או לא, בלי ממש לספור את הקולות, אלא בהסתמך על מראה עיניו, ותוצאות ההצבעות הראשונות.

ועדות הכנסת

לצד הכנסת פועלות ועדות שונות, המוקמות על ידי הכנסת, והן מהוות מוסדות-משנה של הכנסת המופקדים על עניינים ספציפיים.

ועדות הכנסת הקבועות

- ועדת הכנסת
- ועדת הכספים
- ועדת הכלכלה
- ועדת החוץ והביטחון
- ועדת הפנים ואיכות הסביבה
- ועדת חוקה, חוק ומשפט
- ועדת החינוך והתרבות
- ועדה לענייני ביקורת המדינה
- ועדה לקידום מעמד האישה
- ועדת המדע והטכנולוגיה
- ועדת העליה הקליטה והתפוצות
- ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

ועדות מיוחדות

- ועדת האתיקה
- ועדת הפירושים

ועדות לעניין מסוים (אד הוק)

- ועדה למאבק בנגע הסמים
- ועדה מיוחדת לנושא בעיית העובדים הזרים
- ועדה לפניות הציבור
- ועדה לזכויות הילד

ועדות חקירה פרלמנטריות

רוב ועדות החקירה המוזכרות להלן הינן ועדות אד הוק והן סיימו מכבר את תפקידן, בדרך כלל תוך הגשת דו"ח על תוצאות החקירה לכנסת.
- ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עצירי המחנה בג'למי (1951)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל (1987 - 1988)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תקפותה של מכונת פוליגרף (1991)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הנשירה ממערכת החינוך (1993)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא המגזר הבדואי בישראל (1994 - 1996)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים ע"י בני זוגן (1995 - 1996)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת תופעת התרחבות והתגברות האלימות בקרב בני הנוער וכלפי ילדים ונערים (1995)
- ועדת חקירה פרלמנטרית במלאת שנתיים לאסון המכבייה (1999 - 2000)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1999 - 2000)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה (2000-2005)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין סחר בנשים (2000 - 2002)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות (2000)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים (2001 - 2002)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט (2001 - 2003)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל (2001 - ?)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים (2002 - 2003)

משכן הכנסת

2003 בימיה הראשונים קיימה הכנסת את ישיבותיה במספר מקומות בתל אביב: מוזיאון תל אביב, בניין קולנוע "קסם" ומלון "סן-רמו". ב-26 בדצמבר 1949 עלתה הכנסת לירושלים. תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית, והחל מה-13 במרץ ישבה בבית פרומין שבמרכז העיר. כבר בשנת 1949 דובר על הקמת משכן הכנסת כחלק מקריית הממשלה בגבעת רם. מיקומו בתוך המתחם השתנה בתוכניות השונות, ולבסוף הוחלט ב1955 שמן הראוי שהוא יהיה לצד קרית הממשלה, במקומו הנוכחי, ולא בתוכה. ב-25 ביולי 1956 הוכרזה תחרות לבניית המשכן. אבל בשל העובדה שלא היה מימון לבנייה רוב האדריכלים בישראל לא נגשו לתחרות. ב-24 ביולי 1957 פורסם שבתחרות זכתה תוכניתו של האדריכל יוסף קלרויין. תשעה ימים לפני כן נודע שהברון ג'יימס דה רוטשילד הוריש סכום של 1.25 מליון לירות שטרלינג למימון הבנייה. אבן הפינה הונחה ב-14 באוקטובר 1958 במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ואלמנת התורם, הברונית רוטשילד. אולם התוכנית עצמה, והן עצם זכייתו של קלרויין היו נתונות במחלוקת, ובתהליך התכנון שותפו אדריכלים נוספים, בהם דב כרמי ובנו רם. עיצוב פנים הבניין הופקד בין השאר בידי דרורה גד. את הקיר שמאחורי בימת היושב ראש עיצב דני קרוון. הבניין נחנך ב-30 באוגוסט 1966.

ראו גם

בחירות ישירות - יושב ראש הכנסת - חברי כנסת

קישורים חיצוניים

- [http://www.knesset.gov.il אתר הכנסת]
- [http://www.jerusalemshots.com/cat_he75.html תמונות ירושלים] - הכנסת קטגוריה:ירושלים: מבנים קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט קטגוריה:ישראל: פוליטיקה קטגוריה:פרלמנטים ja:クネセト

האקר

היסטוריה

האקרים מול קראקרים

אלה הפורצים למחשבים מכונים קראקרים, ולא האקרים. הטעות נולדה כנראה באחד הסיקו�