:: wikimiki.org ::
| אאוקריוטים |
אאוקריוטים
אוקריוטיים (Eukaryota) הם יצורים תאיים בעלי גרעין המהווים על-ממלכה במיון עולם הטבע. הם כוללים חד-תאיים כמו פרוטוזואה, ריריות, חלק מקבוצות האצות, וכן את הממלכות של הרב-תאיים: פטריות, צומח, בעלי חיים. שאר היצורים - החיידקים - הינם פרוקריוטיים.
תא אוקריוטי מתאפיין בכך שגרעין התא והאברונים הפנימיים מופרדים מהציטופלסמה על-ידי קרום, שלא כמו בפרוקריוטיים, בהם הפרדה זו אינה קיימת.
מבנה התא האוקריוטי
תאים אוקריוטיים לרוב גדולים יותר מפרוקריוטיים (לעיתים אף פי 1,000). עדות לכך ניתן למצוא בהשוואה בין מספר התאים המרכיבים את גוף האדם (10 בחזקת 13) ובין מספר החיידקים השוכנים באופן תמידי בגוף האדם (10 בחזקת 14); הדבר מתאפשר בזכות ההבדל העצום בין גודלם של תאי הגוף (האוקריוטיים) וזה של החיידקים (הפרוקריוטיים).
תאים אוקריוטיים מכילים מבנים שונים שניתן לכנותם באופן כללי בשם אברונים. במרכז התא נמצא גרעין המוקף ממברנה כפולה ובה מעברים מיוחדים למעבר חומרים חיוניים. בתוך הגרעין נמצא החומר התורשתי של התא (ה-DNA) המאוכסן בצמדים של כרומוזומים; משם מנוהלות פעילויות התא. כל מה שנמצא מחוץ לגרעין נקרא ציטופלסמה. הציטופלסמה היא נוזל צמיג בו נמצאים כל שאר אברוני התא ובו מתבצע חילוף החומרים של התא, יציבות הציטופלסמה נשמרת על ידי שלד התא - הציטוסקלטון.
המיון המדעי של אוקריוטיים
(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)
- קבוצת Acanthamoebidae
- מחלקת Acantharea
- קבוצת Alveolata (alveolates)
- מערכת Apicomplexa – פרוטוזואה
- קבוצת Ciliophora – פרוטוזואה
- מחלקת דינופלגנטים (Dinophyceae) – אצות
- משפחת Apusomonadidae (apusomonads)
- קבוצת Centroheliozoa
- קבוצת Cercozoa
- מחלקת Cryptophyta
- קבוצת Diplomonadida
- קבוצת Entamoebidae
- קבוצת Euglenozoa
- מערכת עינניות (Euglenida) – אצות
- קבוצת Fungi/Metazoa
- סדרת Choanoflagellida
- ממלכת פטריות (iFung)
- ממלכת בעלי חיים (Metazoa)
- מחלקת Glaucocystophyceae
- מחלקת Granuloreticulosea
- סדרת חוריריות (Foraminifera) - פרוטוזואה
- מערכת Haplosporidia
- קבוצת פרימנסיות (Haptophyceae) - אצות
- מחלקת Heterolobosea
- משפחת Jakobidae
- מחלקת Lobosea
- משפחת Malawimonadidae
- קבוצת Mycetozoa
- סדרת ריריות תאיות (Dictyosteliida)
- קבוצת ריריות (Myxogastria)
- משפחת Nucleariidae
- סדרת Oxymonadida
- קבוצת Parabasalidea
- קבוצת Paramyxea
- קבוצת Pelobiontida
- קבוצת Plasmodiophorida
- מחלקת Polycystinea
- קבוצת אדומיות (Rhodophyta) – אצות אדומות
- קבוצת Stramenopiles באנגלית (heterokonts)
- מערכת צורניות (Bacillariophyta) – אצות
- מערכת חומיות (Phaeophyceae) – אצות חומות
- מחלקת סיליקופלגלטים (Dictyochophyceae) - אצות
- מערכת קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – אצות
- מחלקת זהוביות (Chrysophyceae) – אצות זהובות
- סדרת Labyrinthulida – פרוטוזואה
- סדרת Slopalinida
- משפחת Opalinidae - פרוטוזואה
- ממלכת הצומח (Viridiplantae)
הערה:
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
קטגוריה:ביולוגיה
ja:真核生物
יצוריצור שנקרא בלעז אורגניזם הוא כל דבר חי המשתייך לעולם הטבע ומסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים. בהגדרה אחרת, כל מי שיש בו תא אחד לכל הפחות.
בעלי חיים, צמח, פטריה, וחיידק, מיקרואורגניזם הם יצורים. נגיף אינו יצור, משום שאין בכוחו להתרבות בכוחות עצמו אלא זקוק לעזרת אחרים וגם אין הוא תא.
ייצורים חיים גדלים, מתפתחים, נושמים ומקיימים תקשורת בינם לבין סביבת החיים שלהם.
קטגוריה:ביולוגיה
ja:生物
ko:생물
th:สิ่งมีชีวิต
zh-min-nan:Seng-bu̍t
גרעין התא
גרעין התא הוא אברון הנמצא בכל התאים האוקריוטיים. הגרעין מכיל את החומר התורשתי בתאים, ובכך הוא האחראי לכל תפקוד התא.
מבנה
הגרעין מוקף בממברנה ופילמנטים מיוחדים. הממברנה מכילה נקבים חלבוניים הנקראים נקבוביות ומאפשרים מעבר בררני ביותר של חומרים מהציטופלסמה לפלסמת הגרעין ולהפך. המולקולות החשובות ביותר שעוברות מהגרעין אל החוץ הן ללא ספק מולקולות ה-RNA, המשועתקות מה-DNA שבגרעין ואז נודדות אל ציטופלזמת התא, אל הריבוזומים, בהם משמש המידע המקודד ב-RNA לייצור חלבונים.
הגרעין מכיל בתוכו את פלסמת הגרעין, שהיא נוזל סמיך. בפלסמה נמצאים הכרומוזומים, שהם מולקולות DNA וחלבונים הקשורים אליהם. בגרעין ישנו גם צביר מרוכז של חומר הקרוי גרעינון; שם מיוצרות תת-יחידות ריבוזומאליות, שהן RNA וחלבונים, ומהן מורכבים הריבוזומים.
תפקידי הגרעין
הגרעין הוא הגדול והחשוב מבין אברוני התא (הוא היחיד שניתן לראות בבירור דרך מיקרוסקופ אור, מלבד ממברנת התא); הוא אוגר בתוכו את המידע התורשתי (DNA) ומהווה מרכז פיקוח לכל התהליכים המתרחשים בתא.
בתאים פרוקריוטיים, בהם אין גרעין, החומר התורשתי אינו מוקף בממברנה ואין הפרדה בינו לציטופלסמה.
תפקידי הגרעין, אם כך, הם:
- הפרדה בין החומר התורשתי לבין הציטופלסמה. הפרדה זו מאפשרת את הכפלת החומר התורשתי טרם התחלק התא כולו.
- בקרה על חומרים הבאים במגע עם החומר התורשתי. בקרה זו נעשית ע"י הממברנה והנקבוביות שבה.
ראו גם
- גנטיקה
- רבייה
- מיטוזה
- מיוזה
קטגוריה:אברוני התא
ja:細胞核
ms:Nukleus
חד-תאייםמיקרואורניזמים (Microorganisms) או מיקרובים (Microbes) הם יצורים קטנים עד כדי כך שאינם נראים לעין הבלתי-מזויינת.
מונח זה נרדף למונח יצור חד-תאי, אף על פי שניתן לראות חלק מהיצורים החד-תאיים מממלכת הפרוטיסטים (יצורים חד-תאיים אוקריוטיים) ללא צורך במיקרוסקופ. הענף בביולוגיה החוקר את המיקרואורגניזמים הוא המיקרוביולוגיה.
מיקרואורגנזימים חברים ברוב יחידות המיון. גודלם של אורגנזימים השייכים לממלכת החיידקים האמיתיים, החיידקים הקדומים והפרוטיסטים הוא כמעט תמיד מיקרוסקופי.
אפשר למצוא מיקרואורגניזמים כמעט בכל מקום בטבע, הודות לכך שרבים מהאורגניזמים הם קיצונאים (אקסטרמופילים), כלומר - מותאמים לחיות בתנאים קשים למחייה עבור כל יצור אחר. ניתן למצוא אותם בסביבות כגון הקטבים, מדבריות, גייזרים, מתחת למשטחי סלעים ובקרקעית האוקיינוס. חלקם יכולים לחיות זמן רב בריק (ואקום) וחלקם ניחן בעמידות לקרינה.
חשיבותם של רבים מהמיקרואורגנזימים היא בהיותם מפרקים, הנוטלים חלק מרכזי בתהליכי מיחזור החומרים. בחלקם משתמשים אף בתהליכי תסיסה בביוטכנולוגיה, למשל בייצור יין ובאפיה.
חשיבות המיקרואורגניזמים
- במחזור חומרים בטבע: כגון המפרקים שממחזרים חומרים אורגניים לחומרים אי-אורגניים החיוניים לצמחים.
- בשירות האדם: כגון בתעשיית המזון: גבינות, יין, ירקות כבושים.
- גורמי מחלות: הכרת גורמי מחלות ע"י המיקרואורגניזמים מאפשרת התגוננות בפני המחלות.
- שימושים רבים בחיידקים לצורך יצור חומרים כגון הורמונים (אינסולין, למשל) בעזרת הנדסה גנטית.
קטגוריה:מיקרוביולוגיה
ja:微生物
ko:미생물
th:จุลินทรีย์
פרוטוזואה
ממלכת הפרוטיסטים (Protista) היא אחת משש הממלכות אליהן משתייכים כל היצורים החיים (חמש הממלכות האחרות הן בעלי החיים, הצמחים, הפטריות, החיידקים האמיתיים והחיידקים הקדומים). בעבר נקראה הממלכה פרוטוקטיסטה (Protoctista).
פרוטיסט הוא כל יצור איקריוטי שאינו בעל חיים, צמח או פטריה. המדע מתקשה להגדיר תכונות משותפות לכל הפרוטיסטים, ועל כן נהוג להגדירם לפי "מה שהם לא". עד לפני זמן לא רב נכללו רוב הפרוטיסטים בממלכת בעלי החיים, מלבד האצות, שנחשבו לצמחים.
רובם המוחלט של הפרוטיסטים הינם חד-תאיים, וגודלם נע בין 0.01 ו-0.5 מ"מ (כלומר, גדולים בהרבה מחיידקים). בין הפרוטיסטים הרב-תאיים ניתן לציין את האצות החומיות והאדומיות, למשל.
הפרוטיסטים נפוצים מאוד בסביבות מימיות ובאדמה. חלקם חיים כטפילים, למשל בתוך גוף האדם. מבין הפרוטיסטים המוכרים יותר ניתן למנות, לצד האצות שהוזכרו, סוגים רבים של עובש ואמבות. מספר מיני הפרוטיסטים נאמד בכ-200,000.
מיונים טקסונימיים מודרניים (החל מתחילת המילניום השלישי) נוטים שוב לבטל את ממלכת הפרוטיסטים ולחלקה בין בעלי החיים (אמבות) והצמחים (אצות). הפרוטיסטים דמויי בעלי החיים (האמבות, בעיקר) נקראים פרוטוזואה או פרוטוזואים; זהו מושג ותיק הנמצא בשימוש רב, ללא קשר לשיטת המיון בה משתמשים.
פרוטיסטים רבים גורמות למחלות, חלקן ידועות ונפוצות:
- האמבה אנטאמבה היסטוליטיקה (Entamoeba histolytica) גורמת לדיזנטריה (ה"אנט" שבשם האמבה מעיד על הימצאותה במעי; התחום הרפואי החוקר את מחלות מערכת העיכול נקרא גסטרואנטרולוגיה).
- ג'ארדיה למבליה (Giardia lamblia) גורם לדלקות במערכת העיכול.
- הסוג לישמאניה (Leishmania) גורם למחלת העור החמורה שושנת יריחו.
- הסוג פלסמודיום (Plasmodium), הכולל ארבעה מינים, גורם למחלת המלריה.
- טריפנוזומה רודזיינסה (Trypanosoma rhodesiense) גורם למחלת השינה.
כמעט כל הפרוטיסטים הללו נפוצים בעיקר במדינות העולם השלישי. הרפואה מתקשה לעתים להתמודד עם זיהומים פרוטיסטיים, שכן פירוש עובדת היותם איקריוטיים הוא שראשית, הם לא מושפעים מאנטיביוטיקה, ושנית, קשה ליצור תרופה שתפגע בהם מבלי לפגוע בתאי האדם החולה, האיקריוטיים גם כן.
קטגוריה:ביולוגיה
קטגוריה:מיקרוביולוגיה
ja:原生生物
פטריות
הפטריות (Fungi) הינן אורגניזמים אוקריוטיים, שמעכלים את מזונם מחוץ לגופם, וסופגים את הרכיבים התזונתיים מהמזון המפורק, לתוך תאיהם. הפטריות עשויות להיות בנות תא אחד או תאים רבים.
בעבר, הפטריות סווגו כצמחים. אולם הפטריות אינן צמחים אמיתיים מכיוון שהם יצורים הטרוטרופיים (צורכים את מזונם מבחוץ, ולא מייצרים אותו בעצמם).
הפטריות גם שונות מבעלי חיים שמעכלים את מזונם באופן פנימי. מסיבות אלו, הפטריות מסווגות היום כממלכה בפני עצמה.
למעלה ממאה אלף סוגי פטריות קיימים בעולם. ניתן למצאן באוויר, במים, באדמה ובמזון; אולם רק כ-50-60 מהן חיות עם האדם בסימביוזה, ממש בתוך או על גופו. קבוצה מצומצמת זו של פטריות מחולקת לשלוש תת-קבוצות: שמרים, עובשים ודרמטופיטים.
פטריות אלו, החיות עם האדם בסימביוזה, הינן אוֹפּוֹרטוּניסטיות: בדרך כלל הן אינן מזיקות לבריאות, אולם כשהמערכת החיסונית של האדם נפגעת או נחלשת מסיבה כלשהיא (למשל - עקב נטילת אנטיביוטיקה ופגיעה בחיידקים ה"טובים" המאזנים את כמות הפטריות), עלולות הפטריות להתרבות יתר על המידה ולפגוע במקומות שונים בגוף. הפטריה קנדידה אלביקנס, לדוגמא, משגשגת בעיקר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
פטריות רבות משמשות את האדם, במיוחד בתעשיית המזון. השמרים, למשל, מפיקים אנרגיה באמצעות תסיסה, בה מתקבלים שני תוצרים סופיים: אתנול, אשר נמצא בכל המשקאות האלכוהוליים, ופחמן דו-חמצני, המשמש להתפחת הבצק באפיית לחם. עובשים, אשר בדרך-כלל מעידים על התיישנות ורקבון של מזון, מצורפים למרות זאת לגבינות רבות ומקנים להן טעם ייחודי. כמובן, רבות מהפטריות המוכרות לנו, אלו הצומחות ביערות לעתים קרובות, נקטפות ונאכלות באופן ישיר על ידי האדם, ומשמשות מרכיב חיוני במזונות רבים, כגון מרקים, רטבים ומוצרי מאפה (כגון פיצות).
מבחינה טקסונומית נחלקת ממלכת הפטריות למספר מערכות:
- Ascomycota
- פטריות בסיסה
- Chytridiomycota
- Glomeromycota
- Microsporidia
- זוגניות
התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.
קטגוריה:ביולוגיה
-
קטגוריה:מזון
צומחממלכת הצומח (Viridiplantae) כוללת בתוכה יצורים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:
- מערכת הירוקיות.
- קבוצה הכוללת בתוכה את מערכת הצמחים, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות.
מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.
המיון המדעי של ממלכת הצומח
להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:
- מערכת הירוקיות (Chlorophyta) – אצות ירוקות
- מחלקת Chlorophyceae
- מחלקת Pedinophyceae
- מחלקת Picocystophyceae
- מחלקת Prasinophyceae
- מחלקת Trebouxiophyceae
- מחלקת Ulvophyceae
- על מערכת Streptophyta
- קבוצת Charophyta
- מערכת הצמחים (Embryophyta)
- סדרת נאווניתאים (Charales)
- סדרת Coleochaetales
- מחלקת Chlorokybophyceae
- מחלקת Klebsormidiophyceae
- מחלקת Mesostigmatophyceae
- מחלקת Zygnemophyceae
הערה
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
ראו גם
- צמחים טפילים
- סוקולנטים
- אפיפיט
- טחבים
- בעלי פרחים
- חד פסיגיים
- דו פסיגיים
- שרכים
- מחטניים
- וסקולריים
- זני צמחים לפי הסתגלותם לסביבה
category:מיון עולם הטבע
-
בעלי חיים
בעלי חיים (Metazoa) היא ממלכה של יצורים חיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם האדם, משתייכים לממלכת בעלי החיים.
לבעלי החיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעתים משאר הממלכות:
- כל בעלי החיים הינם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי החיים, שכל יצוריה הינם רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
- כל בעלי החיים הינם ניידים, זאת בניגוד לצמחים, פטריות, חיידקים ופרוטיסטים רבים, אשר חסרי כושר תנועה.
- כל בעלי החיים הינם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
- כל בעלי החיים הינם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הינו בדרך-כלל יצורים אחרים.
- כל בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית. כל בעל חיים הינו זכר או נקבה; הפריית תא רבייה של נקבה באמצעות תא רבייה של זכר מביאה להיווצרותו של יצור חדש.
הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.
המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי החיים הינו עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן, דרים בכפיפה אחת בממלכת בעלי החיים. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, למרות שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.
המיון המדעי של בעלי חיים
- מערכת ספוגיים (Porifera) – אינם רב תאיים אמיתיים
- מערכת Placozoa
- מערכת Myxozoa
- על מערכה Mesozoa
- מערכת Rhombozoa
- מערכת Orthonectida
- קבוצת Eumetazoa
- מערכת צורבים (Cnidaria) – בקבוצת הנבוביים
- מערכת מסרקניים (Ctenophora) – בקבוצת הנבוביים
- קבוצת Bilateria
- קבוצת Acoelomata
- מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
- קבוצת Coelomata
- קבוצת Deuterostomia
- - מערכת Chaetognatha
- - מערכת מיתרניים (Chordata)
- - מערכת קווצי עור (Echinodermata)
- - מערכת מיתרני פה Hemichordata
- - קבוצת Xenoturbellida כוללת סוג יחיד.
- קבוצת Protostomia
- - קבוצת Annechphora
- - מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
- - מערכת Echiura
- - מערכת Pogonophora
- - מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
- - מערכת חיטחבים (Bryozoa)
- - מערכת Entoprocta
- - מערכת רכיכות (Mollusca)
- - מערכת Nemertea
- - מערכת Priapulida
- - מערכת Sipuncula
- - קבוצת Panarthropoda
- - מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda)
- - מערכת נושאי הציפורניים Onychophora
- - מערכת Tardigrada
- - משפחת Myzostomida
- קבוצת Pseudocoelomata
- מערכת Acanthocephala
- מערכת Cycliophora
- מערכת Gastrotricha
- מערכת Kinorhyncha
- מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
- מערכת Nematomorpha
- מערכת Rotifera
- מחלקת Micrognathozoa
הערות
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
ראו גם
- אינטליגנציה בבעלי חיים
- הסוואה אצל בעלי חיים
- התנהגות בעלי חיים (אתולוגיה)
קטגוריה:ביולוגיה
-
ja:動物
ko:동물
ms:Haiwan
simple:Animal
th:สัตว์
zh-min-nan:Tōng-bu̍t
פרוקריוטייםפרוקריוטיים (Prokaryote) (מלטינית: 'פרו' = 'לפני'; 'קריון' מיוונית = 'אגוז', גרעין התא; פרוקריוט = 'לפני גרעין') הם יצורים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין. בעבר נחשבו לממלכה נפרדת בעולם הטבע שהיתה קרויה מונרה וכללה גם את הכחוליות (אצות כחולות). כיום הפרוקריוטיים מהווים שתי על-ממלכות:
- חיידקים אמיתיים (בקטריות) – הכחוליות הן אחת המערכות בעל הממלכה הזו.
- חיידקים קדומים
בין התאים הפרוקריוטיים נמנים בעיקר יצורים פשוטים בעלי תא אחד כמו חיידקים. מדענים מאמינים כי צורות החיים הראשונות שהתפתחו על גבי כדור הארץ היו תאים פרוקריוטיים וכי רק אחר כך הופיעו גם תאים אוקריוטיים. הודות לפשטותם של צורות חיים אלו הם ניחנים בכושר השרדות רב וניתן למצוא אותם גם בסביבות עויינות במיוחד.
אוקריוטיים
קטגוריה:ביולוגיה
קטגוריה:מיקרוביולוגיה
ja:原核生物
ko:원핵생물
אברוןבביולוגיה, אברונים הינם מבנים המוקפים בקרום התא, בעלי צורה ותפקיד אופייניים, המצויים בציטופלסמת התא.
אברונים קיימים כמעט באופן בלעדי בתאים איקריוטיים. ביצורים פרוקריוטיים (חיידקים) מתבצעות רוב הפעולות שאותן מבצעים האברונים ביצורים האיקריוטיים, אלא שבמקום להתרחש באיזור מתוחם המוקף בקרום, הן מתרחשות בציטופלסמה עצמה.
סוגי האברונים הנמצאים בתאים השונים זהה באופן עקרוני, עם הבדלים קלים בין הממלכות הטקסונומיות השונות; ביצורים המבצעים פוטוסינתזה (צמחים, אצות וחיידקים מסוימים) קיימים אברונים המסייעים בתהליך זה.
מספרם של האברונים מותאם לעתים לסוג התא ולתפקידו באורגניזם (במקרה של יצורים רב-תאיים). כך, למשל, מספרם של המיטוכונדריה בתאי שריר בגופם של בעלי חיים גדול ממספרם בתאים אחרים, כיוון שתאים אלו זקוקים לאנרגיה רבה, אותה מספקים המיטוכונדריה.
דוגמאות לאברונים:
- גרעין התא - האברון הגדול ביותר; הגרעין מרכז בתוכו את החומר התורשתי (כרומוזומים המורכבים מדנ"א).
- מיטוכונדריה - בהם מיוצרת אנרגיה בתהליך הנשימה התאית.
- כלורופלסט - אברון המצוי בתאי צמח; בו מתרחש תהליך הפוטוסינתזה.
- רשת אנדופלסמטית - רשת קרומית עליה מסונתזים חלבונים המיועדים למיקום על גבי קרום התא.
- חלולית - מצוי בתאי צמח; תפקידו לרכז מים ומומסים.
-
ja:細胞小器官
גוף
ערך זה סוקר את חלקיו העיקריים של גוף האדם.
הגולגולת
הגולגולת מגנה על המוח ותומכת במספר מבנים חיצוניים כגון האף, העיניים והאוזניים. הגולגולת מתחברת לעמוד השדרה בעזרת שתי חוליות עליונות - האטלס והדנס. האטלס מאפשר את תנועת הגולגולת קדימה ואחורה ואילו הדנס מאפשר לגולגולת להסתובב לצדדים. רוב שטחה החיצוני של הגולגולת מכוסה בעור למעט העיניים, האקוסטיק מיאטוס והנחיריים.
הצוואר
הצוואר מחבר בין הגולגולת לגוף ונמצא בו cervical plexus שזהו צביר עצבים שתפקידם לעצבב את הצוואר והחלק האחורי של הגוגלולת. בנוסף נמצא שם גם הברכיאל פלקסוס שתפקידו לעצבב את הגפיים העליונות.
החזה
בחלל החזה נמצאים הראות, הלב, הושט ומבנים נוספים.
הבטן
בחלל הבטן נמצאים מרבית האיברים הפנימיים כגון הלבלב, המעיים וכו'.
הגפיים
הגפיים נועדו לתמוך ביציבתו של האדם ולאפשר לו לבצע מטלות שונות.
הגפיים העליונות
הגפיים העליונות מתחברות לעצם השכם של הגוף ומורכבות מכתף, אמה ויד.
הגפיים התחתונות
הגפיים התחתונות המתחברות לגוף בעזרת האגן מורכבות מהירך, השוק וכף הרגל.
ראו גם
- אנטומיה
- אמבריולוגיה
- מערכות בגוף האדם - נשימה, עיכול, עצבים ועוד.
- שלד
קטגוריה:אנטומיה
ja:人体解剖学
zh-min-nan:Sin-khu
חומרחומר הוא כל דבר שיש לו מסה ותופס נפח במרחב.
חומר יכול להימצא במצבי צבירה שונים ביניהם מוצק, נוזל, גז ופלסמה.
שאלת מבנה החומר, כלומר השאלה מהן אבני הבניין היסודיות של שפע החומרים הסובבים אותנו, העסיקה את האדם כבר מהעת העתיקה (ראו הרחבה בערך מבנה החומר).
בסביבתינו הקרובה מוצרים רבים - שולחנות , כיסאות , מחברות , ספרים , עטים , וילונות , חלונות - העשויים כולם מחומר. השולחנות והכיסאות עשויים עץ ופלסטיק , הספרים והמחברות עשויים מנייר , החלונות עשויים מאלומיניום וזכוכית , גופם של בעלי החיים והצמחים מורכב ממים , משומנים , מחלבונים , מפחמימות , ומימנרלים. סלעים עושיים מחומרים שונים כמו: גיר , צור , בזלת , חול , אוויר מכיל חמצן , חנקן , אדי מים , פחמן דו-חמצני ועוד...
בדיקת דגימות סלע הנמצא כ-380 אלף ק"מ מכדור הארץ , הוכיחו שהוא עשוי מחומרים הדומים לאלה שבכדור הארץ. ממצאים דומים נתקבלו גם מבדיקת חומרים מכוכב הלכת "מאדים" הנמצא במרחק 191 מיליון ק"מ מכדור הארץ. יש חומרים הדומים זה לזה בחלק התכונותיהם והשונים זה מזה בתכונות אחרות. בדיקת חומרים נוספים הייתה מגלה לנו מגוון רחב נוסף של תכונות. מעבר לכל התכונות הללו נמצא כי קיימים מאפיינים המשותפים לכל החומרים ביקום. הכרת מאפיינים האלה תסייע לנו להבין טוב יותר את התנהגות החומר.
רוב החומרים מופיעים בדרך כלל בשלושה מצבים: מוזק , נוזל וגז ולמצבים האלא קוראים - מצבי צבירה.
מצב הצבירה של החומר הוא המצב שבו ניתן לצבור (לאסוף) את החומר.
אפשר לשנות את מצב הצבירה של החומר ע"י חימום: ממוצק לנוזל ומנוזל לגז ואפשר לשנות את מצב הצבירה של חומר ע"י קירור מגז לנוזל ומנוזל למוצק.
ע"פ מחקרים התגלה כי ישנו דבר מיוחד מאוד שמשפיע על היקום אך אין לו מסה.המדענים מתלבטים אם לשנות את הגדרת החומר,או לקבוע שהדבר המסתורי הוא אינו חומר.
החומרים מסביבנו הם רבים וחומרים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:דומם וחי.
ja:物質
ko:물질
ms:Jirim
simple:Matter
חומר תורשתיהחומר התורשתי מצוי בכל יצור על-פני כדור-הארץ - מהנגיף הקטן ביותר, דרך חיידקים, פרוטיסטים, צמחים, חרקים, זוחלים ויונקים, ועד לבני אדם - וקובע את מראהו, אורח חייו והתנהגותו של היצור, עד לפרטים הקטנים ביותר.
כותרת
מהו החומר התורשתי
החומר התורשתי הוא רצף ארוך של חומצות גרעין. חומר זה שמור בסליל כפול ארוך, אשר בעת חלוקת התא מתחלק לכרומוזומים, כשעל כל כרומוזום כמות מסוימת של גנים. באדם קיימים 46 כרומוזומים (23 זוגות) אשר אוצרים על-גביהם כ-50,000 גנים. המספר המדויק של הגנים עדיין לא ידוע, וזוהי מטרתו של פרויקט הגנום - גילוי מספר הגנים ותפקידיו של כל אחד מהם. כל כרומוזום מכיל מקטעים של חומר תורשתי אשר מקודדים למידע מסוים (אקסונים) ומקטעי ביניים (אינטרונים). האינטרונים מהווים חלק משמעותי מהסליל, ותפקידם אינו ברור כיום.
החומר התורשתי ביצורים שונים
נגיפים
הנגיף אינו מוגדר כיצור חי, היות ואינו מסוגל לייצר בעצמו אנרגיה הנדרשת לקיומו. עם זאת, לנגיף חומר תורשתי משלו, המכיל אך ורק את האינפורמציה הדרושה לו על-מנת להתרבות בתוך התא המאכסן, בהשתמשו באנרגיה שלו. החומר התורשתי של הנגיף הוא מקטע DNA או RNA, יחיד או כפול (תלוי בסוג הנגיף), שעליו מספר קטן של גנים.
החומר התורשתי של הבקטריות והארכיאות, יצורים חד-תאיים נטולי גרעין (פרוקריוטיים), שמור בכרומוזום אחד ארוך ומפותל של DNA דו-סלילי, הקשור לדופן התא. כרומוזום זה קרוי נוקלאואיד.
תאים בעלי גרעין
ביצורים בעלי גרעין, אוקריוטיים, החומר התורשתי הוא סליל כפול ארוך של DNA דו-סלילי, המצוי בתוך גרעין התא. בדרך-כלל, מסובב החומר התורשתי סביב היסטונים המורכבים מחלבונים ושומנים, המגנים עליו מפני פגיעה.
ההבדל בין חד-תאיים לרב-תאיים
יצור חד-תאי הוא אורגניזם חי בפני עצמו, שחייב לספק את כל צרכיו. על-כן, כל הגנים שלו יבואו לידי ביטוי בשלב זה או אחר של חייו, שלא כמו ביצורים רב-תאיים. ביצורים אלה, לכל תא ותא בגוף יש תפקיד שונה, ועל-כן גנים מסוימים יתבטאו בכל התאים (Housekeeping Genes), בעוד שהגנים האחרים הם אלה שיקבעו, בעצם, את פנוטיפ התא. יש לזכור, כי בעוד שהגנוטיפ של כל התאים בגוף האדם זהה, הפנוטיפ שלהם נוטה להשתנות.
ראו גם
- רבייה ביולוגית - מונחים
קטגוריה:גנטיקה
קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית
כרומוזוםכרומוזום הינו מולקולה מאוד ארוכה ורציפה של דנ"א, שבנוסף לחומר התורשתי מכילה אלמנטים מווסתים (מקדם, מעצם, חלבונים מווסתים) ורצפי נוקלאוטידים.
הכרומוזומים משתתפים בחלק החשוב ביותר בחלוקת התא שהוא מעבר מחצית הכרומוזומים לתא החדש. בזמן חלוקת התא, הכרומוזום עובר תהליך של דחיסה ורק אז ניתן לראותו בעזרת מיקרוסקופ אופטי. הכרומוזומים בתאים השונים מקופלים במבנה שמכונה "פיתולי על" (Super-Coil), וכך תופסים נפח מזערי מגודלם העצום. בהשוואה, כרומוזום שאינו מקופל באופן הזה, יכול להגיע לאורך של מטר שלם.
[[תמונה:Chromosome.png|left|thumb|180px|הכרומוזום: (1)- כרומטיד
נוזל
נוזל הוא מצב צבירה בו נפח החומר נקבע תמידית תחת תנאי טמפרטורה ולחץ, ואשר צורתו נקבעת לרוב לפי צורת הכלי בו הוא מוכל.
אם נוזל נמצא במנוחה, בשדה אחיד של כוח המשיכה, הלחץ בכל נקודה נקבע לפי:
:
כאשר היא צפיפות הנוזל (בהנחה כי היא קבועה), הוא עומק הנקודה תחת פני הנוזל ו- היא תאוצת הנפילה החופשית. יש לשים לב כי הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה כי הלחץ על פני הנוזל העליונים הוא אפס.
לנוזלים יש תכונת מתח פנים ונימיות; לרוב הם מתרחבים כאשר הם מחוממים, ומתכוווצים בקירור. עצמים הטבולים בנוזל נתונים להשפעה של כושר ציפה (buoyancy).
נוזלים הופכים לגז בנקודת הרתיחה האופיינית להם, וובנקודת הקיפאון הופכים למוצק. בתהליך זיקוק נוזלים יכולים להיפרד אחד מן השני, מאחר והם מתאדים כל אחד לפי נקודת ההרתחה שלו. קוהזיה (תאחיזה) בין מולקולות של נוזל אינה מספקת כדי למנוע מפני השטח הגלויים מלהתאדות.
מחקר התכונות של נוזלים היה רווח במאות ה-17 ו ה-18 בייחוד באיטליה וצרפת. במדינות אלה התפתחו ענפי ההידרוסטטיקה וההידרודינמיקה המתארים את משוואות המצב של נוזל ואת תנועתו. ידועה במיוחד תרומתם של משפחת ברנולי לפיתוח תורת הנוזלים. למחקר זה היו גם השלכות מעשיות חשובות מאוד: הבוכנה ההידראולית, שכיום רוב המכונות הגדולות והציוד המכני ההנדסי משתמשים בהן מבוססות על עקרון שימור הלחץ בנוזל ניוטוני (נוזל אי-דחיס וחסר צמיגות). הבוכנה ההידראולית היא אחד הכלים היעילים ביותר שיש להפקת כוח גדול באמצעות הפעלת כוח קטן.
כאשר החלו מחקרים תרמודינמיים על הגז התגלה הקשר שבין שני מצבי הצבירה והחלה להתפתח תורה אטומיסטית המסבירה את תכונות הגז ונוזל באמצעות ההנחה שהם מורכבים ממולקולות.
ראו גם
- מצבי צבירה אחרים של החומר: מוצק, גז ופלסמה
- התאדות
- הידרוסטטיקה
- הידרודינמיקה
- משוואת ברנולי
- צמיגות
קטגוריה:כימיה
ja:液体
ko:액체
ms:Cecair
simple:Liquid
פטריות
הפטריות (Fungi) הינן אורגניזמים אוקריוטיים, שמעכלים את מזונם מחוץ לגופם, וסופגים את הרכיבים התזונתיים מהמזון המפורק, לתוך תאיהם. הפטריות עשויות להיות בנות תא אחד או תאים רבים.
בעבר, הפטריות סווגו כצמחים. אולם הפטריות אינן צמחים אמיתיים מכיוון שהם יצורים הטרוטרופיים (צורכים את מזונם מבחוץ, ולא מייצרים אותו בעצמם).
הפטריות גם שונות מבעלי חיים שמעכלים את מזונם באופן פנימי. מסיבות אלו, הפטריות מסווגות היום כממלכה בפני עצמה.
למעלה ממאה אלף סוגי פטריות קיימים בעולם. ניתן למצאן באוויר, במים, באדמה ובמזון; אולם רק כ-50-60 מהן חיות עם האדם בסימביוזה, ממש בתוך או על גופו. קבוצה מצומצמת זו של פטריות מחולקת לשלוש תת-קבוצות: שמרים, עובשים ודרמטופיטים.
פטריות אלו, החיות עם האדם בסימביוזה, הינן אוֹפּוֹרטוּניסטיות: בדרך כלל הן אינן מזיקות לבריאות, אולם כשהמערכת החיסונית של האדם נפגעת או נחלשת מסיבה כלשהיא (למשל - עקב נטילת אנטיביוטיקה ופגיעה בחיידקים ה"טובים" המאזנים את כמות הפטריות), עלולות הפטריות להתרבות יתר על המידה ולפגוע במקומות שונים בגוף. הפטריה קנדידה אלביקנס, לדוגמא, משגשגת בעיקר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
פטריות רבות משמשות את האדם, במיוחד בתעשיית המזון. השמרים, למשל, מפיקים אנרגיה באמצעות תסיסה, בה מתקבלים שני תוצרים סופיים: אתנול, אשר נמצא בכל המשקאות האלכוהוליים, ופחמן דו-חמצני, המשמש להתפחת הבצק באפיית לחם. עובשים, אשר בדרך-כלל מעידים על התיישנות ורקבון של מזון, מצורפים למרות זאת לגבינות רבות ומקנים להן טעם ייחודי. כמובן, רבות מהפטריות המוכרות לנו, אלו הצומחות ביערות לעתים קרובות, נקטפות ונאכלות באופן ישיר על ידי האדם, ומשמשות מרכיב חיוני במזונות רבים, כגון מרקים, רטבים ומוצרי מאפה (כגון פיצות).
מבחינה טקסונומית נחלקת ממלכת הפטריות למספר מערכות:
- Ascomycota
- פטריות בסיסה
- Chytridiomycota
- Glomeromycota
- Microsporidia
- זוגניות
התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.
קטגוריה:ביולוגיה
-
קטגוריה:מזון
בעלי חיים
בעלי חיים (Metazoa) היא ממלכה של יצורים חיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם האדם, משתייכים לממלכת בעלי החיים.
לבעלי החיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעתים משאר הממלכות:
- כל בעלי החיים הינם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי החיים, שכל יצוריה הינם רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
- כל בעלי החיים הינם ניידים, זאת בניגוד לצמחים, פטריות, חיידקים ופרוטיסטים רבים, אשר חסרי כושר תנועה.
- כל בעלי החיים הינם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
- כל בעלי החיים הינם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הינו בדרך-כלל יצורים אחרים.
- כל בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית. כל בעל חיים הינו זכר או נקבה; הפריית תא רבייה של נקבה באמצעות תא רבייה של זכר מביאה להיווצרותו של יצור חדש.
הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.
המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי החיים הינו עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן, דרים בכפיפה אחת בממלכת בעלי החיים. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, למרות שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.
המיון המדעי של בעלי חיים
- מערכת ספוגיים (Porifera) – אינם רב תאיים אמיתיים
- מערכת Placozoa
- מערכת Myxozoa
- על מערכה Mesozoa
- מערכת Rhombozoa
- מערכת Orthonectida
- קבוצת Eumetazoa
- מערכת צורבים (Cnidaria) – בקבוצת הנבוביים
- מערכת מסרקניים (Ctenophora) – בקבוצת הנבוביים
- קבוצת Bilateria
- קבוצת Acoelomata
- מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
- קבוצת Coelomata
- קבוצת Deuterostomia
- - מערכת Chaetognatha
- - מערכת מיתרניים (Chordata)
- - מערכת קווצי עור (Echinodermata)
- - מערכת מיתרני פה Hemichordata
- - קבוצת Xenoturbellida כוללת סוג יחיד.
- קבוצת Protostomia
- - קבוצת Annechphora
- - מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
- - מערכת Echiura
- - מערכת Pogonophora
- - מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
- - מערכת חיטחבים (Bryozoa)
- - מערכת Entoprocta
- - מערכת רכיכות (Mollusca)
- - מערכת Nemertea
- - מערכת Priapulida
- - מערכת Sipuncula
- - קבוצת Panarthropoda
- - מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda)
- - מערכת נושאי הציפורניים Onychophora
- - מערכת Tardigrada
- - משפחת Myzostomida
- קבוצת Pseudocoelomata
- מערכת Acanthocephala
- מערכת Cycliophora
- מערכת Gastrotricha
- מערכת Kinorhyncha
- מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
- מערכת Nematomorpha
- מערכת Rotifera
- מחלקת Micrognathozoa
הערות
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
ראו גם
- אינטליגנציה בבעלי חיים
- הסוואה אצל בעלי חיים
- התנהגות בעלי חיים (אתולוגיה)
קטגוריה:ביולוגיה
-
ja:動物
ko:동물
ms:Haiwan
simple:Animal
th:สัตว์
zh-min-nan:Tōng-bu̍t
ריריותריריות הן יצורים דמויי אמבה המשתייכים לממלכת הפרוטיסטים.
הקבוצה נחלקת לריריות תאיות (Acrasiomycota) וריריות פלסמודיות (Myxomycota).
תאי הריריות זוחלים על חלקי צמח נרקבים, כגון קליפות עץ או עלים שנשרו. בדומה לאמבות אמיתיות, הם טורפים פגוציטיים; הם בולעים חיידקים, שמרים, נבגים ותרכובות אורגניות שונות.
כשחומרי ההזנה נדירים והתאים מורעבים, רבים מהם מתקבצים יחד ויוצרים גוש רירי. סך התכווצויותיהם של התאים הבודדים מניע את הגוש כולו, וכך הוא נודד למקום חדש, שהתנאים השוררים בו נוחים יותר לגדילה.
בשלב מאוחר יותר של מחזור החיים מתפתחים התאים דמויי האמבה לטיפוסים אחדים של תאים, ואלה מתמיינים ויוצרים גופיף נושא נבגים. נבג שהשתחרר ונחת על משטח חמים ולח נובט והופך לתא דמוי-אמבה.
רבייה זוויגית באמצעות גמטות נפוצה בקרב הריריות.
קטגוריה:מיקרוביולוגיה
ja:変形菌
אדומיות
אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים.
קטגוריה: אצות
זהוביותזהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
קטגוריה: אצות
Jenkins County, GAJenkins County, Georgia
Praga appartamenti seo Casino hotel a Venezia godwka
|
|
|
| :: RELATED NEWS :: |
|
|
Agulhas
Agulhas é uma localidade na Província do Cabo Ocidental, África do Sul, próxima do ponto mais austral do continente africano: o Cabo Agulhas. Fica na região do Overberg.
Ligações externas
- [http://www.capeagulhas.org/ Sítio oficial do Município de Cape Agulhas]
Categoria:Província do
|
São Frei Gil
Gil Rodrigues de Valadares, também conhecido sob os nomes de São Frei Gil de Vouzela, São Frei Gil de Santarém ou simplesmente São Frei Gil, foi um pregador português do século XIII que viria a ser canonizado pela Igreja Católica.
Terá nascido na Quinta da Cavalaria (actual edifício da Santa Casa da Misericórdia local), em
|
Frei Gil de Vouzela
Gil Rodrigues de Valadares, também conhecido sob os nomes de São Frei Gil de Vouzela, São Frei Gil de Santarém ou simplesmente São Frei Gil, foi um pregador português do século XIII que viria a ser canonizado pela Igreja Católica.
Terá nascido na Quinta da Cavalaria (actual edifício da Santa Casa da Misericórdia local), em
|
São Frei Gil de Vouzela
Gil Rodrigues de Valadares, também conhecido sob os nomes de São Frei Gil de Vouzela, São Frei Gil de Santarém ou simplesmente São Frei Gil, foi um pregador português do século XIII que viria a ser canonizado pela Igreja Católica.
Terá nascido na Quinta da Cavalaria (actual edifício da Santa Casa da Misericórdia local), em
|
São Frei Gil de Santarém
Gil Rodrigues de Valadares, também conhecido sob os nomes de São Frei Gil de Vouzela, São Frei Gil de Santarém ou simplesmente São Frei Gil, foi um pregador português do século XIII que viria a ser canonizado pela Igreja Católica.
Terá nascido na Quinta da Cavalaria (actual edifício da Santa Casa da Misericórdia local), em
|
Frei Gil de Santarém
Gil Rodrigues de Valadares, também conhecido sob os nomes de São Frei Gil de Vouzela, São Frei Gil de Santarém ou simplesmente São Frei Gil, foi um pregador português do século XIII que viria a ser canonizado pela Igreja Católica.
Terá nascido na Quinta da Cavalaria (actual edifício da Santa Casa da Misericórdia local), em
|
|