:: wikimiki.org ::
| אמריקה הדרומית |
אמריקה הדרומית
אמריקה הדרומית (דרום אמריקה) היא המחצית הדרומית של יבשת אמריקה. בדרום אמריקה עובר קו המשווה ורוב שטחה של יבשת דרום אמריקה נמצא בצד הדרומי של כדור הארץ. דרום אמריקה שוכנת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי.
שטחה הוא 17,818,508 קמ"ר כך שהיא היבשת הרביעית בגודלה אחרי אסיה, אפריקה וצפון אמריקה.
מבחינת אוכלוסייה, דרום אמריקה היא היבשת החמישית בגודלה, אחרי אסיה, אפריקה, אירופה וצפון אמריקה.
האזור הדרום אמריקני כולל גם מספר איים נוספים שרובם שייכים למדינות מהיבשת. הטריטוריות הקאריביות משתייכות לצפון אמריקה (חוץ מ טרינידד וטובגו).
המדינות הדרום אמריקאיות שגובלות בים הקריבי - הכוללות את קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם וגיאנה הצרפתית - נקראות גם קרום אמריקה הקריבית.
היבשת מחולקת למספר אזורים שכוללים את מדינות אנדן, רבות גיאנה, החרוט הדרומי ודרום אמריקה המזרחית.
המדינה הגדולה ביותר הדרום אמריקה, גם מבחינת שטח וגם מבחינת גודל האוכלוסייה, היא ברזיל.
את התרבות של מדינות אמריקה הדרומית אפשר לשייך לתרבות הלטינית, ורוב המדינות ביבשת כלולות באמריקה הלטינית.
חלוקה מדינית
מבחינת החלוקה המדינית באמריקה הדרומית יש 12 מדינות עצמאיות ו-2 טריטוריות.
מדינות עצמאיות:
- אורוגוואי
- אקוודור
- ארגנטינה
- בוליביה
- ברזיל
- גיאנה
- ונצואלה
- סורינאם
- פארגוואי
- פרו
- צ'ילה
- קולומביה
טריטוריות:
- איי פוקלנד (טריטוריה בריטית)
- גיאנה הצרפתית (טריטוריה צרפתית)
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ (טריטוריה בריטית)
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
קישורים חיצוניים
- [http://www.trekker.co.il/south-america.asp דרום אמריקה] - מתוך אתר [http://www.trekker.co.il/ טרקר]
Category:אמריקה
ja:南アメリカ
ko:남아메리카
simple:South America
th:ทวีปอเมริกาใต้
zh-min-nan:Lâm Bí-chiu
האוקיינוס השקט
האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ, הוא מכסה שליש משטח כוכב הלכת (179.7 מיליון קמ"ר) ומכיל מחצית מכמות המים החופשיים. גבולותיו הם: יבשת אמריקה במזרח, אסיה ואוסטרליה במערב. בצפון מפריד מיצר ברינג בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס הקרח הצפוני ובדרום פתוח האוקיינוס השקט עד אנטרקטיקה.
האוקיינוס משתרע לאורך 15,500 ק"מ מים ברינג באזור הארקטי שבצפון עד לשוליים הקפואים של ים רוס באנטארקטיקה שבדרום. רוחבו המקסימלי של האוקיינוס השקט הוא 19,800 ק"מ מאינדונזיה ועד חופה של קולומביה בערך בקו הרוחב 5º צפון. מקובל למקם את גבולו המערבי של האוקיינוס במיצר מלקה. באוקיינוס השקט נמצא המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ שקע מאריאנה שעומקו 11,033 מ' מתחת לפני המים.
25,000 איים מצויים באוקיינוס השקט, יותר מאשר בכל שאר האוקיינוסים ביחד, ורובם מצויים דרומית לקו המשווה (ראה רשימת איים באוקיינוס השקט).
left
לאורך השוליים של האוקיינוס השקט קיימים מספר ימים. הגדולים בהם: ים סלבס, ים האלמוגים, ים מזרח סין, ים יפן, ים סולו, ים טסמן והים הצהוב.
מיצר מלקה מחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי במערב, ומיצר מגלן מחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי במזרח.
מגלה הארצות הפורטוגזי פרדיננד מגלן הוא שכינה אוקיינוס זה Pacific כלומר שקט. ואכן עבור מגלן האוקיינוס היה שקט ברוב הדרך ממיצרי מגלן ועד לפיליפינים. כינוי זה איננו מדויק - האוקיינוס השקט אינו שקט תמיד. סופות טייפון וסופות הוריקן רבות הולמות באיים שבאוקיינוס. בארצות שבשולי האוקיינוס יש הרי געש רבים ולעתים קרובות פוקדות אותם רעידות אדמה. צונמי, גלים בגובה רב, שהם תוצאה של רעידות אדמה מתחת לפני הים, גורמים לנזקים כבדים ואף למחיקתן של ערים שלמות לאורך החופים.
קרקעית האוקיינוס
באגן המרכזי של האוקיינוס השקט הקרקעית אחידה יחסית, בעומק ממוצע של 4,270 מ'. יוצאי דופן הם הרים תת ימיים תלולים שפסגותיהן שטוחות.
האזור המערבי של קרקעית האוקיינוס בנוי משרשרות הרים ומשקעים עמוקים. שרשרות ההרים מתנשאות מעל לפני הים כקבוצות איים, כדוגמת איי שלמה וניו זילנד. רובם של השקעים העמוקים משתרעים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של האוקיינוס, כדוגמת שקע מריאנה (11,033 מ'), שקע הפיליפינים (10,539 מ') ושקע טונגה (10,822 מ').
לאורך השוליים המזרחיים של האגן הפסיפי מתרוממת שרשרת ההרים הפסיפית המזרחית, חלק מהרכס הכלל עולמי של מרכז האוקיינוס. רוחבה כ-3,000 ק"מ והיא מתנשאת לגובה של 3 ק"מ מקרקעית האוקיינוס.
רוב סלעי המשקע שבקרקעית האוקיינוס נוצרים במים עצמם, בין השאר משלדים של בעלי חיים ימיים. סלעי המשקע שמקורם ביבשה מוגבלים לרצועות צרות קרוב ליבשה, משום שרק נהרות מעטים יחסית נשפכים לאוקיינוס השקט ומביאים איתם סחף בכמות מעטה יחסית לגודלו העצום של האוקיינוס.
מאפייני המים
טמפרטורת המים באוקיינוס השקט משתנה מנקודת הקיפאון סמוך לקטבים ועד 29º סמוך לקו המשווה. המליחות גם היא משתנה בהתאם לקווי הרוחב. מי האוקיינוס סמוך לקו המשווה פחות מלוחים מאלו המצויים בקווי הרוחב האמצעיים, בשל כמות המשקעים המרובה כל השנה באזור קו המשווה. גם בסמוך לקטבים המליחות נמוכה יותר משום שבאזורים אלו קיימת התאיידות מעטה של מי הים.
כיוון מחזור הזרימה של מי האוקיינוס השקט הוא בדרך כלל עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני, ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.
"הזרם המשווני הצפוני", הנוצר כתוצאה מרוחות הסחר, זורם בכיוון מערב בקו הרוחב 15º צפון, פונה צפונה סמוך לפיליפינים והופך ל"זרם קורושיו" (או "זרם יפן") החמים. הזרם פונה מזרחה בקו הרוחב 45º צפון. צפונה משם מתפצל זרם קורושיו. חלק מהזרם ממשיך צפונה כ"זרם האלואטי", ושאר המים פונים דרומה להצטרף ל"זרם המשווני הצפוני". "הזרם האלואטי" מתפצל בהגיעו ליבשת אמריקה הצפונית. חלקו הצפוני מייצר את הבסיס לזרם כנגד כיוון השעון בים ברינג. חלקו הדרומי הופך ל"זרם קליפורניה" האיטי וזורם לכיוון דרום.
"הזרם המשווני הדרומי", זורם מערבה בקרבת קו המשווה, ופונה דרומה, מזרחית לגיניאה החדשה. הזרם פונה מזרחה בערך בקו הרוחב 50º דרום ומצטרף למחזור הזרימה בכיוון מערב של דרום האוקיינוס השקט, הכולל את הזרם המקיף את אנטארקטיקה. בהגיעו לחופי צ'ילה, מתפצל הזרם המשווני הדרומי. זרוע אחת מקיפה את כף הורן והזרוע השניה פונה צפונה בכדי ליצור את זרם הומבולדט (או "זרם פרו").
אקלים
פנים אזורי היבשת הגדולים של אוסטרליה, גיניאה החדשה וניו זילנד הינם היחידים שאינם חשופים להשפעה האקלימית של האוקיינוס השקט. בשטח האוקיינוס השקט קיימים חמשה אזורי אקלים שונים. רוחות מערביות של קווי הרוחב האמצעיים; רוחות הסחר; אזור המונסון; אזור הטייפון; ואזור השקט המשווני.
זרמי אוויר מערביים של קווי הרוחב האמצעיים מתרחשים הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי ומביאים שינויים עונתיים משמעותיים בטמפרטורה. קרוב לקו המשווה, היכן שנמצאים רוב האיים, רוחות הסחר הקבועות מאפשרות טמפרטורה קבועה כל השנה של 21º-27º.
אזור המונסון משתרע בחלק המערבי של האוקיינוס השקט בין יפן לאוסטרליה. המאפיינים של אזור אקלים זה הן רוחות הנושבות בחורף מפנים אזורי היבשת לאוקיינוס ובכיוון ההפוך בקיץ. עקב כך, מתרחשים שינויים עונתיים בולטים ברמת העננות ובכמות הגשם. סופות טייפון גורמות לעיתים לנזקים נרחבים במערב ובדרום מערב האוקיינוס השקט. התדירות הגדולה ביותר של טייפונים קיימת בתוך משולש שקדקודיו: דרום יפן, מרכז הפיליפינים ומזרח מיקרונזיה. שני אזורי השקט המשווני ממוקמים, האחד מול החוף המערבי של מרכז אמריקה והשני סביב קו המשווה של מערב האוקיינוס. שניהם מאופיינים בלחות גבוהה, עננות ניכרת, רוחות קלות מכיוונים משתנים ועונות שקט ארוכות.
גיאולוגיה
אגן האוקיינוס השקט הוא בן 200 מיליון שנה. "קו אנדסיט" מפריד בין הסלע הגעשי הבסיסי של האגן של מרכז האוקיינוס השקט ובין האזורים היבשתיים השקועים למחצה (אנדסיט הוא סוג של סלע ממוצא געשי). קו אנדסיט עוקב אחר הקצה המערבי של האיים מול קליפורניה ועובר דרומית לאיים האלואטיים, לאורך הקצה המזרחי של חצי האי קמצ'טקה, האיים הקורליים, יפן, איי מארינה, איי שלמה וניו זילנד. הוא נמשך צפונה מזרחה לאורך אמריקה הדרומית עד האיים שמול קליפורניה. לעומת זאת, מהווים אינדונזיה, הפיליפינים, יפן, גיניאה החדשה וניו זילנד שלוחה של הגושים היבשתיים של אוסטרליה ואסיה והם מצויים מחוץ ל"קו אנדסיט".
בתוך הלולואה הסגורה של "קו אנדסיט" מצויים השקעים העמוקים ביותר, הרי געש תת ימיים ואיים ממוצא געשי המאפיינים את האגן המרכזי של האוקיינוס השקט. כאן לבה זורמת לאיטה מתוך סדקים כדי ליצור הרים ממוצא געשי בצורת כיפה ענקית, שפסגותיהם שעברו בלייה יוצרות את שרשרות וקבוצות האיים. מחוץ ל"קו אנדסיט" הפעילות הגעשית אינטנסיבית ביותר. שולי האוקיינוס מהווים טבעת של הרי געש מהפעילים בעולם, ולפיכך מכונה אזור זה "טבעת האש".
אזורים יבשתיים
האזור היבשתי הגדול ביותר הוא יבשת אוסטרליה. כ-3,200 ק"מ דרומית מזרחית לאוסטרליה מצוייה קבוצת האיים הגדולה של ניו זילנד. כמעט כל האיים הקטנים יותר של האוקיינוס השקט מצויים בין קווי הרוחב 30º צפון ו-30º דרום, החל בדרום-מזרח אסיה וכלה באי הפסחא. יתרת אגן האוקיינוס השקט נטולה כמעט לחלוטין אזורים יבשתיים. המשולש הגדול של פולינזיה המחבר את הוואי, אי הפסחא וניו זילנד כולל את שרשרות וקבוצות האיים קוק, איי מרקיז, סמואה, סוסייאיטי, טוקאלו, טונגה ואיי טואמוטו.
צפונית לקו המשווה ומערבית לקו התאריך הבינלאומי מצויים איי מלנזיה שהגדול שבהם גיניאה החדשה. קבוצות איים חשובות אחרות במלנזיה כוללת את ארכיפלג ביסמארק, פיג'י, קלדוניה החדשה, איי שלמה וונואטו.
איים באוקיינוס השקט הם מארבעה סוגים: איים יבשתיים, איים גבוהים, שוניות אלמוגים ומשטחי אלמוגים מורמים. איים יבשתיים מצויים מחוץ לקו אנדסיט וכוללים את גיניאה החדשה, איי ניו זילנד והפיליפינים. האיים הללו הם חלק מהיבשת הקרובה. איים גבוהים מקורם געשי וברבים קיימים עדיין הרי געש פעילים. ביניהם הוואי, בוגינוויל ואיי שלמה. הסוג השלישי והרביעי של האיים הם תוצאה של בניית האי מאלמוגים . שוניות אלמוגים הם מבנים נמוכים על גבי בזלת שנוצרה מזרימת לבה מתחת לפני הים. אחת המרשימות שבהם מצוייה לאורך החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה: "שונית המחסום הגדולה". רוב שוניות האלמוגים הם בתצורה האופיינית המכונה אטול. כל אי דומה לסוללה אלמוגית נמוכה בעלת צורה של טבעת מקוטעת, שרוחבה לעתים כמה עשרות מטרים ולפעמים כמה קילומטרים. לפרקים מתרחבת הסוללה ותופחת לאי בתוך הטבעת. בתוך הסוללה נמצאת הלגונה, בריכה פנימית של מי ים שעומקה כ-70-50 מטר בממוצע. לעתים קיימים איים נוספים בתוך הלגונה. איי טואמוטו שב"פולינזיה הצרפתית" מהווים את הריכוז הגדול ביותר של איים מסוג זה. סוג הנוסף של שונית אלמוגים נוצר כאשר משטחי אלמוגים מורמים. דוגמה: האי מקטה בקבוצת איי טואמוטו.
היסטוריה וכלכלה
גלי הגירה אנושית חשובים ארעו באוקיינוס השקט בתקופות קדומות, הבולט שבהם הגירת הפולינזים מטהיטי להוואי וניו זילנד. האירופאים הראשונים שראו את האוקיינוס השקט היו הספרדי ואסקו נוניאז דה באלבואה ב-1513 ואחר כך ע"י פרדיננד מגלן שחצה את האוקיינוס השקט בעת שהקיף לראשונה את כדור הארץ (1519-1522). ההשפעה הספרדית הייתה בולטת ביתרת המאה ה-16, כשספינות הפליגו מספרד לפיליפינים, גיניאה החדשה ואיי שלמה. במחצית המאה ה-16 השתלטו הספרדים על הפיליפינים (שנתכנו כך על שם פיליפ השני מלך ספרד). במהלך המאה ה-17 היו אלה ההולנדים ששלטו במסחר ובתגליות. אבל ינזון טסמן גילה את טסמניה ואת ניו זילנד. המאה ה-18 סימנה פרץ של מחקר ע"י הרוסים באלסקה והאיים האלאוטים, הצרפתים בפולינזיה, והבריטים בשלושת המסעות של ג'יימס קוק לדרום האוקיינוס השקט ולאוסטרליה, הוואי ולאזור הצפון מערבי של צפון אמריקה.
התפשטות האימפריאליזם במהלך המאה ה-19 הביאה להשתלטות על רוב האיים שבאוקיינוס השקט על ידי המעצמות האירופיות (בעיקר צרפת ובריטניה). תרומות משמעותיות לידע האוקיינוגרפי התקבלו כתוצאה ממסעות המחקר של ה"ביגל" שעל סיפונה צ'ארלס דארווין בשנת 1830, האונייה הבריטית "צ'לנג'ר" בשנות ה-1870, והאוניות "טסקרורה" האמריקנית ו"גזל" הגרמנית. ב-1898 איבדה ספרד את הפיליפינים לארצות הברית בעת מלחמת ארצות הברית-ספרד.
לתקופה קצרה במהלך מלחמת העולם השניה השתלטה יפן על רוב האיים.
שבע עשרה מדינות עצמאיות קיימות באוקיינוס השקט: אוסטרליה, פיג'י, יפן, קיריבאטי, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, ניו זילנד, פלאו, פפואה גינאה החדשה, הפיליפינים, סמואה, איי שלמה, טייוואן, טונגה, טובאלו וונואטו. אחת עשרה מתוכן קיבלו עצמאות מאז 1960. באיי מאריאנה הצפוניים קיימים שלטון עצמי כשיחסי החוץ מנוהלים ע"י ארה"ב. איי קוק ונאו מנוהלים בצורה דומה ע"י ניו זילנד. איים אחרים הם בשלטון צרפתי, בריטי, יפני, אוסטרלי ואמריקני. אחת ממדינות ארצות הברית שוכנת באוקיינוס השקט (הוואי).
ניצול אוצרות הטבע של האוקיינוס השקט ניתקל בקשיים עקב עומק האוקיינוס. נפט וגז טבעי מופקים במים הרדודים יחסית שמול חופי אוסטרליה וניו זילנד. פנינים נשלות לאורך החופים של אוסטרליה, יפן, גיניאה החדשה, ניקארגואה, פנמה והפיליפינים אף על פי שהכמות בירידה מתמדת. הנכס הגדול של האוקיינוס הוא הדגה. מי החופים של היבשות והאיים עשירים במליחים, סלמון, סרדינים, דגי חרב וטונה.
ב-1986 הכריזו קבוצות מדינות שבאזור האוקיינוס השקט הדרומי על האזור כאזור חופשי מאנרגיה גרעינית, כדי לעצור את הניסיונות שעשתה צרפת בפיצוץ פצצות אטום ולמנוע השלכת פסולת גרעינית לים.
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
קישורים חיצוניים
- [http://library.thinkquest.org/15931/current.html אתר המוקדש לאוקיינוס השקט]
קטגוריה:אוקיינוסים
-
ja:太平洋
ko:태평양
simple:Pacific Ocean
th:มหาสมุทรแปซิฟิก
zh-min-nan:Thài-pêng-iûⁿ
אסיה
אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ. בצפון מערב היא חוברת לאירופה (ביניהן רכס הרי אורל) ובדרום-מערב לאפריקה (חצי האי סיני).
היסטוריה
חצי האי סיני
פוליטיקה
כלכלה
במונחים של תמ"ג הכלכלה האסייתית הגדולה ביותר היא של יפן והקטנה ביותר היא של מזרח טימור (עם כי נכון ל-2005 אין מידע מהימן על עיראק וצפון קוריאה). יפן היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, וצפון קוריאה היא אחת העניות ביותר. נכון ל-2005, כלכלותיהן של סין והודו גדלות במהירות. הכלכלות הגדולות של אסיה נוסף ליפן הן דרום קוריאה וטיוואן.
גאוגרפיה
טיוואן
מדינות אסיה
באסיה 48 מדינות. המדינות החשובות הן רוסיה, סין, יפן, הודו.
ראו גם
- דרום-מזרח אסיה
- המזרח הרחוק
- המזרח התיכון
- חצי האי ערב
- תת היבשת ההודית
קטגוריה:יבשות
-
ja:アジア
ko:아시아
ms:Asia
simple:Asia
th:ทวีปเอเชีย
zh-min-nan:A-chiu
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה ובכמות אוכלוסיתה, לאחר אסיה, היבשת הראשונה בגודלה. שטחה של אפריקה הוא 30,244,050 קמ"ר כולל האיים, היא מכסה 20.3% משטח כדור הארץ ולמעלה מ־800 מיליון תושבים המהווים כשביעית מהאוכלוסיה בכדור הארץ.
היסטוריה
אוכלוסיה
חוקרים רבים מאמינים כי המין האנושי החל את דרכו באפריקה, ושהיא היבשת הראשונה שאוכלסה בבני אדם.
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא היו באפריקה מדינות, כמו בכל שאר היבשות. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הראשונה שנוצרה, מרבית משטח אפריקה נותר חסר מדינות עד לעת החדשה . יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכולל את גאנה, מאלי וסנגאי.
במאה ה-14 הגיעו האירופאים הראשונים ליבשת. על ידי מיקוח עם כמה מנהיגי שבטים מקומיים, הצליחו האירופאים לתפוס מליוני אפריקנים, ולסחור בהם ככוח אדם ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי.
בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות, מלבד שתי מדינות שנותרו עצמאיות, ליבריה ואתיופיה. הכיבוש המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השניה, שלאחריה כל הקולוניאליות זכו בהדרגה לעצמאותן. כיום, באפריקה יש יותר מ-50 מדינות עצמאיות. גבולותיהן של רוב מדינות אלה שורטטו בתקופת הקולוניאליזם. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.
פוליטיקה
קבוצות
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
מרביתם של מנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם.
כמו כן, רבים השתמשו בכוחם בכדי להחיות מחדש יריביות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 שלה המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת שלטון צבאי.
הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שרבות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית או צרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניות ממשלית כושלת ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לחלק מספיק מזון או מים בכדי שתושביהם ישרדו. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. האיידס נפוץ מאוד ביבשת זו, עד כדי כך שגם בנו של נלסון מנדלה, אחת הדמויות החשובות בדרום אפריקה, מת ממנו.
למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים שיש ליבשת זו תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, למרות שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.
כמו כן, תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו ארגון המטבע הבינלאומי, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפס צמיחה. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות ההמדינות המתועשות באפריקה, והם טוענים, למשל, כי מדינות אלה משאירות את אפריקה בעוני, בעיקר באמצעות חובותיהם הגדולים של מדינות שונות ביבשת, והריביות עליהם.
ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה דמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), במקום שרק מדינות לא אפריקניות עשירות יהיו מעורבות, כ-6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו, התערבו (ע"ע: מלחמת קונגו השניה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו, בדומה למלחמת העולם השניה, תיצור מצב בו מדינות האזור ינסו לפעול כך שמלחמה מסוג זה לא תתרחש עוד לעולם. עם זאת, מוקדם מדי להביע אופטימיות, במיוחד לאור הדיווחים של נציגי האו"ם בקונגו, לפיהם צבא רואנדה ממשיך לפלוש לשטחי המדינה.
ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין המדינות הרבות ביבשת.
כלכלה
אפריקה היא היבשת שאוכלוסיה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה.
מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.
הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון. אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, כולל אורך חיים נמוך, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
גאוגרפיה
סטגנציה
מדינות אפריקה
היבשת מחולקת ל-54 מדינות. החשובות הן: מצרים, ניגריה, דרום אפריקה.
ראו גם
- צפון אפריקה
- מדבר סהרה
- אגם ויקטוריה
- נילוס
קטגוריה:יבשות
-
ja:アフリカ
ko:아프리카
ms:Afrika
simple:Africa
th:ทวีปแอฟริกา
zh-min-nan:Hui-chiu
צפון אמריקה
אמריקה הצפונית (או צפון אמריקה) היא היבשת השלישית בגודלה מבחינת שטח - ומכסה שטחים בגודל של 24,230,000 קילמטרים רבועיים. היבשת ממוקמת במקום הרביעית מבחינת גודל האוכלוסיה.
חלקה הצפוני של יבשת אמריקה, ששני חלקיה, הדרומי והצפוני, מחוברים ביניהם בגשר יבשתי צר.
למרות שלאמריקה רק שתי יבשות, נהוג לחלק את אמריקה הצפונית לשני אזורים: אמריקה הצפונית ואמריקה המרכזית (או התיכונה). ורבים מתיחסים לאמריקה המרכזית כמו אל תת-יבשת.
רוב היבשת מחולקת בין שלוש מדינות עיקריות קנדה בצפון, ארצות הברית במרכז ודרום ומקסיקו בחלק המרכזי והדרומי של היבשת. החלק הדרומי ביותר של היבשת (המכונה אמריקה המרכזית) כולל שטח די קטן והמדינות בו הן: בליז, קוסטה ריקה, אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה ופנמה.
לעתים ארצות הברית וקנדה מכונות אנגלו אמריקה בזמן ששאר המדינות בצפון אמריקה (ללא גרינלנד) משתייכות לאמריקה הלטינית.
יש לציין שכאשר משתמשים במונח "צפון אמריקה", יכול להתפרש בצורה שונה לאנשים שונים. לאמריקנים ולקנדים רבים המונח מתיחס לארה"ב וקנדה בלבד, ללא מקסיקו וללא מדינות אמריקה המרכזית, אלא אם בהקשר המדובר אומרים זאת במפורש. הסיבה לכך היא שארה"ב וקנדה דומות אחת לשניה מבחינות רבות. המקסיקנים מודעים שהם משתייכים לצפון אמריקה ולכן הם מתנגדים לכך שהאמריקנים לא כוללים אותם.
Category:יבשות
Category:אמריקה
ja:北アメリカ
ko:북아메리카
simple:North America
th:ทวีปอเมริกาเหนือ
zh-min-nan:Pak Bí-chiu
אסיה
אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ. בצפון מערב היא חוברת לאירופה (ביניהן רכס הרי אורל) ובדרום-מערב לאפריקה (חצי האי סיני).
היסטוריה
חצי האי סיני
פוליטיקה
כלכלה
במונחים של תמ"ג הכלכלה האסייתית הגדולה ביותר היא של יפן והקטנה ביותר היא של מזרח טימור (עם כי נכון ל-2005 אין מידע מהימן על עיראק וצפון קוריאה). יפן היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, וצפון קוריאה היא אחת העניות ביותר. נכון ל-2005, כלכלותיהן של סין והודו גדלות במהירות. הכלכלות הגדולות של אסיה נוסף ליפן הן דרום קוריאה וטיוואן.
גאוגרפיה
טיוואן
מדינות אסיה
באסיה 48 מדינות. המדינות החשובות הן רוסיה, סין, יפן, הודו.
ראו גם
- דרום-מזרח אסיה
- המזרח הרחוק
- המזרח התיכון
- חצי האי ערב
- תת היבשת ההודית
קטגוריה:יבשות
-
ja:アジア
ko:아시아
ms:Asia
simple:Asia
th:ทวีปเอเชีย
zh-min-nan:A-chiu
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה ובכמות אוכלוסיתה, לאחר אסיה, היבשת הראשונה בגודלה. שטחה של אפריקה הוא 30,244,050 קמ"ר כולל האיים, היא מכסה 20.3% משטח כדור הארץ ולמעלה מ־800 מיליון תושבים המהווים כשביעית מהאוכלוסיה בכדור הארץ.
היסטוריה
אוכלוסיה
חוקרים רבים מאמינים כי המין האנושי החל את דרכו באפריקה, ושהיא היבשת הראשונה שאוכלסה בבני אדם.
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא היו באפריקה מדינות, כמו בכל שאר היבשות. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הראשונה שנוצרה, מרבית משטח אפריקה נותר חסר מדינות עד לעת החדשה . יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכולל את גאנה, מאלי וסנגאי.
במאה ה-14 הגיעו האירופאים הראשונים ליבשת. על ידי מיקוח עם כמה מנהיגי שבטים מקומיים, הצליחו האירופאים לתפוס מליוני אפריקנים, ולסחור בהם ככוח אדם ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי.
בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות, מלבד שתי מדינות שנותרו עצמאיות, ליבריה ואתיופיה. הכיבוש המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השניה, שלאחריה כל הקולוניאליות זכו בהדרגה לעצמאותן. כיום, באפריקה יש יותר מ-50 מדינות עצמאיות. גבולותיהן של רוב מדינות אלה שורטטו בתקופת הקולוניאליזם. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.
פוליטיקה
קבוצות
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
מרביתם של מנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם.
כמו כן, רבים השתמשו בכוחם בכדי להחיות מחדש יריביות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 שלה המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת שלטון צבאי.
הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שרבות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית או צרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניות ממשלית כושלת ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לחלק מספיק מזון או מים בכדי שתושביהם ישרדו. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. האיידס נפוץ מאוד ביבשת זו, עד כדי כך שגם בנו של נלסון מנדלה, אחת הדמויות החשובות בדרום אפריקה, מת ממנו.
למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים שיש ליבשת זו תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, למרות שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.
כמו כן, תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו ארגון המטבע הבינלאומי, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפס צמיחה. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות ההמדינות המתועשות באפריקה, והם טוענים, למשל, כי מדינות אלה משאירות את אפריקה בעוני, בעיקר באמצעות חובותיהם הגדולים של מדינות שונות ביבשת, והריביות עליהם.
ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה דמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), במקום שרק מדינות לא אפריקניות עשירות יהיו מעורבות, כ-6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו, התערבו (ע"ע: מלחמת קונגו השניה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו, בדומה למלחמת העולם השניה, תיצור מצב בו מדינות האזור ינסו לפעול כך שמלחמה מסוג זה לא תתרחש עוד לעולם. עם זאת, מוקדם מדי להביע אופטימיות, במיוחד לאור הדיווחים של נציגי האו"ם בקונגו, לפיהם צבא רואנדה ממשיך לפלוש לשטחי המדינה.
ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין המדינות הרבות ביבשת.
כלכלה
אפריקה היא היבשת שאוכלוסיה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה.
מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.
הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון. אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, כולל אורך חיים נמוך, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
גאוגרפיה
סטגנציה
מדינות אפריקה
היבשת מחולקת ל-54 מדינות. החשובות הן: מצרים, ניגריה, דרום אפריקה.
ראו גם
- צפון אפריקה
- מדבר סהרה
- אגם ויקטוריה
- נילוס
קטגוריה:יבשות
-
ja:アフリカ
ko:아프리카
ms:Afrika
simple:Africa
th:ทวีปแอฟริกา
zh-min-nan:Hui-chiu
צפון אמריקה
אמריקה הצפונית (או צפון אמריקה) היא היבשת השלישית בגודלה מבחינת שטח - ומכסה שטחים בגודל של 24,230,000 קילמטרים רבועיים. היבשת ממוקמת במקום הרביעית מבחינת גודל האוכלוסיה.
חלקה הצפוני של יבשת אמריקה, ששני חלקיה, הדרומי והצפוני, מחוברים ביניהם בגשר יבשתי צר.
למרות שלאמריקה רק שתי יבשות, נהוג לחלק את אמריקה הצפונית לשני אזורים: אמריקה הצפונית ואמריקה המרכזית (או התיכונה). ורבים מתיחסים לאמריקה המרכזית כמו אל תת-יבשת.
רוב היבשת מחולקת בין שלוש מדינות עיקריות קנדה בצפון, ארצות הברית במרכז ודרום ומקסיקו בחלק המרכזי והדרומי של היבשת. החלק הדרומי ביותר של היבשת (המכונה אמריקה המרכזית) כולל שטח די קטן והמדינות בו הן: בליז, קוסטה ריקה, אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה ופנמה.
לעתים ארצות הברית וקנדה מכונות אנגלו אמריקה בזמן ששאר המדינות בצפון אמריקה (ללא גרינלנד) משתייכות לאמריקה הלטינית.
יש לציין שכאשר משתמשים במונח "צפון אמריקה", יכול להתפרש בצורה שונה לאנשים שונים. לאמריקנים ולקנדים רבים המונח מתיחס לארה"ב וקנדה בלבד, ללא מקסיקו וללא מדינות אמריקה המרכזית, אלא אם בהקשר המדובר אומרים זאת במפורש. הסיבה לכך היא שארה"ב וקנדה דומות אחת לשניה מבחינות רבות. המקסיקנים מודעים שהם משתייכים לצפון אמריקה ולכן הם מתנגדים לכך שהאמריקנים לא כוללים אותם.
Category:יבשות
Category:אמריקה
ja:北アメリカ
ko:북아메리카
simple:North America
th:ทวีปอเมริกาเหนือ
zh-min-nan:Pak Bí-chiu
אי
אי הוא פיסת ארץ הקטנה מיבשת וגדולה מסלע, מוקפת מכל צדדיה במים. אי קטן שאינו מיושב ולא מיועד לשום תכלית נקרא אי בודד או אי לא מיושב.
ישנם שלושה סוגים של איים: יבשתי, נהרתי (בעל השפעת נהר) וגעשי.
איים יבשתיים
איים המחוברים ליבשת על ידי מדף יבשתי. דוגמאות לכך הן גרינלנד, ברבדוס, טרינידד, סיציליה, טסמניה, יאווה.
איים נהרתיים
איים כאלה נוצרים בנהרות דלתה ובנהרות גדולים. הם נגרמים בשל שינויים ברמת המשקעים בנקודות מסוימות של הזרם, בשל כך נוצרים אזורים המוקפים מים לאורך זמן רב.
איים געשיים
אי ולקני או אי געשי הוא אי אשר נוצר בעקבות תנועה געשית מתחת לפני הקרקע בים.
אי געשי נוצר בעקבות תנועה געשית מתחת לפני הקרקע הגורמת לתפיחת האדמה וליצירת תל קטן של מגמה. המגמה אינה פורצת בתחילה כיוון שהזרם שלה חלש מדי מכדי לפרוץ את מחסום הקרקע ולצאת החוצה. תנועה געשית נוספת גורמת לתפיחתו ולגדילתו של התל. לבסוף, תנועה געשית נוספת גורמת בסופו של דבר לתפיחתו של התל מעל לפני המים, ליצירת לחץ גדול בתוך התל, ולפליטת עשן ואפר.
תנועות געשיות מסוג זה באזור התל הגעשי עלולות לגרום להתפרצויות ולרעשי אדמה.
איים מסוג זה רחוקים לרוב מהיבשות, כגון איסלנד.
קטגוריה:צורות נוף
-
ja:島
ko:섬
ms:Pulau
simple:Island
th:เกาะ
zh-min-nan:Tó-sū
טרינידד וטובגו
הרפובליקה של טרינידד וטובאגו היא מדינת איים בקריביים, צפונית לונצואלה. שוכנת בין הים הקריבי לבין האוקיינוס האטלנטי. (קווי אורך ורוחב: 61 מערב, 11 צפון)
היסטוריה
האיים התגלו ב־1498 על ידי קולומבוס. טרינידד שימש כמקור לעבדים עבור הספרדים שהשתלטו על האי, ואילו טובאגו ננטש. במאה ה־18 פרצו בטרינידד מגפות שדילדלו את האוכלוסייה והכריחו את מושל האי להתרחק מאזורי הג'ונגל המועדים למחלות ולקבוע את מושבו בפנים היבשת, בפורט אוף ספיין.
העיר משכה מתיישבים ומסיונרים והאוכלוסייה הנוצרית גדלה לאחר שהממשל הספרדי הציע הטבות למתיישבים קתולים. כתוצאה מההזמנה, הגיעו צרפתים רבים, תושבי האיים הסמוכים, אל טרינידד ופורט אוף ספיין התפתחה בקצב מואץ. ב־1797 בתקופת המלחמות בין האנגלים לבין נפוליאון, נשלח לטרינידד צי אנגלי גדול, ועשרים שנה לאחר מכן השלימו האנגלים את ההשתלטות על האי.
אל האי השני, טובגו, הגיע ב־1641 דוכס ממזרח אירופה ואיתו קבוצת מתיישבים, אך ב־1658 השתלטו ההולנדים על האי. המלחמה על השליטה באי נמשכה והשתתפו בה בנוסף להולנדים - גם אנגלים וצרפתים, ואגדות על קרבות עקובים מדם נשתמרו לדורות הבאים. גם שודדי הים שלחו ידם באי ואחיזתם בו התחזקה עם הכרזתו כ"ניטרלי". בינתיים שגשגה הכלכלה. שמו של הטבק נקרא על שם אי זה שבו החלה תעשיית הטבק את דרכה. גם תעשיית קני הסוכר פרחה עד המשבר הגדול במחירי הסוכר ב־1888. המשבר הכלכלי הביא לסיפוחו של האי לטרינידד תחת שלטון הבריטים. המדינה הצטרפה ב־1959 לפדרציית איי הודו המערבית, אך פרשה ממנה מפאת אי רצונה לתמוך במדינות האיים הקטנות והעניות שמסביבה. בצעד זה (מסיבות דומות) קדמה לה ג'אמייקה. עם פרישתה ב־1962 ניתנה לה עצמאות.
אריק ויליאמס, מנהיג התנועה הלאומית - עממית (השמרנים) מהלוחמים הגדולים בעד העצמאות הנהיג את ארצו שנים רבות אחריה. משאבי הטבע שהתגלו בשנות ה־70, הנפט והגז הטבעי, חלצו את האיים מסכנת העוני הנפוץ כל כך בקריביים, ורמת החיים הייתה לגבוהה מאוד, יחסית למקובל באזור. אך עדיין הפערים הכלכליים גדולים. %7 מהאוכלוסיה מוגדרים כעל סף רעב. זהו נתון טוב יחסית למדינות המתפתחות, אך אינו מאפשר לראות את טרינידד כנמנית על המדינות המפותחות.
עם הדלדלות משאבי הטבע, משתדלת ממשלת טרינידד וטובגו לפתח את התיירות כתחליף. יש הבדל מעמדי בין השחורים המהווים שכבה שלטת ומאוגדים ברובם במפלגה השמרנית, לבין ההודים, התומכים במפלגה הסוציאליסטית.
פוליטיקה
האיים משתייכים לחבר העמים הבריטי. נחקקה חוקה המבטיחה שלטון דמוקרטי ורמה גבוהה של חופש פוליטי וכלכלי. במדינה אכן נשמרת החוקה בקפדנות. הפרלמנט מורכב משני בתים - סנאט ובו 31 חברים ובית נבחרים בן 36 חברים. אלו נבחרים בבחירות אזוריות כל חמש שנים. ראש הממשלה הוא בדרך כלל מנהיג הסיעה הגדולה ביותר בבית הנבחרים. הנשיא העומד בראש המדינה ותפקידו טקסי בעיקר נבחר על ידי אסיפה משותפת של הסנאט ובית הנבחרים. ב-1998 שלטה קואליציה בראשות הסוציאל - דמוקרטים.
בנוסף, לאי טובגו יש בית נבחרים משלו המונה חמישה עשר חברים.
כלכלה
טרינידד וטובאגו היא מדינה עשירה יחסית, והתל"ג לנפש עמד בה ב־1996 על 10,400 $. הרבה יותר מאשר במדינות קריביות אחרות. עיקר הכלכלה מבוססת על יצוא נפט ולפיכך היא רגישה מאוד לשינויים במחיריו. טרינידד וטובגו מייצאת גם קפה, דשנים ופרחים. היא מייבאת ציוד מכני, טובין ומזון. עיקר הסחר הוא עם ארה"ב ומיעוטו עם מדינות דרום אמריקה והקריביים. גם התיירות היא מקור הכנסה חשוב (רבע מיליון תיירים לשנה). מדי שנה נערך בפברואר קרנבל מפואר, המושך אליו מטיילים רבים.
החוב החיצוני עמד על 1.9 מיליון דולר ב־1996. שיעור אבטלה גבוה (%16.1 - 1996) מעורר בעיות חברתיות קשות.
תקשורת ותחבורה - באיים 10 תחנות רדיו ו־3 תחנות טלוויזיה (400,000 מקלטי טלוויזיה באי). קווי הטלפון באיכות טובה. יש 6 נמלי תעופה. שלושה מהם בעלי מסלולי המראה מרוצפים. אין באיים רשת מסילות ברזל של ממש.
גאוגרפיה
פברואר
שטח: 5130 קמ"ר. טרינידד - 4828 קמ"ר, טובאגו - 300 קמ"ר.
בירה: פורט - אוף - ספיין (טרינידד), מושב הממשל ומרכז התיירות והמסחר. סן פרננדו, השוכנת גם היא בטרינידד, היא המרכז התעשייתי הראשי של האיים.
האי טרינידד מישורי ברובו. ההרים נמוכים. האי טובאגו מיוער והררי יותר. נקודת גובה מקסימלית באיים - אל סירו דל אריפו - 940 מ' (טרינידד). החוף הצפוני של טרינידד מיוער וחיות בר שכיחות בו. החלוקה : %46 - יערות. %2 - מרעה. %15 - אדמה ראויה לעיבוד. %9 - יבולים.
האקלים טרופי. העונה הגשומה היא בין יוני לדצמבר. הארץ מועדת להוריקן ולסופות השכיחות באזור. הטרמפרטורות נעות בין 23 ל-32 מעלות צלסיוס.
דמוגרפיה
21.4% מהתושבים הם בני פחות מ־15. רק 8.1% מבני הארץ עברו את גיל 65. שיעור הריבוי הטבעי הוא שלילי, גם בשל ילודה נמוכה ובעיקר בשל הגירה מתמדת מהאיים.
תוחלת החיים : 67 שנים לזכר, 72 שנים לנקבה.
החלוקה האתנית:
:%40 הודים
:%40 - שחורים
:%14 - בני תערובת
:%4 - סינים
:%1 - לבנים
דתות - %24 - הינדים. %6 - מוסלמים. והשאר - נוצרים (בעיקר קתולים, אך גם אנגליקנים ופרוטסטנטים).
השפה הרשמית היא אנגלית, אך משתמשים גם בהינדית, בצרפתית ובספרדית.
החינוך ברמה גבוהה, והאנלפביתיות מועטה מאוד (%2 - %3 בלבד)
הערות נוספות
שיעור הפשע גבוה. 7.7 רציחות ל־10,000 איש, אך נמוך מזה שבארה"ב. בעשור האחרון איימו עסקי הסמים לאיים על שלוות יושבי טרינידד. ב־1993 הסעירה את המדינה התנקשות בעיתונאי שהתמסר למלחמה בסמים. כמו אומות אחרות באיי הודו המערבית, גם טרינידד וטובגו מאוימת על ידי מגפת האיידס. אומנם שירותי הבריאות בטרינידד כשירים יותר מעמיתיהם באפריקה להתמודדות זאת. ישנו מתח גזעי בין שתי הקבוצות האתניות הנבדלות העיקריות, אך התפרצויות של ממש - נדירות.
תמותת ילדים היא בשיעור 16 ל־10,000. (לשם השוואה - בהאיטי - 83, בארה"ב ובישראל - 9)
טרינידד וטובאגו נמצאת במרכז בקו העובר בין מדינות העולם השלישי למדינות המפותחות. יחסית למדינות אחרות בעלות הרכב אתני לא מערבי - זהו הישג גדול. הישג עצום של טרינידד וטובאגו הוא השמירה על המשטר הדמוקרטי. אומנם, רבים מהישגי מדינת איים קטנה זו יש לזקוף למשאבי הנפט והגז הטבעי, אך הדמוקרטיה והמודעות להשכלה מעידים שלהצלחתה יש סיבות נוספות. המפורסם בילידי טרינידד הוא חתן פרס נובל לספרות, ו. ס. נאיפול, שחלק מספריו עוסקים באי.
יהודים בטרינידד
ידוע שיהודים אנוסים הגיעו במאה ה־16 לטרינידד מפורטוגל ומספרד, ויש הטוענים שרבים מתושבי האי הם מצאצאיהם.
במאה ה־20 הגיעו לאיים פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. חוקי ההגירה הנוחים שהיו בתוקף בטרינידד עד 1939, אפשרו להם למצוא מקלט באי הקריבי. אלו אומנם ניצלו מהשואה, אך מדיניות אכזרית של השלטון הבריטי באי הביאה לכליאתם במחנות הסגר בחלק משנות המלחמה, שכן יהודים אלו נחשדו, באופן אירוני, בריגול לאויב, עקב נתינותם הגרמנית.
עם סיום מלחמת העולם, התבססו היהודים בטרינידד והקימו קהילה שמנתה כמה מאות, אולם הדה-קולנילזציה ושנאת הלבנים שבעקבותיה, הבריחה את רובם המכריע לארצות הברית ולארצות אחרות. כיום אין קהילה יהודית בטרינידד. היהודים האחדים שנותרו אינם מסוגלים אפילו לקיים מניין לתפילות יום הכיפורים.
קשר מעניין בין טרינידד לישראל מצוי בסמלי הצבא והמשטרה באיים. הללו דומים מאוד לדגל ישראל בצבעיהם (כחול – לבן) ובסמל המגן דוד. על פי האגדה, הם עוצבו בהשראתו של קצין בריטי מפלסטינה, שהתרשם מדגלי התנועה הציונית.
קישורים חיצוניים
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3026946,00.html טרינידד וטובגו], דני אדינו אבבה, YNET
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
קטגוריה:חבר העמים הבריטי
ja:トリニダード・トバゴ
ko:트리니다드 토바고
ms:Trinidad dan Tobago
zh-min-nan:Trinidad kap Tobago
ונצואלה
ונצואלה היא מדינה שממוקמת באזור הצפוני של דרום אמריקה. היא גובלת עם קולומביה במערב, ברזיל בדרום ועם גיאנה הצרפתית במזרח..
היסטוריה
פוליטיקה
כלכלה
גאוגרפיה
גיאנה הצרפתית
אקלים
אקלים: טרופי, חם ולח.
גובה: מינימום – 0
מקסימום – 5007 מ´ – פיקו בוליבר.
דת: 96% קתולים, 2% פרוטסטנטים, 2% אחרים.
ממשל: רפובליקה פדרלית.
חשמל: 110V ,60 Hz
ארועים מיוחדים:
#קרנבל – מתקיים בחודש מרץ, מלא מוזיקה סוחפת וריקודים.
#חג המולד – מתקיים ב-25 לדצמבר, לזכר הולדת בוליבר שנולד ב-24 ביולי.
האקלים שלה הוא טרופי, והטמפרטורות די קבועות לאורך כל השנה. ההבדל בין העונות מורגש בכמויות המשקעים. העונה היבשה נמשכת בין החודשים דצמבר עד אפריל, והגשמים שוטפים את המדינה בשאר חדשי השנה.
שבטים של בני הקאריבן, אראוואק וצ`יבצ`ה חיו כאן בנחת, עד שהגיעו הכובשים הספרדיים. הם אלה שהעניקו לה את שמה שמשמעותו - ונציה הקטנה. הספרדים התישבו בתחילת המאה השש עשרה ב- Cumaná, והפכו אותה לעיר מרכזית.
המקומיים התנגדו נמרצות וניסו להיאבק בספרדים, שהשאירו אחריהם הרס ומוות. נחישותם של ההיספנים נבעה מהחיפוש הבלתי מתפשר אחר זהב. כאשר מאמציהם עלו בתוהו, נטשו בד בבד את ונצואלה החבולה. ב-1821 השתלט המשחרר הגדול של דרום אמריקה, סימון בוליבר על המדינה, וב-1830 הכריזה ונצואלה על עצמאות. משבר עצום פקד אותה, מאבקי כוח, הפיכות ומעשי טרור רצחניים שאיימו על שלמותה. סדרה של רודנים מיליטנטיים שלטו בה ביד רמה, ולמרות שבתחילת המאה העשרים גילו נפט באזור אגם מאראקאיבו, היא נותרה בעוניה, עם בעיות חברתיות רבות. למרות שלאחרונה מצבה די יציב, עדיין מאימות עליה סכנות של הפיכות צבאיות, מפלות כלכליות והאווירה בה מתוחה.
דמוגרפיה
ראו גם
- רפובליקת קולומביה הגדולה
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
| | |
