:: wikimiki.org ::
| אנדורה |
אנדורה
נסיכות אנדורה היא נסיכות מוקפת אדמה בדרום מערב אירופה, בפירינאים המזרחיים, בין צרפת וספרד. מבודדת בעבר, היום היא מדינה משגשגת בעיקר בזכות ענף התיירות ומעמדה כמקלט מס. אנדורה היא גם חלק מהקהילה הקטלאנית.
היסטוריה
על פי המסורת, קרל הגדול העניק כתב זכויות לאנשי אנדורה בתמורה למלחמתם במורים. השליטה בטריטוריה הועברה לרוזן מאורגל, ולאחר מכן לבישוף של בישופות אורגל. במאה ה-11 התעוררה מחלוקת על אנדורה בין הבישוף ובין שכנו הצפני מצרפת.
בשנת 1278 נפתר הקונפליקט בחתימת ה"שוויון" (pareage) - חוזה שקבע שהשלטון באנדורה יהיה משותף בין רוזן פואי (Foix) הצרפתי (שתוארו עבר, בסופו של דבר, לשליט צרפת) והבישוף של לה סאו ד'אורגל (La Seu d'Urgell), שבמחוז קטלוניה שבספרד. הפאראג' הוא מוסד פאודלי המכיר בעקרון השוויון בין שני השליטים, שנתן לנסיכות הקטנה את שטחה ודרכה הפוליטית.
לאורך השנים עבר התואר למלכי נווארה, ותחת מלך צרפת אנרי הרביעי הוצא צו בשנת 1607 לפיו ראש המדינה בצרפת ובישוף אורגל יהיו הנסיכים-שותפים של אנדורה.
בשנת 1933 סערה פוליטית וחברתית הובילה לכך שהרפתקן רוסי בשם בוריס סקוסירף (Boris Skossyreff) תפס את השלטון והכריז על עצמו כעל המלך בוריס הראשון. הוא הכריז מלחמה על בישוף אורגל, אולם עד מהרה הוא נעצר, והצבא הצרפתי כבש את אנדורה ופיזר את הממשל המקומי והציב את הוויגוארים, הם נציגי הנסיכים, בשלטון.
בהתחשב בבידודה היחסי, אנדורה התקיימה מחוץ לקו המרכזי של ההיסטוריה האירופית, עם קשרים מועטים עם מדינות פרט לצרפת וספרד. עם זאת, בשנים האחרונות, תעשיית התיירות יחד עם ההתפתחויות בתחבורה ותקשורת הוציאו את המדינה מבדידודתה והמערכת הפוליטית שלה עודכנה משמעותית בשנת 1993.
פוליטיקה
עד לאחרונה לא הייתה חלוקת כוח ברורה באנדורה בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. החוקה שאושררה בשנת 1993 מגדירה את אנדורה כדמוקרטיה פרלמנטרית סוברנית ששומרת על שני הנסיכים-שותפים כראשי המדינה, אך ראש הממשלה מחזיק בכוח הביצועי. שני הנסיכים-שותפים חולקים בסמכויות מוגבלות שלא כללות זכות וטו על החלטות הממשלה. הם מיוצגים באנדורה על ידי נציגים.
הגוף המחוקק של אנדורה בנוי מבית אחד - המועצה הכללית של העמקים (Consell General de les Valls) - פרלמנט המונה 28 חברים. החברים נבחרים ישירות על ידי העם, 14 מהם ממחוז הבחירה היחיד של המדינה ו-14 מייצגים כל אחד מ-7 הקהילות, כשהנבחרים משרתים במשך ארבע שנים. הממשלה של אנדורה נוצרת כאשר המועצה הכללית בוחרת את ראש הממשלה (Cap de Govern), שמנה את שרי הקבינט והמועצה המבצעת.
בטחון המדינה מופקד בידי צרפת וספרד.
כלכלה
התיירות, שהפכה לנקודת המשען העיקרית של כלכלת אנדורה, אחראית בערך ל-80% מהתל"ג. בערך תשעה מליון תיירים מבקרים בכל שנה, נמשכים לקניות הפטורות ממכס ולאתרי הנופש הקיציים והחורפיים. היתרון היחסי של אנדורה נשחק לאחרונה לאחר פתיחת הכלכלות של ספרד וצרפת השכנות, שבהן ניתן למצוא מבחר גדול יותר של מוצרים ומכסים נמוכים.
סקטור הבנקאות, עם המעמד של מקלט מס, תורמים באופן משמעותי אף הם לכלכלה. החקלאות באנדורה מוגבלת - רק 2% משטח המדינה ראוי לעיבוד - ועל כן המדינה נאלצת לייבא את רוב מוצרי המזון. המקנה העיקרי במדינה הוא כבשים. עיקר היצוא מהמדינה הוא סיגריות, סיגרים ורהיטים.
אנדורה אינה חברה מלאה באיחוד האירופי, אך נהנית מקשרים מיוחדים עימו. לדוגמה, היא נחשבת לחברת האיחוד במה שנוגע לסחורות (אין מכסים) ולא-חברה עבור מוצרים חקלאיים. לאנדורה אין מטבע משלה, והיא משתמשת באלו של שתי שכנותיה. לפני שנת 1999 היו אלו הפרנק הצרפתי והפזטה הספרדית, שמאז הוחלפי על ידי מטבע אחיד - היורו. לעומת מדינות קטנות אחרות באירופה, אנדורה לא מטביעה מטבעות יורו משלה.
קהילות
יורו
אנדורה מורכבת משבע קהילות (parròquies, ביחיד - parròquia):
- אנדורה לה ולה (Andorra la Vella)
- קאנילו (Canillo)
- אנקמפ (Encamp)
- אסקלדס אנגורדני (Escaldes-Engordany)
- לה מסנה (La Massana)
- אורדינו (Ordino)
- סנט ג'וליה דה לוריה (Sant Julià de Lòria)
גאוגרפיה
בהתאם למיקומה בהרי הפירנאים המזרחיים, אנדורה היא בעיקר אדמת הרים טרשית בגובה ממוצע של 1,996 מטר, כשהנקודה הגבוהה ביותר בשטחה היא הקומה פדרוסה (Coma Pedrosa) בגובה של 2,946 מטר. שטחה מבותר על ידי שלושה עמקים צרים בצורת האות Y שמשתלבים לנהר אחד - נהר הוואלירה (Valira), שיוצא מהמדינה לתוך ספרד בנקודה הנמוכה ביותר במדינה, בגובה של 870 מטר.
האקלים באנדורה הוא ממוזג, בדומה לשכנותיה, אך גובהה גורם לכך שבחורף יש בה בממוצע יותר שלג ובקיץ קריר בה יותר מבשכנותיה.
דמוגרפיה
האנדורים הם מיעוט בארצם. רק 33% מהתושבים הם בני הלאום האנדורי. הקבוצה הגדולה במדינה הם הספרדים (43%), כשאחריהם הפורטוגזים (11%) והצרפתים (7%). 6% הנותרים הם בני לאומים שונים.
השפה הרשמית היחידה במדינה היא הקטלאנית, שפת המדינות הקטאלוניות שאנדורה היא אחת מהן, אותה דוברים גם בקטאלוניה הסמוכה שבספרד, איתה חולקת אנדורה מאפיינים תרבותיים רבים. עם זאת, ספרדית וצרפתית נפוצות גם הן. הדת השלטת במדינה היא הנצרות הקתולית.
קישורים חיצוניים
- [http://www.andorra.ad/ang/home/index.htm Andorra.ad] - הפורטל הראשי של אנדורה
- [http://www.govern.ad/ Govern d'Andorra] - האתר הממשלתי הראשי (בקטאלנית)
- [http://www.andorraonline.ad/index.asp?newlang=english Andorra Online] - מידע על נושאים אנדוריים שונים
- [http://www.andorra-intern.com/index_en.htm Andorra-Intern] - Andorra Inside Information
- [http://numismondo.com/pm/and/ שטרות אנדורה]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
-
fiu-vro:Andorra
ja:アンドラ
ko:안도라
ms:Andorra
simple:Andorra
th:ประเทศอันดอร์รา
zh-min-nan:Andorra
נסיכותנסיכות הינה יחידה פוליטית מדינית המוגדרת כקרקע הנשלטת על ידי נסיך. היא מובחנת מממלכה, כאשר לעתים קרובות המייחד את הנסיכות ממלכה הוא גודלה הקטן ולעתים העדר עצמאותה.
ליכטנשטיין, אנדורה ומונאקו הינן נסיכויות אירופאיות, שבמהלך הזמן נהפכו למדינות.
לעומת זאת, הנסיכויות של ויילס באנגליה וAsturias בספרד אינן מדינות עצמאיות כיום, למרות שבימי הביניים נחשבו לנסיכויות. בשני המקרים, יורש הכתר של המלך השולט מחזיק גם בתואר של שליט הנסיכות(לדוגמה יורש העצר של אנגליה הוא גם נסיך וויילס).
לעתים הפיכתו של אזור מסוים לנסיכות נובעת מסיבות היסטוריות: קטלוניה לדוגמא, גם כאשר היתה מדינה עצמאית ששטחה מברצלונה לאתונה, היתה ידועה כנסיכות. למרות ששליטה נחשב למלך של ממלכת אראגון, שהורחבה לאימפריה הארגונית (Aragonese Empire).
בהיסטוריה של רוסיה המונח "נסיכות", ולעיתים גם דוכסות, משמש במקום המונח הרוסי המקורי knyazhestvo, אדמה הנשלטת על ידי knyaz.
קטגוריה:מדע המדינה
nb:Fyrstedømme
אירופה
אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור.
במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.
מקור השם
אסיה
ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר.
יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".
היסטוריה
לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה.
המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.
גאוגרפיה
1992
גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.
בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".
כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.
הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.
בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.
מאפיינים פיסיים
אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל.
קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורווגיה.
יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיסיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסנלד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד איסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הנם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים.
הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיסיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.
מערכת אקולוגית
עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שחיו זה אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ 2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם.
רוב החיות הגדולות באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, נצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני העידן הנאוליתי, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק בל יחושב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.
מדינות באירופה
זאב
להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה:
1 אזרבייג'ן וגרוזיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה.
2 ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות.
3 רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז.
4 תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים. .
5 קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .
טריטוריות שאינן עצמאיות
הטריטוריות הרשומות להלן הנן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן בחזקת מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:
- אקרוטירי (בריטניה)
- דקליה (בריטניה)
- איי פארו (דנמרק)
- איי אולנד (פינלנד)
- גיברלטר (בריטניה)
- גרנסי (בריטניה)
- יאן מאיין (נורווגיה)
- ג'רסי (בריטניה)
- האי מאן (בריטניה)
- סוואלברד (נורווגיה)
זוהי איננה רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.
אזורים באירופה
המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן:
סוואלברד
מערב אירופה (אדום)
מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.
מרכז אירופה (תכלת)
המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא; סלובניה, קפריסין ומלטה.
מזרח אירופה (כתום)
בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלרוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גרוזיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.
צפון אירופה (סגול)
במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.
דרום אירופה (ירוק)
"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (תורכיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה.
אסיה (ורוד)
שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, תורכיה, אזרבייג'ן, גרוזיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה.
ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, ובעיקר מפני שהוקעה על ידי סביבתה הערבית-מוסלמית. כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים. בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול.
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
- האיחוד האירופי
- אירו
- הפרלמנט האירופי
קישורים חיצוניים
- [http://web.inter.nl.net/users/Paul.Treanor/which.europe.html מהי אירופה?]
- [http://europa.eu.int/ אתר האיחוד האירופי]
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/security.html עתידן הבטחוני של מעצמות אירופה]
- [http://www.sheppardsoftware.com/country_europe_G2_drag-drop.html משחק - מדינות אירופה]
קטגוריה:גאוגרפיה
קטגוריה:יבשות
-
als:Europa
ja:ヨーロッパ
ko:유럽
ms:Eropah
roa-rup:Evropa
simple:Europe
th:ทวีปยุโรป
zh-min-nan:Europa
צרפת
צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française).
צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.
היסטוריה
צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור.
בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון.
התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן.
ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו.
במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת.
פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים.
כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת.
1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940.
הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית.
עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו.
לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.
פוליטיקה
צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.
כלכלה
בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד).
העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי).
צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו.
עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו.
חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת.
ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.
גאוגרפיה
רוקחות
רוקחות
דמוגרפיה
התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי).
בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים.
חמשת הכרכים הגדולים הם:
# פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה)
# ליון - 1.4 מיליון
# מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון
# ליל - 1.1 מיליון
# טולוז - 0.9 מיליון
האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת.
בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.
תיירות
את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים.
האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל.
צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).
קישורים חיצוניים
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
als:Frankreich
fiu-vro:Prantsusmaa
ja:フランス
ko:프랑스
ms:Perancis
simple:France
th:ประเทศฝรั่งเศส
zh-min-nan:Hoat-kok
ספרד
ספרד שוכנת במרבית שטחו של חצי האי האיברי בדרום מערב אירופה. ספרד חולקת את חצי האי האיברי עם פורטוגל, השוכנת ללמרב לה. בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירינאים היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה. בנוסף היא שולטת במספר איים בים התיכון (בתוכם מיורקה ואיביזה), האיים הקנריים באוקיאנוס האטלנטי ושתי ערים על חוף צפון אפריקה.
ספרד הפכה להיות דמוקרטיה מסוג מונרכיה חוקתית רק בשנת 1978, לאחר נפילת משטרו של הגנרליסימו פרנקו. היא מחולקת ל-17 אזורים אוטונומיים ושתי ערים אוטונומיות.
מקור השם (העברי)
שמה העברי של ספרד לקוח מהתנ"ך (עובדיה א,כ.). על אף שאין כל קשר ממשי וודאי בין שם המקום המקראי לארץ זו, בחרו יהודי ספרד בימי הביניים לכנות בשם זה את תפוצתם. שתי סיבות היו לדבר: ראשית, בכך שייכו את עצמם לשבט יהודה ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון שגלות היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד הנצרות, היווה השיוך כתב הגנה בפני התקפות הנוצרים. זאת מכיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד בארץ ישראל בזמנו של ישו ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. בנוסף לשם זה נקראה הארץ בימי הביניים בשם 'אספמיא', כשמה הלועזי.
היסטוריה
ימיה הראשונים של ספרד
במאה ה-8 לספירה, הופיעו בספרד מוסלמים ממוצא ערבי- ברברי בהנהגתו של עבד א רחמן. עבד א רחמן היה צאצא לבית אומיה, שושלת מלוכה מוסלמית, אך עקב מלחמות שלטון באימפריה המוסלמית, נאלץ עבד א- רחמן לברוח מדמשק לקורדובה שבספרד.
הוא הגיע לקורדובה כאשר לצידו פמלייה גדולה ומפוארת, רובה נאמנים לשלטון אומיה. בהגיעו לספרד, נאלץ להילחם לא מעט על שלטונו.
תור הזהב של בית אומיה
בימי בית אומיה, הייתה ספרד (שנקראה אל- אנדלוס) ממלכה משגשגת ביותר. חינוך חינם לעניים, יחסי שלום עם בני דתות אחרות בתוך ספרד, ספריות, אוניברסיטה מוסלמית ראשונה מסוגה, ומסחר פורה גרמו לספרד להיות הממלכה המצליחה ביותר באירופה. התרבות המקומית הושפעה חזק מימי השלטון הרומאי ומימי השלטון הוויזיגותי.
הרקונקויסטה
הרקונקויסטה היא תקופת כיבושה מחדש של ספרד מידי המוסלמים. ראשית התקופה בשנת
718, לאחר ניצחונו של האציל הנוצרי פלאיו (PELAYO) וסיומה בשנת 1492, לאחר כיבוש גרנדה, המעוז המוסלמי האחרון שנותר בספרד.
בשנת 1469 התכנסו המלכה איזבלה ה-1 מלכת קסטיליה והמלך פרננדו ה-2 מלך אורגון ושניהם החליטו על גירוש היהודים מארצותיהם. לבסוף נישאו השניים, ובשנת 1492 כבשו את גרנדה.
תור הזהב של ספרד הנוצרית
בשנת 1492, שנת השלמת הרקונקיסטה, גילה כריסטופר קולומבוס את האיים הקריביים ובעקבותיהם, לאחר מספר שנים, גם את יבשת אמריקה. בכך החל תור הזהב של ספרד הנוצרית, עת האימפריה הספרדית התפשטה על מרבית אמריקה הדרומית והמרכזית, על חלק מהאיים הקריבים ועל דרומה של אמריקה הצפונית. ספרד שיעבדה את תושביה המקוריים של אמריקה וביססה בארץ החדשה את האימפריה שלה.
במשך השנים הבאות שלטה ספרד באמצעות ירושות שונות של מלכיה את ארצות השפלה, את איטליה, וכמו כן התרחבה ספרד לאיים הקנריים והחלה במעורבות נחרצת באמריקה הדרומית ובמרכזה. גם צפון אמריקה (פלורידה)
הייתה בשלטון ספרדי.
מלחמת הירושה הספרדית שהתרחשה בתחילת המאה ה-18 הייתה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הספרדית. במלחמה זו, נאבקו בריטניה ואוסטריה נגד צרפת בעניין כתרי צרפת וספרד: פיליפ מאנז'ו, נכדו של לואי ה-14, קיבל בירושה גם את ספרד. בריטניה, האויבת הגדולה של צרפת וספרד שתיהן, נאבקה בירושת הענק. אוסטריה הצטרפה אליה.
בתום המלחמה, בחוזה אוטרכט (1713) נקבע כי פיליפ יהפוך לפליפה מלך ספרד בלבד וחל איסור מוחלט על איחוד המדינות.
בשנות לחימה בלתי פוסקות בהולנדים, בריטים, אוסטרים ועמים נוספים, ספרד איבדה כמעט כל מה שיכלה לאבד במושבותיה, אך נהנתה משגשוג פנימי.
שקיעה מהירה
במאה ה-19 ספרד החלה לשקוע מכל עבר: בדרום אמריקה ובמרכזה הכריזו המדינות עצמאות; פלורידה נאבדה לה לטובת ארה"ב בתחילת המאה; נפוליאון ריסק אותה בעזרת שלטון אחיו בממלכה; ובסוף המאה, מלחמת ספרד- ארה"ב גזלה ממנה את מושבותיה האחרונות- קובה והפיליפינים. באפריקה, נותרה ספרד עם המושבות איפני וסהרה הספרדית.
בתחילת המאה ה-20, החליטו ספרד וצרפת לכבוש את מרוקו ולחלקה, וספרד קיבלה את צפון מרוקו- מרוקו הספרדית.
ספרד המשיכה בשקיעתה, ובתחילת המאה ה-20 כבר נחשבה למדינה נחשלת.
בשנת 1931 הודח מלכה האחרון של ספרד ותמו 449 שנות שלטון מלוכני בספרד (1492- 1931). באותה השנה קמה הרפובליקה הדמוקרטית של ספרד.
אך לאחר שהולאמו רכושם והונם של האצילים, הכנסייה, משפחת המלוכה וקציני צבא בכירים החליטו הם יחדיו (ללא משפחת המלוכה) לצאת להילחם בכוח במשטר וב"בולשביזציה".
מלחמת האזרחים
ב-1936 פרצה מלחמת אזרחים בספרד. במלחמה עמדו המיליציה החמושה של פרנקו, שנתמכה ע"י היטלר ומוסליני מול הכוחות הקומוניסטיים, בתמיכת ברית המועצות.
בשנת 1939 השתלטה המיליציה החמושה של פרנקו על הבירה הספרדית מדריד.
פרנקו ניצח במלחמה.
ימי פרנקו
הגנרל פרנסיסקו פרנקו היה מנהיג- עם ספרדי, ימיני קיצוני, פאשיסט, שתיעב את התנועה הקומוניסטית. הוא נתמך ע"י הכנסייה ומפלגת ה"פלאחנה". הוא הנהיג דיקטטורת ברזל שנשענה על הצבא. בימיו, נתן חסות לבני משפחות המלוכה שנאלצו לברוח ממדינות מזרח אירופה, בימי הבולשביזציה שלהן.
בימי מלחמת העולם השנייה היה פרנקו נייטרלי למדי, על אף שתמך במשטר הנאצי. הוא העביר כמות מעטה של יהודים לרשות גרמניה הנאצית ואף שלח את "הדיויזיה הכחולה" לעזרת הגרמנים בחזית הרוסית.
כשארה"ב הצטרפה למלחמה, הוצע לו להחזיר את כוחותיו לארצו על מנת להימנע ממלחמה בבעלות הברית. פרנקו נשמע לעצה זו, והשיב את החיילים הביתה. כך ניצל פרנקו מעונש.
בשנים הראשונות אחרי המלחמה וגם בשנות החמישים סבלה ספרד של פרנקו מבדידות פוליטית וכלכלית. מאחר שהמשטר היה אנטי- דמוקרטי ואנטי- קומוניסטי, לא ברה"מ ולא מדינות המערב כוננו קשרים טובים עם ספרד. קשריו עם ארגנטינה ותמיכתו של מנהיגה, חואן דומינגו פרון בתקופה שמתום מלחמת העולם ועד לתחילת המלחמה הקרה איפשרו את השרדותו של המשטר הרודני.
בשנות ה-60 הבינו ארה"ב וחברות ברית נאט"ו את חשיבותה של ספרד במלחמה הקרה ועל פי כן החלו הקשרים להתפתח. כסף זר החל לזרום בצורה שוטפת לספרד וענף התיירות החל להתרומם.
בימיו האחרונים, ביקש פרנקו מחואן קרלוס, נכדו של אלפונסו ה-13, אחרון מלכי ספרד, להיות יורשו לאחר מותו ולהנהיג מלוכה חוקתית בספרד. פרנקו עצמו נפטר בשנת 1975.
ספרד הדמוקרטית
לאחר מותו של פרנקו, עלה חואן קרלוס למלוכה. בניגוד לפרנקו, חואן קרלוס תומך בדמוקרטיה ואכן הוביל את ארצו לדמוקרטיה משגשגת. תחת הנהגתו, הושגו הסדרים עם המיעוטים הבאסקי והקטאלוני ואף נחקקו שורת חוקים סוציאליסטים לטובת השכבות החלשות. למרות עלייה בשיעור האבטלה, הכלכלה הספרדית היא אחת המצליחות בעולם וגם ענף התיירות בה הוא אחד המפותחים בימינו.
במרץ 2004 התמנתה ממשלה חדשה בספרד בראשות המפלגה הסוציאליסטית. היא הוציאה את צבא ספרד מעיראק והממשלה ממשיכה בתפקידה עד ימינו.
פוליטיקה
המשטר המונהג בספרד מזה 28 שנים הוא משטר דמוקרטי תחת מלוכה חוקתית. במרץ 2004 נבחרה המפלגה הסוציאליסטית, לאחר שנות שלטון ארוכות של המפלגה השמרנית- קתולית.
כלכלה
קהילות אוטונומיות
2004
ספרד מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים אוטונומיות. שמות האזורים הם (מצפון מזרח לדרום):
#קטלוניה (Catalunya / Cataluña)
#אראגון (Aragón)
#נברה (Nafarroa / Navarra)
#לה ריוחה (La Rioja)
#המדינה הבסקית (Euskadi / País Vasco)
#נסיכות אסטוריאס (Principáu d'Asturies / Principado de Asturias)
#קנטבריה (Cantabria)
#גליסיה (Galiza / Galicia)
#קסטיליה-לאון (Castilla y León)
#האיים הבלאריים (Islas Baleares)
#ולנסיה (Valencia)
#קסטיליה-לה מנצ'ה (Castilla-La Mancha)
#מדריד (Madrid)
#אקסטרמדורה (Extremadura)
#מורסיה (Murcia)
#אנדלוסיה (Andalucía)
#האיים הקנריים (Islas Canarias)
הערה: כאשר מופיעים שני שמות בלועזית, הראשון הוא בשפת האזור והשני בספרדית קסטליאנית
שתי הערים העצמאיות הן:
#מלייה (Melilla)
#סאוטה (Ceuta)
רוב האזורים מחולקים לפרובינציות (provincias) שאלו מחולקות לעיתים לאזורים היסטוריים (comarcas). סך כל הפרובינציות הוא 50.
גאוגרפיה
האקלים ברוב הארץ ים תיכוני (חורף מתון וגשום, קיץ חם ויבש). בחוף הצפוני גשום כל השנה, הדרום יבש ומועד לבצורת.
דמוגרפיה
לקריאה נוספת
- שלמה בן-עמי, ספרד בין דיקטטורה לדמוקרטיה, הוצאת עם עובד, 1990.
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
fiu-vro:Hispaania
ja:スペイン
ko:에스파냐
ms:Sepanyol
simple:Spain
th:ประเทศสเปน
zh-min-nan:Se-pan-gâ
תיירותתיירות היא טיול וביקור במקומות שונים במטרה לתור ולהכירם מקרוב. קיימת גם תיירות למטרות ספציפיות יותר, כגון תיירות למקומות מרפא. ענף התיירות מהווה מקור פרנסה לאנשים רבים.
תיירות פנים
תיירות פנים הינה תיירות של תושבי מדינה מסויימת, בתוך גבולות המדינה. לפיתוח תיירות פנים יתרונות רבים:
- ניצול מלונות ובתי הארחה, בתקופות של שפל בתיירות חוץ.
- מתן תעסוקה נוספת לגורמי תיירות אשר מתקשים לספק את הדרישות של תיירות חוץ.
- הפחתה בהוצאת מטבע חוץ, הכרוכה ביציאת תיירים לחוץ לארץ.
- תיירות פנים חוסכת את הצורך בהוצאות הנדרשות מנסיעות לחו"ל: ויזה, מיסי נמל, דמי טיסה ועוד.
תיירות בישראל
ההכנסה מתיירות בישראל הינה מרכיב חשוב בהכנסות המדינה.
ערי התיירות המובילות בישראל הינן: אילת, טבריה, ירושלים ותל אביב. בשנים האחרונות ועקב המצב הביטחוני בישראל, נרשמה האטה ניכרת בתיירות החוץ במדינה. כתוצאה מכך, מסתמכות ערי התיירות בארץ כיום יותר ויותר על תיירות הפנים במטרה לשרוד.
תיירות מנקודת המבט של סוכנות נסיעות
טיפולה של סוכנות נסיעות בתיירות חוץ נבדל מהותית מטיפולה בתיירות פנים. טיפול בתיירות חוץ מחייב קשר עם ספקים ברחבי העולם במגוון תחומים: תעופה, השכרת רכב, מלונאות, מזון, הדרכה והסעה. קשר זה מתבצע באמצעות סוכנויות נסיעות מקומיות בארצות היעד, המבצעות עסקאות קמעונאיות. תיקי הלקוחות מועברים לסיטונאים בארץ המוצא. סיטונאים שונים מתמחים במכירת יעדים שונים בעולם וברשותם מחירי חוזה שנתי המאפשרים תימחור חבילת התיירות הנמכרת בפרק זמן קצר. מחירה של חבילת סיור מתוך חוברת יעדים כוללת כבר את התימחור הקמעונאי.
ראו גם
- לינה כפרית
-
ja:旅行
ko:관광
ms:Pelancongan
simple:Tourism
th:การท่องเที่ยว
מקלט מסמקלט מס הוא מדינה שרמת המסים בה נמוכה או אפסית, וכן הסטת הכנסה אל מדינה זו ממדינה שרמת מסיה גבוהה עשויה להביא לחסכון ניכר במס. זהו תכנון מס לגיטימי, אם כי מחוקק המסים ורשויות המסים מנסות לצמצם את השימוש בו. מדינות המשמשות כמקלטי מס הן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, וחסרות תשתית כלכלית איתנה. מטרתן של מדינות אלו בהענקת מס נמוך היא למשוך הון זר ולספק תעסוקה לשרותים שונים להם נזקק איש העסקים החוסה במקלט המס.
בין היתר יקבעו חוקיהן של מדינות אלו כי התאגיד במקלט המס ישלם אגרת רשם החברות שנתית, שכר שנתי לדירקטורים, שכר למזכיר החברה. כן עשויים להידרש כתובת רשומה במקלט המס, הגשת דוחות כספיים, וכיו"ב. כן ייהנו המדינות מפיתוח התקשורת בהן בשל הצורך בספקי אינטרנט לעסקים של e-commerce, מפיתוח הבנקאות, שירותי סליקה, חברות נאמנות וכו'.
מקלטי המס מתחרים ביניהם, אך גם שונים זה מזה בשינויים ניכרים, ואף אופן ההתאגדות ומשמעותה לובשים ופושטים צורה. מקלטי המס יברכו על הקמת חברות סחר בינלאומי אך לא כל מדינה תתיר הקמת קזינו בתחומה.
מנגד, ארגונים בינלאומיים כגון ה-OECD עוסקים בניסיונות לחסום את הפרצות, אך מטעמים שונים שאינם נוגעים בדרך כלל להשתמטות ממס, אלא לשם מניעת מימון פעילות בלתי חוקית והלבנת כספים הנובעים מפעילות בלתי חוקית.
אנשי עסקים שפעילותם העסקית חובקת זרועות עולם ומשיקה במספר ארצות מחויבים בזהירות מפני מלכודות מס לא צפויות. תכנון נכון של הפעילות הבינלאומית של חברות אלו עשוי להביא לחסכון ניכר במס.
מאפיינים של מקלטי המס
התפתחות התקשורת בשנים האחרונות, ובעיקר הסחר הממוחשב (e-commerce), הביאה עימה דור חדש של יחידים וחברות הנכונים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום בחיפוש אחר אקלים מס נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם.
קיומם של מקלטי מס אינו נובע רק מהגידול בשיעורי המס ברחבי העולם אלא מהווה גם מפלט מפני התערבות המדינה ברכוש הפרט.
על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:
- שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
- יציבות מדינית.
- נגישות, מבחינת המרחק הפיזי (תנאי שבימינו איבד מעט מחשיבותו) וטיב היחסים עם מדינת מקלט המס. גם נגישות משפטית חשובה, שכן לא בכל מקלט מס יוכלו ישראלים להקים חברה או עסק נוח לתפעול.
תנאים חשובים אחרים משתנים בהתאם לצרכיו של פליט המס: אמנות למניעת כפל מס, שוק חופשי במט"ח, זמינות כוח עבודה מתאים, יוקר מחיה, איסור המדינה שהיא מקלט המס להקים שרתי הימורים בתחומן, אקלים וכיו"ב תנאים אשר ישקלו על ידי אנשי העסקים לפי צורכיהם השונים.
מלחמת המדינות במקלטי המס
המדינות המתועשות במערב הקימו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן, כגון ה-OECD ה-FATF, אשר מטרתם בין היתר, למנוע "כיבוס" כסף "מלוכלך" שמקורו במסחר בלתי חוקי ובסוגים שונים של פשע מאורגן, אך מעל לכל מטרתם לחסום העברות כספים שנועדו לטרור בינלאומי (ראו בעניין זה מדריך בעברית של הרשות לאיסור הלבנת הון וחוזר בנק ישראל בעניין הלבנת הון).
מניעת השתמטות ממס או תכנון מס לגיטימי מהווה מטרה משנית לארגונים אלו, אך המלחמה בהון ה"שחור" הקשור לפעילות בלתי חוקית פוגעת גם בפליטי המס. בין היתר פיתחו המדינות רשימות שחורות של מדינות מקלטי מס שעליהן מוטלות מגבלות סחר, לא תיחתמנה אמנות עם מדינות אלו, בנקים לא ששים לפתוח חשבונות לתאגידים שמקום מושבם במקלט מס, חשבוניות (invoice) של חברות תושבות במקלטי מס לא יהוו הוצאה מוכרת וכיו"ב.
ביוון, למשל, לא יוכר חשבון ששולם לחברה תושבת מקלט מס כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
בישראל, מחלקת מיסוי בינלאומי ברשות המסים לא תאשר לחברה ישראלית העברה בנקאית של כספים בגין שירותים שהעניקה חברה השוהה במדינה מקלט מס, אלא אם יוצג לה חוזה התקשרות עם אותה חברה, יגלו למחלקה מיהם בעלי המניות בחברה, ויוכח להנחת דעתם כי אותה חברה משלמת מס במדינה אחרת.
קפריסין, אשר הייתה ידועה עד לאחרונה כמקלט מס (שיעור מס חברות של פחות מ-5%), דורשת כי יגולו לבנק המרכזי מיהם בעלי המניות הנהנים בחברה שמניותיה מוחזקות בידי גוף נאמן עבורם. קפריסין, אשר נכנסה לאחרונה לאיחוד האירופי נחשבת עדיין אטרקציה לעסקים מסוימים למרות שמס החברות עלה ל-10%.
אפילו הבנקים בשוויץ, המפורסמים בסודיותם, לא יפתחו חשבון ללקוח שאין בידו המלצה מאת עורך דינו, רואה החשבון שלו או הבנקאי שלו במדינה בה הוא תושב.
העצה הטובה ביותר לנמנעים מתשלום מס ולצוברי ההון שאינם עבריינים היא לבחון בקפדנות מי עלול לארח להם חברה במקלט המס שנבחר על ידם (כגון הלבנת הון, טרור, או סמים).
בחירת מדינת מקלט המס
כל המבקש להימנע מתשלום מס מהווה מקרה מיוחד, וזקוק לסוג מיוחד של מקלט.
מבנה מקלטי המס שונה ממדינה למדינה ומפליט לאחר. השימושים השונים שעושות חברות כדי לחמוק ממס הם:
- חברות החזקה (holding companies);
- בנקים והשקעות חיצוניים (offshore banking and investments);
- ביטוח באמצעות חברת ביטוח "שבויה" (captive insurance);
- ייצור באזורים חופשיים ממס;
- שיקולי שווק לשוק הערבי;
לא אחת, גוברים שיקולים של זמינות כוח אדם מקומי מתאים או ריחוק גאוגרפי על שיקולי המס. כן, חוקי עידוד השקעות שנתקבלו במדינות שונות במגמה לקדם אזורים או תחומים בלתי מפותחים, מספקים רשת של מעין מקלט מס ייחודי עבורם. ההקלות במס או תקופת פטור מיוחד ממס למשך 10-15 שנה מהוות חלק מעסקת חבילה הכוללת הון זול או מענקי השקעה, היצע של כוח עבודה זול יחסית ונגישות לשווקים קרובים.
לבעלי ספינות קיימים מקלטי מס מיוחדים, מאחר ומקום עבודת הספינות אינו בתוך המדינות שבהן רשומות הספינות (offshore).
קיימות יותר ממאה מדינות ברחבי העולם אשר מעניקות משטר של מס נמוך ביותר לתושביהן או לחברות או לאנשי עסקים זרים. רובן ככולן חרתו על דגליהן עידוד של המסחר הממוחשב (e-Commerce), אם בכלל שטחיהן ואם באזורים מיוחדים אשר הקצו לצורך כך כאזורי סחר חופשי.
עד היום, ענפים שלמים, של הימורים באינטרנט (online casino ו-casino affiliate), משחקי מזל, בנקאות מקוונת, חברות סחר בינלאומי וחברות המעניקות שירותים באמצעות האינטרנט קיבלו החלטה מושכלת והעתיקו את כתובתן אל מדינות אשר העניקו להן עידוד מס נמוך או אפסי.
ברור שבמוקדם או במאוחר תהיה נדידה המונית מאזורי מס גבוה של גופים רבים נוספים העוסקים בתחומים אחרים אשר אינם נזקקים לכוח מכירה, ייצור או למערכות הפצה מקומיים. די מפתיע שתופעה זו מתאחרת להתרחב עד כה. העיכוב במסחר הממוחשב (e-commerce) נובע ככל הנראה מן העובדה שהוא מהווה רק אחוז מזערי של מכירות ברוב הסקטורים, בעיקר משום שהלקוחות הפוטנציאלים נרתעים (בצדק או שלא בצדק) מלסמוך על המדיה החדשה בפעילויות שבהן מעורב כספם.
עסקים רבים חוששים עדיין ליטול את הסיכון שבשריפת גשרים על ידי ויתור על המסגרת שבה עבדו עד כה, על כוח אדם מיומן ושאר סממני העסק להם הורגלו. המעבר לאזור חופשי ממס (offshore) מטבעו אינו יכול להתבצע על בסיס ניסיון. כדי ליהנות מפטור ממס חייבת החברה להתנתק לחלוטין מקיומה הקודם.
שאלות עיקריות בעת בחירה של מקלט מס
חברה אשר החליטה להעביר את עסקיה למקלט מס תתקל בשאלות המורכבות ביותר:
- באיזו מדינת מקלט מס להקים את החברה ה-offshore?
- איזה חלק מהחברה לנהל במקלט המס ואיזה חלק במדינת המקור?
- איזה סוג של חברה להקים במקלט המס?
- כיצד לבנות את האחזקה בחברה (נאמנויות, מניות למוכ"ז)?
- היכן לשכור כוח אדם?
- כיצד והיכן לבחור host server לאתר האינטרנט?
- באיזה בנק לבחור לצורך ניהול העסקים, סליקת כספים וחלוקת רווחים?
לקריאה נוספת
- אבי נוב, "מקלטי מס ומגמות חדשות של הסדרה בינלאומית", מיסים יז/2 (אפריל 2003).
קישורים חיצוניים
- אבי נוב, [http://www.mof.gov.il/museum/hebrew/oumanout_mas.pdf אמנות למניעת כפל מס: בין חזון למציאות], באתר של משרד האוצר
- [http://www.hanner.co.il/tax_havens.htm מקלטי מס בעולם], באתר של גבריאל הנר - משרד עורכי דין
- [http://www.ralc.co.il/site-article-op-a-id-334.html מקלטי מס בינלאומיים], באתר של רמי אריה - עורך דין ורואה חשבון
- [http://www.offshoreincorporation101.com/ מקלט מס]
קטגוריה:מסים
ja:タックス・ヘイヴン
ko:조세 피난처
קרל הגדול
קרל הגדול (Charlemagne; 742-814) גדול שליטי אירופה בימי הביניים. היה מלך הפראנקים משנת 768 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 800.
את שטחי האימפריה שירש קרל מאביו ואחיו, הוא הרחיב במלחמותיו בלומברדיה, סקסוניה ובספרד. באחת מפלישותיו לספרד הקים את המארקה הספרדית, מחוז ספר מבוצר שלימים נהפך לקטלוניה.
בשנת 799 נתבקש ע"י האפיפיור | | |
