:: wikimiki.org ::

אפידמיולוגיה

אפידמיולוגיה

אפידמיולוגיה (Epidemiology) היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה. מקור השם ביוונית: אפידמיה פירושו "מגיפה" ולוגיה פירושו "ידע". המילה אפידמיה מורכבת מאפי ("בתוך") ודמוס ("עם"; ראו דמוקרטיה, "שלטון העם"). הענף חוקר את תפוצתן ודרכי הפצתן של מחלות, ומנסה לפתח שיטות למניעתן - כל זאת ברמת האוכלוסייה ולא ברמה המולקולרית, התאית או הפיזיולוגית (הענף החוקר את פעולתן של מחלות ברמות אלו נקרא פתולוגיה). האפידמיולוגיה עוסקת רבות במחלות מדבקות ובפיקוח על גורמים המעודדים מחלות אלו, כגון תברואה והיגיינה ירודות, חוסר מוּדעוּת באוכלוסייה, הימנעות מחיסונים ועוד. להלן כמה נושאים לדוגמה בהם עוסקת האפידמיולוגיה:
- תפוצתן של מחלות כלי דם, כגון טרשת העורקים, עלתה עשרות מונים במחצית השנייה של המאה ה-20. הסיבה לכך היא האכילה המוגברת של מזון מהיר עתיר שומנים וכולסטרול. במדינות העולם השלישי, בהן המזון המהיר אינו כה נפוץ, שיעור הסובלים מהתקפי לב נמוך בהרבה מאשר במדינות המערב. ביפן, המשתייכת במובנים רבים לעולם המערבי, מהווים הדגים מרכיב ראשי בתזונה. היות והיפנים צורכים פחות בשר, והיות ודגים מכילים חומרים רבים המשפרים את מצב כלי הדם, סובלים היפנים הרבה פחות מהתקפי לב. למרות זאת, הדגים הנצרכים ביפן מכילים לרוב מלח בריכוז גבוה, דבר הגורם ללחץ דם גבוה יחסית בקרב תושבי יפן.
- קורו הינה מחלת מוח קטלנית הנגרמת על ידי פריון. המחלה היתה ידועה בקרב שבטים מסוימים בפפואה ניו גיני בלבד, ובמשך שנים לא היו ידועים מקורה ודרך התפשטותה. ב-1957 התגלה כי אורח החיים הקניבלי של השבט גרם להתפשטות המחלה; אכילתם של מוחות נגועים של בני שבט שמתו גרם להעברת הפריון בין בני השבט. בשנות ה-70 פסק מנהג הקניבליזם והמחלה נעלמה מן העולם. מחלת הפרה המשוגעת, אשר התפרצה בבריטניה באמצע שנות ה-90, דומה מאוד לקורו ונגרמת אף היא על ידי פריון. לאחר ההתפרצות עברה המחלה מהבקר אל כמה אנשים אשר צרכו בשר טחון שהכיל רקמות מוח נגועות בפריון. כשהפריון עובר מפרות אל האדם הוא גורם למחלת קרויצפלד יקוב.
- מאז הופעתה של מחלת האיידס, בסוף שנות ה-70, הפכה המחלה למגיפה עולמית. רובם המוחלט של החולים במחלה הקטלנית משתייכים למדינות העולם השלישי. אפריקה נפגעה קשות מהמחלה, ובמדינות מסוימות בה כשליש מהאוכלוסייה נושאת את הנגיף, דבר בעל השלכות עצומות על העתיד הכלכלי והחברתי של יבשת זו. בעולם המערבי נפוצה המחלה פחות, זאת עקב מודעות רבה לקיום יחסי מין בטוחים, וכן נגישות גבוהה לאמצעי מניעה. קטגוריה:רפואה קטגוריה:תחומים בביולוגיה ja:疫学

ביולוגיה

ביולוגיה היא הענף המרכזי במדעי החיים; היא עוסקת בהרכבם והתנהגותם של יצורים חיים וביחסי הגומלין ביניהם ובין סביבתם. המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע הצרפתים פייר אנטוני דה מונט וז'אן-בפטיסט דה לאמארק בסוף המאה ה-18.

תחומי הביולוגיה

הביולוגיה נחלקת לענפים שונים ולמדעי משנה רבים:
- ברמה האטומית והמולקולרית: :
- ביולוגיה מולקולרית: חקר תהליכים ביולוגיים, כמו נשימה, פוטוסינתזה וייצור חלבונים ברמה המולקולרית. :
- ביוכימיה: חקר מולקולות החיים, כמו חלבונים, סוכרים, שומנים, DNA ונוקלאוטידים, יחסי הגומלין ביניהן והשפעת הרכבם על תהליכים ביולוגיים. תחומי משנה: ::
- פרוטאומיקה, גליקומיקה וגנומיקה: חקר מכלול החלבונים, הסוכרים והגנים (בהתאמה) באורגניזם, קיטלוגם והבנת הדרך בה הם משפיעים על תכונות האורגניזם. ::
- פרמקולוגיה או רוקחות: חקר ופיתוח התרופות.
- גנטיקה: חקר התורשה. גנטיקה מולקולרית חוקרת את הנוקלאוטידים, חומצות הגרעין והגנים ברמה המולקולרית, וכן מוטציות, פגמים גנטיים ומחלות תורשתיות.
- ביולוגיה תאית: חקר מבנה התא ותפקודו, ברמת האברונים וברמה המולקולרית.
- ברמת האורגניזם הבודד: :
- אימונולוגיה או אימונוביולוגיה: חקר תגובת הגוף לפתוגנים, :
- פיזיולוגיה: חקר תפקוד גוף האורגניזם, האיברים, מערכות האיברים ויחסי הגומלין ביניהם. תחומי משנה: ::
- אלקטרופיזיולוגיה ונוירופיזיולוגיה: חקר השרירים (אלקטרו), המוח (נוירו) ומערכת העצבים (שני התחומים). ::
- ביומכניקה: חקר תנועתם של אורגניזמים, וכן תנועתם של איברים שונים (כמו הלב והריאות) בגוף האורגניזם. תחום משנה: :::
- קינזיולוגיה: חקר תנועת האדם. :
- היסטולוגיה: חקר הרקמות. :
- אנטומיה: חקר הרכב ומבנה האיברים בגוף האורגניזם. תחומי משנה: ::
- זואוטומיה: חקר איבריהם של בעלי-חיים. ::
- פיטונומיה: חקר מבנה הצמחים. ::
- אנטומיה השוואתית: חקר הגורמים להבדלים בתפקוד ובמבנה של יצורים שונים ברמת האיברים.
- ברמת קבוצות האורגניזמים: :
- טקסונומיה או סיסטמטיקה: סיווג ומיון האורגניזמים. :
- אתולוגיה: חקר דפוסי התנהגות בעלי-חיים בסביבתם הטבעית. :
- זואולוגיה: חקר בעלי-החיים. עשרות תחומי משנה, עבור כל קבוצת בעלי-חיים (למשל: אורניתולוגיה (חקר העופות), אנטמולוגיה (חקר החרקים)). :
- בוטניקה: חקר הצמחים. :
- מיקולוגיה: חקר הפטריות. :
- פיקולוגיה: חקר האצות. :
- מיקרוביולוגיה או בקטריולוגיה: חקר החיידקים. מיקרוביולוגיה רפואית חוקרת מחלות הנגרמות על-ידי חיידקים. :
- וירולוגיה: חקר הנגיפים.
- ביולוגיה התפתחותית או אמבריולוגיה או אונטוגניה: חקר התפתחות האורגניזם מרגע היווצרותו ועד מותו. חקר גדילת התאים, התמיינותם והתפתחות הרקמות והאיברים השונים.
- ברמת האוכלוסיה: :
- אקולוגיה: חקר יחסי גומלין בין אורגניזמים וסביבתם, וכן חקר איכות הסביבה. :
- פאוניסטיקה: חקר תפוצתם של בעלי-חיים במקומות שונים בעולם, והסיבות לכך. :
- אבולוציה: חקר התפתחות האורגניזמים במרוצת הדורות והשפעתן של התורשה והסביבה על התפתחות זו. תחומי משנה: ::
- מיקרואבולוציה וגנטיקה של אוכלוסיות: הרמה המולקולרית. חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות. ::
- מקרואבולוציה: רמת האוכלוסיה העולמית. חקר הפצתן של אורגניזמים ותכונות על פני כדור הארץ במרוצת הדורות. ::
- פילוגנטיקה: חקר הקרבה היחסית בין מינים שונים של אורגניזמים.
- ביוטכנולוגיה: פיתוח שימושים לחיידקים בתעשיה, לייצור תרופות, מזון וכימיקלים.
- ביואינפורמטיקה: פיתוח עזרי מחשוב לשימוש הביולוגיה, במיוחד בתחומי הגנומיקה, הפרוטאומיקה והפילוגנטיקה.
- ביופיזיקה: חקר תהליכים ביולוגיים מההיבט הפיזיקלי (למשל: תנועת נוזלים בתא ובגוף, השפעת הכבידה על תנועת אורגניזמים, הולכה חשמלית בגוף).
- טוקסיקולוגיה: חקר הרעלים, הרעלנים והשפעתם על אורגניזמים. תחומים רבים ברשימה זו חופפים או שייכים למספר תחומי על: כך, למשל, גנומיקה שייכת לביוכימיה ולגנטיקה יחדיו; וביופיזיקה ונוירופיזיולוגיה עוסקות לעתים בנושאים חופפים. כפי שניתן לראות, הביולוגיה נעזרת ותלויה במדעים רבים אחרים. אלקטרופיזיולוגיה שייכת גם לפיזיקה, למשל, ואילו רוקחות שייכת גם לרפואה. מהסיבה הזו למדים סטודנטים לביולוגיה בשנת הלימודים הראשונה מתמטיקה, כימיה, ביוכימיה ופיזיקה, שכן ללא הבנה בתחומים אלו לא ניתן להסביר תופעות ביולוגיות, וכן מחשבים, אשר מהווים כיום כלי עזר חיוני ביותר למחקר הביולוגי. קטגוריה:מדעי החיים
- als:Biologie ja:生物学 ko:생물학 ms:Biologi simple:Biology th:ชีววิทยา

אוכלוסייה

אוכלוסייה היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר. האוכלוסיה בכדור הארץ היא כ-6.3 מיליארד, כלומר מספר האנשים בעולם הוא בערך 6.3 מיליארד. בשנים האחרונות אוכלוסיית העולם גדלה מספרית מדי דקה בכ־160 איש בקירוב. לעתים מורחב השימוש במלה זו לאוכלוסיה שאינה של אנשים, למשל אוכלוסיית הנמרים בנגב. לעתים מצומצמת משמעות המלה כך שהיא אינה מתייחסת לכל האנשים במקום מסוים, אלא לחלק מסוים של האנשים, למשל אוכלוסיית הרווקות בתל-אביב. האוכלוסייה נחקרת מנקודת מבט מגוונות. דמוגרפיה עוסקת בדינמיקה של אוכלוסיית האדם, כלומר השינויים החלים בה בהתאם למאפיינים שונים, כגון מין, גיל, השכלה, גזע וכו'. היבטים אחרים של האוכלוסייה נחקרים במסגרת הסוציולוגיה, הכלכלה והגאוגרפיה. מידע רב אודות האוכלוסייה במדינת ישראל מסופק על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. צפיפות האוכלוסייה משקפת את מספר הפריטים באוכלוסייה ליחידת שטח.

ראו גם

- מדינות (לפי גודל האוכלוסייה). קטגוריה:מדעי החברה קטגוריה:דמוגרפיה ja:人口 simple:Population

יוונית

יוונית (הנקראת הֶלֵנִיקָה, Ελληνικά בפי דובריה) היא שפה הודו-אירופאית, שנוצרה ביוון ודוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה התקיימו מספר ניבים יווניים, והבולטים ביניהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו-קפריסאי וניב צפון מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

יוונית עתיקה

השפה היוונית איננה השפה העתיקה בעולם, אולם היא קיימת גם בדיבור וגם בכתב למעלה מ-3000 שנה. הדעות חלוקות בדבר מקורות הלשון היוונית, ויש תאוריות שונות בנושא. אחת מהן טוענת שהיוונית נוצרה עם הגירת דוברי פרוטו-יוונית (יוונית קדומה מאוד) אל יוון, שהתרחשה בין השנים 3200 לפני הספירה ו-1900 לפני הספירה. תאוריה אחרת טוענת שהיוונית התפתחה ביוון עצמה מתוך שפה הודו-אירופאית קדומה. יוונית אַטִית היא הניב היווני של אתונה; רוב הספרות היוונית שהגיעה לידינו כתובה ביוונית אטית. בתקופה ההלניסטית השפה היוונית התפשטה לאזורים רבים בעולם, בהם לא דיברו קודם לכן יוונית, וכך הלכה והתפשטה שפה יוונית בעלת אלמנטים משותפים, ואילו הניבים השונים של היוונית הקלאסית דעכו. השפה החדשה נקראה יוונית קוֹינֶה (κοινη), היינו יוונית "משותפת", שהיא בבסיסה יוונית אטית בתוספת מעט איונית ובה נכתבו לימים תרגום השבעים והברית החדשה. לאלכסנדר הגדול נודע תפקיד מהותי בשילוב הניבים היוונים. הניב המשותף הקל על התקשורת בתקופה ההלניסטית, ומשנלמד על-ידי בני המדינות שכבש, הפכה לשפה עולמית לזמן מה. היוונית המשותפת הזו שימשה לינגואה פרנקה של האימפריה הרומית במשך שנים רבות. לימים, עם פיצול האימפריה הרומית, הפכה היוונית לשפה הרשמית של האימפריה הרומית המזרחית, לימים האימפריה הביזנטית, ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ליוונית מודרנית של ימינו. היוונית, בדומה לשפות הודו-אירופאיות אחרות, מתאפיינת בנטייתה – לדוגמה, לשמות עצם יש חמש יחסות, שלושה מינים (זכר, נקבה, סתמי), ושלושה מספרים (יחיד, זוגי, רבים), בעוד שלפעלים יש חמישה מודוסים, שלוש דיאתיזות (פעיל, סביל, בינוני), מין אחיד, שלושה גופים ושלושה מספרים.

כתיבת השפה

הכתב היווני המוקדם ביותר שידוע כיום הוא כתב קווי ב' (Linear B), שהוא כתב הברות. בכתב זה נכתב ניב מיקֵנִי קדום. לוחות חרס ועליהם כתבים בקווי ב' נחשפו בתחילת המאה העשרים, אך פוענחו רק בשנת 1953 (ע"י מייקל ונטריס). לאחר חורבן התרבות המיקנית, נעלם הכתב למשך כחמש-מאות שנים. משחר התקופה הקלאסית, היוונית נכתבה באלפבית היווני, שמקורו ככל הנראה בכתב הפניקי. כתב זה הגיע ליוון בערך בתקופת הומרוס. היוונים אימצו את האותיות הפניקיות בסדר העברי הידוע כיום, אולם שינו את ערכן של חלק מהאותיות, והוסיפו סימנים לייצוג צלילים יווניים. למידע נוסף ראה אלפבית יווני.

יוונית מודרנית

היוונית המודרנית היא שפה חיה, ומלומדים מסוימים הטעימו מאוד את הדמיון בינה לבין היוונית העתיקה בת אלפי השנים. המידה בה יכול דובר יוונית מודרנית להבין יוונית עתיקה שנויה במחלוקת. טוענים שדובר יוונית מודרנית "משכיל דיו" מסוגל לקרוא יוונית עתיקה, אך לא ברור כמה חשיפה לדקדוק ואוצר מילים שהתיישן דרושה להשגת יכולת כזו. עד למאה ה-19 יוון היתה מחולקת למדינות קטנטנות שלרובן היתה עיר אחת בלבד. אמנם יכול היה יווני מאזור אחד להבין את שפת חבירו מאזור אחר, אך הניב בין שתי ערים, אפילו סמוכות, עשוי היה להיות שונה. בשנת 1821 נוסדה המדינה היוונית והוחלט על מיסודן של שתי שפות שתהיינה רשמיות: השפה העממית (δημοτικη), שעיקרה הם ניבי הפלופונס, והשפה המיטהרת (καθαρευουσα), בה ניתנה עדיפות לצורות העתיקות. בין השנים 1834 ו-1976 ניסו לכפות "שפה טהורה" ביוון - מעין נסיון לבטל מאות שנים של התפתחות לשונית טבעית -- כצורה הרשמית היחידה של הלשון היוונית. לאחר שנת 1976, לשון העם התקבלה על ידי ממשלת יוון כצורה הרשמית והמעשית של השפה. כמות גדולה של מלים וביטויים נותרו בעינם לאורך מאות השנים, ואף חלחלו לשפות אחרות, כולל לטינית, גרמנית, צרפתית, אנגלית, ועברית.

קישורים חיצוניים

- [http://www.perseus.tufts.edu/cgi-bin/text?lookup=encyclopedia+Euripides פרסאוס], אנציקלופדיה מקוונת לכתבי הספרות הקלאסית היוונית קטגוריה:שפות קטגוריה:שפות הודו-אירופיות קטגוריה:יוון als:Griechische Sprache ja:ギリシア語 ko:그리스어 ms:Bahasa Greek simple:Greek language th:ภาษากรีก

דמוקרטיה

דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה ניתנת לאזרחים מידה מסוימת של יכולת לקבוע את אופייה של מדינתם באמצעות הצבעה. בדמוקרטיה ישירה ההצבעה מתנהלת על ענייני הממשל עצמם. בדמוקרטיה ייצוגית, שהיא השיטה הדמוקרטית המקובלת כיום, נבחרים בהצבעה נציגי העם לחלק מהרשויות השלטוניות (בדרך כלל לרשות המחוקקת והמבצעת), ואלו מקבלים את ההחלטות בענייני השלטון בעצמם. המדינה הדמוקרטית היא לרוב רפובליקה, אך קיימות גם מונרכיות דמוקרטיות, שבהן סמכותו של המלך היא סמלית בלבד, כמו למשל בבריטניה. באופן אירוני, מדינות סוציאליסטיות וקומוניסטיות מגדירות עצמן כמעט תמיד "דמוקרטיה" או "רפובליקה", אך בפועל אין מדינה סוציאליסטית או קומוניסטית שהיא דמוקרטיה בפועל.

הדמוקרטיה המודרנית

פירוש המילה דמוקרטיה הוא שלטון העם (ביוונית עתיקה: דמוס – עם, קרטיה – שלטון, כלומר שלטון עם), אך כיום מבטאת המילה ערכים נוספים, ודמוקרטיה מודרנית פירושה למעשה דמוקרטיה ליברלית, המכבדת את זכויות האדם הבסיסיות. בכך נוספה למילה משמעות שלא הייתה לה בדמוקרטיה האתונאית הקדומה. בדמוקרטיה המודרנית יכול הציבור להחליף ממשלות מבלי לשנות את ההסדרים החוקיים העומדים בבסיס מערכת השלטון. כך מוקטנים למינימום אי הוודאות הפוליטי והעדר היציבות, ומובטח שלציבור תהיה הזכות לשוב בו מבחירתו, אם ימצא זאת לנכון. בנוסף מגנים הסדרים חוקיים אלו על המיעוט, ומבטיחים שגם אם הרוב יהיה עוין לו, יכולתו לפגוע בו תוגבל. מאידך, ישנן מדינות בהן קיים חשש מיכולתם של מיעוט או אפילו קבוצות רחבות בחברה להשתמש בכלים דמוקרטים כדי לערער את הדמוקרטיה במדינה. דוגמא לכך אפשר למצוא בעלייתו של היטלר לשלטון על ידי הכרעה דמוקרטית בגרמניה, שלמעשה ביטלה את הדמוקרטיה. מדינות רבות, וישראל בתוכן, מסדירות בחקיקה אמצעים להגן על הדמוקרטיה מפני נסיונות לערערה דווקא באמצעים דמוקרטים. שיטה זו נקראת דמוקרטיה מתגוננת. אפשר לומר שאת אופיה של הדמוקרטיה המודרנית ניתן לתמצת במילים:"השלטון לרוב, הזכויות לכול".

המאפיינים החשובים

מאפייניה החשובים של הדמוקרטיה המודרנית הם:
- חוקה המגדירה את מבנה השלטון ובעיקר מגבילה את כוחו. גם במדינות שאין להן למעשה חוקה, כמו בריטניה, קיים מה שנקרא "חוקה בלתי כתובה", כללים המקובעים בהסכמה כללית או בחוקים רגילים, שמבחינת תוכנם הם בעלי ערך קונסטיטוציוני. מדינת ישראל מצויה במצב ביניים מבחינה זו, מאחר שמעמדם של חוקי היסוד עולה על מעמד חוק רגיל, אך למעמד של חוקה אינו מגיע. גם בימים שקדמו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ידע בית המשפט העליון להגן על זכויות האדם באמצעות מה שכונה בידי שופטיו:"החוקים שאינם כתובים עלי ספר".
- בחירות הוגנות וחשאיות, שבהן לכל אדם קול שווה. ברור שבחירות אלו הן התנאי העיקרי לקיומה של דמוקרטיה, אבל בניגוד למה שעלולים לחשוב, הן רחוקות מלהיות התנאי היחיד. בחירות נערכו במדינות טוטליטריות רבות, אך ההפחדה, הגבלת הביטוי והעדר החשאיות שהתלוו אליהן הפכו אותן לריקות מתוכן. המונח בחירות מתיחס לבחירות לפרלמנט, ובמשטר נשיאותי בו נבחר ראש הרשות המבצעת באופן ישיר ע"י האזרחים מתיחס מונח זה גם לבחירת האדם שיכהן בתפקיד זה. :הבחירות חייבות להיערך תדיר, בדרך כלל כל ארבע או חמש שנים. משרת הנשיא בצרפת היא יוצאת דופן באורכה - הנשיא שם נבחר לתקופה של שבע שנים.
- זכות הצבעה לכל האזרחים הבוגרים. בתחילת המאה ה-20 הייתה שלילת זכות הצבעה מנשים בגדר מוסכמה, ואף בישוב העברי בארץ ישראל התנהל מאבק עיקש על כך בין החרדים להנהגה החילונית. כיום, זכותה של אישה להצביע מקובלת על הכל במדינות דמוקרטיות. מיעוטים אף הם הודרו מאפשרות להצביע. בארצות-הברית, למשל, התקשו השחורים לקבל זכות הצבעה ולמרות שאחרי מלחמת האזרחים באמצע המאה התשע עשרה העניקה להם זכות כזו, היא נשללה בפועל באמצעות "חוקי ג'ים קרו" עד שנות השישים במאה העשרים. גיל ההצבעה המינימלי המקובל הוא בדרך כלל 18, אם כי טווח הגילים עשוי לנוע במדינות שונות בין 15 ל-21.
- זכות להתמודד. הזכות להתמודד אלמנטרית כמעט כמו הזכות להצביע, אך בה יש בדרך כלל יותר חריגים. לעיתים יש ערכים שגוברים על הזכות להתמודד, למשל הרצון שהצבא לא יהיה פוליטי. לכן מנועים אנשי צבא מלהתמודד בבחירות, ואף נדרשת תקופת צינון מרגע פרישתם ועד הצגת מועמדותם. :דוגמא לחשיבות הזכות להציג מועמדות נותנת אירן. שם מתקיימות מערכות בחירות שהן הוגנות למדי כשלעצמן, אך העוקץ ניטל מהן, משום שהזכות להתמודד ניתנת רק למעטים העוברים את אישורה של ההנהגה הרוחנית. :דוגמא מיוחדת למדינה הנתפסת בעיני עצמה ובעיני העולם כדמוקרטית, ועם זאת יש בה הגבלה על הזכות להיבחר לפרלמנט היא אירלנד, בה מחויבים, בין השאר, נבחרי הפרלמנט לגלות בקיאות בספרות והיסטוריה אירית.
- חופש הביטוי. בלי שיינתן חופש לשכנע ולהשפיע, אין בבחירות טעם. ניתן לראות את התגשמות החלטת הרוב כמימוש אמיתי של דמוקרטיה, רק אם למיעוט ניתנה ההזדמנות להשיג תמיכה לדעותיו. בסינגפור מתקיימות בחירות, והאופוזיציה אף זוכה בהן בדרך כלל לשליש הקולות, אך חופש הביטוי בה מוגבל כל כך, שקשה לראות אותה כדמוקרטיה אמיתית.
- החופש להתארגן. מבלי שיוכלו יחידים להתארגן למפלגות, יכולתם לפעול פוליטית תוגבל מאוד. אומנם גם בישראל יש בידי הרשויות להוציא מפלגה מחוץ לחוק במקרים קיצוניים (למשל במקרה של תנועת כ"ך), אך השימוש ביכולת זו מוגבל ביותר.
- שלטון החוק והשוויון בפני החוק. יש משמעות לבחירות לרשות המחוקקת, רק אם החוקים הם אכן הקובעים. על כן, שלטון החוק הוא התנאי ההכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת. על אכיפתו ממונה הרשות השופטת.
- חופש לדת.החופש של אדם לקיים את מצוות הדת או להכריז על השתיכותו לדת הינה זכות, שבמדינות דמוקרטיות בימינו לא יעלה כמעט על הדעת לבטלן או לנסות להפריע להן. דוגמא מובהקת לכך יכולה להיות שאין להכריח יהודי לאכול חזיר בטקס לכבוד היבחרו לפרלמנט של מדינה נוצרית. לזכות זו ייתכנו גם חריגים אפשריים מסוימים רק בנסיבות קיצוניות ומיוחדות למדי: אילוץ אדם שומר שבת המשרת במערכת הביטחון, לחלל שבת בגין תפקידו, או איסור על קיום מנהגים דתיים מסוימים המלווים באכזריות בולטת. עם זאת, העיקרון של הפרדת דת ומדינה עלול לפעמים לפגוע גם כן בזכות לקיים מצוות מסוימות. דבר זה מתרחש לאחרונה (2005) בצרפת, בה נאסר בשם הפרדת הדת מהמדינה ללכת ל בתי ספר עם לבוש דתי.
- חופש מדת. כאן, הכוונה היא לזכותו של אדם שלא לקיים את מצוות דתו או לא להיות חייב להשתייך לדת מסוימת. מקובל לצרף לכך גם היעדרה של דת כלשהי הנחשבת כדת רשמית של המדינה. במדינות דמוקרטיות רבות, רבים רואים ברמה מסוימת של סטייה מעקרון זה, בייחוד בהכרזת דת מסוימת כדת רשמית, עניין לגיטימי, בו המדינה יכולה עדיין להיחשב דמוקרטית.

נקודות השקפה על הדמוקרטיה

אברהם לינקולן טען בנאום גטיסבורג כי הדמוקרטיה היא:"שלטון העם, על ידי העם, למען העם". על הערכת טיבה עמד בנימה סרקסטית וינסטון צ'רצ'יל:"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו". גישתו של אדמונד ברק הייתה אוהדת עוד פחות. בעיניו "אין לראות דמוקרטיה מוחלטת כצורת שלטון לגיטימית, לא יותר מאשר מונרכיה מוחלטת היא לגיטימית". בכך הלך בעקבות אריסטו שראה את הדמוקרטיה כאחת משיטות השלטון הרעות.

דמוקרטיה בעולם העתיק

הדמוקרטיה העתיקה המפורסמת ביותר התקיימה באתונה. במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפנה"ס, נשלטה העיר היוונית על ידי אסיפה כללית של האזרחים הזכרים. זו הייתה רחוקה מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרנית משום שכדי להיחשב אזרח באתונה היה צריך להיות זכר, בן 20 שנה ומעלה, בן להורים אזרחים ובן חורין, כך שזכות ההשתתפות וההצבעה הוגבלה למיעוט מתוך אוכלוסיית הפוליס. הדמוקרטיה היוונית הייתה ישירה - רוב ההחלטות היו מתקבלות באסיפה עצמה, (שכללה כ-3000 איש) ולא דרך באי כוח נבחרים. תפקידים מסוימים כן הוטלו על נציגי ציבור, אך רק מיעוטם של אלו היו נבחרים - רובם נקבעו בהטלת גורל. באתונה כובד חופש הביטוי של האזרחים (ועל כן התפתחה שם הדמגוגיה) והשוויון ביניהם. אומנם התקיים בה מגנון כמו ה"אוסטרקיסמוס", שאפשר גירושם של אזרחים מהעיר לעשר שנים, אם רוב האזרחים הצביעו על כך בהצבעה חשאית, ויש הרואים בקיומו עדות להעדר הגנה על המיעוט בדמוקרטיה האתונאית, אולם הפעלתו לא הייתה שכיחה.

רומא

ברומא התקיימה רפובליקה בין השנים 27-509 לפנה"ס, עד שבוטלה למעשה על ידי אוגוסטוס קיסר. בפועל, הייתה ההשתתפות בבחירה ועוד יותר מזה, בהבחרות, מוגבלת למיעוט קטן מתוך אוכלוסיית העיר, שנמנה עם הפטריקים והפלבאים.

דמוקרטיה ישירה

דמוקרטיה ישירה אינה מעשית כיום במדינות שבהן מספר התושבים עומד על מיליונים, וכמות ההחלטות השלטוניות שיש לקבל היא עצומה. עם זאת, קורה לעיתים שהשלטון במדינה דמוקרטית מחליט להפקיד החלטה בעניין מסוים בידיו של העם, והכלי המקובל לכך הוא משאל עם. משאל עם לא נערך מעולם בישראל, אבל הוא מוזכר בחקיקה כאחד הצעדים שיינקטו במקרה של ויתור על שטחים בריבונות ישראלית. שוויץ פיתחה אמצעי זה באופן ייחודי, ומשאלי עם נערכים בה חדשות לבקרים, גם בעניינים שאינם הרי גורל. ב-120 השנים האחרונות נערכו שם 240 משאלים. גם בארצות הברית מקובל בהרבה מדינות להצמיד משאלי עם בסוגיות חשובות למועדי בחירות כלליות. מבחינה מעשית, ייתכן מאוד שהנגישות למחשבים ולרשתות תקשורת תאפשר בעתיד קיום הצבעות כלליות על נושאים לאומיים בקלות וביעילות. השאלה אם תתפתח איזושהי "דמוקרטיה אלקטרונית" נותרת פתוחה לעת עתה.

השימוש במילה דמוקרטיה

במשך המאה ה-20 ואילך הפכו המילה דמוקרטיה ונגזרותיה הדקדוקיות נפוצות מאד בשיח הפוליטי במדינות שונות בעולם וגם במערכת היחסים הבינלאומיים, לעיתים למטרות שונות. שימוש לשוני נפוץ זה, בנוסף להתגברות התודעה הדמוקרטית אצל אזרחים, תחילה בעיקר בעולם המערבי ואחרי כן במדינות נוספות, יצרו למילה "דמוקרטיה" ונגזרותיה תוית של מכובדות, לעיתים תוך שימוש במושג זה או מושגים נגזרים (כגון "זכויות אדם") גם על–ידי משטרים דיקטטוריים למיניהם, או על ידי תנועות ומפלגות בעלות אופי אנטי-דמוקרטי. כפי שציין יעקב טלמון, לעתים קרובות מובילות תנועות הדוגלות בדמוקרטיה, אך משוכנעות כי בצדקתם המוחלטת של רעיונותיהם, להתנהגות שאינה דמוקרטית. השימוש הרב במילה דמוקרטיה והתגברות התודעה הדמוקרטית יצרו גם צורך מסוים לענות על השאלה "מיהו דמוקרטי?" או "מהו דמוקרטי?" לגבי אנשים פרטיים, תנועות, מפלגות, מדינות ואף מוסדות וארגונים בינלאומיים. גם בנושא זה חלוקים הדעות בין האנשים, אולם על מנת שמדינה תוגדר כדמוקרטית, למצער ע"י תושביה, חשוב שתשרור בקרב התושבים הרגשה כללית כי מדינתם נוטה, באופן עקרוני, להיות דמוקרטית ושואפת לכך - מה שמתבטא לפעמים במשפט הנפוץ בפי האזרחים:"זאת מדינה דמוקרטית". דומה גם, כי לפחות עבור רוב האנשים, קיומם של בחירות וזכות ההצבעה וההתמודדות הינן תנאי ראשוני, אם כי לא בהכרח מספיק להגדרת המדינה כדמוקרטית . קימים אף גופים בינלאומיים שונים, אשר עוסקים במדידת הדמוקרטיה במדינות העולם לפי מדדים שהגדרתם אוביקטיבית. לגבי אנשים ומפלגות, נראה כי ההגדרה המקובלת ביותר להיות אדם או תנועה פוליטית דמוקרטיים, היא היעדר נכונות לנקוט באמצעים הנחשבים כפסולים במדינות דמוקרטיות (שקרים והשמצות, בעיקר ברמות חומרה מסוימות, אלימות, מקורות מימון בלתי תקינים וכו') ללא קשר למטרות וכן מטרות שעומדות במסגרת מאפיני הדמוקרטיה, או שאינן נחשבות, בפני עצמן או במצטבר, כחריגה ניכרת מדי ממאפיני הדמוקרטיה.
בין מדינות שונות, כמו גם בין אנשים שונים באותה מדינה, ייתכנו סדרי עדיפויות שונים בין מאפינים דמוקרטיים שונים, ולצד זאת מקובל בקרב מדינות דמוקרטיות שונות, כי סטייה ממאפיינים מסוימים ייחשבו חריגה חמורה מהדמוקרטיה ואילו במאפינים אחרים ישנה חריגה "מותרת".

מתחים במושג הדמוקרטיה

לדמוקרטיה, כאמור, מאפיינים רבים. במדינות לא דמוקרטיות אין השליט או רשויות המדינה חשים מחויבים למאפיינים אלו, כולם או חלקם. מתחים ביניהם יתעוררו רק לעתים רחוקות. במדינות דמוקרטיות, לעומת זאת, הניגודים בין מאפייני הדמוקרטיה צפויים לעורר התחבטויות בבחירת אמצעים להשגת מטרות ובשאלות ערכיות. בין הקונפליקטים האפשריים:
- המידה שבה ניתנת לשלטון הרשות לנקוט ביד תקיפה למען ביטחון האומה, כנגד טרור או כנגד נסיונות חתירה מבפנים נגד יציבותה של המדינה או ערכים מסוימים. זוהי דילמת הדמוקרטיה המתגוננת
- השאלה באילו מקרים אין לקבל הכרעת רוב כאשר זו מתנגשת עם ערכים אחרים (בעיקר זכויות הפרט).
- תופעת הדמוקרטיה הטוטליטרית אשר בה יומרות דמוקרטיות, לפחות כלפי חוץ, מביאה ליצירת תופעות לא דמוקרטיות ואף אנטי דמוקרטיות.
- מידת הענישה הראויה למי שעברו על חוק זה או אחר - המתח בין הצורך להגן על זכויות הרבים לבין הרצון להימנע מפגיעה קשה מדי בזכויות היחיד, אף אם עבר על חוקי החברה
- המתח המסוים שקיים לעתים בין החוק עצמו לבין ערכים ליברליים, שלעיתים ניתן למצוא אותם בחוק רק במרומז, במקרה הטוב. במקרים רבים מבכרת הרשות השופטת את האחרונים. כך, למשל, החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית להתיר הפלות, אף שאין להיתר זה בסיס של ממש בלשונה של החוקה כפי שהיא.
- המתח בין כלכלה קפיטליסטית המאופינת בחופש קנין, חופש יוזמה כלכלית, התערבות מועטה של המדינה בכלכלה ואי התערבות המדינה לטובת מעמד מסוים לבין סוציאל-דמוקרטיה המאופיינת בהתערבות מקיפה של המדינה בפעולות האזרח כדי לשרת את טובתו, במיוחד באמצעות זכאויות לקצבאות והטבות. כאן, ישנו עימות בין זכות הקניין והטענה כי קודמות לה זכויות האזרח לקבל שירותים חברתיים שונים.
- העדר הומוגניות באוכלוסיה עלול להציב אתגרים קשים בפני הדמוקרטיה. אפשר שהרצון לשמור על מאזן כוחות בין קבוצות שונות יהיה כרוך בפגיעה בעקרונות דמוקרטיים (למשל בשוויון בין קולות מצביעים מקבוצות שונות). במקרים מסוימים עלול חוסר ההומוגניות לסכן את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה, עד כדי מלחמת אזרחים.

ראו גם

- התפתחות הדמוקרטיה כתופעה מדינית-היסטורית
- תרבות פוליטית
- פוליארכיה
- פוליטיקה
- מדע המדינה
- סוציאל-דמוקרטיה
- דמוקרטיה קונסוציונלית
- דמוקרטיה מתגוננת

לקריאה נוספת

- יונתן שפירא, הדמוקרטיה בישראל, הוצאת מסדה, 1977.
- אפרים דוד. הדמוקרטיה הקלסית, 2004. ניתוח של הדמוקרטיה ביוון הקלסית עם השוואות לדמוקרטיה בת ימינו.
- הנס קלזן, על מהותה וערכה של הדמוקרטיה, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2005.
- רוברט א' דאל, על הדמוקרטיה, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- נורברטו בוביו, עתיד הדמוקרטיה, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

קישורים חיצוניים

- [http://www.archive.org/movies/details-db.php?collection=prelinger&collectionid=00178 עריצות] - סרט חינוכי (לצפיה או להורדה) מ־1946 אך הרלבנטי גם היום, העוסק בהבדלים בין דמוקרטיה לעריצות, על פי מדדים שונים, וביסודות הדמוקרטיה האמריקאית.
- [http://www.kulanu-nahlit.org/ דמוקרטיה ישירה] - אתר "כולנו-נחליט!" המציע דמוקרטיה ישירה כחלופה למשטר הנציגים.
- [http://aviv.org.il/civil/modula3/demokrati.htm| עקרונות דמוקרטיים]. אתר של בי"ס "אורט" המפרט עקרונות דמוקרטיים.
- [http://telem.openu.ac.il/cgi-bin/telem/tools/open_video/open.pl?video=/video/d00308/2-efrayim_david.asx דמוקרטיה קלאסית ודמוקרטיה מודרנית] - הרצאה מצולמת מאת פרופסור אפרים דוד מאוניברסיטת חיפה. קטגוריה:ממשל ומדיניות ja:民主主義 ko:민주주의 simple:Democracy th:ประชาธิปไตย

מולקולה

מולקולה (או פרודה): מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי. המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת כימית ששומר על תכונותיה. מולקולה עשויה להיות מורכבת מאטומים זהים כמו מולקולת חמצן, O₂, שמורכבת משני אטומי חמצן, או מאטומים שונים כמו מולקולת מים H₂O. היא יכולה להיות מורכבת משני אטומים כמו מולקולת החמצן, מעשרות אטומים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA. המולקולה יכולה להיות מתוארת ע"י הנוסחה האמפירית שלה שמתארת כמה אטומים מכל סוג יש בה. כך הנוסחה האנליטית של מים היא כאמור H₂O. אולם עבור מולקולות מסובכות הנוסחה האמפירית אינה מספיקה בשביל לתאר באופן ייחודי את המולקולה. כך אותה נוסחה אמפירית C₂H₆O יכולה לתאר שני חומרים בעלי תכונות שונות לחלוטין כמו אתנול שנוסחתו הכימית היא CH₃CH₂OH, ואתר דו-מתילי CH₃OCH₃.

מולקולה חד אטומית

מולקולה חד-אטומית היא מולקולה בה נמצא אטום יחיד. האטום המרכיב את המולקולה הוא בד"כ גז אציל. הסיבה לכך שגזים אצילים יוצרים מולקולה חד אטומית היא בכך שהשאיפה הטבעית של האטומים למילוי רמת האנרגיה האחרונה, הקרויה גם "רמת הערכיות", לא קיימת אצלם מכיוון שרמת הערכיות שלהם כבר מלאה, והם לא פעילים מבחינה כימית. למולקולה החד-אטומית ישנה חשיבות גדולה בחקירת קשרים כימיים ובגילוי קשר ואן דר וואלס.

ראו גם

- מיון החלקיקים קטגוריה:כימיה קטגוריה:חלקיקים מרוכבים als:Molekül ja:分子 ko:분자 simple:Molecule th:โมเลกุล

פיזיולוגיה

פיזיולוגיה היא המדע העוסק בחקר התיפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים. פיזיולוגיה באופן מסורתי נחלקת לפיזיולוגיה של הצמח ולפיזיולוגיה של בעלי החיים, אולם העקרונות של הפיזיולוגיה כלליים, מעבר לאורגניזם המשמש למחקר. לדוגמא, תובנות המחקר על תא שמרים ניתן ליישם גם בתא אנושי. הכלים המשמשים למחקר הפיזיולוגיה של בני האדם מרחיבים את הכלים והשיטות למחקר חיות. גם הפיזיולוגיה של הצמחים משאילה כלים משני שדות מחקר אלו. היקף הנושאים למחקר הוא גדול לפחות כמו אילן היצורים החיים עצמו. בשל המגוון הרחב נוטה המחקר בתחום הפיזיולוגיה של בעלי החיים להתרכז בהבנה איך תכונה פיזיולוגית משתנה לאורך האבולוציה של בעלי החיים. תחומי מחקר חדשים התפתחו מתוך המחקר הפיזיולוגי כגון ביוכימיה, ביופיזיקה, ביומכניקה ופרמקולוגיה.
- קטגוריה:תחומים בביולוגיה ja:生理学 simple:Physiology th:สรีรวิทยา

פתולוגיה

פתולוגיה (Pathology) היא ענף ברפואה העוסק בחקר המחלות. הפתולוגיה עוסקת בחקר הגורמים למחלות, השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף כתוצאה מהן, והדרכים לריפוי המחלות. הפתולוגיה עוסקת פחות בדרכי הפצתן של המחלות, נושא בו עוסקת האפידמיולוגיה. פתופיזיולוגיה הינו ענף משנה העוסק בהשתלשלות הארועים המדויקת המביאה לפרוץ המחלה: הפרשת רעלנים על ידי פתוגנים, תגובת מערכת החיסון למחלה, השפעת הפתוגנים על המטבוליזם של החולה ועוד. למרות חשיבותה של הפתולוגיה, הרי שלא ניתן למצוא פתולוגים רבים שאכן חוקרים מחלות; מרבית חקר המחלות מתבצע על ידי מיקרוביולוגים, אימונולוגים ואחרים. תחום אחד בו לפתולוגיה חשיבות רבה הוא משפטים. פתולוגיה משפטית חוקרת את נסיבות המוות של קורבנות של פשעים ותאונות. משרד הבריאות בכל מדינה מפעיל שורה של מכונים פתולוגיים, אשר עובדים בצמוד עם מחלקות זיהוי פלילי במשטרה, ואשר אליהם מובאים קורבנות לשם זיהוי הקורבן וגילוי סיבת המוות. הפתולוגים מבצעים לעתים קרובות ניתוחים שלאחר המוות בקורבנות, שכן רק כך ניתן לגלות את סיבת המוות במקרים רבים. בישראל קיים מכון פתולוגי יחיד ומרכזי, באבו כביר שביפו. פתולוגיה אונקולוגית עוסקת בדגימת רקמות מן החי (ביופסיה). קטגוריה:רפואה קטגוריה:תחומים בביולוגיה ja:病理学

היגיינה

היגיינה (בעברית: גהות) היא שמירה על הנקיון מההיבט הבריאותי והרפואי. שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עם זיהוי הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות. מקור המילה היגיינה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס). השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:
- הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים,
- מניעת זיהום הגוף או חפצים על-ידי מיקרואורגניזמים. הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הנקודה הראשונה היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח וכן הלאה. גם פעולות עקיפות יותר נחשבות להיגיינה: סימון תאריך התפוגה על-גבי מזונות, למשל. בכדי להגביר את יעילות השטיפה במים משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים עצמם אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים. לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים. להרחבה בנושא ראו: חיטוי ועיקור.

יותר מדי היגיינה?

היפותזת ההיגיינה טוענת כי תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים יהיו רגישים יותר למחלות ולזיהומים בבגרותם. הסברה היא כי מערכת החיסון המתפתחת של התינוק זקוקה לגירויים בכדי להתפתח בצורה תקינה, ואם הללו נמנעים לחלוטין בזמן הילדוּת, הרי שכאשר יופיעו לראשונה, בשלב מאוחר יותר של החיים, תתקשה מערכת החיסון להתמודד עמם.

קישורים חיצוניים

- [http://www.ida.org.il/forum.asp?forumID=20 פורום בנושא היגיינת שיניים], אתר ההסתדרות לרפואת שיניים קטגוריה:רפואה ja:衛生

חיסון

] החיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, כלומר, מטפל בגורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף. בגוף האדם פועלת המערכת החיסונית, שלאורך חיי האדם נתקלת בגורמים שונים ולומדת "לזהות" אותם ולסווגם כמזיקים, או לא מזיקים. כשהגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח נוגדנים, אמצעי ביולוגי עם יכולת התמודדות עם מחלות. עבור כל גורם מיוצרים נוגדנים ספציפיים לטיפול בו. מרבית החיסונים פועלים באמצעות הכנסה של הגורם המזיק (אנטיגן) בגרסה מוחלשת, או מומתת, אל הגוף, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית "תלמד" אותו ותייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון יחודיים לו. הגירסה המוחלשת הזאת על פי רוב לא גורמת להופעת המחלה כלל, ולעתים מופיעים רק סימפטומים מוחלשים שלא משתווים בנזקם לזה של התפרצות מלאה של המחלה. חיסון מסוג זה נקרא חיסון פעיל. הביולוג הצרפתי הידוע לואי פסטר פיתח את החיסון הפעיל הראשון בעולם. בחיסון סביל, לעומת זאת, מחדירים אל הגוף נוגדנים באופן ישיר; חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור; במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל. ישנן מחלות עבורן צריך להתחסן רק פעם אחת או סדרת חיסונים אחת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם יש מחלות שהגוף "שוכח" אותן ואז יש צורך לחזור על החיסון כל כמה שנים, ואף כל כמה חודשים. היות וכל איזור גאוגרפי בעולם שונה ממשנהו מבחינת אוכלוסיית בני האדם, הצמחים, החיידקים וכל הסביבה הביולוגית, אדם הגדל כל חייו באיזור מסויים עלול להיות חשוף יותר למחלות באיזורים בהם הוא לראשונה מבקר. לכן, לפני נסיעות למקומות מרוחקים, במיוחד כאלה שהתברואה לוקה בהם, מומלץ לברר בקופת החולים אילו חיסונים נדרשים לפני נסיעה למדינה או יבשת זאת. קטגוריה:אימונולוגיה ja:ワクチン th:วัคซีน

טרשת עורקים

טרשת העורקים הינה מחלה המהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי. התהליך הטרשתי הינו תהליך כרוני וא-סימפטומטי (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד לשלבים מתקדמים של חסימת העורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילאים מאוחרים יותר, כאשר שיעור החסימה מגיע לכ-90%. הנגע הטרשתי מתפתח בהסתעפויות העורקים הגדולים ובלב. מתחיל להתפתח בעקבות חדירת LDL לתוך דפנות העורקים, מתחת לתאי האנדותל (החלל הסאב אנדותיאלי), התחמצנותו והצטברותו בחלל. בנוסף, ישנה הצטברות של טסיות דם, יסודות סיביים כגון פיברינוגן, ישנה הפרשת גורמי גדילה, ישנה התערבות של מערכת החיסון בעיקר תאי דלקת ועוד. תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות. הנגע שנוצר, עלול להפוך לבלתי יציב וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים הכליליים ולגרום לחסימתם ולאוטם שריר הלב.

גורמי סיכון

עד כה ידועים מספר גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחות המחלה. גורמי סיכון אלו נקראים "גורמים אטרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי). הגורמים עלולים להגביר את התפתחות הנגע הטרשתי, להביא למעורבות מהירה של מקרופאגים ולהתפתחות דלקת חריפה באזור הנגע. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן יהיה לצפות מעורבות של תאים מה-media ומה-adventitia בתהליך הטרשתי. גורמי הסיכון:
- תזונה עתירת שומנים: תזונה זו עלולה להעלות את רמת השומנים בדם ובינם רמות כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות.
- עישון: העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הינם מולקולות ראקטיביות מאד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים.
- מחלות: מחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, כגון "היפר-ליפידמיה", "היפר-כולסטרולמיה" ועוד.
- תורשה: בני אדם הרגישים גנטית למחלה הינם בעלי סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר. קטגוריה:מחלות קטגוריה:מחלות של מערכת הדם קטגוריה:דם ja:動脈硬化症 ko:동맥경화

המאה ה-20

(המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. היא המאה האחרונה של המילניום השני. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 19xx, כלומר משנת 1900 ועד שנת 1999, וכך רואים אותה רבים. במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינות מדיניות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות ומדעיות.

מלחמות העולם

שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה- 20 : מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) ומלחמת העולם השנייה (1939 - 1945). במלחמות אלו נהרגו עשרות מליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהיתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה של יהודי אירופה.

התקפלות האימפריות והקמת המדינות החדשות

לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ביניהן גם מדינת ישראל.

מאבק האידאולוגיות

במישור החברתי/כלכלי היתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הפשיזם והקומוניזם, מאבק שניטש לאורך רוב רובה של המאה. ציונים עיקריים למאבק זה:
- הקמת רפובליקת וויימאר והדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקותן במלחמת העולם השנייה.
- הקמת ברית המועצות (1917) והגוש הקומוניסטי והתפרקותם בתחילת שנות ה-90.
- הכרזת הרייך השלישי בגרמניה הנאצית (1931), עלית המיליטריזם היפני, עלית הפשיזם באיטליה ושאר המשטרים הפשיסטים, ונפילתם בסוף מלחמת העולם השנייה.
- עלית כוחה היחסי של ארצות הברית בעולם והקמת הדמוקרטיות העממיות
- המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות לבין המדינות הדמוקרטיות בהנהגת ארצות הברית

התאגדות מדינית בינלאומית

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. ארגונים אלו הינם הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם.

פוסט מודרניזם

לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגירסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידיאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה עידן פוסט מודרני, ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת- הפוסט מודרניזם.

התפתחויות במבנה הכלכלה

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.
- עליתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהיתה תקפה לגבי אוכלוסיה גדולה במיוחד.
- מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
- מדינות רבות עברו, בייחוד בהשפעת ארצות הברית, לכלכלה קפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבות מהן עברו תהליכי הפרטה ממושכים.
- התפתחו תאגידי ענק בינלאומיים בבעלות פרטית וציבורית. ולקראת סוף המאה:
- הוקם האיחוד האירופי.
- זוהתה והוגדרה הגלובליזציה ככוח חזק ומאיץ בכלכלה העולמית. יש המכנים את העולם כיום כפר גלובלי.

התפתחויות מדעיות

במאה ה-20 הופיעו תחומי מדע חדשים רבים, וכן הושגו התקדמויות רבות בתחומים הקיימים. ההתפתחויות העיקריות:
- פיזיקה - מאקרו: תורת היחסות וחקר החלל המיידי והרחוק.
- פיזיקה - מיקרו: מכניקת הקוונטים, גילוי הביקוע הגרעיני וההיתוך הגרעיני.
- ביולוגיה: זיהוי מבנה הסליל הכפול של הDNA וריצוף הגנום האנושי.
- מתמטיקה: ענפים חדשים שהתפתחו: אנליזה מודרנית, טופולוגיה, לוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות האקסיומטית, קומבינטוריקה, תורת המשחקים.
- מתמטיקה: משפטים חשובים שהוכחו ובעיות שנפתרו: משפטי אי השלמות של גדל, המשפט האחרון של פרמה.
- מדעי המחשב: כל התחום פותח במאה ה-20.

התפתחויות טכנולוגיות

במישור הטכנולוגי חלה במאה ה-20 מהפכה טכנולוגית מלאה בתחומים שונים:
- המצאות כגון המוליך למחצה
- תחבורה: המצאת האוירון והמסוק, התחלת שימוש המוני במכונית ובכבישים, רכבות המונעות במנוע בעירה פנימית ובמנוע חשמלי ורכבות מהירות.
- מדעי החלל: המירוץ לחלל, ובמסגרתו תוכנית אפולו (כולל נחיתה על הירח), בניית לווינים.
- מידע: המצאת מצלמת הקולנוע, הטלויזיה, האינטרנט, התקשורת הסלולרית.
- המצאת המחשב.
- אנרגיה:, שימוש נרחב במנוע שריפה פנימית פיתוח הכור הגרעיני, שימוש באנרגיה סולרית.
- אמצעי לחימה: פיתוח טילים, טנקים,מטוסי קרב, מסוקי קרב נושאות מטוסים,נשק לא קונבנציונלי, צוללות.

תקופות ואירועים היסטוריים

- ראשית המאה העשרים - 1900 - 1914 - מתחילה התחבורה ההמונית בזכות המצאות חדשות - המכונית, מטוס. התערערות האימפריאליזם.
- מלחמת העולם הראשונה - 1914 - 1919
- בין שתי מלחמות עולם - 1919 - 1939
- מלחמת העולם השנייה - 1939 - 1945
- המלחמה הקרה - 1945 - 1991
- פירוק האימפריאליזם (במקביל למלחמה הקרה) - 1943 - 1961.
- מדינת ישראל קיבלה עצמאות כמדינה יהודית בארץ ישראל - 1948
- עידן פוסט מודרני - 1991 עד ימינו.

ראו גם

- התפוצצות אוכלוסין

קישורים חיצוניים

[http://www.pbs.org/wgbh/aso התפתחות המדע במאה ה-20] ----
- 20 ja:20世紀 ko:20세기 simple:20th century

כולסטרול

כולסטרול (Cholesterol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת השומנים הסטרואידיים. כולסטרול מיוצר בכל תאי הגוף ובעיקר בכבד. הכולסטרול בנוי משרשרת פחמנים ארוכה המקופלת בחלקה לטבעות. בקצה המולקולה קיימת קבוצת הידרוקסיל (OH) בודדת, המקנה לכולסטרול תכונות של כוהל. לכולסטרול תפקידים רבים וביניהם יצירת הורמונים, חלק בממברנת התאים, חלק עיקרי במיילין העוטף את הנוירונים (תאי העצב) ועוד. יצורים שונים מסתגלים לעתים לתנאי קור וחום באמצעות ויסות שיעור הכולסטרול בממברנת התא שלהם. הכולסטרול יכול להגיע לכל האיברים רק דרך הדם, אולם מכיוון שהכולסטרול כשומן אינו יכול להתמוסס בדם, הוא מתחבר בכבד עם חלבון וביחד נוצרת מולקולת ליפופרוטאין, המסיסה בדם. בכבד נוצרים שני סוגים של ליפופרוטאינים, VLDL ו-LDL (ראשי תיבות באנגלית של Very Low Density Lipoprotein ו-Low Density Lipoprotein, "ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד" ו"בעל צפיפות נמוכה", בהתאמה). ליפופרוטאינים אלה מכונים "כולסטרול רע", בניגוד ל-HDL (ראשי תיבות של High Density Lipoprotein, "ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה"), המכונה "כולסטרול טוב". למרות ששלושת סוגי הכולסטרול אינם אמורים להיות טובים או רעים, יהיו השניים הראשונים מזיקים והאחרון דווקא מועיל לבריאות. קטגוריה:ביוכימיה ja:コレステロール th:คอเลสเตอรอล

התקף לב

התקף לב (או אוטם שריר הלב) הוא נזק בלתי-הפיך לשריר הלב, הנגרם בדרך-כלל בעקבות היצרות או חסימה באחד העורקים הכליליים היוצאים מן שריר הלב. החלק שמנותק מאספקת החמצן חדל לפעול מיידית. הנזק לשריר הלב גורם ללב במקרים רבים להפסיק לפעום, והתוצאה האפשרית: הפסקת אספקת הדם - והחמצן - לכל תאי הגוף וכתוצאה מכך - מוות.

גורמי התקף לב

- הסיבה היסודית של התקף הלב, היא בד"כ דפנותיהם הפנימיים של העורקים. גם תרומבוזה (היווצרות קריש דם בעורקים הכליליים) היא גורם ראשי להתקף לב.
- עלייה משמעותית בצריכת החמצן של שריר הלב
- דימום אל תוך הפקק הטרשתי הכללי
- עיוות אחד מהעורקים הכליליים
- מחלות בלתי טרשתיות, כגון עגבת

אבחנה רפואית

האבחנה הרפואית של התקף הלב נעשית על סמך צירוף של תלונות טיפוסיות. כמו"כ שינויים אופיינים באק"ג נובעים מפגיעה בשריר הלב, עקב הפסקת הזנתו בדם ובחמצן. כאשר אבחנת התקף הלב מוטלת בספק, סורקים את שריר הלב ע"י מיפוי בעזרת חומר רדיואקטיבי.

סיבוכים מהתקף לב

התקף לב מתבטא בכאבים בחזה שיכולים להיות מוקרנים ליד שמאל,לבטן תחתונה וללסת. סימנים נוספים הם: בחילות/הקאות, חרדה,זיעה קרה, חולשה כללית, איבוד הכרה ואף מוות. עלולים להיגרם נזקים מכניים כבדים מחמת הרס של קטע משריר הלב.

טיפול בהתקף הלב

לאחרונה פותחו מעכבי גליקופרוטאינים הניתנים עם האנזימים, ו�