:: wikimiki.org ::

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (ארה"ב) (United States of America) היא פדרציה של 50 מדינות, אשר 48 מהן יוצרות שטח יבשתי רציף המשתרע על פני 7,827,000 קמ"ר. שתי מדינות נוספות - אלסקה והוואי - אינן רציפות ליבשת. אלסקה (Alaska) היא חצי אי ענק (1,518,000 קמ"ר) בצפון-מערב קנדה, על חופי אוקיינוס הקרח הצפוני (במקום בו מפריד מצר ברינג בין אמריקה הצפונית לבין רוסיה שביבשת אסיה). הוואי (Hawaii) היא קבוצת איים (500 קמ"ר) השוכנת הרחק במרחבי האוקיינוס השקט (Pacific Ocean), מערבה מן היבשת.

היסטוריה

ייסוד המדינה

מקורה של ארצות הברית בשלוש עשרה מושבות בריטיות שהוקמו החל מ-1606 בחוף המזרחי של צפון אמריקה. באמצע המאה השמונה עשרה החלה תסיסה בקרב אוכלוסית המושבות על רקע הטלת מיסים על ידי השלטון הבריטי מבלי לתת ייצוג פוליטי נאות לאנשי המושבות. המצב הגיע לרתיחה בשנות ה-70 של המאה, עם טבח בוסטון (1770) ומסיבת התה של בוסטון (1773). המושבות התארגנו במסגרת הקונגרס הקונטיננטלי (החל מ-1774), וב-1775 הקימו את הצבא הקונטיננטלי העמידו בראשותו את ג'ורג' וושינגטון, ופתחו במלחמת העצמאות האמריקנית. באמצע המלחמה, ב-4 ביולי 1776, נחתמה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. המלחמה נשמשכה גם אחרי הכרזת העצמאות, הוכרעה עם נצחון האמריקנים והצרפתים בקרב יורקטאון ב-1781, והסתיימה זמן קצר אחר כך. הבריטים הכירו בעצמאות המדינה הצעירה בחוזה פריז ב-1783. בתחילה היתה ארצות הברית קונפדרציה רופפת של שלוש עשרה המדינות. אולם מבנה זה לא היה מספיק למדינה שהתאוששה מהמלחמה. ב-1787 כונסה בפילדלפיה הועידה החוקתית על מנת לגבש חוקה, תוך מחלוקת בין הפדרליסטים שרצו איחוד חזק יותר הכולל ממשלה פדרלית חזקה שיכולה לגבות מיסים, לבין מתנגדיהם שחששו מחידוש העריצות ממנה הם השתחררו זה עתה. חוקת ארצות הברית אושררה על ידי מספיק מדינות ב-1788 ונכנסה לתוקף ב-1789 לנשיא הראשון תחת החוקה החדשה נבחר ג'ורג' וושינגטון.

ההתפשטות מערבה ושאלת העבדות

ג'ורג' וושינגטון עם תום המלחמה החלה התפשטות ארצות הברית מערבה, במה שנחשב כייעוד אלוהי. הם התחילו בתיישבות באזורים שבין הרי האפלצ'ים לנהר המיסיסיפי, שלפחות להלכה היו חלק משטח המדינה, ואורגנו כטריטוריות שעתידות להפוך למדינות. ב-1803 חתמה ארצות הברית בראשותו של תומס ג'פרסון עם צרפת של נפוליון על הסכם רכישת לואיזיאנה בה נוסף לשטח ארצות הברית אזור המערב התיכון בין המיסיסיפי להרי הרוקי, וב-1819 קנתה ארה"ב את פלורידה מספרד. אולם ההתפשטות לא התקיימה רק בדרכי שלום. היא הביאה לעימותים נגד האינדיאנים, למלחמת 1812 נגד בריטניה, למהפכה הטקסנית (1835 - 1836) ומלחמת ארה"ב-מקסיקו (1846 - 1848). ההתפשטות מערבה תרמה רבות גם לעימות הפנימי בשאלת העבדות. ארצות הברית היתה קרועה בין מדינות הצפון התעשיתיות בהן העבדות היתה אסורה, למדינות הדרום החקלאיות שכלכלתן התבססה על העבדות. אף אחד מהצדדים לא הצליח לכפות את עמדתו, והמאבק התמקד סביב קבלת מדינות חדשות לברית, כאשר כל אחד מהצדדים חשש שייווצר רוב מוצק נגדו. במשך המחצית השניה של המאה ה-19 נערכו מספר ניסיונות של פשרה (פשרת מיזורי מ-1820, והפשרה של 1850) שדאגו שיישמר האיזון בין מדינות העבדות והמדינות החופשיות. אבל בשנות ה-50 חלה הקצנה בשני המחנות. תומכי העבדות הצליחו לבטל את השגי הצפון עם קבלת חוק קנזס-נברסקה, ופעלו לאכיפת הסגרת עבדים שברחו צפונה. לעומתם בצפון התחזקה תנועת ההתנגדות לעבדות וקמה המפלגה הרפובליקנית. כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיאות מטעמה פרשו מדינות הדרום זו אחר זו מהברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה, וניתן האות למלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה בין 1861 ל-1865, בה ניצח לבסוף הצפון.

ממלחמת האזרחים לשפל הגדול

עם תום המלחמה וביטול העבדות (בתיקון ה-13 לחוקה) עלתה שאלת שילובן מחדש של המדינות המורדות באיחוד, במסגרת מה שכונה תקופת הרקונסטרוקציה. לינקולן היה בעד עמדה פייסנית כלפי מדינות הדרום המובסות, אולם הוא נרצח כמעט מייד אחרי סיום המלחמה על ידי מתנקש דרומי, והקונגרס בו היו מיוצגות רק המדינות שנותרו נאמנות לאיחוד ושהיה בשליטה רפובליקנית, הוביל קו נוקשה ונקמני כלפי הדרום שכלל הטלת ממשל צבאי ותנאים נוקשים על קבלת המדינות הפורשות חזרה לברית. תקופת הרקונסטרוקציה הסתימה ב-1877, עם הוצאת הצבא הפדרלי ממדינות הדרום. היחס העויין של אנשי הדרום הלבנים המובסים כלפי הצפוניים והעבדים המשוחררים (כפי שהתבטא בהקמת הקו קלוקס קלן) גרם לכך שמצב האפרו-אמריקנים לא השתנה בהרבה ממצבם בתקופת העבדות עד לאמצע המאה ה-20, והתקיימה מדיניות ההפרדה הגזעית תחת הכותרת "שווה אך נפרד". התקופה שלאחר המלחמה היתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה במסילות ברזל, וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה וממזרח אסיה. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של מכסי מגן גבוהים. אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "העידן המוזהב" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ההון החדשים ("הברונים השודדים"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת קרטלים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים. כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת האיגודים המקצועיים (בשנות ה-70' וה-80'), החקלאים הקימו את התנועה הפופוליסטית שהגיעה לשיאה בשנות ה-90', ואנשי המעמד הבינוני הובילו את הרפורמה הפרוגרסיבית שהשתלטה על הפוליטיקה האמריקנית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 (מתחילת ממשל תיאודור רוזוולט ועד תום ממשלו של וודרו וילסון), והובילה תיקונים בממשל, והטלת הגבלות על הקרטלים ופיקוח על המסחר.

פוליטיקה

ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית, שמתנהלת על פי החוקה שהתקבלה 1788. הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה בה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה בחבר האלקטורים. הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים בו נבחרים בבחירות אישיות: בית הנבחרים בו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסיתה, והסנאט בו לכל מדינה יש ייצוג של שני סנטורים. בגלל שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכל", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלבדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף המאה ה-19 שתי מפלגות אלה הן המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלית יותר ("ליברלית") והרפבובליקנית לימנית ("שמרנית"). כיום המפלגה הרפבוליקנית מזוהה עם העסקים הגדולים, עם שמרנות דתית, עם התנגדות להפלות ועם ניציות בטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שיוויון כלכלי, ושיוויון למיעוטים (ובפרט לאפרו-אמריקנים), עם המאבק לזכויות אדם ואזרח, ועם פתיחות כלפי העולם והמוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב במדינה, ובאזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה, ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים בדרום ארצות הברית (אזור שבאופן מסורתי היה דוקא מעוז דמוקרטי), במדינות רבות במרכז המדינה, בפרברים המבוססים, ובעיירות הקטנות והאזורים החקלאיים. כיום הן הנשיאות והן שני בתי הקונגרס נתונים בידי רוב רפובליקני. בניגוד למקובל במדינות מרובות, שדוגלות בעיקרון הייצוג (כמו בישראל), נותנת החוקה בארה"ב סמכויות רחבות לנשיא. משטר זה מכונה בשם "משטר- נשיאות". משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אומנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו ע"י תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה בבגידה, קבלת שוחד או פשעים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארה"ב מכהונתו. הנשיא ה- 17, אנדרו ג'ונסון היה הכי קרוב לכך. סמכויות הנשיא רחבות מאוד ומתפשטות על כל תחום הרשות המבצעת. בארה"ב אין ממשלה לפי המתכונת המקובלת, ז"א גוף קיבוצי של שרים, אשר מחליט ברוב קולות. ה"קבינט" של הנשיא מורכב מפקידים בלבד שהוא נמלך בהם במידה שהוא רוצה בכך, אך בסופו של דבר אין הם אלא עושי רצונו. הקבינט מורכב מהשרים\ מזכירים של יותר מ- 10 משרדי ממשלה, ובנוסף מורכב גם מחטיבות אדמיניסטרטיביות מיוחדות (דהיינו, שמטעמי ניהול וארגון).

כלכלה

זכויות אדם ואזרח ארצות הברית היא המעצמה הכלכלית החזקה ביותר שבארצות תבל. לא זו בלבד שהיא עשירה באוצרות טבע, אלא גם רוב שטחיה פוריים, מלבד זאת – יש בשיטה של כלכלת השוק החופשית משום דחף לחתור לעשיית רווחים בקרב הרבה מנהלים בכירים ואנשי מקצוע. השוק המקומי הגדול פועל לטובת פיתוחם של תוצרים המוניים זולים, בשל דרגת ההתפתחות הגבוהה של התעשייה, מועסקים בחקלאות 2.8% בלבד של המפרנסים. חלקם של המועסקים בתעשייה הוא כיום 32% אולם גם מספר זה הולך ויורד. כנגד זה עלה שיעור המועסקים בשירותים ל 65% ויותר. גידולי חקלאות עיקריים: כותנה , ירקות שונים , פירות שונים , פרי הדר , דגנים , פולי סויה, תירס, חיטה. משאבי טבע: ניקל, עופרת , אורניום , טיטניום ,אשלגן , גופרית , פלטינה, עופרת , אבץ , זהב , כסף , כרום , מגנזיט, נפט וגז טבעי. מוצרי תעשייה עיקריים: יצור חומרי גלם, יצוא חיטה , כימיקלים, יצוא תירס , מוצרי נפט, דשנים, נייר, מלט, סוכר, מכוניות. אתרי תיירות חשובים: בארצות הברית קיימים מפלי הניאגרה אשר צונחים על פני צרורות אבן גיר, המונחים בצורה אופקית, בין ימת אירי לימת אונטוריו. עצי ענק גדלים בגן הלאומי סקוויה שבסיירה נבדה. לעצי הענק קוטר של 12 מטר, גובהם הוא כ-130 מטר, וימיהם – עד 4000 שנה.

רשימת המדינות

מכוניות עיר הבירה ושינגטון (להבדיל מהמדינה ושינגטון) אינה שייכת לשום מדינה. בוושינגטון נמצא הבית הלבן, בו יושבים הנשיא, יועציו, שרי הייעוץ השונים, ובו מתקבלות החלטות שונות. בנוסף יש כמה טריטוריות ששייכות לארצות הברית:
- פורטו ריקו
- גואם
- איי הבתולה האמריקאיים

גאוגרפיה

פני הארץ

ארצות-הברית היא השלישית בגודלה בין ארצות תבל (אחרי רוסיה, וקנדה). ביבשה היא גובלת עם קנדה בצפון ועם מכסיקו בדרום. גבול קנדה-ארה"ב, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49, תוך שהוא חוצה נהרות ואגמים (ארבע מן הימות הגדולות חצויות בין המדינות, ורק ימת מישיגן שייכת כולה לארה"ב), ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם. אך אין גבול זה יוצר בעיות; יש זהות רבה בין שני עברי הגבול מבחינת תרבות, שפה, מסורת ורמת חיים. אורך הגבול הדרומי עם מכסיקו הוא כמחצית מזה של הגבול עם קנדה, ורובו עובר באזורים מדבריים. ממזרח שוכנת ארה"ב לחופי האוקיינוס האטלנטי, וחוף זה ארוך פי שניים מזה של החוף המערבי שעל האוקיינוס השקט (פסיפיק). שוני זה נגרם בשל המפרצים העמוקים המצויים בחלקו העליון של החוף המזרחי, ואכן, שם נמצאים גם הגדולים בנמלי ארה"ב (בוסטון, ניו-יורק, פילדלפיה, ובלטימור). חלקו הדרומי של החוף רדוד ואינו נוח לספנות. הנמל הגדול היחידי בדרום הוא נמל ניו-אורלינס, השוכן בדלתת המיסיסיפי, החסום תדיר בסחף הנהר, ומחייב פעולות תחזוקה מתמידות ויקרות. פני השטח של ארצות-הברית מותווים על-ידי שרשראות הרים החוצצות בין האזורים הגאוגרפיים השונים. שרשראות ההרים נמתחות מצפון לדרום במקביל לחופי היבשת: הרי האפאלאצ'ים (Appalachian Mountains) מקבילים לחוף המזרחי, ואילו הרי רוקי (Rocky) וכן הרי קאסקייד (Cascade) והרי סיירה נבאדה (Sierra Nevada) מקבילים לחוף המערבי. כתוצאה מכך נוצרו שבעה אזורי טבע עיקריים לאורכה של ארה"ב, ברצועות אורך מצפון לדרום: (1) החוף האטלנטי; (2) רכסי האפאלאצ'ים; (3) המערב התיכון; (4) הרי רוקי; (5) אגן המדבריות המערבי; (6) הרי סיירה; (7) החוף הפסיפי.

אקלים

בחוף המזרחי (Eastern Sector) - ממוצע הגשמים הוא בין 760-1270 מ"מ לשנה, והם יורדים ברוב חודשי השנה. הקיץ חם עם הרבה שמש, והטמפרטורה הממוצעת היא 27-32 מעלות צלזיוס. בדרום, במיוחד בפלורידה, חם ולח כל השנה, ובקיץ אפילו הביל. במרכז (Midwest) - שחון, לא יותר מ-600-800 מ"מ גשם בממוצע שנתי, והגשמים מרוכזים בחודשים ינואר-יוני. בחלק הצפוני עשוי להיות קר מאוד בחורף, ובדרום חם מאוד בקיץ; עד מינוס 46 מעלות צלזיוס (בצפון דקוטה) ועד פלוס 46 מעלות בקיץ (בטקסס). בדרום מערב (South West) - יבש וחם. פחות מ-250 מ"מ גשם לשנה. האוויר היבש נשאר צח גם בקיץ. בערבים קריר. הערפלים והגשמים באים בדרך כלל בחודשי ינואר ופברואר. טמפרטורות של מתחת לאפס קיימות רק בהרים הגבוהים. בהרים (Mid Pacific & Rockies) - אקלים יבש, ושמש במרבית חודשי השנה. הטמפרטורות הן מ-46 מעלות בשקע קליפורניה ועד מינוס 55 בחורף ביילוסטון. בקיץ חם ביום וקר בלילה. שלגי ההרים הגבוהים יורדים בחודשים אוקטובר-מרץ, ונותרים על הקרקע עד מאי-יוני. צפון-מערב (Pacific North-West) - זהו החלק הרטוב של ארה"ב, עד יותר מ-3,800 מ"מ גשם לשנה, מרביתם בחורף. הממוצע לעונה זו הוא 4 מעלות, אך בקיץ יבש והטמפרטורות מגיעות ל-33 מעלות. בוושינגטון ובאורגון ניתכים גשמים כמעט כל השנה. בחוף המערבי (California) יש אקלים ים תיכוני. אולם בשל אורכה הניכר של המדינה יש הבדלים ניכרים בין הצפון לדרום. עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר-מרץ. בערבים קריר בצפון, ובהרים יש שלגי חורף. בקיץ חם ויבש, עד סכנה של שריפות יער.

דמוגרפיה

הלבנים, צאצאיהם של המתיישבים והחלוצים הראשונים שהיגרו לארצות הברית, מהווים כ-85 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, אך כיום הלבנים מתערבבים עם עמים אחרים וכך נוצר ערבוב של עמים של כל מיני מדינות כמו אנגליה, צרפת, איטליה וכו'. הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת השחורים, שמונה כ-26 מיליון נפש, כמעט 12% מכלל האוכלוסייה. קבוצות נוספות הם האינדיאנים שמונים 1.3 מיליון נפש, הסינים, היפנים והפיליפינים – כ-1.4 מיליון נפש. קבוצת ההיספנו-אמריקנים מונים כ-15.6 מיליון נפש; הם רובם ככולם קתולים ודוברים בעיקר ספרדית. הדת הגדולה ביותר בארצות הברית היא הנצרות הפרוטסטנטית, אליה משתייכים כ-20 אחוזים מהלבנים בארצות הברית. בחלוקה דתית כללית: 56% פרוטסטנטים, 28% קתולים, 2% יהודים, אחרים.

חינוך

היסוד להשכלה בארצות הברית הוא חוק לימודים המחייב 12 שנות לימוד. בצד מערכת החינוך הציבורי הניתן חינם קיימים הרבה בתי ספר פרטיים, המטפחים במכוון נטיות משותפות. יודעי קרוא וכתוב (בקרב האוכלוסייה הבוגרת): 99%.

ראו גם

- בית המשפט העליון של ארצות הברית
- הדוד סם
- מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
- חוקת ארצות הברית
- יהדות ארצות הברית
- נשיאי ארצות הברית

קישורים חיצוניים

- [http://www.bcpl.lib.md.us/~etowner/anthem.html המנון ארה"ב] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אמריקה
- ja:アメリカ合衆国 ko:미국 ms:Amerika Syarikat simple:United States th:สหรัฐอเมริกา zh-min-nan:Bí-kok

פדרציה

פדרליזם - שיטת שלטון שבה כמה מדינות או "מדינות בדרך" מחליטות להתאגד לישות פוליטית אחת ומוסרות חלק מן הסמכויות לשלטון-על משותף (הקרוי "השלטון הפדרלי"). החברות בפדרציה שומרות על מידה מסויימת של אוטונומיה אך מוסרות לשלטון העל סמכויות בלעדיות בתחומים מרכזיים כגון ביטחון, יחסי חוץ ומערכת מוניטרית. בפדרציה, לכל ישות חברה בפדרציה רשויות שלטון משל עצמה וחוקים משל עצמה, אך כל אלה כפופים למערכת השלטון ולחוקים הפדרליים ולא יכולים לסתור אותם - אם כי הם יכולים להוסיף עליהם. יחס הסמכויות בין חברות הפדרציה לשלטון הפדרלי משתנה ממקום למקום, אם כי נושאי ביטחון וחוץ נמצאים תמיד בסמכות השלטון המרכזי. הבעיה המרכזית של המבנה הפדרטיבי היא שאלת עצמאות החברות בפדרציה והזכות העקרונית והדרך המעשית שבה יכולה חברה לפרוש מהברית. מלחמת האזרחים האמריקנית פרצה בשל ניסיון כזה וקנדה מתמודדת כבר שנים רבות עם דרישות ההיפרדות של חבל קוויבק. הפדרציה מוכרת ביותר בתבניתה האמריקנית אך היא נהוגה גם בגרמניה, קנדה, אוסטרליה, רוסיה, ארגנטינה, מקסיקו, שוויץ והודו.

ראו גם

קונפדרציה קטגוריה:מדע המדינה ja:連邦

אלסקה

Alaska - מדינת אלסקה (ארה"ב)


סמל אלסקה	דגל אלסקה

כינוי המדינה: "The Last Frontier"

תמונה:Ak-locator.png
מיקום המדינה בארצות הברית

בירה

ג'ונו

העיר הגדולה ביותר

אנקורג'

שטח
- סה"כ
- קרקע
- מים
- % מים

מדורגת ראשונה בארה"ב
1,717,854 ק"מ²
1,481,347 ק"מ²
236,507 ק"מ²
13.77%

אוכלוסיה
- סה"כ (2000)
- צפיפות

מדורגת 48 בארה"ב
626,932
0.4/ק"מ²

כניסה לאיחוד
- כניסה מספר
- תאריך

49
3 בינואר, 1959

אזור זמן

אלסקה: UTC-9/-8

רוחב
אורך
גובה:
-פסגה
-ממוצע
-הכי נמוך

1,300 ק"מ
2,380 ק"מ

6,194 מטרים
3,060 מטרים
0 מטרים

אלסקה היא המדינה הגדולה והצפונית של ארצות הברית. נמצאת בקצה הצפון מערבי של יבשת אמריקה צפונית מערבית לקנדה. בירתה ג'ונו. בה שוכן הר מקינלי, הגבוה בהרי צפון אמריקה (6,194 מטר).

מקור השם

השם "אלסקה" נגזר כפי הנראה המילה האלאוטית ל"ארץ גדולה" או "יבשת".

היסטוריה

אלסקה הייתה שייכת לאימפריה הרוסית וזו החכירה את השטח לארה"ב. בשנת 1867 קנתה ארה"ב את אלסקה תמורת 7.2 מיליון דולר מאחר ורוסיה הייתה שקועה בחובות לאחר מלחמת קרים. הצאר הרוסי אלכסנדר השני ראה בה מטרד בלבד, משום ששימשה רק כמקור לפרוות והיתה מרוחקת מרוסיה וקשה להגעה. בזמנו הקנייה היתה בלתי פופולרית בציבור האמריקאי, ושר החוץ וויליאם סיוארד שיזם את הקניה הואשם בבזבוז כספי הציבור. ברבות הימים התגלו באלסקה מרבצים של זהב, פחם, גז טבעי ונפט, כך שהעיסקה היתה, בדיעבד, אחת המוצלחות בהיסטוריה. אלסקה לא הוחזרה בסופו של דבר לרוסיה, בגלל שמיטת החובות עליה הכריזה ברית המועצות לאחר המהפיכה הקומוניסטית, שביטלה את חובותיה של ברית המועצות כלפי מדינות אחרות ואת חובותיהן של ארצות אחרות כלפי ברית המועצות. בשנת 1959 הצטרפה אלסקה לארצות הברית כמדינה ה-49.

כלכלה

באלסקה יש מאגרי נפט גדולים, אולם הקדיחה וההובלה של הנפט גורמים לפגיעה בסביבה, ויש התנגדות ציבורית להרחבתם. בשנת 1989 עלתה על שרטון מכלית הנפט אקסון ואלדז, והנפט שהיא הובילה דרומה נשפך לים וגרם לאסון הסביבתי הכבד בתולדות ארה"ב.

דמוגרפיה

אוכלוסיית אלסקה מנתה בשנת 2000 כ 626,000 איש.

ראו גם

- רכישת אלסקה

קישורים חיצוניים

[http://www.bartleby.com/43/43.html נוסח חוזה קניית אלסקה] קטגוריה:מדינות ארצות הברית
- ja:アラスカ州 ko:알래스카 주 ms:Alaska simple:Alaska th:มลรัฐอะแลสกา zh-min-nan:Alaska

אלסקה

Alaska - מדינת אלסקה (ארה"ב)


סמל אלסקה	דגל אלסקה

כינוי המדינה: "The Last Frontier"

תמונה:Ak-locator.png
מיקום המדינה בארצות הברית

בירה

ג'ונו

העיר הגדולה ביותר

אנקורג'

שטח
- סה"כ
- קרקע
- מים
- % מים

מדורגת ראשונה בארה"ב
1,717,854 ק"מ²
1,481,347 ק"מ²
236,507 ק"מ²
13.77%

אוכלוסיה
- סה"כ (2000)
- צפיפות

מדורגת 48 בארה"ב
626,932
0.4/ק"מ²

כניסה לאיחוד
- כניסה מספר
- תאריך

49
3 בינואר, 1959

אזור זמן

אלסקה: UTC-9/-8

רוחב
אורך
גובה:
-פסגה
-ממוצע
-הכי נמוך

1,300 ק"מ
2,380 ק"מ

6,194 מטרים
3,060 מטרים
0 מטרים

מקור השם

השם "אלסקה" נגזר כפי הנראה המילה האלאוטית ל"ארץ גדולה" או "יבשת".

היסטוריה

כלכלה

דמוגרפיה

אוכלוסיית אלסקה מנתה בשנת 2000 כ 626,000 איש.

ראו גם

- רכישת אלסקה

קישורים חיצוניים

חצי אי

חצי אי הוא שטח יבשה המוקף משלושת צדדיו במים ומצידו האחד ביבשה. קטגוריה:צורות נוף
- ja:半島 ko:반도 simple:Peninsula zh-min-nan:Poàn-tó

קנדה

קנדה היא המדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה. זהו איחוד (פדרציה) בין 10 פרובינציות ושלוש טריטוריות המאוחדות יחדיו בפדרציה הקנדית. קנדה היא מונרכיה חוקתית. היא גובלת בארה"ב מדרום ומצפון מערב. שטח המדינה מגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני, וקנדה תובעת בעלות על חלקים של הקוטב הצפוני. עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, בה נמצא הפרלמנט ובה יושב גם המושל, המייצג את המלכה אליזבת השנייה. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי. קנדה היא המדינה השנייה בעולם בשטחה ורק רוסיה גדולה ממנה. למרות השטח העצום, אוכלוסייתה קטנה יחסית ומונה כ-32,000,000 תושבים. קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים.

מקור השם

מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית (לשונות אינדיאניים) "קנטה" שפירושה כפר. עיון במפות האירופאיות הראשונות של האיזור מראה שנהר אוטווה נקרא אז נהר קנדה. מניחים כי הנהר נקרא על שם הכפר ששכן לגדותיו. בשנת 1876 נוצר הדומיניון תחת השם "קנדה". המונח "דומיניון" נבחר על מנת למנוע אי נעימות עם ארה"ב שהייתה אנטי-מלוכנית. המונח "דומיניון של קנדה" היה בשימוש רחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת 1982, כאשר התחילו לחגוג במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".

היסטוריה

קנדה היתה מיושבת ע"י אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הוויקינגים, בהנהגת ליף אריקסון, שנחתו בווינלנד, אי שם בחוף האטלנטי. הם הקימו מספר ישובים על חופה המזרחי, אך הישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי הצרפתים. ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, החליטו הצרפתים לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותם במושבתם בצפון אמריקה לטובת בריטניה. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה. ב-1 ביולי, 1867, העניקה בריטניה ממשל עצמי למושבותיה ואז הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתיחס לאיחוד הזה. במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. רשמית זכתה קנדה בעצמאות מלאה רק בשנת 1982 עת הצ'רטר שנוסח על ידי פייר אליוט טרודו התקבל בפרלמנט ונכנס לתוקף.

פוליטיקה

הממשלה הפדרלית

קנדה היא פדרציה. שיטת המשטר שלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומלוכה פרלמנטרית. ראש המדינה היא המלכה אליזבת השנייה, המיוצגת על ידי המושל. תפקידי המושל הם: מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלמלכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות. למעשה תפקידו סמלי והוא חסר כוח אמיתי. חוקת קנדה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות), 1982, היות שהפרובינציה של קוויבק סירבה להסתיגויות שהועלו ברגע האחרון, שלטענתה המעיטו בחשיבות העבר הצרפתי של המדינה. עם זאת, ישנו בחוקה סעיף המגן על החופש של יוצאי צרפת, והצרפתית מוכרת כאחת משתי השפות הרשמיות בקנדה. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט. המורכב מהבית התחתון ומסנאט. ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מ-5 שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי, המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון. ראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת. הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה. בקנדה יש שלוש מפלגות עיקריות: מפלגת המרכז (המפלגה הליברלית של קנדה), מפלגת ימין (המפלגה השמרנית) ומפלגת שמאל (המפלגה הדמוקרטית החדשה). מפלגה גדולה נוספת היא המפלגה האזורית שעוסקת בעיקר בענייני קוויבק. יש מספר מפלגות נוספות, אך הן בדרך כלל לא עוברות את אחוז החסימה. המפלגה הליברלית הם מפלגתו של ראש הממשלה הנוכחי, פול מרטין, וקודמו בתפקיד, ז'אן קרטיין, שהנהיג את המדינה במשך 10 שנים. קנדה חברה באו"ם, בחבר המדינות הבריטי, ב-G8, ב-(APEC), בנאט"ו ובחבר המדינות דוברות הצרפתית (La Francophonie).

ממשלות פרובינציאליות

ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה. בכל פרובינציה ישנו גם סגן מושל המייצג את המלכה. סגן המושל מתמנה על ידי ראש הממשלה. רוב המפלגות הפרובינציאליות הן סניפים של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים, פרט לדמוקרטים. בנוסף למפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל. האקלים הפוליטי של קוויבק שונה משאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות, המיוצגים על ידי המפלגה הקוויבקית, ומצדדי הפדרציה, המיוצגים ע"י המפלגה הליברלית של קוויבק. יש שתי מפלגות קטנות נוספות שמנסות לפרוץ את דרכן, ללא הצלחה יתרה.

ממשלות טריטוריאליות

לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות, כי הן נוצרו מכח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלכה. המפקחים מתמנים על ידי הממשלה הפדרלית. ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי וראש הטריטוריה נבחר מבין חברי הפרלמנט המקומי.

פרובינציות וטריטוריות

קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מהממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר. הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה כגון בריאות, חינוך, סעד וכדומה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מהתקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי הוא אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.

כלכלה

הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלת ארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. מאז מלחמת העולם השנייה, הגידול המרשים בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו את הכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים נוספים. בשנת 1989 נחתם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ובשנת 1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם את מקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה דרמטית בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארה"ב. כתוצאה מיחסים אלה, המיתון שהחל בארה"ב ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת, הצליחה קנדה להמנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה צומחת בקצב יפה. שני נושאים עיקריים מעיקים על הכלכלה הקנדית. נושא אחד הוא המשבר ביחסים בין האוכלוסייה דוברת הצרפתית לאוכלוסייה דוברת האנגלית, שעלול להביא לפירוק הפדרציה עקב עמימות בנוגע הגורמים לחוב החיצוני של קנדה, עתידו של סחר חוץ ועוד. למרות החששות מפירוק ממשיכה הכלכלה לצמוח, במיוחד בקוויבק. הנושא השני הוא הגירה לארה"ב של בעלי המקצועות הטכנולוגיים, המכונה לעתים "זליגת המוחות". הסיבות העיקריות לכך הן העובדה שבארה"ב שכר גבוה יותר, מיסים נמוכים יותר והזדמנויות תעסוקה רבות יותר. עם זאת, בזכות תוכניות ההגירה הקנדיות ממשיכים להגיע לקנדה מהגרים בעלי הכשרה במקצועות הדרושים לה. למרות ההגירה קיים קושי בהשתלבות המהגרים בקנדה, בעיקר עקב קשיי שפה וניכור. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת.

גאוגרפיה

2003 מזרח קנדה מאופיין ביערות ושממה בצפון מחד ומחלקים פוריים בדרום מאידך. בדרום מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה. רוב דרום-מרכז קנדה מכוסה מישורים וערבות. מערב המדינה מכיל רכסי הרים - הרי הרוקי. מפרץ הדסון מגיע לנקודה עמוקה ביבשת. בקנדה יש גם מספר ימות גדולות, ביניהן האגמים הגדולים הגובלים בארה"ב. צפון קנדה הוא שממון ארקטי ענק שאקלימו קוטבי — אנשים כמעט ואינם חיים בו. לדוגמה, בשטחה של נונאווט, שגודלה הוא כגודל אירופה המערבית, ישנם רק 30,000 תושבים. רוב הערים ממוקמות בדרום המדינה. הערים הגדולות ביותר (לפי מספר תושבים יורד) הן טורונטו, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון, קוויבק וויניפג

דמוגרפיה

בשנת 2001 היתה האוכלוסיה בקנדה מורכבת מבני הלאומים הבאים: קנדים (הכוונה למי שנולד בקנדה) - 39.2% , אנגלים - 20% , צרפתים - 15.75% , סקוטים - 14% , אירים - 12.9% , איטלקים - 4.29% , אוקראינים - 3.61% , סינים - 3.5% , אינדיאנים - 3.38% , דרום אסיאנים - 3.1% , שחורים - 2.2% , פיליפינים - 1.0% . סך כל הלא-לבנים הוא 13% מהאוכלוסייה. בדומה לפוריות באירופה המערבית, הפוריות בקנדה היא נמוכה. עיקר הגידול באוכלוסיה הוא בזכות ההגירה. קנדה פיתחה מנגנון מתוחכם המצליח לאתר מהגרים מתאימים למדינה, לפי שיטת הניקוד. כל מהגר פוטנציאלי מקבל ניקוד לפי שיטה שמתגמלת במספר נקודות גבוה את מי שהינם בעלי מקצועות נדרשים, צעירים, משכילים ודוברי שתי השפות הרשמיות. כשישית מכלל הקנדים כיום אינם ילידי קנדה. מבחינה היסטורית רוב הקנדים הם נוצרים. כ-42% קתולים וכ-38% פרוטסטנטים. הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה ביותר היא הכנסייה הקנדית המאוחדת. איסלאם היא הדת הצומחת בקצב המהיר ביותר בקנדה, בגלל הגירה מארצות מוסלמיות. בשל המסורות הליברליות, רוב הנוצרים בקנדה לא מציינים את דתם. בקוויבק, בה יושבים רוב הקתולים, אמונה נחשבת לשארית מן העבר - רוב תושבי קוויבק הם אתאיסטים ואינם מתערבים באמונותיהם של אחרים. לעומת זאת, באלברטה אוכלוסייה אוונגליסטית גדולה. בקנדה שתי שפות רשמיות - אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק, אונטריו, ניו ברנזוויק ודרום מניטובה. סקר משנת 2001 הראה כי 6,864,615 אנשים ציינו את השפה הצרפתית כשפתם הראשונה. 17,694,835 אנשים ציינו את האנגלית כשפה ראשונה. ישנן שפות בולטות נוספות, פרט לשתיים הרשמיות: 5,470,820 אנשים ציינו שפה לא רשמית כשפתם הראשונה. מבין השפות הלא רשמיות, סינית תופסת את המקום הראשון עם 853,745 דוברים. אחריה איטלקית עם 469,485 דוברים וגרמנית עם 438,080 דוברים. בנוסף יש הרבה לשונות ילידיות, אך מספר דובריהן קטן — לא יותר מכמה עשרות אלפים. ב-7 ביולי, 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו לשונית ורב תרבותית ברמה הפדרלית. אמנת הזכויות והחירויות הקנדית מציינת כי:
- האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
- הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
- כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם. החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשרת חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית. בשאר הפרובינציות המצב שונה. רב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.

תרבות

למרות שהתרבות הקנדית מושפעת מאד מהתרבויות הבריטית והאמריקאית, יש בה מאפיינים ייחודיים רבים. בעשורים האחרונים התפתחה תרבות קנדית ייחודית, לא מעט בזכות לאומנות קנדית. קוויבק נשארה מרכז של תרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקום המשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי. ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים רבים המגנים על התרבות המקומית. אחתד המאפיינים של התרבות הקנדית הוא קבלת הרב תרבותיות, במקום כור ההיתוך המקובל בארה"ב.

ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי

המנונה הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". למרות שבוצע לראשונה בשנת 1880, הוא לא הפך להמנון הרשמי עד שנת 1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בני המשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון לוויות ויום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים). [http://www.national-anthems.net/files/214_MP3_9d1972c70e6167551f5de2653cd4451d/canadaX.mp3 שמיעת ההמנון]

חגים

ראו גם

- יהדות קנדה

קישורים חיצוניים

- [http://www.populationdata.net מידע על האוכלוסייה]
- [http://canada.gc.ca ממשלת קנדה]
- [http://www.cbc.ca/ רשות השידור הקנדית]
- [http://www.lonelyplanet.com/destinations/north_america/canada אתר של לונלי פלאנט על קנדה] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אמריקה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי als:Kanada ja:カナダ ko:캐나다 ms:Kanada simple:Canada th:ประเทศแคนาดา zh-min-nan:Canada

אוקיינוס הקרח הצפוני

אוקיינוס הקרח הצפוני, הנקרא גם הים הצפוני, הוא האוקיינוס הקטן ביותר בעולם. האוקיינוס, הממוקם כולו סביב ובאזור הקוטב הצפוני הוא הקטן ביותר בין ארבעת האוקיינוסים המוזכרים. שטח האוקיינוס הוא כ-14,090,000 קמ"ר. האוקיינוס תחום על ידי היבשות צפון אמריקה, אירופה, אסיה, האי גרינלנד ואיים נוספים. לאוקיינוס מחוברים מספר ימים: ים קארה, ים מזרח-סיביר, הים הנורווגי, ים ברנטס ועוד. רכס הרים תת ימי, הנקרא רכס לומונוסוב, מחלק את האוקיינוס לשני חלקים: אוקיינוס הקרח האירואסיאתי (הנמצא בצד המזרחי של הרכס) ואוקיינוס הקרח הצפון אמריקאי (הנמצא בצד המערבי של הרכס). שני החלקים נקראים גם נאנסן והיפרבוריאן בהתאמה. left לאוקיינוס זורמים מים רבים בעיקר מן האוקיינוס האטלנטי באמצעות זרם הים הנורווגי, הנכנס לאוקיינוס הקרח וזורם לאורך החוף האירואסיאתי. מים זורמים לתוך האוקיינוס גם מן האוקיינוס השקט דרך מיצר ברינג. זרם המים היוצא מן האוקיינוס זורם בעיקר בזרם הים המזרחי של גרינלנד. טמפ' המים ומליחותם משתנה במשך השנה בהתאם לקיפאון והפשרת הקרח. במשך רוב השנה שטח האוקיינוס מכוסה קרח, מה שמצביע על טמפרטורה נמוכה מ-0 של מי האוקיינוס ומגביל את פעילות בעלי החיים באוקיינוס לאזורים המופשרים והדרומיים יותר. אזור הקוטב והאוקיינוס מהווים את המקור העיקרי לאוויר הקר הגורם, כאשר בקווי הרוחב האמצעיים (20-70 מעלות צפון) נפגש עם אוויר חם מהאזור המשווני לפעילות מזג אוויר ענפה, הכוללת משקעים קפואים (שלג) ונוזליים (גשם). באוקיינוס אין נמלים רבים ולא מתקיים סחר רב, אולם הנמלים העיקריים שלו נמצאים ברוסיה, בערים מורמאנסק וארכנגלסק, כמו כן, באוקיינוס עוברת הדרך הימית הקצרה יותר מרוסיה לצפון אמריקה.

ראו גם

- גאוגרפיה פיסית - מונחים קטגוריה:אוקיינוסים
- ja:北極海 ko:북극해 simple:Arctic Ocean th:มหาสมุทรอาร์กติก zh-min-nan:Pak-ke̍k-iûⁿ

מצר ברינג

מצר ברינג הוא מצר ים המפריד בין סיביר, בנקודה המזרחית ביותר ביבשת אסיה, לבין כף הנסיך מוולס שבאלסקה, הנקודה המערבית ביותר באמריקה הצפונית. המצר קרוי על שמו של ויטוס ברינג, ספן דני שפעל בשרות רוסיה וחצה את המצר בשנת 1728. המצר מקשר בין ים ברינג שבצפון האוקיינוס השקט, לבין אוקיינוס הקרח הצפוני. רוחבו כ-90 ק"מ, עומקו נע בין 30-50 מטר ובדיוק במרכזו שוכנים איי דיומד. המצר קפוא במשך מרבית חודשי השנה (מאוקטובר ועד יוני). בעבר הועלו הצעות לבניית גשר או לחפירת תעלה לרוחב מצר ברינג, כדי לאפשר מעבר יבשתי בין אמריקה לבין אסיה. בעידן הקרח האחרון (החל מ-40,000 לפנה"ס), היה המצר גשר יבשתי שחיבר בין שתי היבשות, הידוע בשם הגשר היבשתי של ברינג. כף הנסיך מווילס נחשב כשריד מאותו גשר יבשתי והינו שמורת טבע לאומית אמריקאית. על פי תיאוריות הנתמכות בידי ארכיאולוגים ואנתרופולוגים רבים, אבותיהם של הילידים האינדיאנים שבאמריקה הצפונית חצו את הגשר היבשתי הזה לפני כ-12 אלף שנים, עברו מאסיה לאמריקה והתפשטו בהמשך דרומה על פני אמריקה הצפונית. ברינג ja:ベーリング海峡 ko:베링 해협

רוסיה

הפדרציה של רוסיה (ברוסית: Российская Федерация) היא המדינה הגדולה ביותר בעולם. שטחה גדול מ-17 מיליון קילומטרים ריבועיים. רוסיה גובלת עם: נורבגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, בלרוס, אוקראינה, גרוזיה, אזרביג'אן, קזחסטן, סין, מונגוליה וצפון קוריאה. רוסיה זכתה בעצמאות עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה הרפובליקה הסובייטית של הפדרציה הרוסית (RSFSR). רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל בזמנו, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, לאחר פירוק ברית המועצות רוסיה ביקשה לקחת את תפקידה ההיסטורי של ברית המועצות כאחת מהמעצמות החשובות בתבל. למרות השאיפות, השפעתה נמוכה בהרבה מהשפעת קודמה והיא איננה נחשבת עוד למעצמת על.

היסטוריה

ההפסדים החוזרים של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה גרמו למהומות קשות בכל הערים הגדולות של האימפריה הרוסית ולהפלת שושלת רומנוב, שמשלה ברוסיה יותר מ-300 שנה. הקומוניסטים תחת הנהגתו של לנין תפסו את השלטון במהפכת אוקטובר ותוך פרק זמן קצר לאחר מכן יסדו את ברה"מ. שלטון הדמים של סטלין גרמו לעלית כוחה של רוסיה במחיר מותם של מיליוני בני אדם. הכלכלה והחברה הסובייטים הגיעה למבוי סתום לאורך שנות ה-70 ומיכאיל גורבצ'וב, שעלה לשלטון באמצע שנות ה-80 הכריז על פרסטרויקה "בניה מחדש" וגלאסנוסט "שקיפות". נסיונו למודרניזציה כשל ונתנו דרור לכוחות שהפילו את המשטר ב-1991 ופירקו את ברה"מ. לאחר פירוק רוסיה היתה נתונה מספר משברים כלכליים וחברתיים. הם שואפים להחליף את הכלכלה המרוכזת שאפיינה את המשטר הישן בכלכלת השוק החופשי.

פוליטיקה

הפדרציה הרוסית היא רפובליקה פדרטיבית. בראש המדינה עומד הנשיא שנבחר בבחירות ישירות לכהונה בת 4 שנים. רוב הכוח המבצע נמצא בידי הנשיא. מקום משכנו של הנשיא הוא הקרמלין הוא ממנה את הפקידות הבכירה במדינה, בין היתר את ראש הממשלה, שחייב לזכות באזור הפרלמנט. הנשיא יכול להוציא הוראות ללא אישור הפרלמנט והוא גם מפקד הכוחות המזוינים והמועצה לביטחון לאומי. הפרלמנט הרוסי מורכב משני בתים. הבית העליון הוא המועצה הפדרטיבית המורכבת מ-178 צירים הנבחרים לתקופת כהונה בת 4 שנים (2 נציגים מכל אחד מ-89 המחוזות). הבית התחתון, הדומה, מורכבת מ-450 צירים שגם כן נבחרים לכהונה של 4 שנים.
מתוכם 225 נבחרים בבחירות כלליות ו225 בבחירות יחסית.

כלכלה

בעשור שלאחר התמוטטות בריה"מ, רוסיה עדיין נאבקת על מנת לבסס כלכלת שוק חופשית ולהשיג צמיחה כלכלית טובה. כלכלתה של רוסיה הצטמצמה בהמלך 5 השנים הראשונות. הירידה החריפה ביותר היא בענפי התעשיה השונים, בעיקר בתעשיה הכבדה. בשנת 1997 רוסיה ראתה תחיה כלכלית, אך באותה שנה עקב המשבר הכלכלי באסיה, גרם לירידה חדה ברובל ותנאי החיים. הכלכלה התאוששה ולאחר מכן גדלה בקצב בשנתי של 6% בין 1999 ל-2002. בעיקר בזכות הרובל החלש ומחירי הנפט הגבוהים. ההתאוששות יחד עם המאמץ הממשלתי ב2000 ו2001 לקידום הטכנולוגית החקלאיות המפגרות, הביאו לגידול ביוזמה עסקית והשקעות חוץ ברוסיה. רוסיה עדיין תלויה מאד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ. יצוא חומרי הגלם מרכיב כ-80% מהתוצר הלאומי הגולמי. הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים, היות והכלכלה מנוהלת ע"י מונופוליות ענקיות. הבנק האירופאי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה אם בכלל.

מחוזות

הבנק העולמי הפדרציה הרוסית מורכבת ממספר רב של מחוזות, רפובליקות ואזורים אוטונומיים. סך הכל 89 מחוזות. ישנן 21 רפובליקות שנהנות מרמה גבוהה של אוטונומיה ברוב ענייני הפנים. לרוב הרפובליקות מורכבות מבני המיעוטים השונים. שאר השטח מורכב מ-49 "אזורים" (oblast) ו-9 "טריטוריות" (krai) מתוכן 10 הן נפות אוטונומיות (autonomous okrug), ואזור אוטונומי אחד (autonomous oblast). פרט לחלוקה הזאת ישנן ערים פדרליות - מוסקבה וסנט פטרבורג. לאחרונה נוספו 7 מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים מחוזות פדרליים והם נוצרו לצורך ניהול של שלטון פדרלי.

גאוגרפיה

מחוזות פדרליים הפדרציה הרוסית מכילה את רוב יבשת אירואסיה. למרות שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי האקלים העולמיים חלים בו. בחלק האירופאי וגם בחלק האסיתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה ערבה בדרום ומיוערים בכבדות בצפון עם גידולי טונדרה ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, כמו למשל הרי קווקז, שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה - הר אלברוס (5,663 מ'). בנוסף להרי קווקז יש ישנה שרשרת הרים נוספת - הרי אלטאי. בחלקים המזרחיים מתנשא רכס ורחויאנסק. במרכז יש את רכס הרי אורל המחלקים את אירואסיה לאסיה ואירופה. אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 ק"מ הגובלים עם אוקיינוס הקרח הצפוני, האוקיינוס השקט וכמה ימים פנימיים כמו הים השחור, הים הבלטי והים הכספי. מספר ימים הם חלקים של אוקינוסים כמו ים בארנץ הים הלבן, ים קארה, ים לאפטייב והים הסיבירי הצפוני שהם חלק מהאוקינוס הצפוני. ים ברינג, ים אוחוצק והים היפני הם חלק מהאוקינוס השקט. האיים הגדולים הם: נוביה זמליה, אדמתו של פרנץ-יוזף, האיים הסיביריים החדשים, אי ורנגל, האיים הקוריליים והאי סחלין. בנוסף לימים זורמים ברוסיה כמה עשרות נהרות גדולים. לרשימת הנהרות ראו נהרות רוסיה. הימות הגדולות הן - ימת בייקל שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, ימת לאדוגה וימת אונגה. ראו גם ימות רוסיה.

רצועות הזמן

ברוסיה יש 11 אזורי זמן שונים. המידע הזה מטעה במידת מה, כי זה לא מראה את הרוחב האמיתי של המדינה, אלא יותר את הרוחב היחסי של החלק הצפוני. הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי הדיאומד הגדול (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר בינהם הוא כ6,600 ק"מ. בניגוד לזה, המרחק בין שתי הנקודות הכי רחוקות ברוסיה הוא כ-8,000 ק"מ (לשם השווה - אורך קו המשווה הוא כ-40,000 ק"מ).

דמוגרפיה

צפיפות האוכלוסין הממוצעת ברוסיה היא נמוכה למדי. החלק האירופאי צפוף מהחלק האסיאתי. ברוסיה יש יותר מ-160 קבוצות אתניות שונות. לפי מרשם האוכלוסין 79.8% הם רוסים. השפה הרוסית היא השפה הרשמית היחידה, אך רפובליקות אוטונומיות מכניסות לעתים קרובות את השפות האתניות כשפה רשמית שניה ברפובליקה. האלפבית הקירילי הוא היחיד שמשמש את האוכלוסיה ברוסיה. רוב הרוסים הם נוצרים אורתודוקסים. מיעוטים נוספים הם המוסלמים, הפרוטסטנטים, היהודים ועוד.

ראו גם

- יהדות רוסיה
- אנטישמיות ברוסיה
- שליטי רוסיה וברית המועצות

קישורים חיצוניים

- [http://www.gov.ru Gov.ru] - פורטל של הממשלה הרוסית (ברוסית)
- [http://www.kremlin.ru/eng/ האתר הרשמי של הקרמלין], באנגלית
- [http://www.council.gov.ru/index_e.htm האתר הרשמי של הבית העליון בפרלמנט הרוסי]
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/ussrfall.html התפרקות ברית המועצות] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אסיה קטגוריה:מדינות אירופה
- als:Russland ja:ロシア ko:러시아 ms:Russia roa-rup:Rusii simple:Russia th:สหพันธรัฐรัสเซีย zh-min-nan:Lō·-se-a

הוואי

Hawai'i - מדינת הוואי (ארה"ב)

125px	125px
סמל הוואי	דגל הוואי

כינוי המדינה: "The Aloha State"

תמונה:Hi-locator.png
מיקום המדינה בארצות הברית

בירה

הונלולו

העיר הגדולה ביותר

הונלולו

שטח
- סה"כ
- קרקע
- מים
- % מים

מדורגת 42 בארה"ב
28,337 ק"מ²
16,649 ק"מ²
11,672 ק"מ²
41.2%

אוכלוסיה
- סה"כ (2000)
- צפיפות

מדורגת 42 בארה"ב^nd
1,211,537
43/km²

הצטרפות לאיחוד
- מצטרפת מספר
- תאריך

50
21 באוגוסט, 1959

אזור זמן

הוואי: UTC-10/ (ללא שעון חורף)

אורך
גובה:
-פסגה
-ממוצע
-הכי נמוך

2450 ק"מ

4,205 מטרים
925 מטרים
0