Home About us Products Services Contact us Bookmark
:: wikimiki.org ::
בלגיה

בלגיה

בלגיה (בצרפתית: Belgique; בהולנדית: België; בגרמנית Belgien; באנגלית Belgium) היא מדינה באירופה. פדרציה שבירתה בריסל, שהיא גם מרכז שלטוני לאיחוד האירופי ולברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאטו. ראש המדינה: המלך אלברט השני. תושביה מדברים הולנדית, צרפתית וגרמנית. המדינה גובלת בהולנד מצפון, גרמניה ולוכסמבורג ממזרח וצרפת מדרום ושוכנת לחופי הים הצפוני ממערב. הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעיתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת הולנדית, והיא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ובאופן מוגבל גם באוצר המילים. על כל פנים, מאז החתימה על איחוד השפות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שמזערו את ההבדלים המעטים שהיו.

היסטוריה

תקופת מלחמת העולם הראשונה

תוכנית גרמניה (תוכנית שליפן) למלחמה כללה הנחתת מכה מוחצת על צרפת, ואז פניה בכדי להתמודד עם הצבא האיטי יחסית של האימפריה הרוסית. במקום להתמודד עם צרפת פנים אל פנים, נתפס כנבון יותר לתקוף אותה מהצפון. בכדי לעשות זאת, היה על הצבא הגרמני לעבור דרך בלגיה. גרמניה ביקשה מעבר חופשי דרך הטריטוריה הבלגית, בהבטחה שבלגיה תהפוך לבת בריתה של גרמניה אם תסכים למעבר זה. כאשר בלגיה סירבה, פלשה גרמניה לבלגיה ב-4 באוגוסט 1914. בתגובה על כך הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה. הגרמנים נתקלו בהתנגדות עזה ליד המבצרים של העיר הבלגית לייז'. בינתיים שלחה בריטניה צבא לצרפת, ואף הוא התקדם לתוך בלגיה. ב-20 באוגוסט כבשו כוחות גרמנים את בריסל, וב-9 באוקטובר הסתיים ה-המצור על אנטוורפן, ואנטוורפן נפלה בידי הגרמנים - בלגיה נכבשה כמעט כולה. מספר הקורבנות של בלגיה במלחמה עקובה מדם זו היה נמוך יחסית: 13,700 חיילים ו-30,000 אזרחים בלגים נהרגו במהלך המלחמה. כיום מחולקת בלגיה לשני חלקים אתניים, פלמי וואלוני, וניתן לומר שלולא הבירה בריסל ובית המלוכה, הייתה בלגיה מפוצלת לשתי מדינות.

פוליטיקה

השלטון הבלגי הוא במבנה פדרלי שאושר בשנת 1993, המדינה מחולקת בין 3 סמכויות: השלטון המרכזי, המחוזות וקהילות השפה, אין היררכיה בין שלוש מדינויות אלה ולכול אחת מהם יש סמכות משלה, לאף אחד מהם אסור להתערב בעינינים שלא תחת סמכותה, לכן המגמה בין החשובות בפוליטקה הבלגית היא המעבר של הכוח לשלטון האזורי מהשלטון המרכזי. השלטון המרכזי - רשאי לעסוק בתחומים בהם האחידות הבלגית חשובה כדי לישמור שיוויון ואחדות כמו תקציבים, אכיפת החוק, משפט, ביטחון המדינה, מדיניות בתחם המטבע, המס, התחרויות והביטוח הלאומי. המחוזות, או היחידות הפדרליות הן:
- פלנדריה, בצפון בלגיה, דוברי הולנדית
- ולוניה, דרום בלגיה, דוברי צרפתית. השפה העתיקה וולונית[http://en.wikipedia.org/wiki/Walloon_language], הקרובה לצרפתית, מדוברת אף היא, אולם היא הולכת ונכחדת. בואלוניה קיים גם מיעוט קטן דובר גרמנית.
- בריסל שבה 80% דוברי צרפתית ו- 20% דוברי הולנדית. קיימות 19 עיריות דו-לשוניות, העוסקות ואחראיות למקרים סוציואקונומיים בשטחים המוקצבים להן. התושבים בוחרים שלטון מקומי, לו יש סמכות מחוקקת ומבצעת (תחת השלטון הפדרלי) העוסקת בסחר חוץ, סביבה, משטר השקעות ותמריצים. קהילות השפה - הקהילה הפלמית מורכבת מתושבי אזור פלנדריה וכן מ- 20% מתושבי איזור בריסל המדברים הולנדית. הקהילה הצרפתית מורכבת מתושבי ולוניה וכן מ- 80% מתושבי איזור בריסל המדברים צרפתית. הקהילה הגרמנית קטנה יחסית (פחות מ-100,000 איש במזרח ולוניה), אך שוות זכויות לשתי הקהילות האחרות ויש לה גופים מחוקקים משלה. הקהילות אחראיות לנושאי תרבות וחינוך וכן תחומים בהם הפעילות קשורה בהכרח לשפה.

כלכלה

הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בין לאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת מוצרים כמו חומרי בניין בצורה שלמה לאחר עיבוד המוסיף לערך המוצר יותר מ-50% היצור שלה היא מיצאת למדינות חוץ, נתון זה יכול להגיע ל-80% כאשר מדובר בטקסטיל וזכוכית. מפני המיקום של המדינה, היא משמשת בעיני ארצות רבות מיקום למעבר סירות בשביל הפצה לשאר השווקים האירופאים. בלגיה משמשת כציר מסחרי חשוב במערב אירופה מפני שהיא סוחרת רבות עם מדינות האיחוד האירופי. מפני שבבלגיה יש 3 קבוצות הדוברות שפות שונות (צרפתית, גרמנית והולנדית) המסחר שם פועל בצורה שיוויונית וחופשית, מה שהופך את השוק בבלגיה לשוק מבחן ונקודות התחלה למוצרים רבים. הסביבה המיסחרית בבלגיה פשוטה להבנה ולפעולה; יחד עם זאת יש בלבול בין השלטון הכללי לבין השלטון האזורי מה שלפעמים פוגע בהבנת הפועל. כלכלת השוק בבלגיה מפותחת ביותר, מה ששם אותה בין המקומות הראשונים בין המדינות המתועשות .סקטור השירותים מהווה כ-75% מהתל"ג הבלגי, התעשייה כ-24%, והחקלאות כ-1.3% .בלגיה היא שוק קטן ופתוח עם יחס סחר חוץ לתל"ג של כ-84% ליבוא וכ-79% ליצוא. בשנתיים האחרונות היתה ירידה בפעילות הכלכלית – בדומה למדינות המערב האחרות, אך באופן חריף פחות מארה"ב או גרמניה. לבלגיה יש מספר בעיות שאינן משתנות בהרבה ובינהן הקושי ביצירת מקומות עבודה חדשים. כמו שיש אזורים בהם האבטלה היא קבועה ועוברת דורות, המיסים גבוהים ושוק העבודה נוקשה הנשלט על ידי חוקי עבודה בלתי גמישים אך השכר מן הגבוהים באירופה. לבלגיה יש חוב ציבורי גדול (בגלל הריבית) בנוסף לזה לבלגיה צפויה בעית הזדקנות האוכלוסיה ולפיכך בעיית הגדלת תשלומי העברה, בעיה זאת צפויה לשנת 2010 וכבר היום מנסים הבלגים למצא תרופה למכה על ידי דיונים על כיסוי דמי אבטלה גבוהים כאשר הפלמים יכסו למעשה.

גאוגרפיה

2010 בלגיה שוכנת בצפון מערב אירופה והיא גובלת עם הולנד בצפון, צרפת בדרום, גרמניה ולוכסמבורג מזרח. רוב הארץ שפלה למעט הרי הארדנים בדרום מזרח. הנהר הגדול ביותר הוא נהר הסכלדה.

חלוקה למחוזות, פרובינציות וקהילות

בלגיה מחולקת לשלוש קהילות עיקריות והן: הקהילה הפלמית, הקהילה הדוברת צרפתית והקהילה הדוברת גרמנית. בלגיה מחולקת לשלושה אזורים פדרליים שונים: בריסל-מחוז הבירה (כ-80% דוברי צרפתית אבל מחוז דו-לשוני באופן רשמי, עם אוכלוסייה של 980,000 תושבים), פלנדריה (בעיקר דוברי הולנדית עם אוכלוסייה של 6,000,000 תושבים) וולוניה (בעיקר דוברי צרפתית עם אוכלוסייה של 3,360,000 תושבים, ומיעוט קטן של דוברי גרמנית). שני האזורים, ולוניה ופלנדריה, מחלוקים כל אחד מהם לחמש פרובינציות והן: #פלנדריה (בהולנדית Vlaanderen, בצרפתית Flandre); עיר הבירה בריסל (בצרפתית Bruxelles, בהולנדית Brussel, בגרמנית Brüssel) #
- אנטוורפן (בהולנדית Antwerpen, בצרפתית Anvers); עיר הבירה אנטוורפן #
- לימבורג (בהולנדית Limburg, בצרפתית Limbourg); עיר הבירה הסלט #
- פלנדריה המזרחית (בהולנדית Oost-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Orientale); עיר הבירה גנט (בהולנדית Gent, בצרפתית Gand, באנגלית Ghent) #
- פלנדריה המערבית (בהולנדית West-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Occidentale); עיר הבירה ברוז' (בהולנדית Brugge, בצרפתית ובאנגלית Bruges) #
- ברבנט הפלמית (בהולנדית Vlaams-Brabant, בצרפתית Brabant Flamand); עיר הבירה לוון (בהולנדית Leuven, בצרפתית Louvain) #ולוניה (בהולנדית Wallonië, בצרפתית Wallonie); עיר הבירה נאמור #
- ברבנט הולונית (בהולנדית Waals Brabant, בצרפתית Brabant Wallon); עיר הבירה ואבר (בצרפתית Wavre, בהולנדית Waver) #
- נאמור (בהולנדית Namen, בצרפתית Namur); עיר הבירה נאמור #
- לייז' (בהולנדית Luik, בצרפתית Liège בגרמנית Lüttich); עיר הבירה לייז' #
- אינו (בהולנדית Henegouwen, בצרפתית Hainaut); עיר הבירה מונס (בצרפתית Mons, בהולנדית Bergen) #
- לוקסמבורג (בהולנדית Luxemburg, בצרפתית Luxembourg); עיר הבירה ארלון (בצרפתית Arlon, בהולנדית Aarlen, בלוקסמבורגית Arel) #בריסל-מחוז הבירה (בהולנדית Brussels Hoofdstedelijk Gewest, בצרפתית Région de Bruxelles-Capitale, בגרמנית Die Region Brüssel-Hauptstadt); במחוז ישנה קהילה דוברת פלמית וקהילה דוברת צרפתית צרפתית

דמוגרפיה

בלגיה נחלקה זמן רב בין המדינות הסובבות אותה או שהשתיכה לארצות השפלה לכן האוכלוסיה שלה מפולגת לדוברי הולנדית ודוברי צרפתית, יש להניח כי התושבים הראשונים היו הקלטים. כיום בבלגיה יש מעל 10 מיליון תושבים, כאשר 57% הם פלמים, 42% וואלונים ו־1% אחרים. הדת השולטת במדינה היא הנצרות, כאשר 88% הם קתולים, 1% מוסלמים, 11% אחרים.

יהדות בלגיה

היהודים הגיעו לדרום ארצות השפלה במאה ה-13 ואולם בימנו יש שם יהודים מעוטים במאה ה-16 הגיעו לאזור יהודים מפורטוגל ורובם התישבו באנטוורפן אך משהוקמה אמסטרדם קהילת האנוסים שחזרו ליהדות בגלוי הצטרפו לקהילה זו. בסוף המאה ה-18 יכלו היהודים להתיישב בגלוי בבריסל ובאנטוורפן ואולם השלטונת הטילו עליהם מיסים כבדים כדי להגביל את מספרם. במרוצת המאה ה-19 התפתחה הקהילה היהודית בבלגיה במתכונתן של יהודי צרפת. בסוף המאה ה-20 הגיעו לבלגיה יהודים ממזרח אירופה ומרכזה. קהילת בריסל הייתה נתונה להשפעת הצרפתים וקהילת אנטוורפן להשפעת יהודי מזרח אירופה. כאשר גרמניה ספחה את בלגיה במלחמת העולם השניה ברחו רוב היהודים לצרפת והשאר נשלחו למחנות השמדה.

קישורים חיצוניים


- [http://www.moit.gov.il/NR/exeres/BD82D8CB-3190-47DA-80AB-5B45EA062E83.htm המסחר עם בלגיה, אתר משרד התמ"ס]
- [http://www.bh.org.il/Communities/Archive/Antwerph.asp הקהילה היהודית באנטוורפן, בלגיה.] מתוך אתר בית התפוצות" קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Belgien fiu-vro:Belgiä ja:ベルギー ko:벨기에 ms:Belgium simple:Belgium th:ประเทศเบลเยียม zh-min-nan:Belgien

צרפתית

צרפתית (le français, la langue française) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר, שמתוכן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מין הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחי העבר של האימפריה הרומית. בזמן ימי הביניים המאוחרים עם עלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פאריס, הפך ניב פאריס לצרפתית התקנית. עם הקולוניאליזם בצרפת, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים וכיום משמשת הצרפתית כשפת אם בפי שבעים ושבע מיליון איש (המכונים פרנקופונים). זאת ועוד השפה הצרפתית היא אחת השפות המועדפות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם והיא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדימניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר הבינלאומי).

הגיית וכתיבת השפה הצרפתית

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסא של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית.

עיצורים

העיצורים הצרפתים הם פשוטים יחסית.
Cc - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
Çç - נהגה כהגיית סמ"ך בלבד.
Qq - נהגה ככ"ף דגושה בלבד.
CHch - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
Gg - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
GUgu - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בלבד.
Jj - נהגה כ-ז' בלבד.
GNgn - נהגה כנו"ן מרוככת.
Hh - אינו נהגה.
Rr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
RRrr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
Ss - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך.
Xx - נהגה כ-קס, גס, גז, בעיקר גז.

- האותיות Yy, Kk, Ww משמשות מלים שאולות בלבד.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הינו מורכב יחסית.

תנועות רגילות

Aa - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ee - בהברה פתוחה נהגית כצרה, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע.
Oo - בהברה פתוחה נהגית כהגיית חולם, בהברה סגורה נהגית פתוחה יותר.
Ii - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Uu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קובוץ וחיריק, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
EUeu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצרה כהגיית הצירוף האנגלי IR שבמלים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
AIai/Èè/EIei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
AUau/EAUeau/Ôô - נהגים כהגיית o בהברה סגורה, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
Îî - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OUou - נהגה כהגיית קובוץ.
Éé - נהגה כהגיית e בהברה פתוחה גם כאשר מופיע בהברה סגורה, בסוף מילה מסמן שהתנועה נהגית.
OIoi - נהגה ווא.

תנועות מאונפפות

אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.

קישור מלים

בצרפתית בדרך כלל העיצור האחרון במילה הרשומה אינו נהגה, אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כמילה אחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים: # לאחר תוויות ידוע. # לפני או אחרי כינוי גוף. # לאחר שם תואר קודם. # לאחר מילות יחס בנות הברה אחת. # לאחר תארי הפועל בני הברה אחת. # לאחר est.
- זה אף פעם לא קורה לאחר המילה et.

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 4 זמנים פשוטים ו-4 זמני פרפקט. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ~ir
- צורת העבר הפשוט נדירה יחסית בדיבור, ובדיבור ישנה העדפה ברורה לפרפקט ההווה(passé composé) לביטוי העבר.
- צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב בעיקרון ישנה העדפה בשימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני העבר הפשוט או פרפקט ההווה לציון איזושהי פעולה בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
- צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית יש לשים ne לפני הפועל המוטה או n' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה ו-pas לאחריו. ישנן עוד צורות שלילה בהן מוחלפת המילה pas במלים אחרות. ne...plus - לא עוד
ne...jamais - מעולם לא
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד
ne...que - לא רק
ne...personne - אף לא
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle - לא חלק

- על מנת לענות בחיוב על שאלה שלילית יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה, או m', t', s', nous, vous, s' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני

הבינוני של ההווה
צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מילת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant)
הבינוני של העבר
צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את קול הסביל ואת זמני הפרפקט. הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה: # פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.
- יוצאי דופן: להיות être) - été) שייכות (avoir) - eu

זמני הפרפקט

צורות הפרפקט מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר avoir בזמנים השונים.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.
- רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

נטיות שמות עצם

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו שם העצם ולכמותו.

מגדר בשמות התואר

# מתווספת E~ # אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף. # סיומת X~ הופכת לסיומת se~ # סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille # סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne. # כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète. # כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère. # סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי. # סיומת c משתנה ל-che. # כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue. # כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

# נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף. # זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן: ## סיומת al ביחיד הופכת לסיומת eux ברבים. ## לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים. קטגוריה:שפות רומאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:צרפת קטגוריה:בלגיה קטגוריה:קנדה als:Französische Sprache ja:フランス語 ko:프랑스어 simple:French language th:ภาษาฝรั่งเศส zh-min-nan:Hoat-gí

הולנדית

הולנדית (בהולנדית: Nederlands ; באנגלית: Dutch) היא שפה אירופאית המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופאיות. ההולנדית מדוברת כשפת אם בפי למעלה מ-21 מיליון אנשים ברחבי העולם, מרביתם תושבי הולנד (15 מיליון) ובלגיה (6 מיליון). רבע מיליון נוספים דוברים את השפה במושבה ההולנדית לשעבר סורינאם. 3 מיליון אנשים נוספים דוברים אותה כשפה שנייה, רובם תושבי בלגיה. יש המונים בין דוברי הולנדית גם כ-6 מיליון דוברי אפריקאנס. בבלגיה מכונה השפה לעתים פלמית (Vlaams), אך במסמכים רשמיים, מילונים, וכו' היא נקראת תמיד הולנדית. ההבדלים בין ההולנדית המדוברת בהולנד לבין זו המדוברת בבלגיה מסתכמים בעיקר בתחום המבטא, ובאופן מוגבל מוגבל באוצר המילים. למרות שההולנדית היא השפה ה-37 בעולם (מתוך 6,500 שפות לערך), זוהי השפה ה-11 בתפוצת הפרסומים בעולם. הולנדית היא אחת השפות הקרובות ביותר לאנגלית, במיוחד מבחינת אוצר המילים שלה (השפה הפריזית המדוברת בצפון הולנד קרובה לאנגלית עוד יותר), אך מבחינת מבנה המשפט וההגיה היא קרובה יותר דווקא לגרמנית תחתית (Plattdüütsch). השפה ההולנדית נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני. לצורך כתיבת ההולנדית נעשה שימוש ב-26 אותיות.

הגייתה וכתיבתה של השפה ההולנדית

תנועות בשפה ההולנדית

A - נהגה כמו פתח או קמץ גדול.
AA - נהגה כמו פתח או קמץ גדול.
E - בהברה לא מוטעמת נשמע כמו שווא נע בהברה מוטעמת נשמע כמו סגול.
EE - נהגה כמו סגול או צרה.
EU - נהגה כמו Ö הגרמני שהו דומה לצליל IR שמופיע במילים כמו VIRGIN או FIRST באנגלית.
I - נהגה כמו סגול.
IE - נהגה כמו חיריק.
O - נהגה כמו å הסקנדינבי שיכול להיות לפעמים צליל ביניים בין O ל-A ולפעמים כמו הצליל של חולם מלא.
OE - נהגה כמו קובוץ או שורוק.(כמו U בגרמנית).
OO - נהגה כמו חולם.
U - נהגה כמו Ü הגרמני שהוא מין צליל ביניים בין U ל-I.
UU - נהגה כמו חיריק בקדמת הפה עם שפתיים כמעט סגורות.

דו תנועות(דיפטונגים)

AAI - נהגה כמו אַייְ, צירוף של התנועות AA ו-IE.
AY - נהגה אַיי.
AUW - נהגה כמו OU בדיוק, צירוף הצלילים אַוּ ואוֹוּ.
EI - נהגה כמו IJ בדיוק, כמו צליל הביניים בין אַיי לאֶיי.
IJ - נהגה כמו EI בדיוק, כמו צליל הביניים בין אַיי לאֶיי.
EEUW - נהגה אֵוו, צירוף התנועות IE ו-OE.
IEUW - נהגה אִיוו. כמו UW בדיוק, צירוף התנועות UU ו-OE.
OOI - נהגה אוֹיְ, צירוף התנועות OO ו-IE.
OEI - נהגה כמו צירוף התנועות OE ו-IE.
OU - נהגה כמו אַוו. כמו AUW בדיוק, צירוף הצלילים אַוּ ואוֹוּ.
UI - נהגה שילוב התנועות EU ו-IE.
UW - נהגה כמו אִיוו. כמו IEUW בדיוק, צירוף התנועות UU ו-OE.

עיצורים בשפה ההולנדית

העיצורים: F, H, K, L,M, N, P, S, T, Z נהגים בדומה לאנגלית.
J - נהגית כמו י' עיצורית או כמו Y באנגלית.
B - נהגה כמו P בסוף מילה וכמו B בכל מקום אחר.
D - נהגה כמו T בסוף מילה וכמו D בכל מקום אחר.
CH - נהגית כמו הצליל של כ' לא דגושה.
G - נהגה כמו הצליל של כ' לא דגושה כאשר נמצא בתוך הברה, בכל מקום אחר נהגה יותר גרוני, בחלק אחורי יותר של הפה.
NG - הגה אפי הנהגה בחלק האחורי של הלשון, כמו NG במילה האנגלית SING.
NJ - הגה אפי נחצה הנהגה בחך.
R - נהגה או כעיצור שיני, או כעיצור חוכך עינבלי הנהגה במגע הענבל בלשון או בהימצאותו בקרבתו.
SJ - נהגה כמו ש ימנית או כמו SH באנגלית.
TJ - נהגה כט' נחצה, או כמו CH באנגלית.
V - נהגה כ-F.
W - לפני R נהגה כמו V במקרים אחרים נהגה כ-W שפתי-שיני הנחתך במגע של השפה העליונה בשניים העליונות.

הבדלי הגייה בין ההולנדית של הולנד וזו של בלגיה


- הצליל G נהגה בהולנדית צפונית כמו כ' רפה בעברית, בהולנדית דרומית צליל אחורי יותר וקולי.
- הצלילים S ו-Z נהגים בהולנדית צפונית כצלילים שורקים, ובהולנדית דרומית כמו באנגלית.
- הצליל V בהולנדית צפונית קרוב יותר ל-F, בהולנדית דרומית קרוב יותר ל-V אנגלית.
- הצליל W בהולנדית צפונית קרוב יותר ל-V באנגלית, ובדרומית קרוב יותר ל-W באנגלית.
- הצליל R נהגה בהולנדית צפונית בשתי דרכים: בתחילת הברה כ-ר' ענבלית (בדומה לעברית), ובסוף הברה כעיצור רטרופלקסי (דומה ל-R אנגלית). בהולנדית דרומית ה-R היא עיצור לשוני-שיני.
- התנועות OO ו-EE "מתעגלות" בהולנדית צפונית ונהפכות לדיפתונגים. בהולנדית דרומית "אוֹ" ו-"אֵ", בצפונית "אוֹאוּ" ו-"אֵי" בהתאמה.
- הדיפתונגים EI ו-IJ בהולנדית צפונית קרובים יותר ל-אַי, בדרומית קרובים יותר ל-אֵי. קטגוריה:שפות גרמאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:הולנד קטגוריה:בלגיה קטגוריה:סורינאם

אנגלית

אנגלית (English) היא אחת השפות המדוברות ביותר בתבל, ולדעת רבים היא השפה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בימינו. מאות מיליוני בני אדם מוגדרים כדוברי אנגלית, בין כשפת אם ובין כשפה שנייה (מספר דוברי מנדרינית וספרדית גדול יותר, כנראה). התפשטותה של השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית וכשזו דעכה, גדלה חשיבותה עקב התעצמותה של ארצות הברית, מבחינה צבאית, מדעית, כלכלית ותרבותית. אנגלית היא שפתן הרשמית של אנגליה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בארצות הברית, לעומת זאת, אין כל שפה רשמית, הגם שהשפה האנגלית משמשת את מרבית תושביה ואף את הממשל האמריקני, יותר מכל שפה אחרת. בניתוח התפתחות השפה לאורך השנים, נוהגים להבחין בין ארבעה שלבי התפתחות עיקריים, גם אם ה"גבולות" ביניהם אינם חדים:
- אנגלית עתיקה (Old English). מבחינות מסויימות, זו דומה יותר לשאר שפות הגרמאניות העתיקות (דוגמת גוטית ואיסלנדית עתיקה) מאשר לאנגלית מודרנית; דוברי אנגלית מודרנית כמעט ולא יכולים להבין אנגלית עתיקה.
- אנגלית תיכונה (Middle English). זו הייתה שפתו של המשורר ג'פרי צ'וסר, מחבר "מעשיות קנטרברי" (The Canterbury Tales) ומי שנחשב למייסד השירה האנגלית. בשלב זה כבר ניכרת ההשפעה של הכיבוש הנורמני.
- אנגלית מודרנית מוקדמת (Early Modern English). זו הייתה שפתו של שייקספיר. השוני בין אנגלית זו ובין האנגלית המודרנית יכול להזכיר לכמה את השוני בין העברית בה כתוב התנ"ך ובין העברית המדוברת כיום.
- אנגלית מודרנית (Modern English).

שינויים בדקדוק

במהלך התפתחות האנגלית עברה השפה תהליך מסיבי של סינקרטיזם מורפולוגי. הבחנות שהיו קיימות בשפות הגרמאניות, ובפרט באנגלית עתיקה, אבדו. בין ההבחנות שאבדו ניתן למנות את חלוקת שמות העצם למינים (בגרמנית, לדוגמה, עדיין נותרו אותם השלושה: זכר, נקבה ונאוטרום) והבחנה ביחסות (בגרמנית קיימות עדיין אותן ארבעת היחסות: נומינטיב, גנטיב, אקוזטיב ודטיב). באופן מוגבל, נותר הבדל בין סימון שייכות (מסומן ב־s באנגלית מודרנית, ומקורו בגנטיב הקדום) לצורה שאינה מסמנת שייכות. גם נטיית הפועל הופשטה. באנגלית עתיקה הפועל נטה בכמה וכמה צורות, לפי הזמן, המין, המודוס, הגוף, וכו'. חשוב לציין שגם אם המורפולוגיה הפעלית עברה פישוט, הרי שהבחנות חדשות נוספו בצורה פריפרסטית; כך לדוגמה הניגוד עבר:לא-עבר (הלא-עבר כיסה, מבחינת המשמעות, גם את ה"עתיד", באופן שמזכיר את המצב בגרמנית) השתנה לעבר:הווה:עתיד, כשהמסמן של ה"עתיד" הוא פריפרסטי: בעזרת will/shall. המעבר מצורות סינתטיות, שבהן ההבחנות הדקדוקיות מסומנות בגבול ה"מילה", לצורות פריפרסטיות, בהן ההבחנות מסומנות בעזרת "מילים" נפרדות, הוא מאפיין כללי חשוב של חלק גדול מהשינויים שהתרחשו בשפה האנגלית. באנגלית עתיקה עוד נשארה ההבחנה יחיד:זוגי:רבים (בדומה ל"דקה:דקותיים:דקות" בעברית), שהפכה ליחיד:רבים ברוב השפות ההודו-אירופיות, במקומות מעטים (כך בכינויי־הגוף). ההבחנה הזו, המורפולוגית, אבדה לגמרי באנגלית מודרנית. עדיין אפשר להביע דבר דומה, בחלק מהמקרים, בעזרת צורה פריפרסטית, you two לדוגמה. אנלוגיה התרחשה בהבחנה בין צורת היחיד וצורת הרבים (משאבדה ההבחנה ביחסות וצמצום הבחנת המספר ליחיד:רבים, זו ההבחנה המורפולוגית העיקרית שבשם העצם). הצורה הנפוצה ביותר באנגלית מודרנית היא בניגוד אפס:s, כך שצורת היחיד מסומנת בהעדר סיומת, וצורת הרבים מסומנת בסיומת s (כאשר יש יחסי אלומורפיה בין המסמנים בכתיבה ובדיבור, לפי הצליל שבסוף המילה. כך boys נהגה boyz, וצורת הרבים של box היא boxes ולא boxs). צורות אחרות, שאינן ב־s, קיימות במספר מילים; חלקן משמרות צורה אנגלית עתיקה יותר (כך ב־man:men (באנגלית עתיקה: man/mon:men) וב־ox:oxen (באנגלית עתיקה: oxa:oxan)) וחלקן מקורן זר (כך criterion:criteria, מיוונית). לכינויי הרומז / התווית המיידעת se באנגלית עתיקה היתה נטיה ענפה: לפי מין, מספר ויחסה. מאוחר יותר כבר התקבע תפקידו כתווית מיידעת ונטייתו צומצמה ל־the בלבד. בגרמנית, לשם השוואה, עדיין קיימות למקבילה שלו צורות רבות: der, die, das, den, des, dem. למעשה, הבחנות של הביטוי השמני כולו מסומנות בגרמנית בתווית בלבד לפעמים. הפונולוגיה האנגלית עשירה יחסית, ומספר התנועות בה רב. האורתוגרפיה של האנגלית המודרנית לא משקפת את צורת ההיגוי בפועל: היא מתאימה לשלבים קדומים יותר בשפה, כך ששינויים פונולוגיים שהתרחשו לא משתקפים בכתב.

מקורו של אוצר המילים

בשל הכיבוש הנורמאני, שהשפעתו על השפה האנגלית היתה רבה מאוד, מילים רבות ממקור לטיני/צרפתי נכנסו לשימוש בשפה. זהו תהליך מאוד נפוץ כשיש שפה בעלת־השפעה, שנחשבת לבעלת פרסטיז' "גבוה" יותר (במקרה דנן: לטינית וצרפתית), וכשיש שפה מקומית שנחשבת לבעלת פרסטיז' "נמוך" יותר (אנגלית עתיקה), שחלק גדול מאוצר המילים יגיע מהשפה בעלת הפרסטיז' הגבוה, ועיקר הדקדוק יגיע מזו בעלת הפרסטיז' הנמוך. כך עיקרו של הדקדוק האנגלי הוא גרמאני, וחלק גדול מאוצר המילים בו הוא ממקור רומאני. בדיקה ממוחשבת שעשו Finkenstaedt ו־Wolff בשנת 1973 על־פי 80,000 מילים מהמהדורה השלישית של מילון אוקספורד המקוצר הניבה את התוצאות הבאות בנוגע למקורן של המילים באנגלית:
- 28.3%: צרפתית, כולל צרפתית עתיקה ואנגלו-צרפתית.
- 28.24%: לטינית, כולל מינוח מדעי וטכני.
- 25%: שפות גרמאנית; אנגלית עתיקה ותיכונה, איסלנדית עתיקה, הולנדית
- 5.32%: יוונית.
- 4.03%: לא צויין מקור.
- 3.28%: מילים שנגזרו משמות פרטיים.
- 1%: שפות אחרות. חשוב לציין שבדיקה כזו היא בעייתית מבחינה מדעית, מעצם הבעיה שבהגדרת "מילה" כיחידה (לדוגמה: האם ה"מילים" הבאות מהוות את אותה המילה? divide, dividable, undividable). עם זאת, אפשר לראות כאן את החלוקה בקווים כלליים: בכל מקרה אי־אפשר להטפל למספרים מדוייקים. למושגים רבים מאוד באנגלית קיימת מילה שמקורה גרמאני ומילה שמקורה רומאני. באופן כוללני, המילים הגרמאניות קצרות יותר, ונחשבות לפחות פורמאליות, בעוד שאלו הרומאניות ארוכות יותר, מורכבות יותר (פריקות, מתחלקות לחלקים ברורים יחסית), ונחשבות כ"גבוהות" יותר (בדומה לתפקידן של מילים לועזיות בעברית בת־ימינו). נבחן לדוגמה את האטימולוגיה של כמה מילים אנגליות, ומקבילות זרות:
- heart, לב. מ־heorte באנגלית עתיקה, מ־khertan
- בפרוטו גרמאנית (כך hairto בגוטית ו־Herz בגרמנית, לדוגמה), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר kerd
- "לב". במקביל למילה heart, שמקורה גרמאני, קיימות מילים נוספות מאותו מקור הודו־אירופי, דוגמת courage (מ־corage בצרפתית עתיקה) ו־cardiac (מ־kardiakos ביוונית, דרך cardiacus בלטנית).
- foot, כף רגל. מ־fot באנגלית עתיקה, מ־fot
- בפרוטו גרמאנית (כך fotus בגוטית ו־Fuß בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר ped
- "כף רגל". במקביל ל־foot, קיימות לדוגמה tripedal (מלטינית) ו־octopus (מיוונית, דרך הלטינית).
- book, ספר. מ־boc באנגלית עתיקה, מ־bokiz
- בפרוטו גרמאנית (כך Buch בגרמנית), במקור ממשמעות של "עץ אשור" (עליו נכתבו אותיות, ומכאן: ספר), כמו במילה האנגלית beech, מאותו מקור קדום. מהמילה הלטינית liber "ספר" ומילים קרובות אליה הגיעו מילים כמו library.
- water, מים. מ־wæter באנגלית עתיקה, מ־watar
- בפרוטו גרמאנית (כך wato בגוטית ו־Wasser בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר wed
- "מים, רטוב". במקביל קיימות מילים זרות, כמו אלו המתחילות ב־-hydr מיוונית (מאותו מקור הודו־אירופי wed
- ), ואלו שקשורות ל־aqua בלטינית.

דיאלקטים

בראיה כוללנית, בין הדיאלקטים של האנגלית קיימים:
- אנגלית אמריקנית
- אנגלית בריטית
- אנגלית אוסטרלית
- אנגלית קנדית
- קטגוריה:שפות גרמאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:אנגליה קטגוריה:קנדה קטגוריה:ארצות הברית קטגוריה:אוסטרליה als:Englische Sprache ja:英語 ko:영어 ms:Bahasa Inggeris simple:English language th:ภาษาอังกฤษ zh-min-nan:Eng-gí

אירופה

אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור. במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.

מקור השם

אסיה ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר. יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".

היסטוריה

לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה. המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.

גאוגרפיה

1992 גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה. בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה". כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן. הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא. בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.

מאפיינים פיסיים

אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל. קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורווגיה. יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיסיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסנלד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד איסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הנם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים. הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיסיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.

מערכת אקולוגית

עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שחיו זה אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ 2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם. רוב החיות הגדולות באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, נצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני העידן הנאוליתי, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק בל יחושב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.

מדינות באירופה

זאב להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה: 1 אזרבייג'ן וגרוזיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה. 2 ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות. 3 רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז. 4 תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים. . 5 קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .

טריטוריות שאינן עצמאיות

הטריטוריות הרשומות להלן הנן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן בחזקת מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:
- אקרוטירי (בריטניה)
- דקליה (בריטניה)
- איי פארו (דנמרק)
- איי אולנד (פינלנד)
- גיברלטר (בריטניה)
- גרנסי (בריטניה)
- יאן מאיין (נורווגיה)
- ג'רסי (בריטניה)
- האי מאן (בריטניה)
- סוואלברד (נורווגיה) זוהי איננה רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.

אזורים באירופה

המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן: סוואלברד

מערב אירופה (אדום)

מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.

מרכז אירופה (תכלת)

המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא; סלובניה, קפריסין ומלטה.

מזרח אירופה (כתום)

בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלרוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גרוזיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.

צפון אירופה (סגול)

במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.

דרום אירופה (ירוק)

"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (תורכיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה.

אסיה (ורוד)

שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, תורכיה, אזרבייג'ן, גרוזיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה. ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, ובעיקר מפני שהוקעה על ידי סביבתה הערבית-מוסלמית. כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים. בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול.

ראו גם


- גאוגרפיה פיסית - מונחים
- האיחוד האירופי
- אירו
- הפרלמנט האירופי

קישורים חיצוניים


- [http://web.inter.nl.net/users/Paul.Treanor/which.europe.html מהי אירופה?]
- [http://europa.eu.int/ אתר האיחוד האירופי]
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/security.html עתידן הבטחוני של מעצמות אירופה]
- [http://www.sheppardsoftware.com/country_europe_G2_drag-drop.html משחק - מדינות אירופה] קטגוריה:גאוגרפיה קטגוריה:יבשות
- als:Europa ja:ヨーロッパ ko:유럽 ms:Eropah roa-rup:Evropa simple:Europe th:ทวีปยุโรป zh-min-nan:Europa

בריסל

בריסל היא עיר הבירה של בלגיה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו. העיר ממוקמת במרכז בלגיה, כמובלעת בפלנדריה, האזור דובר ההולנדית במדינה. באופן רשמי העיר עצמה היא דו-לשונית, אך בפועל רוב תושבי בריסל הם דוברי צרפתית. מספר דוגמאות לדומיננטיות הצרפתית: בבתי החולים תמצא סביר להניח צוות דובר צרפתית ובמסעדות התפריטים יהיו קרוב לוודאי גם בצרפתית בלבד. כל השלטים בעיר כתובים בצרפתית ובהולנדית, וחלקם גם בגרמנית (גם היא שפה רשמית בבלגיה). בצרפתית נכתב שם העיר Bruxelles, בהולנדית Brussel, בגרמנית Brüssel ובאנגלית - Brussels. בריסל היא בירתה של הקהילה הפלמית בבלגיה ושל מחוז פלנדריה. משום כך ממוקמים בה מוסדות השלטון הפלמי, הפרלמנט הפלמי והממשלה הפלמית. שניים משלושת המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי מושבם בבריסל, הנציבות האירופאית ומועצת האיחוד האירופי. בבריסל גם מושבם של ברית נאט"ו והאיחוד המערב אירופי.

היסטוריה

טירה קטנה וכפר הוקמו על יד נהר הסֵן (Senne) באזור ביצות (ומכאן גם מקור שמה של העיר במילה Broekzele שמשמעותה - הכפר מהביצה) בשנת 979 לאחר הספירה לערך. העיר הקטנה שהוקמה לצד הטירה הפכה תחנת עצירה חשובה בדרך המסחר שבין העיר ברוז' (Bruges) שבבלגיה לעיר קלן (Cologne) שבגרמניה. גרמניה לאחר כיבוש ארצות השפלה על ידי ספרד של בית הבסבורג שישגה העיר ולבסוף הפכה לבירת ארצות השפלה הספרדיות (הולנד הספרדית). בתקופת האיחוד עם הולנד כממלכה המאוחדת של הולנד התחלקה העיר עם האג בתואר עיר הבירה. לבסופו של דבר, לאחר קבלת עצמאות בלגיה הפכה בריסל לעיר בירתה, מעמד בו היא נותרה עד לימינו.

אתרי תיירות

בריסל היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה. העיר מתגאה באתרי תיירות רבים מספור, ביניהם:
- הקתדרלה של מישל הקדוש וגודול, בניין גותי מהמאה ה-13, המפורסם בשל חלונות הזכוכית הצבעוניים שבו,
- ארמון המלוכה הבלגי,
- הכיכר הגדולה (Grande Place בצרפתית, Grote Markt בהולנדית), נחשבת בעיני רבים לכיכר היפה באירופה. היא מוקפת בניינים עתיקים ומפוארים, ביניהם בית העיריה, אשר צריחו הגבוה, אותו ניתן לראות כמעט מכל מקום בעיר, הפך לאחד מסמליה.
- ארכיטקטורת אר-נובו (Art Nouveau, "אומנות חדשה"). בריסל היא אחד מהמרכזים הראשיים של הסגנון, אשר שם דגש על פאר מצועצע ומוגזם לעתים, ועל עיצובים חדשניים ומעיזים. קטגוריה:ערים קטגוריה:ערי בירה קטגוריה:בלגיה: ערים
- ms:Brussels ja:ブリュッセル simple:Brussels

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 25 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (היורו) וסממני ריבונות נוספים. מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. אט אט צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית והרחיב, בהסכמת המדינות החברות, את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו. בראשיתו הוא נקרא בשם "השוק האירופי המשותף", לאחר מכן "הקהילה האירופית", ולבסוף - עם חתימת אמנת מאסטריכט ב-1992 - "האיחוד האירופי". האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, ללא צורך בהצגת תעודות מזהות, ללא תשלומי מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקות הכלכליות. אילו האיחוד האירופי היה נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי מבחינת גודל אוכלוסייתו (378,560,000 נפש), ובמקום השמיני מבחינת שטחו (3,191,100 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא האירו (מלבד בבריטניה, דנמרק ושבדיה, שעדיין שומרות על מטבעותיהן הלאומיים). יש הטוענים כי תהליך ההתקרבות וההרמוניזציה בין מדינות אירופה יוביל בעתיד ליצירת "מדינת אירופה".

המדינות החברות


- שש המדינות המייסדות (1951): איטליה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, גרמניה המערבית וצרפת.
- אירלנד, בריטניה ודנמרק הצטרפו ב-1973.
- יוון הצטרפה ב-1981.
- ספרד ופורטוגל הצטרפו ב-1986.
- גרמניה המזרחית הצטרפה ב-1990 בעקבות איחודה עם גרמניה המערבית למדינה אחת - גרמניה.
- אוסטריה, שבדיה ופינלנד הצטרפו ב-1995.
- אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה וקפריסין הצטרפו ב-1 במאי 2004. ב-2007 צפויות להצטרף בולגריה ורומניה. בשנת -2004 קיבלו קרואטיה וטורקיה מעמד של מדינות מועמדות, והן צפויות להתחיל ב-2005 את המשא-ומתן להצטרפותן לאיחוד האירופי. אולם, בעוד קרואטיה צפויה להצטרף לאיחוד ב-2007 בקירוב, טורקיה תיאלץ להמתין, כנראה, עד 2015, לאחרונה נוספו הערכות על הצטרפות אוקראינה בעקבות המהפכה הכתומה שהתרחשה ב2004 למרות ששיחות על ההצטרפות עוד לא החלו מומחים קובעים שעד שנת 2020 גם היא צפוייה להצטרף.

מבנה האיחוד

תחומי הפעולה והגדרת האיחוד

תחומי הפעולה של האיחוד האירופי כיום כוללים את כל תחומי העשייה הציבורית, מבריאות , תרבות ומדע , המשך בתחומי החקיקה והכלכלה ועד למדיניות חוץ ומדיניות הגנה משותפת, אולם , עוצמתו של האיחוד שונה באופן מובהק בין תחומי פעילותו השונים, כאשר בתחום המדיניות המונטרית , החקלאות והסחר אופיו דומה מאד למדינ