Home About us Products Services Contact us Bookmark
:: wikimiki.org ::
בן אדם

בן אדם

אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens), תת-מין במין אדם נבון. בן אדם (בן-אנוש) הוא יונק שהתפשט על פני כל היבשות למעט אנטארקטיקה. שרידים מן העבר מגלים לנו כי האדם קיים מיליוני שנים. לאדם מאפיינים רבים המייחדים אותו מעולם החי, וישנן הגדרות שונות ורבות למאפיין העיקרי בו מובחן האדם משאר היצורים החיים המוכרים. כל ההגדרות לאדם מתייחסות למונח האנושיות כמבטא את ייחודו של האדם.

מוצא האדם

מוצאם של בני האדם המודרניים על פי תיאורית האבולוציה, מן ההומינידים שהחלו להתפתח לפני כ- 50 מיליון שנה. קופי האדם הראשונים התפתחו לפני כ30 מיליון שנים באפריקה שבאותה תקופה הייתה נפרדת מאירופה ואסיה. לפני 20 מיליון שנים חלו תהפוכות אקלימיות שהביאו להופעתן של הסוואנות הפתוחות. בערך באותה תקופה התפתח קוף האדם (פרוקונסול) שהיה החוליה החסרה בין שאר קופי האדם והאדם המודרני. לפני 7 מיליון שנים חלה ירידה בטמפרטורות ברחבי הכדור הארץ – כתוצאה מכך יערות עד התכווצו, הסוואנות התרחבו והשתנו ופרימטים מסוימים באירופה ואסיה נכחדו. בשל כך חלה אבולוציה נמרצת של חיות הסוואנות הפתוחות. יצור בשם אוסטרלופיתקוס, שהתפתח מיצורים דמויי קופים בשם סיבפיטצינים שנאלצו לשהות רוב זמנם על הקרקע ועל כן הסתגלו במידה מסויימת להליכה על שתיים - הוא הפרימט הקדום ביותר שניתן לשייכו בוודאות למשפחת האדם. הומיניד זה שחי באפריקה לפני כ4.5 מיליון שנה, היה דו רגלי, כלומר, מסוגל ללכת ולרוץ על שתי רגליים והיה מצוייד היטב לליקוט סוגי המזון השונים בסוואנה. אחד הגזעים הקדומים של האוסטרלופיתקוס, שכונה אוסטרלופיתקוס אפרנזיס (נפח מוח – כ500 סמ"ק) ~ הצמיח את שושלת ההומו שאליה שייך האדם המודרני. הומינידים מסוג הומו היו אוכלי בשר וידעו להכין ולהשתמש כלים. הומו הביליס (נפח מוח – כ- 700 סמ"ק) שהתפתח לפני כ- 2.5 מיליון שנה, ידע ליצור כלי אבן ששימשו לפשיטת עורות בע"ח, חיתוך בשר וריסוק עצמות. הוא גם פיתח ניצנים ראשונים של תרבות ואורח חיים חברתי. השימוש בכלים ויכולת הניתוח והתכנון הדרושה לשם ציד והשגת בשר נבלות, כמו גם מחייה בחברה מלוכדת ומפותחת – הגבירו את הצורך בהגדלת נפח המוח. ההומו ארקטוס (נפח מוח – כ900 סמ"ק) שהתפתח לפני כ1.5 מיליון שנה, היה בעל חזות כמעט מודרנית, נפח מוח דומה לשלנו ומערכת שיניים זהה לשלנו. יצר כלים משוכללים לציד, ביתור בשר, עיבוד מזון, גירוד עורות ולהגנה. זהו ההומיניד הראשון שהתפשט אל מחוץ לאפריקה למזרח אסיה, סין ואירופה. ארקטוס היה גם הראשון שביית את האש והשתמש בה לצורכי חימום, הגנה ותזונה. הייתה לו יכולת תקשורתית גבוהה, ותרבות ציידים ארגונית ומתקדמת. במהלך השנים, התפתחו שלושה מין עיקריים מן ההומו ארקטוס: הומו ספיינס ארכאי (נפח מוח – כ1,200 סמ"ק), התפתח באפריקה לפני כ500,000 שנה. הומו ספיינס ניאנדרתאלי (נפח המוח – כ1,250 סמ"ק), התפתח באירופה לפני כ230,000 שנה. הומו פלורסינסיס (נפח מוח - כ350 סמ"ק), התפתח באסיה לפני כ100,000 שנה. תרבות מפותחת, מורכבת וסתגלנית, טכנולוגיה מתוחכמת, חשיבה מופשטת, שימוש בשפה דומה לשלנו, חמלה וקשרי אנוש, התנהגות פולחנית וטקסים – אלה היו נקודות ההיכר הבולטות שלהם, שנוי במחלוקת לגבי ההומו פלורסינסיס. לפני כ150,000 אלף שנה התפתח מין "משודרג" מתוך אוכלוסייה אחת או יותר של ההומו ספיינס הארכאי. ההומו ספיינס (בעל נפח מוח של כ1,350 סמ"ק), האדם המודרני – או הקרו מניון הגיח לעולם. האדם המודרני שיפר את טכניקת הציד של קודמיו, פיתח את הדיג, יצר בתי מחסה משופרים, שיפר את השליטה באש, קידם אמצעי רפואה וגם קבורה. בזכות תכונותיו והישגיו השונים, האדם המודרני השאיר חותמו בכל מקום בו דרכה רגלו – כתוצאה מכך ההומינידים האחרים שלא יכלו להתחרות מולו – נדחקו לשוליים בעקבות ה"קולוניאליזם" האנושי ותנאי הסביבה הקשים ולבסוף נכחדו.

תכונות אנושיות


- לאדם יכולת למידה מפותחת של החוקיות על פיה פועל העולם. חלק ניכר מן הלמידה, ההופך אותה לשונה מהלמידה הנפוצה בעולם החי, היא רכישת מידע תיאורטי רב, הזכור בתבניות זיכרון כלליות וניתן להשלכה על מגוון רחב של מצבים. המידע האנושי מסוגל להתייחס לעצמו כאל אובייקט ולא רק למצבים במציאות, על ידי תהליך הפשטה, תפיסת אובייקטים מופשטים. לדוגמה: אדם מסוגל להתייחס למונחים תאורטיים כלליים כמו חופש, כסף, לוגיקה וצדק, שהם בזכות עצמם אגורים כמידע תיאורטי, להשוותם זה לזה ולהתייחס אליהם כאל אובייקטים, למידע.
- לאדם יכולת חברתית מפותחת. האדם מסוגל ליצור שימוש מוסכם בסמלים, המאפשרים לו לקיים מערכת תקשורת חברתית מורכבת ביותר, החורגת ממטרותיה האופרטיביות. השימוש בסמלים יוצר לאדם תרבות, על בסיסה הוא מקיים את חשיבתו, בתהליך הנקרא חינוך.
- התרבות והיכולת להתייחס לתבניות מידע כאל אובייקטים בעולם, מייצרות את היכולת האנושית לקיים עולם רוחני. העולם הרוחני מכיל התייחסות לעולם המורכב מיסודות שאינם פיזיים, כמו, השכלה, אמונה, חוק ונורמה, זהות וכו'. חקר העולם הרוחני של האדם נקרא פסיכולוגיה.
- לאדם יכולת שימוש בשפה מילולית על מנת לתקשר עם בני אדם אחרים, כלומר, יכולת שימוש בסימנים שונים (שהעיקריים בהם קוליים, כתובים וסימני תנועות) קבועים ומוסכמים חברתית, אותם אפשר לצרף לתחביר בעל משמעות. לשפה המילולית מצטרפים סימנים שונים המרחיבים אותה (תמרורי דרכים, סימנים תעשייתים וכדומה).
- בזכות התרבות והשפה, לאדם יכולת עיצוב סובייקטיבית של אמונה בעולם ערכים, הקובע את מטרותיו, שאיפותיו, והגורמים במציאות להם הוא מייחס חשיבות, ברמתם הרוחנית. כחלק בלתי נפרד מקיומם של ערכים, מסוגל האדם למצוא את ביטויים של הערכים בו הוא מאמין בחייו החומריים. הגדרת עולם ערכי רוחני מהווה חלק ממונח האמת, כלומר- מבחינת האדם ערכיו הם יסודות מכוננים של הקיום.
- לאדם יכולת רגשית גבוהה, כלומר- יכולת לחוות את המציאות על ידי רגשות (אהבה, עצב וכו'), באופן לא תכליתי-רציונלי, אף כי לרוב שימוש ברגשות הנו, אובייקטיבית, תכליתי ורציונלי באופן עקיף, וזאת בניגוד לתחושות (כאב פיזי, רעב וכו'), שהנן תכליתיות ורציונליות. רגשות הנם סובייקטיביים, ואינם ניתנים לכימות, אך משמשים כאובייקטים במציאות האנושית.
- לאדם יכולת חברתית לשלב הסמלה ורגש באופן מסויים היוצר אובייקט התייחסות שאינו כלי אלא יישות עצמאית, המבטאת על ידי הסמלה חלק מעולם הרגש של בני האדם המעורבים בה. אובייקט שכזה נקרא יצירת אמנות.
- לאדם יכולת לארגן מידע אובייקטיבי באופן חברתי- כלומר, יכולת של החברה האנושית לנסח חוקים מוחלטים בהם מסביר האדם את חוויותיו, וחוזה את התנהלותן. חוקים אלו מהווים גם הם חלק ממונח האמת (כלומר- גם הם יסודות מכוננים של הקיום), חלק המתקרא מדע ובהגדרתו הרחבה, הכוללת מטהפיזיקה.
- לאדם יכולת חברתית לנסח חלק מהמידע האובייקטיבי על ידי תפיסת תכונות רוחניות בטבע באופן שאינו נתפס ישירות על ידי החושים (כגון, שדים, אלים, גורמי טבע בעלי תכונות אנושיות וכו'). תפיסה זו, השייכת לתחום המטהפיזיקה, יוצרת בשילוב עם עולם ערכים תואם את הדת.
- לאדם יכולת לייצר כלים, כלומר: לעבד את הטבע בצורה היוצרת עצמים מלאכותיים, שאינם תוצרי תהליכם גיאולוגיים שונים או חלקי גוף המשמשים את בעל הגוף. עצמים אלו מפתחים את היכולות הגופניות הטבעיות של האדם, ומתווכים בינו ובין השגת מטרותיו (לדוגמה: כלי חקלאות מתווכים בין הצמחים הנאכלים לבין האדם הניזון מהם) כלים אלו יכולים להיות חפצים (את, מכונית, חרב וכו') או אירגון מחדש של גורמים טבעיים (בניין, שדה וכו'). ייצורם ושימושם של כלים מתקרא טכנולוגיה.
- לאדם יכולת לנסח באופן חברתי חלק מן האמת כך שיוכל לעשות בה שימוש אופרטיבי. הניסוח, השימור, והשימוש במידע אובייקטיבי על ידי החברה על מנת לשפר את התועלת אותה מפיק האדם מן הכלים, נקראים מדע ישומי והנדסה.

התנהגות

התנהגות האדם מושפעת מגורמים תורשתיים, ומגורמים סביבתיים וחברתיים. ניתן לבחון את האדם כאורגניזם ביולוגי המורכב ממבנים מורכבים של רכיבים כימיים המאפשרים לו בין השאר לחשוב, להרגיש ועוד. כל זאת באמצעות שילובן של תגובות אלקטרו-כימיות. האדם התפתח עם הזמן בתהליך האבולוציה, בין השאר, על מנת להתגבר על מכשולים סביבתיים וחברתיים. ניתן לבחון את האדם גם מבחינה פסיכולוגית. מרגע היוולדנו, אנו למדים מהאנשים סביבנו, ומן הסביבה הדוממת עצמה; האינטראקציה שלנו עם הסביבה בה אנו חיים, מפתחת לבסוף את האישיות המגובשת שלנו. תכונותינו הקוגניטיביות, החיצוניות והאישיות והסביבה בה גדלנו, תגבש לבסוף את הזהות העצמית שלנו. כשאנו מתעסקים באינטראקציה חברתית, מבטאים את רגשותינו, מהרהרים במחשבות ומציגים גינונים וסגנון ייחודי, אנו למדים לשפר ולייעל את ההתנהגויות הללו. בנוסף לכך, כשאנו מתנסים בהתנהגויות הללו, אנו מעדיפים תבניות ורמות שונות של אינטראקציה חברתית, רגשות, מחשבות, גינונים ומזג אישי. העדפת תבנית אישיות מסוימת, מושפעת מצפייה, חיקוי, חיזוק חיובי ושלילי, והכללה. כשאנו מפתחים את האישיות, ולבסוף את הזהות העצמית שלנו – ההערכה העצמית והתפיסה העצמית שלנו, מתגבשים לבסוף. תחומי מחקר רבים המתמקדים באדם, ביניהם: אנתרופולוגיה - אתנולוגיה

ראו גם


- ילד
- איש
- אישה
- גוף האדם
- איברים בגוף האדם
- פסיכולוגיה התפתחותית

קישורים חיצוניים


- קטגוריה:הומינידים
-
ja:人間 ko:인간

מין (טקסונומיה)

בטקסונומיה, מין שנקרא בלטינית species מהמילה סוג, הוא היחידה הבסיסית ביותר למיון עולם הטבע.

התפישה הישנה של המין

בעבר הלא רחוק, מיינו חוקרי הטבע את העולם למינים על פי מראה עיניים. החוקרים שמיינו את עולם החי קבעו את המין שמגדיר כל אורגניזם על פי קרבתם המורפולוגית, על פי הצורה והמבנה של גופם. השימוש בשיטה זו יעיל כשמנסים למצוא הבדלים בין מינים שניכר ביניהם שוני גדול, כגון, בז ואנפה, אך השיטה הזו לא עוזרת כלל אם מנסים להבדיל בין מינים שדומים עד מאוד, כגון, נקבת הבז האדום והבז המצוי. בנוסף לכך, ישנם הבדלים מורפולוגים עצומים בין פרטים שונים באוכלוסיה של אותו המין, לדוגמא, דו צורתיות זוויגית, שהיא שוני מורפולוגי בין זוויגים של אותו המין (זכר או נקבה) נפוצה בקרב רבים מבעלי החיים. בגלל בעיות אלה ואחרות, נפסלה שיטה זו על הסף.

התפישה החדשה של המין

כיום אנו מגדירים מין על פי שיטתו של ארנסט מאייר, חוקר אבולוציה. לפי שיטה זו יש להתמקד בתפקוד אחד ויחיד שיבדיל בין מין מסויים למין אחר, בשיטה זו מייר בחר להתמקד ברבייה. העקרון של השיטה הוא:
מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות המקיימות בינהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות.
לפיכך,כדי שיצור יוגדר כמין מסוים ולא כאחר הוא צריך להיות מסוגל להתרבות עם בני אותו המין וכן שצאצאם יהיה פורה, כלומר, מסוגל להתרבות בעצמו. החמור והסוס אמנם יכולים להתרבות זה עם זה אך הפרד, צאצאם, נולד עקר. הגדרה זאת , הנקראת "מין ביולוגי" אינה מושלמת ואף אינה רלוונטית במקרים מסוימים. לדוגמה, לפי הגדרה זאת לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי האם שתי אוכלוסיות שכנות אשר אין ביניהן חפיפה הן מאותו מין, או שהן מהוות שני מינים נפרדים. כמו כן, לא ניתן לקבוע לפי הגדרה זו את שיוכו של פרט מאובן למין זה או אחר. בנוסף תפישה זו אינה תקפה על אורגניזמים אשר מתרבים ברבייה אלזוויגית, מהסיבה הפשוטה שהם אינם מקיימים קשרי רבייה כלל.

תפישות נוספות לגבי מושג המין

תפישת המין הפילוגנטי

חוקרים רבים מציעים כיום שיטה נוספת למיון יצורים על פי השיוך הפילוגנטי שלהם. על פי ההיסטוריה האבולוציונית של היצורים, כלומר השינויים הגנטיים שעברו במהלך הזמן, ניתן למיינם לקבוצות בעלות מוצא משותף. הקבוצה הקטנה ביותר שניתן להגדיר על פי קריטריון זה, כלומר, קבוצת יצורים בעלי מוצא משותף שלא התפצלה יותר, תוגדר כמין. במילים אחרות מינים מוגדרים ע"י מציאת הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות נפרדות. תפישה זו אף היא אינה מושלמת וזאת משתי סיבות. האחת היא שהמידע שיש בידינו על ההיסטוריה האבולוציונית של היצורים השונים רחוק מלהיות שלם. הסיבה השנייה טמונה בכך שגם אם קיימים הבדלים מובהקים בתכונה מסוימת בין שתי אוכלוסיות, אין זה בהכרח אומר שהן אינן מסוגלות להתרבות ביניהן. לכן, במקרים מסוימים יכולה להיווצר סתירה בין הגדרה לפי תפישת המין הביולוגי לבין תפישת המין הפילוגנטי.

הגדרת מין מאובן

שתי התפישות שלעיל אינן תקפות לצורכי הגדרת מאובנים. לצורך כך אין ברירה אלא להתייחס להבדלים מבניים בשלדי החיות, שכן זה כמעט אך ורק הדבר היחיד שמשתמר. היתרון הגדול בהגדרה זאת הוא שהיא מאוד קלה לביצוע. מלבד החסרונות שמוזכרים לעיל, לא ניתן לקבוע הבדלים בין פרטים אשר מתבטאים ברקמות הרכות כמו צבעים או קישוטים שונים, או המתבטאים בהתנהגות כמו התנהגות חיזור.

מיון האורגניזמים

חוקר הטבע השבדי קארלוס ליניאוס (קארל פון לינה) פיתח את השיטה למיון אורגניזמים לקבוצות זוהי המערכת הדו שמית (binomial system). על פי שיטתו מכנים כל מין בשני שמות, השם הראשון הוא שם הסוג אליו משתייך המין, והשם השני הוא שם המין הספציפי. כך לדוגמא אדם נבון ששם סוגו Homo, יקרא על פי המערכת הדו שמית Homo sapiens. זוהי השיטה הנהוגה מאז לצרכי מיון עולם החי והצומח. קטגוריה: ביולוגיה קטגוריה: טקסונומיה ms:Spesies ja:種 (生物) th:สปีชีส์

אדם נבון

Homo sapiens, אדם נבון. מין בסוג אדם הכולל את תת המין: אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens) בעבר התקיים גם תת המין אדם (נבון) ניאנדרתלי (Homo sapiens neanderthalensis) קטגוריה: אדם

יבשת

יבשת היא שטח גדול ורציף של יבשה על פני כדור הארץ. אין הגדרה מדוייקת ליבשת, ואי אפשר לשרטט גבולות מדוייקים, או להצביע על הסיבות לגבולות הללו, בין היבשות. בתרבויות שונות מגדירים יבשות שונות, ובזמנים שונים בהיסטוריה הוגדרו שטחים שונים כיבשות שונות. אי ההסכמה הגדולה ביותר בנושא חלוקת היבשות הוא בנושא הגבול בין אירופה לאסיה, יש כאלה המחשיבים את שתיהן ליבשת אחת - אירואסיה. כמו כן, רבים טוענים כי אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית גם הן יבשת אחת. גאוגרפים מסויימים הציעו אפילו לאחד את אירואסיה ואפריקה (מפני ששלושת היבשות הן רצף יבשתי אחד), ולקרוא ליבשת אירואפרסיה. איים נחשבים, בדרך כלל, לחלק מן היבשת הקרובה אליהם ביותר. לכן, האיים הבריטיים למשל, נחשבים לחלק מאירופה. לפעמים, משתמשים בשמות אוסטרלאסיה או אוקייניה על מנת לתאר את האיים הרבים באוקיינוס השקט בצירוף אוסטרליה. בשמות היבשת הזקנה או היבשת (בה' הידוע) משתמשים בדרך כלל כדי לתאר את אירופה, מפני שזוהי היבשת שעברה מתועד באופן המפורט ביותר, ולכן היא נחשבת ליבשת הראשונה ש"התגלתה".

שיטות להגדרת היבשות

: שיטת שבע היבשות: אוסטרליה (אוקייניה), אירופה, אמריקה הדרומית, אמריקה הצפונית, אנטארקטיקה, אסיה, אפריקה : שיטת שש היבשות (1): אוסטרליה, אירואסיה, אמריקה הדרומית, אמריקה הצפונית, אנטארקטיקה, אפריקה : שיטת שש היבשות (2): אוסטרליה, אירופה, אמריקה, אנטארקטיקה, אסיה, אפריקה : שיטת חמש היבשות: אוקייניה, אירואסיה, אמריקה, אנטארקטיקה, אפריקה : שיטת ארבע היבשות: אוקייניה, אפריקה-אירואסיה, אמריקה, אנטארקטיקה קטגוריה:גאוגרפיה
-
ja:大陸 ko:대륙 ms:Benua simple:Continent th:ทวีป zh-min-nan:Tāi-lio̍k

יצור

יצור שנקרא בלעז אורגניזם הוא כל דבר חי המשתייך לעולם הטבע ומסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים. בהגדרה אחרת, כל מי שיש בו תא אחד לכל הפחות. בעלי חיים, צמח, פטריה, וחיידק, מיקרואורגניזם הם יצורים. נגיף אינו יצור, משום שאין בכוחו להתרבות בכוחות עצמו אלא זקוק לעזרת אחרים וגם אין הוא תא. ייצורים חיים גדלים, מתפתחים, נושמים ומקיימים תקשורת בינם לבין סביבת החיים שלהם. קטגוריה:ביולוגיה ja:生物 ko:생물 th:สิ่งมีชีวิต zh-min-nan:Seng-bu̍t

הומינידים

הומינידים (Hominidae), משפחה בתת סדרת קופים צרי אף.
כלולה בה קבוצת ההומינינים, שבה הסוגים:
- גורילה
- שימפנזה
- אדם בנוסף נמצא במשפחה הסוג אורנגאוטן

ראו גם


- אדם ניאנדרתלי
- קרו מניון
- האדם הקדמון
- פליאואנתרופולוגיה
- מיני הומינידים קדומים category:פרימטים
-


אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה ובכמות אוכלוסיתה, לאחר אסיה, היבשת הראשונה בגודלה. שטחה של אפריקה הוא 30,244,050 קמ"ר כולל האיים, היא מכסה 20.3% משטח כדור הארץ ולמעלה מ־800 מיליון תושבים המהווים כשביעית מהאוכלוסיה בכדור הארץ.

היסטוריה

אוכלוסיה חוקרים רבים מאמינים כי המין האנושי החל את דרכו באפריקה, ושהיא היבשת הראשונה שאוכלסה בבני אדם. במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא היו באפריקה מדינות, כמו בכל שאר היבשות. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הראשונה שנוצרה, מרבית משטח אפריקה נותר חסר מדינות עד לעת החדשה . יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכולל את גאנה, מאלי וסנגאי. במאה ה-14 הגיעו האירופאים הראשונים ליבשת. על ידי מיקוח עם כמה מנהיגי שבטים מקומיים, הצליחו האירופאים לתפוס מליוני אפריקנים, ולסחור בהם ככוח אדם ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי. בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות, מלבד שתי מדינות שנותרו עצמאיות, ליבריה ואתיופיה. הכיבוש המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השניה, שלאחריה כל הקולוניאליות זכו בהדרגה לעצמאותן. כיום, באפריקה יש יותר מ-50 מדינות עצמאיות. גבולותיהן של רוב מדינות אלה שורטטו בתקופת הקולוניאליזם. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.

פוליטיקה

קבוצות שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי. מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים. מרביתם של מנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם. כמו כן, רבים השתמשו בכוחם בכדי להחיות מחדש יריביות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 שלה המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת שלטון צבאי. הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שרבות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית או צרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור. מדיניות ממשלית כושלת ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לחלק מספיק מזון או מים בכדי שתושביהם ישרדו. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. האיידס נפוץ מאוד ביבשת זו, עד כדי כך שגם בנו של נלסון מנדלה, אחת הדמויות החשובות בדרום אפריקה, מת ממנו. למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים שיש ליבשת זו תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, למרות שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים. כמו כן, תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו ארגון המטבע הבינלאומי, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפס צמיחה. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות ההמדינות המתועשות באפריקה, והם טוענים, למשל, כי מדינות אלה משאירות את אפריקה בעוני, בעיקר באמצעות חובותיהם הגדולים של מדינות שונות ביבשת, והריביות עליהם. ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה דמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), במקום שרק מדינות לא אפריקניות עשירות יהיו מעורבות, כ-6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו, התערבו (ע"ע: מלחמת קונגו השניה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו, בדומה למלחמת העולם השניה, תיצור מצב בו מדינות האזור ינסו לפעול כך שמלחמה מסוג זה לא תתרחש עוד לעולם. עם זאת, מוקדם מדי להביע אופטימיות, במיוחד לאור הדיווחים של נציגי האו"ם בקונגו, לפיהם צבא רואנדה ממשיך לפלוש לשטחי המדינה. ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין המדינות הרבות ביבשת.

כלכלה

אפריקה היא היבשת שאוכלוסיה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה. מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה. הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון. אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, כולל אורך חיים נמוך, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.

גאוגרפיה

סטגנציה

מדינות אפריקה

היבשת מחולקת ל-54 מדינות. החשובות הן: מצרים, ניגריה, דרום אפריקה.

ראו גם


- צפון אפריקה
- מדבר סהרה
- אגם ויקטוריה
- נילוס קטגוריה:יבשות
-
ja:アフリカ ko:아프리카 ms:Afrika simple:Africa th:ทวีปแอฟริกา zh-min-nan:Hui-chiu

תקופה

גילו של כדור הארץ מוערך בכ-4.5 מיליארדי שנים. ארועים שונים בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ משמשים לחלוקתו ליחידות זמן גאולוגיות. יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה נקראת עידן. ישנם ארבעה עידנים (פריקמבריום, פליאוזואיקון, מזוזואיקון וקנוזואיקון). חלק מהעידנים מחולקים לפרקי זמן קצרים יותר המכונים תורים. אחדים מהתורים מחולקים לפרקי זמן קצרים אף יותר המכונים תקופות. אחדות מן התקופות נחלקות לגילים.

השוואת הזמנים בהם עוסקים מדעי הגאולוגיה, הארכאולוגיה וההיסטוריה


- גאולוגיה זהו מדע העוסק בתולדות כדור הארץ, במבנהו, בהרכב חומריו, בכוחות ובתהליכים המעצבים אותו, בהיסטוריה שלו ובתפוצת הסלעים המצויים בו.
- ארכאולוגיה זהו מדע העוסק בלימוד ושיחזור תרבויות אנושיות עתיקות. בהסתמך על ממצאים פיזיים, שהתרבויות הללו השאירו מאחוריהן.
- היסטוריה זהו מדע העוסק בחקר, מעקב, תיעוד ומיפוי התרחשויות וארועים מרכזיים בתולדות האנושות מאז יצר האדם את הכתב. כיוון שכדור הארץ קיים זמן רב מלפני היווצרות האדם והיווצרות האדם קודמת בהרבה לזמן בו יצר האדם את הכתב, הרי שמשך הזמן בו עוסקת הגאולוגיה, ארוך בהרבה ממשך הזמן בו עוסקת הארכאולוגיה; ומשך הזמן בו עוסקת הארכאולוגיה, ארוך בהרבה ממשך הזמן, בו עוסקת ההיסטוריה.
- התקופה הפרהיסטורית, שהיא התקופה הקדומה בתולדות האנושות, שקדמה להמצאת הכתב, נמשכת עד להופעת הכתב בשומר בערך בשנת 3,500 לפנה"ס. מאז החלה ההיסטוריה האנושית המתועדת בכתב לפני כ-5,500 שנים.
- בארכאולוגיה משמשת מערכת שלוש התקופות בכדי לסווג את הפרהיסטוריה האנושית לשלוש תקופות זמן רצופות שהן: תקופת האבן - תקופת הברונזה - תקופת הברזל. :תקופת האבן, שהיא הראשונה מבין שלוש התקופות, החלה מהכנת הכלי הראשון על ידי בני האדם, לפני כ-2 עד 5 מליון שנים.
- לעומת זאת האדן, שהיא התקופה הגאולוגית הראשונה, החלה מהיווצרות כדור הארץ, לפני כ-4,600 מיליון שנים (4.6 מיליארד שנים).

משך הזמן הגאולוגי והתנ"ך

בשעת כתיבת מאמר זה השנה בלוח העברי היא ה'תשס"ו (ה' אלפים תשס"ו ובמספרים 5,766) שנים לבריאת העולם וכפי שזה מתואר בתנ"ך. הקביעה במדע הגאולוגיה, לפיה כדור הארץ נוצר לפני למעלה מ-4.5 מיליארד שנים, אינה מתיישבת עם ספירת הדת היהודית הסופרת מבריאת העולם 5,765 שנים. יש הרואים בכך הוכחה כי התנ"ך הינו סיפור וממילא הדת הנסמכת עליו אינה נכונה. אחרים, המאמינים בדת, מספקים תשובות שונות לעניין זה.

ראו גם


- מדידה וציון של זמן
- לוח הזמנים הגאולוגי

קישורים חיצוניים


- בילי סביר ויאיר הראל, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5941 יחידות הזמן הגאולוגי - בספריה הווירטואלית של מטח]
- [http://www.mapa.co.il/enc/geologic_period.asp#geo1 תקופות גאולוגיות] באתר 'מפה' קטגוריה:גאולוגיה
-
קטגוריה:זמן קטגוריה:יחידות זמן

אסיה

אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ. בצפון מערב היא חוברת לאירופה (ביניהן רכס הרי אורל) ובדרום-מערב לאפריקה (חצי האי סיני).

היסטוריה

חצי האי סיני

פוליטיקה

כלכלה

במונחים של תמ"ג הכלכלה האסייתית הגדולה ביותר היא של יפן והקטנה ביותר היא של מזרח טימור (עם כי נכון ל-2005 אין מידע מהימן על עיראק וצפון קוריאה). יפן היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, וצפון קוריאה היא אחת העניות ביותר. נכון ל-2005, כלכלותיהן של סין והודו גדלות במהירות. הכלכלות הגדולות של אסיה נוסף ליפן הן דרום קוריאה וטיוואן.

גאוגרפיה

טיוואן

מדינות אסיה

באסיה 48 מדינות. המדינות החשובות הן רוסיה, סין, יפן, הודו.

ראו גם


- דרום-מזרח אסיה
- המזרח הרחוק
- המזרח התיכון
- חצי האי ערב
- תת היבשת ההודית קטגוריה:יבשות
-
ja:アジア ko:아시아 ms:Asia simple:Asia th:ทวีปเอเชีย zh-min-nan:A-chiu

סוואנה

עץ הסוואנה (Savanna), הוא יחידת צומח המתפתחת באזורים טרופיים וסובטרופיים. רוב שטחי הסוואנה מכוסים בכרי דגניים רב שנתיים והם עצים בודדים. קטגוריה:בוטניקה

החוליה החסרה

"החוליה החסרה" היא כינוי לחוליה בשרשרת מוצא האדם שהחוקרים יודעים על קיומה אך לא מצאו אותה עדיין. אותה חוליה היא הומונידים שחי במחצית הראשונה של תקופת ההומיניזציה, קרי לפני 4-8 מיליון שנה ולא נתגלו כל מאובנים שלו עד עצם היום הזה. הומיניזציה (Hominization), היא התהליך שחל מעת התפצלות האדם מן הענף האבולוציוני של קופי האדם לפני כ-8 מיליוני שנים ועד ימינו.

ראו גם


- פליאואנתרופולוגיה Category:אבולוציה

כדור הארץ

] כדור הארץ ("כוכב הלכת הכחול") הוא כוכב הלכת השלישי מהשמש. כדור הארץ הוא הגדול מבין כוכבי הלכת הארציים של מערכת השמש, וכוכב הלכת היחיד עליו ידוע בוודאות שמתקיימים חיים. כוכב הלכת נוצר לפני כ-4.57 מיליארד שנים וזמן קצר לאחר מכן רכש את הלווין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

מידע כללי

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב (כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס שם קטן יותר מאשר הרדיוס שבקו המשווה, בקטבים-6356 ק"מ, בקו המשווה-6378). שליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים הירח כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי, כשהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה. הנקודה הקרובה ביותר לשמש נקראת פריהליון והנקודה הרחוקה ביותר נקראת אפהליון. עונות השנה נגרמות בשל ההטיה של ציר הסיבוב של כדור הארץ בזווית של 23.5 מעלות ממישור סיבובו סביב השמש (מישור המילקה), ולכן זווית פגיעת קרני השמש משתנה במשך השנה. כלומר, כאשר כדה"א סובב סביב השמש, נטייתו גורמת לכך שבחצי המסלול של סיבוב הארץ סביב השמש חצי הכדור הצפוני מקבל יותר שעות שמש מחצי הכדור הדרומי, כשהאזורים מעבר לחוג הקוטב הדרומי מצויים בחשכה מוחלטת כל הזמן, ובחצי המסלול המשלים של סיבוב הארץ סביב השמש המצב הפוך. משום כך גם אין קיץ וחורף באותו הזמן בחצי הצפוני של כדה"א ובחצי הדרומי. תנועת השמש על פני כיפת השמים היא תנועה מדומה הנגזרת מתנועתו של כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש. בהעדר אפשרות לצאת אל מחוץ לכדור הארץ ולמדוד את תנועתו באופן מדויק, אנו נאלצים לקבוע את משך היממה על פי מהלך השמש בשמים. על מנת להגדיר במדויק את תחילתה וסופה של היממה, נגדיר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמים באופן הבא: פרק הזמן החולף מצהרי יום אחד למשנהו או במילים אחרות, פרק הזמן בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו הצהריים. עם המצאת השעון, נקבע משך היממה ל-24 שעות.

אטמוספירה

שעון אטמוספירת כדור הארץ צפופה באופן יחסי ומורכבת בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון (1%) וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו־חמצני. ביחד עם אדי המים גורמים מולקולות דו תחמוצת הפחמן לאפקט החממה. בגובה של כ-20 קילומטרים שוכנת לה שכבת האוזון, המגנה עלינו מפני הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש.

חיים

כדור הארץ הינו כוכב לכת המקיים חיים על פניו, ממגוון הסוגים הקיימים. כוכב לכת זה זה נחשב ליחיד לגביו ידוע בוודאות מדעית כי מצויים צורות חיים על פניו, וכוכב הלכת היחיד לגביו נטען באופן מדעי כי הוא כולל חיים רב-תאיים, ובין היתר גם חיים תבוניים (בני-אדם). מכיוון שהגזע האנושי מצוי באופן קבוע אך ורק על פני כדור הארץ, זהו כוכב הלכת הנחקר ביותר על-ידי האדם. חקר כדור הארץ מכונה מדעי כדור הארץ.

קישורים חיצוניים


-
-
- קטגוריה:אסטרונומיה קטגוריה:מערכת השמש ja:地球 ko:지구 ms:Bumi simple:Earth th:โลก zh-min-nan:Tē-kiû

יער

יער הוא שטח שבו יש צפיפות גבוהה של עצים. יערות נפוצים בכל יבשות כדור הארץ, מלבד אנטרטיקה. כיום, כשלושים אחוז משטחי כדור הארץ הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה, בעיקר בגלל כריתת עצים רבים לתעשיית הנייר.

חשיבות היערות

יערות מכילים בדרך כלל מספר גדול של מינים שונים של עצים הצומחים בגבהים שונים, וביחד עם הצמחייה הנמוכה בקרקעית היער, מנצלים באופן יעיל את אור השמש. יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים,ויש מינים רבים של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה שנפוצים רק ביערות מסוימים, והריסת היער גורמת להכחדתם. ביער יחסי גומלין רבים בין צורות החיים השונות- העצים, הצמחייה, בועלי החיים. העצים ביער קולטים מהאוויר דו תחמוצת הפחמן, שבני אדם אינם נושמים, ופולטים חמצן, שאנו נושמים, ובכך עוזרים לאיכות האוויר על כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'. על כן, כריתת יערות וביעורם בכדי לפתח שטחי חקלאות נוספים, תהליכים אשר נמשכים ללא ליאות, בעיקר בדרום מזרח אסיה, מסכנים למעשה את אחד ממשאבי החיים החשובים על פני כדור הארץ: את היכולת להמיר פחמן דו חמצני בחמצן. הרס היער גורם לפגיעה במגוון הביולוגי ולכיליונם של מינים רבים מדי שנה, חלקם עדיין לא ידועים למדע ולא מעט מהם עשויים היו לשמש את האדם לתועלתו. כדור הארץ

סוגי יערות ותפוצה

ישנם סוגים של יערות, כשכל סוג שונה מהאחר בכמות המשקעים בו, בבעלי החיים שבו, באקלים שבו ובסוגי העצים והצמחייה שבו. סוגי יערות עיקריים:
- יער גשם.
- יערות מחטים. נפוץ בעיקר בארצות צפון אמריקה, ארצות בעלות אקלים קר.
- יער גשם טרופי יבש.
- יער ירוק עד ויער נשיר. באיזורים בעלי אקלים שונה, יהיו יערות שונים, שבהם העצים מותאמים לאקלים ולמזג האוויר באיזור:

יער גשם

שמירה על יערות

בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעל חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים. בישראל, שומר יערות נקרא יערן, ושמירה על היער נקראת יערנות. תפקיד היערן הוא לצפות על היער, לוודא שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להנזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.

יערות בישראל

ראו גם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C:_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA| ישראל: יערות] כשישה אחוזים משטח ישראל הוא יערות. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה מאז קום המדינה למעלה מ – 200 מיליון עצים על פני למעלה מ - 900 אלף דונם. מטרות הנטיעה השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע.כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור איכות הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צרכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. קרן קיימת לישראל רשימת יערות בישראל:
- יער בן שמן
- יער חרובית
- יער ירושלים
- פארק ירוחם
- תל חדיד

ראו גם


- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%A1|יער האמזונס]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A9%D7%9D|יער גשם טרופי]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A9%D7%9D|יער גשם]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A5_%28%D7%A6%D7%9E%D7%97%29| עץ]

קישורים חיצוניים


- [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/affheb.mht יערות בישראל באתר קק"ל]
- [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/ רשימת יערות בישראל]
- [http://tikah.co.il/geography/rainforest/ מידע על יערות גשם] קטגוריה:צורות נוף
-
ja:森林 simple:Forest

פרימטים

פרימטים (קופאים). סידרה במחלקת היונקים הכוללת כ-200 מינים בארבע תת סדרות:
- טרום קופים (קיפופים)
- קופים צרי אף
- קופים רחבי אף
- קופיפים המינים בשלוש תת-הסדרות האחרונות נקראים קופים. פירושה בעברית של המילה הלטינית "פרימט" הוא "ראשון במעלה". את המונח טבע קרלוס ליניאוס משום שבסדרה זו כלול האדם, "נזר הבריאה" כדברי ליניאוס. כך קרא ליתר היונקים "השניים במעלה" ולשאר בעלי החיים "השלישיים במעלתם". בקרבה האנטומית הרבה שבין האדם לקופים הבחינו כבר הקדמונים, כמו אריסטו וגלנוס. אצל הפרימטים הראיה היא החוש המפותח ביותר. יש להם שתי בלוטות חלב בלבד ולרוב נולד צאצא אחד בכל המלטה.

מיקומו של האדם במיון הפרימטים


- תת סדרת טרום קופים (Strepsirhini) - קיפופים
- תת סדרת קופים רחבי אף (קופי העולם החדש) (Platyrrhini)
- תת סדרת קופיפים (Tarsii)
- תת סדרת קופים צרי אף (קופי העולם הישן) (Catarrhini)
  - משפחת הומינידים (Hominidae)
    - קבוצת הומינינים (Homininea)
      - הסוג אדם (Homo)
      -
- המין אדם נבון (Homo sapiens)
      -
  - תת מין אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens) מינים אחרים - ראו בתת-הסדרות המתאימות. קטגוריה:יונקים קטגוריה:בעלי שלייה
-
ja:サル目 ko:영장류

קרקע

קרקע היא שכבת האדמה העליונה המורכבת ממינרלים - תרכובות של יסודות המסודרים במבנים שונים, מחומר אורגני, אוויר ומים. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן. יחס של: 1% חומר אורגני, 49% מינרלים, 25% מים ו- 25% אויר, הוא יחס אידאלי לגידולי חקלאות שונים. = הגדרות קרקע =
- הקרקע כמצע: שורשי הצמחים גדלים בקרקע ובעזרתם קולטים הצמחים את המים המצויים בה. יחד עם המים, קולט הצמח גם מינרלים החשובים לקיומו. הקרקע מהווה בית גידול לבעלי חיים קטנים (יונקים, חרקים, תולעים), ולפטריות וחיידקים רבים.
- תהליכים המתרחשים בקרקע: בקרקע מתרחשים שינויים פיסיים כגון פירור ושחיקה של הסלע, שינויים כימיים כגון פירוק חומרים אורגנים לאנאורגנים ותהליכים ביולוגים כגון טריפה, הפרשה ומוות.
- תכונות הקרקע: תכונות הקרקע קובעות את הצמחייה השלטת באזור, את אוכלוסיות בעלי החיים המתקיימים באזור, וכן את מידת הניצול האפשרי ע"י האדם לגידולי חקלאות. תכונות שונות יכולות להשתנות מאזור לאזור. הגורמים המשפיעים על תכונות הקרקע הם: # סלע האב שממנו נוצרה הקרקע. # האקלים. # הטופוגרפיה (תבליט השטח). # הצמחייה. # הזמן שחלף מאז שהקרקע החלה להיווצר.

ה"הסטוריה" של הקרקע

"ההסטוריה" של הקרקע קובעת במידה רבה את תכונותיה. קרקע מתחילה להיווצר כאשר סלע האב מתפורר ונשחק בעקבות השפעות אקלים לסוגיהן; שינויי טמפרטורה, גשם וזרמי מים וזרמי רוח גורמים להתפוררות הסלע, להמסת חלק ממרכיביו ולתחילת היווצרות הקרקע. לתהליך התפוררות הסלע תורמות גם חזזיות שהן צורות חיים שבהן שותפים פטריות ואצות ביחסי גומלין. הצמחים המצליחים להיאחז בקרקע תורמים להתפוררותה ומעשירים אותה בחומר אורגני. במשך מאות ואלפי שנים משתנה הקרקע ללא הרף; הרוח וזרמי המים מרחיקים את החלקיקים הקלים יותר וע"י כך משנים את ההרכב של הקרקע הנותרת. מכל אלה ניתן ללמוד כי על הקרקע משפיעים תהליכים פיסקליים, כימיים וביולוגים. תהליכים אלה משפיעים יחד על תכונות הקרקע ומתרחשים כל העת ואינם פוסקים.

הקרקע כבית גידול

הקרקע מהווה בית גידול לאורגניזמים כגון חיידקים, פטריות, חד-תאיים שונים, חרקים ויונקים קטנים. הפטריות והחיידקים מפרקים חלקי אורגניזמים שמתו ומשחררים את תוצרי הפירוק (מינרלים שונים) לקרקע.

הצמחייה כגורם משפיע על הקרקע ולהפך

סוגי הצמחים הגדלים בבית הגידול נקבעים במידה רבה ע"פ תכונות הקרקע במקום זה, אך מצד שני הצמחייה עצמה משפיעה על תכונות הקרקע; תורמת להתפוררותה ולחומר האורגני שבה, וכך, בעקיפין, משפיעה הקרקע גם על סוגי בעלי החיים המתקיימים בבית הגידול וניזונים מהצמחים הגדלים בה. = הרכב הקרקע = כמות האוויר והמים משתנה בהתאם לאקלים ולעונה, אך לרוב ביחד הכמות עומדת על כ 40 – 45 אחוז מסך הקרקע. כל סלע יוצר קרקע משלו (לרשימה).

מרקם הקרקע

מרקם הקרקע נקבע ע"פ גודל הגרגירים; #קרקע גסת גרגר ("קלה"): בעלת אחוז גבוה יחסית של חלקיקי חול גסים והיא נוחה לעיבוד חקלאי. #קרקע דקת גרגר ("כבדה"): בעלת יותר חלקיקי חרסית קטנים והיא פחות נוחה לעיבוד חקלאי.

הרכב כימי

לקרקע ארבעה מרכיבים עיקריים: # חומר אנאורגני (50%-60%) - מוצקים: החומר האנאורגני קובע את המרקם (ביחס בין חלקיקים גדולים לקטנים). מקורו הוא בסלע האב. התרכובת הנפוצה ביותר היא תחמוצת צורן SiO2. עוד חומרים נפוצים הם זרחן, תחמוצות ברזל, חמרן, גפרית, סידן, אשלגן, מגנזיום וכו'. אלו הם תוצרי פירוק של חומרים אורגנים, למשל אמון NH+4. המינרלים חשובים מאוד להתפחות התקינה של הצמחים. מינרלים אלה נקלטים ע"י שורשי הצמחים יחד עם המים. דוגמה לכך היא היסוד מגנזיום (Mg) המהווה חלק ממולקולות הכלורופיל. הצמחים קולטים את המגנזיום מהקרקע ובלעדיו לא יתפתח הכלורופיל. דוגמה אחרת היא היסוד זרחן (P) המהווה חלק ממולקולת הATP וחלק מחומצות הגרעין שבתאי הצמחים. # חומר אורגני (עד 10%) - מוצקים: מקור החומר האורגני בשורשי הצמחים, בהפרשות, בעלים, בפירות שנשרו ובאורניזמים שמתו. את כל אלה מפרקים אוכלי הרקב; תולעים, חרקים שונים, פטריות וחיידקים (מפרקים). חומרים אורגנים אינם אחידים בהרכבם ובשיעורי התפרקותם. למשל: עמילן וסוכר מפורקים מהר יותר מאשר תאית (רב-סוכר) וליגנין (חומר עיקרי בעצים גדולים). לאחר הפירוק הראשוני, נותר בקרקע חומר אורגני המתפרק באיטיות רבה, זוהי הרקבובית (הומוס - Humus). החומר האורגני בקרקע הוא המקור החשוב ביותר לחנקות (תרכובות המכילות בתוכן יוני NO-3) ומלחי אמוניה NH+3 המשמשים לבניית חלבונים. לתהליך פירוק החומרים האורגנים חשיבות רבה משום שהוא מאפשר קיומה של מערכת אקולוגית ומיחזור חומרים. החומר האורגני קובע את טיב הקרקע בכך שהוא יוצר גושים גדולים בתורמים לאיוורור בקרקע. # אוויר בקרקע (15%-20%) - גזים שונים: תהליכי הנשימה של האורגניזמים בקרקע גורמים לשינוי בהרכב האוויר שבקרקע לעומת האוויר החופשי שמעליה. ההבדל הגדול ביותר הוא באחוז הCO2 שריכוזו בקרקע גבוה יותר. אויר מהקרקע הוא המקור לחמצן הדרוש לנשימת שורשי העצים והאורגניזמים האחרים. # תמיסת קרקע (25%-35%) - נוזל - מים הממיסים חומרים שונים בתוך הקרקע: מיד אחרי השקיה או רדת גשמים, מתמלאים חללי האויר שבין חלקיקי הקרקע במים. כוח בכובד (כוח המשיכה, גרביטציה), גורם לכך שחלק מהמים מחלחלים ישירות לשכבות העמוקות של הקרקע והם אינם זמינים לצמחים ששורשיהם נמצאים בשכבות הקרקע העליונות. מים אלה נקראים מי הכובד. לא כל המים מחלחלים לעומק; לחלקיקי הקרקע נצמדות מולקולות מים בכוח האדהזיה (Adhesiv).
  - נקודת קיבול השדה - מצב שבו נמצאת הקרקע כאשר רוב מי הכובד חילחלו לעומק ונותרו מים בשכבות העליונות זמינים לצמחים.
  - נקודת הכמישה - כמות המים המוחזקת בקרקע ואינה זמינה לצמחים משום שמים אלה צמודים לחלקיקים הקרקע. נקודת הכמישה מגיעה כאשר הצמחים הצליחו לינוק את רוב המים שהיו צמודים לחקיקי הקרקע ונותרו עוד מים צמודים לחלקיקי הקרקע אך הצמח אינו יכול לינוק אותם יותר והוא כומש ונובל.

חומציות ומליחות הקרקע


- חומציות - קרקע עשירה ביוני מימן בעלת pH נמוך מ-5 היא קרקע חומצית. החיסרון העיקרי של קרקע זו היא בכך שמשתנה בה מאזן הקטיונים (יונים חיוביים). כמותם של קטיונים חשובים לצמח, כמו למשל קטיון סידן (Ca+2) יורדת ומצד שני עולה כמותם של קטיונים אחרים כמו אלומיניום וברזל העלולים להיות רעילים לצמחים.
- מליחות - קרקע מלוחה אופיינית לאזורים שבהם יורדים משקעים מעטים. מקור נוסף להגברת מליחות הקרקע היא השקיה של שטחי חקלאות במים שבהם ריכוז המלחים גבוה. באזורים שבהם משקעים רבים, מומסים המלחים ונשטפים אל מי התהום. באזורים שחונים מצטברים המלחים בשכבות העליונות של הקרקע. היונים הגורמים למליחות הקרקע הם יוני כלוריד (Cl-), יוני גפרית (למשל SO4-2), דו-פחמות (HCO4-) ויוני נתרן (Na+). ריכוז מלחים הנקלטים בצמח הוא גבוה יחסית לריכוזו שבתאי השורש ומקשה על קליטת המים מהקרקע. = סלעים והקרקעות הנוצרות עליהם =
- על סלע גיר נוצרת קרקע טרה רוסה.
- על סלע דולומיט נוצרת קרקע טרה רוסה עם פחות קלציט לעומת הטרה רוסה שעל סלע הגיר.
- על סלע קירטון נוצרת קרקע רנדזינה בעלת גוון אפור.
- על סלע בזלת נוצרת קרקע בזלת.

קרקעות הלס

תצפית מאקרו


- תפרוסת: בצפון הנגב ובצפון-מערב הנגב אדמת לס בעומק של עד כ-20 מ' (חריג מאוד) – בקעת באר שבע וחבל הבשור. במרכז הנגב יש קרקע לס מאוד רדודה. מעורבת בחצץ וסלעים (עומק אדמה של סנטימטרים מועטים). הגבול הצפוני של קרקעות הלס הוא נחל שקמה.

תצפית מיקרו


- מרכיבים: המינראלים קוורץ, דולומיט וקלציט.
- גודל: חלקיקים, אבק.

מקור הלס

מאחר שאין סלע אחד המכיל את כל אלה המסקנה המתבקשת היא שזוהי קרקע שנוצרה כתוצאה מבליית כמה סוגי סלע שהובאו ע"י הרוח (גודל הגרגירים). הרוח הדומיננטית באזור זה היא דרום מערבית, כלומר הלס בישראל הוא תוצאה של בליית סלעים במדבר סהרה והסעתם ע"י הרוח. הסיבה להתרכזות הלס באזור זה היא מישור החוף והלחות הגבוהה בו. עם התקדמות חלקיקי הלס צפונה הם סופגים לחות עד שהם נעשים כבדים מדי בשביל הרוח ושוקעים. לכן מאזור נחל שקמה יורדת דרסטית כמות חלקיקי הלס הנישאים באוויר.

חול הים

תצפית מאקרו

תפרוסת: לאורך קו החוף כאשר הרצועה נעשית צרה יותר כלפי צפון.

תצפית מיקרו


- הרכב:
  - גרגירי קוורץ (Sio2) מהווים 90%.
  - קלציט (CaCo3), שלדי בע"ח ימיים – 7%.
  - ברזל (Fe) ושאר מינראלים כהים – 3%.
- גודל הגרגרים: 0.1 מ"מ – 2 מ"מ.

מקור החול

סלע עם אחוז גבוה של קוורץ מזכיר את אבן החול בתמנע ובאילת (אבן החול הנובית) אך זה אינו יכול להיות שכן הכמות שם קטנה מדי וכן לא קיימת רציפות מאתרים אלה לחול הים. ריכוז גבוה של קוורץ ואבן חול נמצא ליד הרי הגרניט (המאסיב הערבו-נובי) באזור חבש, סודן ומזרח מצרים. הנילוס עובר דרך הרי גרניט וחול אלו. הנילוס מסיע את אבן החול, הגרניט והקוורץ אל הים התיכון שם הם מורבדים ויוצרים את הדלתא של הנילוס (דלתא – כיבוש האדמה את הים). זרמי הים התיכון סוחפים מתוך הדלתא את החול הזה אל חופי סיני וא"י(תוך אסיפת קלציט בדרך), המינרלים הכהים מגיעים מהגרניט (מיקה – ברזל). הצרות הרצועה כלפי צפון תומך במסקנה זו שכן הם קרובים יותר למצרים(מקור החול). אם בודקים את גודל הגרגירים, מוצאים גרגרים קטנים יותר ככל שמצפינים שכן הספיקו להישחק יותר עם הובלתם בים (סיני: 2 מ"מ , חיפה: 0.1 – 0.4 מ"מ).

מסע החול ממצרים לחופי ארץ ישראל

הגרגר אינו מוסע ע"י הים בלבד שכן היה שוקע.כיוון הרוח הדומיננטית (דרום מזרח) משפיעה על הגלים והם שזורקים את הגרגר על החוף בסיני. בעקבות שטיפת הגלים הוא חוזר לתוך הים במאונך לחוף וכשהוא מוטח חזרה בחוף הוא מוטח קצת צפונה (כיוון הגלים עם כיוון הרוח הדומיננטית) וכך הגרגר מתקדם בזיגזגים(גלסים) לאורך החוף צפונה.

השפעת סכר אסואן

סכר אסואן קוטע את מהלכו של הנילוס (באגם נאצר). הנהר מביא עימו חולות קוורציים. הסכר חוסם את מעבר החולות הקוורציים, ואל הדלתא של הנילוס זורמת רק כמות קטנה של חול והדלתא מצטמקת. במהלך 40 השנה מהקמת הסכר הדלתא הצטמקה ב1-2 ק"מ. כחלק מניסיון לעצור את הסחף שמו המצרים חגורות בטון כדי לעצור את הסחף ושחיקת הדלתא. לארץ ישראל מגיע רוב החול היום מהמצבורים הגדולים בסיני אך מצבורים אלה אינם מתחדשים בחול חדש מהדלתא. כרגע השפעת הסכר אינה משמעותית אך אספקת החול הסדירה לישראל נעצרה.

חולות הים מצפון למפרץ חיפה

כאשר מצפינים ממפרץ חיפה מגלים שהרכב החול שונה לחלוטין: קוורץ (20%-40%), קלציט +דולומיט (40%-60%). חול זה נקרא ביום יום זיפזיף ומוצאו בארוזיה של סלעי המשקע הימי בגליל.

הדיונות ורכסי סלע הכורכר

לאחר נחיתת החול בארץ ישראל הוא מתחיל לפלוש לפנים הארץ הוא עושה זאת ע"י הרוח לאחר שנשחק מספיק בהובלתו דרך הים והחוף. החולות נעים "בהקפצות", לרוב עד חצי מטר גובה. נחיתתם מקפיצה לעיתים גרגרים אחרים(תלוי במסת הגרגיר). כאשר החול נתקל במכשול הוא נערם ויוצר מתלול מתון אל עבר המכשול ולאחריו נפילה תלולה – הדיונה. מאחר שהקלציט מושפע מהר יותר מהמים מהקוורץ, הגשם היורד בחורף ממיס את הקלציט וגורם לו לחלחל מטה אל קרקעית הדיונה, תהליך זה נמשך לאורך שנים. עם המעבר לעונה היבשה מתאדים המים דרך החללים שבחול. מתחת לדיונה נוצר ריכוז גבוה יחסית של קלציט אשר עוטף את גרגירי הקוורץ. הקלציט מתגבש סביב הקוורץ ומתקבל סלע הבנוי גרגירי קוורץ המלוכדים ע"י הקלציט. זהו הכורכר (אבן חול גירית: קוורץ וקלציט לעומת אבן החול הנובית: קלציט ותחמוצת הברזל). הכורכר בנוי 30%-60% קוורץ ו 30%-60% קלציט. תלוי בעומק הכורכר ובמשך היווצרותו. היווצרות הכורכר דורשת אקלים ים תיכוני (עונות גשומות לצד עונות יבשות). הכורכר מסודר ברכסים בכיוון צפון דרום וגבהם אינו עולה על 80 מ'. בצפון ישנם 2-3 רכסים זה לצד זה ובדרום מספרם מגיע ל 4-5 רכסים בו זמנית לאורך הרצועה. ישנה סברה האומרת שרכסי הכורכר הם עדות לקו חוף ישן אך טענה זו הופרכה ע"י בדיקת שרידי האדם ברכסי הכורכר. אם אכן היו רכסי הכורכ