:: wikimiki.org ::

ברודווי

ברודווי

ברודוויי הוא שמה של שדרה ארוכה ורחבה, החוצה את רובע מנהטן המרכזי בניו יורק לכל אורכו, מדרום-מזרח לצפון-מערב. ברודוויי אף ממשיך צפונה מחוץ לתחומי מנהטן והעיר ניו יורק, והמשכו מגיע לעיר אולבני בצפון מדינת ניו יורק.

תאור

זהו אחד מצירי התנועה העיקריים והותיקים של העיר. פירוש השם ברודוויי (Broadway) – דרך רחבה. גם בערים רבות אחרות בצפון אמריקה רחוב ראשי הנקרא בשם זה. בניגוד למרבית רחובותיה ושדרותיה של מנהטן, הבנויים כרשת שתי וערב ויוצרים הצטלבויות בזוויות ישרות, ברודוויי עובר אלכסונית לאורך העיר ואינו מקביל לאף רחוב אחר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי הדרך הנקראת היום "ברודוויי" הייתה קיימת עוד לפני שנבנו מרבית הרחובות והשדרות של מנהטן, כדרך שיצאה צפונה מהמושבה ההולנדית "ניו אמסטרדם" ששכנה בקצה הדרומי של האי מנהטן. עם התפתחותה של העיר צפונה ובנייתה בצורה מתוכננת יותר, נשמר התוואי המקורי של ברודוויי ושולב באמצעות כיכרות ברחובות ובשדרות שניבנו כרשת שתי וערב.

ברודוויי כמושג

בשנות ה-20 של המאה ה-20 החלו להתמקם לאורכו, בחלקו המרכזי שבסמוך לכיכר טיימס (Times Square), בין הרחובות 40 ל-50 וסביבותיהם, בתי התיאטרון העיקריים של העיר ניו יורק, ובמיוחד כאלה שהתמחו בז'אנר המחזמר. כך הפך המושג "ברודוויי" לשם נרדף לתעשיית התיאטרון הממסדית של העיר ניו יורק וארה"ב בכלל – כפי שהמושג הוליווד, שם אזור בלוס אנג'לס – הפך לשם נרדף לתעשיית הקולנוע האמריקאית. כפועל יוצא מכך, נטבע גם המושג "אוף-ברודוויי" (Off-Broadway – מחוץ לברודוויי) כשם נרדף לתיאטרון השוליים ותיאטרון פחות ממוסד ופחות ממוסחר. כיום, המונחים "ברודוויי" ו"אוף-ברודוויי" בתחום התיאטרון מתייחסים יותר לז'אנר, גודל ההפקה ומסחריותה מאשר למיקום הפיזי של התיאטרון. קטגוריה:ניו יורק קטגוריה:מנהטן ja:ブロードウェイ ko:브로드웨이

מנהטן

מנהטן הוא אחד מרובעי העיר ניו יורק ואחד ממחוזות מדינת ניו יורק. מנהטן שוכנת על גבי אי בשם זה וגובלת במזרח בנהר איסט ובמערב בנהר ההאדסון. רובע מנהטן הוא הרובע העיקרי של העיר ניו יורק הידוע כאחד ממרכזי העסקים, התרבות והבידור בעולם כולו, נכון לשנת 2000 התגוררו בו 1,537,195 תושבים.

גאוגרפיה

2000 2000 רובע מנהטן של העיר ניו יורק כולל את האי מנהטן ומספר איים נוספים, בהם: אי רוזוולט (נקרא בעבר: "אי וולפייר" וגם "אי בלקוולס"), אי או טנט (נקרא בעבר "אי בלמונט"), וחלק קטן מאזור היבשה הנקרא גבעת מרבל, ונמצא באזור הסמוך לברונקס. גבעת מרבל היתה במקור חלק מהאי מנהטן אולם תעלה שנחפרה בסוף המאה ה-19 בין הגבעה לברונקס על מנת לשפר את יכולת ההפלגה בנהר ההרלם הפרידה אותה מהאי מנהטן. הנהר עצמו התייבש והגבעה התחברה לברונקס. אורכו של האי מנהטן הוא 21.5 ק"מ ורוחבו 3.7 ק"מ. האי מנהטן משתטח על 87.5 קמ"ר, מתוכם 59.5 קמ"ר הם שטחי יבשה ו-28 קמ"ר (32.01%) הם שטחי מים.

ראו גם

- ניסור האי מנהטן

אתרים במנהטן

ניסור האי מנהטן] ניסור האי מנהטן]] ניסור האי מנהטן במנהטן מספר רב של אתרים ידועים ובהם:
- בניין האמפייר סטייט
- התיאטראות של רחוב ברודווי
- וול סטריט - רחוב העסקים.
- מרכז לינקולן
- מוזיאון המטרופוליטן לאומנות
- המוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע
- סנטרל פארק

חלוקת האזורים במנהטן

איסט סייד, ווסט סייד - הצד המזרחי והצד המערבי של העיר

השדרה החמישית מחלקת את האי מנהטן לשני חלקים. רחובות האי מחולקים לפי חלוקה זו - כאשר הרחובות ממזרח לשדרה החמישית נקראים עם המילה "מזרח" לאחר מספר הרחוב- לדוגמא - "רחוב 27 מזרח", והרחובות ממערב לשדרה החמישית נקראים בהתאם עם המילה "מערב" בשמם.

אפטאון, דאונטאון, מידטאון - צפון העיר, דרום העיר ומרכז העיר

מנהטן מחולקת גם לחלק צפוני המכונה "אפטאון", צפון העיר, אליו שייכים כל הרחובות הצפוניים לרחוב 59. החלק הדרומי של מנהטן מכונה "דאונטאון", דרום העיר, אליו משתייכים כל הרחובות הדרומיים לרחוב 23. החלק האמצעי של מנהטן נקרא "מידטאון", מרכז העיר. מרכז העסקים של מנהטן נמצא בחלקו בדרום העיר ("דאונטאון") ובחלקו במרכז העיר ("מידטאון"). בכך שונה מנהטן משאר ערי ארצות הברית בהם מרכז העיר נמצא רק בדרום העיר ("דאון טאון").

שכונות מנהטן

היסטוריה

שם האי - "מנהטן" פירושו "אי מלא גבעות" או "מקום של שיכרות" בשפה של השבט האינדיאני אלגונקוויאן שהתיישב לראשונה באזור האי. לפי הפולקלור המקומי האי נרכש מהשבט אלגונקוייאן שהתגוררו באזור תמורת חרוזים בשווי 24 דולרים על ידי פיטר מינויט, שנשלח על ידי "החברה ההולנדית למערב הודו". האי יושב על ידי ההולנדים בשנת 1604.

ראו גם

- ההיסטוריה של העיר ניו יורק
- ניו אמסטרדם

אוכלוסית מנהטן

- על פי סקר שנערך בשנת 2000 מתגוררים במחוז 1,537,195 תושבים.
- מספר התושבים המשוער נכון לשנת 2003 הינו 1,564,798 תושבים.
- במחוז נמצאים 738,644 בתי אב ו-302,105 משפחות.
- צפיפות האוכלוסיה הינה 25,849.9 נפשות לקמ"ר.

האוכלוסיה לפי גזעים

- 54.36% לבנים.
- 17.39% שחורים.
- 27.18% היספנים ולאטינים.
- 9.40% אסייתים.
- 0.50 אינדיאנים.
- 0.07% פולינזים.
- 14.14% אחרים.

האוכלוסיה לפי מוצא

- 7.48% אירים.
- 7.10% איטלקים.
- 6.63% גרמנים.
- 5.43% בריטים.

מבנה המשפחות

מתוך 738,644 בתי האב:
- 59.1% הינם רווקים.
- 25.2% הינן זוגות החיים יחד.
- 12.6% הינן משפחות חד הוריות.
- 17.1% הינן משפחות עם ילדים מתחת לגיל 18. גודלה של המשפחה הממוצעת הינו 2.99 נפשות.

אוכלוסיה לפי גילאים

- 16.8% מתחת לגיל 18.
- 10.2% בגילאים 18 - 25.
- 38.3% בגילאים 25 - 44.
- 22.6% בגילאים 45 - 64.
- 12.2% מעל גיל 65. הגיל הממוצע הינו גיל 36.

אוכלוסיה לפי מגדר

- על כל 100 נשים ישנם 90.3 גברים.
- על כל 100 נשים מעל גיל 18 ישנם 87.9 גברים.

אוכלוסיה לפי הכנסה

- ההכנסה הממוצעת לבית אב הינה 47,030 דולר לשנה.
- ההכנסה הממוצעת למשפחה הינה 50,229 דולר לשנה.
- ההכנסה הממוצעת לנפש הינה 42,922 דולר לשנה.

הכנסה לפי מגדר

- הכנסה ממוצעת לגברים היא 51,856 דולר לשנה.
- הכנסה ממוצעת לנשים היא 45,712 דולר לשנה.

אוכלוסיה מתחת לקו העוני

- %20.0 מהאוכלוסיה ו-% 17.6 מהמשפחות הינן מתחת לקו העוני.
- % 31.8 מהאוכלוסיה מתחת לגיל 18 הינה מתחת לקו העוני.
- 18.9% מהאוכלוסיה מעל לגיל 65 הינה מתחת לקו העוני.

ראו גם

- ברודוויי
- וול סטריט

קישורים חיצוניים

- [http://teachpol.tcnj.edu/amer_pol_hist/fi/00000002.htm מכתב רכישתה של מנהטן תמורת 60 גילדרים]
- [http://teachpol.tcnj.edu/amer_pol_hist/fi/00000006.htm מפת מנהטן משנת 1661]
- [http://www.mta.nyc.ny.us/nyct/maps/manbus.pdf מפת מנהטן]
- [http://www.gutenberg.net/dirs/1/3/8/4/13842/13842-h/13842-h.htm הסיפור של מנהטן - טקסט מלא של ספר משנת 1901 במסגרת פרוייקט גוטנברג]
- [http://www.lodgephoto.com/galleries/usa/newyork/ תמונות של מנהטן] קטגוריה:איים קטגוריה:ניו יורק
- קטגוריה:ניו יורק:איים קטגוריה:מדינת ניו יורק: מחוזות ja:マンハッタン ko:맨해튼

אולבני

אולבני הינה הבירה של מדינת ניו יורק בארצות הברית. העיר אולבני נמצאת 233 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק, דרומה למפגש הנהרות מוהוק והדסון.

היסטוריה

אולבני היתה היישוב השני ב-13 המושבות הראשונות של ארצות הברית, אחרי ג'ימסטאון בוירג'יניה. ב- 1614 נבנה במקום מבצר על ידי ההולנדים שקראו למקום "אורנג' החדשה" - "ניו אורנג'" על שם בית המלוכה ההולנדי - "בית אורנג'". ב- 1664 נכבש האזור על ידי הבריטים, והעיר נקרה אלבני על שם הדוכס של יורק ושל אולבני - שהפך יותר מאוחר למלך ג'ימס השני (המלך ג'ימס השני של אנגליה היה גם המלך ג'ימס השביעי של סקטולנד. התואר - "דוכס אולבני" הינו התואר המסורתי של הבן הצעיר של המלך הסקוטי. תואר זה ניתן לבן הצעיר של המלך החל משנת 1398. מקור השם "אולבני" במילה "אלבה" - השם הגאלי של סקוטלנד. אולבני היא בירת מדינת ניו יורק משנת 1797.

גאוגרפיה

העיר ממוקמת ב 42°39'35" צפון, 73°46'53" מערב. שטח העיר 21.8 קמ"ר.

מוסדות חינוך

באולבני נמצאות אוניברסטית אולבני ואוניברסיטת מדינת ניו יורק. כמו כן נמצאות בעיר מספר מכללות.

ראו גם

- נמל תעופה בינלאומי אולבני

קישורים חיצוניים

- [http://www.albanyny.org/ העיר אולבני]
- [http://www.timesunion.com אולבני טיימס יוניון - העיתון היומי של אולבני] קטגוריה:ערים קטגוריה:ארצות הברית: ערים קטגוריה:מדינות ארצות הברית:ערי בירה קטגוריה:מדינת ניו יורק ja:オールバニ (ニューヨーク州)

קולוניה

קולוניה (או מושבה, בעברית - למרות שיש להבדיל בינה לבין "מושבה" ו"מושב" במשמעותן כצורת התיישבות ישראלית) הינה חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים. המונח קולוניה קשור קשר הדוק למונחים קולוניאליזם ואימפריאליזם. מקור המונח קולוניה בשפה הלטינית, ומשמעותו המקורית שטח אדמה שיועד לעיבוד חקלאי. היות ובעת העתיקה נהגו לא אחת להשיג שטחים אלה באמצעות כיבוש ובהמשך יישוב חקלאים בהם, קיבל המונח את משמעותו המוכרת היום. שם העיר הגרמנית קלן, או בשמה הצרפתי קולון, נגזר מהמילה קולוניה. ב"עידן האימפריאליזם", שהחל בהקמת האימפריה הספרדית באמריקה במאה ה-15, והסתיים בפירוק האימפריה הבריטית במאה ה-20, נהגו מדינות אירופה, ארה"ב ואחרות לתפוס שליטה פוליטית בחלק ניכר מהטריטוריות בעולם. המילה "קולוניה" הפכה להיות מושג המאפיין טריטוריה מחוץ לגבולות המדינה, בה מרבית האוכלוסיה היא "ילידים". למעשה, מרבית העולם שמחוץ לאירופה היה בשלב כלשהו קולוניה של מדינה אירופית זו או אחרת. כך גם חלק ממדינות ארה"ב, בעיקר אלה שבחוף המזרחי, אשר החלו את דרכן כקולוניות בריטיות. מרבית מדינות אמריקה הלטינית היו קולוניות ספרדיות. אוסטרליה היתה קולוניה בריטית, כך גם חלקים ניכרים מאסיה ואפריקה. צרפת אחזה בקולוניות בצפון ומערב אפריקה. גם פורטוגל, הולנד, בלגיה ומדינות אירופיות נוספות החזיקו קולוניות מעבר לים, וגם ארה"ב לאחר קבלת עצמאות הייתה לבעלת קולוניות משלה. הקולוניות שימשו את מדינות האם לצרכים צבאיים וכלכליים. הן לרוב יושבו במתיישבים מארץ האם, בין אם כאלה שעברו אליהן באופן וולונטרי, ובין אם הוגלו אליהן כצעד של ענישה. אוסטרליה, למשל, החלה את דרכה כ"מושבת עונשין" לעבריינים בריטים. במקביל, ראו בהן השליטים הזרים שטחי השפעה להפצת תרבותם, דתם ושפתם. ארץ ישראל, אף שהיתה בשליטת האימפריה העותמנית ומאוחר יותר האימפריה הבריטית, לא הוגדרה כ"קולוניה". לא התקיים בה תהליך של התיישבות מארץ האם, ולא ניסיונות להטמעת השפה והתרבות של האימפריה השולטת. הקולוניות נבדלו זו מזו במידת האוטונומיה שקיבלו לניהול ענייניהן האדמיניסטרטיביים. תהליך ה"דה-קולוניזציה", או הענקת ריבונות ועצמאות לקולוניות, החל עם מלחמת העצמאות של ארצות הברית לקראת סוף המאה ה-18, והסתיים לקראת סוף המאה ה-20. הדרישה לעצמאות באה בין אם מצד הילידים המקוריים, ובין אם מצד המתיישבים ה"חדשים". עצמאותה של זימבבואה (לשעבר קולוניית רודזיה) בשנת 1980 סימלה את סוף הקולוניאליזם. מספר מועט של קולוניות לשעבר העדיפו, משיקוליהן שלהן, להישאר במעמד "מדינת חסות" של מדינת האם ללא עצמאות מלאה, אך עם זכויות פוליטיות מלאות לתושביהן. גם מרבית הקולוניות שקיבלו עצמאות מלאה, עדיין שומרות על זיקה תרבותית, כלכלית ופוליטית (במידה זו או אחרת) לארץ האם.

ראו גם

- דומיניון קטגוריה:קולוניאליזם קטגוריה:ממשל ומדיניות ja:植民地 zh-cn:殖民地

המאה ה-20

(המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. היא המאה האחרונה של המילניום השני. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 19xx, כלומר משנת 1900 ועד שנת 1999, וכך רואים אותה רבים. במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינות מדיניות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות ומדעיות.

מלחמות העולם

שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה- 20 : מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) ומלחמת העולם השנייה (1939 - 1945). במלחמות אלו נהרגו עשרות מליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהיתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה של יהודי אירופה.

התקפלות האימפריות והקמת המדינות החדשות

לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ביניהן גם מדינת ישראל.

מאבק האידאולוגיות

במישור החברתי/כלכלי היתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הפשיזם והקומוניזם, מאבק שניטש לאורך רוב רובה של המאה. ציונים עיקריים למאבק זה:
- הקמת רפובליקת וויימאר והדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקותן במלחמת העולם השנייה.
- הקמת ברית המועצות (1917) והגוש הקומוניסטי והתפרקותם בתחילת שנות ה-90.
- הכרזת הרייך השלישי בגרמניה הנאצית (1931), עלית המיליטריזם היפני, עלית הפשיזם באיטליה ושאר המשטרים הפשיסטים, ונפילתם בסוף מלחמת העולם השנייה.
- עלית כוחה היחסי של ארצות הברית בעולם והקמת הדמוקרטיות העממיות
- המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות לבין המדינות הדמוקרטיות בהנהגת ארצות הברית

התאגדות מדינית בינלאומית

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. ארגונים אלו הינם הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם.

פוסט מודרניזם

לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגירסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידיאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה עידן פוסט מודרני, ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת- הפוסט מודרניזם.

התפתחויות במבנה הכלכלה

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.
- עליתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהיתה תקפה לגבי אוכלוסיה גדולה במיוחד.
- מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
- מדינות רבות עברו, בייחוד בהשפעת ארצות הברית, לכלכלה קפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבות מהן עברו תהליכי הפרטה ממושכים.
- התפתחו תאגידי ענק בינלאומיים בבעלות פרטית וציבורית. ולקראת סוף המאה:
- הוקם האיחוד האירופי.
- זוהתה והוגדרה הגלובליזציה ככוח חזק ומאיץ בכלכלה העולמית. יש המכנים את העולם כיום כפר גלובלי.

התפתחויות מדעיות

במאה ה-20 הופיעו תחומי מדע חדשים רבים, וכן הושגו התקדמויות רבות בתחומים הקיימים. ההתפתחויות העיקריות:
- פיזיקה - מאקרו: תורת היחסות וחקר החלל המיידי והרחוק.
- פיזיקה - מיקרו: מכניקת הקוונטים, גילוי הביקוע הגרעיני וההיתוך הגרעיני.
- ביולוגיה: זיהוי מבנה הסליל הכפול של הDNA וריצוף הגנום האנושי.
- מתמטיקה: ענפים חדשים שהתפתחו: אנליזה מודרנית, טופולוגיה, לוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות האקסיומטית, קומבינטוריקה, תורת המשחקים.
- מתמטיקה: משפטים חשובים שהוכחו ובעיות שנפתרו: משפטי אי השלמות של גדל, המשפט האחרון של פרמה.
- מדעי המחשב: כל התחום פותח במאה ה-20.

התפתחויות טכנולוגיות

במישור הטכנולוגי חלה במאה ה-20 מהפכה טכנולוגית מלאה בתחומים שונים:
- המצאות כגון המוליך למחצה
- תחבורה: המצאת האוירון והמסוק, התחלת שימוש המוני במכונית ובכבישים, רכבות המונעות במנוע בעירה פנימית ובמנוע חשמלי ורכבות מהירות.
- מדעי החלל: המירוץ לחלל, ובמסגרתו תוכנית אפולו (כולל נחיתה על הירח), בניית לווינים.
- מידע: המצאת מצלמת הקולנוע, הטלויזיה, האינטרנט, התקשורת הסלולרית.
- המצאת המחשב.
- אנרגיה:, שימוש נרחב במנוע שריפה פנימית פיתוח הכור הגרעיני, שימוש באנרגיה סולרית.
- אמצעי לחימה: פיתוח טילים, טנקים,מטוסי קרב, מסוקי קרב נושאות מטוסים,נשק לא קונבנציונלי, צוללות.

תקופות ואירועים היסטוריים

- ראשית המאה העשרים - 1900 - 1914 - מתחילה התחבורה ההמונית בזכות המצאות חדשות - המכונית, מטוס. התערערות האימפריאליזם.
- מלחמת העולם הראשונה - 1914 - 1919
- בין שתי מלחמות עולם - 1919 - 1939
- מלחמת העולם השנייה - 1939 - 1945
- המלחמה הקרה - 1945 - 1991
- פירוק האימפריאליזם (במקביל למלחמה הקרה) - 1943 - 1961.
- מדינת ישראל קיבלה עצמאות כמדינה יהודית בארץ ישראל - 1948
- עידן פוסט מודרני - 1991 עד ימינו.

ראו גם

- התפוצצות אוכלוסין

קישורים חיצוניים

[http://www.pbs.org/wgbh/aso התפתחות המדע במאה ה-20] ----
- 20 ja:20世紀 ko:20세기 simple:20th century

תיאטרון

תיאטרון הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, שפת גוף, מוזיקה, קול, מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמשים בתיאטרון, בהגדרתו הרחבה. בנוסף לסגנון המוכר של הצגת עלילה באמצעות דו-שיח על הבמה, תיאטרון עשוי ללבוש גם צורות אחרות, דוגמת אופרה, בלט, פנטומימה, מחזמר, תיאטרון בובות, קבוקי ואופרה סינית. מאמר זה יעסוק בעיקר בתיאטרון בהגדרתו המצומצמת, כלומר, הצגת מחזות עלילתיים כאוסף תמונות (סצנות) עוקבות של דו-שיח או רב-שיח שהשחקנים מנהלים על הבמה. מקורה של המילה תיאטרון מהיוונית: θεατρον, מקום מושבם של הצופים (θεαομαι = לצפות).

היסטוריה

במה התיאטרון התחיל ביוון העתיקה בחג האביב של דיוניסוס שנעשו באתונה לכבוד האלים. דרכו של האדם להלל את שמות האלים הייתה ע"י סיפורים שמראים את כוחם על פני האדם, היות ובאותה תקופה רק מעטים ידעו קרוא וכתוב הדרך לפרסם את הסיפורים הייתה ע"י המחזתם והצגתם ברבים. היוונים העלו הצגות שכללו בתוכן המקהלה יוונית. עם התפתחות הז'אנר נוסף שחקן ואחריו גם שחקני משנה. משם למעשה התחילו להתפצל ולפרוח הטרגדיה, הקומדיה והסאטירה.
במקור היה התיאטרון קשור לפולחן דתי ונושאי ההצגות היו לקוחים מתחומים שונים כמו, מלחמות, צייד ופולחן הורדת גשמים.

היסטוריה של תיאטראות

במאה ה-5 לסה"נ כשהנצרות היתה לדת השולטת במדינה, ציוו השליטים הנוצריים לסגור את כל התיאטראות. הלהקות הנודדות והפנטוממאים והלהטוטנים המשיכו בהצגותיהם.
בתקופת ימי הביניים החלה הכנסיה להציג בחגים מחזות שמבוססים על חיי הקדושים. במאה ה-10 ועד למאה ה-12 היו מציבים בימות בכנסיות ועל כל בימה היו מציגים סיפור מהברית החדשה. במאה ה-16 בתקופת הרנסאנס החלה התעוררות בתיאטרון הקלאסי ובניני תיאטרון החלו להבנות שוב באירופה. שליטי איטליה החלו להקים מבנים מיוחדים מעץ בכדי להציג מחזות לאירועים חגיגיים כמו, נישואי השליטים. בתי התיאטרון אשר נבנו באותה התקופה בנו את המושבים בקשת מול הבמה כמו באמפיתיאטרון ואת התפאורה היו מסיעים אל הבמה.
בסוף המאה ה-17 נבנה בלונדון תיאטרון ראשון והמושבים נבנו בצורת מניפה מול הבמה וזוהי הצורה שמקובלת עד היום.

ההצגה והשחקנים

המשחק בתיאטרון הינה אמנות ומקצוע שהיחס אליו עבר תגובות שונות בתקופות ובתרבויות שונות. כשהתיאטרון זכה למקום חשוב בתרבות זכו השחקנים לעושר ולכבוד. בתקופות שהתייחסו אל התאטרון כמעשה שפל כבתקופת ימי הביניים באירופה מעמדם של השחקנים היה נמוך ואף בזוי. נשים לא היו משתתפות בתיאטרון ואת תפקידי הנשים מלאו נערים צעירים. בתחילת המאה ה-18 החלו נשים להשתתף התאטרון ואף קיבלו כבוד על הבמה.

מסגרות להפעלת תיאטרון

תיאטרונים פועלים במסגרות אחדות, המשפיעות על אופי הפעילות המתקיימת בתיאטרון:
- תיאטרון מסחרי: ככל עסק מסחרי, גם לתיטרון המסחרי מטרה עיקרית אחת - להרוויח כסף. מטרה זו משפיעה על אופי ההצגות המועלות במסגרת זו. אלה בדרך כלל מופעים המופקים בתקציב גבוה, ומטרתם למשוך קהל גדול ככל האפשר.
- תיאטרון ממוסד: זהו תיאטרון הפועל במסגרת קבע, והרפרטואר שלו מושפע במידה רבה משיקולים אמנותיים, אך גם משיקולים כספיים, אם כי חלק ניכר מתקציב התיאטרון ממגיע מהשתתפות ממשלתית או עירונית, וכן מתרומות. לעתים גובר השיקול הכספי על השיקול האמנותי, והרפרטואר נקבע כך שיקלע לטעמו של הקהל, ולא יעצב אותו.
- תיאטרון שוליים (fringe theatre): תיאטרון הפועל מחוץ למסגרת הממוסדת. בתיאטרון שוליים מועלות הצגות חדשניות, בדרך כלל ללא מחויבות להיבט העסקי.
- תיאטרון סטודנטים: פועל במסגרת בתי הספר למשחק, ומאפשר לסטודנטים להתנסות בהפקה של הצגות תיאטרון כחלק מלימודיהם.
- תיאטרון חובבים: תיאטרון המועלה על-ידי חובבי תיאטרון במסגאות קהילתיות שונות.

יהודים בתיאטרון

במקרא לא נזכרו הצגות ובתקופת בית שני החכמים שללו את "התאטרונים של הגויים", שכן כל ביקור בתיאטרון הגויים זהו חלק מהתבוללות והתיוונות. בתקופת מלחמת המכבים רוב התאטראות בארץ חוסלו ורק בימי הורדוס שבו וחודשו. המחזאי היהודי הראשון היה יחזקאל מאלכסנדריה מהתקופה המאה ה-1 לסה"נ. יחזקאל מאלכסנדריה כתב מחזות טראגיות שעוסקים בסיפורי התנ"ך. נירון קיסר חיבב את השחקן אליטירוס היהודי. במאה ה-2 לסה"נ הנושא שהיה מקובל להציג ללעג היו היודים ואף השחקנים היהודים אולצו להשתתף בתפקידים של ליצנים. במאה ה-11 להקות בדרנים יהודים (לצים) התארגנו והופיעו בפני קהל יהודי בפורים. בימי הרנסאנס בדחנים יהודים החלו להופיע בהפסקות שבין המערכות במחזות הרציניות. במאה ה-16 ובמאה ה-17 הופיעו היהודים בתיאטרון באירופה בדמויות נלעגות כמו, שיילוק של שייקספיר או בתור שוטים. בסוף המאה ה-18 החל שינוי קיצוני כתוצאה מתהליכים פוליטיים ותרבותיים באירופה בכלל ותנועת ההשכלה היהודית בפרט: שחקנים יהודים הופיעו על בימות בצרפת ובאנגליה ומתחילת המאה ה-19 הצטיינו היהודים בתאיטרון בתור שחקנים, במאים ויוצרים.

נושאים קשורים:

- רשימת מחזאים
- שחקני תיאטרון
- במאי תיאטרון
- אולם תיאטרון: המבנה הפיזי שבו מוצג המחזה.
- תיאטרון בישראל קטגוריה:אמנות הבמה
- ja:演劇 simple:Theater zh-tw:劇場

ארה"ב

ארצות הברית של אמריקה (ארה"ב) (United States of America) היא פדרציה של 50 מדינות, אשר 48 מהן יוצרות שטח יבשתי רציף המשתרע על פני 7,827,000 קמ"ר. שתי מדינות נוספות - אלסקה והוואי - אינן רציפות ליבשת. אלסקה (Alaska) היא חצי אי ענק (1,518,000 קמ"ר) בצפון-מערב קנדה, על חופי אוקיינוס הקרח הצפוני (במקום בו מפריד מצר ברינג בין אמריקה הצפונית לבין רוסיה שביבשת אסיה). הוואי (Hawaii) היא קבוצת איים (500 קמ"ר) השוכנת הרחק במרחבי האוקיינוס השקט (Pacific Ocean), מערבה מן היבשת.

היסטוריה

ייסוד המדינה

מקורה של ארצות הברית בשלוש עשרה מושבות בריטיות שהוקמו החל מ-1606 בחוף המזרחי של צפון אמריקה. באמצע המאה השמונה עשרה החלה תסיסה בקרב אוכלוסית המושבות על רקע הטלת מיסים על ידי השלטון הבריטי מבלי לתת ייצוג פוליטי נאות לאנשי המושבות. המצב הגיע לרתיחה בשנות ה-70 של המאה, עם טבח בוסטון (1770) ומסיבת התה של בוסטון (1773). המושבות התארגנו במסגרת הקונגרס הקונטיננטלי (החל מ-1774), וב-1775 הקימו את הצבא הקונטיננטלי העמידו בראשותו את ג'ורג' וושינגטון, ופתחו במלחמת העצמאות האמריקנית. באמצע המלחמה, ב-4 ביולי 1776, נחתמה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. המלחמה נשמשכה גם אחרי הכרזת העצמאות, הוכרעה עם נצחון האמריקנים והצרפתים בקרב יורקטאון ב-1781, והסתיימה זמן קצר אחר כך. הבריטים הכירו בעצמאות המדינה הצעירה בחוזה פריז ב-1783. בתחילה היתה ארצות הברית קונפדרציה רופפת של שלוש עשרה המדינות. אולם מבנה זה לא היה מספיק למדינה שהתאוששה מהמלחמה. ב-1787 כונסה בפילדלפיה הועידה החוקתית על מנת לגבש חוקה, תוך מחלוקת בין הפדרליסטים שרצו איחוד חזק יותר הכולל ממשלה פדרלית חזקה שיכולה לגבות מיסים, לבין מתנגדיהם שחששו מחידוש העריצות ממנה הם השתחררו זה עתה. חוקת ארצות הברית אושררה על ידי מספיק מדינות ב-1788 ונכנסה לתוקף ב-1789 לנשיא הראשון תחת החוקה החדשה נבחר ג'ורג' וושינגטון.

ההתפשטות מערבה ושאלת העבדות

ג'ורג' וושינגטון עם תום המלחמה החלה התפשטות ארצות הברית מערבה, במה שנחשב כייעוד אלוהי. הם התחילו בתיישבות באזורים שבין הרי האפלצ'ים לנהר המיסיסיפי, שלפחות להלכה היו חלק משטח המדינה, ואורגנו כטריטוריות שעתידות להפוך למדינות. ב-1803 חתמה ארצות הברית בראשותו של תומס ג'פרסון עם צרפת של נפוליון על הסכם רכישת לואיזיאנה בה נוסף לשטח ארצות הברית אזור המערב התיכון בין המיסיסיפי להרי הרוקי, וב-1819 קנתה ארה"ב את פלורידה מספרד. אולם ההתפשטות לא התקיימה רק בדרכי שלום. היא הביאה לעימותים נגד האינדיאנים, למלחמת 1812 נגד בריטניה, למהפכה הטקסנית (1835 - 1836) ומלחמת ארה"ב-מקסיקו (1846 - 1848). ההתפשטות מערבה תרמה רבות גם לעימות הפנימי בשאלת העבדות. ארצות הברית היתה קרועה בין מדינות הצפון התעשיתיות בהן העבדות היתה אסורה, למדינות הדרום החקלאיות שכלכלתן התבססה על העבדות. אף אחד מהצדדים לא הצליח לכפות את עמדתו, והמאבק התמקד סביב קבלת מדינות חדשות לברית, כאשר כל אחד מהצדדים חשש שייווצר רוב מוצק נגדו. במשך המחצית השניה של המאה ה-19 נערכו מספר ניסיונות של פשרה (פשרת מיזורי מ-1820, והפשרה של 1850) שדאגו שיישמר האיזון בין מדינות העבדות והמדינות החופשיות. אבל בשנות ה-50 חלה הקצנה בשני המחנות. תומכי העבדות הצליחו לבטל את השגי הצפון עם קבלת חוק קנזס-נברסקה, ופעלו לאכיפת הסגרת עבדים שברחו צפונה. לעומתם בצפון התחזקה תנועת ההתנגדות לעבדות וקמה המפלגה הרפובליקנית. כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיאות מטעמה פרשו מדינות הדרום זו אחר זו מהברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה, וניתן האות למלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה בין 1861 ל-1865, בה ניצח לבסוף הצפון.

ממלחמת האזרחים לשפל הגדול

עם תום המלחמה וביטול העבדות (בתיקון ה-13 לחוקה) עלתה שאלת שילובן מחדש של המדינות המורדות באיחוד, במסגרת מה שכונה תקופת הרקונסטרוקציה. לינקולן היה בעד עמדה פייסנית כלפי מדינות הדרום המובסות, אולם הוא נרצח כמעט מייד אחרי סיום המלחמה על ידי מתנקש דרומי, והקונגרס בו היו מיוצגות רק המדינות שנותרו נאמנות לאיחוד ושהיה בשליטה רפובליקנית, הוביל קו נוקשה ונקמני כלפי הדרום שכלל הטלת ממשל צבאי ותנאים נוקשים על קבלת המדינות הפורשות חזרה לברית. תקופת הרקונסטרוקציה הסתימה ב-1877, עם הוצאת הצבא הפדרלי ממדינות הדרום. היחס העויין של אנשי הדרום הלבנים המובסים כלפי הצפוניים והעבדים המשוחררים (כפי שהתבטא בהקמת הקו קלוקס קלן) גרם לכך שמצב האפרו-אמריקנים לא השתנה בהרבה ממצבם בתקופת העבדות עד לאמצע המאה ה-20, והתקיימה מדיניות ההפרדה הגזעית תחת הכותרת "שווה אך נפרד". התקופה שלאחר המלחמה היתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה במסילות ברזל, וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה וממזרח אסיה. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של מכסי מגן גבוהים. אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "העידן המוזהב" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ההון החדשים ("הברונים השודדים"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת קרטלים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים. כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת האיגודים המקצועיים (בשנות ה-70' וה-80'), החקלאים הקימו את התנועה הפופוליסטית שהגיעה לשיאה בשנות ה-90', ואנשי המעמד הבינוני הובילו את הרפורמה הפרוגרסיבית שהשתלטה על הפוליטיקה האמריקנית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 (מתחילת ממשל תיאודור רוזוולט ועד תום ממשלו של וודרו וילסון), והובילה תיקונים בממשל, והטלת הגבלות על הקרטלים ופיקוח על המסחר.

פוליטיקה

ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית, שמתנהלת על פי החוקה שהתקבלה 1788. הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה בה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה בחבר האלקטורים. הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים בו נבחרים בבחירות אישיות: בית הנבחרים בו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסיתה, והסנאט בו לכל מדינה יש ייצוג של שני סנטורים. בגלל שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכל", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלבדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף המאה ה-19 שתי מפלגות אלה הן המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלית יותר ("ליברלית") והרפבובליקנית לימנית ("שמרנית"). כיום המפלגה הרפבוליקנית מזוהה עם העסקים הגדולים, עם שמרנות דתית, עם התנגדות להפלות ועם ניציות בטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שיוויון כלכלי, ושיוויון למיעוטים (ובפרט לאפרו-אמריקנים), עם המאבק לזכויות אדם ואזרח, ועם פתיחות כלפי העולם והמוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב במדינה, ובאזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה, ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים בדרום ארצות הברית (אזור שבאופן מסורתי היה דוקא מעוז דמוקרטי), במדינות רבות במרכז המדינה, בפרברים המבוססים, ובעיירות הקטנות והאזורים החקלאיים. כיום הן הנשיאות והן שני בתי הקונגרס נתונים בידי רוב רפובליקני. בניגוד למקובל במדינות מרובות, שדוגלות בעיקרון הייצוג (כמו בישראל), נותנת החוקה בארה"ב סמכויות רחבות לנשיא. משטר זה מכונה בשם "משטר- נשיאות". משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אומנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו ע"י תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה בבגידה, קבלת שוחד או פשעים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארה"ב מכהונתו. הנשיא ה- 17, אנדרו ג'ונסון היה הכי קרוב לכך. סמכויות הנשיא רחבות מאוד ומתפשטות על כל תחום הרשות המבצעת. בארה"ב אין ממשלה לפי המתכונת המקובלת, ז"א גוף קיבוצי של שרים, אשר מחליט ברוב קולות. ה"קבינט" של הנשיא מורכב מפקידים בלבד שהוא נמלך בהם במידה שהוא רוצה בכך, אך בסופו של דבר אין הם אלא עושי רצונו. הקבינט מורכב מהשרים\ מזכירים של יותר מ- 10 משרדי ממשלה, ובנוסף מורכב גם מחטיבות אדמיניסטרטיביות מיוחדות (דהיינו, שמטעמי ניהול וארגון).

כלכלה

זכויות אדם ואזרח ארצות הברית היא המעצמה הכלכלית החזקה ביותר שבארצות תבל. לא זו בלבד שהיא עשירה באוצרות טבע, אלא גם רוב שטחיה פוריים, מלבד זאת – יש בשיטה של כלכלת השוק החופשית משום דחף לחתור לעשיית רווחים בקרב הרבה מנהלים בכירים ואנשי מקצוע. השוק המקומי הגדול פועל לטובת פיתוחם של תוצרים המוניים זולים, בשל דרגת ההתפתחות הגבוהה של התעשייה, מועסקים בחקלאות 2.8% בלבד של המפרנסים. חלקם של המועסקים בתעשייה הוא כיום 32% אולם גם מספר זה הולך ויורד. כנגד זה עלה שיעור המועסקים בשירותים ל 65% ויותר. גידולי חקלאות עיקריים: כותנה , ירקות שונים , פירות שונים , פרי הדר , דגנים , פולי סויה, תירס, חיטה. משאבי טבע: ניקל, עופרת , אורניום , טיטניום ,אשלגן , גופרית , פלטינה, עופרת , אבץ , זהב , כסף , כרום , מגנזיט, נפט וגז טבעי. מוצרי תעשייה עיקריים: יצור חומרי גלם, יצוא חיטה , כימיקלים, יצוא תירס , מוצרי נפט, דשנים, נייר, מלט, סוכר, מכוניות. אתרי תיירות חשובים: בארצות הברית קיימים מפלי הניאגרה אשר צונחים על פני צרורות אבן גיר, המונחים בצורה אופקית, בין ימת אירי לימת אונטוריו. עצי ענק גדלים בגן הלאומי סקוויה שבסיירה נבדה. לעצי הענק קוטר של 12 מטר, גובהם הוא כ-130 מטר, וימיהם – עד 4000 שנה.

רשימת המדינות

מכוניות עיר הבירה ושינגטון (להבדיל מהמדינה ושינגטון) אינה שייכת לשום מדינה. בוושינגטון נמצא הבית הלבן, בו יושבים הנשיא, יועציו, שרי הייעוץ השונים, ובו מתקבלות החלטות שונות. בנוסף יש כמה טריטוריות ששייכות לארצות הברית:
- פורטו ריקו
- גואם
- איי הבתולה האמריקאיים

גאוגרפיה

פני הארץ

ארצות-הברית היא השלישית בגודלה בין ארצות תבל (אחרי רוסיה, וקנדה). ביבשה היא גובלת עם קנדה בצפון ועם מכסיקו בדרום. גבול קנדה-ארה"ב, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49, תוך שהוא חוצה נהרות ואגמים (ארבע מן הימות הגדולות חצויות בין המדינות, ורק ימת מישיגן שייכת כולה לארה"ב), ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם. אך אין גבול זה יוצר בעיות; יש זהות רבה בין שני עברי הגבול מבחינת תרבות, שפה, מסורת ורמת חיים. אורך הגבול הדרומי עם מכסיקו הוא כמחצית מזה של הגבול עם קנדה, ורובו עובר באזורים מדבריים. ממזרח שוכנת ארה"ב לחופי האוקיינוס האטלנטי, וחוף זה ארוך פי שניים מזה של החוף המערבי שעל האוקיינוס השקט (פסיפיק). שוני זה נגרם בשל המפרצים העמוקים המצויים בחלקו העליון של החוף המזרחי, ואכן, שם נמצאים גם הגדולים בנמלי ארה"ב (בוסטון, ניו-יורק, פילדלפיה, ובלטימור). חלקו הדרומי של החוף רדוד ואינו נוח לספנות. הנמל הגדול היחידי בדרום הוא נמל ניו-אורלינס, השוכן בדלתת המיסיסיפי, החסום תדיר בסחף הנהר, ומחייב פעולות תחזוקה מתמידות ויקרות. פני השטח של ארצות-הברית מותווים על-ידי שרשראות הרים החוצצות בין האזורים הגאוגרפיים השונים. שרשראות ההרים נמתחות מצפון לדרום במקביל לחופי היבשת: הרי האפאלאצ'ים (Appalachian Mountains) מקבילים לחוף המזרחי, ואילו הרי רוקי (Rocky) וכן הרי קאסקייד (Cascade) והרי סיירה נבאדה (Sierra Nevada) מקבילים לחוף המערבי. כתוצאה מכך נוצרו שבעה אזורי טבע עיקריים לאורכה של ארה"ב, ברצועות אורך מצפון לדרום: (1) החוף האטלנטי; (2) רכסי האפאלאצ'ים; (3) המערב התיכון; (4) הרי רוקי; (5) אגן המדבריות המערבי; (6) הרי סיירה; (7) החוף הפסיפי.

אקלים

בחוף המזרחי (Eastern Sector) - ממוצע הגשמים הוא בין 760-1270 מ"מ לשנה, והם יורדים ברוב חודשי השנה. הקיץ חם עם הרבה שמש, והטמפרטורה הממוצעת היא 27-32 מעלות צלזיוס. בדרום, במיוחד בפלורידה, חם ולח כל השנה, ובקיץ אפילו הביל. במרכז (Midwest) - שחון, לא יותר מ-600-800 מ"מ גשם בממוצע שנתי, והגשמים מרוכזים בחודשים ינואר-יוני. בחלק הצפוני עשוי להיות קר מאוד בחורף, ובדרום חם מאוד בקיץ; עד מינוס 46 מעלות צלזיוס (בצפון דקוטה) ועד פלוס 46 מעלות בקיץ (בטקסס). בדרום מערב (South West) - יבש וחם. פחות מ-250 מ"מ גשם לשנה. האוויר היבש נשאר צח גם בקיץ. בערבים קריר. הערפלים והגשמים באים בדרך כלל בחודשי ינואר ופברואר. טמפרטורות של מתחת לאפס קיימות רק בהרים הגבוהים. בהרים (Mid Pacific & Rockies) - אקלים יבש, ושמש במרבית חודשי השנה. הטמפרטורות הן מ-46 מעלות בשקע קליפורניה ועד מינוס 55 בחורף ביילוסטון. בקיץ חם ביום וקר בלילה. שלגי ההרים הגבוהים יורדים בחודשים אוקטובר-מרץ, ונותרים על הקרקע עד מאי-יוני. צפון-מערב (Pacific North-West) - זהו החלק הרטוב של ארה"ב, עד יותר מ-3,800 מ"מ גשם לשנה, מרביתם בחורף. הממוצע לעונה זו הוא 4 מעלות, אך בקיץ יבש והטמפרטורות מגיעות ל-33 מעלות. בוושינגטון ובאורגון ניתכים גשמים כמעט כל השנה. בחוף המערבי (California) יש אקלים ים תיכוני. אולם בשל אורכה הניכר של המדינה יש הבדלים ניכרים בין הצפון לדרום. עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר-מרץ. בערבים קריר בצפון, ובהרים יש שלגי חורף. בקיץ חם ויבש, עד סכנה של שריפות יער.

דמוגרפיה

הלבנים, צאצאיהם של המתיישבים והחלוצים הראשונים שהיגרו לארצות הברית, מהווים כ-85 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, אך כיום הלבנים מתערבבים עם עמים אחרים וכך נוצר ערבוב של עמים של כל מיני מדינות כמו אנגליה, צרפת, איטליה וכו'. הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת השחורים, שמונה כ-26 מיליון נפש, כמעט 12% מכלל האוכלוסייה. קבוצות נוספות הם האינדיאנים שמונים 1.3 מיליון נפש, הסינים, היפנים והפיליפינים – כ-1.4 מיליון נפש. קבוצת ההיספנו-אמריקנים מונים כ-15.6 מיליון נפש; הם רובם ככולם קתולים ודוברים בעיקר ספרדית. הדת הגדולה ביותר בארצות הברית היא הנצרות הפרוטסטנטית, אליה משתייכים כ-20 אחוזים מהלבנים בארצות הברית. בחלוקה דתית כללית: 56% פרוטסטנטים, 28% קתולים, 2% יהודים, אחרים.

חינוך

היסוד להשכלה בארצות הברית הוא חוק לימודים המחייב 12 שנות לימוד. בצד מערכת החינוך הציבורי הניתן חינם קיימים הרבה בתי ספר פרטיים, המטפחים במכוון נטיות משותפות. יודעי קרוא וכתוב (בקרב האוכלוסייה הבוגרת): 99%.

ראו גם

- בית המשפט העליון של ארצות הברית
- הדוד סם
- מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
- חוקת ארצות הברית
- יהדות ארצות הברית
- נשיאי ארצות הברית

קישורים חיצוניים

- [http://www.bcpl.lib.md.us/~etowner/anthem.html המנון ארה"ב] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אמריקה
- ja:アメリカ合衆国 ko:미국 ms:Amerika Syarikat simple:United States th:สหรัฐอเมริกา zh-min-nan:Bí-kok

לוס אנג'לס

לוס אנג'לס היא עיר בחופה המערבי של ארצות הברית השוכנת בדרום מדינת קליפורניה. זוהי העיר הגדולה ביותר במערב ארצות הברית, והשניה בגודלה בארה"ב כולה אחרי ניו יורק. נכון לשנת 2005 מנתה העיר 3.9 מיליון איש, כאשר בשיטחה המטרופוליני מתגוררים כ-17.5 מיליון איש. ידועה בכינויה "עיר המלאכים" (City of Angels). לעתים קרובות מוזכרת בשמה המקוצר אל.איי. (.L.A).

הגדרת לוס אנג'לס

לוס אנג'לס הוא גם שמו של המחוז הכולל את שטחה של העיר, למרות שאין זהות בין שטחה של העיר לשטחו של המחוז (ראה מפה משמאל). העיר לוס אנג'לס של היום מורכבת למעשה מאוסף של עיירות וקהילות במחוז, שנסתפחו להן יחדיו תחת רשות מוניציפלית משותפת. העובדה שחלק מעיירות הסביבה סרבו להסתפח אדמיניסטרטיבית לעיר, בעוד עיירות מרוחקות יותר דווקא כן נסתפחו, יצרה מצב בו מובלעות מסויימות בתחומה הן רשויות עצמאיות. זאת, בתוספת עירוב המושגים בין מחוז לוס אנג'לס, לעיר לוס אנג'לס, ולמטרופולין לוס אנג'לס (הכולל חלקים ממחוזות סמוכים).

סקירה היסטורית

העיר נוסדה ב-4 בספטמבר 1781 כישוב מקסיקני בשליטה ספרדית, כאשר 44 איכרים מקסיקנים ואינדיאנים שגוייסו בכדי לשמור על שליטתה של ספרד על קליפורניה התחתונה התיישבו במקום. שמה של העיר במקור היה El Pueblo de Nuestra Señora Reina de los Ángeles de la Porciuncula, "העיר של גבירתנו, מלכת המלאכים, בחלק הקטן". בשנת 1846 נפתחה מלחמת ארצות הברית מקסיקו, במהלכה נכבש שטחה של מדינת קליפורניה על ידי כוחות צבא ארצות הברית. המלחמה הסתיימה בשנת 1848. ב-4 באפריל 1850 הוכרה לוס אנג'לס רשמית כעיר במדינת קליפורניה. סלילתה של מסילת הברזל הדרום-פאסיפית ב-1876 וגילוי נפט בסביבות שנת 1890 עוררו את צמיחתה של לוס אנג'לס, אך העיר עדיין נותרה יותר קטנה ופחות חשובה מסן פרנסיסקו. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הפכה העיר לצומת דרכים חשוב בשל הנגישות של מסילות הברזל והנמל של העיר, והעיר התחילה בתנופת צמיחה במהלכה קמו בעיר מפעלי תעשיה רבים ואוכלוסיית העיר צמחה במהירות. בראשית המאה ה-20 קמה גם תעשיה חדשה בעיר כאשר קבוצה של מפיקי סרטים התישבו בה והקימו אולפני קולנוע. כיום מהווה לוס אנג'לס, ובמיוחד הוליווד, את מרכז תעשיית הקולנוע העולמי.

גיאוגרפיה

העיר משתרעת על שטח של 1,290.6 קמ"ר, מתוכם 75.7 קמ"ר (המהווים 5.86% משטח העיר) הם מים. שטחה הוא התשיעי בגודלו בארצות-הברית היבשתית. אורכה המרבי של העיר הוא 71 ק"מ מצפון לדרום ו-47 ק"מ ממזרח למערב. סך אורך גבול העיר הוא 550 ק"מ.

רכס הרים

לוס אנג'לס היא העיר היחידה בעולם אשר עובר בה רכס הרים אשר נקרא "הרי סנטה מוניקה". רכס ההרים משתרע ממערב למזרח, ומבדיל בין החלק העירוני של העיר לבין החלק היותר פרברי של העיר, הסן פרננדו ואלי (שגם הוא חלק מהעיר). רכס ההרים גורם לכך שיש רק שלושה כבישים מרכזיים שמקשרים בין שני חלקי העיר: ה-5 בצד המזרחי, ה-101 שעובר ליד העיר התחתית, וה-405 בצד המערבי של העיר. עצם זה שיש רק שלושה כבישים מרכזיים מאד מכביד על התנועה בעיר. השלט המפורסם של הוליווד (Hollywood), אשר נראה על גבי הר, נמצא בצד הדרומי של הרכס. הרכס מפריד בין השכונה הוליווד שנמצאת דרומית לרכס, ולשכונה צפון הוליווד שנמצאת צפונית לרכס בסן פרננדו ואלי. חשוב לציין כי דווקא השכונה מערב הוליווד היא לא חלק מעיריית לוס אנג'לס, אלא עיר עצמאית.

רעידות אדמה

לוס אנג'לס, כשאר קליפורניה, נתונה לרעידות אדמה תכופות על שום היותה שוכנת בקרבת שבר סן אנדראס. הפעם האחרונה בה העיר סבלה מרעידת אדמה חזקה (אשר לא הייתה קשורה לשבר הסן אנדראס) הייתה בינואר 1994, כאשר רעש בעוצמה של 6.7 שמקורו בסן פרננדו ואלי גרם למותם של 57 איש ולפציעתם קשה של 1,500. בנוסף, הרעש גרם לנזק בשווי כמה מיליארדי דולרים והיה לאחד מאסונות הטבע היקרים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.

אקלים

לוס אנג'לס ידועה באקלים הים-תיכוני הנוח השורר בה ורבים מחליטים לעבור לגור באזור מסיבה זו. בשל גודלה של העיר וסביבתה המגוונת הטמפרטורות יכולות לנוע באופן ניכר באזורים שונים. בחורף הטמפרוטרות הן בסביבות ה-12 מעלות. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא כ-24 מעלות, אולם לא נדירים גם ימים בהם הטמפרטורה עוברת את ה-30. טמפרטורות הקיצון שנממדו בעיר הם 44.4 מעלות (ביוני 1990) ו2.2- מעלות (בינואר 1949). האקלים עיצב במידה רבה את מראה העיר: שדרות רחבות של עצי דקל ובנייה רוחבית ומתפרסת (למרות שמרכז העיר עתיר גורדי שחקים).

מאפיינים

היותה של לוס אנג'לס העיר השנייה בגודלה בארה"ב, אחרי ניו יורק, והיותן של שתי ערים אלו מרוחקות כל כך האחת מהשנייה, גרם להשוואות אין-סופיות בין שתי הערים; שתיהן מייצגות נאמנה היבטים רחבים של התרבות ואורח החיים האמריקני, ויחד עם זאת שתיהן שונות לחלוטין באופיין האחת מהשנייה. אוהדים מושבעים של ניו יורק מפטירים את לוס אנג'לס בלעג כעיר שעשועים שטחית וחסרת תרבות; ובכל זאת מושכת העיר אליה אלפים בכל שנה, רבים מהם תושבי ניו יורק לשעבר. אוהדי לוס אנג'לס רואים את ניו יורק כעיר מחוספסת וקשה למחיה: החל מהחורפים המושלגים, בהם צונחת הטמפרטורה עד למינוס 50 מעלות צלזיוס, עבור בצפיפות הבלתי-נסבלת בעיניהם במנהטן, למשל, וכלה בהרכב האתני הסבוך (דבר שרבים מתושבי ניו יורק רואים כיתרון). גם בלוס אנגל'ס הרכב אתני מיוחד, כשרוב תושבי העיר (כ-40%) אינם מוגדרים כלבנים אלא כהיספאנים (ממוצא ספרדי). בלוס אנג'לס הקהילות האסיאתיות (סינית ויפנית) הגדולות בארה"ב. מתוקף היותה של העיר מרכז תעשיית הקולנוע העולמי, צולמו בלוס אנג'לס יותר סרטים וסדרות טלוויזיה מאשר בכל מקום אחר בעולם; אתר הסרטים האינטרנטי IMDb סופר, נכון לשנת 2005, כ-8,500 סרטים שצולמו בלוס אנג'לס, לעומת כ-5,600 שצולמו בניו יורק.

הקהילה היהודית

באזור המטרופוליני של לוס אנג'לס חיים כ-560,000 יהודים, כ-מחציתם בסן פרננדו ואלי. במחוז לוס אנג'לס ישנם יותר מ-200 בתי-כנסת מכל הזרמים הנפוצים בארצות-הברית. לב הקהילה היהודית הוא מחוז פרפקס.

ראו גם

- בברלי הילס
- הוליווד קטגוריה:ערים קטגוריה:ארצות הברית: ערים קטגוריה:קליפורניה: ערים
- ja:ロサンゼルス ko:로스앤젤레스 simple:Los Angeles, California th:ลอสแองเจลีส

קולנוע

קטגוריה:ניו יורק

אתרים בעיר ניו יורק: קטגוריה:ארצות הברית: ערים קטגוריה:מדינת ניו יורק ko:분류:뉴욕 시 ja:Category:ニューヨーク市

Category:Pomoan languages

Category:Pomoan languages Category:Language families Category:Indigenous languages of California Category:Hokan languages

darmowe statystyki Gry sylwester w g�rach �mieszne zdj�cia metal

:: RELATED NEWS ::

Power Mac G5 (Giugno 2004)
Power Mac G5 è il nome dato da Apple Computer al modello di Power Macintosh che utilizza il processore PowerPC G5. L'attuale versione di Power Mac G5 è composta da 3 modelli tutti biprocessori. I modelli sono il dual a 1.8 GHz, dual a 2.0 GHz e il dual a 2.5 GHz. Il processore comunica co