:: wikimiki.org ::
| גיאנה |
גיאנה
גִיאָנָה (Co-operative Republic of Guyana) היא מדינה באזור הצפוני של אמריקה הדרומית. היתה בעבר מושבה בריטית וזכתה לעצמאות ב-1966. היא מהווה חלק מהאזור הגאוגרפי גויאנה. משמעות שמה של גיאנה היא "מדינה עם הרבה מים".
המדינה גובלת עם סורינאם במזרח, ברזיל בדרום, וונצואלה במערב, ועם האוקיאנוס האטלנטי בצפון.
היסטוריה
בטרם ההתיישבות האירופאית, היה האזור מיושב באידיאנים מקומיים. ההתיישבות האירופאית באזור החלה בראשית המאה ה-17. המתיישבים הראשונים היו הולנדים, שהקימו שלוש קולוניות נפרדות: אסקיובו (1616), ברביסה (1627) ודמרארה (1752). הבריטים כבשו את האזור בשלהי המאה ה-18. שלושת הקולוניות הפכו למושבה בריטית אחת, גיאנה הבריטית, ב-1831.
ביטול העבדות ב-1834 הוביל להתיישבות של שחורים באזורים העירוניים והבאת עובדים זרים מהודו, סין ופורטוגל לעבודה במטעי הסוכר. החלוקה האתנית נשמרה, והובילה לפוליטיקה סוערת ולעיתים גועשת. גיאנה זכתה לעצמאות מהממלכה המאוחדת ב-1966 והפכה לרפובליקה ב-1970. המדינה חברה בחבר העמים הבריטי.
פוליטיקה
כלכלה
גאוגרפיה
דמוגרפיה
קישורים חיצוניים
- [http://www.op.gov.gy נשיא הרפובליקה השיתופית של גיאנה] אתר רשמי
- [http://www.sdnp.org.gy SDNP גיאנה] - שרת הספריה של האתרים הפרלמנטריים
- [http://www.guyana.org חדשות ומידע על גיאנה] - חדשות, היסטוריה ומידע נוסף אודות ענייני גיאנה
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
ja:ガイアナ
ko:가이아나
ms:Guyana
simple:Guyana
th:ประเทศกายอานา
zh-min-nan:Guyana
מדינה
מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כקבוצה של אנשים הגרים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקית ופוליטית.
לפי הגדרה זו, המונח מדינה כולל בתוכו את המושג שלטון, בשימוש אחר, שני המושגים נרדפים. בין סוגי המדינות שהתפתחו עם ההסטוריה היו ערי המדינה של יוון העתיקה, הריבונות הייתה מוטלת על האזרחים החופשיים של העיר העצמאית.
במהלך ימי הביניים, אירופה הייתה מחולקת להמון נסיכויות, שריבונותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אנרכיה פוליטית, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת, התפתחה בתהליך הדרגתי שהשתרך לאורך מאות שנים. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונארכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונארכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות או איחודים של מדינות חצי עצמאיות.
במאה ה-20, משטרים טוטאליטריים ודיקטטורים, בהן שליט אחד אוחז בידיו את כל הכוח, התקיימו בכמה מדינות.
סוגית הגבולות של מדינות היא סוגיה חשובה, שתיאורטיקנים שונים במדע המדינה נדרשו לה. ישנן מדינות, כדוגמת ישראל, אשר גבולותיהן עדיין אינם מוחלטים בעיני הקהילה הבינלאומית. למרות זאת, בהתאם לתאוריות שונות במדע המדינה, למרות שמדינות כישראל אינן בעלות גבולות סופיים, הדבר אינו גורע מהן את הגדרתן כמדינה. בעיקר כיוון שיש במדינות אלו שלטון עצמי, ריבונות, שליטה על אמצעי האלימות (צבא, משטרה), הכרה מצד הקהילה הבינ"ל וכדומה. מאידך, עקב הסיבות שהוזכרו הרשות הפלשתינאית למשל, נכון ל2005 עדיין לא תוגדר כמדינה, למרות שגם היא נדרשת לשאלת הגבולות.
מבחינת הרכב האוכלוסייה, מדינות הן משלוש קטגוריות:
- מדינת לאום: מדינה של לאום אחד מרכזי.
- מדינה דו לאומית: מדינה אחת ובה שני לאומים בעלי מעמד שווה.
- מדינה רב לאומית: מדינה שבה יושבים לאומים רבים.
השלטון במדינה פועל מתוקף שלוש הנחות:
א. הסכמת האוכלוסייה לחיות באותה מדינה ולקבל את מרותה (בעיקר בדמוקרטיות).
ב. כוחה של המדינה להשליט סמכות וחוק (ריבונות).
ג. יכולתו להפעיל כוח חמוש מאורגן הפועל בשם המדינה ושהכוח הזה הוא היחיד שראוי לפעול-ללא מתחרים.
פדרציה- פדרציה היא איחוד של מדינות במטרה לתת לשלטון המרכזי סמכויות בתחום הביטחון, מדיניות החוץ, האוצר והחוקה.
לאומיות - היא הביטוי של עם לרצונו להתקיים במסגרת חברתית ומדינית משותפת.
אנארכיה - מצב של אי סדר, היעדר שלטון, היעדר סמכות מכוונת.
גבול מדיני - זה קו המגדיר את שטחה של המדינה, בד"כ – תוך הסכמה עם שכנותיה או – תחום הים עליו היא יושבת.
ריבונות של מדינה - ריבונות היא היכולת של השלטון לשלוט על השטח המדינה ולאכוף את חוקיה.
ראו גם
- עצמאות
מדינה
אמריקה הדרומית
אמריקה הדרומית (דרום אמריקה) היא המחצית הדרומית של יבשת אמריקה. בדרום אמריקה עובר קו המשווה ורוב שטחה של יבשת דרום אמריקה נמצא בצד הדרומי של כדור הארץ. דרום אמריקה שוכנת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי.
שטחה הוא 17,818,508 קמ"ר כך שהיא היבשת הרביעית בגודלה אחרי אסיה, אפריקה וצפון אמריקה.
מבחינת אוכלוסייה, דרום אמריקה היא היבשת החמישית בגודלה, אחרי אסיה, אפריקה, אירופה וצפון אמריקה.
האזור הדרום אמריקני כולל גם מספר איים נוספים שרובם שייכים למדינות מהיבשת. הטריטוריות הקאריביות משתייכות לצפון אמריקה (חוץ מ טרינידד וטובגו).
המדינות הדרום אמריקאיות שגובלות בים הקריבי - הכוללות את קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם וגיאנה הצרפתית - נקראות גם קרום אמריקה הקריבית.
היבשת מחולקת למספר אזורים שכוללים את מדינות אנדן, רבות גיאנה, החרוט הדרומי ודרום אמריקה המזרחית.
המדינה הגדולה ביותר הדרום אמריקה, גם מבחינת שטח וגם מבחינת גודל האוכלוסייה, היא ברזיל.
את התרבות של מדינות אמריקה הדרומית אפשר לשייך לתרבות הלטינית, ורוב המדינות ביבשת כלולות באמריקה הלטינית.
חלוקה מדינית
מבחינת החלוקה המדינית באמריקה הדרומית יש 12 מדינות עצמאיות ו-2 טריטוריות.
מדינות עצמאיות:
- אורוגוואי
- אקוודור
- ארגנטינה
- בוליביה
- ברזיל
- גיאנה
- ונצואלה
- סורינאם
- פארגוואי
- פרו
- צ'ילה
- קולומביה
טריטוריות:
- איי פוקלנד (טריטוריה בריטית)
- גיאנה הצרפתית (טריטוריה צרפתית)
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ (טריטוריה בריטית)
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
קישורים חיצוניים
- [http://www.trekker.co.il/south-america.asp דרום אמריקה] - מתוך אתר [http://www.trekker.co.il/ טרקר]
Category:אמריקה
ja:南アメリカ
ko:남아메리카
simple:South America
th:ทวีปอเมริกาใต้
zh-min-nan:Lâm Bí-chiu
1966
אירועים
- 1 במרץ - מפלגת הבעת עולה לשלטון בסוריה.
- 23 במרץ - הארכיבישוף מקנטרנברי ראש הכנסיה האנגליקנית נפגש ברומא עם האפיפיור פאולוס ה-6. פגישה ראשונה של ראשי שתי הכנסיות אחרי 400 שנה.
- 24 במרץ - החלו שידורי הטלוויזיה הלימודית
- 6 ביוני - פעיל זכויות האדם ג'יימס מרדית' נורה במהלך צעדה לאורך מדינת מיסיסיפי.
- 13 ביוני - בית המשפט העליון של ארצות הברית פוסק בתיק "מירנדה נגד מדינת אריזונה" שהמשטרה חייבת למסור לעצורים את זכויותיהם לפני חקירתם.
- 14 ביוני - הוותיקן מכריז על ביטול רשימת הספרים האסורים.
- 6 ביולי - מלאווי הופכת לרפובליקה.
- 30 ביולי - באצטדיון וומבלי, מנצחת המארחת אנגליה את גרמניה 4:2 וזוכה בגביע העולם בכדורגל.
- 11 באוגוסט - ג'ון לנון עורך מסיבת עיתונאים בשיקגו ומסביר את האמירה: "אנחנו גדולים יותר מישו".
- 30 באוגוסט - נחנך בנין הכנסת
- 6 בספטמבר - בקייפטאון נדקר למוות ראש ממשלת דרום אפריקה ואדריכל האפרטהייד, הנדריק ורוורד, במהלך ישיבת פרלמנט.
- 8 בספטמבר - הפרק הראשון של סדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים" משודר.
- 30 בספטמבר - שטח-החסות הבריטי "בצ'ואנאלנד" מכריז על עצמאות והופך לרפובליקת בוטסואנה.
- 8 בנובמבר - בוטל הממשל הצבאי שחל מאז קום המדינה על כפרים ערביים בישראל.
- 11 בנובמבר - ג'מיני 12, האחרונה במשימות תוכנית ג'מיני, משוגרת לחלל.
- 13 בנובמבר - צה"ל פושט על הכפר סמוע שמדרום לחברון בפעולת תגמול. לירדנים 18 הרוגים. מג"ד הצנחנים, סא"ל יואב שחם, הוא ההרוג היחיד של צה"ל בפעולה.
- 15 בנובמבר - אדם בחלל: החללית ג'מיני 12 נוחתת באוקיאנוס האטלנטי, עם האסטרונאוטים: באז אולדרין וג'ימס לובל.
- 20 בנובמבר - המחזמר "קברט" (Cabaret) מועלה לראשונה ב-Imperial Theatre בניו יורק
- 10 בדצמבר - ש"י עגנון והמשוררת נלי זק"ש מקבלים את פרס נובל לספרות.
נולדו
- 16 במאי - ג'נט ג'קסון זמרת אמריקאית.
- 24 במאי - אריק קנטונה, שחקן כדורגל.
- 26 במאי - הלנה בונהם קרטר, שחקנית
- 8 ביוני - ג'וליאנה מרגוליס (Julianna Margulies), שחקנית.
- 26 ביוני - דידי הררי, שדרן רדיו.
- 30 ביוני - מייק טייסון, מתאגרף.
- 14 באוגוסט - האלי ברי, שחקנית.
- 9 בספטמבר - אדם סאנדלר, שחקן וקומיקאי אמריקאי
- 24 באוקטובר - רומן אברמוביץ', מיליארדר רוסי
- 12 בנובמבר - דייויד שווימר, שחקן קולנוע וטלויזיה אמריקאי
- 8 בדצמבר - שינייד אוקונור, זמרת
- 19 בדצמבר - אלברטו טומבה, מחליק סקי איטלקי\
נפטרו
- 11 בינואר - אלברטו ג'קומטי, פסל איטלקי
- 1 במאי - ישראל בר מרגל ישראלי (נולד 1912)
- 3 באוגוסט - לני ברוס, קומיקאי
- 6 בספטמבר - הנדריק ורוורד, ראש ממשלת דרום אפריקה (נולד 1901)
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשכ"ו הם:
- שלמה מורג - מדעי היהדות
- יצחק אריאלי - ספרות תורנית
- יעקב פולוצקי - מדעי הרוח
- משה רודולף בלוך - מדעי החיים
- אל מנספלד - אדריכלות
- דורה גד - אדריכלות
ראו גם
- 1966 בקולנוע
- 1966 בספרות
- 1966 במוזיקה
- 1966 בפוליטיקה
- 1966 במדע
- 1966 בספורט
- 1966 בטלוויזיה
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1961 1962 1963 1964 1965 - 1966 - 1967 1968 1969 1970 1971
קטגוריה:שנים
nb:1966
מים
מים הם תרכובת שהמולקולה שלה מורכבת משני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. סימולם הכימי של המים הוא H2O.
תכונות כימיות-פיזיקליות
כימי
בלחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ המים קופאים באפס מעלות צלזיוס ולפיכך הם במצב המוצק שלהם (המכונה "קרח") בטמפרטורות נמוכות מטמפרטורה זו. בין אפס מעלות למאה מעלות צלסיוס המים נמצאים במצב צבירה נוזלי. במאה מעלות צלזיוס המים רותחים ועוברים למצב צבירה גזי המכונה אדי מים.
בגובה רב או למשל במקומות כמו פני השטח של מאדים, שם לחץ האוויר קטן בהרבה מזה של כדור הארץ (ליתר דיוק במאדים הוא אחוז אחד מזה של כדור הארץ) המים רותחים כבר בשבע מעלות צלזיוס ולכן נמצא מים במאדים במצב מוצק או גזי אך כמעט שלא במצב נוזלי. מטפסי הרים, למשל בגובה 5,000 מטרים בהימלאיה, יודעים שהמים רותחים בטמפרטורה של כשבעים מעלות.
למים מספר תכונות כימיות ופיזיקליות מעניינות הנובעות בעיקר מהקיטוב של מולקולת המים:
- האנומליה של המים - בטמפרטורות שבין ארבע לאפס מעלות צלסיוס, המים מתפשטים בקירור, בשונה מרוב החומרים האחרים. כך קורה שהמים במצבם המוצק (קרח) צפופים פחות מהמים במצבם הנוזל.
- המים משמשים כממיס אוניברסלי של חומרים קוטביים ויוניים.
- המים, בעזרת תכונות חומציות-בסיסיות שלהם (+2H2O → OH-+ H3O) ובעזרת יונים המומסים בהם מאפשרים הולכת חשמל (מים מזוקקים לא יעבירו חשמל בצורה טובה כל כך , היות וקבוע שיווי המשקל של התפרקות המים לחומצה ובסיס נמוך (בערך 10 בחזקת 14-)
- למים יש חום סגולי גבוה מאוד.
לשון
המילה היוונית למים היא הידרוֹס (Hydros). שורש זה מופיע בשמות ובמונחים כימיים רבים:
- חומר המופיע במצומד למולקולות מים נקרא הידרט (Hydrate). קרבוהידרט (הידרט של פחמן) ידוע בעברית כפחמימה.
- פירוק של מולקולה גדולה לשתי מולקולות קטנות, זאת באמצעות תגובה עם מים, נקרא הידרוליזה (Hydrolysis).
- תגובה הגורמת לסיפוח מולקולת מים למולקולה גדולה יותר נקראת הידרציה (Hydration), ובעברית: מיוּם. תגובה הגורמת לפליטת מולקולת מים ממולקולה גדולה יותר נקראת דהידרציה (Dehydration), ובעברית: אל-מיום.
- השם הלועזי של מימן הוא הידרוגן (Hydrogen, ביוונית: "יוצר מים"). גם משמו של המימן נגזרים מונחים כימיים רבים: הידרוגנציה, הידריד ועוד.
- ברפואה: אנהידרוזה (Anhydrosis) הוא חוסר יכולת לייצר זיעה.
המילה הלטינית למים היא אקווה (Aqua), וגם שורש זה מופיע בכמה מונחים כימיים (תמיסה מימית, למשל, מסומלת באותיות aq), אך בעיקר במושגים מתחומים אחרים: אוקיינוס, אקווריום, ויסקי ועוד.
המים עבור החיים
ויסקי
המים הם חומר חיוני לקיומם של כל צורות החיים הידועות. בעלי החיים והצמחים זקוקים למים לצורך קיום מחזור החיים שלהם. עובדה זו מתקשרת באופן ישיר לכך שהמים נפוצים בכדור הארץ, שכן היותו של כדור הארץ מקורם של כל החיים הידועים, תואם את היותם של המים תנאי הכרחי לחיים אלו.
המים מהווים את רוב המסה של רוב היצורים החיים, וממלאים תפקידים רבים בגופם. התפקידים העיקריים הם שימוש כנוזל תוך תאי (ציטופלסמה) וכמרכיבו העיקרי של הדם, אך נחוצים גם לתפקידים משניים רבים אחרים, כגון ניקוי הגוף, הזעה והלחתה. למעשה, כל תא חי זקוק לכמות מסויימת של מים על מנת למנוע את מותו הוודאי.
יצורים מסוימים מפיקים את הגזים הנחוצים לנשימתם (חמצן או פחמן דו־חמצני) מתוך המים. זימי הדגים הם האיבר הידוע ביותר המשמש להפקת גזי נשימה מומסים במים.
מלבד השימושים הפנים־גופניים, יצורים שונים עושים שימוש במים למטרות חוץ־גופניות שונות. הדוגמה העיקרית לשימוש זה הוא משמעות המים כסביבת חיים עבור החיים הימיים: דגים, צמחי־מים וכו'. דוגמאות אחרות הן השימוש במים כסביבת־הטלת ביצים, כמקור מזון וכחיץ כנגד טורפים.
את המים משיגים היצורים החיים באופנים שונים. בעלי החיים סופגים מים בגופם בעיקר באמצעות שתייה, בעוד הצמחים יונקים את רוב מימיהם בעזרת שורשיהם.
המים דרושים ליצורים החיים בכמויות מסוימות, ובאיכות מסויימת. איכות זו נקבעת על־פי החומרים המומסים במים: אומנם, דורשים החיים כמויות משתנות של חומרים מומסים (כדוגמת מינרלים), אך מרבית החומרים המומסים במים (או חומרים רצויים בכמויות לא רצויות) הופכים את המים לבלתי שמישים או לא־בריאים.
פגיעה בשימוש מסויים של המים (לדוגמה - שתייה), אינה פוגעת בהכרח בשימושים אפשריים אחרים (לדוגמה - הטלת ביצים)
הדוגמה הבולטת ביותר למים שאינם שמישים הם מי האוקיינוסים והימים המלוחים, אותם מסוגלים לשתות רק יצורי־מים מזנים מסוימים. סוגים אחרים של מים שאינם שמישים הם מים שזוהמו על־ידי התעשייה.
המים עבור האדם
המים משמשים את האדם למגוון רחב של פעולות, ביניהן:
- שתייה
- שטיפה
- בישול
- השקיה
- קירור
- המסה (עבור פעולות כגון דילול)
- ניקוז
- שיט
- הפקת אנרגיה
- שחייה
- רחצה
- צלילה
- דיג
- כיבוי אש
פעולות אלו מחולקות לצריכה ביתית (ברובה שתייה, היגיינה ובישול), שימוש חקלאי (ברובה השקיה ומי־שתייה עבור חיות מבויתות), שימוש תעשייתי (ניקוז, קירור, המסה ועוד), שימוש עירוני (ברובה ניקוז), שימוש למטרות תחבורה (שייט), שימוש למטרות מחקר ושימוש למטרות פנאי (שייט, שחייה ועוד).
השימוש החשוב ביותר במים, למרות שלא הגדול ביותר מבחינה כמותית, הוא השתייה. האדם זקוק למים מתוקים (כלומר - ללא אחוזי המלח הנפוצים באוקיינוסים), ולכן תלוי במים שמקורם במשקעים. צריכת המים לנפש אינה זהה עבור כל בני האדם, ותלויה במאפיינים אנושיים רבים, בשיטות ייצור, רמת חיים וכן הלאה.
בזכות השימושים הרבים למים, קיימת השפעה הדדית הדוקה בין המים לבין תחומי הדמוגרפיה והכלכלה. קיומם של מים מתוקים לשתייה והשקיה כמו סמיכות לאזורי דייג וגישה לנתיבי תחבורה ימיים, עשוי להשפיע על נטיות ההתיישבות האנושיות. לרוב מעדיפים בני אדם התיישבות הסמוכה למקור מים מתוקים ובעלי נגישות לשטחי מים מלוחים, אם כי התפתחויות טכנולוגיות שונות (לדוגמה: שיפורים חקלאיים, פיתוח טכנולוגיות תחבורה וכו') משנות נטיות אלו.
צורות ההתיישבות וניצול המים, מאידך, משנה את מצב המים. מלבד השינויים הברורים מאליהם (לדוגמה: שתייה גורמת למעבר מים לתוך גוף האדם), קיימים שינויים רבים ומורכבים של צורות המים. לדוגמה, הקמת סכר על־פני נהר עשויה להביא להסטת מסלולו. השפעות הדדיות אלו של האדם והמים מביאות לכך שהמים מהווים מרכיב ניכר של הפוליטיקה האנושית, גם אם באופן שאינו גלוי. נושאים כגון שליטה על מקורות מים וזיהומם הינם מכריעים ביותר במאבקי הכוח הפוליטיים השונים.
למרות שבעולם המערבי אספקת המים הינה לרוב מובנת מאליה, לא כך המצב בארצות העולם השלישי. למיליארדים של בני אדם - רוב אוכלוסיית העולם, למעשה - אין גישה למים נקיים. המחסור החמור במים אינו מאפשר לתושבי אזורים אלו לשתות בכמות מספקת ולשמור על ההיגיינה, דבר המגביר את התחלואה. אחרים משתמשים במקורות מים מזוהמים, דבר שאף הוא גורם לתחלואה; רובם המוחלט של המקרים של כמה מחלות הנפוצות בעולם השלישי, כגון מלריה ודיזנטריה, נגרם כתוצאה ממים מזוהמים. בדיונים על מצבן של מדינות העולם השלישי נדחק לעתים קרובות נושא המים לשוליים; אין ספק שבעיות רבות הפוקדות המדינות העניות יוכלו להיפתר רק לאחר התייחסות רצינית למשבר המים.
אמצעים לשימוש במים
כחלק מהשפעות האדם על המים, נוצר צורך של החברה האנושית להניע מים על מנת לשרת את מטרותיהם:
- בשאיבה של מים, משתמשים בני האדם בכלים שונים על מנת להעלות מים לפני השטח, כדי לעשות בהם שימוש.
- בהובלת מים משתמשים בכלים שונות כגון צינור, תעלה, אמת מים ומכלית על מנת לגרום למים לזרום מנקודה לנקודה.
- באגירת מים משתמשים באמצעים שונים כגון בריכה (מלאכותית), בור מים, באר, מגדל מים ומיכל מים על מנת לשמור על המים במקום מסויים, ולעשות בהם שימוש מאוחר.
- בפיזור מים משתמשים בני האדם באמצעים כגון ממטרה על מנת להתיז מים למקומות בהם הם דרושים.
מלבד אלו, לעתים יש צורך בשינוי מצב המים בצורות שונות:
- חימום בכלים כגון תנור וקומקום משרת מטרות כדוגמת בישול או חליטה של צמחים
- קירור על־ידי כלים כגון מקרר משרת מטרות כגון שימוש במי־שתייה קרים באזורים חמים
- אידוי ורתיחה משרתים מטרות כדוגמת קירור מים או יצירת קיטור.
- הקפאת מים עשויה לשרת מטרות כגון שמירתם והובלתם או אגירה של חומר ברמת חום נמוכה.
- המסה של חומרים שונים במים עשויה ליצור תערובות שימושיות כגון סבון.
כמו כן, עשוי להיות שימוש במים שאינו עוסק בשינוי ישיר שלהם. לדוגמה, ציפה עשויה להועיל לאדם בתחומים רבים, ובעיקר בתחום התחבורה (רכבים צפים הם המכונים כלי שייט). כמו כן, שיטת צלילה והשקעת עצמים במים (לאו דווקא של בני אדם), חיוניות למטרות שונות כגון מדידת נפח, דייג וכו'.
מתקני מים
האפשרויות להשיג מים, לאגור אותם ולהוביל אותם ממקום למקום הן שקבעו את מיקומם של יישובים, את אופיים, את אורח החיים בהם ואת התפתחותם הכלכלית והתרבותית. עד התקופה הרומית, לפני כאלפיים שנה, היו מרבית היישובים סמוכים למקורות מים כמו מעיינות ונחלים. אספקת המים של יישובים אחרים הייתה תלויה בבורות ובבריכות אגירה של מי גשמים. הצורך במים הביא לפיתוח של מתקנים שונים להשגתם: מתקנים להעברת מים, מתקני אגירה ומתקנים לניצול מי תהום.
מתקנים להעברת מים
אחד המתקנים הקדומים ביותר להעברת מים ממקום למקום הוא התעלה. התעלה נחצבה בקרקע ודופנותיה חוזקו בעזרת אבנים. תעלות גדולות הגיעו לאורך כמה קילומטרים, לרוחב של כשני מטרים ולעומק של קרוב לשלושה מטרים. המים שנאספו לתעלות היו מי שיטפונות או מים ממקורות קבועים כמו מעיינות ונחלים. זרימת המים בתעלות הייתה בכוח הכבידה.
לעתים קרובות מקורות המים של תושבי הערים המבוצרות היו מחוץ לחומות. כדי להבטיח הספקת מים לעיר גם בעת מלחמה ומצור נחצבו נקרות – דרכי מעבר תת־קרקעיות אל מקורות המים. אחת הנקרות המפורסמות היא נקבת השילוח, שסיפקה מים לתושבי ירושלים הקדומה.
עם הגידול באוכלוסיית האדם והתרחבות ההתיישבות עלה הצורך להעביר את המים אל יישובים ואל אדמות חקלאיות המרוחקים ממקורות המים. לצורך זה הוקמו אמות המים (אקוודוקטים).
מקור השם הוא מהמילה "אמה" (שפחה), שאחד מתפקידיה היה להביא מים לצורכי הבית. אמות המים היו מורכבות מסדרה של תעלות בנויות, פתוחות או סגורות, המונחות על הקרקע או על גבי קשתות וגשרים. מקור המים היה בגובה רב יותר מהיעד שלהם, כדי שיזרמו בכוח הכבידה. לעתים חצתה האמה רכסי הרים בתוך מנהרות חצובות.
מתקנים לאגירת מים
חלק ממתקני האגירה בתקופות קדומות היו טבעיים, כמו גבים (בריכות הנוצרות בתוך שקעים בקרקע), אגמים ושטחי הצפה עונתיים. מתקני אגירה אחרים היו בנויים, כמו סכרים בריכות ובורות.
הסכר הוא קיר בנוי באפיק נחל, שעוצר את הזרימה של המים. עצירת הזרימה יוצרת מאגר במעלה הנחל. את המים שנאגרו הובילו בדרך כלל בתעלות למקומות שונים על פי הצורך. סכרים שימשו הן לאגירת מי שתייה והן לאגירת מים להשקיה. שיטת ההשקיה הנפוצה בתקופות קדומות הייתה שיטת ההצפה: מהמאגר הובלו המים אל השדה שחולק לחלקות. לאחר שהציפו חלקה אחת עברו עודפי המים לחלקה נוספת, נמוכה יותר, וכך הלאה.
הבריכות נבנו בדרך כלל סמוך למעיין או בתוואי של זרימת מי שטפונות. החיסרון העיקרי של אגירה בסכרים או בבריכות פתוחות היה התאדות חלק ניכר מכמות המים במאגר. היו גם בריכות תת־קרקעיות דמויות מנהרות, שהמים בהן נשמרו תקופות ארוכות יותר. אפשר למצוא בריכות כאלה לאורך מדרונות של ואדיות בנגב.
בורות מים היו המאגרים התת־קרקעיים הנפוצים ביותר בארץ. חלק מהם משמשים לאגירת מים גם כיום. הבורות נחפרו בקרקע או נחצבו בסלע בעומקים שונים. צורתם הייתה כשל פעמון – רחבים בקרקעית והולכים וצרים כלפי מעלה בכיוון הפתח. המבנה הזה צמצם את התאדות המים והקל על כיסוי הבור, שנועד למנוע את זיהום המים. מי הגשמים נאספו אל הבור באמצעות תעלות פתוחות, מן הרחובות וגם מגגות הבתים. אגירת המים בבורות אפשרה הקמת יישובי קבע גם באזורים שאין בהם מעיינות או מקורות מים אחרים הזמינים כל השנה.
מתקנים לניצול מי התהום
החיפוש אחר דרכים לניצול מי תהום נבע מכך שבחלק מהאזורים לא היו מקורות מים עיליים (מעיינות, אגמים, נחלים) שהיו זמינים בכל ימות השנה. מי תהום מצויים גם באזורים מדבריים. המתקנים השונים נועדו להעלותם על פני השטח.
גבים מלאכותיים, המכונים בערבית "תמאיל", נחפרו בעומק לא רב באפיקי נחלים או בקרבת הים, במקומות שבהם מי התהום קרובים לפני הקרקע. מי התהום נקווים אל הגב, אך הם אוזלים במהירות בעקבות השימוש בהם. לאחר זמן מה מתמלא הגב מחדש. את הגבים יש לחדש מדי פעם, מכיוון שהם נסתמים על ידי הסחף המובא עם המים.
בארות הן המתקנים הנפוצים ביותר לניצול מי התהום. אלו הן חפירות אנכיות שהעמיקו עד למפלס מי התהום. קוטר הבארות היה גדול, כדי להקל על מלאכת החפירה ועל ניקוי המים. קירות הבאר היו מחוזקות בדרך כלל באבנים. כמות המים שהופקה מהבאר הייתה תלויה בהצלחת החופרים להגיע לעורק מרכזי של מי תהום זורמים.
כדי לנצל את מי התהום שבבארות היה צורך לשאוב אותם. חלק ממתקני השאיבה הופעלו בעזרת אנרגיית שרירי האדם או שריריהם של בעלי חיים. אחד ממתקני השאיבה הפשוטים והקדומים ביותר היה החבל והדלי. מתקני שאיבה משוכללים ויעילים יותר התבססו על גלגלת, בורג (כגון בורג ארכימדס) או מנוף.
זיהום המים
זיהום המים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסויימים (אולי רעילים) במים עולה, והמים אינם ממלאים עוד את תפקידם הקודם.
למשל: מי נחל, שהיו בית גידול לדגים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה. בישראל בעיית זיהום המים נפוצה יחסית בגלל חוסר אכפתיות וחוסר מודעות. ידועים בזיהומם נחל הירקון ונחל הקישון. באסון המכביה התמוטט גשר שעבר מעל נחל הירקון, ואנשים שהיו עליו, ואשר באו במגע עם מימי הנחל, חלו ומתו. בנחל הקישון צללו צוללנים שחלו בסרטן, ומשרד הביטחון הכיר בתביעתם לפיצויים מן המדינה.
קיים זיהום טבעי של מים, כתוצאה מהצטברות סחף, הפרשות בעלי חיים, אבק, חול, פיח ועוד, אך האחראי העיקרי לזיהום המים הוא האדם, אשר פעולות שונות שהוא מקיים עשויות לזהם את מקורות המים הקיימים.
המים בדתות
כבר בימי קדם ידע האדם שהמים נחוצים לחיים, שבלעדיהם אין חיים, ושעולמנו מיוחד בכך שיש בו מים נוזלים. כך ביהדות וכך גם אצל עמים אחרים ודתות אחרות.
בסיפור בריאת העולם במקרא, ביום הראשון לבריאה, כשנבראו שמיים וארץ, המים כבר היו קיימים. שנאמר: "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים". ביום השני הופרדו השמיים והארץ על המים שבהם זה מזה, וביום השלישי נקוו המים שעל הארץ, להבדיל בין ים ליבשה.
תיאורים דומים, של שליטת כוח עליון על המים ושל "ארגון" והכוונה של המים, נמצאים גם במסורות עתיקות של עמים אחרים, כמו האכדים במזרח והאינדיאנים במערב.
כולם הכירו בחשיבות המים ובכוחם הרב, כוח שיכול לפעול לשני כיוונים מנוגדים: האחד - כיוון של יצירה והענקת חיים בדרך של צמיחה ושגשוג, והשני - כיוון של הרס וחורבן על ידי שיטפונות וגשמי זעף.
ביהדות המים הם מקור ברכה ונותנים חיים לאדם ולכל אשר לו, כאשר האדם נוהג כראוי. האל גומל להולכים בדרך הטובה - "והורדתי הגשם בעתו, גשמי ברכה יהיו". במיתולוגיה ההודית והבבלית יש אלים הממונים על המים ומעניקים אותם לאדם.
לעומת זאת, יש שהמים משמשים כעונש. סיפור המבול מופיע גם אצל היוונים ואצל עמים אחרים. המבול הוא תיאור של מים עצומים הגורמים הרס וכיליון, ומקורו באמונה שהאדם נענש על חטאיו בידי כוח עליון. לא פלא אפוא שקיימת אצלנו וגם במסורות אחרות, למשל אצל שבטים אפריקאיים, "תפילת הגשם": בקשה מכוח עליון לכוון את המים לתועלת ולא לנזק.
נוסף להכרה בחשיבות המים לחיים בכלל, נפוצה האמונה בכוחם המטהר. כשם שרחיצת הגוף במים מנקה אותו מלכלוך גשמי, כך מטהרים המים גם את הנפש מטומאה ומחטא.
מטהר
ביהדות מקובלים מנהגים רבים הקשורים בטיהור על ידי המים: נטילת ידיים, טבילה במקווה, הדחת הבשר, הגעלת כלים ומנהג התשליך בראש השנה. בנצרות ובדתות אחרות קיימת הטבלה של תינוקות והתזת מים מקודשים. ישנם מקורות מים שהם מקודשים במיוחד ומצווה לטבול בהם, כמו נהר הירדן אצל הנוצרים ונהר הגנגס אצל ההינדואים.
עוד אמונות הקשורות במים: למים יש סגולה להבחין בין אדם אשם לחף מפשע, והם גם מסייעים לחזות את העתיד. משום כך, אצל עמים רבים במזרח ובמערב, שימשו המים למשפט, לניבוי ולכשפים. כך בקביעת גזר דין אצל הבבלים בעת העתיקה, כך אצל היוונים בניחוש של האורקל, וכך במשפטי המכשפות באירופה בימי הביניים. השיטות היו שונות: השקעת החשוד בתוך מים, הטלת אבנים למים, שתיית מים והתזת מים.
האמונות והמנהגים הרבים סביב המים נפוצים בעולם כולו. הן בארצות שבהן המים במחסור והתושבים יודעים מניסיונם כי בלי מים אין חיים, והן בארצות שבהן יש מים בשפע רב מדי והאדם מתקשה לעמוד בפני כוח ההרס שלהם.
ראו גם
- זיהום מים
- זיהום הים
- בריכות לגידול דגים
- שלולית
- צמחי מים
קישורים חיצוניים
- אסף רוזנטל,
- השבחת מים,
-
קטגוריה:חומרים כימיים
als:Wasser
ja:水
ko:물
ms:Air
simple:Water
th:น้ำ
מזרחמזרח הוא אחד מכיווני המצפן. הוא הפוך למערב ונמצא בזווית ישרה לצפון ודרום.
מזרח הוא כיוון הסיבוב של כדור הארץ ולכן זהו גם הכיוון בו זורחת השמש בימי השוויון. מקור המילה מזרח בעברית הוא מהפועל ז.ר.ח והכוונה היא למקום שממנו זורחת השמש.
בשל תנועת כדור הארץ, ביצוע שיגור לחלל ממזרח חוסך בהפרש המהירות ולכן זהו הכיוון המועדף לביצוע שיגור לחלל אם אין סיבות יותר חשובות לשיגור מכיוון אחר, (כמו שקורה במדינת ישראל, שמסיבות מדיניות, משגרים ממנה טילים לחלל מכיוון מערב).
להבדיל מצפון ודרום, שהם כיוונים מוחלטים, שלהם אותה משמעות בכל מקום על-פני כדור הארץ, מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, שמשמעותם תלויה במקום שבו נמצא אומרם.
המונח המזרח משמש גם כדי להתייחס למדינות מזרחיות, כמו:
המזרח התיכון, מזרח אירופה, מזרח אסיה, דרום מזרח אסיה ואפילו כל האזור של יבשת אסיה וגם כל החלק הזה של כדור הארץ בו היא נמצאת, כמו כן, מונח זה מתייחס גם למדינות ששוכנות במזרח ארצות הברית שבקרבת האוקיינוס האטלנטי.
בכדורסל אמריקאי, המונח המזרח מתייחס לקבוצות שבאות מערים במזרח ארצות הברית, ובליגת ה-NBA נערך משחק הגמר של "המזרח" נגד "המערב" שמתייחס לקבוצות שבאות מערים במערב ארצות הברית.
קטגוריה:גאוגרפיה
ja:東
simple:East
ברזיל
ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה הדרומית והחמישית בגודלה בתבל. היא נבדלת משאר מדינות היבשת גם בכך, שהאירופאים אשר יישבו אותה באו מפורטוגל, בעוד שאת האחרות יישבו הספרדים. עם זאת, מבחינה תרבותית שייכת ברזיל לארצות אמריקה הלטינית.
היסטוריה
ב1534 חולקה ברזיל ל-15 יחידות מדיניות, ב1549 הוקמה ממשלה מרכזית בעיר סלוודור.
המתיישבים הפורטוגלים התמקדו בתחילה בגידול קני סוכר. הם הביאו מאות אלפי עבדים אפריקאיים לעבודות אלו, ועל כן רבים מתושבי המדינה הם ממוצא אפריקאי או מולאטים (בני תערובת).
במאות ה-17 וה-18 נתגלו מרבצי זהב ויהלומים בדרום ובמערב ברזיל. גל מחפשי זהב מפורטוגל הרחיב את האזור המיושב ואת גבולות המדינה על חשבון שטחי הספרדים.
כאשר נכבשה פורטוגל בידי נפוליאון ב1807, נמלטה משפחת המלוכה לברזיל, הכריזה על ריו דה-ז'נירו כבירת פורטוגל, ונתנה לברזיל מעמד שווה לזה של פורטוגל. ב1821 חזרה משפחת המלוכה לפורטוגל, והמעמד המיוחד של ברזיל בוטל. יורש העצר פדרו שנשאר בברזיל תמך במחאה הברזילאית, וב7 בספטמבר 1822
הכריז על עצמאות ברזיל, עצמאות שהוכרה בידי פורטוגל רק ב 29 באוגוסט 1825. פדרו מינה עצמו לקיסר ב-12 באוקטובר 1822, וההכתרה התקיימה ב-1 בדצמבר.
בנו של פדרו הראשון, פדרו השני, הביא את ברזיל להישגים כלכליים מרשימים ביותר במהלך שנות שלטונו (1840-1889), אף על פי שבתקופה זו נלחמה המדינה על גבולותיה עם שכניה מדרום וממערב. ב1888 שיחרר פדרו השני מעבדות את העבדים האפריקאיים. צעד זה הביא למתחים רבים עם בעלי המטעים והשררה ולבסוף הביא להדחתו מהשלטון: ב-15 בנובמבר 1889 הוכרזה ברזיל כרפובליקה פדראלית. מאז עברו עליה תקופות ארוכות של מהפכות ומרידות, שרק שנים מעטות של שקט חוצצות ביניהן.
בתחילה המאה ה-20 החליף הקפה את הסוכר כמוצר הייצוא העיקרי של ברזיל.
בשנות החמישים של המאה, החליט נשיא המדינה קוביצ'ק דה אוליוורה, לפתוח את מרכז המדינה להתיישבות מואצת. הוא העביר את משרדי הבירה אל ברזיליה ובשנת 1960 הפכה רשמית לבירת המדינה.
במקביל החלה נדידה של איכרים אל האזורים המיוערים של צפון המדינה. השגת האדמות בוצעה ע"י בירוא שטחים עצומים מיערות העד של האמאזונאס. תהליך זה מעורר חששות כבדים לפגיעה חמורה באיכות האוויר של כדור הארץ כולו, מאחר ויערות אלו בעלי ריכוז גבוה של עצים מפיקי חמצן.
ישנה השערה בדבר ספינת פיניקים שהגיעה כנראה (דגש על כנראה) במאה השישית לפני הספירה לחופי אמריקה וכינתה אותם בשם "הוי ברזאל" (בשפה הפיניקית 'סלעי ברזל') מכיוון שגילו שם מרבצי מתכת גדולים. הסיפור השתרש והמקום נחשב לגן עדן, הפורטוגלים אחר כך קראו לברזיל על שם זה.
פוליטיקה
כלכלה
מדינות ומחוזות
ברזיל מחולקת ל 26 מדינות (בפורטוגזית: אסטדוס) אשר נהנות ממעמד פדראלי, ובנוסף למדינות קיים מחוז פדרלי אחד המכיל את הבירה ברזיליה.
גאוגרפיה
ברזיליה
הערים הגדולות לפי הסדר: סאו פאולו, ריו דה ז'נירו, בלו הוריזונצ'ה, רסיפה, סלבדור, פורטו אלגרה.
ברזיל היא מדינה של שיאים:
פני הארץ (הכי גדול):
- בברזיל נמצא היער הגדול בעולם - יער האמאזונאס.
- בברזיל נמצא אי הנהר הגדול בעולם - איליה דו באנאנל.
- בברזיל נמצאת הלגונה הגדולה בעולם - לגואה דוס פטוס.
- בברזיל נמצאים הביצות הגדולת בעולם - הפאנטנל.
- בברזיל נמצא אי שפך נהר הגדול בעולם - איליה דו מאראז'ו.
- בברזיל נמצא הנהר הגדול בעולם - נהר האמאזונאס.
- בברזיל נמצא שפך הנהר הגדול ביותר בעולם - שפך האמאזונאס.
מים: שליש מן המים המתוקים הזורמים בעולם עושים זאת בברזיל. ברזיל היא גם המדינה הגשומה ביותר בעולם מבחינת כמות משקעים וימי גשם בשנה.
עיור: סאו פאולו היא המטרופולין המאוכלס ביותר בעולם.
טבע: בברזיל עצמה קיימים יותר מינים של יצורים מאשר בכל שאר מדינות תבל וההשערה בקרב החוקרים כי רובם המכריע של היצורים שעדיין לא נתגלו קיימים רק בה.
דמוגרפיה
תרבות
ספורט
ברזיל היא אומת הכדורגל הגדולה בעולם. נבחרתה היא היחידה שהשתתפה בכל אליפויות העולם בכדורגל והיא שזכתה במירב הפעמים
- 1958
- 1962
- 1970
- 1994
- 2002
ברזיל היא גם מייסדת אומנות הקפואירה, שזוהי אומנות הלחימה שנוסדה בברזיל ע"י עבדים שהגיעו לברזיל מאפריקה.
חגיגות
- הקרנבל במדינת פרנאמבוקו הוא המסיבה הגדולה בעולם והוא מתקיים בשכונת בואה ויאז'ן בעיר רסיפה, בבירת ברזיל הראשונה אולינדה ובאי הסמוך איליה איטאמרקה.
- ערב השנה החדשה ב-31 בדצמבר בחוף קופה קבנה הוא האירוע האנושי הגדול ביותר מבחינת משתתפים בכל שנה, בין 3-12 מיליון בני אדם בו זמנית.
קישורים חיצוניים
- [http://www.geographicguide.com/brazil.htm תמונות מברזיל]
- [http://www.curitiba-brazil.com Curitiba Brazil] (גרסה אנגלית)
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/National_Anthem_Brazil_longX.mp3 המנון ברזיל]
fiu-vro:Brasiilia
ja:ブラジル
ko:브라질
ms:Brazil
simple:Brazil
th:ประเทศบราซิล
zh-min-nan:Pa-se
וונצואלה
ונצואלה היא מדינה שממוקמת באזור הצפוני של דרום אמריקה. היא גובלת עם קולומביה במערב, ברזיל בדרום ועם גיאנה הצרפתית במזרח..
היסטוריה
פוליטיקה
כלכלה
גאוגרפיה
גיאנה הצרפתית
אקלים
אקלים: טרופי, חם ולח.
גובה: מינימום – 0
מקסימום – 5007 מ´ – פיקו בוליבר.
דת: 96% קתולים, 2% פרוטסטנטים, 2% אחרים.
ממשל: רפובליקה פדרלית.
חשמל: 110V ,60 Hz
ארועים מיוחדים:
#קרנבל – מתקיים בחודש מרץ, מלא מוזיקה סוחפת וריקודים.
#חג המולד – מתקיים ב-25 לדצמבר, לזכר הולדת בוליבר שנולד ב-24 ביולי.
האקלים שלה הוא טרופי, והטמפרטורות די קבועות לאורך כל השנה. ההבדל בין העונות מורגש בכמויות המשקעים. העונה היבשה נמשכת בין החודשים דצמבר עד אפריל, והגשמים שוטפים את המדינה בשאר חדשי השנה.
שבטים של בני הקאריבן, אראוואק וצ`יבצ`ה חיו כאן בנחת, עד שהגיעו הכובשים הספרדיים. הם אלה שהעניקו לה את שמה שמשמעותו - ונציה הקטנה. הספרדים התישבו בתחילת המאה השש עשרה ב- Cumaná, והפכו אותה לעיר מרכזית.
המקומיים התנגדו נמרצות וניסו להיאבק בספרדים, שהשאירו אחריהם הרס ומוות. נחישותם של ההיספנים נבעה מהחיפוש הבלתי מתפשר אחר זהב. כאשר מאמציהם עלו בתוהו, נטשו בד בבד את ונצואלה החבולה. ב-1821 השתלט המשחרר הגדול של דרום אמריקה, סימון בוליבר על המדינה, וב-1830 הכריזה ונצואלה על עצמאות. משבר עצום פקד אותה, מאבקי כוח, הפיכות ומעשי טרור רצחניים שאיימו על שלמותה. סדרה של רודנים מיליטנטיים שלטו בה ביד רמה, ולמרות שבתחילת המאה העשרים גילו נפט באזור אגם מאראקאיבו, היא נותרה בעוניה, עם בעיות חברתיות רבות. למרות שלאחרונה מצבה די יציב, עדיין מאימות עליה סכנות של הפיכות צבאיות, מפלות כלכליות והאווירה בה מתוחה.
דמוגרפיה
ראו גם
- רפובליקת קולומביה הגדולה
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
ja:ベネズエラ
ko:베네수엘라
ms:Venezuela
simple:Venezuela
th:ประเทศเวเนซุเอลา
zh-min-nan:Venezuela
האוקיאנוס האטלנטי
האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו בכדור הארץ, והוא מכסה כחמישית משטח הכוכב. שמו של האוקיינוס מגיע מן המיתולוגיה היוונית, שם הוא נקרא "ים אטלס".
צורתו של האוקיינוס כצורת S הנמתחת על ציר צפוני-דרומי. האוקיינוס מחולק לשני חלקים: צפון האטלנטי ודרום האטלנטי, כאשר הגבול ביניהם עובר בקו רוחב 8 מעלות צפון. גבולות האוקיינוס ממערב אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, ואילו ממזרח אירופה ואפריקה. האוקיינוס מחובר לאוקיינוס השקט מצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, ומדרום במה שנקרא מעבר דרייק, בין דרום אמריקה לבין אנטארקטיקה. ישנו גם מעבר מלאכותי בין שני האוקיינוסים, הנקרא תעלת פנמה. זו עוברת בפנמה שבאמריקה המרכזית. במזרח, הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי נמצא בקו אורך 20 מעלות מזרח. הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לבין אוקיינוס הקרח הצפוני עובר בקו דמיוני הנמתח בין גרינלנד, ספיטסברגן וצפון נורווגיה.
נורווגיה
האוקיינוס האטלנטי, כאמור, מכסה כ-20% משטחו של כדור הארץ, והוא שני בגודלו לאוקיינוס השקט בלבד. בתוספת הימים המחוברים אליו, האוקיינוס מכסה שטח של כ-106,450,000 קמ"ר. ללא הימים המחוברים אליו, שטחו רק כ-82,362,000 קמ"ר. שטח היבשה שמימיו מנוקזים לאוקיינוס האטלנטי ("אגן הניקוז" שלו, במובן מסוים) גדול פי 4 מהשטח המקביל של האוקיינוס ההודי או אף האוקיינוס השקט, והוא משתרע על כ-354,700,000 קמ"ר.
עומקו הממוצע של האוקיינוס כולל הימים המחוברים אליו הוא 3,332 מ' ובלעדיהם 3,962 מ'. הנקודה העמוקה ביותר נמצאת ליד פורטו ריקו ועומקה 8,605 מ'. רוחבו של האוקיינוס האטלנטי נע בין 2,848 ק"מ בנקודה הצרה ביותר לבין 4,830 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר.
האוקיינוס מחובר לימים ומפרצים רבים, ביניהם: הים הקאריבי, מפרץ מקסיקו, מפרץ לברדור, מפרץ האדסון, הים התיכון, הים השחור, הים הצפוני, הים הבלטי, ים ברנטס וים וודל. מאפיין נוסף של האוקיינוס הוא מספר איים מועט יחסית. בין האיים באוקיינוס: ספיטסברגן, גרינלנד, איסלנד, בריטניה, אירלנד, פרננדו דה נורונה, האיים האזורים, האיים הקנריים ועוד.
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
קטגוריה:אוקיינוסים
-
als:Atlantik
ja:大西洋
ko:대서양
simple:Atlantic Ocean
th:มหาสมุทรแอตแลนติก
zh-min-nan:Tāi-se-iûⁿ
המאה ה-17(המאה ה-16 - המאה ה-17 - המאה ה-18 - לוח אירועים בהיסטוריה)
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 16xx, כלומר משנת 1600 ועד שנת 1699, וכך רואים אותה רבים.
בתקופה זו עלה כוחה של אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל.
ארועים
- שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, המקובצים תחת השם המהפכה המדעית.
- מלחמת שלושים השנים באירופה (1618-1648).
- הרפובליקה ההולנדית שנודעה בשם הפרובינציות המאוחדות הפכה לכוח המוביל בכלכלה ובפוליטיקה של אירופה, לאחר שקיבלה עצמאות מספרד בשנת 1648. היא גם עברה משברים, כמו משבר הצבעונים (Windhandel) שהוביל לפשיטות רגל בשנת 1637.
- חברת מזרח הודו ההולנדית הוקמה בשנת 1602, ויצאה למסע התרחבות קולוניאלי שהתבסס על החזקת מניות ולא על שליטה מלכותית. ספינות סוחר הולנדיות שטו ברחבי העולם, מובילות את "עידן הזהב של הרפובליקה ההולנדית".
- המבול (1648 - 1667): סדרה של מלחמות ומלחמות אזרחים בפולין ועם שוודיה, רוסיה, ברנדנבורג וטרנסילבניה שגרמה לירידת כוחה של פולין והתחילה את עליית כוחה של רוסיה.
- מלחמת האזרחים האנגלית (1642-1651).
אנשי שם
אמנים
- וויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564 - 1616).
- ארטמיסיה ג'נטילסקי, ציירת איטלקייה (1593 - 1653).
מדענים
- רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי (1596 - 1650).
- גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564 - 1642).
- גוטפריד וילהלם לייבניץ, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני (1646 - 1716).
- אייזיק ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (1642 - 1727).
- בלז פסקל, תאולוג, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי (1623 - 1662).
- תומס הובס, פילוסוף אנגלי (1588 - 1679).
- ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי (1632 - 1704).
- ברוך שפינוזה, פילוסוף הולנדי (1632 - 1677).
מדינאים
- אוליבר קרומוול, לורד פרוטקטור של אנגליה (1599 - 1658).
- המלכה כריסטינה משוודיה (1626 - 1689).
המצאות ותגליות
- החשבון האינפיניטסימלי מומצא כדי לנסח את המכניקה הקלאסית.
- שיפור בטכנולוגיית אבק השריפה והתותח.
- מדידה ראשונה של מהירות האור, 1676.
----
-
17
ja:17世紀
ko:17세기
th:คริสต์ศตวรรษที่ 17
הולנד
הולנד היא החלק האירופי והמרכזי של ממלכת הולנד, מונרכיה חוקתית המתפרסת על פני מספר אזורים ברחבי תבל. הולנד ממוקמת בצפון אירופה, וגובלת בים הצפוני, גרמניה ובלגיה. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו, והיא נקשרת בתודעת רבים בסכרים, טחנות הרוח, ונעלי העץ.
השם הולנד השגור בעברית הוא למעשה שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (הולנד הצפונית והולנד הדרומית). השם הרשמי של המדינה הוא נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית ארץ השפלה. עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, נקראת המדינה בכינוי "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.
בעבר, ואולי גם בהווה, הייתה רשומה בירתה של הולנד באופן שגוי גם באטלס הנפוץ בישראל. אמסטרדם היא בירתה הבלעדית של הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. מוסדות המדינה והשגרירויות מרוכזים בעיר האג. גם ארמון המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נ | | |
