:: wikimiki.org ::

גרניט

גרניט

גרניט – בעברית שַׁחַם הוא סלע יסוד פלוטוני,חומצי, פלזי, גס־גביש הנוצר בעומק ובלחץ רבים תחת קרום כדור הארץ בחלקו היבשתי. מקור השם מלטינית "גרנום" (granum) "גרגיר" המתייחס למבנה הסלע הבנוי מגבישים בינוניים עד גסים הנראים לעין.

תאור והרכב הגרניט

הגרניט הוא בדרך כלל סלע קשה שיש בו מעט מאד נקבוביות, הסלע סדוק על ידי מספר מערכות סדקים ניצבות זו לזו. צבעו של הגרניט הוא לרוב ורדרד־אפור, אך יש גם סלעי גרניט בגוונים שונים של ורוד ואפור וכן בצבעים אדום, שחור ולבן. הגרניט מכיל בעיקר מינרלים מקבוצת פצלת השדה (פלדספטים) מהסוגים אורתוקלז ופלגיוקלז נתרני, 15% ומעלה של קוורץ, הורנבלנדה, ביוטיט, מוסקוביט וכמויות מעטות של מגנטיט, גרנט, זירקון, ואפאטיט. לעיתים נדירות מצוי בגרניט פירוקסן. גרניט מכיל תמיד כמויות קטנות של פלגיוקלז, אך כשמינרל זה נעדר, הסלע מכונה גרניט אלקלי. כמות גדולה מדי של פלגיוקלז בסלע משנה את הגדרתו מגרניט לגרנודיוריט. סלע המכיל כמויות שוות של אורתוקלז ופלגיוקלז וקוורץ מכונה קוורץ מונוזוניט. גרניט המכיל את סוגי הנציץ ביוטיט ומוסקוביט קרוי גרניט בינרי. המשקל הסגולי של הסלע מצוי בתחום שבין 1.74 גר'/סמ"ק ל-2.80 גר'/סמ"ק כשהמשקל הסגולי הממוצע הוא 2.75 גר'/סמ"ק. בבליה נוצרת מהגרניט אבן חול קוורצית או אבן חול פלדספטית (אַרקוֹזה). בבליה ממושכת הופכים הפלדספטים (קבוצת המינרלים הקרויה גם פצלת השדה) למינרלי חרסית.

מקור הגרניט

קיימות שתי תאוריות להיווצרות הגרניט. התאוריה המגמטית טוענת שהגרניט נוצר בהפרדות המינרלים במגמה בעת שהיא מצטננת, ולכן גופי גרניט הם תוצאה של חדירה של מגמה נוזלית לתוך סלעים קיימים. כשמגמה מתקררת בכיס תת קרקעי היא אינה מתגבשת בבת אחת, הטמפרטורה שלה יורדת לאיטה ובזה אחר זה "פורשים" ממנה המינרלים כל אחד בהתאם לטמפרטורת ההתמצקות שלו, תאוריה הקרויה שורת בואן. הגרניט נוצר בשלב האחרון כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-1000°. תאורית הגרניטיזציה טוענת כי הגרניט נוצר במקום בו מצוי בהתמרה קיצונית. קיימות עדויות התומכות בשתי התאוריות, ושתיהן שימושיות להסברת תכונות שונות של הגרניט. השתיים אף מתמזגות כאשר בשל תנאי חום קיצוניים הגרניט המותמר עובר התכה והופך להיות מגמה נוזלית.

תפוצה

התמרה]] הגרניט הוא אומנם סלע פלוטוני (סלע תהום) אך הוא נחשף על פני השטח בשל תהליכי בליה או בשל תהליכי קימוט היוצרים שלשלות הרים. גרניט מופיע בשתי צורות עיקריות, גופים קטנים יחסית במבנה המכונה "סטוק" בשטח של עד 100 קמ"ר או כבתוליתים גדולים, לרוב קשורים לרכסי הרים (כדוגמת שלשלת הרי החוף של קולומביה הבריטית). דייקים וסילים קטנים שהרכבם גרניטי הקרויים אפליטים נוצרים בשולי גושי הגרניט. במקומות מסוימים נוצרים פגמטיטים, סלעים בעלי גבישים גדולים במיוחד יחד עם גרניט. מחדרים של גרניט נוצרו בקרום כדור הארץ במהלך כל התקופות גאולוגיות, למעט אולי הראשונה, רובה בעידן הפריקמבריום. הגרניט נפוץ בכל הקרום היבשתי (בניגוד לקרום הימי שרובו בזלת) והוא הסלע המוצק הנפוץ ביותר ביבשות מתחת לציפוי דק יחסית של סלעי משקע.

בישראל

בישראל ניתן למצוא גרניט בעיקר בדרום הארץ. באזור אילת ניתן למצוא גרניט גס־גרגיר שצבעו אדום, באזור נחל רודד מצוי גרניט שהוא דק־גרגיר וצבעו ורוד ובו כמות גדולה יחסית של קוורץ וכן מצוי גרניט באזור תמנע. הגרניט בישראל הוא בעצם חלקו הצפוני של המאסיב הערבו-נובי שהוא תא מגמתי ענק שנחשף אל פני הקרקע וחובק, כמשתמע משמו, חלקים ממזרח אפריקה(לאורך חופי מצרים סודן ואתיופיה) וחלקים של ערב הסעודית מסביב לים סוף. הגרניט בישראל אם כן הינו רק הפינה הצפונית ביותר של אותו "גוש על"

שימושים

גרניט שעבר ליטוש מצוי בשימוש הרחב בבניין כציפוי חיצוני, כמרצפות וכמשטחי עבודה במטבחים. גרניט משמש כאבן שפה במספר מקומות בעולם והוא מבוקש מאד כאבן למצבות. קטגוריה:סלעים ja:花崗岩 ko:화강암

סלע יסוד

בסלע יסוד או סלע מגמתי מבחינים בשני סוגים:
- סלע פרץ (געש) – סלע שהתגבש על פני כדור הארץ במהלך התפרצות געשית והתקרר במהירות, ועל כן הוא מורכב מגבישים קטנים. לדוגמה: בזלת.
- סלע תהום (מחדר) – סלע שהתגבש בתוך כדור הארץ בתהליך איטי, ורק אחר כך נחשף על פני השטח. על כן הוא מורכב מגבישים גסים. לדוגמה:גרניט. מיון סלעי היסוד מבוסס על ארבעה קריטריונים. שניים מהם קובעים את חומציותו של הסלע: # הרכב כימי - לפי אחוז הסיליקה (SiO2): סלעים חומציים (למעלה מ-55% סיליקה), בינוניים (48%-55%), בסיסיים (43%-48%) ואולטרהבסיסיים (פחות מ-43%). # קריטריון מינרלוגי - לפי אחוז הקוורץ בסלע: מעל ל-10% הוא חומצי, 0%-10% בינוני, סלעים שאינם מכילים קוורץ הם בסיסיים או אולטרהבסיסיים. בגרניט יש מעל ל-15% קוורץ ולכן הוא חומצי. בזלת שאף היא סלע מגמתי היא בסיסית. קטגוריה: גאולוגיה ja:火成岩 ko:화성암 th:หินอัคนี

לטינית

לטינית (לִינְגְּוָה לאטִינָה) היא שפה מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום (כיום, מחוז לאציו באיטליה), אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית הופצה הלטינית באמצעות כיבושיה לכל רחבי האימפריה הרומאית. כיום הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים נסיונות להחיות אותה. מהלטינית המדוברת המכונה וולגארית ("עממית") אשר הפיצו המתיישבים והחיילים הרומאים בשטחי האימפריה, התפתחו כל השפות הרומאניות המודרניות. כיום לטינית הינה השפה הרשמית בקרית הותיקן והשפה הרשמית של הכנסיה הקתולית בכלל. גם כשחדלה הלטינית להיות שפה מדוברת, עדיין השתמשו בה לכתיבת ספרות משפטית, מדעית ודתית, ולצרכי תקשורת בין מדינות שונות באירופה. השפעת הלטינית עדיין ניכרת בתחום הרפואה ובתחומי מדע אחרים. כמו כן, מלים לטיניות חדרו לאוצר המלים של שפות רבות, בעיקר מונחים מדעיים וטכנולוגיים. בחלק מארצות אירופה הלטינית עדיין נלמדת בבתי הספר, אם כי נוהג זה הולך ונעלם. באוניברסיטאות ברחבי העולם (גם בישראל) מקובל להקדיש ללימודי לטינית ויוונית עתיקה חוג מיוחד במסגרת מדעי הרוח, המכונה לימודים קלאסיים.

כתיבת והגיית הלטינית

הלטינית החלה להיכתב באלפבית הלטיני שנשאל מהשפה האטרוסקית. האטרוסקים קיבלו את האלפבית, ככל הנראה, מדוברי יוונית שישבו באיטליה. הגרסה הלטינית של האלפבית שונה במקצת מהגרסה היוונית, והיא הגרסה שמשמשת היום לכתיבת רוב שפות העולם (שינויים קלים הוכנסו במהלך ימי הביניים). מערכת ההגייה להלן היא שחזור של הגיית הלטינית הקלאסית:

העיצורים

- B - נהגה כהגיית בי"ת דגושה
- C - נהגה כהגיית כ"ף דגושה
- CH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Χ ("חי") ביוונית.
- D - נהגה כהגיית דל"ת
- F - נהגה כהגיית פ"ה רפה
- G - נהגה כהגיית גימ"ל
- H - נהגה כהגיית ה"א
- I - נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת
- K - נהגה כהגיית כ"ף דגושה (מופיע בעיקר במילים ממקור יווני).
- L - נהגה כהגיית למ"ד
- M - נהגה כהגיית מ"ם
- N - נהגה כהגיית נו"ן
- P - נהגה כהגיית פ"ה דגושה
- PH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Φ ("פי") ביוונית.
- QV - נהגה כהגיית KW.
- R - נהגה כהגיית רי"ש (ככל הנראה, רי"ש "מתגלגלת", כמו בספרדית או באיטלקית).
- S - נהגה כהגיית סמ"ך
- T - נהגה כהגיית ת"ו
- TH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Θ ("תטא") ביוונית.
- V - נהגה כהגיית W באנגלית. בתקופות מאוחרות נהגה לפעמים כ-ו"ו עיצורית.
- X - נהגה כ-קס או כ-גז.
- Z - נהגה כ-ז או כ-דז (מופיע בעיקר במילים ממקור יווני).

תנועות

- A - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית פתח.
- A - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית פתח מוארך.
- E - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית צירה פתוח (בין פתח לצירה).
- E - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית צירה מוארך.
- I - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית חיריק פתוח (בין חיריק לצירה).
- I - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית חיריק מוארך.
- O - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית חולם פתוח (בין חולם לפתח).
- O - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית חולם מוארך.
- V - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית קובוץ פתוח (בין חולם לקובוץ).
- V - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית קובוץ מוארך.
- Y - נהגית כהגיית חיריק.

- האות Y שימשה לרשום מלים שאולות ממקור יווני.

דיפתונגים

- AE - נהגה כהגיית אַי.
- OE - נהגה כהגיית אוֹי.
- AV - נהגה כהגיית אַוּ.
- EI - נהגה כהגיית אֵי.
- EV - נהגה כהגיית אֵוּ.

ניואנסים בהגיית הלטינית

הלטינית איננה שפה מדוברת, ואין כללים מחייבים לגבי אופן הגייתה, אך יש מספר מסורות הגייה. האפיפיור הנוכחי, למשל, שהוא ממוצא גרמני, קורא את התפילות הלטיניות על-פי המסורת הגרמנית, כלומר, הוא יהגה ecce כ"אקצה", בשעה שחבריו החשמנים ממוצא איטלקי יהגו "אצ'ה". בישראל הייתה מקובלת בחוגים הקלאסיים הגייה שמקורה בגרמניה, זאת משום שהמורים היו ברובם יוצאי גרמניה. מאז חל מהפך, וכיום יש נטייה לדבוק בהגייה הלטינית ההיסטורית. זאת ההגייה המשוחזרת לפי מחקרים בלשניים. לפי המחקרים האלה, אין ספק שמילה כמו ecce נהגתה, לפני 2,500 שנה, "אקה". ואכן, בחוגים הקלאסיים בארץ היום, כך נהוג לבטא את המילה. לפיכך נהוג לומר "קיקרו" ולא "ציצרו",כפי שנהגו המורים ממוצא גרמני בעבר, או צ'יצ'רו, כפי שנוהגים האיטלקים כיום.

דקדוק לטיני

קטגוריה:שפות קטגוריה:רומא העתיקה als:Latein ja:ラテン語 ko:라틴어 simple:Latin language th:ภาษาละติน zh-min-nan:Latin-gí

נתרן

נתרן הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות, סמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.

תכונות

כמו מתכות אלקליות אחרות, נתרן הוא רך, קל, לבן כסוף, יסוד פעיל ולא נמצא בטבע בצורתו הטהורה. נתרן צף במים (צפיפותו 968, של מים מזוקקים 1000), נדלק, משחרר גז מימן ויוצר יוני הידרוקסיד. נתרן ניצת בקלות במים, אבל לא באוויר בטמפרטורה נמוכה מ388K. תחת לחץ כבד, נתרן משנה פאזה ועובר למצב צבירה נוזל לעומת חומרים אחרים שצריכים אנרגיה תרמית (חום). בלחץ של 30 גיגהפאסקל (פי 300,000 מלחץ אטמוספרי בגובה פני הים) טמפרטורת ההיתוך של נתרן מתחילה לצנוח. בסביבות 100 גיגהפאסקל נתרן ניתך בטמפרטורת החדר. הסבר הגיוני לתופעה יוצאת דופן זו של נתרן היא שליסוד זה יש אלקטרון חופשי אחד שנדחף קרוב יותר ל10 האלקטרונים הנוספים סביב הגרעין כשמופעל עליו לחץ ויוצר משיכה שבמצב נורמלי לא הייתה מופיעה. כשנתרן מוצק נמצא תחת לחץ מופיעים מספר מבנים גבישיים שמעידים על כך שיכול להיות שלנתרן נוזלי יש תכונות של מוליך על או נוזל על.

שימושים

נתרן בצורתו המתכתית נחוץ בייצור אסטרים (ביחיד אסטר, קבוצה כימית), מתכת אלקלית זו היא גם מרכיב של מלח השולחן (NaCl) שהכרחי לחיים. שימושים נוספים:
- בסגסוגות מסוימות משפר את המבנה.
- אחד ממרכיבי הסבון (בשילוב עם חומצות שומן)
- משמש בהחלקת מתכות.
- טיהור מתכות מותכות.
- נורות נתרן צורכות חשמל באופן יעיל יותר מנורות להט (בצריכת חשמל להספק).
- נתרן נוזלי קיבל שימוש כנוזל מעביר חום בכמה סוגים של כורים גרעיניים. תרכובות נתרן הם כימיקלים חשובים לתעשייות הזכוכית, מתכת, נייר, נפט, סבון וטקסטיל. בין תרכובות נתרן החשובות ביותר נמצאות מלח שולחן (NaCl), אבקת אפייה (NaHCO₃), סודה קאוסטית (NaOH) ובורקס (Na₂B₄O₇)

היסטוריה

נתרן (באנגלית Sodium ממקור Soda) בודד לראשונה ב1807 ע"י האמפרי דייווי באלקטרוליזה של סודה קאוסטית (NaOH). באירופה של ימי הביניים תרכובת נתרן הייתה תרופה לכאבי ראש. סמלו של נתרן, Na בא מהתרכובת Natrium בלטינית, שמקורה בשם Nitron ביוונית שהוא סוג של מלח טבעי.

צורה בטבע

נתרן מהווה 2.6% ממשקלו של קרום כדור הארץ והוא היסוד הרביעי הכי נפוץ. כיום מייצרים נתרן באופן מסחרי באלקטרוליזה של מלח שולחן, שיטה זו יותר זולה מהשיטה הקודמת שהייתה אלקטרוליזה של נתרן הידרוקסידי.

תרכובות

נתרן כלורי (מלח שולחן, NaCl) התרכובת הנפוצה ביותר של נתרן. נתרן לא מופיע רק בשילוב עם כלור ויש לו מספר מינרלים נוספים כגון Na₃AlF₆, Na₂Al₂Si₃O₁₀-2H₂O ועוד.

אמצעי זהירות

אבקת נתרן מאוד נפיץ במים ורעיל כשמשולב או לא משולב עם יסודות אחרים. נתרן מצריך טיפול זהיר ואיכסון באטמוספירה אדישה כימית או תחת שמן.

תפקיד ביולוגי

ליוני נתרן תפקידים פיזיולוגיים רבים, לכניסה ויציאה של יונים דרך תעלות בקרום התא יש השלכות רבות, דוגמא לכך היא מערכת העצבים.

קישורים

- [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Na/index.html נתרן בWebelements (אנגלית)]
- [http://www.theodoregray.com/PeriodicTable/Elements/011/index.html נתרן בThe Wooden Periodic Table (אנגלית)] קטגוריה:יסודות כימיים קטגוריה:מתכות אלקליות ja:ナトリウム ko:나트륨 simple:Sodium th:โซเดียม

קוורץ

קוורץ הוא המינרל השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ.

היסטוריה

השם "קוורץ" מקורו במלה היוונית "קריסטלוס" שפרושה "קרח". קריסטלוס היא גם המקור לשמות הלועזיים לגביש (קריסטל) ולזכוכית בדולח. החוקר הרומאי פליניוס האמין כי הקוורץ הוא סוג של קרח קפוא לעד. תמיכה לדעה זו מצא בעובדה שגבישי קוורץ מצויים בהרי האלפים בקרבה לקרחונים ובמנהג לצנן ידיים בכדורים העשויים מקוורץ. פליניוס גם דיווח על היכולת של הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום. היה זה המחקר בקוורץ שערך הדני ניקולאס סטנו (נילס סטנסן) שסלל את הדרך למדע הקריסטלוגרפיה. הוא גילה שלא משנה עד כמה גביש הקוורץ מעוות, הזווית בין שני משטחים בחלק הארוך של הגביש תמיד 60°.

תכונות

הקוורץ שייך לקבוצת הסיליקטים (SiO₄) שהם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים. בסיליקטים אטום הצורן מצוי במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן. מבנה הקרוי טטרהדרון (ביוונית ארבעה מישורים). הקשר הכימי בין הטטרהדרונים חייב להיות בין אטום חמצן בטטרהדרון אחד לאטום חמצן בטטרהדרון אחר. קיימות כמה אפשרויות מבנה בין הטטרהדרונים כתוצאה מכלל כזה והקוורץ מייצג את המבנה התלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (טקטו ביוונית מבנה). במבנה סריג זה כל אטום חמצן משמש גשר בין שני טטרהדרונים, כלומר הוא משותף לשני אטומי צורן. מכאן נובעת הנוסחה הכימית של הקוורץ SiO₂. מבנה גביש הקוורץ הקסגונלי. צורת הגביש היא פריסמה משושה המסתיימת בפירמידה בת 6 צלעות, אם כי לרוב לא רואים צורה זו בטבע בשל עיוותים או משום שהגביש כה גדול שרק חלק מהצורה נחשף בדגימה שנחצבה. לעיתים גבישי קוורץ מסוגים מסוימים כדוגמת "אמאטיסט" גדלים מתוך הסלע ולכן רואים רק קצה אחד בצורת פירמידה. הקוורץ מופיע באחת מתופעות הטבע הקרויה "גאוד" (מיוונית, דמוי ארץ). כדור שקליפתו החיצונית אבן גיר וחלקו הפנימי החלול בדרך כלל מצופה בגבישי קוורץ.

סוגים

קוורץ הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר ולכן קיים מגוון מבלבל של שמות למינרל בצורותיו השונות. האבחנה החשובה ביותר בין סוגי קוורץ היא על פי גודל הגבישים: נראים בעין בלתי־מזוינת (macrocrystalline) או קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד (microcrystalline או cryptocrystalline). חלקדון הוא השם הקיבוצי לכל סוגי הקוורץ שיש להם גבישים תת־מיקרוסקופיים. סוגי הקוורץ בעלי הגבישים הזעירים נוטים להיות שקופים למחצה עד אטומים, בעוד שסוגי הקוורץ בעלי גביש נראה לעין נוטים להיות שקופים. חלקדון אף שמקור רוב שמות סוגי הקורץ נבעו מצבעו של המינרל, שיטת השמות המדעית כיום מתייחסת למבנה המיקרוסקופי של המינרל. צבע הוא מציין משני לגבי מינרלים בעלי גבישים זעירים, אך הוא מציין עיקרי לקוורץ בעל גבישי גדולים. לא כל סוגי הקוורץ מצויים בטבע. פרסיוליט, מינרל בצבע זית, מופק באמצעות טיפול בחום. אף שניתן למצוא סיטרין בטבע, המינרל הנמכר בחנויות הוא בדרך כלל מלאכותי, תוצאה של טיפול בחום באמאטיסט. בשל העובדה שגבישי קוורץ נוצרים בטבע מחוברים אחד לשני, רוב הקוורץ בשימוש תעשייתי הוא מלאכותי. גבישי קוורץ גדולים, מושלמים ונפרדים האחד מהשני נוצרים באוטקלב בתהליך הידרותרמלי בדומה ליצירת אזמרגד מלאכותי.

סלעים המכילים קוורץ

קוורץ מצוי הן בסלעי יסוד כדוגמת הגרניט, סלעי משקע כדוגמת אבן הגיר וסלעים מותמרים כדוגמת שיסט. הקוורץ הוא המינרל האחרון בשורת בואן להתגבש (בטמפרטורה של כ-600°) כשמגמה מתמצקת ליצירת סלעי יסוד. מקובל לסווג סלע מגמתי בהתאם לכמות הקוורץ שבו. מעל 10% קוורץ הוא סלע חומצי. 0%-10% הוא סלע בינוני, הסלעים הבסיסיים והאולטרא בסיסיים אינם מכילים קוורץ. קוורץ נוצר בעורקים הידרותרמליים וכפגמטיטים (גבישי ענק). גבישים מושלמים עשויים להגיע לאורך של כמה מטרים ולמשקל של כמה מאות ק"ג. בליה של הפגמטיטים עשויה לחשוף כיסים נרחבים של גבישים הקרויים "קתדרלות".

שימושים

- זכוכית – חול קוורץ נקי הוא חומר הגלם לתעשיית הזכוכית.
- אבני חן – לחלק מצורות הקוורץ יש שימוש בתעשיית התכשיטים ובחנויות המיסטיקה המוכרות מינרלים.
- אלקטרוניקה – לחלק ממבני הגביש של הקוורץ יש תכונה פיזיואלקטרית (הפעלת לחץ גורמת ליצירת מתח חשמלי ולהפך). בתכונה זו נעשה שימוש ליצרית מתנדים במכשירים אלקטרוניים כדוגמת שעון־קוורץ ומכשירי רדיו.

קישורים חיצוניים

- [http://webmineral.com/data/Quartz.shtml קוורץ באתר webmineral] קטגוריה:מינרלים ja:石英 ko:석영

מגנטיט

מגנטיט הוא מינרל שנוסחתו Fe₃O₄, אחד מתחמוצות הברזל (תחמוצת אחרת לדוגמא היא המטיט). מגנטיט הוא המינרל המגנטי ביותר על כדור הארץ ומצפנים קדומים היו מורכבים ממנו. מגנטיט מתמוסס באיטיות בחומצת מימן כלורי וגרגריו נמצאים כמעט בכל הסלעי היסוד וברוב סלעי המשקע, בנוסף לכך מגנטיט הוא מקור חשוב להפקת ברזל. לעיתים מגנטיט נמצא בכמויות גדולות בחול ים (מספיקה העברת מגנט קרוב לחול על מנת לתפוס גרגרי מגנטיט). חול שמכיל מגנטיט נמצא במגוון מקומות כמו קליפורניה וניו-זילנד. מרבצי מגנטיט אחרים נמצאים בשבדיה, נורבגיה, גרמניה, איטליה, שוויץ, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ובארה"ב באורגון, ניו ג'רסי, פנסילבניה, צפון קרוליינה, וירג'יניה, ניו מקסיקו, יוטה וקולורדו. ביוני 2005 חברת מחקר מצאה מרבץ עצום של מנטיט בפרו. גבישי מגנטיט נמצאו במספר בקטריות (לדוגמא Aquaspirillum magnetotacticum) ובמוחן של דבורים, טרמיטים ומספר ציפורים (לדוגמא יונה). גם בבני אדם נמצא גביש מגנטיט זעיר באף. השערות מציעות שאורגניזמים מסוימים יכולים לחוש בשדה המגנטי של כדור הארץ בעזרת גבישי המגנטיט שמצויים בגופם וכך לנווט בו. צורות מגנטיט שכמעט זהות לצורות הקיימות בבקטריות מסוימות בכדור הארץ נמצאו במטאור ALH84001 שמקורו במאדים. גילו של המטאור נעמד בכ-3.9 מיליארד שנים. ההשערה שמקור המגנטיט הוא בבקטריות פרימיטיביות שחיו בעבר על מאדים עדיין שנויה במחלוקת.

ראו גם

- ביומינרליזציה

קישורים חיצוניים

- [http://www.astronomycafe.net/qadir/ask/a11651.html מגנטיט ביצורים חיים (אנגלית)] קטגוריה:מינרלים קטגוריה:ביולוגיה ja:磁鉄鉱

זירקון

זירקון הוא מינרל שנוסחתו ZrSiO₄, צבעו משתנה משקוף לצהוב-זהוב, אדום, חום או ירוק, בדרך כלל זירקון שקוף מהווה תחליף ליהלומים. מקור שמו של המינראל מערבית ופירושו "זהוב". היסוד הפניום נמצא לעיתים קרובות בזירקון בריכוז של 1%-4%. לגבישי זירקון צורת גביש קובייתי פשוט ודרגת קשיות 7.5 בסולם מוס. לעיתים מצויים גבישי זירקון כהים שהם פלואורסצנטיים ורדיואקטיביים בשל נוכחותם של יסודות קורט. זירקון הוא מינרל יוצא דופן, הוא מאוד נפוץ בקרום כדור הארץ ונמצא בסלעי יסוד, בסלעים מותמרים ובסלעי משקע. גבישי זירקון גדולים נדירים מאוד. הגודל הממוצע של גבישי זירקון בסלעי גרניט הוא 100-300 מיקרומטר, אך הם יכולים לגדול לגודל של כמה סנטימטרים, במיוחד בפגמטיט (סלע יסוד, בעיקר גרניט, שהתקרר לאט ואפשר היווצרות גבישים גדולים בתוכו). פגמטיט זירקון הפך לחומר חשוב במדידות עוצמת קרינה. בגלל שהוא מכיל אורניום ותוריום (מ10 חלקיקים למיליון עד ל-5% מהמשקל), ניתן להשתמש בו בטכניקות תיארוך. מכיוון שזירקון יכול לשרוד תהליכים גאולוגיים כמו בלייה והתמרה משתמשים בו בתור אינדיקטור. המינרל העתיק ביותר שנמצא היה זירקון בגיל 4.404 מיליארד שנים. גבישים אלו הם לא רק העתיקים ביותר על כדור הארץ, יש להם תכונה מעניינת נוספת - ריכוז איזוטופ חמצן שבהם מראה שבאותו זמן (לפני 4 מיליארד שנים) כבר היו מים על פני השטח בכדור הארץ. נתון זה התפרסם בכמה ירחונים מדעיים אבל הוא עדיין שנוי במחלוקת. זירקון נכרה בצורה מסחרית כמקור למתכת זירקוניום (בצורת תחמוצת ZrO). כורי היתוך של ZrO משמשים להתכת פלוטוניום בטמפרטורות העולות על 1755 מעלות צלזיוס. זירקוניום מתכתי משמש בכורים גרעיניים בתור בולע נייטרונים. זירקון נכרה בכל העולם, בין השאר במדינות: רוסיה (בשרשרת הרי אורל), איטליה, נורבגיה, סרי לנקה, הודו, תאילנד, מדגסקר, קנדה וארה"ב (במיין, מסצ'וסטס ועוד).

קישורים חיצוניים

- [http://webmineral.com/data/Zircon.shtml זירקון באתר Webmineral] קטגוריה:מינרלים

מינרל

מינרל הינו חומר אי-אורגני טבעי בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי (שהאטומים שלו ערוכים בסדר גיאומטרי קבוע), ולעיתים אמורפי - חסר צורה מוגדרת. המינרלים מצויים בקרום כדור הארץ, שם הם עוצבו במשך מיליוני שנים בתהליכים גאולוגיים. מינרלים יכולים להיות יסודות פשוטים, כגון ברזל או אלומיניום, תרכובות קטנות כגון מלחים (סידן גופרתי (גבס) או נתרן כלורי (מלח בישול), למשל) או תרכובות גדולות, סבוכות ובעלות צורות גיבוש מגוונות, כגון מיני סיליקטים (מלחי צורן). המדע החוקר את המינרלים נקרא מינרלוגיה. המושג מינרל משמש לעתים גם לציון חומרים אורגניים אשר בהחלט חסרים מבנה גבישי, הנמצאים גם כן בבטן האדמה: גז טבעי ונפט, למשל. בנוסף, מציין מינרל קבוצה של יסודות, רובם מתכות, להם יצורים חיים נזקקים לשם פעולתם התקינה. חלק מהמינרלים מופיעים בכל היצורים החיים, ובלעדיהם החיים אינם יכולים להתקיים: זרחן, סידן ונחושת, למשל; אחרים מופיעים בחלק מהיצורים בלבד: ניקל, סלניום וצורן, למשל. המינרלים נצרכים על-ידי היצורים כחלק מהמזון, ולא בצורה הגבישית שהוזכרה לעיל, כמובן (למעט מקרים נדירים, כמו מלח בישול, למשל, הנצרך גם בצורתו הגבישית). להרחבה בנושא ראו: מינרלים תזונתיים. קטגוריה:כימיה קטגוריה:גאולוגיה קטגוריה:מינרלוגיה ja:鉱物 simple:Mineral th:แร่

משקל סגולי

משקל סגולי הינו תכונה של חומר המבטאת את צפיפות החומר ביחס לצפיפות המים. משקל סגולי של חומר שווה לצפיפות החומר ביחס לצפיפות של המים. מכאן שהמשקל הסגולי של מים הוא 1. חומרים בעלי משקל סגולי קטן משל נוזל שבו הם שרויים יצופו עליו ובעלי משקל סגולי גדול משל הנוזל ישקעו בו. ja:比重

אבן חול

] אבן חול – סוג של סלע משקע אפיקלאסטי בעל גודל גרגיר בינוני

תכונות

אבן החול שייכת לקבוצת הסלעים האפיקלאסטיים, כלומר סלעים שנוצרו לאחר שעברו את כל ארבעת שלבי יצירת סלע משקע: בלייה, הסעה, השקעה והתקשות.
- גודל גרגיר - אבן החול שייכת לקבוצת הסלעים שבהן גודל הגרגיר בינוני (בין 2 מ"מ ל-1/16 מ"מ (כ-60 מיקרון)). הקרויים אַרניטים או פּסַמיטים (arenites, psammite). מקור השם בלטינית אַרֶנָה (arena – חול, שם שניתן אחר כך ל"זירה" בשל החול שהיו זורים לפני קרבות הלודרים). נוהגים לחלק את הארניטים לחמש קבוצות גודל מ-2-1 מ"מ (ארניט גס), 1-½ מ"מ, ½-¼ מ"מ, ¼- ⅛ מ"מ, ו-⅛-1/16 מ"מ (ארניט דק).
- הרכב – אבן חול בנויה בעיקר מהמינרלים קוורץ פלדספט ומינרלי חרסית. עמידות המינרלים שהרכיבו את סלע המקורי שעבר את תהליך הבליה משתנה על פי שורת בואן ולכן חלקם נשמד וחלקם נותר, בעיקר קוורץ ממנו בנויות רוב אבני החול בעולם.
- צבע- צבעם של אבני החול משתנה בדומה לצבע החול בין אפור, צהוב, אדום ולבן. צבעי האבן נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות ברזל.
- גיל – ריכוז גדול יותר של קוורץ באבן מעיד על תהליכי בליה ממושכים ולכן על אבן "מבוגרת" יותר.מבחינה גאולוגית.

סוגי אבן החול

- אבן חול קוורצית - אבן חול זו מורכבת מלמעלה מ-70% קוורץ, ולכן נחשבת לאבן "מבוגרת". בהנחה שריכוז הקוורץ בסלע המקורי לא עלה על 20% (כמו למשל בגרניט), אזי ריכוז הקוורץ הגבוה באבן החול הקוורצית נובע מחוסר היציבות של המינרלים המקוריים (פלדספטים, אמפיבול, נציץ וכו'). אבן החול הנובית המצויה במכתשים ובאילת היא אבן חול קוורצית. הכורכר הוא סוג של אבן חול שנוצרה מהתאבנות חולות בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות.
- גריווקה (greywacke) - אבן חול "בלתי מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעים מותמרים שמקורם בסלעי יסוד פלוטוניים. הגריווקה מכילה כמויות שוות של קוורץ, פצלת השדה וחרסית, וגודל גרגרים משתנה (תכונה המכונה מיון רע). למרות שהגרגרים המרכיבים את הגריווקה עברו הסעה ארוכה מהסביבה בו התפרק הסלע המקורי ועד למקום בו נוצרה הגריווקה, הם מכילים עדיין מינרלים בלתי יציבים וצורת הגרגר היא זוויתית. כלומר, הגרגרים לא עברו תקיפה כימית ושחיקה מכנית בדרכם ומשערים שהסיבה לכך היא שהובלת הגרגרים נעשתה בידי זרמי העכירות (Turbidity currents) בים. שכבת גריווקה עבה מצויה למשל בסמוך לניקוסיה בירת קפריסין ומקורה בהרי תורכיה.
- ארקוזה (arkose) - אבן חול "בלתי מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים (גרניט) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פלדספטים וחרסיות. העובדה שהסלע מכיל כמות רבה של פלדספטים שהם מינרלים בלתי יציבים מעידה על כך שהסלע נוצר בתנאים בהם לא הייתה תקיפה כימית של הסלע, אם משום שהסלע נוצר באקלים קיצוני (צחיח או קטבי) או שהסלע כוסה מייד. חלק מאבני החול הנוביות בארץ מהוות דוגמה לארקוזה.

היווצרות אבן החול

גרניט המנגנון העיקרי ביצירת אבן החול היא בהשקעה של גרגרים מתוך נוזל, בנהר, אגם או ים. הגרגרים עוברים תהליך של מילוט (Cementation) באמצעות תמיסות החודרות בין הגרגרים, מתגבשות וגורמות להתקשות. לדוגמה, תמיסות גיר (קרבונט) אחראיות על יצירת סלע הכורכר, תמיסות ברזליות (לימוניטיות) מלכדות את גרגרי הקוורץ של אבן החול הנובית ותמיסות צורניות אחראיות להיווצרות אבן החול המכונה קוורציט. הסביבה בה שוקעים הגרגרים קובעת את המאפיינים של אבן החול שתיווצר, כגון :"גודל הגרגיר", "הרכב" ו"מיון" ואת הגאומטריה של הסלע.

שימושים

אבני חול הן לרוב אבנים רכות יחסית וקל לעבדן ולכן הן בשימוש נפוץ כחומר בנייה וריצוף. תצורות סלע שהן בעיקרן אבני חול מאפשרות חלחול של מים והן נקבוביות במידה המאפשרת אגירת מים ולכן הן מקור חשוב לאקוויפרים (אוצרי מים). אקוויפרים של סלעים בעלי גרגרים דקים כדוגמת אבן החול מותאמים יותר לסנן מזהמים שמקורם בפני השטח מאשר סלעים שנוצרו בהם סדקים מפעילות סייסמית כדוגמת סלעי גיר. קטגוריה:סלעי משקע ja:砂岩 ko:사암

מגמה

מאגמה היא חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד, הנמצא מתחת לקרום האדמה המוצקת. לאחר שהמאגמה פורצת מקרום כדור הארץ לשטח, היא נקראת לבה. קטגוריה:גאולוגיה

התמרה

התמרה היא תהליך של שינוי מבנה של סלע כתוצאה מלחץ, חום או שניהם יחדיו. התמרה מתרחשת כאשר פורץ מתוך האדמה זרם של מגמה לוהטת, המביא לחימום ולשינוי הלחץ בסביבתם של סלעים שונים. ההתמרה בד"כ אינה מתרחשת בקנה מידה גדול והיא מתקיימת במרחק של מטרים ספורים מזרם המגמה שפרץ. כך קורה, שאבן חול למשל, הופכת לקורציט. בעוד שאבן גיר עשויה להפוך לאבן שיש. התמרה בקנה מידה גדול יכולה להתרחש כאשר נוצרים הרים. כאשר הלוחות הטקטוניים מחליקים זה על זה, נוצר לחץ גדול המביא לחימום ולהתמרה נרחבת של סלעים שונים. קטגוריה:גאולוגיה

קולומביה הבריטית

] קולומביה הבריטית (באנגלית: British Columbia, בצרפתית: la Colombie-Britannique) היא הפרובינציה המערבית ביותר של קנדה. קולומביה הבריטית היא הפרובינציה השישית להצטרף לפדרציה של קנדה בשנת 1871. מספר התושבים בפרובינציה 4,168,123 נפשות (2004)

גאוגרפיה

ויקטוריה היא עיר הבירה של קולומביה הבריטית. העיר נמצאת בקצהו הדרומי של האי ונקובר. העיר עם מספר התושבים הגדול ביותר היא העיר ונקובר הנמצאת בקצה הדרום מערבי של קנדה (העיר עצמה אינה נמצאת על האי ונקובר). קולומביה הבריטית היא המערבית בפרובינצית קנדה, ושוכנת לחוף האוקיאנוס השקט. בצפונה גובלת קולומביה הבריטית במדינת אלסקה של ארצות הברית, ובטריטריות קנדה יוקון והטריטוריות הצפון מערביות. במזרחה גובלת קולומביה הבריטית בפרובינצית אלברטה ובדרומה במדינות ושינגטון, איידהו ומונטנה שבארצות הברית. הגבול הדרומי בין ארצות הברית לקנדה נקבע בשנת 1846 בהסכם אורגון. הרי הרוקי הקנדיים והפיורדים של קולומביה הבריטית מהווים אטרקציה תיירותית ועליהם מתבססת עיקר כלכלת האזור. באזור מגדלים גם תפוחים ומייצרים סיידר. האי ונקובר מכוסה ברובו ביער גשם ממוזג. החורפים ברוב שטח הפרובינציה הינם קרים, ומושלדים, אולם דרומה של הפרובינציה (אזור העיר ונקובר) הוא בעל אקלים ממוזג וחם יותר.

פארקים לאומיים

בקולומביה הבריטית שבעה פארקים לאומיים קנדיים:
- פארק לאומי גליישר
- פארק לאומי איי גאלף
- פארק לאומי קוטנאי
- פארק לאומי הר רוובלסטוק
- פארק לאומי גוואי האנאס ואתר השימור האיידה
- פארק לאומי גדת האוקיאנוס השקט
- פארק לאומי יוהו

פוליטיקה

לקולומביה הבריטית בית נבחרים בן 79 חברים. במאי 2005 יערך משאל עם בשאלה האם יש לשנות את שיטת הבחירה.

היסטוריה

ראה: ההיסטוריה של קולומביה הבריטית בין השנים 1818 ו-1846 היתה קולומביה הבריטית הדרומית לקו רוחב '40 54° ומערבית להרי רוקי חלק מארץ אורגון, ובשליטת חברת מפרץ הדסון. השטח היה מחולק לשני מחוזות: מחוז קולומביה - דרומית לנהר קולומביה וקלדוניה החדשה - צפונית לנהר קולומביה. בשנת 1846 בהסכם אורגון חולק השטח לאורך קו רוחב 49 צפון והפך להיות שטח בריטי. ונקובר הפכה למושבת כתר בשנת 1849. בשנת 1858 בעיקבות הבהלה לזהב בקניון פרייזר הפך השטח למושבת קולומביה הבריטית. אזור זה התפתח בשנים של הבהלה להזהב, ובין השנים 1862 ו1865 התיישבו בו כ- 30,000 מחפשי זהב. על מנת לשלוט על המתיישבים החדשים הוגדל שטח המושבה עד לקו רוחב 60° צפון. לאחר תום הבהלה לזהב המושבה הגיעה על סף פשיטת רגל בשל בניית כבישים פנימיים, ושתי המושבות של ונקובר וקולומביה הבריטית הסכימו להתאחד בשנת 1866 למושבה אחת בשם קולומביה הבריטית על מנת להקל על תשלום חובותיהם. בשנת 1871 הצטרפה המושבה לקנדה - בעיקר בשל פחד מכיבוש על ידי ארצות הברית, וכן בשל הצורך במשאבים כלכליים שחסרו למושבה שהיתה שקועה בחובות. ממשלת קנדה הציעה לשלם (בתמורה להצטרפות המושבה) מעל מיליון דולר קנדי על מנת לשלם את חובות המושבה. ב-20 ביולי, 1871 הפכה המושבה לחלק מקנדה. בשנת 1907 קטן שטחה של קולומביה הבריטית לאחר תום של סכסכוך גבולות עם ארצות הברית בעקבותיו ניתנו שטחים גדולים לאלסקה.

מפות

1907 Image:Bcmap.png

ערים

מעל מממחצית תושבי קולומביה הבריטית מתגוררים במחוז ונקובר, בו נמצאות הערים ונקובר, סוריי בורנבי, קוקוויטלאם, וריצ'מונד. ערים נוספות בקולומביה הבריטית:
- אבוטספורד
- דוסון קריק
- פורט סנט ג'ון
- קאמלופס
- קלונה
- נאנאימו
- פרינס ג'ורג'
- ויקטוריה - בירת הפרובינציה
- אגם ויליאם קטגוריה:קולומביה הבריטית קטגוריה:פרובינציות קנדה ja:ブリティッシュコロンビア州 ko:브리티시컬럼비아 주 simple:British Columbia zh-min-nan:British Columbia

קרום כדור הארץ

קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית של כדור הארץ. מתחת לשכבה זו נמצאים המעטפת והגלעין. הגבול התחתון של הקרום המפריד בינו לבין המעטפת הוא תחום אי הרציפות מוהו. קרום כדור הארץ יחד עם החלק העליון של המעטפת מהווים את שכבת הליתוספירה. על אף שהקרום לבדו מקיים ומחזיק עליו את כל המתרחש עלי אדמות, נפחו הוא רק כ-1% מכלל כדור הארץ, וגם מבחינת המסה שלו הוא רק כ-0.5% ממסת כדור הארץ. העובי הממוצע של הקרום הוא 30 ק"מ, כאשר עומק הקרום הימי שנמצא מתחת האוקיינוסים מגיע ל-5 עד 6 ק"מ ואילו עומק קרום היבשה הוא בין 20 ל-70 ק"מ. הבדלים משמעותיים אלה מוכיחים שהיבשה הנראית לעינינו אינה רק התנשאות חיצונית של מאסה מעל המפלס הממוצע של פני שטח כדור הארץ, אלא יש לה שורשים עמוקים שנעוצים בתוך חומר כבד יותר (חומר המעטפת והחלק התחתון של הקרום היבשתי) וקשורים לתהליכים בטקטוניקת הלוחות. הבליה שנגרמת ביבשה משפיעה ישירות גם על מידת עומק קרום היבשה (כמו שבקרחון ימי יש משמעות למידת הגובה שעל פני המים על העומק שבו שוקע הקרחון בתוך המים). התורה העוסקת במערכת שיווי המשקל הזו היא תורת האיזוסטסיה (Isostacy). כאמור, קיים הבדל בין הקרום הימי (האוקיאני) לבין הקרום היבשתי (הקונטיננטלי). הבדל זה מתבטא גם ברמת צפיפות החומר וההרכב של שני סוגי הקרומים. הקרום היבשתי הוא בעל צפיפות של כ-2.7 גרם לסמ"ק, והרכבו דומה להרכב הגרניט, לכן הוא גם נקרא "שכבת הגרניט" או "Sial" (ע"ש מרכיבי הגרניט הנפוצים: Si - צורן, Al - אלומיניום). הקרום היבשתי מורכב אף הוא משני שכבות, כאשר הקרום היבשתי העליון "קל" וצפוף פחות מהקרום התחתון. הקרום הימי לעומתו הוא בעל צפיפות של 3 עד 3.3 גרם לסמ"ק, והרכבו דומה להרכב הבזלת, לכן מכנים אותו גם "שכבת הבזלת" או "Sima" (ע"ש המרכיבים הנפוצים בה: Si - צורן, Ma - מגנזיום). השכבה החיצונית והסופית של הקרום היבשתי היא סלעי המשקע. הם מהווים כ-75% מפני השטח של היבשות, ורק ב-25% הנותרים נחשפים סלעי היסוד. למרות זאת, בתוך הקרום אחוז סלעי המשקע מוערך בכ-5% בלבד. קרום כדור הארץ, הן היבשתי והן הימי, לא מורכב מגוש אחד. הלחצים הפנימיים של המגמה בשכבת המעטפת יוצרים בקרום שברים וסדקים אנכיים המחלקים אותו ללוחות טקטוניים, וגורמים בסופו של דבר לתהליך נדידת היבשות. קטגוריה:גאולוגיה ja:地殻 ms:Kerak bumi simple:Crust th:เปลือกโลก

לוח הזמנים הגאולוגי

לוח הזמנים הגאולוגי הוא לוח זמנים המציג את הזמן הגאולוגי, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן.

זמן סיום התקופה	תקופה	תור		עידן	מאורעות עיקריים
עד ימינו	הולוקן (Holocene)	רביעון (Quaternary)		קנוזואיקון (Cenozoic)
10,000	פליסטוקן (Pleistocene)	רביעון (Quaternary)			הכחדה של יונקים גדולים רבים, התפתחות האדם.
1.6 מיליון	פליוקן (Pliocene)	נאוגן (Neogene)	שלישון (Tertiary)
5 מיליון	מיוקן (Miocene)	נאוגן (Neogene)
23 מיליון	אוליגוקן (Oligocene)	פלאוגן (Paleogene)
38 מיליון	איאוקן (Eocene)
55 מיליון	פליאוקן (Paleocene)
64.3 מיליון	קרטיקון עליון	קרטיקון (Cretaceous)		מזוזואיקון (Mesozoic)	הדינוזאורים מגיעים לשיא, ובסוף התקופה נכחדים. במקביל מתפתחים יונקי השלייה
100 מיליון	קרטיקון תחתון	קרטיקון (Cretaceous)
146 מיליון	יורה עליונה או מלם	יורה (Jurassic)			חיות כיס, ציפורים ראשונות, פרחים ראשונים
157 מיליון	יורה תיכונה או דוגר
178 מיליון	יורה תחתונה או ליאס
208 מיליון	טריאס ראשון או עליון	טריאס (Triassic)			דינוזאורים ראשונים, יונקים מטילי ביצים
227 מיליון	טריאס שני או תיכון
242 מיליון	טריאס שלישי או תחתון
251.1 מיליון	פרם (Permian)			פליאוזואיקון (Paleozoic)	ההכחדה הפרמית בה 95 אחוז מהחיים על פני כדור הארץ נכחדים
286 מיליון	קרבון פנסילבני (Pennsylvanian) או עליון	קרבון (Carboniferous)			המוני חרקים, ראשוני הזוחלים, היערות שיהפכו לפחם
325 מיליון	קרבון מיסיסיפי (Mississippian)	קרבון (Carboniferous)			עצי ענק פרימיטיביים
360 מיליון	דבון (Devonian)				הדו-חיים הראשונים וכן הופעת שבטבטים
408.5 מיליון	סילור (Silurian)				מאובנים ראשונים של צמחי יבשה
443.5 מיליון	אורדוביק (Ordovician)				חסרי החוליות שולטים
490 מיליון	קמבריון (Cambrian)				הופעת רוב המערכות הגדולות של חסרי החוליות, ב"מפץ הקמבריוני"
545 מיליון	פרוטרוזואיקון (Proterozoic)			פריקמבריום (Precambrian)	- יצורים רב תאיים - יצורים חיים מורכבים בני תא אחד
2,500 מיליון	ארכאיקון (Archaean)				יצורים חיים פשוטים בני תא אחד
3,800 מיליון	האדן (Hadean)				4,100 מיליון - הסלע הישן ביותר הידוע; 4,400 מיליון - המינרל הישן ביותר הידוע; 4,600 מיליון - היווצרות כדור הארץ

קטגוריה:גאולוגיה
- ja:地質時代

פריקמבריום

עידן הפריקמבריום (Precambrian) הינו העידן הקדום ביותר בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ. משך תקופתו כ- 4 מיליארד שנים, החל מהיווצרות כדור הארץ לפני כ- 4.5 מיליארד שנים ועד לפני 542 מיליוני שנים, אז מתחיל עידן הפליאוזואיקון. הסלעים מעידן זה הם בעיקרם סלעי יסוד וסלעים מותמרים. בעידן זה הופיעו (לפני 2-3 מיליארדי שנים) האורגניזמים הראשונים בכדור הארץ- אצות כחולות וחיידקים. עידן הפריקמבריום מתחלק לשלושה תורים:
- האדן
- ארכאיקון
- פרוטרוזואיקון

ראו גם

- לוח הזמנים הגאולוגי
- יחידת זמן גאולוגית קטגוריה:תקופות גאולוגיות ja:先カンブリア時代

Aiea, Hawaii

Aiea, stad i Honolulu County, Hawaii, USA med cirka 9019 invånare (2000). Kategori:Hawaiis städer

media elitarne.info bielizna erotyczna zujer statystyki

:: RELATED NEWS ::

Saint Odilon
Odilon de Mercoeur (994-1049), abbé de Cluny. Il est le principal instigateur de lempire religieux de Cluny, avec ses monastères affiliés. Avec l´appui du pape, il étend l´Ordre au delà des Pyrénées et du Rhin. On lui attribue des pouvoirs thaumaturges, avec la guérison d´un aveugle, et d'autres miracles comme la transformation de l´eau en vin,...etc. Ces miracles suscitent de nombreuses vocation

Read More...

Adriaen van Utrecht
Adriaen van Utrecht est un peintre néerlandais, né en 1599 à Anvers et mort en 1652 dans cette même ville. Image:Adriaen van Utrecht 001.jpg Utrecht, Adriaen van Utrecht, Adriaen van Ecosse, mort le 8 novembre 1835 en Australie, Alexander Collie fut chirurgien à bord du H.M.S. Blossom de 1825 à 1828 , participa comme naturaliste au voyage du Lieutenant Preston en 1829 vers l'Australie, fut gouverneur résident à King George Sound en 1831 , puis chirurgien à Swan Ri