:: wikimiki.org ::

המאה ה-3

המאה ה-3

(המאה ה-2 - המאה ה-3 - המאה ה-4 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300. היא המאה השלישית של המילניום הראשון.

אירועים

- שושלת הסאסאנידים של פרס מתחילה במלחמה, שמטרתה לכבוש אדמות ממזרח רומי (230-232 לספירה)
- משבר המאה השלישית מזעזע את האימפריה הרומית
- הקיסר הרומי ולריאנוס נלקח בשבי על–ידי מלך פרס, שפור
- סרנת' הופך למרכז אומנות של בודהיסטים בהודו
- השימוש בתירס כתוצרת מזון ממקסיקו עובר לצפון אמריקה
- ערי בישופויות נוסדות ב במאוריטניה טיגיטניה

אנשים משמעותיים במאה ה-3

- דיוקלטיאנוס, קיסר רומי
- פלוטינוס

המצאות ותגליות

- צורה פרימיטיבית של משקפיים פותחה עבור נסיכים קצרי ראייה בסוריה

שנים במאה ה-3

ko:3세기 ja:3世紀
- 03

המאה ה-2

(המאה ה-1 - המאה ה-2 - המאה ה-3 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200. היא המאה השניה של המילניום הראשון.

אירועים

- האימפריה הרומית מנוהלת על–ידי חמשת הקיסרים הטובים - נרווה, טריאנוס, אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס
- ממלכת אקסום עולה

אנשים משמעותיים

- קאי לון, ממציא סיני
- גליאנוס, סופר רפואי
- אירנאוס הקדוש
- פליניוס הצעיר
- פלוטארכוס
- תלמי
- נרווה
- טריאנוס
- אדריאנוס
- אנטונינוס פיוס
- מרקוס אורליוס
- קומודוס
- ספטימיוס סוורוס

המצאות ותגליות

- קאי לון ממציא את הנייר
- תלמי מקטלג את כל הכוכבים הנראים לעין

שנים במאה ה-2

- 02 ja:2世紀 ko:2세기 th:คริสต์ศตวรรษที่ 2

המאה ה-4

(המאה ה-3 - המאה ה-4 - המאה ה-5 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400. היא המאה הרביעית של המילניום הראשון.

אירועים

- הכתב הדמוטי ממלא את מקומו של האלף בית היווני
- קונסטנטינוס שם קץ לרדיפת הנוצריות; הנצרות הופכת לדת הרשמית של האימפריה הרומית; משכן הממשלה עובר מקום לקונסטנטינופוליס
- ממלכת אקסום ממירה את דתה לנצרות על–ידי הקדוש פרומנטיוס מצור
- מסחר בין אירופה לסהרה המערבית
- חורבן של הצבא הרומי בקרב אדריאנפול שהיה בשנת 378

אנשים חשובים במאה ה-4

- אמברוסיוס, ארכיבישוף קתולי במילאנו
- מרקילינוס אמינאוס, היסטוריון רומי
- קונסטנטינוס, קיסר האימפריה הרומית
- אוגוסטינוס, תאולוג

תגליות והמצאות

שנים במאה ה-4

- 04 קטגוריה: היסטוריה כללית של ימה"ב ja:4世紀 ko:4세기 th:คริสต์ศตวรรษที่ 4

אירן

הרפובליקה האיסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران) היא רפובליקה איסלמית שיעית הנמצאת באסיה, וגובלת עם אפגניסטן ופקיסטן במזרח, טורקמניסטן בצפון מזרח, ארמניה ואזרביג'אן בצפון מערב, עיראק וטורקיה המערב. כמו כן המדינה בעל קו חוף עם הים הכספי בצפון, והמפרץ הפרסי יחד עם המפרץ של עומן בדרום. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס על שם האוכלוסיה הפרסית המתגוררת באזורים אלה.

היסטוריה

איראן היתה מיושבת עוד מתקופת האבן, ויש עדויות לתרבות בהרי הגובלים במסופוטמיה בכתבים שומריים. שיא הפריחה החל עם כיבושי כורש הגדול (אמצע המאה ה-6 לפנה"ס), שהקים את ממלכת פרס, שהחזיקה מעמד עד שנת 331 לפנה"ס, כאשר נכבשה על-ידי אלכסנדר הגדול. במשך תקופה מסוימת היתה תחת שלטון הלניסטי. בסביבות 250 לפנה"ס האזור נכבש על ידי הפרתים. בהתחלה הם קיבלו את מרותו של בית סלווקוס אך כעבור 100 שנה מרדה וזכו בעצמאות. במאה הראשונה לפנה"ס ומאה הראשונה אחרי הספירה ניהלה מלחמות עם רומא. בסביבות 250 לספירה השלטון עבר לפרסי הססנידים. הם נלחמו ללא הפסקה עם האימפריה הביזנטית אך ללא הצלחה ממשית לצד כלשהו. במאה ה-8 נכבשו על ידי הערבים וקיבלו את האיסלאם. למרות שהיו מוסלמים, תמיד שמרו על עצמאות ולא נכללו במסגרת אימפריה זו או אחרת אחרי פירוק החליפות. במאה ה-18 ירדה מגדולתה ונהייתה לחצי קולוניה מערבית. המצב המשיך עד המחצית השניה של המאה ה-20, ואז זכתה לעצמאות מלאה. בשנת 1979 השלטון הפרו מערבי של השאה הופל על ידי מהפכה איסלמית קיצונית. מאז ועד היום השלטון נתון בידי מוסלמים קיצוניים.

פוליטיקה

הנשיא של איראן כעת הוא מחמוד אחמדינג'אד שהחליף ביוני 2005 את הנשיא הקודם מוחמד חתאמי. עלי חמנאי הוא המנהיג העליון אשר עומד בראש משטר שיעי קיצוני שעלה לשלטון במהפכה האיסלמית, והדיח את השליט הקודם - השאה (שאח) מוחמאד רזה שאה פהלאבי ושולט במדינה בצורה מוחלטת. איראן מעורבת במידה רבה בטרור המוסלמי הקנאי. היא מממנת, מאמנת ומדריכה מספר רב של ארגוני טרור. למרות שאיראן מממנת ארגוני טרור רבים, ביניהם החמאס והפת"ח, הארגונים המזוהים ביותר עימה - ושנשלטים במידה מסוימת על ידיה - הם החיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי, שנתונים גם לשליטה חלקית של סוריה. בסוף 2005 פורסם כי איראן מסייעת לסוריה לפתח נשק כימי. איראן הצהירה בעבר על העויינות העמוקה שלה כלפי ישראל. את הרוח העויינת הזו הביא לידי ביטוי מלא, הנשיא אחמדינג'אד ב27 באוקטובר 2005 בוועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", וכי הקמת מדינת ישראל היה צעד תוקפני כלפי האיסלאם. מדינות שונות כמו ארה"ב, צרפת, קנדה ובריטניה הגיבו בגל גינויים על דבריו. נכון ל2005, ארה"ב ומדינות אירופה מנסות למנוע מאיראן את היכולת לבנות פצצת אטום. לאיראן יש כבר כור גרעיני והיא בשלב מתקדם ביותר של פיתוח יכולת להעשרת אורניום. המומחים מעריכים שלקראת סוף 2005, לא תהיה אפשרות לעצור את איראן מלפתח יכולת גרעינית שתאפשר ייצור של פצצת אטום.

כלכלה

כלכלת איראן היא כלכלה ריכוזית בה המדינה שולטת על מרבית המשאבים העיקריים. המדינה מחזיקה במשאבי הנפט ברשותה, וכן שולטת על רוב המיזמים גדולים בשטחה, יש לה שליטה בחקלאות הכפרית ובעסקים הקטנים שעוסקים במסחר ושירותים. איראן היא מדינה עשירה במשאבים טבעיים הקשורים לאנרגיה כגון נפט וגז טבעי, היא נחשבת כמפיקת הנפט השניה בגודלה בארגון המדינות החברות באופ"ק ועתודות הנפט המוכחות שלה מכילות כ 10% מכלל עתודות הנפט בעולם. כמו כן, איראן היא המדינה השניה בגודלה בעתודות הגז שלה (אחרי רוסיה).

מחוזות

איראן מחולקת ל 30 מחוזות (ostan-haa , יחיד: ostan): המחוזות נשלטים ממרכז מקומי, לרוב מדובר בעיר הגדולה ביותר במחוז. הסמכות המחוזית נמצאת בידי המושל (استاندار: ostāndār) והוא ממונה על ידי משרד הפנים בכפוף לאישור הקבינט. עד שנה 2004 במדינה היו 28 מחוזות, אולם חוק שעבר בשנה זו פיצל את מחוז קוראסן לשלוש מחוזות חדשים: צפון קוראסן, רזבי קוראסן ודרום קוראסן.

גאוגרפיה

דרום קוראסן הנוף של איראן מורכב ברובו מ[רכסי הרים מחוספסים המפרידים מספר משקעים ומישורים אחד מהשני. החלק המערבי המאוכלס הוא ההררי ביותר עם רכסים כמו הרי זגרוס והרי אלבורז, כאשר השני מכיל את הנקודה הגבוהה ביותר במדינה הדמבנד שמגיעה לגובהה של 5,607 מטר. החצי המזרחי מכיל ברובו משקעי מדבר לא מיושבים עם מספר נחלי מלח. המישורים הגדולים היחידים בשטחי המדינה מצויים לאורך החוף של הים הכספי והחלק הצפונים של המפרץ הפרסי היכן שאיראן גובלת עם נהר זרם הערבים. מישורים קטנים ומקוטעים ניתן למצוא גם לאורך החוף של המפרץ הפרסי, מצר הורמוז, ופרץ עומן. האקלים של איראן הוא בעיקר יבש או יבש למחצה ולמרות זאת קיים מזג אוויר חצי טרופי לאורך חופי הים הכספי.

דמוגרפיה

איראן היא מדינה גדולה עם אוכלוסייה של כ 70 מיליון תושבים, והתפלגות אתנים גדולה מאוד של כ 80 קבוצות אתניות שונות אחת מהשניה ויחד עם זאת דומות מבחינה תרבותית. בעוד מספר התושבים המדוייק, וההתפלגות האתנית שנויים במחלוקת, ידוע כי הרוב השולט הם הפרסים (51%), ואחריהם ישנם מספר מיעוטים כמו האזרים (24%), גילקים ומזרדרנים (8%), כורדים (7%), ערבים (3%), בלוצ'ים (2%), לורים (2%), טורקמנים (2%) וכן ארמנים יהודים ואחרים. ההתפלגות האתנית והשטחים הנרחבים של המדינה יצרו מצב מיוחד בו קיימות כמה עשרות שפות מדוברות למרות שהשפה הרשמית היא השפה הפרסית. מרבית העם האיראני הוא מוסלמי, כאשר 89% משתייכים לזרם השיעי (הדת הרשמית במדינה), ועוד 10% משתייכים לזרם הסוני המהווה רוב במרבית במדינות המוסלמיות. המיעוטים הדתיים ה"לא-מוסלמים" הם הבהאים, זורוהסטריאניזם, יהודים ונוצרים. כאשר שלושת המיעוטים האחרונים הם מיעוטים רשמיים במדינה ועל כן יש להם כיסאות שמורים בפרלמנט.

קישורים חיצוניים

- [http://www.iranica.com אינציקלופדיית איראניקה]
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1209 מחוז ח'וזיסטן חותר לעצמאות בחסות אמריקאית] - תיקדבקה
- [http://www.student.co.il/meast/prosiran.htm איראן,] מתוך: מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אסיה
- ja:イラン ko:이란 ms:Iran simple:Iran th:ประเทศอิหร่าน zh-min-nan:Iran

מלחמה

מלחמה היא מאבק אלים ממושך בין גופים מזויינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על מנת להכניע את האויב, להשמיד אותו או לגרום לו לקבל את דרישות המנצח. לרוב מלחמה מתרחשת לאחר שהדיפלומטיה נכשלה. מלחמה היא אסון מעשה ידי אדם, בכל מלחמה נהרגים אנשים רבים, נפצעים והופכים לנכים ויש נזק לרכוש ולסביבה. יש מספר סיבות אפשריות למלחמה ולפעמים הסיבה היא שילוב של כמה סיבות: #רצון להתפשט טריטוריאלית #רצון להשתחרר מעול זרים #דת ואמונה #השגת משאבים #שינוי שלטוני פנימי במלחמה משתמשים לעיתים בלוחמה פסיכולוגית. כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ג'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבינלאומי לעניינים הומניטריים.

הפסקת הלחימה וסיום המלחמה

במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעתים הסכם שלום. קטגוריה:היסטוריה צבאית קטגוריה:יחסים בין לאומיים
- ja:戦争 ms:Peperangan simple:War

האימפריה הרומית

הקיסרות הרומית היא שמה של תקופה בהיסטוריה של איטליה בה נשלטה רומא וכול השטחים שסופחו לה, על ידי שלטון יחיד קיסרי. התקופה מכונה גם תקופת האימפריה הרומית, למרות שכמדינה, רומא חלשה על שטחים נרחבים והתקיימה כאימפריה עוד בתקופת הרפובליקה הרומית, המונח אימפריה מתייחס לשינוי צורת השלטון של המדינה ולא לאופייה המדיני. תחילת תקופת הקיסרות הרומית, נתון במחלוקת, שני התאריכים המקובלים ביותר הם שנת 44 לפנה"ס, שנת מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור מתמיד והתאריך המקובל יותר על החוקרים, שנת 27 לפנה"ס, השנה בה נוסד באופן רשמי משטר הפרינקפס של אוגוסטוס. בשיא כוחה של הקיסרות הרומית היא היוותה מעצמה שכללה בתוכה את כל אגן הים התיכון והיא הייתה אחת מהאימפריות הגדולות והמשפיעות ביותר בעת העתיקה תאריך קצה של הקיסרות הוא נושא לויכוח רב שנים. מספר התיאוריות לתאריך המדויק של קץ הקיסרות הם רבות ושונות כמו מספר התיאוריות המנסות להסביר למה הקיסרות הרומית הגיעה לקיצה. בין התאריכים המוצעים ניתן למנות את: שנת 284, תאריך יסוד הטטררכיה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס, שנת 325, השנה בה התכנסה ועדת הכנסייה הנוצרית בניקיאה, שנת 476, שנת הדחתו של הקיסר רומולוס אוגוסטולוס על ידי אודואקר וסופה של הקיסרות הרומית המערבית, שנת 800, שנת הכתרת קרל הגדול לקיסר, שנת 1453, התאריך בו נפלה ביזנטיון לידי האימפריה העות'מאנית ואפילו 1806, התאריך בו פורקה רשמית הקיסרות הרומית הקדושה. תיאוריות נוספות טוענות שאין בכלל תאריך מסוים שבו הסתיימה תקופת הקיסרות ולאורך סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים המוקדמים, חל תהליך הדרגתי של יצירת מערכות פוליטיות ומדיניות חדשות מתוך מכלול האימפריה הישנה, שהיטשטשה לה. הקיסרות הרומית הקדושה לצורך נוחות, הערך מתייחס עד לשנת 395, מותו של הקיסר תיאודוסיוס הראשון ופיצולה הסופי של האימפריה הרומית לשני גופים מדיניים שונים, האימפריה הרומית המערבית והאימפריה הרומית המזרחית, הידועה יותר כאימפריה הביזנטית.

ראו גם

- שלהי העת העתיקה קטגוריה:איטליה: היסטוריה קטגוריה:העת העתיקה קטגוריה:רומא העתיקה
- קטגוריה:אימפריות ja:ローマ帝国 simple:Roman Empire

האימפריה הרומית

ראו גם

האימפריה הרומית

ראו גם

מלך

מונרכיה (מיוונית: מונוס - יחיד, ארכיה = לשלוט) או משטר מלוכני היא שיטת ממשל שבה השלטון נתון לשליט יחיד (אוטוקרטיה) ועובר בירושה. העומד בראש השלטון נקרא בדרך-כלל מלך, בניו נקראים נסיכים וזה מהם שעתיד לרשת את המלך, יורש העצר. המלך הגיע לתפקיד זה באורח לגיטימי, מכהן בו עד יום מותו או פרישתו מרצון, ויורשו נקבע בדרך לגיטימית כממשיך השושלת. בכמה מקרים, כגון בפולין, נבחרו מלכים ע"י חבר אצילים, אולם אין נוהג זה אופייני למדינות מודרניות. במספר מדינות ישנה שושלת מלוכה המולכת באופן הרציף מזה מאות בשנים, ודוגמה טובה לכך הינה מלכי אנגליה.השושלת הותיקה בעולם המולכת כיום היא שושלת קיסרי יפן. ישנן מונרכיות שאינן ממלכות, אלא נסיכויות, דוכסויות וכד'. בימינו ישנן מספר מדינות המחזיקות במשטר כזה, אך ברמה הייצוגית, כלומר בצורת מונרכיה קונסטיטוציונית. שלא כמו בעבר, מונרכיה אבסולוטית (בה השלטון הוא בפועל בידי השושלת) היא דבר נדיר למדי אך קיימת במספר מדינות, בין היתר בערב הסעודית. המשטר ההפוך למונרכיה - בו השלטון אינו עובר בירושה (כולל שלטון דיקטטורי) - הוא רפובליקה. קטגוריה:ממשל ומדיניות

אירן

היסטוריה

פוליטיקה

כלכלה

מחוזות

גאוגרפיה

דמוגרפיה

קישורים חיצוניים

הודו

הודו היא רפובליקה בדרום אסיה. הודו תופסת את רוב תת היבשת ההודית, ואוכלוסייתה היא השנייה בגודלה בעולם. בהודו למעלה ממיליארד אנשים, הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. המדינה נחשבת כדמוקרטיה הגדולה בעולם. כלכלת הודו, מבחינת כוח הקניה, היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

ההיסטוריה

תושביה הקדומים של הודו נזכרים כחברי התרבות ההינדית. הם התרכזו סביב נהר ההינדו והיו שונים מתרבויות מצרים ומסופוטמיה, בכך שהם התפשטו הרחק מן הנהר ואכלסו אזורים שונים. מכל התרבויות העתיקות, ההינדית אכלסה מקום גדול ביותר. למרות שמכירים בה כאחת התרבויות הקדומות הגדולות ביותר, ידוע עליה אך מעט מפני שהכתבים שנותרו לא תורגמו. היא נשכחה במשך 3,000 שנה, עד שארכאולוגים מצאו שרידים מן התרבות ההינדית ב-1920 והתחילו להבין את המורשת ההודית. דת האסלאם נכנסה להודו בתחילת המאה ה-11 עם פלישת המוסלמים להודו, אשר מיד אחרי פלישתם כבשו את עמקי האינדוס והגאנגס. רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו, ש"שלטה" בהודו באותה תקופה. עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות כפי שקרו במשך 100 שנה. כמה מן הפולשים נשארו וחלקם חזרו מערבה עם כל השלל שיכלו לשאת. אך ברבר (שפירושו נמר), שליט המונגולים, נשאר ב-1526. הוא ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם. חצר מלכותו הייתה מרוצפת בעושר. אנשים ונשים ענדו תכשיטים יקרים ובגדי משי עדינים. בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המרתית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לכובש הבריטי. מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס ההודי הלאומי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי. גאנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעתים קרובות. הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו ב"סטיאגרה" בעיר אמריצר ב-1919. כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים, והאירו את היהירות העיוורת של שלטון הבריטים בהודו. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו. בניגוד לגאנדי, באגט סינג ראה צורך באלימות כדרך להיפטר מן הבריטים. סינג, שפירושו אריה, הטמין פצצה במרכז ישיבת המחוקקים. הוא נתפס ע"י הבריטים ונתלה על מעשיו. כיום רחובות רבים ברחבי הודו נקראים על שמו, ויש מוזיאון המוקדש לו במדינת פונג'ב. למרות שהבקשה לעצמאות לא לוותה תמיד בשלום אותו ביקש גאנדי, היא ניצחה לבסוף, והמשנה למלך הלורד לואי מאונטבטן הכריז כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית - הודו, למדינה מוסלמית - פקיסטן, בניגוד לחזונו של גאנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בשל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד הוכרזה עצמאות הודו רק עם כניסת יום ה15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ג'והרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם נם את שנתו, מתעוררת הודו לחיים ולחרות." בחודש שאחרי החלוקה ועצמאות שתי המדינות, 4 מיליון הינדים ומוסלמים העבירו את ביתם לצד הנכון של הגבול. היה זה אסון גדול, וכחצי מיליון אנשים נהרגו במהומות שבין ההינדים למוסלמים. גאנדי הפסיק את המהומות בכלכותה ובדלהי ע"י שביתות רעב, אך ב-1948 הוא נרצח ע"י קיצוני הינדי שחשב שגאנדי רך מדי כלפי המוסלמים. אזור קשמיר נתון במחלוקת בין הודו לפקיסטן מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות. כמעט מיד לאחר הכרזת העצמאות פקיסטן והודו פתחו במלחמה על קשמיר, ולאחר מכן נלחמו עליו שוב ב1965 ו1971. למרות שפסיקטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע. המצב הזה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן שגבל באיומים גרעיניים, אולם לאחרונה (2004) שתי השכנות ניסו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

פוליטיקה

כלכלה

המטבע ההודי הוא הרופי. שער החליפין (פברואר 2004) הוא כ-45 רופי לדולר אמריקאי.

גאוגרפיה

דולר אמריקאי הודו היא מדינה גדולה מאוד (7 בעולם) משתרעת על פני 3,000,000 ק"מ מהרי ההימליה ועד האוקיינוס ההודי. המדינה נמצאת בדרום אסיה ותופסת את רוב תת היבשת ההודית. היא גובלת עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן, כאשר בהאוקיינוס ההודי נמצאות בסמוך להודו סרי לנקה והאיים המלדיביים. מבחינה טופוגרפית היא גובלת עם הים הערבי בדרום מערב, האוקיינוס ההודי בדרום-מזרח ובדרום, עם הרי ההימלאיה בצפון ועם נהר הגאנגס במזרח. המדינה מחולקת לארבעה חלקים: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר תר, ורמת דקאן. בצפון מזרח נמצאות בתחום הרפובליקה של הודו רק המורדות הנמוכים של הרי ההימלאיה, לא כך בצפון מערב הודו, שם נמצאים הרים מהגבוהים בעולם, כהר הקאנצ'נג'ונגה בגבול נפאל (שלישי בגובהו בעולם). דרומה משם שוכנים עמקי הנהרות הגדולים היורדים מהרים אלה, ובראשם: הגנגס, האינדוס ובראהאמאפוטרה. נהרות אלה יוצרים גאיות ענק אשר נמשכים גם מעבר לגבולות הודו- במערב לפקיסטן ובמזרח לבנגלדש. נהרות אלו מהווים יחידה גאוגרפית רצופה מהאוקיינוס ההודי אל הים הערבי. באזורים אלו נמצאת צפיפות האוכלוסין הגדולה ביותר בהודו. דרומה לנהרות משתרע מדבר תר. שיטחו כ-100,000 קמ"ר. החלק הדרומי של הודו הוא חצי אי דמוי משולש. זוהי רמת דקאן שגובהה הממוצע הוא 800 - 1,000 מ' והיא סגורה בין הרים: בצפון- הרי וינהייה, במערב-הגהאטים המערביים, ובמזרח הרי הגהאטים המזרחיים.

אקלים

בראהאמאפוטרה האקלים ברוב שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (נובמבר פברואר) , עונה שחונה וחמה, ועונה גשומה וחמה בה יורדים גשמי המונסון. לעומת זאת יש הבדל רב בכמות המשקעים: בגבול בנגלדש נמדדה כמות של 10,600 מ"מ לשנה (שיא עולמי) ובמדבר נמדדה כמות של 500 מ"מ לשנה.

ערים חשובות

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: כלכותה, מומביי, מדראס, בנגלור, אחמדבד, היידראבד, קנפור, נאגפור, פונה, לוקנו, אגרה, ואראנאסי.

מדינות וטריטוריות

ואראנאסי הודו מחולקת ל 28 מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), 6 טריטוריות-איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. מדינות: טריטוריות איחוד: # איי אנדמן וניקובר # צ'נדיגאר # דאדרה ונאגר הבלי # דאמן ודיאו # לקשאדוויפ # פונדיצ'רי טריטוריה של בירת המדינה:
- דלהי בניגוד למעצמות ומדינות שונות, להודו אין טענה לבעלות על אנטארקטיקה, אולם יש לה שם שני בסיסים מדעיים - מאיטרי ודקשין גנגוטרי.

דמוגרפיה

דת

הינדואיזם (83% מהאוכלוסיה הם הינדואים), אסלאם (11% מהאוכלוסייה), נצרות (2.6%), ג'ייניזם (כ-5 מיליון) ובודהיזם (כ-4 מיליון) דת ההינדואיזם מכתיבה את אורח חיים בהודו, בעיקר בשיטת הכיתות (הקסטות): יש כ-3000 כיתות שונות בחברה ההינדואית. בראש הקסטות עומדת כת הברהמינים, שהם המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש, הנקראים "ודות". אחריה: כת הקשטריה - כת המלכים והלוחמים. הכת השלישית - כת הואישיה, שהיא כת הסוחרים, ואחרונה - כת הסודרה, כת האיכרים ובעלי המלאכה. יש בחברה ההינדואית גם "טמאים", שהם אסורים במגע ועובדים בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים. ההינדים מאמינים באמונת גלגול הנשמות, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם האל, ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים. האלים הראשיים בדת ההינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, לפי האמונה ההינדית, וישנו - משמר היקום, שיווה - כח ההרס שבעולם. לפי האמונה ההינדית פרות הן קדושות, ואין לאכול מבשרן.

תרבות

קולנוע

הקולנוע ההודי הוא האמנות הנפוצה ביותר כיום. היקף תעשיית הקולנוע ההודי הוא עצום. הודו מייצרת כ-700 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם. מרכז עשיית הסרטים הוא בעיר מומביי, שזכתה לכינוי בוליווד. רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע, וכל זה בסרט אחד. סרט מסוג זה נקרא מסלה, כפי שמסלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא החלק החשוב ברוב הסרטים, רוב השחקנים מפסיקים כדי לשיר, ומאוחר יותר שירים אלו הופכים לשירי פופ פופולריים. יש לציין שהסרטים מוקלטים ב 2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב. סטיאג'יט ריי (1921-1992) היה אחד מבמאי הסרטים הידועים והנערצים ביותר. הוא עבד בכלכותה, עיר הרחוקה אלפי קילומטרים מבומביי, ויצר סרטים שלא היו חזקים ביותר בתחום השירה והריקוד, אך חזקים בעוצמתם הריגושית , בדרמות שהראו את החיים וההיסטוריה של העם ההודי. סרטיו הידועים הם "עולמו של אפו" ו"רעם מרוחק". קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אסיה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי als:Indien [[got:

תירס

תירס הוא צמח ממשפחת הדגניים שמקורו במרכז אמריקה, שם נאכל במגוון צורות על-ידי הילידים במשך מאות שנים והופץ לכל העולם עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15. צמח התירס הוא חד-שנתי ומגיע לגובה של כ-2.5 מטר. התירס משמש למאכל לאחר בישול או צלייה, להכנת פופקורן, קמח תירס, שמן, אלכוהול ולמאכל בהמות. תירס למאכל משווק בקופסאות שימורים או בחבילות של קלחי תירס, כמו גם בשקיות המכילות גרגרי תירס קפואים. גידולי התירס בארה"ב מהווים כמחצית מהתוצרת העולמית; מדינות בולטות נוספות הן סין, הודו, ברזיל, צרפת, אינדונזיה ודרום אפריקה. התוצרת העולמית של תירס בשנת 2003 הסתכמה ב-600 מיליון טון. התירס נזרע בסוף החורף ונקצר בקיץ; הוא זקוק לאספקת מים שוטפת ולאקלים חם. בעזרת צמח התירס נעשו כמה מהתגליות החשובות ביותר בגנטיקה. הגנום של התירס עשיר בטרנספוזונים ומועד למוטציות, דבר המתבטא במגוון צבעי גרעיני התירס. קטגוריה:ירקות ופירות קטגוריה:דגניים ms:Bijirin ja:トウモロコシ simple:Corn

מקסיקו

המדינות המקסיקניות המאוחדות (בספרדית: Estados Unidos Mexicanos) או בקיצור מקסיקו, היא מדינה בצפון אמריקה הגובלת בארצות הברית מצפון, גואטמלה ובליז בדרום-מזרח, האוקיינוס השקט במערב ומפרץ מקסיקו והים הקריבי במזרח. מבחינה תרבותית שייכת מקסיקו לאמריקה הלטינית.

מקור השם

שמה של המדינה, של עיר בירתה, ושל העמק בו זו שוכנת, "עמק מקסיקו", גזורים שלושתם משמו של השבט שפלש לאזור, התבסס בו והקים את האימפריה אותה כבשו הספרדים עם בואם. השם המודרני מקסיקו הוא למעשה עיוות הגייה מספרדית של המאה ה- 16 בה נהגתה האות X כ- "ש" בעברית. אזי למעשה נקראה מקסיקו (Mexico) "משיקו", על שם בני שבט ה"משיקאס", כפי שקראו לעצמם האצטקים, שהאימפריה שלהם שלטה על חבל ארץ זה עם בוא הספרדים.

היסטוריה

במשך כ-3,000 שנים התקיימו במקסיקו כמה מן התרבויות האינדיאניות המפותחות ביותר. בין התרבויות שהתקיימו בחבל ארץ זה אפשר למנות את אולמקים, הטולטקים, המאיה, והאצטקים. הספרדים, שהגיעו בתחילת המאה ה-16 ותבוסת האימפריה האטצקית בשנת 1521, סימנו את תחילת התקופה הקולוניאלית, שנמשכה כ-300 שנה. בשנת 1810, בעקבות פלישתו של נפוליון לספרד (1808) והחלשות הספרדים, הכריזה מקסיקו על עצמאות. ההכרזה הביאה למלחמה (מלחמת העצמאות של מקסיקו) שנמשכה עד 1821. לאחר הניצחון במלחמה הוכרזה מקסיקו כאימפריה. מייד אחר קבלת העצמאות, החליטו מדינות מרכז אמריקה, פרט לצ'יאפס, שלא להצטרף לאימפריה. כאשר האימפריה נפלה והוכרזה הרפובליקה המקסיקנית, החליטה טקסס להתנתק ממקסיקו (1836), מה שצימצם עוד יותר את שטח המדינה. בעקבות סכסוכי גבולות עם ארה"ב, פרצה ב-1846 מלחמת ארה"ב-מקסיקו. ארה"ב פלשה למקסיקו, והביסה אותה. בסיום המלחמה ב-1848 נחתם הסכם גואדלופ הידלגו, ומקסיקו איבדה כשליש משטחה: את הטריטוריות (לפי הגבולות של היום) של קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה, וחלקים מויומינג, קולורדו, וניו מקסיקו. בשנות ה-60 של המאה ה-19 המדינה סבלה מפלישה צבאית נוספת, הפעם מצרפת. הסיבה לפלישה הייתה הרצון להקים אימפריה צרפתית בראשותו של הארכי-דוכס פרדיננד מקסמיליאן מאוסטריה באמריקה הצפונית. הפולשים הסתמכו על תמיכת הכנסייה והשמרנים (בעיקר מקרב הקראולים - צאצאי צרפתים וספרדים באמריקה). אימפריה שנייה זו קרסה לאחר מלחמה שניהל נגדה העם המקסיקני בראשותו של בניטו חוארז, בן שבט הזאפוטק. את התמיכה הלוגיסטית והדיפלומטית העניקה ארה"ב, בשל דוקטרינת מונרו (התנגדות לפלישה אירופאית לאמריקה). המנהיג הצבאי היה הגנרל פורפיריו דיאז, גם הוא אינדיאני במוצאו. אחרי מותו של חוארז, הייתה מקסיקו נתונה בדיקטטורה צבאית של הגנרל דיאז במשך 30 שנה. בשנת 1910 התחוללה מהפכה שהפילה את הדיקטטורה הצבאית. למרות הניצחון על הכוחות הפדרליים, הייתה המדינה נתונה במשברים במשך שני עשורים בשל מאבקים פנימיים בקרב הכוחות הדמוקרטיים. בסופו של דבר, שלטה במדינה המפלגה המהפכנית הממוסדת (Institutional Revolutionary Party) באופן לא דמוקרטי. רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 הסתיים שלטון המפלגה ללא שפיכות דמים בבחירות דמוקרטיות.

פוליטיקה

החוקה המקסיקנית משנת 1917 מפרידה בין הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באופן מסורתי, הרשות המבצעת היא הדומיננטית במקסיקו. סמכויותיה מופקדות אצל הנשיא, אשר מבצע את חוקי הפרלמנט, הקונגרס הפדרלי. חשיבות הקונגרס עולה בהתמדה משנת 1997, כאשר מפלגת האופוזיציה זכתה בהישגים לראשונה זה זמן רב. הנשיא נבחר בבחירות כלליות לכהונה בת 6 שנים ואיננו יכול להבחר לכהונה שניה. תפקיד סגן הנשיא איננו קיים. במקרה שהנשיא איננו יכול להמשיך בתפקידו, נשיא חדש נבחר ע"י הקונגרס. הקונגרס מורכב משני בתים - הסנאט ובית הנבחרים. הנבחרים בדומה לנשיא אינם יכולים להבחר יותר מפעם אחת. הסנאטורים נבחרים לשש שנים וחברי בית הנבחרים לשלוש. בסנאט 128 מקומות, הבחירות לסנאט הם על בסיס של בחירה ישירה ובחירה יחסית. בבית הנבחרים 500 מקומות. מתוכם 300 נבחרים מייצגים מחוזות, 200 הנותרים נבחרים בבחירות יחסיות מ-5 אזורי בחירה. הבחירה היחסית נועדה לעזור למפלגות קטנות להכנס לבית הנבחרים.

כלכלה

השיטה הכלכלית הנהוגה במקסיקו היא השוק החופשי עם ערבוב של תעשיה מודרנית ומסורתית. חלק חשוב בכלכלה המקסיקנית הוא חקלאות, הנמצאת ברובה בידיים פרטיות. מספר העסקים השייכים למדינה צנח מ-1000 ב-1982 ל-200 ב-1999.תהליך ההפרטה החל בימיהם של מיגואל דה לה מדריד ו[[קארלוס סאלינס דה גורטארי]]. בתקופת כהונתו של [[ארנסטו זדילו פונצ'ה דה לאון המשיכה מגמת ההפרטה והגדלת התחרות בנמלי ים רכבות, תקשורת, חשמל, הפת גז טבעי ושדות התעופה. היצוא הרחב של מקסיקו סייע לה לבלום את המיתון הכלכלי ב-1995. הצריכה הפרטית היתה הקטר המניע את המשק עם הגדלת הדרישה לשירותים ומתן מקומות עבודה. למרות ההתקדמות הרבה, מקסיקו עדיין סובלת מכמה בעיות בתחום הביורוקטריה ורמת החיים. חלוקת העושר מאד לא שוויונית, כאשר שני העשירונים העליונים מקבלים כ-55% מההכנסה. לאחר צמיחה בשיעור של 6.9% בשנת 2000, המשק נכנס למיתון בשנת 2001 בעקבות המיתון העולמי.

מדינות

מקסיקו מחולקת ל-31 מדינות (estados) ומחוז פדרלי אחד. 2001

גאוגרפיה

2001 מקסיקו נמצאת בצד הדרום מערבי של צפון אמריקה. אורך המדינה מצפון מערב עד דרום מזרח הוא יותר מ-3,000 ק"מ. רוחבה משתנה מיותר מ-2000 ק"מ בצפון עד לפחות מ-220 ק"מ באיסתמוס של טהואנטפק בדרום. מקסיקו גובלת במזרח באוקיינוס השקט (הכולל את ים קורטז בין היבשת למפרץ קליפורניה. במערב היא גובלת במפרץ מקסיקו ו