:: wikimiki.org ::

המאה ה-6

המאה ה-6

(המאה ה-5 - המאה ה-6 - המאה ה-7 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600. היא המאה השישית של המילניום הראשון.

אירועים

- האקדמיה של גונדשאפור, האקדמיה הראשונה של המזרח, מוקמת באירן על–ידי ח'וראו מפרס
- מתיישבים ופולשים אירים, הסקוטים, מתחילים להגר לקלדוניה (לאחר מכן - סקוטלנד)
- מנזר גלנדלואו מוקם על–ידי קווין הקדוש באירלנד
- הבודהיסטי והזן חודרים לוייטנאם דרך סין
- סיפוריו של הבודהיסט ג'טקה, מתורגמים לשפה הפרסית, בפקודתו של המלך הזרטסוטרי חוראו מפרס
- הבודהיזם חודר ליפן דרך קוריאה בשנת 552
- התפרצות של דבר בקונסטנטינופוליס ובאימפריה הביזנטית
- השפעה יהודית באקסום
- נוביה ממירה את דתה לנצרות הקופטית
- נכחדת ממלכת פונן

אנשים משמעותיים במאה ה-6

- האפיפיור גרגוריוס הראשון (590-604)
- יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית (527-565)
- בליסריוס, הגנרל הרומי הגדול אחרון
- יורדאנס, מחבר הגטיקה
- פרוקופיוס, היסטוריון

תגליות והמצאות

- השש בש מומצא בפרס ע"י בוזורגמיר
- השחמט נכנס לפרס מהודו
- שימוש במחרשה כבדה בעמק הפו באיטליה
- מרתמת-חזה לסוס בשימוש הממלכה הפרנקית
- האימפריה הביזנטית רוכשת ידע על טכנולוגיית המשי מסין

מניין השנים

- 06 קטגוריה: היסטוריה כללית של ימה"ב ja:6世紀 ko:6세기 th:คริสต์ศตวรรษที่ 6

המאה ה-5

(המאה ה-4 - המאה ה-5 - המאה ה-6 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500. היא המאה החמישית של המילניום הראשון.

אירועים

- רומא נבזזת ונשדדת על–ידי הויזיגותים בשנת 410
- אטילה ההוני כובש חלקים גדולים של אירופה, ומאיים להתקיף את רומא בשנת 452
- הונדלים כובשים את קרתגו בשנת 439, ושודדים את רומא בשנת 455
- רומולוס אוגוסטולוס, הקיסר האחרון של האימפריה הרומית
- הבודהיזם מגיע לאינדונזיה ולמיאנמר
- אינדונזים ואפריקנים מתיישבים במדגסקר

אנשים משמעותיים במאה ה-5

- אוגוסטינוס, בישוף, תאולוג
- הירונימוס, נזיר, כומר, מתרגם התנ"ך (הוולגטה).

המצאות ותגליות

- ה-משוורת (משענת לרגלי הרוכב על הסוס) מומצאת בסין
- מחרשה משמשת לראשונה באדמות סלאביות.
- פרסת מתכת נכנסת לשימוש בגאליה

שנים במאה ה-5

- 05 קטגוריה: היסטוריה כללית של ימה"ב ja:5世紀 ko:5세기 th:คริสต์ศตวรรษที่ 5

לוח אירועים בהיסטוריה

ראו גם

- לוח התקופות בארץ ישראל
- היסטוריה של ארץ ישראל
- היסטוריה
- לוח הזמנים הגאולוגי קטגוריה:היסטוריה

אירלנד

הרפובליקה של אירלנד (באירית: Poblacht na hÉireann), הקרויה אף אייר (Éire) הינו שמה הרשמי של מדינה הנמצאת ב"אי אירלנד" ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה.
שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד (שידועה בקיצור כ"בריטניה").

היסטוריה

בני האדם הגיעו לראשונה לאירלנד בתקופת הקרח האחרונה, בסביבות השנים 6,000 עד 7,000 לפני הספירה כשהיה קיים חיבור יבשתי מאירופה, דרך בריטניה. באי התפתחה תרבות פגאנית מקומית שהושפעה מפלישה של שבטים קלטים וגאלים במאה הרביעית לפני הספירה. אירלנד לא נשלטה מעולם על ידי האימפריה הרומית. האימפריה הרומית לפי המסורת, הגיע לאירלנד בשנת 432 לספירה סנט פטריק, כנראה ממוצא קלטי, שהחל להמיר לנצרות את תושבי האי. פטריק לא פגע באורח החיים השבטי ובמסורת החיים של האירים, אך כינס לספר חוקים את החוקים שלפיהם חיו התושבים, ושינה רק את החוקים שסתרו את הנצרות. הוא שהנחיל את השימוש באלפבית הרומי ואיפשר לנזירים האיריים לשמר חלקים נרחבים של הספרות הקלטית, שנשמרה עד אז רק בעל פה.
ההגמוניה הנוצרית הופרה, ובמשך 200 שנה של לחימה לא רצופה כשהויקינגים שטפו את האי ושדדו כנסיות וערים. הם הקימו ערי חוף רבות, ביניהן דבלין (מהמילה הגאלית: Án Dubh Linn, "בריכה שחורה"). הם הובסו ע"י המלך האירי בריאן בורו (Brian Boru), והאירים היו משוחררים כ-150 שנה. למרות זאת בתקופה זו, הם כילו את מרצם ומשאביהם על מלחמות פנימיות בין השושלות. בתחילת האלף השני עלו באירלנד מספר שליטים מקומיים שיסדו שושלות מלוכה. בשנת 1169 פלשו הבריטים והנורמנים לאירלנד, לאחר שהוזמנו על ידי מלך מקומי בשם דרמוט מק'מורו להתערב בסכסוך פנימי. הכתר האירי אוחד עם הכתר האנגלי והם נשלטו על ידי מלך אחד. למרות זאת כונן באירלנד פרלמנט עצמאי. תקופת שלטונו של הנרי השמיני, מלך אנגליה היתה מלאה תהפוכות באירלנד. בשנת 1541 היא הופרדה, בצעד סמלי מבריטניה והוכרזה כממלכה נפרדת, למרות שבאופן אוטומטי שליטה היה מלך בריטניה. הנרי השמיני היה גם המלך שגירש את הכנסייה הקתולית מבריטניה בעקבות סירובו של האפיפיור לבטל את נישואיו. הנרי ובנו, אדוארד השישי, הצליחו להכחיד את הנצרות הקתולית מבריטניה אך לא הצליחו כך באירלנד שנשארה קתולית. במהלך המאה ה-17 שלחו פרוטסטנטים אנגלים וסקוטים שרצו למגר את הקתולים מאירלנד, מתישבים שהקימו מושבות פרוטסטנטיות בצפון אירלנד. ב-1801 העביר הפרלמנט האירי החלטה כי אירלנד תאוחד עם "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה", שנוצרה מאיחוד של אנגליה וסקוטלנד ב-1707. כתוצאה מהאיחוד נוצרה "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד". דגל הממלכה המאוחדת של היום נוצר משילוב של דגל סקוטלנד (רקע כחול עם צלב לבן אלכסוני), דגל אנגליה (צלב אדום על רקע לבן) ו"הצלב של סנט פטריק" האירי (צלב אדום נטוי באלכסון). בשנת 1846 החל "רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד" אחד מהאירועים הטראומתיים ביותר בהיסטוריה האירית. באותה תקופה, ממגוון סיבות חקלאיות, כלכליות וחברתיות נוצרו תנאי רעב אשר המיתו מאות אלפים מתושבי האי. הגורם המיידי להיווצרות היתה פטרית הכימשון שהתפשטה בכל האי וכילתה את רוב היבולים של פריט המזון הבסיסי של רוב תושבי האי, תפוח האדמה. כתוצאה מהרעב שנמשך שלוש שנים מתו כחצי מיליון איש ומיליונים אחרים היגרו לארצות הברית, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. האיחוד החזיק מעמד עד תחילת המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לאומנים אירים למרוד בשלטון הבריטי. לאחר מלחמת עצמאות שנמשכה שנתיים הוכרזה עצמאות אירלנד ב6 בדצמבר 1921. בהסכם העצמאות נקבע כי המחוזות של צפון אירלנד, בהם היתה גם אוכלוסיה פרוטסטנטית, יוכלו לבחור אם להצטרף לאירלנד או להשאר חלק מהמלכה המאוחדת. ששת המחוזות הללו (מתוך 32) אכן בחרו להשאר ב"ממלכה המאוחדת" וכך פוצל האי בינה לבין מדינת אירלנד החופשית. אירלנד עברה מספר גילגולים חוקתיים עד שב-1947 הוכרזה הרפובליקה. אז היא גם התנתקה סופית מהממלכה המאוחדת ואף חדלה להיות חברה בחבר העמים הבריטי. אירלנד היתה מהראשונות להצטרף לאיחוד האירופי עוד בשנת 1955. במהלך החצי השני של המאה ה-20 היתה ממשלת אירלנד מעורבת עמוקות במציאת פיתרון לסכסוך בין הקתולים והפרוטסטנטים בצפון אירלנד. היא אף נתנה את חסותה להסכם השלום של שנת 1998.

פוליטיקה

אירלנד הינה רפובליקה, בה מערכת פרלמנטרית וממשלה. נשיאה של אירלנד, המשמש כראש המדינה, נבחר לתקופה בת שבע שנים, ויכול להבחר אך פעם אחת. תפקידו של הנשיא הוא סמלי ברובו, אך עדיין יש לו מספר תפקידים וסמכויות על פי החוקה, בביצועם הוא נעזר בגוף מייעץ בשם "מועצת המדינה". ראש הממשלה, או בגאלית Taoiseach ממונה על ידי הנשיא לפי המלצת הפרלמנט. ראש הממשלה הוא בדרך כלל מנהיגה של המפלגה הפוליטית, או קואליציה בין המפלגות אשר מייצגת את מירב המנדטים שקיבלו המפלגות בבחירות הכלליות. הפרלמנט ובו שני בתים, מורכב מן הבית העליון, הסנאט, ומן הבית התחתון, הדאיל. בסנאט שישים חברים. אחד עשר המתמנים על ידי ראש ממשלה, 6 נבחרים על ידי האוניברסיטאות, ו 43 נבחרים מתוך פאנלים של מועמדים. בדאיל 166 חברים, המכונים TD - Teachtaí Dála (מקביל לראשי התיבות ח"כ). הTD נבחרים בבחירות אזוריות לפי שיטה של ייצוג יחסי. על פי החוקה האירית יש לערוך בחירות לפחות אחת לשבע שנים. על פי החוק הבחירות נערכות אחת לחמש שנים. הממשלה הינה מוגבלת חוקתית לחמישה עשר חברים. שניים לכל היותר הינם חברי הסנאט. ראש הממשלה וסגנו, וכן שר האוצר חייבים להיות חברי הדאיל. הממשלה הנוכחית מורכבת מקואליציה של שתי מפלגות פיאנה פאיל, בהנהגת ראש הממשלה ברטי אהרן והדמוקרטים הפרוגרסיבים בהנהגת סגן רוה"מ מרי הרני. האופוזיציה העיקרית הינה כיום מצד מפלגות פיין גייל והלייבור. המפלגות העיקריות באירלנד הינן פיאנה פאיל (המפלגה הרפובליקנית), שהינה מפלגת השלטון העיקרית בהיסטוריה של אירלנד. מאז ייסודה בשנת 1926 היתה המפלגה בשלטון במשך 55 שנים (שלא ברציפות) ורוב נשיאי אירלנד וראשי ממשלתה יצאו משורות מפלגה זו. המפלגה השניה בגודלה, המשמשת כיום באופוזיציה, הינה פיין גייל, אשר הוקמה בשנת 1933 מאיחודן של כמה מפלגות. מבחינה היסטורית היו פיין גייל וקודמותיה תומכות בחוזה האנגלו אירי, אשר הקים את מדינת אירלנד החופשית שקדמה לאירלנד, על חלק משטח האי אירלנד, ופיאנה פאיל היתה מפלגתם של המתנגדים לחוזה. המפלגה השלישית בגודלה הינה הלייבור, מפלגת העבודה, מפלגה סוציאל דמוקרטית. מפלגה נוספת היא המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ימנית אשר נוסדה בשנת 1987 על ידי TD מפיאנה פאיל ומפיין גייל, והינה כיום בקואליציה ומשורותיה מונתה סגן ראש הממשלה. מפלגות אחרות הן שין פיין שהינה למעשה הזרוע הפוליטית של הIRA, הצבא האירי הרפובליקני, הלוחם לאיחודו של האי. המפלגה טוענת כי היא המשכה של מפלגת שין פיין ההיסטורית שהוקמה בשנת 1905, אך מאז עברו על מפלגה זו גלגולים רבים, וטענה זו מוטלת בספק. עד לאחרונה דישדשה המפלגה בשולי הפוליטיקה באירלנד, אך לאחר הפסקת האש בצפון בשנות ה-90, גדל באופן משמעותי מספר תומכיה, אך עדיין הינה שולית ביחס לשלוש המפלגות הגדולות. כן פעילה באירלנד מפלגה ירוקה קטנה. רבים סבורים כי הדמות הידועה ביותר בפוליטיקה האירית ברחבי העולם הינה מרי רובינסון, נשיאת אירלנד לשעבר, אשר בין 1997 ו 2002 שימשה כנציגת האו"ם לזכויות האדם.

כלכלה

המשק האירי הוא משק מודרני וקטן יחסית הנשען על מסחר. המשק האירי צמח בממוצע בכ-10% בין השנים 1995-2000. חקלאות, פעם הסקטור החשוב בכלכלה האירית, הוחלפה בתעשייה שהיום אחראית לכ-46% מן התמ"ג, 80% מן היצוא ולכ-29% מכוח העבודה. למרות שייצוא הוא המנוע העיקרי שמניע את הכלכלה האירית גם העלייה בצריכה הפרטית וההתאוששות בענף הבנייה ובהשקעות העסקים תורמות לצמיחה הכלכלית. האינפלציה עומדת על כ2.3% נכון ל-2005, זוהי התאוששות מרמות של 4%-5% שהיו נהוגות לפני כמה שנים. דבלין עיר הבירה נכנכסה למקום ה-22 בסקר עולמי שבחן את יוקר המחיה בערים שונות ברחבי העולם.

מחוזות

גאוגרפיה

או"ם שטחו של האי האירי הוא 84,421 קמ"ר. אורך האי (מצפון לדרום) 485 ק"מ, רוחבו (ממזרח למערב) 275 ק"מ ואורך קו החוף שלו 1,448 ק"מ. ממערב לאי משתרע האוקיאנוס האטלנטי , מצפונו התעלה הצפונית, ממזרח הים האירי המפריד בין אירלנד לבריטניה ומתחבר לאוקיאנוס דרך תעלת סנט ג'ורג והים הקלטי, בדרום מזרח האי. למעשה, זהו אי באוקיאנוס האטלנטי.
החלק המרכזי של האי הוא שפלה. המוקפת בשטחים הרריים. החוף המערבי של אירלנד בין Cork ל- Donegal מורכב ברובו מצוקים תלולים שמסתיימים בים. ההר הגבוה ביותר הוא Carrauntoohil וגובהו 1,041 מטר.
דרום מערב אירלנד, כולל את אזור נהר שנון (River Shannon), שהוא הנהר הארוך באי, חוצה את האי מצפון-מזרח לדרום-מערב ונשפך אל הים ממערב לעיר לימריק. האזור הדרום מערבי מקום יפהפה המכיל מספר רב של אגמים, שניתן לדוג בהם. בנוסף על האגמים יש בדרום מערב האי הרים קשוחים, ומישורים פוריים . באזור זה נמצא גם מישור בורן, שהוא מישור ענק של אבן גיר. מזג האוויר באי, מושפע מאד מהזרם הצפון אטלנטי, שהוא ההמשך הצפון מערבי של זרם הגולף הבא מהקריביים. חום המים בזרם, גורם למזג אוויר מתון יחסית באי. הקיץ איננו חם אם כי הטמפרטורה יכולה להגיע ל-30 מעלות צלסיוס, בחורף הטמפרטורות מגיעות לעיתים לקיפאון. גשם יורד כמעט כל השנה, בממוצע ב-275 ימים.
כמויות הגשם הגדולות גורמות לכך שבאי יש שטחי דשא וצמחיה ירוקים כל השנה ולכן מכנים את האי: אי הברקת (Emerald)

דמוגרפיה

מבחינה אתנית, מרבית האירים הם קלטים, למרות שיש מיעוט מכובד של אנגלים. השפות הרשמיות במדינה הן אירית ואנגלית, האחרונה מוגדרת מבחינה חוקתית כשפה השניה במדינה. מצבו של העם האירי ייחודי, ומזכיר את זה של העם היהודי, בכך שרוב רובו חי מחוץ לגבולות מדינת המוצא שלו. בהשוואה לפחות מ-4 מיליון אירים החיים באירלנד, חיים בארצות הברית למעלה מ-30 מיליון תושבים שמוצאם אירי. קהילות גדולות נוספות קיימות בבריטניה ובקנדה.

דת

הרפובליקה האירית היא ב-92% נוצרית קתולית, אולם קיימת ירידה הדרגתית באדיקות האמונה הקתולית באוכלוסיה האירית. הכנסייה הוכתה בשנות ה-1990 במספר סקנדלים מיניים והאשמות על מסורת של טיוח, בין היתר בשל בתי-המחסה מגדלנה. הדת השניה בגודלה במדינה היא הכנסייה האירית (אנגליקנית). כנסייה זו הייתה בירידה במספר המאמינים במאה ה-20, אך בזמן האחרון היא חווה עליה קטנה במספרם. לפי נתונים משנת 2002 במדינה קיימות קהילות קטנות נוספות של כתות נוצריות וקהילות איסלאמיות.

היהודים באירלנד

היהודים התיישבו באירלנד עוד בימי הביניים אך למרות זאת הקהילה היהודית שם אף פעם לא היתה גדולה. ב1971 היו באירלנד הצפונית 968 יהודים ובאירלנד הדרומית 2633. רוב יהודי אירלנד הדרומית יושבים בדבלין ובאירלנד הצפונית יושבים היהודים בבלפאסט. היהודים באירלנד היוו תמיד מיעוט קטן, ומעולם לא עלו במספרם על כמה אלפים. ההיסטוריה של יהודי אירלנד הינה קצרה, מכיוון שהגירה משמעותית לאירלנד החלה רק בשנות השמונים של המאה ה-19. האירים מעולם לא הראו אנטישמיות יוצאת דופן בהשוואה ליחס ליהודים במקומות אחרים, אך גם לא היוו חברה מסבירת פנים ליהודים, ולא קלטו את היהודים בהמוניהם. היהודי המפורסם ביותר שמוצאו מאירלנד הוא נשיאה השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג.

תרבות

אירלנד היא יצואנית תרבות לעולם. המהגרים האירים שימרו את תרבותם וכך הפיצו אותה בכל המקומות שהגיעו אליהם. המוזיקה האירית המסורתית מנוגנת על ידי להקות מכל רחבי העולם ואף על ידי להקות ישראליות. גם תרבות הפאבים והבירה האירית נפוצים ביותר. מקרב העם האירי יצאו כותבים רבים:
- אוסקר ווילד
- וויליאם בטלר ייטס
- סמואל בקט
- ג'ורג' ברקלי
- ג'יימס ג'ויס
- ג'ורג' ברנרד שו
- ריצ'רד ברינסלי שרידן
- אוליבר גולדסמית גם בתחום המוזיקה הפופולרית הגיעו יוצרים אירים לשורה הראשונה. הידועים ביותר מבינהם: U2, שינייד אוקונור, בוב גלדוף, הקורס, הקרנבריס, אניה.

קישורים חיצוניים

[http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2797,00.html מדריך התיירות של Ynet לאירלנד] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- ms:Ireland

מנזר

מנזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות. בתרבויות אירופה והמערב, המנזר הוא תופעה נפוצה בעיקר בקרב הכתות המשתייכות לדתות הנוצרית קתולית והנוצרית האורתודוכסית. הפרישה למנזר נעשית למען התעלות רוחנית והתקדשות אישית שמושגת על פי תפיסתם, בהתרחקות מההמון ומחיי העיר השוקקים שאוצרים שלל פיתוים בכנפיהם. ברוב המנזרים מתחלק היום בתפילה, לימוד בכתבי הקודש ובעבודה מעשית, למען הקהילה או עבודה אחרת שיכולה להיות גם פיסית. במנזר לטרון למשל מגדלים כרמים ומפיקים יין. יין] המנזרים הקתולים מאוגדים במסדרים שונים (כגון האוגוסטינים, הבנדיקטים, הכרמליטים, הטראפיסטים, הדומיניקנים והפרנציסקנים) הנבדלים זה מזה בחוקיהם, נדריהם, אורחות חייהם ולבושם. היות ואחד הנדרים החשובים ביותר הוא נדר הפרישות, קיימת הפרדה ברורה בין נזירים לנזירות עד כדי מנזרים נפרדים. באופן מסורתי עסקו המנזרים הקתולים בשליחות חברתית והפעילו (בעיקר הנזירות) בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים. בתקופת מלחמת העולם השניה שימשו חלק מהמנזרים ברחבי אירופה מקלט ומסתור ליהודים נרדפים, וידועים מקרים בהם מסרו הורים יהודים את ילדיהם ותינוקותיהם למנזרים בטרם נשלחו למחנות ההשמדה. חלק מילדים אלה גדלו במנזרים והפכו לנזירים, מבלי להכיר כלל את מוצאם היהודי. אירופה המנזרים האורתודוכסיים אינם נבדלים בחלוקה מסדרית. המנזרים מאכלסים בין נזירים בודדים לאלפי נזירים. מנזר מר סבא במדבר יהודה הוא אחד הקדומים בעולם, ונחשב לראשון המנזרים האורתודוכסיים. הוא מאכלס כיום 10 נזירים, אך בעברו היה ביתם של כ-4,000 נזירים. המנזרים האורתודוכסים אינם עוסקים בהוראה או טיפול בחולים ואביונים. בתרבויות המזרח, המנזר הוא תופעה נפוצה בדת הבודהיסטית, וניתן למצוא אותם בעיקר בהודו, סין ונפאל. קטגוריה:מבני דת
- ja:修道院

אירלנד

היסטוריה

פוליטיקה

כלכלה

מחוזות

גאוגרפיה

דמוגרפיה

דת

היהודים באירלנד

תרבות

קישורים חיצוניים

בודהיזם

בודהיזם היא דת ופילוסופיה ללא אלוהים המושתתים על הדרכותיו ותלמודו של גאוטמה סידהרתא שקיאמוני, הידוע כבודהא ("זה שהתעורר") ההיסטורי. הבודהא חי ולימד במאה החמישית לפני הספירה.

מה שלימד הבודהא ודת הבודהיזם

למעשה, גאוטמה בודהא, כפי שהוא מוצג על פי המסורת, ניסח את מהות תורתו בתור "הדרך לשחרור מסבל", ונמנע מנטיה לכיוונים מטאפיסיים או דתיים. למעשה מושג האמונה, שרבים יאמרו שהוא התשתית לכל דת, אינו עולה בקנה אחד עם בודהיזם, שכן בודהא הטיף לחקירה ישירה ובלתי מתפשרת לטבע האמת. יתרה מכך, הוא גם נמנע מלעסוק בשאלות שאין להן השלכה מעשית על מטרת הדרך - דהינו, החירות מהסבל. קשה להגדיר בודהיזם במונחים המערביים של פילוסופיה או דת והיום מקובל לראות אותו כתופעה תרבותית רחבת היקף. הבודהא, על פי המסורת, לימד גישה למציאות, לחיים (וגם למוות) ודרך תרגול מעשית שתכליתם היא להביא את המתרגל, בסופו של דבר, לנירוונה, שהיא פסגת ההישגים הרוחניים ומשמעותה היא חירות מוחלטת מכל סבל או שעבוד ותלות בזמני ובחולף. על-פי הבודהא, נירוונה איננה ניתנת באמת לתיאור. הנירוונה היא מטבעה אמת מוחלטת; כל היתר, כמו המושגים והתפישות שלנו, שייכים, כמובן, למציאות היחסית. הבודהיסטים האדוקים פונים למנזרים בהם הם מתרגלים באינטנסיביות את את הדרך הנאצלת בת שמונת השלבים, אחרי שהם לוקחים על עצמם את חוקי נזירות (מעל 200 במספר). החיים המנזר כוללים לימוד, מדיטציה והוראה.

תורת הבודהיזם

הבודהא נחשב כמי שניסה הן את חיי המותרות והעושר, והן את הסיגופים הקשים שהיו ועדיין נפוצים בהודו, והגיע למסקנה ששתי הקצוות אינן מביאות את המחפש למטרה הסופית. לאחר שהגיע להארה בעצמו ולאחר שחקר ומצא את דרך האמצע הוא החל ללמד ברציפות עד יום מותו. הוא לא כתב דבר, אולם דבריו שוננו בשיטתיות על-ידי חסידיו, ובסופו של דבר, כך טוענת המסורת, נאספו במערכת הנקראת הקנון הפאלי. מאוחר יותר, בסביבות המאה הראשונה לפני הספירה, הקאנון הפאלי הועלה על כתב, כאוסף מסודר של כתבים ("סוטות"). תורתו של בודהא מכונה גם "דהרמה" בסנסקריט או "דהמה" בפאלי. משמעות המושג בבודהיזם, אינה זהה למשמעותו בהינדואיזם וביוגה. אחת הנוסחאות הבסיסיות ביותר לדהרמה, כזו שמקובלת על כל הזרמים ומופיע בטקסטים העתיקים ביותר היא ארבע האמיתות הנאצלות.

ארבע אמיתות נאצלות

בבסיס הבודהיזם ישנן "ארבע אמיתות נאצלות" ואלו הן: # האמת בדבר קיומו של הסבל - הגורסת, בסופו של דבר, שסבל קיים, והוא אוניברסאלי; # האמת בדבר מקורו של הסבל - הגורסת כי מקורו של הסבל היא השתוקקות; # האמת בדבר סילוקו של הסבל - הגורסת כי השתוקקות, ולפיכך סבל, היא ברת סילוק; # האמת בדבר הדרך לסילוקו של הסבל - הגורסת כי ישנה דרך לסילוקו של הסבל, והיא הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות.

הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות

"הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות" (the" noble eightfold path") המוזכרת באמת הרביעית, מחולקת לעתים לשלוש קבוצות של עקרונות: עקרונות שקשורים לתבונה- "פאנייה":
- הבנה נכונה
- חשיבה/ כוונה נכונה עקרונות שקשורים למוסר - "סילה":
- פעולה נכונה
- דיבור נכון
- פרנסה נכונה עקרונות שקשורים לשליטה על ההכרה - "סמדהי":
- מודעות נכונה
- ריכוז נכון
- מאמץ/התכוונות נכונה אליבא דבודהא, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות (ששתי פניה הן השתוקקות ודחייה) לדברים גשמיים. מאחר וכל הדברים הם ברי-חלוף, ארעיים, נתונים לשינוי בלתי-פוסק - תכונה הנקראת בבודהיזם "אניצ'ה" - האדם המפתח השתוקקות בנוגע אליהם נדון לסבל. "הדברים" יכולים להיות גשמיים: כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי, אנשים אחרים, וכדומה, או גשמיים פחות, כגון: מעמד חברתי, דימוי עצמי, ואפילו התקשוה הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים. גם הדרך עצמה, אגב, נחשבת לדבר שהצמדות אליו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך - בשיחה על משל הנחש מתוך הקאנון הפאלי הבודהא משווה את הדרך לרפסודה אשר משמשת לחצית הנהר, אבל חסרת תועלת משהנהר נחצה. ככה גם מה שהוא מלמד נועד כדי להגיע למטרה, ומשהמטרה הושגה, אין ערך לאחיזה בדרך.

עשר המידות

לבד מארבע האמיתות ושמונה העקרונות, ישנן נקודות שונות המוזכרות גם הן, בצורה דידקטית וברורה, והידועה יותר מביניהן היא "עשר המידות" ("פארמיטות”), שעל הבודהיסט לטפח, שמעיון בהן, ניתן ללמוד יפה על אופיה ההומאני העמוק של הדרך הבודהיסטית, שכן, בין המידות ניתן למצוא: אהבה בלתי-מותנית, סובלנות, נתינה וכדומה.

שלוש אבני החן, או שלוש המחסות

הבודהיסט מאמץ אל ליבו את "שלוש אבני החן", או לחילופין הוא בא אל שלוש המחסות כדי לשהות בהם: # הבודהא - במובן של אידאל ההארה, שאמור להיות ניצב כנגד עיניו בכל זמן, ושל שלמות האישיות שמתגלמת בדמות ההיסטורית הזו. # הדהרמה - כלומר הדרך שהוטוותה על ידי הבודהא – דהיינו, התרגול, העקרונות השונים וכיו"ב. # הסנגהא – שזה המסדר של החסידים הבודהיסטים – נזירים ומתרגלים שהם לא-נזירים. הבודהיסטים גם שומרים על אוסף של חוקי התנהגות מסוימים, שתפקידם למנוע התנהגות שאינה מוסרית, או שאינה עולה בקנה אחד עם הדרך. כל אדם יכול לקחת על עצמו דרגות שונות של תרגול:חמישה כללים, שמונה, עשרה או נזירות מלאה, בה יש מעל מאתיים כללים.

ייחודו של הבודהיזם

הבודהיזם נבדל מרוב התפיסות בנות זמנו בשלושה אופנים עיקריים: הצורה, התוכן ושאלת המורה:
- מבחינת הצורה, הדרך הבודהיסטית מנוסחת בצורה מאוד דידקטית ושיטתית; ההקפדה, שבה נהג בודהא לגבי מתן תשובות לשאלות שקיבל היתה חמורה ושיטתית.
- מבחינת התוכן, הדרך הבודהיסטית נבדלה באופן ההתייחסות שלה לשאלת ה"עצמי"; להבדיל מתורות בנות זמנו, העוסקות עיסוק רב בשאלה זו, הבודהא טען כי הצמדות לאיזושהי דוקטרינה בדבר קיומו או אי קיומו של העצמי מהווה הצמדות ומכשול. אחת משלושת התובנות בהן אמור המתרגל הבודהיסטי לזכות, היא תובנה הנקראת "אנטה" (בסנסקריט: "אנאטמן") שפירושה "אין-עצמי". זהו רעיון דק ועדין, שמשמעותו היא, שאין בשום אוביקט דבר שניתן לומר עליו שהוא ה"עצמי". ה"עצמי" הנתפס על ידי ההכרה הוא רק עצמי-לכאורה, והוא לא ממשות, אלא תהליך, שהוא תוצאה של השתוקקות ותפיסות שווא.
- מבחינת "שאלת המורה", הבודהיזם התהרוואדי נבדל מהשיטות האחרות בכך, שרמת החשיבות, שהוא נותן לקיומו של מורה, “גורו", קטנה משהיתה עד אז – בשיטות האחרות ה"גורו" היה תנאי מרכזי והכרחי לצורך הארה. אף על פי שאין הטלת ספק בערכו של מורה, אין הוא יותר הכרחי באופן המוחלט כפי שהיה מקובל לחשוב, שכן בודהא ציין, כי בסופו של דבר "העצמי הוא המורה של העצמי". יש לציין, כי בבודהיזם המאהיאני, המורה, ה"גורו", הוא מאפיין שדווקא כן מודגש, באופן המזכיר את הבהקטי יוגה. הקשר בין הבודהיזם ליוגה המאוחרת (שאחרי תקופת פטנג'לי הינו נושא מעניין בפני עצמו, שנחקר במהלך השנים, כמו גם הקשר לאמנויות לחימה שונות, שמקורן במזרח.

זרמים בבודהיזם

ישנם זרמים בודהיסטים שונים, הנבדלים האחד ממשנהו בעיקר בחזות, ומעט במהות וכן הכתבים הנחשבים ליותר מרכזיים בכל אחד מהם, הם אחרים. כיום קיימים שלושה זרמים חשובים של הבודהיזם:
- תהרוואדה ("תורת הזקנים”) היא מסורת נזירית, כניראה העתיקה בעולם. להיות שייך לתהרוואדה פרושו להיות שייך למנזר עם חוקי נזירות מסוימים. כיוון שזו מסורת עתיקה, היא נחשבת על ידי רבים לשריד אותנטי יותר מזרמים אחרים, אבל צריך לזכור שבמאות השנים אחרי חיי הבודהא התקימו לצד התהרוודה אסכולות נוספות שלא שרדו עד היום. מאוחר יותר, עם צמיחת הזרם של המהאיאנה כונו הזרמים הוותיקים הינאיאנה ("המרכבה הקטנה"). לתהרדוואדה מסורת ענפה שפורחת עד היום בסרי-לנקה, תאילנד, ובורמה.
- אסכולת המהאיאנה ("המרכבה הגדולה") התפתחה כמסורת פילוסופית-דתית, שהציעה פרשנות חדשה וטקסטים חדשים שמבהירים את מהות הדברים שלימד הבודהא. אחד החידושים הוא שהמטרה אינה רק שחרור עצמי מסבל אלא שחרור של כל היצורים. על בסיס זה צמח אתוס הבודהיסטווה: הבודהיסטווה הנו אדם שגמר אומר לחתור אל ההארה למען כל היצורים החיים, ומקדיש את כל זמנו ומרצו למטרה זו תוך כדי דחייה של שחרורו האישי. הבודהיסטווה אינו מסתפק בהגעה לנירוונה, אלא, לוקח על עצמו, מתוך חמלה אינסופית, את המחויבות להמשיך ולפעול לטובת כל החיים כל עוד קיים סבל בעולם. הבודהיזם ביפן, סין, וויאטנם, וטיבט נחשב לבודהיזם מהאיאנה. הנזירים במסורות שהתפתחו במדינות הללו אינם לוקחים על עצמם את אותם הכללים כמו בתהרוואדה.
- לעיתים מדובר על זרם שלישי הנקרא בודהיזם טנטרי או גם – בעיקר בטיבט – וואג'ראיינה. הבודהיזם הטנטרי מקדם פרקטיקות קיצוניות שאמורות להביא לקיצור הדרך להארה. הטנטרה היא בעיקרון איזוטרית ופתוחה רק למתרגלים מנוסים מאוד. בין השאר הטנטרה הבודהיסטית עושה שימוש במנטרות (חזרה מונוטנית על מילים בעלות כוח מיוחד), ינטרות (רישומים גרפיים בעלי השפעה על ההכרה) תרגולים גופניים וטקסים הלקוחים מרובד תרבותי שקדם לבודהיזם (דת הבון). אחד התת-זרמים היותר מוכרים במערב, הוא זרם הזן-בודהיזם, המשוייך למהאינה.

הארצות הבודהיסטיות

ברוב מדינות מזרח ומרכז אסיה יש מספר רב של מאמינים בודהיסטיים, בסך הכל מוערך מספרם ב500 מליון. להלן רשימת הארצות בהן רוב התושבים מאמינים בדת הבודהיזם: טיבט, לאוס, תאילנד,סין,מונגוליה,מיאנמר(בורמה), ויאטנם, יפן, בהוטן, קוריאה. קמבודיה, סרי לנקה, טיוואן כיום, הבודהיזם הופך לנגיש ואף פופולארי יחסית גם במערב. ניתן למצוא ברחבי האינטרנט אתרים רבים, ותרגומים לטקסטים בודהיסטים אותנטיים רבים, כמו גם מרכזי מדיטציה, קורסים וספרים.

ראו גם

- ויפאסאנה
- זן
- category:דתות ja:仏教 ko:불교 th:พระพุทธศาสนา zh-cn:佛教

וייטנאם

הרפובליקה הסוציאלית של וייטנאם היא מדינה בדרום מזרח אסיה. וייטנאם גובלת עם סין, לאוס, קמבודיה ומפרץ טונקין.

היסטוריה

עד למלחמת העולם השנייה הייתה וייטנאם, יחד עם קמבודיה, ולאוס, חלק מקולוניה צרפתית שנקראה הודו-סין. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה הודו-סין ע"י יפן. כשזו הובסה חזרה השליטה בהודו-סין לצרפת, אלא שהפעם המציאות הייתה שונה. בזמן הכיבוש היפני התארגנה מחתרת קומוניסטית, "וייטמין" בראשות הו צ'י מין, שהכריז עם סיום המלחמה על הקמת רפובליקת וייטנאם ובירתה האנוי שבצפון הארץ. הצרפתים לעומת זאת הכירו במדינה החדשה תחת שלטונם שאליו הו צ'י מין התנגד, ולכן ב-1950 תחת השפעתה החזקה של ברית המועצות, החל מאבק בין הצרפתים לבין הווייטמין. המאבק הפך למלחמת דמים נוראה כאשר הצרפתים השקיעו את כל כוחם בהגנה על אחד השרידים האחרונים של האימפריה הצרפתית. ב-1954 הצליח הווייטמין לכבוש את המבצר הצרפתי בצפון וייטנאם. בקיץ 1954 הגיעו נציגי המערב, ברית המועצות, סין ווייטנאם לידי הסכם קו הרוחב 17, שחילק את וייטנאם לשתי מדינות: צפון וייטנאם ודרום וייטנאם. כל אלה שרצו לעזוב את צפון וייטנאם ולהגר דרומה יכלו לעשות זאת. מאות אלפי וייטנמים קתולים היגרו דרומה בעוד האופי הקומוניסטי בצפון התחזק. המשטר בדרום וייטנאם התרכז סביב אישיותו הדומיננטית של נגו דייאם, שהיה מושחת וסירב לערוך רפורמות בשלטונו. דייאם דיכא בכוח את מתנגדיו, מימין ומשמאל, ושיחק לידיהם של הקומוניסטים. בדרום החלו להתפתח ארגוני טרור נגד דייאם הידועים בשם "וייטקונג", שהחלו לתקוף את כוחות הממשלה. המאבק שהחל להתחולל בוייטנאם קיבל את השם מלחמת וייטנאם, וזו נמשכה עד 1973. בסוף שנות ה-50 החלה מעורבות של ארצות הברית בוייטנאם. מעורבות זו הלכה וגברה במהלך שנות ה-60. מ-1965 הפכה מלחמת וייטנאם למאבק כולל בין צפון וייטנאם והוייטקונג לבין האמריקנים. משטרו המושחת של דייאם השניא את עצמו על כל העם כולו ובייחוד על הגנרלים. בנובמבר 1963 אירעה הפיכה צבאית ודייאם נרצח. רצח דייאם לא שיפר את המצב בדרום וייטנאם, ושלטון הגנרלים המשיך לדרדר את המדינה. הנרי קיסינג'ר, שר החוץ של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, החל במגעים חשאיים עם נציגי צפון וייטנאם, וב-1973 נחתם הסכם להוצאת הכוחות האמריקנים מוייטנאם. ב-29 במרץ 1973 עזבו אחרוני האמריקנים את וייטנאם. עם סיומה של המלחמה השתלטה צפון וייטנאם על דרום וייטנאם. ב 30 באפריל 1975 נכבשה סייגון והסתיימה השתלטותה של צפון וייטנאם על הדרום. ב-2 ביולי 1976 המדינה אוחדה רשמית. פליטים רבים, שחששו משלטון הצפון, נמלטו מהמדינה.

פוליטיקה

כלכלה

גאוגרפיה

דמוגרפיה

קישורים חיצוניים

- [http://www.trekker.co.il/vietnam.htm וייטנאם]- תמונות ומידע למטיילים מתוך אתר [http://www.trekker.co.il/far-east.htm המזרח הרחוק]
- [http://www.vietnamtourism.com/e_pages/vietnam/vietnam.htm מידע על וייטנאם] מתוך אתר משרד התיירות הוייטנאמי קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אסיה
- ja:ベトナム ko:베트남 ms:Vietnam simple:Vietnam th:ประเทศเวียดนาม zh-min-nan:Oa̍t-lâm

בודהיזם

מה שלימד הבודהא ודת הבודהיזם

תורת הבודהיזם

ארבע אמיתות נאצלות

הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות

עשר המידות

שלוש אבני החן, או שלוש המחסות

ייחודו של הבודהיזם

זרמים בבודהיזם

הארצות הבודהיסטיות

ראו גם

- ויפאסאנה
- זן
- category:דתות ja:仏教 ko:불교 th:พระพุทธศาสนา zh-cn:佛教

פרסית

פרסית(فارسی) היא שפה איראנית המשתייכת לקבוצת השפות ההודו איראניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי 38 מליון דוברי פרסית באיראן, 8 מליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. הפרסית היא שפה עתיקה שהתפתחה דרך שלושה שלבים עיקריים: הפרסית העתיקה, הפרסית התיכונה והפרסית החדשה. בצורתה הנוכחית קיימת הפרסית כבר מאז המאה התשיעית לספירה, דקדוקה פשוט יחסית, פעליה בדרך כלל נוטים באופן רגיל, ושמות העצם שלה חסרי מגדר או יחסות דקדוקיים, בפרסית ישנה חשיבות יחסית לסדר המלים במשפט. הפרסית נכתבת באמצעות גרסא של האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית והמכילה 32 אותיות. באוצר המלים הפרסי מלים רבות ממקורות זרים, רוב המלים השאולות בפרסית מקורם בעיקר מערבית כאשר בזמן הפצת האיסלאם בפרס נדחקו מהשימוש מלים פרסיות מקוריות רבות ע"י מלים ערביות כיום ישנם גם מלים שמקור