Home About us Products Services Contact us Bookmark
:: wikimiki.org ::
חיות מחמד

חיות מחמד

חיות מחמד או "חיות שעשועים" הם בעלי חיים שמגודלים על ידי האדם שלא לשם תועלת כלשהיא (כרווח כלכלי או עזר בעבודה) אלא בשל יופיים או על מנת לספק חברה. חלק מין המינים בויתו על ידי האדם (כדוגמת הכלב או החתול, וחלק לא בויותו או אף ניצודים מן הבר (במקרים כאלה מקובל לגדלם בכלוב). לעיתים בויתו חיות המחמד לצורך מסויים (עבודה, שירות או חקלאות), וברבות הזמן השתנה ייעודן לספק חברה או נוי ופחות לצורך שלשמו בויתו (כדוגמת הכלב או הסוס). חיות המחמד הנפוצות ביותר הם יונקים כמו כלבים וחתולים, ציפורים שונות ודגים. לאחרונה הפכו גם זוחלים כמו נחשים ואיגואנות לחיות מחמד נפוצות.

מיני חיות המחמד (הנפוצות)

יונקים


- כלבים
- חתולים
- סוסים
- חמוסים

מכרסמים


- אוגרים
- עכברים
- חזיר ים (קביה)
- ארנבונים
- שפנים
- קיפודים
- גרבילים

ציפורים


- תוכים
- ציפורי שיר
- יונים

דגים


- דגי נוי
- דג זהב

זוחלים


- איגואנות
- נחשים
- לטאות
- צבים

דו חיים


- צפרדעים
- קרפדות
- סלמנדרות

חרקים


- נמלים
- עכבישים

קישורים חיצוניים


- [http://www.petoftheday.com/ חיית המחמד של היום]
- [http://en.wikipedia.org/wiki/How_to_choose_your_pet_and_take_care_of_it כיצד לבחור חיית מחמד וכיצד לטפל בה]
- [http://www.petnet.co.il/ הפורטל הישראלי לאוהבי חיות מחמד]
- [http://www.efoze.co.il/ איפה זה - אבידות ומציאות של בעלי חיים]
- ja:ペット simple:Pet

בעלי חיים

בעלי חיים (Metazoa) היא ממלכה של יצורים חיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם האדם, משתייכים לממלכת בעלי החיים. לבעלי החיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעתים משאר הממלכות:
- כל בעלי החיים הינם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי החיים, שכל יצוריה הינם רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
- כל בעלי החיים הינם ניידים, זאת בניגוד לצמחים, פטריות, חיידקים ופרוטיסטים רבים, אשר חסרי כושר תנועה.
- כל בעלי החיים הינם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
- כל בעלי החיים הינם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הינו בדרך-כלל יצורים אחרים.
- כל בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית. כל בעל חיים הינו זכר או נקבה; הפריית תא רבייה של נקבה באמצעות תא רבייה של זכר מביאה להיווצרותו של יצור חדש. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה. המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי החיים הינו עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן, דרים בכפיפה אחת בממלכת בעלי החיים. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, למרות שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.

המיון המדעי של בעלי חיים


- מערכת ספוגיים (Porifera) – אינם רב תאיים אמיתיים
- מערכת Placozoa
- מערכת Myxozoa
- על מערכה Mesozoa
  - מערכת Rhombozoa
  - מערכת Orthonectida
- קבוצת Eumetazoa
  - מערכת צורבים (Cnidaria) – בקבוצת הנבוביים
  - מערכת מסרקניים (Ctenophora) – בקבוצת הנבוביים
  - קבוצת Bilateria
    - קבוצת Acoelomata
      - מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
    - קבוצת Coelomata
      - קבוצת Deuterostomia
      -
- מערכת Chaetognatha
      -
- מערכת מיתרניים (Chordata)
      -
- מערכת קווצי עור (Echinodermata)
      -
- מערכת מיתרני פה Hemichordata
      -
- קבוצת Xenoturbellida כוללת סוג יחיד.
      - קבוצת Protostomia
      -
- קבוצת Annechphora
      -
  - מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
      -
  - מערכת Echiura
      -
  - מערכת Pogonophora
      -
- מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
      -
- מערכת חיטחבים (Bryozoa)
      -
- מערכת Entoprocta
      -
- מערכת רכיכות (Mollusca)
      -
- מערכת Nemertea
      -
- מערכת Priapulida
      -
- מערכת Sipuncula
      -
- קבוצת Panarthropoda
      -
  - מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda)
      -
  - מערכת נושאי הציפורניים Onychophora
      -
  - מערכת Tardigrada
      -
- משפחת Myzostomida
    - קבוצת Pseudocoelomata
      - מערכת Acanthocephala
      - מערכת Cycliophora
      - מערכת Gastrotricha
      - מערכת Kinorhyncha
      - מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
      - מערכת Nematomorpha
      - מערכת Rotifera
      - מחלקת Micrognathozoa

הערות


- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

ראו גם


- אינטליגנציה בבעלי חיים
- הסוואה אצל בעלי חיים
- התנהגות בעלי חיים (אתולוגיה) קטגוריה:ביולוגיה
- ja:動物 ko:동물 ms:Haiwan simple:Animal th:สัตว์ zh-min-nan:Tōng-bu̍t

יונקים

יונקים (Mammalia), מחלקה במערכת המיתרניים. המאפיין המשמעותי ביותר של היונקים (ממנו נגזר שמה של המחלקה) הוא קיומן של בלוטות חלב באמצעותן מזינה האם את צאצאיה. מאפיינים נוספים הם פרווה או שיער וכן היכולת לווסת את טמפרטורת הגוף באמצעות תהליכי חילוף חומרים הפולטים חום (Tachymetabolism), תכונה המכונה גם אנדותרמיות או "דם חם". מחלקת היונקים מונה מעל 5500 סוגים.

מיון היונקים

(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)
- קבוצת קדם יונקים (Prototheria)
  - סדרת בעלי ביב (Monotremata)
- קבוצת יונקים (Theria)
  - קבוצת יונקים תיכוניים (Metatheria)
    - קבוצת חיות כיס (Marsupialia)
      - סדרת אופוסומים (Didelphimorphia)
      - סדרת קנגורים (Diprotodontia)
      - סדרת מוניטים (Microbiotheria)
      - סדרת חפרפרות כיס (Notoryctemorphia)
      - סדרת חדפי כיס (Paucituberculata)
      - סדרת עכברי כיס (Peramelemorphia)
      - סדרת טורפי כיס (Dasyuromorphia)
  - קבוצת יונקים אמיתיים (Eutheria)
    - קבוצת יונקי שליה (Placentalia)
      - סדרת טורפים (Carnivora)
      - סדרת בעלי חדק (Proboscidea) – פרסתנים
      - סדרת פרימטים (Primates)
      - סדרת מכרסמים (Rodentia)
      - סדרת אוכלי חרקים (Insectivora)
      - סדרת עטלפים (Chiroptera)
      - סדרת מפריטי פרסה (Perissodactyla) - פרסתנים
      - סדרת תחשאים (Sirenia) - פרסתנים
      - סדרת דלשינאים (Edentata)
      - סדרת ארנבאים (Lagomorpha)
      - סדרת פנגולינאים (Pholidota)
      - סדרת שפנאים (Hyracoidea ) - פרסתנים
      - סדרת חדפי פיל (Macroscelidea)
      - סדרת גלשנאים (Dermoptera)
      - סדרת טופאיים (Scandentia)
      - סדרת שנבובאים (Tubulidentata) - פרסתנים
      - קבוצת חותכי עלים (Cetartiodactyla)
      -
- סדרת לווייתנאים (Cetacea)
      -
- משפחת בהמותיים (Hippopotamidae) – פרסתנים מכפילי פרסה
      -
- תת סדרת מעלי גירה (Ruminantia) – פרסתנים מכפילי פרסה
      -
- תת סדרת בעלי כרית (Tylopoda) – פרסתנים מכפילי פרסה
      -
- תת סדרת דמויי חזיר (Suina) – פרסתנים מכפילי פרסה הערה:
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין. השתלשלות אבולוציונית: מיתרניים > בעלי גולגולת > בעלי חוליות > בעלי סנפירים בשרניים > בעלי ארבע רגליים > בעלי שפיר עוברי > סינפסידה > תרפסידה > יונקים

ראו גם


- הנקה
- יונקי ארץ ישראל קטגוריה:מיתרניים
- ja:哺乳類 ko:포유류 ms:Mamalia simple:Mammal th:สัตว์เลี้ยงลูกด้วยนม zh-min-nan:Chhī-leng tōng-bu̍t

חתולים

חתול - Felis, הוא סוג במשפחת החתוליים.

מיני חתולים


- חתול בר - Felis silvestris - ממנו בוית חתול הבית
- חתול חולות - Felis margarita
- חתול היערות - Felis chaus
- חתול שחור-רגל - Felis nigripes
- חתול מדבר סיני - Felis bieti

גזעי חתולים

קיימים יותר מ - 100 סוגי חתולים. אלו מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: ארוכי פרווה, קצרי פרווה וזרים. ארוכי הפרווה מתחלקים לפרסיים ולארוכי פרווה אחרים וקצרי פרווה לבריטיים ואמריקאים.

פרווה קצרה

פרווה חצי ארוכה

פרווה ארוכה


- חתול פרסי (פחוס/לא פחוס)
- הימלאיה (חתול)

פרווה מיוחדת


- חתול ספינקס קטגוריה:חיות מחמד קטגוריה:גזעי חתולים

אמונות על חתולים


- לחתולים יש תשע נשמות - אמונה תפלה שמקורה אצל המצרים הקדמונים שייחסו לחתולים תכונות אלוהיות (בסטט, אלת השמחה המצרית, הייתה חתולה). מאוחר יותר יותר, בדתות פגאניות מסויימות, יוחסו לחתול תכוניות שטניות והוא נחשב להתגלמות של השטן. אמונה זו נוצרה עקב אורח חייו של החתול (חיה טורפת, לילית, מתבודדת) ומבנהו הגופני (עיניו זוהרות בחושך בעקבות החזרת אור מפיגמנט מסוים בעיניו, אזניו המחודדות וגופו הגמיש המאפשר לו להשתחל מבעד למעברים צרים).
- החתול נחשב אויבו של הכלב - מקורה של אמונה זו הוא בזמנים המודרניים שבו הטריטוריה של החתולים והכלבים התנגשה שכן שניהם הפכו חיות מבויתות ונוצרה יריבות על שטחים ועל מזון.
- חתול שחור מביא מזל רע - אמונה תפלה שמקורה באמונה שלפיה החתול הוא התגלמותו של השטן.
- חתול הוא לא נאמן - מקורה של אמונה זו הוא באורח החיים של החתול. כל החתוליים (למעט אריות) חיים בפרטים בודדים ועל כן אינם מורגלים לחברת פרטים אחרים. יוצאי הדופן הם חתולי הבית המורגלים לנוכחות בני אדם אך עדין אינם נחשבים לחברותיים כמו הכלבים. כמו-כן, חתולים יותר עצמאיים הכלבים התלויים בבני אדם למחייתם ולכן נהוג לחשוב שכלבים יותר נאמנים.
- חתול נופל תמיד על הרגליים. כאשר חתול נופל מגובה מספיק (כמטר), יש לו מספיק זמן כדי להפעיל את שריריו וזנבו ולהתפתל באוויר, כדי להגיע את הקרקע מוכן לספיגת המכה - על רגליו. לכן נפילה מגובה נמוך עשוייה להיות מסוכנת לחתול יותר מאשר נפילה מגובה רב יותר, בייחוד אם הנפילה הפתיעה את החתול. עם זאת, נפילה מגובה של מטרים רבים עשוייה להוות סכנה לחתול, גם אם היה מוכן לספיגת המכה.

חתולים בספרות


- יהונתן גפן , ספר שלם על חתול אחד, ספר שירים על מאיר, חתול פרסי, ושיר אחד גם על כבשה.
- שפרה הורן, חתולים סיפור אהבה, סיפורים על חתוליה של המחברת.
- ג'יימס הריוט, סיפורי חתולים, על חתולים בהם טיפל המחבר, וטרינר במקצועו, באזורי הכפר של יורקשייר, כאשר וטרינריית חתולים לא נלמדה עדיין בבתי הספר. בהוצאת מודן.

חתולים בסרטי קולנוע


- גארפילד, דמות קומיקס מצוירת שכיכבה בתכנית טלוויזיה וכן בסרט קולנוע משנת 2004.
- "חתולים בצמרת" (The Aristocats) - סרט מצויר של חברת וולט דיסני, המציג את אהבתם של חתולת בית וחתול רחוב.
- טום וג'רי - כוכבי התעלולים מאולפני MGM

חתולים ואיכות הסביבה

חתולי רחוב, וכן חתולי בית המבלים שעות רבות בגינות, מהווים בעייה להתפתחותם ושיקומם של אזורי טבע בקרבת מקומות ישוב. חתולים מגיעים לפארקים, שטחי בור ואפילו שמורות טבע קרובות וצדים בהם שלל מיני בעלי חיים קטנים, מיונקים ועד עופות. הגם שטריפה היא חלק מהמחזור הטבעי של מערכות אקולוגיות, במקרים רבים מעורבותם של החתולים מדכאת באופן קשה אוכלוסיות טבעיות.

לקריאה נוספת


- דייוויד טיילור, החתול, ספר מקיף בנושא גזעי חתולים והטיפול בהם.
- ד"ר ע. הדר, חתולים, בהוצאת מסדה, 1983. מתמקד יותר בטיפול בחתולים ופחות בגזעיהם.
- ג'פרי מוסאייף מאסון, תשע הנשמות של החתול - מסע אל חיי הרגש של החתולים, הוצאת מחברות לספרות, 2005. קטגוריה:חתוליים ja:ネコ simple:cat

דג

דג הוא בעל חיים במערכת מיתרניים אשר חי במים. הדגים נחלקים לשתי קבוצות, לפי מקום חיותם:
- דגי מים מתוקים, חיים בנהרות ובאגמים מתוקים.
- דגי מים מלוחים, חיים בימים ובאוקיינוסים. מבחינה טקסונומית משתייכים הדגים לשתי מחלקות: דגי גרם, אשר כוללים את רוב הדגים המוכרים לנו, ודגי סחוס, הכוללים את הכרישים וכמה מינים נוספים. דגי הגרם מהווים את המחלקה הגדולה ביותר במערכת המיתרניים; ישנם יותר מינים של דגים מאשר מיני עופות, יונקים וזוחלים גם יחד.

מבנה הדג

שלד הדג

שלד הדג מחולק לשניים:
- שלד פנימי
- שלד חיצוני השלד הפנימי מורכב מגולגולת ומעמוד שדרה, ויוצר את ציר האורך של הגוף. השלד החיצוני מורכב מהקשקשים. לדג יש עצמות קטנות ודקות על מנת לנוע במים

השרירים

השרירים מחוברים לקרומים אורכיים ורוחביים, הקשורים לשלד הפנימי ולעור הדג.

מערכת העצבים

מערכת העצבים המרכזית מורכבת משני חלקים:
- חלק קדמי - חלק הכולל מוח כלול בגולגולת
- חלק שני - חלק הכולל את מוח השדרה

מערכת העיכול

איברי ההפרשה

בדומה לציפור, את הדג משרת פתח שופכה אחד עבור כל ההפרשות החיוניות, שנמצא באזור הגחון, קצת אחרי הזימים לכיוון הזנב, ומשם הוא מוציא את כל ההפרשות שלו. דגים מפרישים שתן גם כדי לשנות את משק המים והמלחים בגוף שלהם, כדי שיוכלו לצוף גבוה או לרדת עמוק יותר. שלפוחית השחייה משמשת לאיזון הדג בעת ציפה במים וליצירת קולות שלפוחית האוויר מאפשרת לדג לסגל את עצמו ללחצים המשתנים במים.

הדג ביהדות

ע"פ התורה הדג מותר לאכילה רק אם הדג הינו בעל סנפיר וקשקשת. דג כשר מותר באכילה גם מבלי לקיים מצוות שחיטה, אלא ניתן להרגו בכל אמצעי ואחר כך לאוכלו.

ראו גם


- מיני דגים
- דגי גרם
- דגי סחוס
-
- ja:魚類 ko:물고기 ms:Ikan simple:Fish th:ปลา zh-min-nan:Hî

זוחלים

זוחלים (Reptilia) הם קבוצה מגוונת של בעלי חוליות, שבעבר נחשבה למחלקה במיון עולם הטבע אך, עתה מוגדרת כקבוצה פרפילטית. קיימים כ-6500 מינים. הזוחלים בני ימינו משתייכים כולם לקבוצת סאורופסידה (כוללת גם את העופות). ראו שם את מיון הזוחלים. בניגוד לעופות שהתפתחותם האבולוציונית היתה פסיפסית ומהירה, נותרו הזוחלים כמעט ללא שינוי ואף בעלי טמפרטורת גוף משתנה. גוף הזוחלים מכוסה קשקשים קרניים בצורות שונות הבנויים מתאים קרניים מתים וצפופים, המהווים הגנה מפגיעות חיצוניות וכחיץ לשמירת נוזלי הגוף וחומו. תאים אלה בנויים בעיקר מקרטין.

ראו גם


- סדרות של זוחלים קדומים
- סדרת הצבים
- משפחת התנינאים
- סדרת מחודקי ראש
- סדרת קשקשאים – איגואנות, לטאות ונחשים.
- ja:爬虫類 ko:파충류 ms:Reptilia simple:Reptile th:สัตว์เลื้อยคลาน

נחש

נחשים
תמונה:Snake_YoungCopperhead.jpeg
:בעלי חיים
:מיתרניים
:זוחלים
:קשקשאים
שם מדעי
Serpentes
הנחשים הם קבוצה בתת-סדרת לטאיים המשתייכת לארכוזאוריה. המייחד את הנחשים משאר הזוחלים הוא חוסר הגפיים. בנחשים כלולים ארבע על-משפחות:
- על משפחת נחשי נהרות (Acrochordoidea)
- על משפחת זעמנים (Colubroidea)
- על משפחת נחשים קמאים (Henophidia)
- על משפחת נחשילים (Typhlopoidea)

אנטומיה

הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים כמה פעמים בתקופת חייהם. ה'עור' הישן נקרא "נשל". עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ומאה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם. לנחשים אוזן פנימית בלבד ולכן מסוגלים לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל. ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו העכסן האמריקני אשר מסוגלים לראות באינפרה אדום זאת אומרת שהם מסוגלים לראות את חומו של טרפם. נחשים חשים ריח, שהוא חושם המרכזי, ע"י "איבר יעקובסון" הנמצא בחיכם העליון, הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם לאיבר יעקובסון אשר משדר את אותות הריח למוח. באזור בו אצל שאר הקשקשאים (לטאות לדוגמא) נמצא אגן הירכיים נמצא הביב. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים לזכר שני אברי מין . נחשים הם פויקלותרמיים (או במינוח השגוי 'בעלי דם קר') כשאר הזוחלים, זאת אומרת שטמפרטורת גופם משתנה ביחס לסביבה ולכן פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה- כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין. גדול הנחשים הוא אנקונדה, שאורכו מגיע עד ל8 מטרים.

רביה

נחשים מתרבים בדרך כלל בקיץ או באביב. הנקבה משחררת פרומונים המושכים את הזכרים אליה. הזכרים מתלפפים סביב הנקבה בתופעה הנקראת 'כדור הזדווגות'. לא ברור כיצד הנקבה בוחרת את הזכר, אך לאחר מכן מתיישר אחד הזכרים מתחת לנקבה במקביל לה ומפרה אותה. הנקבה מטילה בין 2 ל100 ביצים, תלוי במין (זן) הנחש. הביצים מאורכות רכות ודקות. לאחר חודש עד חודשָים הצאצאים בוקעים מן הביצים בעזרת שן מיוחדת אשר נופלת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתם בגופן ומשריצים את צאצאיהם.

תזונה

שן הנחשים כולם אוכלי בשר. נחש הבחנינים החי בדרום מזרח אסיה הוא היחיד אשר מגוון את ארוחותיו בפירות ומזון צמחי. הקטנים שבנחשים אוכלים חרקים והגדולים שבהם כאנקונדה ניזונים אף מחזירים קטנים, ארנבים ואופוסומים. תועדו נחשי אנקונדה שטרפו תנין צעיר. בשל היותם פויקלותרמיים, נחשים מעכלים את מזונם לאט, ולכן גם אוכלים לעיתים רחוקת יחסית. האנקונדה החיה בדרום אמריקה אוכלת בממוצע אחת לשישה חודשים. לנחשים אין שיני לעיסה ולכן צריכים לבלוע את הטרף בשלמותו. כדי להתגבר על מכשול זה פיתחו רוב הנחשים אמצעי מיוחד, הנחשים פורקים את לסתותיהם ובכך מגדילים את רוחב פתיחת הפה שלהם ומאפשרים למזון גדול להיכנס. לאחר הכנסת המזון לגופם, מערך שרירים מפותח מוחץ את הטרף ומחליף את שיני הלעיסה. ישנם נחשים המתמחים באכילת ביצים ומשתמשים ב'טריק' זה כדי לבצע את המלאכה. הם פורקים את לסתותיהם ומרחיבים את פיהם לגודל עצום, לאחר מכן הם משתמשים בחוליותיהם כדי לשבור את הביצה. את תוכן הביצה הם מעכלים ואת קליפתה יורקים.

ציד

נחשים צדים בשתי דרכים מרכזיות:
- הכשה- המתה באמצעות ארס.
- חנק- המתה באמצעות התלפפות על הטרף וחסימת כלי הנשימה. מלבד דרכים אלו קיים מגוון שיטות לישום הדרכים כהתחפרות והסוואה.

הכשה

רק כ-400 ממיני הנחשים בעולם (כ-2300) ארסיים. ההכשה נעשית באמצעות נשיכה ע"י שיני ארס חלולות אשר קרוב לקצותיהן ישנו חור דרכו זורם הארס. הארס מיוצר בבלוטות הארס הנמצאות בראש הנחש ומוזרם לשיני הארס כאשר מופעל עליהן לחץ. הארס מוחדר בנשיכה אל מערכת הדם של הקורבן ופוגע ברקמות מסוימות בגוף, תלוי בסוג הנחש. יש אשר ארסם פוגע במערכת העצבים של הקרבן, ויש אשר גורמים לפגיעה ברקמות הריאה של הטרף ומציפים את ריאותיו, במקרה זה הטרף ימות מחנק. ישנם מיני נחשים אשר אינם משתמשים בארס כדי להרוג כקוברה היורקת. נחש זה יורק אל עיניו של המאיים עליו, ארסו יכול לגרום לעיוורון.

חנק

נחשים ההורגים את טרפם בחנק הם נחשים שאינם ארסיים. נחשים אלה מתלפפים סביב טרפם בתנועה מהירה ולוחצים עליו עד לחסימת כלי הנשימה המביאה לחנק הטרף ולמותו. יש הסוברים כי האנקונדה, שהיא נחש חנק, לוחצת על טרפה בחוזקה עד שהדם מפסיק לזרום בגוף הטרף והוא מת מדום לב.

תפוצה

בעולם קיימים כ-2300 מיני נחשים המחולקים ל-15 משפחות ופרוסים על כל היבשות למעט אנטארקטיקה. הנחשים מעדיפים ארצות חמימות, בארצות שבהם החורף קר מידי הם נכנסים לתרדמת חורף. רוב הנחשים חיים ביבשה, אבל ישנן גם נחשי מים החיים בים. נחשי מים בדרך כלל הם מאוד ארסיים, אבל אינם תוקפניים.

תפוצת הנחשים בישראל

בישראל 38 מיני נחשים המחולקים ל-7 משפחות-
- פתניים
- צפעוניים
- שרפיים
- זעמניים
- חנקיים
- נחשיליים
- נימוניים בישראל 8 נחשים ארסיים-
- פתן שחור
- צפע ארצישראלי
- אפעה מגוון
- צפע החרמון
- עכן גדול
- עכן קטן
- שפיפון הנגב
- שרף עין גדי הנחש הגדול בישראל הוא הזעמן השחור ממשפחת הזעמניים, אורכו המקסימלי הוא כ-2.40 מ'.

הנחשים בתרבות

הנחש מופיע לראשונה בספר בראשית בפרק ג', בסיפור על גירוש אדם וחווה מגן עדן: . הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את חווה לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מעץ הדעת. חווה אכן מתפתה ומפתה גם את בעלה. בעקבות המעשה, שלושתם נענשים. הם מגורשים מגן עדן ואילו הנחש מאבד את רגליו, תיאור עונשו: בסיפור זה מוסברות מסבר תופעות עליהן תמהו הקדמונים: # מדוע הנחש זוחל על גחונו ואין לו רגליים כמו לשאר החיות? # מדוע הנחש טועם בלשונו את הקרקע? # מדוע יש איבה בין בני האדם לנחש: הנחשים מכישים בני אדם ובני האדם הורגים בהם ופוחדים מהם? אנו יודעים היום שהתשובות שניתנו בסיפור זה אינן נכונות, אך סיפור זה קיבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. מלבד סיפור זה, גם מאפייניו של הנחש תרמו לתדמית הרעה שיצאה לו: עורו החלק והקשקשי, הזדחלותו הפתלתלה והשקטה, לשונו המחורצת, ראשו המחודד ועיניו המבשרות רע, התקפות הפתע וההתנגנבות שלו וכן ארסו הרעיל והקטלני. גם בסדרת ספרי הארי פוטר הנחש משמש כסמל לרוע: זהו הסמל של בית סלית'רין והחיה האהובה על לורד וולדמורט, שיכול אף לדבר עם נחשים. בנוסף, בספר הארי פוטר וחדר הסודות, וולדמורט משתמש במפלצת דמויית-נחש בשם בסיליסק כדי להטיל אימה על הוגסוורטס. באופן אירוני, הנחש הוא סמל לרפואה, זאת אולי בגלל הארס שלו - שלעיתים יכול לשמש כסם מרפא. סיבה אחרת לכך יכולה להיות נחושתן - נחש הנחושת שמשה רבנו בנה במדבר במצוות ה' על מנת להציל את בני ישראל ממגפה שהנחית עליהם אלוהים כעונש. בקרב יחידות צבאיות, הנחש לא סובל ממוניטין רע. שמו כצייד חמקמק וקטלני היווה השראה לעשרות יחידות קרביות שבחרו בסמלים ושמות של נחשים על מנת להגדיל את גאוות היחידה שלהם, להעלות את המוניטין ולהפחיד את האויב. תופעה זו קיימת גם בצה"ל. בחיל האוויר הישראלי שמות מסוקי הקרב נקראים על שמות נחשים: "צפע" (AH-1 קוברה), "פתן" (AH-64 אפאצ'י) ו"שרף" (אפאצ'י לונגבו). הסמל בתג של חטיבת הצנחנים הוא נחש מכונף.

ראו גם

אקולוגיה - בסיליסק קטגוריה:חיות בתנ"ך קטגוריה:קשקשאים
- ja:ヘビ ko:뱀

כלב

כלב הוא השם העממי של כלב הבית, שהוא בעצם קרוב גנטית לזאב מצוי,הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר, שבוית על ידי האדם לפני אלפי שנים. לראשונה מוזכר הכלב בתנ"ך בספר שמות פרק י"א פסוק ז'. "לא יחרץ כלב לשונו". - כאשר עזבו בני ישראל את מצריים, אף כלב לא נבח,להסגירם. הכלב מוזכר לראשונה בהקשר של עבודה לעזרת האדם, בספר איוב פרק ל' פסוק א' "כלבי צאני". סביר להניח שהכלבים מתקופת התנ"ך, היו טיפוסים זהים לכלב כנעני שאנו מכירם כיום. במדע, כלב, Canis הוא סוג במשפחת הכלביים הכולל את המינים (לפי סדר הא'-ב'):
- זאב אדמוני Canis rufus
- זאב חבשי Canis simensis
- זאב מצוי Canis lupus
  - כלב הבית Canis lupus familiaris
  - דינגו Canis lupus dingo
- זאב צפוני Canis lycaon
- קויוט(זאב ערבות) Canis latrans
- תן זהוב Canis aureus
- תן מפוספס Canis adustus
- תן שחור Canis mesomelas

קישורים חיצוניים

קטגוריה:כלביים קטגוריה:חיות בתנ"ך
- ja:イヌ ko:개 simple:Dog th:สุนัข

סוס

סוס, או ליתר דיוק סוס הבית שבוית מתת מין של סוס רמכי (Equus caballus), הוא בעל חיים ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים. הוא יונק ושייך למשפחת מפריסי פרסה. הסוס אוכל עשב וחציר. הסוס הוא בהמה גדולה המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות רכיבה גדולות. הסוס ניתן לאילוף וכתוצאה מכך הוא נרתם לשירותה של האנושות בידי הקדמונים שבייתו אותו. לסוס מגוון רב של שימושים בתרבות האנושית:
- הסוס משמש בעבודות המשק ובחקלאות לגרירת מחרשות ועגלות.
- הסוס היה כלי תחבורה מרכזי ב־3000 השנים שלפני המצאת מנוע הקיטור. הוא הוביל עגלות וכרכרות ושימש לרכיבה.
- במלחמה הסוס היה כלי מכריע.
  - המצרים, האשורים והבבלים התבססו על חיל מרכבות חזק שכלל מרכבות עם צוות של רכב ולוחם (קשת או חניתאי).
  - בעקבות המצאת המשוורת והאפסר, החל הסוס לשמש לרכיבה קרבית. כך נוצר מעמד הפרש הלוחם וחיל הפרשים. חילות הפרשים המונגולים הטילו את חיתתם על אסיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה בתחילת ימי הביניים ואילו האירופאים ביססו את צבאותיהם על האבירים - פרשים כבדים עטויי שריון. קרנם של הפרשים החלה לרדת רק עם המצאת אבק השרפה והתפתחות כלי הירי, אך חילות הפרשים שרדו עד למלחמת העולם השנייה. כיום משתמשים בפרשים במספר מקומות שהגישה אליהם קשה.
- טקסים.
- עבודות שיטור וטיפול בהפרות סדר.
- ספורט: מירוצי סוסים, תחרויות רכיבה.

ראו גם


- בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון

קישורים חיצוניים


- עודד רוט, [http://www.e-mago.co.il/Editor/article3.php/history/376 העיר בעידן הסוס העירוני] קטגוריה:סוסיים ja:ウマ ko:말 (동물)

אוגר

האוגר (Mesocricetus) הוא מכרסם ממשפחת האוגריים. האוגר קיבל את שמו מאחר והוא נוהג לאסוף אל כיסי הלחיים שלו אוכל. האוגר הוא בעל גוף קטן מאוד - כ-17 ס"מ בלבד אורכו. אוזניו קטנות אך חוש השמיעה שלו מפותח מאוד. גם חוש הריח שלו מפותח מאוד. לעומתם, חוש הראייה אצל האוגר אינו מפותח. שיני האוגרים, כדרכם של המכרסמים, צומחות כל הזמן. האוגרים בטבע נמצאים על סף סכנת הכחדה, עקב הרס סביבתם הטבעית ומיקומם העגום בתחתית שרשרת המזון. האוגר בטבע אוכל בעיקר זרעים אך הוא לא יבחול גם בחרקים ובפירות למיניהם. האוגר מגיע לבגרות מינית בגיל 11 שבועות לערך. עונת הייחום בטבע היא בחורף. ההריון הוא הקצר ביותר במחלקת היונקים - 16 יום בלבד. האוגרים ממליטים פעמים אחדות בשנה; בכל המלטה יופיעו בין 5 ל-10 גורים חסרי ישע, עיוורים וערומים.

האוגר בשבי

רוב האוגרים שמחזיקים בשבי הם אוגרים ממין אוגר זהוב, אך יש גם מינים נוספים, פחות מוכרים, כגון: אוגר סיבירי, אוגר מונגולי ואוגר טיבטי. הטיפול באוגר אינו כרוך בהוצאה כספית גדולה, אלא רק הוצאה ראשונית על מחיר הכלוב. הטיפול אינו קשה, וקל אף לילד לבצע מטלה זאת. על-מנת להבטיח לאוגר חיים בריאים וארוכים יש להקפיד על הכללים הבאים:
- אסור לרחוץ את האוגר; דבר זה עלול לפגוע באיכות הפרווה וביופיה.
- יש להקפיד על מים ומזון טריים: לאוגרים החיים בשבי יש אוכל מיוחד, מין כופתאות מוכנות המכילות את רוב אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים לקיום, אך למרות זאת יש אפשרות (ואף צורך) להעשיר את תזונת האוגר בירקות, פירות, גרעינים ואף חרקים קטנים.
- יש להקפיד לרפד את הכלוב בנסורת רכה ואף להניח מתחת לנסורת נייר סופג. יש להחליף את הנסורת אחת לשבוע (או יותר, במידה ויש מספר רב יותר של אוגרים בכלוב). בטבע האוגר יכול לגמוא מרחקים עצומים; לכן חשוב שהכלוב יהיה גדול, מרווח ומצוייד במתקני משחק היכולים להעסיק את האוגר.
- בשבי, בניגוד לטבע, עונת הייחום מתרחשת כל השנה. דבר זה עלול לגרום לריבוי עצום של גורים במידה ולא מפרידים בין הזכר והנקבה, בעיקר אחרי ההמלטה, שכן לאחר ההמלטה הנקבה עלולה להתעבר שנית. בנוסף, יש להפריד בין הזכר והנקבה לאחר ההמלטה כיוון שהזכר עלול לפצוע ואף להרוג את הגורים.
- על-מנת להבטיח אורך חיים ארוך אין להרבות בהריונות ובהמלטות, שכן כל המלטה מתישה את גוף הנקבה, ועלולה לגרום למוות בגיל צעיר. האוגר, בניגוד למכרסמים רבים אחרים, אינו מעביר מחלות לבני אדם.

קישורים חיצוניים


- [http://www.pinat-hay.com/dh/dwarfham.htm גידול אוגרים גמדיים (סיבירים)] קטגוריה:אוגריים קטגוריה:חיות מחמד

ארנבון מצוי

אורך הגוף: 35-45 ס"מ
אורך זנב: 5-10 ס"מ
משקל: 1-2.5 ק"ג
משך ההיריון: כחודש ימים
מספר הוולדות: 4-12
מזון: עשבים, זרעים, פירות, נצרים, קליפות עצים, עלים,שורשים מעובים ושתילים רכים
תפוצה: דרום- מערב אירופה, צפון אפריקה, אוסטרליה
בית גידול: ביערות וחורשים ובקרבת שטחים חקלאיים
מוצא: ספרד, פורטוגל ומרוקו
ארנבון מצוי (Oryctolagus cuniculus) מין במשפחת ארנביים. מין נוסף באותה משפחה הוא ארנבת מצויה הנפוצה בישראל.
הארנבון הוא אחת מחיות המחמד האהובות ביותר על ילדים בעולם כולו. את הארנבון מגדלים בחוות רבות בשל בשרו הטעים. מוצאו מחצי האי האיברי, אם כי נפוץ עתה באזורים אחרים בעולם בשל התערבותו של האדם. באוסטרליה הוא הפך למכת מדינה של ממש שמאיים על החקלאות המקומית. הארנבונים שוייכו בעבר לסדרת המכרסמים, אולם משנת 1912 הם הועברו לסדרת הארנבאים. לארנבון ארבע שיניים חותכות וחדות (שתיים למעלה ושתיים למטה), ושתי שיניים נוספות למעלה, מאחורי השניים החותכות. לארנבים אזניים ארוכות, רגליים אחוריות גדולות, וזנב קצר ופלומתי. הארנבונים מתקדמים על ידי קפיצות, בעזרת רגליהם האחוריות החזקות. רגליים אלה מרופדות בתחתית בשכבת-פרווה עבה המשמשת כבולם זעזועים. בהונותיהם ארוכות ומחוברות בקרומים, כדי שלא יתפרשו בשעת הקפיצה. הארנבונים חיים רוב הזמן ברשת-מחילות הנקראת ארנבייה, אותה הם חופרים באדמה.
שלא כמו אצל ארנבת מצויה, גורי הארנבונים נולדים בתוך מחליה, בקן מרופד בפרווה, כשהם עיוורים, עירומים מפרווה, ותלויים לחלוטין באימם. ja:ウサギ ms:Arnab קטגוריה:ארנביים

קיפוד

ה-קיפוד (Erinaceus) הוא בעל חיים מסדרת אוכלי החרקים, באורך ממוצע של 20 ס"מ. גבו של הקיפוד מכוסה בקוצים, וכאשר הוא חש מאויים הוא מתכדרר לכדור ומפנה את קוציו החוצה. לכן, יש לו מעט אוייבים טבעיים, בעיקר ציפורים (במיוחד ינשופים) ובני אדם (אסטרטגית ההגנה שלו אינה מותאמת במיוחד לכלי רכב). הקיפוד נפוץ באירופה, וניתן למצוא אותו בגנים, שם הוא נחשב למועיל כמונע מזיקים טבעי - התפריט שלו מכיל חלזונות, תולעים וחרקים אחרים. לעתים אנשים משאירים אוכל עבור קיפודים. חלב פרה מזיק לקיפודים, שכן אחוז השומן בו שונה מבחלב הקיפודים. מזון כלבים או חתולים מתאים לקיפודים, אולם המזון המתאים ביותר לאוכל-חרקים זה הוא מזון עשיר בחלבונים. הקיפוד האירופי הפך למטרד באיים המערביים של סקוטלנד, שם הוא נוהג לאכול את הביצים של ציפורים מקננות-קרקע. תקופת ההריון של הקיפודה נמשכת 58 יום. קיפודים חיים בדרך כלל 4-7 שנים בטבע, אולם ידוע גם על קיפודים שהאריכו ימים עד גיל 16.

הקיפוד המבוית

הקיפוד המבוית הוא קרוב רחוק של הקיפוד האירופי. מין זה הוא הכלאה בין הקיפוד לבן-הבטן (Atelerix albiventris) והקיפוד האלג'ירי (Atelerix algirus). הוא קטן יותר מהקיפוד האירופי ולכן מכונה גם הקיפוד הגמדי האפריקאי. קיפודים מבוייתים יכולים להיות חיות בית (בישראל החוק אוסר על החזקת חיות בר על ידי אנשים פרטיים) בניגוד למינים אחרים של קיפודים. הם מעדיפים מזג אוויר חם (מעל 22 מעלות צלזיוס) ואינם ישנים שנת חורף. נוסף על הקוצים והיכולת להתגלגל לכדור, אחת מההתנהגויות המוזרות של הקיפוד היא משיחה עצמית. קיפוד מסוגל ללקק ריח חדש, להפוך אותו לקצף, ואז לכסות את קוציו בקצף. יש החושבים בטעות שמדובר בכלבת. כנראה שהתנהגות זו עוזרת לקיפוד להסוות את עצמו או שזו דרך להפוך את הקוצים למסוכנים יותר (אין רעל בקוצי הקיפוד). מין נוסף הקיים בארץ הוא קיפוד החולות. קטגוריה:קיפודיים

גרביל

גרבילים הם יונקים זעירים ממשפחת המכרסמים המשתייכים למשפחת הגרביליים. הגרבילים הם חיות מדבר, ומכונים לעיתים גם "עכברושי המדבר". ישנם כ-110 זנים של גרבילים, ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. כמו כן, מין מונגולי של הגרביל והבא לארצות הברית על ידי דוקטור ויקטור ווינדקאר בשנת 1954. הגרבלים הם חיות ליליות, תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים, ורובם ככולם אוכלי כול. אורכו הטיפוסי של הגרביל נע בין 15 לשלושים סנטימטרים, כשהזנב שלהם מהווה כחצי מהאורכם, אף שזן יחיד,הגרביל הענק, שמקורו בטורקמניסטן גדל עד לאורך של 40 ס"מ. למיני הגרבילים השונים פרווה בגוונים שונים - החל מלבן, דרך גוונים שונים של חום ואפור, ועד שחור. נקבת הגרביל יכולה להמליט בהמלטה אחת עד 10 גורים. בני אדם רבים מגדלים גרבילים כחיית מחמד. מזגו הנוח של הגרביל תורם לחיבה הרבה של בני אדם אליהם. גרבילים אינם נושאים מחלות העלולות לפגוע בבני אדם, מה שהופך אותם לחיית מחמד מועדפת בקרב משפחות עם ילדים קטנים. תכונות אלה חיבבו את הגרבילים גם על חוקרים באקדמיה. בשל מזגם העדין והחרץ וסקרנותם הגדולה, גרבילים רבים משמשים כחיית מחקר פופולרית לניסויים ביולוגיים והתנהגותיים. במערב סין הגיעו הגרבילים למדרגת אסון טבע. החל מה19 באוגוסט, 2003, נוהגים לשחרר במערב סין עיטים כדי להילחם בגרבילים שמשמידים כ-46,000 ק"מ מרובע של ערבות עשב.

קישורים חיצוניים

[http://home.wtal.de/ehr/gerbils/links.htm אתר עם קישורים רבים לאתרי גרבילים] [http://www.gerbils.co.uk/ אגודת הגרבילים הלאומית הבריטית] קטגוריה:עכבריים קטגוריה:חיות מחמד ja:スナネズミ

ציפורי שיר

ציפורי שיר (passeriformes) היא סדרת-ענק של עופות - יותר ממחצית העופות הן ציפורי שיר. זוהי גם סדרה מגוונת ביותר - כ- 5,400 מינים, שהופכים סדרה זו לסדרה המגוונת ביותר של בעלי חוליות - הסדרה המגוונת ביותר במחלקת היונקים, המכרסמים, מכילה כמחצית ממספר המינים. מקור השם הלועזי (passeriformes) בשמו הלטיני של דרור הבית - Passer domesticus. רבות מציפורי השיר מתאפיינות בבית קול מפותח, המאפשר להן להפיק שירים. לכולן גוזלים חובשי קן, הפוערים פה לאוכל כגוזלים. הקטנות שבהן הן בגודל של 735 ס"מ ובמשקל של 5 ג', והגדולות מגיעות ל-64 ס"מ ו- 1,500 גרם.

מיון

סדרת ציפורי-שיר order passeriformes
- משפחת רחבי-מקור (eurylaimidae)
- משפחת נקרניים (dendrocolaptidae)
- משפחת תנריים (furnariidae)
- משפחת פלומגביים (formicariidae)
- משפחת טופקוליים (rhinocryptidae)
- משפחת קוטינגיים (cotingidae)
- משפחת מנקיניים (pipridae)
- משפחת טירניים (tyrannidae)
- משפחת חדמקוריים (oxyruncidae)
- משפחת צווחני-מדגסקר (philepittidae)
- משפחת נסרניים (phytotomidae)
- משפחת נבליים (menuridae)
- משפחת פיטיים (pittidae)
- משפחת גדרוני ניו-זילנד (acanthisittidae)
- משפחת אבובניים (atrichornithidae)
- משפחת עפרוניים (alaudidae)
- משפחת סנוניתיים (hirundinidae)
- משפחת נחליאליים (motacillidae)
- משפחת בולבוליים (pycnonotidae
- משפחת קוץ-גביים (campephagidae)
- משפחת תכלתיים (irenidae)
- משפחת חנקיים (laniidae)
- משפחת וונגיים (vangidae)
- משפחת ציצניתיים (bombycillidae)
- משפחת דוליים (dulidae)
- משפחת אמודאיים (cinclidae)
- משפחת גדרוניים (troglodytidae)
- משפחת חקייניים (mimidae)
- משפחת סתריים (prunellidae)
- משפחת קיכליים (turdidae)
- משפחת זנבניים (timaliidae)
- משפחת שפמתניים (panuridae)
- משפחת סבכיים (sylviidae)
- משפחת חטפיתיים (muscicapidae)
- משפחת גדרונים אוסטרליים (maluridae)
- משפחת סבכים אוסטרליים (acanthizidae)
- משפחת מרניניים (monarchidae)
- משפחת מעובי-ראש (pachycephalidae)
- משפחת גנובתניים (aegithalidae)
- משפחת רמיתיים (remizidae)
- משפחת ירגזיים (paridae)
- משפחת סיטיים (sittidae)
- משפחת טפסיים (certhiidae)
- משפחת טפסניים (rhabdornithidae)
- משפחת סלילניים (climacteridae)
- משפחת דבקוניים (dicaeidae)
- משפחת צופיתיים (nectariinidae)
- משפחת לבני-עין (zosteropidae)
- משפחת דבשניים (meliphagidae)
- משפחת גבתוניים (emberizidae)
- משפחת קרדינליים (cardinalidae)
- משפחת טנגריים (thraupidae)
- משפחת קורביים (coerebidae)
- משפחת סבכוניים (parulidae)
- משפחת צופניים (drepanididae)
- משפחת ויראוניים (vireonidae)
- משפחת פזאיים (icteridae)
- משפחת פרושיים (fringillidae)
- משפחת אסטרילדיים (estrildidae)
- משפחת אורגיים (ploceidae)
- משפחת דרוריים (passeridae)
- משפחת זרזיריים (sturnidae)
- משפחת זהבניים (oriolidae)
- משפחת דרונגיים (dicruridae)
- משפחת דבלולניים (callaeidae)
- משפחת קבניים (grallinidae)
- משפחת פעמוניים (cracticidae)
- משפחת סוכיים (ptilorhynchidae)
- משפחת ארטמיים (artamidae
- משפחת עדניים (paradisaeidae)
- משפחת עורביים (corvidae)
- משפחת יורקניים (conopophagidae)
- משפחת שורקניים (salpornithidae)
- קטגוריה:עופות ja:スズメ目 ko:참새목

דג זהב

דג זהב (Carassius auratus) הוא דג ממשפחת הקרפיונים, שחי במים מתוקים. משמש כדג נוי בשל צבעו הססגוני וצורתו היפה. תרבות גידול דגי הזהב החלה בסין במאה ה-4 לספירה, לצורך מאכל. משם עבר הנוהג במאה ה-16 ליפן, ובמאה ה-18 לאירופה. קטגוריה:קרפיוניים ja:キンギョ

נחש

נחשים
תמונה:Snake_YoungCopperhead.jpeg
:בעלי חיים
:מיתרניים
:זוחלים
:קשקשאים
שם מדעי
Serpentes
הנחשים הם קבוצה בתת-סדרת לטאיים המשתייכת לארכוזאוריה. המייחד את הנחשים משאר הזוחלים הוא חוסר הגפיים. בנחשים כלולים ארבע על-משפחות:
- על משפחת נחשי נהרות (Acrochordoidea)
- על משפחת זעמנים (Colubroidea)
- על משפחת נחשים קמאים (Henophidia)
- על משפחת נחשילים (Typhlopoidea)

אנטומיה

הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים כמה פעמים בתקופת חייהם. ה'עור' הישן נקרא "נשל". עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ומאה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם. לנחשים אוזן פנימית בלבד ולכן מסוגלים לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל. ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו העכסן האמריקני אשר מסוגלים לראות באינפרה אדום זאת אומרת שהם מסוגלים לראות את חומו של טרפם. נחשים חשים ריח, שהוא חושם המרכזי, ע"י "איבר יעקובסון" הנמצא בחיכם העליון, הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם לאיבר יעקובסון אשר משדר את אותות הריח למוח. באזור בו אצל שאר הקשקשאים (לטאות לדוגמא) נמצא אגן הירכיים נמצא הביב. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים לזכר שני אברי מין . נחשים הם פויקלותרמיים (או במינוח השגוי 'בעלי דם קר') כשאר הזוחלים, זאת אומרת שטמפרטורת גופם משתנה ביחס לסביבה ולכן פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה- כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין. גדול הנחשים הוא אנקונדה, שאורכו מגיע עד ל8 מטרים.

רביה

נחשים מתרבים בדרך כלל בקיץ או באביב. הנקבה משחררת פרומונים המושכים את הזכרים אליה. הזכרים מתלפפים סביב הנקבה בתופעה הנקראת 'כדור הזדווגות'. לא ברור כיצד הנקבה בוחרת את הזכר, אך לאחר מכן מתיישר אחד הזכרים מתחת לנקבה במקביל לה ומפרה אותה. הנקבה מטילה בין 2 ל100 ביצים, תלוי במין (זן) הנחש. הביצים מאורכות רכות ודקות. לאחר חודש עד חודשָים הצאצאים בוקעים מן הביצים בעזרת שן מיוחדת אשר נופלת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתם בגופן ומשריצים את צאצאיהם.

תזונה

שן הנחשים כולם אוכלי בשר. נחש הבחנינים החי בדרום מזרח אסיה הוא היחיד אשר מגוון את ארוחותיו בפירות ומזון צמחי. הקטנים שבנחשים אוכלים חרקים והגדולים שבהם כאנקונדה ניזונים אף מחזירים קטנים, ארנבים ואופוסומים. תועדו נחשי אנקונדה שטרפו תנין צעיר. בשל היותם פויקלותרמיים, נחשים מעכלים את מזונם לאט, ולכן גם אוכלים לעיתים רחוקת יחסית. האנקונדה החיה בדרום אמריקה אוכלת בממוצע אחת לשישה חודשים. לנחשים אין שיני לעיסה ולכן צריכים לבלוע את הטרף בשלמותו. כדי להתגבר על מכשול זה פיתחו רוב הנחשים אמצעי מיוחד, הנחשים פורקים את לסתותיהם ובכך מגדילים את רוחב פתיחת הפה שלהם ומאפשרים למזון גדול להיכנס. לאחר הכנסת המזון לגופם, מערך שרירים מפותח מוחץ את הטרף ומחליף את שיני הלעיסה. ישנם נחשים המתמחים באכילת ביצים ומשתמשים ב'טריק' זה כדי לבצע את המלאכה. הם פורקים את לסתותיהם ומרחיבים את פיהם לגודל עצום, לאחר מכן הם משתמשים בחוליותיהם כדי לשבור את הביצה. את תוכן הביצה הם מעכלים ואת קליפתה יורקים.

ציד

נחשים צדים בשתי דרכים מרכזיות:
- הכשה- המתה באמצעות ארס.
- חנק- המתה באמצעות התלפפות על הטרף וחסימת כלי הנשימה. מלבד דרכים אלו קיים מגוון שיטות לישום הדרכים כהתחפרות והסוואה.

הכשה

רק כ-400 ממיני הנחשים בעולם (כ-2300) ארסיים. ההכשה נעשית באמצעות נשיכה ע"י שיני ארס חלולות אשר קרוב לקצותיהן ישנו חור דרכו זורם הארס. הארס מיוצר בבלוטות הארס הנמצאות בראש הנחש ומוזרם לשיני הארס כאשר מופעל עליהן לחץ. הארס מוחדר בנשיכה אל מערכת הדם של הקורבן ופוגע ברקמות מסוימות בגוף, תלוי בסוג הנחש. יש אשר ארסם פוגע במערכת העצבים של הקרבן, ויש אשר גורמים לפגיעה ברקמות הריאה של הטרף ומציפים את ריאותיו, במקרה זה הטרף ימות מחנק. ישנם מיני נחשים אשר אינם משתמשים בארס כדי להרוג כקוברה היורקת. נחש זה יורק אל עיניו של המאיים עליו, ארסו יכול לגרום לעיוורון.

חנק

נחשים ההורגים את טרפם בחנק הם נחשים שאינם ארסיים. נחשים אלה מתלפפים סביב טרפם בתנועה מהירה ולוחצים עליו עד לחסימת כלי הנשימה המביאה לחנק הטרף ולמותו. יש הסוברים כי האנקונדה, שהיא נחש חנק, לוחצת על טרפה בחוזקה עד שהדם מפסיק לזרום בגוף הטרף והוא מת מדום לב.

תפוצה

בעולם קיימים כ-2300 מיני נחשים המחולקים ל-15 משפחות ופרוסים על כל היבשות למעט אנטארקטיקה. הנחשים מעדיפים ארצות חמימות, בארצות שבהם החורף קר מידי הם נכנסים לתרדמת חורף. רוב הנחשים חיים ביבשה, אבל ישנן גם נחשי מים החיים בים. נחשי מים בדרך כלל הם מאוד ארסיים, אבל אינם תוקפניים.

תפוצת הנחשים בישראל

בישראל 38 מיני נחשים המחולקים ל-7 משפחות-
- פתניים
- צפעוניים
- שרפיים
- זעמניים
- חנקיים
- נחשיליים
- נימוניים בישראל 8 נחשים ארסיים-
- פתן שחור
- צפע ארצישראלי
- אפעה מגוון
- צפע החרמון
- עכן גדול
- עכן קטן
- שפיפון הנגב
- שרף עין גדי הנחש הגדול בישראל הוא הזעמן השחור ממשפחת הזעמניים, אורכו המקסימלי הוא כ-2.40 מ'.

הנחשים בתרבות

הנחש מופיע לראשונה בספר בראשית בפרק ג', בסיפור על גירוש אדם וחווה מגן עדן: . הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את חווה לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מעץ הדעת. חווה אכן מתפתה ומפתה גם את בעלה. בעקבות המעשה, שלושתם נענשים. הם מגורשים מגן עדן ואילו הנחש מאבד את רגליו, תיאור עונשו: בסיפור זה מוסברות מסבר תופעות עליהן תמהו הקדמונים: # מדוע הנחש זוחל על גחונו ואין לו רגליים כמו לשאר החיות? # מדוע הנחש טועם בלשונו את הקרקע? # מדוע יש איבה בין בני האדם לנחש: הנחשים מכישים בני אדם ובני האדם הורגים בהם ופוחדים מהם? אנו יודעים היום שהתשובות שניתנו בסיפור זה אינן נכונות, אך סיפור זה קיבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. מלבד סיפור זה, גם מאפייניו של הנחש תרמו לתדמית הרעה שיצאה לו: עורו החלק והקשקשי, הזדחלותו הפתלתלה והשקטה, לשונו המחורצת, ראשו המחודד ועיניו המבשרות רע, התקפות הפתע וההתנגנבות שלו וכן ארסו הרעיל והקטלני. גם בסדרת ספרי הארי פוטר הנחש משמש כסמל לרוע: זהו הסמל של בית סלית'רין והחיה האהובה על לורד וולדמורט, שיכול אף לדבר עם נחשים. בנוסף, בספר הארי פוטר וחדר הסודות, וולדמורט משתמש במפלצת דמויית-נחש בשם בסיליסק כדי להטיל אימה על הוגסוורטס. באופן אירוני, הנחש הוא סמל לרפואה, זאת אולי בגלל הארס שלו - שלעיתים יכול לשמש כסם מרפא. סיבה אחרת לכך יכולה להיות נחושתן - נחש הנחושת שמשה רבנו בנה במדבר במצוות ה' על מנת להציל את בני ישראל ממגפה שהנחית עליהם אלוהים כעונש. בקרב יחידות צבאיות, הנחש לא סובל ממוניטין רע. שמו כצייד חמקמק וקטלני היווה השראה לעשרות יחידות קרביות שבחרו בסמלים ושמות של נחשים על מנת להגדיל את גאוות היחידה שלהם, להעלות את המוניטין ולהפחיד את האויב. תופעה זו קיימת גם בצה"ל. בחיל האוויר הישראלי שמות מסוקי הקרב נקראים על שמות נחשים: "צפע" (AH-1 קוברה), "פתן" (AH-64 אפאצ'י) ו"שרף" (אפאצ'י לונגבו). הסמל בתג של חטיבת הצנחנים הוא נחש מכונף.

ראו גם

אקולוגיה - בסיליסק קטגוריה:חיות בתנ"ך קטגוריה:קשקשאים
- ja:ヘ