:: wikimiki.org ::

חמצן

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שמספרו האטומי 8 וסמלו הכימי O.

תכונות

טמפרטורת ההתכה של חמצן היא 218.79- מעלות צלזיוס וטמפרטורת הרתיחה שלו היא 182.96- מעלות צלזיוס. מסתו האטומית 15.9994 וסידור האלקטרונים שלו הוא 2,6. הערכיות של החמצן היא 2-. החמצן הוא יסוד אל-מתכתי המופיע בצורתו הטבעית כמולקולת O₂, ובטמפרטורת החדר כגז. לחמצן נוזלי ומוצק צבע כחול בהיר ולאוזון (O₃) נוזלי ומוצק צבע כחול כהה. לצורה אלוטרופית חדשה של חמצן, O₄ יש צבע אדום כשהיא מוצקה. O₄ מופק בהפעלת לחץ של 20 גיגא-פסקל על O₂. צורה זו של חמצן היא חומר מחמצן חזק יותר מאוזון או חמצן אטמוספרי.

שימושים

חמצן הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר אחרי פלואור ולכן הוא משמש לעיתים קרובות כחומר מחמצן. חמצן נוזלי הוא חומר מחמצן בטילים. תערובת 50% חמצן ו-50% גז צחוק (N₂O) משמשת כחומר הרדמה ברפואת שיניים. החמצן משמש גם לתהליכים תעשייתיים שונים, בהם הוא משמש דלק, כגון ריתוך, ייצור פלדה והפקת מתנול.

היסטוריה

חמצן התגלה על ידי כימאי ופילוסוף פולני (Michał Sędziwój) במאה ה-16. מאוחר יותר חמצן התגלה שוב על ידי הכימאי השוודי קרל וילהלם שלה בשנת 1772, אך עבודתו לא פורסמה עד לאחר שהאנגלי ג'וזף פריסטלי "גילה" באופן עצמאי את החמצן ב1774. פריסטלי פרסם את ממצאיו ב-1775 ושלה ב-1777.

צורה בטבע ותפקיד ביולוגי

חמצן הינו אחד היסודות הנפוצים בטבע ומהווה 21% מהאוויר על פני כדור הארץ. לחמצן חשיבות מכרעת עבור קיום החיים הארציים, מסיבות רבות שחלקן:
- החמצן הטהור משמש לנשימת עולם החי, הזקוק לו על מנת לשרוף מזון ולהפיק אנרגיה לקיום חייו.
- החמצן מהווה חלק ממולקולת הפחמן הדו-חמצני (CO₂), הדרוש לתהליך הפוטוסינטזה, המאפשר את קיומו של עולם הצומח.
- החמצן הוא מרכיב במולקולת המים (H₂O), החיוניים לכל קיום אורגני.
- אחד הביטויים של החמצן בטבע הוא גז האוזון (O₃), המסנן קרינה אולטרה סגולה. תהליך ההתרכבות של חומר אורגני עם חמצן נקרא בעירה, וכתוצר שלו משתחרר פחמן דו-חמצני (בבעירה במחסור בחמצן - פחמן חד-חמצני). תהליך זה, כאמור, הוא המאפשר המרת מזון לאנרגיה, בתהליך הנקרא נשימה אירובית (בניגוד לנשימה אנאירובית). ביצורים מורכבים המכילים מחזור דם, ישנם תאים מיוחדים שתפקידם לסייע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, ונקראים תאי דם אדומים. את תהליך הבעירה גילה הכימאי הצרפתי אנטואן לבואזיה. במאה ה-18 האמינו הבריות כי כשהחומר בוער הוא פולט גז לא נראה בעל מסה שלילית המכונה פלוגיסטון. לבואזיה הוכיח בניסוייו כי הבעירה אינה אלא התרכבות של החומר הבוער עם החמצן שבאויר. תוצר תהליך התרכבות של חמצן עם חומר נקרא תחמוצת (לדוגמא: פחמן דו-חמצני, תחמוצת החנקן, תחמוצת הסידן וכד'). תהליך השיתוך של ברזל נקרא קורוזיה (corossion), ונחשב לתהליך הפוגע ביעילותן של מתכות מעובדות עבור האדם.

מבנה מולקולת החמצן

למולקולות חמצן, כאמור, מבנה דו-אטומי. במולקולה זו נוצר קשר מיוחד, שאינו הקשר הקוולנטי הכפול המתבקש. במולקולה זו קיים קשר קוולנטי יחיד, ושני אלקטרונים בודדים שאינם בזוג: . . :O - O: .. .. במולקולה זו מתקיימת פרמגנטיות החמצן: המשיכה בין האטומים גדולה בהרבה מבקשר קוולנטי יחיד, בזכות האלקטרונים הבודדים. למעשה, מדובר בקשר קוולנטי אחד ושני קשרים תלת-אלקטרניים, המתוארים בצורה הבאה: ... :O --- O: ...

אמצעי זהירות

חשיפה לריכוזי חמצן הגבוהים מריכוזו באוויר מסוכנת ויכולה לגרום לעיוורון. נגזרות מסוימות של חמצן, כמו אוזון (O₃), מי חמצן (H₂O₂), על תחמוצות שונות ועוד הם חומרים מסוכנים. נגזרות חמצן נוטות ליצור בגופנו רדיקלים חופשיים, בעיקר בתהליכים מטבוליים. מכיוון שהם יכולים לגרום נזק לתאים ולDNA, הם עלולים לגרום לסרטן ולהזדקנות (בניגוד לסרטן, זהו תהליך טבעי).

קישורים חיצוניים

- [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7302 חמצן בספריה הוירטואלית של מט"ח]
- [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/O/index.html חמצן ב-Webelements (אנגלית)]
- [http://www.josephpriestley.info מידע על ג'וזף פריסטלי (אנגלית)] קטגוריה:יסודות כימיים קטגוריה:אל-מתכות als:Sauerstoff ja:酸素 ko:산소 ms:Oksigen simple:Oxygen th:ออกซิเจน

יסוד כימי

יסוד כימי או בקיצור, יסוד, הוא חומר שמורכב מאטומים בעלי אותו מספר של פרוטונים בגרעין. מספר זה הוא המספר האטומי של היסוד. דוגמה: כל האטומים שלהם שישה פרוטונים בגרעין הם אטומים של היסוד פחמן, וכל האטומים עם 92 פרוטונים בגרעין הם אטומים של היסוד אורניום. הדרך המקובלת ביותר להציג את רשימת היסודות בדרך מסודרת היא הטבלה המחזורית של היסודות. המדע העוסק בחקר היסודות ותכונותיהם הוא מדע הכימיה.

ראו גם

- יסודות כימיים (לפי שם)
- יסודות כימיים (לפי מספר אטומי)
- מונחים במבנה האטום Category:כימיה
- ja:元素 ko:화학 원소 ms:Unsur kimia simple:Element th:ธาตุเคมี

אלקטרון

האלקטרון (סימונו המדעי ^-e) הוא חלקיק תת-אטומי. באטום, האלקטרונים מקיפים את גרעין הפרוטונים והנייטרונים. בעל מטען חשמלי שלילי. האלקטרון הוא הנושא את המטען החשמלי בזרם חשמלי במוליך. מסתו זניחה ביחס למסת הפרוטון והנייטרון. האלקטרון שייך לקבוצה של חלקיקים תת-אטומיים בשם לפטונים, שהם ככל הנראה חלקיקים אלמנטריים (כלומר, לא ניתן לחלק אותם לחלקיקים קטנים יותר). לאלקטרון יש ספין שערכו 1/2, מה שאומר שהוא פרמיון, כלומר - מציית לעקרון האיסור של פאולי. במכניקת הקוונטים, האלקטרון מתואר ע"י משוואת דיראק. במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, הוא יוצר זוג יחד עם נייטרינו אלקטרוני, תוך שהם מגיבים דרך הכוח הגרעיני החלש. לאלקטרון יש שני שותפים נוספים, עם אותו מטען אך מסה גבוהה בהרבה: המואון והטאו. האנטי-חלקיק של האלקטרון הוא הפוזיטרון. לפוזיטרון יש את עוצמת מטען חשמלי הזהה לזו של האלקטרון, רק שהוא חיובי ולא שלילי. יש לו גם מסה וספין הזהים לאלה של האלקטרון. כשאלקטרון ופוזיטרון נפגשים, הם עשויים לאיין זה את זה, ולשחרר שתי קרני גמא של פוטונים, כשלכל אחת אנרגיה של 0.511 MeV. ישנם תיאורטיקנים המאמינים שהאלקטרון עשוי להיות חור שחור קטן מאוד.

תכונות

דואליות

אלקטרונים יכולים להציג תכונות של חלקיקים וגם של גלים. אלקטרון שקשור לגרעין מתנהג כגל עומד.

חשמל

לאלקטרון יש מטען חשמלי שלילי של -1.6 × 10^-19 קולון, ומסה של בערך 1 E-31 kg 9.10 × 10^-31 קילוגרם. (0.51 MeV/c²), שזה 1/800 ממסת הפרוטון. ההערכה היא שמספר האלקטרונים שיכולים להכנס ביקום המוכר לנו הוא ¹³⁰ 10. כשאלקטרונים נעים, חופשיים מגרעיני אטומים, וישנה זרימה, הזרימה נקראת חשמל או זרם חשמלי. ניתן להשוות זאת לקבוצת כבשים הנעה יחד צפונה, בעוד שהרועים נשארים מאחור. ניתן למדוד מטען חשמלי בעזרת אלקטרומטר. זרם חשמלי ניתן למדוד בעזרת גלבנומטר. מה שנקרא "חשמל סטטי" אינו זרימת האלקטרונים כלל וכלל. בשמו המדויק יותר, "מטען סטטי", הוא מתייחס לגוף שיש בו יותר או פחות אלקטרונים ממה שדרוש בכדי לאזן את המטען החיובי של הגרעין. כשיש עודף אלקטרונים, נאמר על הגוף שהוא "טעון שלילית". כאשר יש פחות אלקטרונים מאשר פרוטונים, נאמר על הגוף שהוא "טעון חיובית". כאשר מספר האלקטרונים ומספר הפרוטונים שווה, נאמר על הגוף שהוא "נייטרלי".

גילוי האלקטרון

הפיזיקאי ג' ג' תומסון הושפע מעבודותיהם של ג'ימס מקסוול ווילהלם רנטגן בנושא קרני רנטגן. הוא הסיק שהקרינה הנפלטת מקתודה מורכבת מחלקיקים טעונים מטען שלילי, שלהם הוא קרא "גופיפים" (corpuscles), ושהיום ידועים כאלקטרונים. קדם לו ג' ג'ונסון סטוני, שהעלה השערה בדבר קיומו של האלקטרון כיחידת מידה באלקטרוכימיה, אבל תומסון הבין שהאלקטרון הוא חלקיק תת אטומי, הראשון שנתגלה. תגליתו התפרסמה ב1897 ועוררה התרגשות בקהיליה המדעית, והובילה בסופו של דבר לזכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1906.

כימיה

האלקטרונים משמשים ליצירת קשר קוולנטי, שהוא סוג של קשר כימי בין אטומים. הבסיס ליצירת קשר קוולנטי הוא הנטייה של אטומים מסויימים להגיע למצב נייטרלי של אטום גז אציל באמצעות הוספת אלקטרונים. נטייה זו מתאפיינת בתכונתם של האלקטרונים סביב האטום להתפרס באורביטלים (מסלולים), בהם עשויים להיות עד שני אלקטרונים. ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר בכל אטום (מלבד מימן והליום) נמצאים ארבעה אורביטלים, מתוכם עשויים להתקיים אורביטלים בהם זוגות של אלקטרונים, ואורביטלים בהם אלקטרונים חופשיים. (ראו הרחבה בערך קשר קוולנטי).

ראו גם

- חלקיק תת-אטומי
- פרוטון
- נייטרון
- האפקט הפוטואלקטרי
- מונחים במבנה האטום
- מיון החלקיקים
- המודל הסטנדרטי category:כימיה קטגוריה:לפטונים קטגוריה:תגליות ja:電子 ko:전자 simple:Electron th:อิเล็กตรอน

מולקולה

מולקולה (או פרודה): מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי. המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת כימית ששומר על תכונותיה. מולקולה עשויה להיות מורכבת מאטומים זהים כמו מולקולת חמצן, O₂, שמורכבת משני אטומי חמצן, או מאטומים שונים כמו מולקולת מים H₂O. היא יכולה להיות מורכבת משני אטומים כמו מולקולת החמצן, מעשרות אטומים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA. המולקולה יכולה להיות מתוארת ע"י הנוסחה האמפירית שלה שמתארת כמה אטומים מכל סוג יש בה. כך הנוסחה האנליטית של מים היא כאמור H₂O. אולם עבור מולקולות מסובכות הנוסחה האמפירית אינה מספיקה בשביל לתאר באופן ייחודי את המולקולה. כך אותה נוסחה אמפירית C₂H₆O יכולה לתאר שני חומרים בעלי תכונות שונות לחלוטין כמו אתנול שנוסחתו הכימית היא CH₃CH₂OH, ואתר דו-מתילי CH₃OCH₃.

מולקולה חד אטומית

מולקולה חד-אטומית היא מולקולה בה נמצא אטום יחיד. האטום המרכיב את המולקולה הוא בד"כ גז אציל. הסיבה לכך שגזים אצילים יוצרים מולקולה חד אטומית היא בכך שהשאיפה הטבעית של האטומים למילוי רמת האנרגיה האחרונה, הקרויה גם "רמת הערכיות", לא קיימת אצלם מכיוון שרמת הערכיות שלהם כבר מלאה, והם לא פעילים מבחינה כימית. למולקולה החד-אטומית ישנה חשיבות גדולה בחקירת קשרים כימיים ובגילוי קשר ואן דר וואלס.

ראו גם

- מיון החלקיקים קטגוריה:כימיה קטגוריה:חלקיקים מרוכבים als:Molekül ja:分子 ko:분자 simple:Molecule th:โมเลกุล

אלוטרופ

(מימין) ויהלום]] אלוטרופיה (Allotropy) היא תכונה של חומרים מסוימים, אשר מופיעים בצורות ובמבנים שונים. המושג מתייחס ליסודות כימיים טהורים, ולא לתרכובות. להלן כמה דוגמאות:
- קיימים לפחות 40 אלוטרופים שונים של פחמן, רבים מהם נתגלו לאחרונה בלבד (פולרין, למשל). שלושת האלוטרופים הידועים ביותר של פחמן הם יהלום, גרפיט ופחם. למרות השוני העצום בתכונות הפיזיקליות של חומרים אלו (גרפיט הוא החומר הרך המשמש לייצור עפרונות והמכונה לעתים בטעות "עופרת"; יהלום, לעומתו, הוא החומר הקשה ביותר עליו ידוע לאדם), שלושתם מורכבים מאטומים של פחמן בלבד. הסידור של האטומים, לעומת זאת, שונה בין שלושת האלוטרופים, והוא זה שקובע חלק גדול מתכונות החומר. בגרפיט, למשל, מסודרים אטומי הפחמן בשכבות בעלות קשר רופף ביניהם, דבר הגורם להן להחליק האחת על גבי השנייה - מכאן הרכות של הגרפיט. בניגוד ליהלום ופולרין, אשר הינם חומרים גבישיים, פחם הינו חומר אמורפי - אטומיו אינם מסודרים בצורה מוגדרת כלשהי. המונח אלוטרופ כולל, לפיכך, גבישים וחומרים אמורפיים כאחד. גבישיים
- חמצן קיים בשני אלוטרופים ידועים: כמולקולה דו-אטומית (O₂) וכמולקולה תלת-אטומית (O₃) הידועה בשם אוזון. בנוסף, בתנאי לחץ גבוהים במיוחד (מעל ל-20 מיליארד פסקל) קיים החמצן בצורת מולקולה ארבע-אטומית המכונה "חמצן אדום", לציון צבעו של אלוטרופ זה. מכאן שאלוטרופ יכול להתייחס למולקולות של יסוד מסויים בעלות מספר שונה של אטומים, וכן למצבי צבירה שונים (חמצן ואוזון הינם גזים וחמצן אדום - מוצק).
- לגופרית אלוטרופים רבים, חלקם גבישיים (גופרית רומבית וגופרית מונוקלינית, S₈), חלקם אמורפיים. במולקולות גופרית יכול להופיע מגוון רב של מספרי אטומים (S₁₂ ו-S₇, למשל. האחרון הוא האלוטרופ המקנה לגופרית את צבעה הצהוב). אלוטרופים שונים האחד מהשני בתכונות פיזיקליות נוספות (גרפיט, למשל, מוליך חשמל ואילו פחם ויהלום אינם), ואף בתכונות כימיות: לחמצן אדום, למשל, נטייה חזקה יותר להגיב עם חומרים אחרים מאשר לחמצן דו-אטומי. המונח בעל המשמעות הדומה פולימורפיזם במדע החומרים הוא הרחבה של מושג האלוטרופיה וכולל גם תרכובות המופיעות בצורות ובמבנים שונים. קטגוריה:כימיה ms:Alotrop ja:同素体

פסקל (מידה)

פסקל היא יחידת מידה סטנדרטית (כלומר, שייכת ליחידות SI) למדידת לחץ. סימולה

\ Pa

. פסקל אחד שווה לניוטון למטר מרובע. בניסוח מתמטי:

\ Pa=\frac

. היות וניוטון היא היחידה למדידת כוח או משקל, פירושו של לחץ הוא "כח (או משקל) ליחידת שטח". ההגדרה הבסיסית ביותר של פסקל, המבוססת על שבע היחידות הבסיסיות, היא:

\ \frac

. היחידה קרויה על שמו של המתמטיקאי הצרפתי בלז פסקל.

ראו גם

- SI קטגוריה:יחידות מידה

פלואור

פלואור הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים. סמלו הכימי F ומספרו האטומי הוא 9.

תכונות

הפלואור מצוי במצב של גז בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס; צבעו צהוב בהיר והוא בעל ריח חריף. פלואור הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר; לפיכך זהו היסוד הפעיל ביותר והוא מגיב בקלות עם חומרים אחרים. זהו אחד היסודות הבודדים היוצרים תרכובות עם גזים אצילים, ואחד משלושת היסודות היחידים (לצד חמצן וחנקן) המסוגלים ליצור קשרי מימן. באוויר לח פלואור מגיב עם מים ויוצר חומצה פלואורית מסוכנת. בתמיסות נוצר יון פלואור

\ F^-

. יונים אחרים הם קומפלקסים של פלואור כמו

\ FeF_4^-

או

\ H_2F^+

. תרכובות של פלואור ומתכתות יוצרות את המלחים היציבים ביותר.

שימושים

לפלואור הרבה שימושים, להלן מפורטים כמה מהם:
- פלואור הוא אחד המרכיבים בתהליך הייצור של טפלון.
- גזים כמו פראון מכילים פלואור (

\ CCl_3F

).
- עם חומצה פלואורית (

\ HF

) חורטים על זכוכית, כמו למשל על נורה
- לפלואור שימושים בתחום ייצור המוליכים למחצה
- תרכובות פלואור-כלור-מימן-פחמן משמשים כנוזלי קירור במזגנים ומקררים. לאחרונה ישנה מגמה להוציא חומרים אלו משימוש ולעבור לחומרים בטוחים יותר מכיוון שהתגלה שגזים אלו פוגעים בשכבת האוזון
- נתרן פלואורי שימש בעבר בתור חומר הדברה, בעיקר נגד תיקנים
- תרכובות פלואור מוספות לעיתים קרובות למשחת שיניים, במקומות מסוימים אף מוסיפים פלואור למי השתיה.
- F-18, איזוטופ רדיואקטיבי שפולט פוזיטרונים כשהוא מתפרק. מדעני חלל בארה"ב חקרו את פלואור בשנות ה־60 המוקדמות, הם חשבו שהוא יוכל לשמש כחומר דוחף בטילים. הניסוים ניכשלו מכיוון שהיה קשה לטפל בפלואור.

היסטוריה

סידן פלואורי תואר ב־1529 ע"י Georgius Agricola כחומר ריתוך (Flux), חומר זה סייע לרתך למזג מתכות או מינרלים. ב־1670 Schwandhard גילה שניתן לחרוט על זכוכית עם סידן פלואורי שעובד בחומצה. Karl Scheele ועוד חוקרים רבים אחרים כגון Humphry Davy, Gay-Lussac, Antoine Lavoisier וLouis Thenard עשו ניסויים בחומצה פלואורית שהכינו מסידן פלואורי וחומצה גפרתית מרוכזת. בסופו של דבר הבינו שחומצה פלואורית מכילה יסוד לא ידוע. יסוד זה לא הופק שנים רבות מכיוון שהוא מאוד פעיל, מיד לאחר שמפרידים אותו מחומר אחד הוא מגיב עם חומר אחר. ב־1886 פלואור בודד ע"י Henri Moissan, כמעט לאחר 74 שנים של ניסיונות. ניסיונות אלו עלו למספר חוקרים בבריאותם ואפילו בחייהם. Henri Moissan זכה בפרס נובל בכימיה ב־1906. השימוש הראשון בפלואור היה בפרויקט מנהטן במלחמת העולם השניה, שתרכובת אורניום ופלואור (

\ UF_6

) עזרה בהפרדה של האיזוטופ אורניום-235 מאורניום-238. היום משתמשים ב

\ UF_6

לא למטרות מלחמה ומייצרים בעזרתו אורניום מועשר שהוא דלק גרעיני לכורים גרעיניים (להפקת חשמל).

תרכובות

פלואור מוחלף לעיתים קרובות עם אטום מימן בתרכובות אורגניות, מכך שלפלואור הרבה תרכובות. תרכובות פלואור וגזים אציליים יוצרו לראשונה ע"י Neil Bartlett ב־1962 - התרכובת

\ XePtF_6

הייתה הראשונה. תרכובות פלואור עם קריפטון ורדון יוצרו גם הן.

אמצעי זהירות

פלואור טהור מסוכן מאוד ויכול לגרום לכוויות כימיות קשות במגע עם העור. גם מימן פלואורי מצריך טיפול מיוחד וצריך להמנע ממגע עם העור והעיניים. פלואור ויוני פלואור מאוד רעילים. לפלואור טהור יש ריח חריף ועוקץ שנחשף בריכוז נמוך כמו 20

\ \frac

קישורים

- [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/F/index.html WebElements.com – Fluorine]
- [http://education.jlab.org/itselemental/ele009.html It's Elemental – Fluorine]
- [http://www.chemie-master.de/pse/pse.php?modul=F Picture of liquid fluorine – chemie-master.de]
- [http://www.chemsoc.org/viselements/pages/fluorine.html Chemsoc.org]
- [http://nautilus.fis.uc.pt/st2.5/index-en.html Periodic Table of Elements]
- [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=193986&sid=16 בלדד השוחי מסביר על מזגנים] קטגוריה:יסודות כימיים קטגוריה:הלוגנים ja:フッ素 ko:플루오르 th:ฟลูออรีน

דלק

דלק הוא חומר שאצורה בו אנרגיה פוטנציאלית רבה, שההעברה שלה לצורה אחרת של אנרגיה (חום, אנרגיה קינטית, אנרגיה חשמלית או כל טיפוס אחר של אנרגיה) היא קלה ויעילה. בדרך כלל העברה כזאת מתבצעת בצורה של שריפה, ודלק הוא פשוט חומר המשחרר אנרגיה רבה בשעת שריפתו. ישנם סוגים רבים של דלקים. דלקים מוצקים כמו פחם או עץ, שהם חומרים דליקים היוצרים אנרגיית חום. פחם היה משמש בעבר להנעת רכבות קיטור. עץ לעומתו משמש בדרך כלל לחימום ביתי ותעשייתי, אולם כיום השימוש בדלקים אלה הולך ופוחת. דלקים נפוצים אחרים, שאינם מוצקים, הם הנפט והגז, כאשר לשניהם יש מספר וריאציות. שני הדלקים משמשים ליצירת חשמל בתחנות חשמל, להנעת מכוניות ועוד. בכל מקרה, דלק אינו חייב להיות חומר דליק או שריף בהכרח. לעיתים משתחררת האנרגיה האצורה בחומר ללא שריפה. למשל, בתהליך של ריקאציה גרעינית עובר הדלק ביקוע, מה שמספק מקור אנרגיה מצויין ללא שריפה. בנוסף, בכוכבים (כמו השמש שלנו) מימן הוא הדלק המשמש להיתוך גרעיני. הדלק המשמש לאספקת אנרגיה בגוף האדם הוא פחמימות ושומן.

ראו גם

- דלק נוזלי
- דלק מוצק
- בנזין Category:אנרגיה ja:燃料 ko:연료 simple:Fuel

פלדה

thumb פלדה היא סגסוגת של מתכות, שרובה מורכבת מברזל, ומעט פחמן (0.04%-2.25%), ולעתים מוסיפים לסגסוגת הפלדה יסודות אחרים, כמו צורן, מגנזיום, מנגן, כרום וניקל. בעזרת שינוי של שיעורי תוספות אלה, אפשר להפיק סוגים שונים של פלדות בעלות תכונות מיוחדות, כמו: קשיות, גמישות, עמידות בפני חום וכימיקלים ועוד. הפלדה מצטיינת בחוזקה ובגמישותה, לעומת הברזל. פלדה משמשת לייצור מוצרים רבים: מכוניות, גשרים, מסמרים, קפיצים, להבים של סכינים, כלי-עבודה, מחטים וכדומה. אחד מסוגי הפלדה הנפוצים הוא פלדת אל חלד, שבה יש כרום בשיעור של 10.5% לפחות, והיא עמידה בפני חלודה. חלודה קטגוריה:המצאות ja:鋼 simple:Steel

כימאי

כימאי הוא אדם העוסק בכימיה.
השם נגזר ממונח ישן יותר - אלכימאי, שעסק באלכימיה. באנגלית בריטית המונח chemist משמעותו גם רוקח. הכשרה למקצוע כימאי ניתנת בשלושה מסלולים:
- באוניברסיטאות, במסגרת המחלקה לכימיה, בהתמחויות שונות (כימיה אורגנית, כימיה פיסיקלית וכדומה). בישראל מתקיימים לימודי כימיה בכל האוניברסיטאות, מלבד אוניברסיטת חיפה.
- בבתי ספר להנדסה, במסגרת המחלקה להנדסה כימית
- בבתי ספר להנדסאים, לתואר הנדסאי כימיה. כימאים פעילים באוניברסיטאות, בהוראה ובמחקר בענפי הכימיה הרבים. כימאים מועסקים גם בתעשייה הכימית ובתעשיית התרופות. ראו גם: רשימת כימאים Category:כימיה Category:מדענים Category:מקצועות

פילוסופיה

פילוסופיה הינה התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר. מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו = אהבה, ומהמילה סופיה = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע את מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקראטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

ראו גם

- ספקנות
- פירסומים חשובים בפילוסופיה
- זרמים בפילוסופיה
- רשימת פילוסופים

קישורים חיצוניים

- [http://www.utm.edu/research/iep אנציקלופדית הפילוסופיה של האינטרנט]
- [http://www.newacropolis.org.il/ אתר אקרופוליס החדשה] - בית ספר לפילוסופיה בדרך הקלאסית
- [http://www.geocities.com/philolinks/philolinks.html מאגר קישורים בנושא]
- ja:哲学 ko:철학 ms:Falsafah simple:Philosophy th:ปรัชญา

פולין

רפובליקת פולין היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, צ'כיה וסלובקיה בדרום, אוקראינה ובלארוס במזרח וליטא, רוסיה (מחוז קלינינגרד) והים הבלטי בצפון. המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגליונית, כאשר פולין הייתה אחד המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא הצביע עבור חוקת מאי של פולין, החוקה הראשונה הכתובה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, פולין חדלה מלהתקיים לאחר שחולקה ע"י שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה. היא קיבלה ריבונות מחדש ב-1918 לאחר חתימתו של חוזה ורסאי ונקראה הרפובליקה השניה של פולין. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 בבחירות החופשיות למחצה הראשונות מאז מלחמת העולם השנייה השתתפה תנועת הסולידריות, וזו הנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן הוקמה הרפובליקה השלישית של פולין, ובשנת 1997 נוסדה חוקה חדשה. ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

מקור השם

שמה המקורי של פולין בפולנית הוא "ז'צפוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska). השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל הלאומיות "פולצי" (Polacy), הם ממקורות סלאביים. הדעה הרווחת טוענת שהשם פולסקה הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאני" (Polanie) שהקים את המדינה הפולנית במאה ה-10 (פולין הגדולה). שם השבט כנראה הגיע מן המילה הסלאבית "פּוׁלֶה" (pole) שפירושה שדה, או שאולי השם הגיע מהשם השבטי "גופלאני" (Goplanie) - אנשים שהיו חיים מסביב לאגם גופלו -
ישנה דרשה עממית של השם היהודי "פולניה" לפיה משמעות השם היא ששם ישב אלוהים (פה-לן-יה), ואולם למעשה זוהי הטיה שרווחה בעברית לשמות מדינות כמו גרמניה, הונגריה, בולגריה וכד'.

היסטוריה

המדינה הפולנית החלה לרקום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 תחת שלטונה של שושלת פיאסט. במאה ה-12 נחלקה פולין למספר מדינות קטנות יותר אשר נהרסו ונשדדו ע"י הצבא המונגולי ב-1241. תחת שלטון השושלת היגלונית, התהוותה ברית בין פולין לליטא. במאה ה-16, בעקבות הברית (שנודעה בשם "האיחוד של לובלין") החל תור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט שלהם ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם, אף על פי ששרתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה. מאז ועד היום חופש הוא ערך נעלה בעיני הפולנים והם נוהגים לכנות את ארצם המדינה של האנשים החופשיים. מאמצע המאה ה-17 ועד לסוף 1699 נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות של שכניה השבדים, העותמנים, הרוסים, והטרנסילבנים ומלחמות פנימיות כנגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, מה שהביא למצב של חצי-אנרכיה בעידודה של תקופת ההשכלה קמה בפולין תנועה לתיקון המצב בפולין, מה שהביא לבסוף לייסודה של החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת ה-3 במאי). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795 שלבסוף חיסלו את המדינה. בעתות הכיבוש, נערכו כמה מרידות של הפולנים (ראה רשימה של מרדים פולניים). לאחר מלחמות נפוליון הוקמה פולין מחדש תחת השם "הדוכסות של ורשה", וזו נשלטה בידי הצאר הרוסי כפולין הקונגרסאית, וזו החזיקה בחוקה ליברלית. בכל מקרה, הצארים הרוסים אט אט שללו את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה פולין סופחה לרוסיה. קרקוב, לעומת זאת, נשארה כשריד לחופש ולחירות הפולנים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 מתוך 14 הנקודות של נשיא ארה"ב, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, פולין זכתה לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה. הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה כשצבאות גרמניה וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בתקופה זו הפולנים סבלו מאוד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה, פולין היא זו שאחוז ההרוגים בה מתוך כלל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים, מחצית מהם פולנים יהודים. גבולות פולין הועתקו מערבה- הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייס. אחרי תזוזה זו, שטחה של פולין קטן ב-76,000 קמ"ר, או ב-20% משטחה לפני המלחמה. כמו-כן, התזוזה הביאה להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים. לבסוף, פולין הפכה, לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית. ברית המועצות הביאה ממשלה קומוניסטית חדשה לפולין, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין. ב-1956 המשטר בפולין הפך להיות יותר ליברלי, תוך שהוא משחרר המוני אנשים מהכלא ומעניק מספר חירויות לאזרח. מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שעם הזמן הפך לכוח פוליטי. תנועת ה"סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות ולך ולנסה זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990. כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, הפכה לאחת מהבריאות מכלכלות מרכז אירופה. זכויות אדם נוספות הוענקו לאזרחי פולין. פולין הייתה למדינה הראשונה מהגוש הקומוניסטי שקיבלה דירוג של תוצר מקומי גולמי לפני 1989. פולין הצטרפה לברית נאטו ב-1999. אזרחי פולין אמרו 'כן' לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003. פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

פוליטיקה

כבר באלף השני לפני לספירה חיו שבטים סלאביים שונים באגן הוויסלה. הארגון השבטי נשאר באזור עד שבין השנים 800 - 900 התאחדו השבטים למספר מדינות (נסיכויות) שביניהם מדינת הוויסלנים אשר קיבלה את הנצרות והצליחה להמיר את שכנותיה. מונרכיה מאוחדת נוצרית הוקמה שהנסיך מיישקו הראשון מבית פיאסט בשנת 936 היה לדוכס השבטים הפולנים והתנצר לשם יצירת ברית נישויים עם המונרכיה של צ'כיה. עד 1505 מונרכיה דומה כמו בראשתה שלטה בפולין בשנה הזו קיבלה פולין את "חוקת ראדום" אשר באה להסדיר את היחסים בין ה"מגנאטים" בעלי אחוזות הענק וה"שלאכטה" האצולה הזעירה. הוקם הפרלמנט הפולני הראשון, הסיים, בו ניתן ייצוג לשלאכטה והיה לאחד הפרלמנטים הקדומים בעולם. כל חוק חדש היה צריך את אישור הסיים, ולכל אציל ניתנה זכות וטו בהצעת חוק. מצב זה שרר למשך 67 שנים עד למותו של זיגמונד השני. בשנת 1572 לאחר מותו האצילים בחרו את הנריק השני לתפקיד המלך ובפולין הוקמה סוג של מונרכיה דמוקרטית בה כוחו של המלך צומצם והסיים, שהכיל רק אצילים, הוא זה שבהחלטות דמוקרטיות קבע את מהלך הממלכה עד לשנת 1791 בה נוסחה חוקת ה-3 במאי – החוקה המודרנית השניה בעולם.

כלכלה

בעקבות נסיון ההשתקמות שעברה כלכלת פולין לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאת פולין בעיצומו של מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי, למרות שלמעלה מ-30% מן המועסקים במדינה עדיין עוסקים בחקלאות. לאחר נפילת הקומוניזם במדינה נפגעו ענפי התעשייה המסורתיים של פולין כמו למשל ענף המכרות. אחוז האבטלה יחסית גבוה (11%), כמו גם שיעור האינפלציה (8%), אך עם כניסת פולין לאיחוד האירופי השוק הפולני מתייצב וצומח במהרה, באמצעות הבאת משקיעים זרים רבים למדינה ובאמצעות צמיחת ענף התיירות. ענפי התעשייה העיקריים בפולין כיום הם - ברזל, פלדה, מכרות פחם, מספנות, כימיקלים, מזון ומכונות. הגידולים החקלאיים העיקריים הם - חיטה, שיפון, תפוחי אדמה, משק חי.

גאוגרפיה

משק חי פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור הצפון אירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא 173 מטרים. עם זאת, גבולה הדרומי של הארץ מורכב מהרי הסודטים (ראה חבל הסודטים) והרי הקרפטים (הכוללים את רכס טאטרה, שם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בפולין- פסגת הר ריסי בגובה של 2,499 מ'). מס' נהרות גדולים חוצים את מישורי פולין, למשל הויסלה (או בשמו הפחות נפוץ, הויסטולה), האודר ועוד. כמו-כן, פולין גם מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ. פולין נהנית מאקלים ממוזג, כאשר החורפים גשומים מאוד, אך קשים במידה בינונית. הקיץ בפולין די נעים, אך לעתים לא רחוקות ישנם ממטרים (גשמים לזמן קצר).

דמוגרפיה

חלוקה אתנית: 97.6% פולנים, 1.3% גרמנים, 0.6% אוקראינים, 0.5% בלארוסים. חלוקה דתית: 95% קתולים, 5% רוסים אורתודוכסים, פרוטסנטים ואחרים.

לקריאה נוספת

- יהדות פולין
- היהודים בפולין הכבושה 1939-1941
- חסידי אומות העולם
- חסידים
- קרקוב קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Polen fiu-vro:Poola ja:ポーランド ko:폴란드 ms:Poland simple:Poland th:ประเทศโปแลนด์ zh-min-nan:Polska

שוודיה

ממלכת שבדיה היא מדינה נורדית בסקנדינביה, בצפון אירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, פינלנד מצפון-מזרח והים הבלטי והמפרץ הבוטני (Bothnia Bay) ממזרח. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שבדיה בהם היערות והשממות ההרריות.

היסטוריה

ממצאים ארכיאולוגים הוכיחו שהאזור שכעת מהווה את שבדיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים מלקטים שהתקיימו בעיקר על מה שהים סיפק להם. התאוריה שבמהלך תקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות נתמכת על ידי ממצאים ארכיאולוגים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות. במהלך המאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הויקינגית בשבדיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה משתרשת הנצרות באזור. ב-1389 אוחדו שבדיה, נורווגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קלמר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. ובמהלך המאה ה-15 התנגדה שבדיה לנסיונות לרכז את השלטון תחת מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. שבדיה פרשה לבסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה הקים מחדש את ההפרדה של בית המלוכה השבדי, דבר שהפך עובדה מוגמרת עם הכתרתו למלך ב-1523. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשבדיה. במהלך המאה ה-17 גדלה שבדיה להיות אחד מהכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, זאת בזכות השתתפותו של שבדיה תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס במלחמת שלושים השנה. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18 כשהאימפריה הרוסית הרחיבה אחיזתה בצפון אירופה במלחמת הצפון הגדולה שהסתיימה בסופו של דבר ב-1809 בפיצול מזרח שבדיה משאר הממלכה, מה שיצר את פינלד שכיהנה על תקן דוכסות רוסית. את ארוע זה ליווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדג (Riksdag). שבדיה (ולא שוויץ כפי שנהוג לעיתים לחשוב) היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה בה הייתה מעורבת שבדיה הייתה המערכה נגד נורווגיה ב-1814 מה שיצר איחוד בין המדינות בהנהגת שבדיה, האיחוד מכונה לרוב שבדיה-נורווגיה. האיחוד פורק בשנת 1905 די בשלום פרט לכמה מחלוקות שוליות. שבדיה נותרה נייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (פרט למלחמת החורף). גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שבדיה במדיניות זו וגם היום היא אינה שייכת לאף ברית או ארגון צבאי פרט לאימונים צבאיים בודדים במסגרת נאט"ו (למרות שהיא איננה חברה בארגון). ב-1995 הצטרפה שבדיה לאיחוד האירופי. בשנת 1996 שבדיה סיימה 'מלחמה' שנמשכה משנת 1648 נגד סאן מרינו (תחת הסכם שלום וסטפליה).

פוליטיקה

שבדיה היתה כמעט במשך מילניום מונרכיה כשתחום האוצר נמצא באופן מסורתי תחת שליטת הפרלמנט. ב-1866 שבדיה יישמה שיטה פרלמנטרית המורכבת משני בתים. הבית הראשון קרוי פורסטה קמרן (Första Kammaren) ונציגיו נבחרים על ידי חברי מועצה מקומיים. הבית השני קרוי אנדרה קמרן (Andra Kammaren) ונציגיו נבחרים באופן ישיר. סמכויות ביצועיות נחלקו בין המלך לבין מועצת היועצים שלו (Privy Council) עד לשנת 1680 בה הפך שלטון המלך לאבסולוטי. כתגובה למלחמה הצפונית הגדולה, החלה פועלת מערכת פרלמנטרית החל מ-1719 שהובלה בידי 3 סגנונות שונים של מלוכה חוקתית (1772, 1789 ו-1809. הפרלמנטריזם הופעל מחדש ב-1917 כשהמלך גוסטב החמישי, לאחר עשורים של מאבק, קיבל את זכות המפלגה בעלת המושבים הרבים ביותר בפרלמנט להקים ממשלה. רפורמה זאת לוותה על ידי חוק ההצבעה הכללית השווה. שהופעל החל מ-1918-21. הפרלמנטריזם נתמך על ידי יורשו, גוסטב השישי אדולף, עד אשר חוקה חדשה בשנת 1975 ביטלה למעשה את כוחו הפוליטי של המלך. באופן רשמי המלך נותר על כסאו, אולם תפקידו הפך סמלי וטקסי בעיקרו. המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשבדיה היא סוציאל דמוקרטית כשהיא משחקת תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917, לאחר שהרפורמיסטים וידאו את חוזקם הפוליטי והמהפכניים עזבו את המפלגה. הסוציאל דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשבדיה עד כדי כך שלרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה, ההסוציאל דמוקרטים בשבדיה שולטים בקבינט החל מ-1932 כמעט ללא הפסקה (רק בכמה חודשים ב-1936, בין השנים 1976-1982 ובין 1991-1994). התמיכה המסורתית בסוציאל דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים שלראשונה יצרה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986. ב-1971 הפכה השיטה הפרלמנטרית בשבדיה למורכבת מפרלמנט אחד בלבד, הריקסדג (Riksdag). לפי החוקה השבדית הריקסדג, בן 349 החברים, הינו הסמכות העליונה בשבדיה. בסמכותו של הריקסדג לשנות את החוקה וחוקיו אינם כפופים לשום פיקוח חוקי. חקיקה יכולה להיות יזומה הן על ידי חברי הקבינט-הממשלה והן על ידי חברי הפרלמנט. בסמכות הפרלמנט לשנות את החוקה אולם לשם כך דרוש רוב גדול וכן הצבעה חוזרת על כך לאחר הבחירות הבאות. חברי הריקסדג נבחרים על פי שיטת בחירה של ייצוג יחסי לכהונה בת 4 שנים. מערכת המשפט השבדית מחולקת לבתי משפט בעלי סמכות משפטית בנושאים פליליים ואזרחיים ובתי משפט מיוחדים בעלי סמכות לטיפול בהדיינות המשפטית שבין הציבור לבין הממשלה, המדינה או הרשות המוניציפלית. מערכת בתי המשפט מחולקת לבתי משפט מקומיים, מחוזיים ובית משפט עליון.

כלכלה

בתי משפט כינון מדיניות כלכלית ליברלית החל משנת 1870 ועד 1930 הפך את שוודיה ממדינה חקלאית ענייה לאחת המדינות העשירות באירופה. למרות יחסי הקרבה והתלות מול גרמניה, שמרה שוודיה על נייטרליות בשתי מלחמות העולם והפגיעה שספגה במהלכן הייתה מצומצמת יותר. אחרי מלחמת העולם השנייה כוננה מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומערכת רווחה ענפה במיוחד. שורת משברים כלכליים, החל בשנות השבעים, דרדרו את שוודיה מן המקום השלישי ברשימת המדינות העשירות בעולם, למקום ה-23. בתגובה, שונתה במידה מסוימת המדיניות הכלכלית, במיוחד במאמץ להגמיש את שוק העבודה, לצמצם את מספר ההטבות לעובדים, ולהגביר את התחרותיות בשוק השוודי. הכלכלה השבדית נשענת בעיקר על משאבי הטבע המצויים בשטחה כגון: עץ, כוח הידרואלקטרי ומחצבי ברזל, הנדסה, היי-טק ותקשורת. הכלכלה השבדית מסתמכת רבות על יצוא ושותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארצות הברית ומדינות המרחב הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ואפט"א) ובעיקר פינלנד, נורווגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה. שבדיה חברה באיחוד האירופי החל מ-1995, וקודם לכן הייתה חברה באפט"א. על אף חברותה באיחוד האירופי בחרה שבדיה שלא להחליף את המטבע (קרונה שבדית) באירו. מגזר ההנדסה אחראי ל-50 אחוז מהתוצר והיצוא התעשיתי. מקומה של החקלאות בכלכלת המדינה קטן יחסית, ומהווה רק 2 אחוז מהתמ"ג והמועסקים במשק. כשליש מהסקטור העסקי בשבדיה הינו בבעלות הממשלה, הביטוח הלאומי השבדי או קרנות הפנסיה הממלכתיות, כשחריג במיוחד בהשוואה למדינות אחרות המונופול הממשלתי על ממכר משקאות חריפים. ציבור העובדים בשבדיה הוא בעל עוצמה מיוחדת, כאשר 80 אחוז מכוח העבודה מאוגד באיגודים מקצועיים. בכל חברה בה 25 עובדים או יותר, יש חובה למנות שני נציגי עובדים לדירקטוריון. בכל חברה בערבון מוגבל המעסיקה למעלה ממאה עובדים ישנה חובה למנות לפחות שליש מהדירקטוריון מבין נציגי האיגוד המקצועי. שיעור האבטלה הרשמית בשוודיה הוא 5.6 אחוז, נכון לאוקטובר 2005, אך בצירוף לאלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. שוויוניות התחלקות ההכנסות בשבדיה היא מהגבוהות בעולם.

מחוזות

דירקטוריון שבדיה מחולקת ל-21 מחוזות מנהליים (בסוגריים: האות המייצגת את המחוז במפה):
- מחוז שטוקהולם (AB)
- מחוז אופסאלה (C)
- מחוז סדרמאנלנד (D)
- מחוז אסטרגטלנד (E)
- מחוז ינשפינג (F)
- מחוז קרונוברג (G)
- מחוז קלמאר (H)
- מחוז גוטלנד (I)
- מחוז בלקינגה (K)
- מחוז סקונה (M)
- מחוז הלאנד (N)
- מחוז וסטרה גוטלנד (O)
- מחוז ורמלאנד (S)
- מחוז ארברו (T)
- מחוז וסטמנלנד (U)
- מחוז דלארנה (W)
- מחוז גאבלבורג (X)
- מחוז וסטרנורלנד (Y)
- מחוז ימטלנד (Z)
- מחוז וסטרבוטן (AC)
- מחוז נורבוטן (BD)

גאוגרפיה

מחוז נורבוטן שבדיה נהנית ברובה מאקלים ממוזג על אף מיקומה הצפוני, זאת בעיקר עקב השפעת זרם הגולף. בהרי צפון שבדיה שולט האקלים הסאב ארקטי. בחלק הצפוני של המדינה הממוקם מצפון לחוג הקוטב הצפוני השמש אינה שוקעת כלל במהלך חודשי הקיץ, בעוד בחורף האזור שרוי בעלטה קבועה. ממזרח לשבדיה ממוקם הים הבלטי ומפרץ בוטניה המספק קו חוף נרחב ואף עוזר לרכך את האקלים. גם בפנים הארץ יש מקורות מים רבים, בשבדיה למעלה מ-100,000 אגמים. ממערב למדינה משתרעת שרשרת הרי סקאנדרנה (Skanderna), שרשרת הרים המפרידה בין נורווגיה לשבדיה. הפסגה הגבוהה ביותר בשבדיה היא קבנקייסה (Kebnekaise) שגובהה 2,111 מטר ומכוסה קרח באופן קבע. החלק הדרומי של שבדיה הינו חקלאי ברובו, כשיערות מכסים את רוב הארץ במיוחד בצפון. גם צפיפות האוכלוסין בדרום המדינה היא רבה הרבה יותר כשעיקר ההתיישבות מתרכזת באזור אורסונד (Öresund) ובעמק אגם מאלארן (Mälaren). גוטלנד (Gotland) ואולנד (Öland) הם האיים הגדולים ביותר בשבדיה.

דמוגרפיה

שבדיה היא אחת המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר ושיעור הלידה בין הנמוכים בעולם. אוכלוסיית שבדיה מונה 9 מיליון איש (נכון לאוגוסט 2004) וגידול האוכלוסייה עומד על 0.02% לשנה (נכון ל-2001). הרוב האתני בשבדיה הם השבדים. מלבד המיעוט האתני הגדול ביותר הוא השבדי-פיני שמונה כ-500,000 איש (כולל דור שני) המיעוטים בצפון הם הלאפים. תוחלת החיים הממוצעת לגברים היא 77.07 שנים ולנשים היא 82.5 שנים. נכון לינואר 2001 22% מאולוסיית שבדיה הם מהגרים או צאצאי מהגרים מדור ראשון.המהגרים משולבים היטב בחברה השבדית. 11 מ 349 חברי הפרלמנט השבדי הם ממוצא לא אירופאי. מזכ"ל מפלגת השילטון הסוציאל דמוקרטית הוא ממוצא טורקי. קבוצות המיעוט הגדולות הם שבדים-פינים (ביניהם גם צאצאים לפליטי מלחמת העולם השנייה) ופליטים ממדינות יוגוסלביה השונות. כ 6.5% מהאוכלוסיה השבדית הינה ממוצא לא אירופאי. 87% לערך מתושבי שבדיה חברים בכנסייה של שבדיה, כנסייה נוצרית לותרנית שהופרדה מהמדינה בשנת 2000. כ-6% הם מוסלמים. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- קטגוריה:סקנדינביה als:Schweden fiu-vro:Roodsi [[got:

קרל וילהלם שלה

קרל וילהלם שֵׁלֶה (Carl Wilhelm Scheele בשבדית) (9 בדצמבר 1742 - 21 במאי 1786), כימאי ורוקח שבדי, מאבות הכימיה המודרנית. קרל וילהלם שֵׁלֶה נולד בסטראלסונד (אז בשלטון שבדיה, היום בגרמניה), והיה אחד מאחד-עשר ילדים. בגיל 14 נהיה עוזר לרוקח בשטוקהולם. החומרים הכימיים שהיו בבית המרקחת איפשרו לו לחקור ולגלות הרבה דברים מעניינים. ב-1770 הוא עבר לאופסלה שם גילה "אוויר אש" – החמצן. בגלל תנאי התקשורת במאה ה-18 היה שלה מבודד מעולם המדע האירופי, למרות שהתכתב עם לבואזיה וקיבל ממנו עותק מספרו הראשון. שֵׁלֶה כתב ספר שבו תיאר את היסוד החדש שגילה, את החמצן, אבל למרבה הצער הספר לא יצא לאור עד 1777. אז כבר היו מודעים לעובדה כי ג'וזף פריסטלי גילה את החמצן ב- 1774, כך שהכבוד ניתן לו ולא לשֵׁלֶה שגילה את היסוד שנתיים קודם לכן. הוא גילה יסודות נוספים: בריום, כלור, מגנזיום, מוליבדן וטונגסטן. כן גילה תרכובות רבות: פלואור מימני, סיליקון פלואורי, גפרית מימנית, ציאניד מימני. הוא בודד, טיהר ותיאר תכונות של הרבה מאוד תרכובות. ב-1775 הוענקה לו חברות באקדמיה המלכותית למדעים, כבוד שלא הוענק קודם לכן לרוקח. עבודתו עם הרבה רעלים, בעיקר ציאניד, גרמו להתדרדרות בריאותו והוא מת בהיותו בגיל 43 בלבד. רק כמאה שנה לאחר מותו עברו שני סטודנטים על כתביו שהוחזקו באקדמיה המלכותית למדעים השוודית והביאו לאור ב-1892 את תרומתו המדעית החשובה. שלה, קרל וילהלם שלה ja:カール・ヴィルヘルム・シェーレ ms:Carl Wilhelm Scheele

1775

אירועים

- 19 באפריל - נורית הירייה שנשמעה ברחבי העולם בקרב לקסינגטון וקונקורד, שפותח את מלחמת העצמאות האמריקנית
- 11 ביוני - לואי השישה עשר מוכתר למלך צרפת
- 15 ביוני - מלחמת העצמאות של ארצות הברית: ג'ורג' ושינגטון ממונה למפקד הצבא הקונטיננטלי.

נולדו

- 21 בינואר - אנדרה מרי אמפר פיזיקאי צרפתי.
- 16 בדצמבר - ג'יין אוסטן, סופרת אנגליה.

נפטרו

ראו גם

- 1775 בספרות
- 1775 במוזיקה
- 1775 בפוליטיקה
- 1775 במדע ----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1770 1771 1772 1773 1774 - 1775 - 1776 1777 1778 1779 1780 קטגוריה:שנים nb:1775