:: wikimiki.org ::
| יהודה לייב גורדון |
יהודה לייב גורדוןיהודה לייב גורדון (או בשמו המקוצר יל"ג) (1830-1892), מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה.
תולדותיו
יל"ג נולד בשנת 1830 בוילנה להורים אמידים פולניים בעלי בית מלון וזכה ללמוד תורה ב"חדר" ממלמדים מצויינים ובעודו עדיין נער קטן, התפרסם בשל כשרונותיו המרובים וידיעותיו הרבות. בהיותו כבן 11 כבר ידע את התנ"ך לפרטיו והיה בקיא במאות דפי תלמוד. אך כשהיה בגיל 14 התדרדר מצבו הכספי של אביו עד שירד מנכסיו, ולא היה יכול למממן את לימודיו של יל"ג. דבר שגרם ליהודה לייב ללמוד בעצמו באחד מבתי המדרש שבוילנה. לאחר ששהה שם שלוש שנים, ידע את רוב התלמוד והיה בקי בעשרות ספרים. למרות הכל, הוא נתפס לבסוף לתנועת ההשכלה, והחל לקרוא ספרות כללית, ללמוד שפות זרות ולקשור קשרי ידידות עם כמה מהמשכילים הגדולים בתקופתו, כגון קלמן שולמן ובנו מיכ"ל, שהשפיעו עלין רבות.
לאחר שהחמיר המצב בבית הוריו, החליט יל"ג לחפש לו פרנסה לחייו, ובגיל 22 הוא הועמד במבחן בבית המדרש לרבנים, ולאחר שהצליח בו, קיבל יל"ג תעודת מורה והחל לעבוד בביה"ס שבפוניביז', ואחר כך בבתי הספר שבעירות שול וטלז. הוא דבק בעבודת ההוראה במשך כעשרים שנים, שהיו השנים הפוריות של יצירתו.
משנודע שמו ברבים כמשורר, הוזמן לבירה סנקט פטרבורג, בשנת 1872, כדי לשמש שם כמזכיר הקהילה וכמנהל החברה, "מפיצי השכלה בישראל".
יל"ג נפטר בסנקט פטרבורג בשנת 1892.
יצירתו הפיוטית
כתב יצירות רבות שנושאיהן הם תנ"כיים והיסטוריים, והחשובות מביניהן הן:
"אהבת דוד ומיכל", "דוד וברזלי", "אסנת בת פוטיפרע", "בין שיני אריות" ו"במצולות הים". יצירות אלו תרמו להפצת רעיונותיה של תנועת ההשכלה ולשינוי ערכים בחייו של עם ישראל.
כתב גם יצירות רומנטיות בהן אופיו הלוחמני כמעט שלא בא לידי ביטוי, בעוד ביצירותיו הריאליזיות, ניכרות תכונות אלו.
יל"ג פירסם ספרי משלים כגון "משלי יהודה" הכולל כמאה משלים, אשר רובם הגדול תרגומים ועיבודים, וחלקם הקטן מקוריים. הוא פירסם עוד ספר משלים בשם : "משלים קטנים לילדים גדולים", שרוחם היא כרוח מלחמת המשכילים. הוא הרבה גם דברי פרוזה, אשר המצויין מביניהם הוא ספר זכרונותיו "על נהר כבר", שנכתב בשנתו האחרונה.
לקריאה נוספת
- אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת יל"ג ומיכ"ל, הוצאת חצב, תשס"ד.
קישורים חיצוניים
- [http://benyehuda.org/yalag יצירתו של יל"ג], באתר פרויקט בן-יהודה
גורדון, יהודה לייב
גורדון, יהודה ליב
1830
אירועים
- 18 ביולי - אורוגוואי מאמצת את החוקה הראשונה שלה.
- 25 באוגוסט - הבלגים מורדים בהולנדים.
נולדו
- 10 ביולי - קמי פיסארו, צייר ומעצב גרפי (נפטר 1903).
- 5 באוקטובר - צ'סטר אלן ארתור, הנשיא ה-21 של ארצות הברית (נפטר 1886)
- 10 בדצמבר - אמילי דיקנסון, משוררת אמריקאית
נפטרו
- 17 בדצמבר - סימון בוליבר, מצביא דרום אמריקאי
ראו גם
- 1830 בספרות
- 1830 במוזיקה
- 1830 בפוליטיקה
- 1830 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1825 1826 1827 1828 1829 - 1830 - 1831 1832 1833 1834 1835
קטגוריה:שנים
nb:1830
משורר
משורר הוא אדם הכותב שירה. פזמונאי, לעומתו, הוא אדם הכותב טקסטים המיועדים בראש ובראשונה להלחנה.
ישנם משוררים שלצד שיריהם הליריים כתבו גם פזמונים - למשל, נתן אלתרמן. ישנם שירים ליריים שהולחנו על אף שלא נועדו לכך, למשל: שיריו המולחנים של נתן יונתן.
ראו גם:
- רשימת משוררים
- רשימת משוררים עבריים
category:מקצועות
-
1830
אירועים
- 18 ביולי - אורוגוואי מאמצת את החוקה הראשונה שלה.
- 25 באוגוסט - הבלגים מורדים בהולנדים.
נולדו
- 10 ביולי - קמי פיסארו, צייר ומעצב גרפי (נפטר 1903).
- 5 באוקטובר - צ'סטר אלן ארתור, הנשיא ה-21 של ארצות הברית (נפטר 1886)
- 10 בדצמבר - אמילי דיקנסון, משוררת אמריקאית
נפטרו
- 17 בדצמבר - סימון בוליבר, מצביא דרום אמריקאי
ראו גם
- 1830 בספרות
- 1830 במוזיקה
- 1830 בפוליטיקה
- 1830 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1825 1826 1827 1828 1829 - 1830 - 1831 1832 1833 1834 1835
קטגוריה:שנים
nb:1830
וילנה
וילנה (בליטאית ורוסית : וילניוּס, בפולנית : וילנו, בבלארוסית : וילניה, ביידיש : וילנע) היא בירתה של ליטא.
גאוגרפיה ואוכלוסיה
ליטא
וילנה שוכנת בדרום מזרח ליטא, ("54°41 צפון "25°17 מזרח) במפגש הנהרות וילניה (Vilnelė) ונריס. מיקום זה, שאינו מרכזי, נובע מהשינויים הרבים בגבולות ליטא במשך הדורות; בעבר וילנה היתה לא רק המרכז התרבותי, אלא גם הגאוגרפי, של הדוכסות הגדולה של ליטא וחבר העמים הליטאי פולני.
וילנה ממוקמת 312 ק"מ מקליפדה (מֶמֶל), הנמל העיקרי של ליטא בים הבלטי, אך ערים גדולות אחרות בליטא נמצאות במרחק קצר יותר וביניהן קובנה (קאונאס), שיאולי (שאוול) ופנבז'יס (פוניבז').
שטחה של וילנה הוא 402 קמ"ר, מתוכם 20.2% בנויים, 43.9% צמחייה ו 2.1% מקווי מים.
על פי נתונים רשמיים משנת 2001, מספר התושבים הוא כ 574,000. מתוכם 58.2% ליטאים, 19.8% פולנים, 19.2% רוסים, 4.8% ביילורוסים ו 3.3% בני לאומים אחרים.
וילנה היא המרכז האדמיניסטרטיבי הגדול של ליטא, ורוב מוסדות המדינה, הכלכלה והתרבות ממוקמים בה.
היסטוריה
היהודים ב"ירושלים דליטא"
פנבז'יס
קהילת היהודים בוילנה נוסדה במאה ה-16, מאוחר יותר מקהילות היהודים בערי ליטא האחרות, שכן תושבי ליטא התנגדו למתן זכות ישיבה ליהודים בעיר מחשש לפרנסתם. כתב זכויות שקיבלו תושבי ליטא מהמלך זיגמונד הזקן ב-1527 אסר על ישיבת יהודים בעיר ומסחר היהודים בה.
עם זאת, תושבי העיר לא יכלו לעצור את הצורך של דוכסי ליטא בבעלי ההון היהודים, במלווים, בסוחרים ובחוכרי המכס. בשנת 1551 התיר המלך זיגמונד-אבגוסט לשני סוחרים יהודים מקרקוב ומשפחותיהם לחכור בוילנה בתי מגורים וחנויות, לעסוק בה במסחר ובהלוואת כספים. באופן זה התלקטו סביבם יהודים נוספים ויסדו את הקהילה.
בשנת 1592 היה כבר בית כנסת אחד בוילנה, והרחוב שלו נקרא "רחוב היהודים". בשנה זו גם התחוללו מהומות עת שהתושבים הנוצרים תקפו את בית הכנסת ואיזורי היהודים, תוך גרימת נזקים גדולים.
המלך זיגמונד השלישי נתן כתב זכויות ליהודים, לפיו הותר ליהודים לשכור ולקנות בתים בעיר, לסחור בה ולייסד מוסדות קהילה כבית עלמין ובית מרחץ. המלך גם אישר את בעלות היהודים על הנכסים שקנו ועל בית הכנסת. בפברואר 1663 קיבלה הקהילה היהודית כתב זכויות שהתיר לה לעסוק בכל ענפי המסחר שאינם מאוגדים בגילדות, אך הגביל את מושבם לאזורים מסויימים.
במחצית הראשונה של המאה ה-17 גדלה הקהילה עד לכ-3,000 איש (מתוך סה"כ 15,000), ברובם משכילים ואמידים שהגיעו מפראג, פרנקפורט ופולין. בשנת 1652 קיבלה הקהילה מעמד של "קהילה ראש בית דין" במסגרת "ועד ליטא". בשנת 1794, בעת המרד הליטאי כנגד רוסיה, השתתפו יהודים מהקהילה בקרבות ונתמכו בתרומות מקהל היהודים בוילנה. לאחר כיבוש העיר בידי הרוסים חל שיפור במצב היהודים בתחומי המסחר.
וילנה הפכה במאה ה-17 למרכז של לימוד תורה. מלומדים רבים נולדו או עברו אליה וביניהם: יהושע השל בן יוסף, שבתאי הכהן, משה בן יצחק יהודה לימה ומאוחר יותר במאה ה-18 גם מחברי "ראש יוסף", רבי ברוך כהנא "החריף" וצבי הירש קאידנובר.
מעל כולם התנשא מאמצע המאה ה-18 הגאון מוילנה, שלו השפעה מכרעת על היהדות עד ימינו אלו. תלמידיו וממשיכיו הרבים הפכו את וילנה למרכז דתי ורוחני יהודי גדול (בעיקר של זרם ה"מתנגדים") עד שכונתה "ירושלים דליטא".
כוחם של ה"מתנגדים" בוילנה היה גדול, ובשנת 1772 הם אף פרסמו איסור ונידוי כלפי קהילת החסידים. עם זאת, ב-1798 אסר השלטון הרוסי על "קהל וילנה" להטיל קנסות ועונשים עליהם. לאחר מאסרו של שניאור זלמן מלאדי, מנהיג החסידים, חל משבר ביחסים בין החסידים למתנגדים, אך ה"קהל" החדש שנבחר ב-1799 כלל נציגים משתי הקבוצות, והחסידים הורשו להקים מסגרות קהילה משל עצמם.
במאה ה-19 החלה מסתמנת וילנה גם כמעוז חשוב של תנועת ההשכלה, וסופרים רבים קבעו בה את מושבם. מגמת ה"רוסיפיקציה" הממשלתית של היהודים רוכזה בוילנה, וב 1847 אף נוסד בה סמינר ממשלתי לרבנים, שהיה בהמשך למרכז פעילות סוציאליסטית יהודית.
בשנת 1881 התחוללו פרעות כנגד היהודים, אך הקצבים היהודים התארגנו להגנה והסגירו את הפורעים למשטרה. בשנת 1897 נמנו בוילנה 63,891 יהודים, כ 42% מתושבי העיר. בשל הצפיפות החלה מתגברת ההגירה מוילנה.
לקראת סוף המאה ה-19 התגברו בוילנה הזרמים הסוציאליסטיים היהודים, ונוסדה בה בשנת 1897 מפלגת הבונד, שוילנה היתה למרכז פעולתה. גם הציונים קבעו את מרכזם בה, "חובבי ציון" נועדו בה, והמשרד הראשי של הארגון הציוני ברוסיה שכן בה עד 1911. שמריהו לוין נבחר כנציג וילנה ב"דומה" (הפרלמנט) הרוסי והרצל ביקר בה ב1903 וזכה לקבלת פנים חמה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה סבלו היהודים בווילנה מהכיבוש הגרמני שחוקק חוקים מגבילים ליהודים, ומהמאבק בין הפולנים לליטאים על השליטה בעיר שגרם למהומות, בהן נהרגו 80 יהודים באפריל 1919 על ידי יחידות צבא פולניות. למרות הקשיים, פרחה וילנה כמרכז תרבותי יהודי ונוסדה בה רשת בתי ספר ששפת הלימוד בהם היתה עברית, ומכון מחקר לשפת היידיש ותרבותה.
באוקטובר 1939, מעט אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, פלשה ברית המועצות לוילנה ומסרה אותה לליטא. יהודים רבים הגיעו אליה כפליטים מפולין המחולקת. ביוני 1940 סופחה ליטא כולה לברית המועצות וכתוצאה מכך נסגרו מוסדות ציוניים ויהודיים רבים, תוך הגלייה של ציונים, בונדיסטים ויהודים אחרים שלא נשאו חן בעיני הקומוניסטים אל מחנות מעצר בברית המועצות.
ב-24 ביוני 1941 נכבשה וילנה בידי הגרמנים, שהתקבלו בשמחה מצד הליטאים. יהודי וילנה, שמנו כ-80,000 איש, החלו סובלים מייד מידם. עוד בטרם רוכזו היהודים בגטו, נרצחו כ 35,000 מהם בפונאר.
בינואר 1942 התאחדו היהודים הנותרים והקימו את "הארגון הפרטיזני המאוחד" (FPO) שפיקדו עליו אבא קובנר, יוסף גלזמן ויצחק ויטנברג על מנת להלחם בגרמנים בגטו. הארגון הצליח להשיג תחמושת, להוציא עיתון מחתרתי ולבצע מעשי חבלה, אך ב 5 ביולי 1943 נתפס ויטנברג בידי הנאצים. הפרטיזנים הצליחו לשחררו, אך הגרמנים הציבו אולטימטום להסגרתו, פן יחוסל הגטו כולו. ויטנברג הסגיר עצמו ונרצח במקום ואנשי הארגון החליטו להמלט ליערות.
הנאצים החלו בחיסול הגטו ב-1 בספטמבר 1943. ראש היודנראט, יעקב גנס, הפציר בהם לעזוב ואכן כך היה. 15 ימים לאחר מכן הוא נרצח בידי הגסטפו לאחר שהואשם בסיוע ל-FPO. ה-FPO קרא בגלוי ליהודים להתקומם ולהתנגד לגירוש. באותה עת נותרו כ-12,000 יהודים בגטו.
3,700 יהודים גורשו בתחילת ספטמבר למחנות עבודה באסטוניה, ו כ-4,000 לסוביבור. ב-15 בחודש הוקף הגטו שוב וב-23 צוו היהודים להתכונן לגירוש האחרון. בסך הכל נספו כ 100,000 יהודים בגטו וילנה בתקופת השואה.
סמל העיר וילנה
סמל העיר מציג את כריסטופר הקדוש (Kristupas) פוסע במים ונושא את ישו התינוק על כתפיו. סמל זה משמש את העיר מהשנה השביעית להיווסדה, כלומר 1330 לערך. בתקופה הפגאנית, טרם המאה ה-14, הופיע על הסמל הענק אלקיס, דמות מסיפורי עם ליטאיים, כשהוא נושא את אשתו על כתפיו בחציית הנהר.
מידע תיירותי
המאה ה-14
מאז עצמאותה מברית המועצות באוגוסט 1991, התפתחה וילנה במהירות והפכה לעיר מערבית לכל דבר.
כערים אחרות מתקופת ימי הביניים, התפתחה וילנה סביב לבניין העירייה. הרחוב הראשי, רחוב פיליס, מחבר את ארמון המושל עם בית העירייה. ממנו מתפצלים רחובות אחרים לשפע בתים עתיקים של עשירי העיר, כנסיות, חנויות ובתי מלאכה.
העיר העתיקה, מרכזה ההיסטורי של וילנה, משתרעת על 3.6 קמ"ר והיא בין הגדולות במזרח אירופה. בה מרוכזים רוב הבניינים בעלי החשיבות ההיסטורית וביניהם טירת גדימינאס וכיכר הקתדרלה. העיר הוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסקו ב-1994, ובשנת 1995 הוצב בה הפסל היחיד בעולם של פרנק זאפה, אשר פוסל בידי קונסטנטינאס בוגדנאס, שהתמחה קודם לכן בפיסול פרוטומות של לנין.
ילידי וילנה מפורסמים
- הגאון מוילנה, הגר"א.
- צ'סלאב מילוש, זוכה פרס נובל לספרות ב1980.
- מאיר וילנר
- אליעזר בן יהודה
- יצחק צוקרמן "אנטק", ממנהיגי מרד גטו ורשה
- יהודה לייב גורדון, יל"ג, מחשובי משוררי תנועת ההשכלה.
- חונה שלביץ', עיתונאי, עורך העיתון "טסה" ופעיל קומוניסטי.
אקלים
האקלים בוילנה הוא בין יבשתי לימי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 6.1 מעלות צלזיוס, כשהממוצע בינואר הוא -4.9 וביולי +17.0 מעלות. כמות המשקעים היא 661 מ"מ לשנה בממוצע.
קישורים חיצוניים
- [http://www.bh.org.il/Communities/Archive/Vilnah.asp על הקהילה היהודית בווילנה באתר "בית התפוצות"]
- [http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0107.asp היהודים בוילנה באתר רשת עמל]
לקריאה נוספת
- "הלילה הראשון בגטו" לאברהם סוצקובר, הוצאת עם עובד
Category:ליטא: ערים
Category:ערי בירה
Category:אתרי מורשת עולמית
ja:ビリニュス
ko:빌니우스
simple:Vilnius
th:วิลนีอุส
zh-min-nan:Vilnius
תנועת ההשכלה
תנועת ההשכלה היהודית, ובקיצור תנועת ההשכלה או ההשכלה הייתה תנועה בקרב יהודי אירופה בסוף המאה ה-18, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים (באנגלית - "[http://en.wikipedia.org/wiki/The_Enlightenment The Enlightment]"), עודדה השתלבות בחברה הגויית הגדולה, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות הגויים ביניהן חיו היהודים.
בשם התבונה האוניברסלית ביקשה תנועת ההשכלה את שילובם של ערכים והשקפות מתוך תרבות הסביבה באופק הרוחני-יהודי, ואפילו ייחסה להם עדיפות. התבונה ודת התבונה ניצבו כנגד האמונה הרגשית. בסוף המאה ה-18 התנגשה ההשכלה עם החסידות, שכבר הייתה מגובשת ועוד הוסיפה להתפשט. במזרח אירופה הולידה ההתנגשות הזו תוצאות חמורות יותר, מאשר העימות המקביל של ההשכלה עם העולם הרבני - הבלתי מעורער עדיין, שהיה אפילו מסוגל לקלוט את החסידים. מתוך מחלוקת זו, שנמשכה כמאה שנה, התהוותה היהדות המודרנית של מזרח אירופה.
החסידות הייתה מבחינה מסויימת תופעה מקבילה לתנועת ההשכלה ביהדות גרמניה. השוואה זו נכונה לגבי התפקיד התרבותי-היסטורי הדומה של שתי התנועות. עם זאת, היו המניעים של החסידות ושל ההשכלה מנוגדים זה לזה. החסידות נוצרה כמרד רגשי של השכבות המדוכאות מבחינה חברתית והבלתי למדניות נגד הגישה הלמדנית התלמודית-השכלתית, ששלטה בקהילות ובחיי היהודים. היא הייתה בבחינת מחאה בלתי רציונלית של דתיות פנימית.
עוד לפני הולדת תנועת ההשכלה, נמצאו בגליציה, בפולין ובליטא יהודים בודדים, שהיו בקיאים במדע החילוני, ובתרבות הזמן. על פי רוב, היו אלו מלומדים או סוחרים, שהיו בגרמניה, והושפעו מהזרמים הפועלים שם. אלא שמלומדים היו בבחינת תופעות בודדות לחלוטין. את הידע שרכשו הם שמרו לעצמם, ללא כל כוונה ואפשרות להפיצו. גליציה נעשתה למרכז הראשון של ההשכלה. היה לה קשר הדוק עם המרכזים היהודיים בגרמניה, וכעת נוצרו קשרים גם עם מרכזי ההשכלה בברלין ובקניגסברג. היה גם תורם תרבותי-פוליטי, שתרם להתרכזות חסידי ההשכלה בגליציה: תמיכתם ברפורמות של יוזף השני, קיסר הממלכה האוסטרו הונגרית, במערכת החינוך היהודית.
תוכניתה של ההשכלה הייתה להמשיך במאמצים לחינוך עממי של משה מנדלסון, ועוד יותר, של רייזל. המטרות היו להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ללמד עברית טהורה, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים בכל האמונות התפלות, שלדעתם היו נפוצות במיוחד בקרב החסידים. כתוצאה מההשפעות שבאו מחוץ לארץ, וכתגובה על בערות הרוח, אויב התרבות, הלכה ההשכלה המזרח-אירופאית מאז אמצע המאה ה-19, והפכה יותר ויותר ביקורתית כלפי הדת, ואפילו עויינת אותה. חדרה גישה מזלזלת, ולעיתים עויינת כלפי החוק היהודי-דתי, ואף כלפי הדת בכלל.
דמויות מפתח
משה מנדלסון (1729 -1786)- פילוסוף יהודי גרמני יליד דסאו. חי רוב ימיו בברלין. בעל השכלה תורנית וכללית רחבה. ניהל ויכוח על היהדות (1769) עם התאולוג הלותרני הכומר לטווטר, ולא חדל מאז לעסוק בענייני יהדות ויהודים.
דוד פרידלנדר (1750 - 1834) - סוחר, עסקן וסופר יהודי בברלין, תלמידו וחברו של משה מנדלסון. מראשי התומכים להתערות מלאה של היהודים בחברה הכללית וממבשרי תנועת הרפורמה בדת היהודית. היהודי הראשון שנבחר למועצת העיר ברלין (1809).
לקריאה נוספת
- ראובן מיכאל, לידת היהודי המודרני - תולדות תנועת ההשכלה היהודית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
-
קטגוריה:תנועות פוליטיות יהודיות
קטגוריה:תולדות עם ישראל
1872
אירועים
- 1 במרץ - פארק ילוסטון מוכרז כפארק הלאומי הראשון בעולם.
- 26 במרץ - רעידת אדמה בעוצמה של 7.6 בסולם ריכטר בקליפורניה גורמת ל-27 הרוגים
נולדו
- 6 בינואר - אלכסנדר סקריאבין, מלחין רוסי (נפטר 1915)
- 9 באפריל - ליאון בלום, ראש ממשלת צרפת
- 18 במאי - ברטראנד ראסל זוכה פרס נובל לספרות (נפטר 1970)
- 6 ביוני - הצארינה אלכסנדרה מרוסיה (נפטרה 1918).
- 1 ביולי - לואי בלריו, האדם הראשון שטס מעבר תעלת לה-מנש (נפטר 1936).
- 4 ביולי - ג'ון קלווין קולידג', הנשיא ה-30 של ארצות הברית (נפטר 1933)
- 16 ביולי - רואלד אמונדסן (Roald Amundsen), מגלה ארצות. הראשון שהגיע לקוטב הדרומי (נפטר 1928).
נפטרו
- 2 באפריל - סמואל מורס, ממציא קוד מורס (נולד ב-1791)
ראו גם
- 1872 בספרות
- 1872 במוזיקה
- 1872 בפוליטיקה
- 1872 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1867 1868 1869 1870 1871 - 1872 - 1873 1874 1875 1876 1877
קטגוריה:שנים
nb:1872
קונקורדנציהקונקורדנציה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. קונקורדנציה נהוג לחבר לספר מסוים, בעל חשיבות שתצדיק פעולה זו, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה.
בעבר, בשל העובדה שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ"ך, הקוראן או יצירותיו של ויליאם שייקספיר.
היום, למרות השימוש במחשבים, יצירת קונקורדנציה (מודפסת או ממוחשבת) עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה נדרשת מיומנות לשונית גבוהה: בקונקורדנציה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, לפי הטיותיהן השונות. יחד עם זאת, יש להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש. בנוסף כולל הקונקורדנציה לרוב מידע נוסף כמו פרשנות או הגדרות של המילים, כמו גם הצלבות על פי נושאים - מה שלא בהכרח אפשרי לייצר בקונקורדנציות הנוצרות אוטומטית על ידי תוכנת מחשב.
עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה (מנוע חיפוש איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).
קונקורדנציה ידועה וחשובה במיוחד היא הקונקורדנציה לתנ"ך, המכילה את כל המילים שבתנ"ך. קונקורדנציה עברית לתנ"ך שערך ד"ר שלמה מאנדלקרן יצאה לאור בשנת התרנ"ו (1896), ולאחר מכן יצאה במהדורות נוספות שבהן תיקונים והרחבות. קונקורדנציה חדשה לתנ"ך נכתבה על-ידי המילונאי אברהם אבן שושן, שיצר גם קונקורדנציה לכתבי חיים נחמן ביאליק. קונקורדנציה לשירת ביאליק נערכה באופן ממוחשב ע"י אליהו ציפר.
ייחודה של קונקורדנציה זו שניתן לאחזר משמעותה של מלה ומקורותיה מבלי להפשיטה מנטיותיה.
ראו ההמחשה הבאה:
תמונה:קונקורדנציה לשירת ביאליק 1.jpg|דף דוגמה מספר 1 עמוד השירים
תמונה:קונקורדנציה לשירת ביאליק 2.jpg|דף דוגמה מספר 2 עמוד האינדקס
תמונה:קונקורדנציה לשירת ביאליק 3.jpg|מקרא לקידוד שבעמוד האינדקס
בתמונה הראשונה בטור 4 שורה 2 (המשכו של השיר: "משוט במרחקים") מופיעה המלה "נֶאְדָּרָה". בקונקורדנציה קונבנציונאלית יאלץ המשתמש המעוניין בפירוש המלה, להפשיטה מנטיותיה, משימה לא קלה כאשר מדובר במלה נדירה. קונקורדנציה זו נחלצת לעזרת המשתמש ומפנה אותו (המספר 63 מתחת ל"נֶאְדָּרָה" בתמונה הראשונה) ישירות אל (מספר סידורי 63 בעמוד האינדקס, שבתמונה השנייה) שורש המלה, משמעותה ורובדה הלשוני.
לחקר לשונו ויצירתו של ש"י עגנון הפיקה אוניברסיטת בר אילן קונקורדנציה ממוחשבת של יצירותיו.
לקריאה נוספת
קונקורדנציה לשירת ביאליק, אליהו ציפר, הוצאת חצב, תשס"ג.
קישורים חיצוניים
[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/konkor1.htm הקונקורדנציות העבריות למקרא] קטעים מ"סקירה ביבליוגראפית" מאת אברהם אבן שושן. מתוך קונקורדנציה חדשה, ירושלים תשל"ח.
קטגוריה:ספר
קטגוריה:משוררים עברייםבקטגוריה זו נכללים משוררים עבריים.
משוררים עבריים שאין עבורם עדיין ערך בוויקיפדיה:
- א
אנדד אלדן (אברומה בלייברג) - ישראל אלירז - שרון אס
- ב
ראובן בן-יוסף - פיצ'י יהורם בן-מאיר - יעקב בסר - אורי ברנשטיין - יוכבד בת-מרים
- ג
תמיר גרינברג - מקסים גילן
- ד
משה דור - רמי דיצני - פרץ דרור-בנאי - שי דותן
- ה
חדווה הרכבי - טניה הדר - סיון הר שפי ואבישר הר שפי
- ו
דורית ויסמן
- ז
אריאל זינדר
- ט
אבנר טריינין
- י
יובל יבנה
- כ
אליעז כהן
- ל
שלמה לאופר - ירוחם לוריא - גיורא לשם - כנרת לפידות
- מ
שי אריה מזרחי (שי מזרחי) - דורי מנור - גלעד מאירי
- נ
יורם ניסינוביץ - אלחנן ניר - אמיר נעמן - יחזקאל נפשי
- ס
סתווית א. סיני - מיכל סנונית - משה סרטל
- ע
יוסף עוזר - צבי עצמון - נעים עריידי - דן ערמון
- פ
חוה פנחס כהן - גבריאל פרייל
- ק
עין טור מלכא (עליזה גרינברג)
- ר
עוזר רבין - יהושע רבינוב - אסתר ראב
- ש
בנימין שבילי - הרולד שימל - זלמן שניאור - ש. שפרה (שמולביץ) - שלו-תורן פועה - ליאור שטרנברג
עבריים
עבריים Harold RussellHarold John Russell (b. January 14, 1914 at Sydney, Nova Scotia, d. January 29, 2002 at Needham, Massachusetts) was a Canadian-American World War II veteran who became one of only two non-professional actors to win an Academy Award for acting.
Harold Russell was born in Canada and moved to Massachusetts with his family in 1933. He was so profoundly affected by the attack on Pearl Harbor he enlisted in the Army on December 8, 1941.
While an Army instructor, and training with the U.S. 13th Airborne Division stateside in 1944, some dynamite exploded in his hands. As a result, he lost both hands and was given two hooks to serve as hands. During his recovery, a film called Diary of a Sergeant was made featuring Russell.
When film director William Wyler saw the film on Russell, he cast him in the film The Best Years of Our Lives starring Fredric March and Myrna Loy. Russell played the role of Homer Parrish, a sailor who lost both hands during the War.
For his role as Parrish, Russell won the Academy Award for Best Supporting Actor in 1947. He was also awarded an honorary Oscar for "bringing hope and courage to his fellow veterans." It was the only time the Academy awarded two Oscars for the same role.
Upon completion of the film, Wyler told Russell to return to school since there "weren't many roles for actors without hands." Russell later graduated from Boston University.
Russell appeared in only two other films after his debut, Inside Moves in 1980 and Dogtown in 1997. He also appeared in a two-part episode of the television series China Beach in 1989.
Russell became active in AMVETS, serving three terms as National Commander. As such, he wrote to President Truman in 1951, supporting his decision to dismiss General MacArthur. In his letter, Russell wrote: "The issue is whether the ultimate civil authority of the United States can tolerate actions in contempt of constitutional lines of authority. Any lessening of civil power over military power must inevitably lead away from democracy."
In 1992, Russell needed money for his wife's medical expenses. In a controversial decision, he sold his Oscar to a private collector for $60,500. Russell defended his action, saying: "I don't know why anybody would be critical. My wife's health is much more important than sentimental reasons. The movie will be here, even if Oscar isn't." The Academy of Motion Picture Arts and Sciences now requires all Oscar receipients to sign an agreement forbidding them from selling their award.
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
Russell, Harold
piesni edinburgh hotel Prague hotels aliasy zakady bukmacherskie
|
|
|
| :: RELATED NEWS :: |
InCopy
InCopy ist ein Texteditor von Adobe Systems, der ganz auf die Zusammenarbeit mit Adobe InDesign ausgelegt ist. Ein Großteil des Programmcodes ist identisch mit dem von InDesign, so dass ein Redakteur oder Texter absolut zeilenverbindlich Texte schreiben kann. Dabei kann der Redakteur Inhalte einzelner Textrahmen verändern, während gleichzeitig ein Layouter in InDesign die Seitengestaltung bearbeit
|
Trailer (Fahrzeug)
Als Anhänger (kurz: Hänger) werden Fahrzeuge bezeichnet, die von Kraftfahrzeugen gezogen werden. Je nach Zugfahrzeug unterscheidet man zwischen:
- PKW-Anhänger
- LKW-Anhänger
- Traktoranhänger
Anhänger übertragen die Last hauptsächlich über die Räder auf die Straße, bis auf die - b
|
Ährige Edelraute
Die Ährige Edelraute (Artemisia genipi) auch Schwarze Edelraute genannt, ist eine Pflanzenart in der Gattung Artemisia, in der Familie der Korbblütler (Asteraceae oder früher Compositae).
Merkmale
Die Pflanze wird zwischen fünf und 15 cm hoch. Die handförmigen Grundblätter sind in
|
Hå
Hå ist eine Kommune in der norwegischen Fylke Rogaland. Die Kommune macht den südlichsten Teil von Jæren aus. Hå grenzt im Norden an Klepp und Time, im Osten an Bjerkreim und im Süden an
|
M.O.R.
Die Masters of Rap (abgekürzt „MOR“) sind ein 1997 gegründeter, loser Zusammenschluss von verschiedenen Berliner Hip-Hop-Aktivisten aus dem Umfeld der Plattenfirma Royal Bunker. Gründungsmitglieder waren die MCs Justus und
|
Indian Pacific
Indian-Pacific Railway ist der Name einer Eisenbahnverbindung, die in west-östlicher Richtung von Sydney nach Perth durch Australien verläuft. Weitere Halte sind Broken Hill, russisch Яков Андреевич Эшпай; eigentl. Ишпайкин/Ischpaikin, - 18./30. Oktober 1890 in Kokschamara; † 20. Februar 1963 in Moskau) war ein russischer
|
Je später der Abend
Dietmar Schönherr, eigentlich Dietmar Otto Edler von Schoenleiten ( - 17. Mai 1926 in Innsbruck) ist ein österreichischer Schauspieler.
Der Sohn eines Berufssoldaten wurde berühmt durch die Rolle des Commander Cliff Allister McLane in der TV-Serie Raumpatrouille.
Seit 1965 ist er mit der Schauspielerin Vivi B
|
Hohenwulsch
Hohenwulsch ist eine Gemeinde in der Verwaltungsgemeinschaft Bismark/Kläden im Landkreis Stendal in Sachsen-Anhalt in Deutschland.
- Einwohner: 434 (31. Dezember 2004)
- Fläche: 15,17 km²
- Kfz-Kennzeichen: SDL
- Postleitzahl: 39606
- Vorwahl: 039089
- Bürgermeisterin: Helga Chlopik
Weblinks
-
|
Łowicz
Łowicz (deutsch: Lowitsch) ist eine Stadt in Polen in der Woiwodschaft Łódź.
Geografie
Geografische Lage
Der Ort liegt in der Tiefebene von Masowien nordöstlich von Łódź und etwa 80 km südwestlich von Warschau an der Bzura. Die Gegend hat nur geringe Waldgebiete und der Boden hat hohe | |