:: wikimiki.org ::

יער

יער

יער הוא שטח שבו יש צפיפות גבוהה של עצים. יערות נפוצים בכל יבשות כדור הארץ, מלבד אנטרטיקה. כיום, כשלושים אחוז משטחי כדור הארץ הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה, בעיקר בגלל כריתת עצים רבים לתעשיית הנייר.

חשיבות היערות

יערות מכילים בדרך כלל מספר גדול של מינים שונים של עצים הצומחים בגבהים שונים, וביחד עם הצמחייה הנמוכה בקרקעית היער, מנצלים באופן יעיל את אור השמש. יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים,ויש מינים רבים של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה שנפוצים רק ביערות מסוימים, והריסת היער גורמת להכחדתם. ביער יחסי גומלין רבים בין צורות החיים השונות- העצים, הצמחייה, בועלי החיים. העצים ביער קולטים מהאוויר דו תחמוצת הפחמן, שבני אדם אינם נושמים, ופולטים חמצן, שאנו נושמים, ובכך עוזרים לאיכות האוויר על כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'. על כן, כריתת יערות וביעורם בכדי לפתח שטחי חקלאות נוספים, תהליכים אשר נמשכים ללא ליאות, בעיקר בדרום מזרח אסיה, מסכנים למעשה את אחד ממשאבי החיים החשובים על פני כדור הארץ: את היכולת להמיר פחמן דו חמצני בחמצן. הרס היער גורם לפגיעה במגוון הביולוגי ולכיליונם של מינים רבים מדי שנה, חלקם עדיין לא ידועים למדע ולא מעט מהם עשויים היו לשמש את האדם לתועלתו. כדור הארץ

סוגי יערות ותפוצה

ישנם סוגים של יערות, כשכל סוג שונה מהאחר בכמות המשקעים בו, בבעלי החיים שבו, באקלים שבו ובסוגי העצים והצמחייה שבו. סוגי יערות עיקריים:
- יער גשם.
- יערות מחטים. נפוץ בעיקר בארצות צפון אמריקה, ארצות בעלות אקלים קר.
- יער גשם טרופי יבש.
- יער ירוק עד ויער נשיר. באיזורים בעלי אקלים שונה, יהיו יערות שונים, שבהם העצים מותאמים לאקלים ולמזג האוויר באיזור:

יער גשם

שמירה על יערות

בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעל חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים. בישראל, שומר יערות נקרא יערן, ושמירה על היער נקראת יערנות. תפקיד היערן הוא לצפות על היער, לוודא שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להנזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.

יערות בישראל

ראו גם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C:_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA| ישראל: יערות] כשישה אחוזים משטח ישראל הוא יערות. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה מאז קום המדינה למעלה מ – 200 מיליון עצים על פני למעלה מ - 900 אלף דונם. מטרות הנטיעה השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע.כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור איכות הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צרכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. קרן קיימת לישראל רשימת יערות בישראל:
- יער בן שמן
- יער חרובית
- יער ירושלים
- פארק ירוחם
- תל חדיד

ראו גם

- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%A1|יער האמזונס]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A9%D7%9D|יער גשם טרופי]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A9%D7%9D|יער גשם]
- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A5_%28%D7%A6%D7%9E%D7%97%29| עץ]

קישורים חיצוניים

- [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/affheb.mht יערות בישראל באתר קק"ל]
- [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/ רשימת יערות בישראל]
- [http://tikah.co.il/geography/rainforest/ מידע על יערות גשם] קטגוריה:צורות נוף
- ja:森林 simple:Forest

עץ

אנטרטיקה

אנטארקטיקה היא היבשת בה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. היא היבשת החמישית בגודלה ושיטחה הוא כ-13,200,000 קמ"ר. אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר בעולם, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע מפאת תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מתחזקות תחנות מחקר, שבחלק מן השנה, בדרך כלל בקיץ, מאויישות: :תחנת הקוטב הדרומי אמונדסן-סקוט, הקוטב הדרומי (שייכת לארצות הברית) :קייסי, מפרץ וינסנס (שייכת לאוסטרליה) :דייויס, ארץ הנסיכה אליזבת' (שייכת לאוסטרליה) :תחנת המחקר האלי (שייכת לאנגליה) :תחנת מקמארדו, רוס (שייכת לארצות הברית) ותחנות נוספות. אנטארקטיקה התגלתה בסוף ינואר 1820. מדינות רבות טוענות לחזקה על חלקות באנטארקטיקה, ביניהן ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורווגיה ובריטניה. בעבר טענו לבעלות על שטחים גם המדינות דרום אפריקה וגרמניה. הסכמי אנטארקטיקה מפריכים את בעלותן של מדינות אלו על השטחים ומדינות אחרות לא מכירות בבעלות כזו. מדינות אחרות לא טענו מעולם לבעלות על שטחים באנטארקטיקה, אולם ארצות הברית ורוסיה שומרות לעצמן, כמעצמות, את הזכות לעשות כן. ישנם עדיין שטחים באנטארקטיקה שאף לא מדינה אחת טוענת לבעלות עליהם.

פני השטח

הנופים האופיינים לאנטארקטיקה הם קרחוני ענק, הרים רמים שרוב פסגותיהם מגיעות מעל לגובה של 3 ק"מ וקרח רב, בעובי 2.5 ק"מ, המכסה את האדמה. היבשת מוקפת באלפי קמ"ר של ים קפוא. 90% מהקרח בעולם מצויים באנטארקטיקה ומהווים יותר מ-70% ממאגרי המים המתוקים על פני כדור הארץ. התכה של כל הקרח, שנפחו עומד על כ-30 מיליארד מ"ק לערך, תגרום לעליית גובה פני הים ב-60 מטרים. מעטה הקרח קטן בשיעור של 1.8 ס"מ בשנה בצידה המזרחי של היבשת ובשיעור של 0.9 ס"מ בצידה המערבי בעקבות ההתחממות הגלובלית, אך עלייה של הטמפרטורות תגדיל את כמות השלג שיורד וכך תגדיל את מעטה הקרח ותקזז שליש מהעלייה בגובה פני הים.

אקלים

האקלים הארקטי קר מאוד כל ימות השנה.בחלקים הנמוכים יותר ביבשת ובחופיה בקיץ קצת פחות קר. כמות המשקעים היא הנמוכה ביותר בעולם וקטנה מ-100 מ"מ לשנה. המשקעים המעטים יורדים בעיקר בצורת שלגים על חופי היבשת. מיעוט המשקעים נוצר בשל קפיאת הלחות, שלא מאפשרת יצירת עננים. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר (ינואר) היא 2° ב צדדי היבשת ו-20°- בתוך היבשת ואילו בעונה הקרה ביותר (יולי) הטמפרטורה הממוצעת היא 18°- בצדדי היבשת ו-45°- בתוך היבשת. בלב היבשת נרשמות בחורף טמפרטורות נמוכות מ-60°-. הטמפרטורה הנמוכה ביותר בעולם נרשמה באנטארקטיקה ביולי 1983 והיא º88.3-. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה באנטרקטיקה הייתה 14.9°.

אקולוגיה

בים הארקטי התפתחה אחת מן המערכות האקולוגיות המפליאות ביותר בעולם, המבוססת על חסילון אנטארקטקי. חסילון זה מהווה את המזון של לוויתנים, פינגווינים, דגים, כלבי ים ועופות רבים.

כלכלה

אין כל פעילות כלכלית ביבשת. הימים המוכים לה משמשים לדייג בקיץ. באדמתה נמצאו מחצבי פחם, כרום, ניקל, פלטינה, ברזל, נחושת, זהב, כסף ומחצבים אחרים, אך היקפם אינו ידוע. הם אסורים בכרייה מטעמים של שמירת הסביבה.

קישורים חיצוניים

- [http://www.aad.gov.au אתר החטיבה האנטארקטית של ממשלת אוסטרליה] קטגוריה:יבשות קטגוריה:אנטארקטיקה ja:南極大陸 simple:Antarctica th:ทวีปแอนตาร์กติกา

דו תחמוצת הפחמן

פחמן דו־חמצני, CO₂ בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר) המהווה תרכובת של פחמן וחמצן. כל מולקולה של CO₂ מורכבת מאטום פחמן (C) אחד ושני אטומי חמצן (O), הקשורים ביניהם בקשרים כימיים. זהו גז חסר צבע. המצב המוצק של פחמן דו־חמצני קרוי קרח יבש, בזכות תכונת ההמראה המאפיינת אותו, כלומר מעבר ישיר ממצב מוצק למצב גז.

תכונות כימיות

מבנה המולקולה: O=C=O או (O::C::O). כל אחד מאטומי החמצן (שבמעטפתו החיצונית שישה אלקטרונים) קשור בקשר קוולנטי כפול לאטום הפחמן (שבמעטפתו החיצונית ארבעה אלקטרונים). פחמן דו־חמצני נפוץ בטבע בשתי צורות:
א. כגז באטמוספירה;
ב. מומס במקווי מים.

ביולוגיה

הצמחייה - היבשתית והימית - מטמיעה את הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה והופכת אותו לתרכובות אורגניות (פחמימות, חלבונים ושומנים). אלה מהוות מקור הפחמן העיקרי במזונם של בעלי החיים והוא מועבר הלאה באמצעות שרשרת המזון. בתהליך הנשימה חוזר חלק מהפחמן הדו־חמצני לאטמוספירה, כמות נוספת משתחררת מריקבון וחלק קטן נצבר בצורה של חומר אורגני או כמחצבים של פחם, נפט וגז טבעי. במאתיים השנים האחרונות הומצאו תהליכים תעשייתיים המשחררים כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני לאטמוספירה (בעיקר שריפה של דלקים מאובנים (פוסיליים)) – הופר המאזן הטבעי של הפחמן הדו־חמצני. תורמת לכך גם ההקטנה בכמות הצמחייה הקיימת על־פני כדור הארץ, המטמיעה פחות פחמן דו־חמצני. כתוצאה מכך, כמות הפחמן הדו־חמצני הקיימת כיום באטמוספירה גדולה ב-50 אחוזים מהכמות שהייתה בה לפני מאתיים שנה.

ראו גם

- פחמן חד חמצני
- אפקט החממה קטגוריה:חומרים כימיים ja:二酸化炭素 ko:이산화 탄소 ms:Karbon dioksida simple:Carbon dioxide th:คาร์บอนไดออกไซด์

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שמספרו האטומי 8 וסמלו הכימי O.

תכונות

טמפרטורת ההתכה של חמצן היא 218.79- מעלות צלזיוס וטמפרטורת הרתיחה שלו היא 182.96- מעלות צלזיוס. מסתו האטומית 15.9994 וסידור האלקטרונים שלו הוא 2,6. הערכיות של החמצן היא 2-. החמצן הוא יסוד אל-מתכתי המופיע בצורתו הטבעית כמולקולת O₂, ובטמפרטורת החדר כגז. לחמצן נוזלי ומוצק צבע כחול בהיר ולאוזון (O₃) נוזלי ומוצק צבע כחול כהה. לצורה אלוטרופית חדשה של חמצן, O₄ יש צבע אדום כשהיא מוצקה. O₄ מופק בהפעלת לחץ של 20 גיגא-פסקל על O₂. צורה זו של חמצן היא חומר מחמצן חזק יותר מאוזון או חמצן אטמוספרי.

שימושים

חמצן הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר אחרי פלואור ולכן הוא משמש לעיתים קרובות כחומר מחמצן. חמצן נוזלי הוא חומר מחמצן בטילים. תערובת 50% חמצן ו-50% גז צחוק (N₂O) משמשת כחומר הרדמה ברפואת שיניים. החמצן משמש גם לתהליכים תעשייתיים שונים, בהם הוא משמש דלק, כגון ריתוך, ייצור פלדה והפקת מתנול.

היסטוריה

חמצן התגלה על ידי כימאי ופילוסוף פולני (Michał Sędziwój) במאה ה-16. מאוחר יותר חמצן התגלה שוב על ידי הכימאי השוודי קרל וילהלם שלה בשנת 1772, אך עבודתו לא פורסמה עד לאחר שהאנגלי ג'וזף פריסטלי "גילה" באופן עצמאי את החמצן ב1774. פריסטלי פרסם את ממצאיו ב-1775 ושלה ב-1777.

צורה בטבע ותפקיד ביולוגי

חמצן הינו אחד היסודות הנפוצים בטבע ומהווה 21% מהאוויר על פני כדור הארץ. לחמצן חשיבות מכרעת עבור קיום החיים הארציים, מסיבות רבות שחלקן:
- החמצן הטהור משמש לנשימת עולם החי, הזקוק לו על מנת לשרוף מזון ולהפיק אנרגיה לקיום חייו.
- החמצן מהווה חלק ממולקולת הפחמן הדו-חמצני (CO₂), הדרוש לתהליך הפוטוסינטזה, המאפשר את קיומו של עולם הצומח.
- החמצן הוא מרכיב במולקולת המים (H₂O), החיוניים לכל קיום אורגני.
- אחד הביטויים של החמצן בטבע הוא גז האוזון (O₃), המסנן קרינה אולטרה סגולה. תהליך ההתרכבות של חומר אורגני עם חמצן נקרא בעירה, וכתוצר שלו משתחרר פחמן דו-חמצני (בבעירה במחסור בחמצן - פחמן חד-חמצני). תהליך זה, כאמור, הוא המאפשר המרת מזון לאנרגיה, בתהליך הנקרא נשימה אירובית (בניגוד לנשימה אנאירובית). ביצורים מורכבים המכילים מחזור דם, ישנם תאים מיוחדים שתפקידם לסייע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, ונקראים תאי דם אדומים. את תהליך הבעירה גילה הכימאי הצרפתי אנטואן לבואזיה. במאה ה-18 האמינו הבריות כי כשהחומר בוער הוא פולט גז לא נראה בעל מסה שלילית המכונה פלוגיסטון. לבואזיה הוכיח בניסוייו כי הבעירה אינה אלא התרכבות של החומר הבוער עם החמצן שבאויר. תוצר תהליך התרכבות של חמצן עם חומר נקרא תחמוצת (לדוגמא: פחמן דו-חמצני, תחמוצת החנקן, תחמוצת הסידן וכד'). תהליך השיתוך של ברזל נקרא קורוזיה (corossion), ונחשב לתהליך הפוגע ביעילותן של מתכות מעובדות עבור האדם.

מבנה מולקולת החמצן

למולקולות חמצן, כאמור, מבנה דו-אטומי. במולקולה זו נוצר קשר מיוחד, שאינו הקשר הקוולנטי הכפול המתבקש. במולקולה זו קיים קשר קוולנטי יחיד, ושני אלקטרונים בודדים שאינם בזוג: . . :O - O: .. .. במולקולה זו מתקיימת פרמגנטיות החמצן: המשיכה בין האטומים גדולה בהרבה מבקשר קוולנטי יחיד, בזכות האלקטרונים הבודדים. למעשה, מדובר בקשר קוולנטי אחד ושני קשרים תלת-אלקטרניים, המתוארים בצורה הבאה: ... :O --- O: ...

אמצעי זהירות

חשיפה לריכוזי חמצן הגבוהים מריכוזו באוויר מסוכנת ויכולה לגרום לעיוורון. נגזרות מסוימות של חמצן, כמו אוזון (O₃), מי חמצן (H₂O₂), על תחמוצות שונות ועוד הם חומרים מסוכנים. נגזרות חמצן נוטות ליצור בגופנו רדיקלים חופשיים, בעיקר בתהליכים מטבוליים. מכיוון שהם יכולים לגרום נזק לתאים ולDNA, הם עלולים לגרום לסרטן ולהזדקנות (בניגוד לסרטן, זהו תהליך טבעי).

קישורים חיצוניים

- [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7302 חמצן בספריה הוירטואלית של מט"ח]
- [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/O/index.html חמצן ב-Webelements (אנגלית)]
- [http://www.josephpriestley.info מידע על ג'וזף פריסטלי (אנגלית)] קטגוריה:יסודות כימיים קטגוריה:אל-מתכות als:Sauerstoff ja:酸素 ko:산소 ms:Oksigen simple:Oxygen th:ออกซิเจน

אוויר

אוויר הוא כינוי לתערובת הגזים הנמצאים באטמוספירה של כדור הארץ. האוויר מורכב מהגזים הבאים:
- 78% חנקן
- 21% חמצן
- 0.934% ארגון
- 0.033% פחמן דו חמצני
- כמות מזערית של הגזים הבאים:
- מימן
- מתאן
- פחמן חד חמצני
- חנקן חמצני
- חנקן דו חמצני
- אמוניה
- גפרית דו חמצנית
- יוד
- אוזון
- גזים אצילים
- נאון
- הליום
- קריפטון
- קסנון המרכיבים משתנים בהתאם לאחוז המים באוויר שנמצא בין 0 ל-7 אחוזים. מרכיבי האוויר משתנים מעט באזורים שונים של העולם בשל גורמים כמו גובה, לחות וגורמים נוספים. האוויר הוא רכיב חיוני לקיומם של אורגניזמים רבים, וזה בגלל הרכב הגזים, המאפשר את קיומם של החיים. הגזים החשובים ביותר לקיום החיים הם הפחמן הדו חמצני שמשמש כחומר גלם לייצור הגלוקוז בצמחים וחמצן המשמש לנשימה תאית בייצורים אאוקריוטיים.

ראו גם

- איכות הסביבה
- זיהום אוויר
- ערפיח
- החמצן כגורם מגביל קטגוריה:מטאורולוגיה קטגוריה:אקולוגיה ja:空気 ms:Udara simple:Air

משקעים

משקעים הם מים שיורדים מן האטמוספירה בצורת גשם, ברד, שלג, טל, ערפל או כפור. המשקעים הם מים נוזלים או מים קפואים (קרח). באזורים שונים בעולם יש כמויות שונות וצורות שונות של משקעים. גם בישראל יש הבדלים במשקעים בין אזורי הארץ השונים. רוב המשקעים היורדים על היבשה מתאדים מפני הקרקע ומהצמחים וחוזרים לאוויר. שאר המשקעים מחלחלים לעומק הקרקע אל מי התהום או ניגרים על פני הקרקע אל האגמים ואל הנחלים הזורמים אל הים. בישראל החלוקה היא כזאת: 60% ממי הגשמים מתאדים, 35% מחלחלים אל תוך הקרקע, 5% זורמים כנגר עילי.

סוגי המשקעים

- הגשם נוצר כאשר הטיפות הזעירות שבענן מתלכדות בהשפעת הרוחות לטיפות גדולות וכבדות הנופלות ארצה. יש בעולם אזורים שאין בהם גשם כלל (מדבריות) ויש אזורים עם כמויות עצומות של גשמים (האזורים הטרופיים). בישראל יורד גשם רק בחורף ובעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר. כמויות הגשם הממוצעות בארץ הולכות ופוחתות מן הצפון אל הדרום: בהרי הגליל 1000 מילימטר בשנה, בהרי יהודה ובמישור החוף 600 מילימטר, בצפון הנגב 200 מילימטר ובערבה רק 50 מילימטר.
- הברד נוצר כאשר הטמפרטורה בענן נמוכה, וגבישי הקרח נעים ואוספים סביבם טיפות מים המקוררות ביתר. הטיפות קופאות סביב גביש הקרח ונדבקות אליו, וכך מתקבל גרגר ברד שצורתו כדורית. כדורי הקרח הקטנים מוסיפים לנוע בענן עם משבי הרוח שבאוויר וממשיכים לגדול, וניתן להבחין בהם מבנה שכבתי המעיד על תהליך יצירתם. קוטר ממוצע של גרגר ברד בענן הוא 2 ס"מ, אבל יש גם אבני ברד גדולות, שעלולות לפגוע ולהזיק ברדתן ארצה. אם בדרכו של הברד מטה יש טמפרטורה גבוהה, הוא מפשיר ונהפך לגשם.
- השלג נוצר כאשר הטמפרטורה בענן נמוכה מאוד ואדי המים קופאים ישירות לגבישי קרח. לגבישי הקרח יש מבנה בסיסי של משושה, והוא מופיע במגוון צורות: עלים, כוכבים, כדורונים, עמודים ומחטים. כך מתקבלים פתיתי שלג בעלי צורות מרהיבות. גבישי הקרח לצורותיהם מכילים חללי אוויר, ולכן פתיתי השלג קלים לעומת טיפות גשם או ברד. כאשר יורד שלג ובאוויר יש טמפרטורה גבוהה, הוא מפשיר ומגיע לאדמה כגשם. בישראל השלג נדיר, ויורד בעיקר בהרים הגבוהים בגליל ובירושלים. בארצות הקרות יורד שלג רב הנשאר על פני האדמה, ומהווה שכבת בידוד בגלל האוויר הנמצא בין הפתיתים.
- הטל נוצר כאשר אדי המים שבאוויר אינם עולים למעלה לעננים, אלא מתעבים לנוזל על גופים קרים שעל פני הקרקע. בלילה כשהאוויר מתקרר ובשעות הבוקר ניתן לראות את טיפות הטל הזעירות על צמחים ועל מכוניות. יצירת הטל תלויה בתנאים שונים, כמו לחות אוויר וטמפרטורה. כאשר יש עננים או רוח הטל אינו נוצר. עם זריחת השמש ועליית הטמפרטורה הטיפות מתאדות ונהפכות שוב לאדי מים והטל נעלם. בישראל יש אזורים עתירי-טל ואזורים מעוטי-טל. לדוגמה, במישור החוף ובנגב הצפוני יש יותר מ200- לילות טל בשנה, בעמק הירדן רק 50 לילות טל בשנה. בנגב הטל הוא גורם חשוב באספקת מים לצמחים הגדלים שם.
- הכפור נוצר על פני הקרקע מאדי המים שבאוויר, בדומה לטל. אולם הוא נוצר כאשר הטמפרטורה נמוכה מאוד, מתחת לאפס, והמים קופאים לקרח. בשעות הבוקר, בימים קרים במיוחד, ניתן לראות כסות של קרח דק על הצמחים. זהו הכפור. יש גידולים חקלאיים הרגישים לכפור והם ניזוקים ממנו. קטגוריה:מטאורולוגיה קטגוריה:מים simple:Precipitation

אקלים

אקלים הוא מזג האוויר הממוצע לאורך תקופות זמן ארוכה. באופן כללי במשך תקופת חייו של אדם האקלים במיקום גאוגרפי כלשהו אינו משתנה, אך לאורך תקופות גאולוגיות ניתן להבחין בשינויים ניכרים באקלים באזורים שונים. מקור השם אקלים הוא מהמילה היוונית "קלימה" שפירושה זווית. כמו כן, גם הקלימטולוגיה שהיא תורת האקלים נגזרת ממילה זו. כבר בעת העתיקה, ידעו היוונים שזווית קרני השמש משפיעה על האקלים באזור מסויים.

גורמי האקלים

הטמפרטורות, הרוחות וכמות המשקעים מושפעים מארבעה גורמים. הראשון הוא גורם עולמי ושלושת הגורמים הנוספים הם גורמים מקומיים.

הגורם העולמי

קו הרוחב

גורם זה משפיע על הטמפרטורה. אחד הגורמים העיקריים הקובעים את הטמפרטורה הוא התחממות פני הקרקע. פני הקרקע מתחממים כתוצאה מפגיעת קרני שמש בהן והפיכת אנרגית האור הטמונה בהן לאנרגית חום. כמות האנרגיה הטמונה בקרני השמש בעת פגיעתן בקרקע תלויה בזווית פגיעתן. זוית זו משתנה בהתאם לקו הרוחב ולעונות השנה. ככל שזוית הפגיעה חדה יותר, המרחק אותו עוברות הקרניים באטמוספירה רב יותר, והאנרגיה המשתחררת בעת מעבר זה רבה יותר, מה שמותיר אנרגיה מועטה יותר בעת הפגיעה בקרקע. המשמעות של השפעת זוית הפגיעה על ההתחממות של פני הקרקע אם כן היא שככל שקו הרוחב רחוק מקו המשווה כן קטנה כמות אנרגית החום הנוצרת על ידי פגיעת קרני השמש בקרקע. משמעות נוספת היא יצירת ההבדל בין חורף לקיץ - חורף מוגדר כעונה בה זויות הפגיעה של קרני השמש הן החדות יותר, ולכן מחממות פחות. הזווית הגדולה ביותר שקרני השמש יוצרות עם מישור פני כדור הארץ היא זווית ישרה. באזור קו המשווה (בחוג הגדי ובחוג הסרטן) קרני השמש פוגעות בזווית ישרה בימי השיוויון וההיפוך, בשאר ימות השנה הם פוגעות במישור פני האזור בזווית הקרובה ביותר לזווית ישרה. באזור הקטבים קרני השמש פוגעות בזווית החדה ביותר.

גורמים מקומיים

טופוגרפיה

המבנה הפיזי של המקום מתייחס בעיקר לגובה המקום. ככל שהמקום יותר גבוה הטמפרטורה יותר נמוכה וככל שהמקום יותר נמוך, הטמפרטורה יותר גבוהה.

קרבה לים

הקרבה לים מתייחסת למרחק המקום מן הים. ככל שהמקום יותר קרוב לים, יש יותר לחות ומשקעים והטמפרטורה יציבה יותר, בשל קצב השינוי הנמוך יחסית של טמפרטורת המים.

זרמי ים

זרמי ים מתייחסים להשפעת זרמי ים חמים או קרים על המקום. זרמי ים חמים מחממים את מחממים את האוויר שמעל הים וזרמי ים קרים מקררים את האוויר שמעל הים.

מיון אקלימי העולם

ישנן מספר שיטות למיון של אקלימים הקיימים על פני כדור הארץ. כל מיון של אקלימים מתבסס על גורם אחד או כמה גורמים משותפים שיש לאקלים באזור מסויים. השיטה המקובלת ביותר למיון האקלימים היא שיטת קפן על שמו של ולדימיר קֶפּן (Wladimir Köppen).

ראו גם

- אקלים סובטרופי
- אקלים סובטרופי גשום
- אקלים ים תיכוני
- אקלים ארץ ישראל
- אקלים ממוזג

לקריאה נוספת

- מבוא לתורת האקלים, גלן ט. טריוורתה, הוצאת יחדיו (1976)
- מזג־אוויר ואקלים, שמואל יפה, הוצאת מסדה
- מזג אוויר, ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, ספרית מעריב
- האקלים בישראל, יאיר גולדרייך, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן. קטגוריה:מטאורולוגיה ja:気候 ko:기후 simple:Climate

יער גשם טרופי

יער גשם טרופי (Tropical Rainforest) ידוע גם בשם יער משווני לח. יערות הגשם הטרופיים הם ירוקי עד ובהם גדלים בעיקר עצים רחבי עלים ובגובה שונה, שצמרותיהם יוצרות כמה רבדים אופקיים.

תפוצה

הם משתרעים ברצועה רחבה בשלושה גושים עיקריים משני צידי קו המשווה, שהם האזורים החמים והלחים של כדור הארץ. הגוש הגדול מכולם נמצא באגני האמאזונאס והאורינוקו שבאמריקה הדרומית, הגוש השני שוכן במערב אפריקה והגוש השלישי בדרום מזרח אסיה. שטחם הכולל של כל יערות הגשם הטרופיים הוא כעשרים מיליון קמ"ר (כשישית משטח כדה"א).

האקלים

חגורת הצומח שמשני צידי קו המשווה לא עברה תקופת קרח כמו אלו, שהשמידו חבלי יער רבים בצפון כדור הארץ וזאת אחת הסיבות שהרכב יער הגשם הטרופי מגוון מאד מבחינת ריבוי המינים ליחידת שטח. סיבה נוספת היא התנאים האופטימליים של שפע גשמים וטמפרטורות גבוהות, שהביאו להתפתחות הצמחייה העשירה ביותר בעולם. כמות המשקעים השנתית היא למעלה מ-3,000 מ"מ וזאת מתפזרת על פני כל השנה. גשם יורד כל יום בשעות הצהריים והפוגות בגשמים בנות ימים אחדים מתרחשות לעיתים רחוקות בלבד. הטמפרטורה יציבה מאוד ונעה בין 20 ל-30 מעלות צלזיוס, כמוה גם לחות האוויר הגבוהה, המגיעה ל-90 אחוזים. למעשה, יערות העד הם היוצרים סביבם את האקלים המשווני הלח. המים אשר מתנדפים מצמחיית היער העצומה בהשפעתה של השמש הטרופית שבים אליה כגשמים והדבר חוזר ונשנה ללא הפסקה.

המבנה של יער הגשם

קיים מבנה ברור של מפלסים בגבהים השונים של יער הגשם הטרופי: מפלס העל ומתחתיו שני מפלסים עליונים של עצים ושני מפלסים נוספים הקרובים לפני הקרקע. מפלסים אלה הן גומחות אקולוגיות שונות זו מזו, המשתלבות בסביבתן ומהוות מקום חיות למגוון עשיר של בעלי חיים. בגלל התופעה המעניינת שבגבהים שונים של אותו עץ מתקיימים תנאי טמפרטורה, אור ולחות השונים זה מזה, ניתן למצוא עצים מאותו מין שהם בעלי מקצב פעילות שונה ותכונות מורפולוגיות שונות. מפלס העל הקרוי מפלס א', הוא קבוצה של עצים ענקיים, שמיתמרים עד לגובה של 50-40 מטר ויש שיגיעו אף לגובה של 60 מטר ויותר. העצים האלה שיוצרים חופה בלתי רציפה המתנשאת מעל היער הם היחידים שיכולים לצמוח גם לרוחב. צמיחת הענפים הצדדיים מתחילה אצלם בגובה רב, סמוך לראש הגזע ולצמרת העץ. זוהי אחת התוצאות של התחרות הקשה על האור, המתקיימת בין מיני העצים המרובים. מפלס העל מורכב ממינים רבים. הוא גם זה החשוף למרבית קרינת השמש. אבל מאחר שנוף העצים אינו רציף, הוא מאפשר לרבע מכמות קרני השמש לחדור למפלס הנוף שמתחתיו, זה קרוי מפלס ב'. מפלס ב' שגובהו הממוצע כ-25 מטר, הוא קבוצה של עצים מאורכים שעלוותם מרוכזת בקודקודם, כיוון שהם גדלים בצפיפות רבה ועליהם להיאבק על כל פיסת מקום וקרן אור. עם המינים המופיעים במפלס זה נמנים גם מיני עצים המשתייכים בהחלט למפלס א' ונאלצים להמתין לעיתים עשרות שנים עד שעצים אחרים מהמפלס שמעליהם ימותו ואז יוכלו הם לפרוץ אל על ולתפוס את מקומם. מפלס ג' הוא מפלס צפוף מאד של עצים שגובהם הממוצע כ-12 מטר. זהו מפלס רצוף ואטום מאד. המפלס הזה מקבל פחות מעשירית מקרינת השמש. בשני המפלסים הנמוכים ממנו גדלים עצים צעירים, עצים נמוכים, שיחים מטפסים וצמחים עשבוניים, שביכולתם לנבוט ולהתקיים בעוצמת הארה נמוכה ביותר. מפלס ד' הוא מפלס של עצים נמוכים ושיחים שגובהם הממוצע כחמישה מטרים ובכללם גם עצי שרך, דקלים ועצים צעירים אחרים. עוצמת הקרינה המגיעה אליהם היא כחמישה אחוזים מסך קרינת האור הכללית. מפלס ה' הוא המפלס הנמוך ביותר. זהו מפלס פני הקרקע המכוסה בצורה בלתי רציפה בצמחים עשבוניים, בשרכים ובנבטי עצים. כל אלה יכולים לעיתים לתפוס את מקומו של צמח שמת ולעלות מעט מעלה. המפלס התחתון מקבל כאחוז בלבד מסך קרני האור ובדרך כלל הוא עני בכסות צמחית משום שמעט צמחים מסוגלים לגדול ולהתקיים בתנאים שכאלה. שכבת הקרקע ביער הגשם הטרופי נקראת לטוסול והיא רדודה יחסית ליערות מחטניים וליערות נשירים. עקב הלחות והחום השוררים באזור המשווני, יונקים העצים את המים ואת חומרי המזון המומסים בהם במהירות רבה. בתהליך פירוק כה מהיר אין סיכוי להצטברות כה רבה של רקבובית וכמות הגשם הגדולה, השוטפת את הקרקע הרדודה והעניה, מותירה מצע דל שעליו צריך העץ להתקיים. שכבת הקרקע הרדודה היא האחראית לכך שהבליה ביערות הגשם הטרופיים שנכרתים היא כה מהירה והרסנית, מכיוון שלאחר שהעצים נכרתים, נשטפת האדמה הדקה ומותירה רק מצע סלע שומם. שורשי העצים ביער הגשם הטרופי הם השומרים למעשה על שכבת הקרקע עליו הוא מתקיים. חרף דקותן של האדמה ופסולת העלים, הן שוקקות חיים והרבה מצורות החיים שניתן למצוא שם, לא ניתן למצוא בשום מקום אחר וחלקן ייחודיות ומותאמות לחיים בחוסר אור. אפשר למצוא שם תולעים ונחשים המתחפרים בקרקע, דו חיים במחילותיהם, עכבישים, המשחרים לטרפם בין העלים וגם חלזונות, אקריות, ציקדות ושאר מיני חיפושיות.

בעיות הקרקע

בגלל דקות הקרקע מתגלה בעיה טיפוסית לכל עץ ועץ, שנאלצים להצמיח גזעים לגובה של עשרות מטרים. עצים שכאלה זקוקים לבסיס איתן שהקרקע הרדודה אינה מסוגלת לעגן. בשכבת קרקע שכזו מערכת השורשים אינה עמוקה והעץ נאלץ לעבות את בסיס הגזע - הדק יחסית לגובהו - ולתמוך בו. על כן עצים רבים מצמיחים חוטרים המתפצלים בבסיס הגזע, בגובה של מטר או שניים מן הקרקע, לשורשי קביים שננעצים באדמה וחודרים לתוכה על מנת לתמוך בגזע המרכזי. כך נוצר לגזע בסיס משולש של קביים תומכים. התופעה הזו רווחת בין מינים שונים של דקלים ממפלסים ג' ו-ד'. תופעה אחרת של תמיכות נוצרת בעזרת שורשי לוחות, שהם צימוח עילי של חלקי השורש האופקי העליון, הממלאים את הנפח המשולש שבין הגזע לשורשים ויוצרים עוגני גזע גדולים. שורשי הלוחות אופייניים לעצים הגבוהים ביער כמו אלה הצומחים במפלסים א' ו-ב'. סמוך לגזעים בעלי שורשי לוחות כמעט שלא מתבססים צמחים אחרים. יש ובבסיסי העצים נותרים פתחים קטנים המשמשים משכן לציפורים, זוחלים, פרוקי רגליים ויונקים כגון עטלפים ומכרסמים.

המטפסים

לא רק שורשים פורצים מתוך הגזע ביער הגשם הטרופי, אלא גם ניצנים שמתפתחים לפרחים (ביערות אחרים, הפרחים ואחרי כן הפירות, מתפתחים רק בקצות הענפים הצעירים). תופעה זו קרויה קאולילוריה. כעבור זמן מה מתפתחים הפרחים לפירות ואז קרויה התופעה קאוליקרפיה. ניצני העצים ביער הגשם הטרופי הם קטנים וחסרים את המעטה העבה כמו בניצנים המתפתחים ביערות אחרים משום שאינם חשופים לפגעי מזג האוויר בעונה הקרה. לא כל הצמחים ביער הגשם הטרופי משקיעים משאבים כה רבים, דוגמת העצים החפצים להגיע אל האור. שתיים מצורות חיים אלה המתקיימות ומצויות בשפע על העצים הם המטפסים (הליאנות) והאפיפיטים. כסות העצים ביער הגשם הטרופי עשוי לעלות על 400 אחוזים ואינה מאפשרת לאור לחדור מבעד לעלווה הצפופה ולכן רק מחצית האחוז מעוצמת האור (ללא עננות) מגיעה אל קרקעית היער. וכך, בניגוד למה שנהוג לחשוב, קרקעית היער האפלולית אינה צפופה ואף עבירה למסיירים בה (על גדות הנהרות ישנו מעטה סמיך של צומח עד שהיער נראה בגללם בלתי חדיר). למעשה, גדלים עליה רק מינים מועטים של צמחי צל ונבטי עצים. שתי דרכים עומדות לפני הצמח כדי להגיע אל האור. האחת לפתח גזע שאורכו כארבעים מטר ויותר ולנסות להיות הגבוה בעצים מסביב והדרך השניה היא להיצמד לצמח שכבר בנה גזע שכזה. ביער הגשם הטרופי על לחותו הגבוהה, עושים זאת האפיפיטים והמטפסים, אשר מגיעים כמעט לכל גזע, ענף או גבעול חשוף ונמצאים על כל עץ שיוכלו לטפס ולהשתרג עליו. למעלה מתשעים אחוז ממיני המטפסים בעולם חיים ביער הגשם הטרופי. אורכם הממוצע אמנם מגיע לכ-75 מטרים, אך הם עשויים להגיע אף לאורך של כ-250 מטרים. המטפסים משתרגים בין קומות היער השונות ומקשרים ביניהן כמערכת כלי דם בגוף של בעל חיים, המחברת ומקשרת בין כל איבריו. הדרך שבה הצמחים האלה מצליחים להעביר מים ומינרלי מזון מהשורשים לנצרים, וחומרי מזון מהנצרים לשורשים, נחשבת לפלא פיזיולוגי. השרכים יוצרים מעין סלים תלויים ברחבי היער אשר לוכדים בתוכם עלים, פירות וזלזלים הנופלים מלמעלה ואלה נאספים לערמות ביניהם. במשך הזמן מתפרקים השיירים ונוצרת רקבובית המשמשת להזנת מיני צומח ושאר יצורים ומספקת להם מרחב מחיה נוסף.

אפיפיטים

מלבד מטפסים אפשר למצוא על העצים מינים רבים של אפיפיטים. אלה הם צמחים "התופסים טרמפ" על צמח אחר כדי לגדול עליו ומבלי להיות טפילים. האפיפיטים יוצרים תנאים ייחודיים למגוון רב של בעלי חיים, ולכן השפעתם ביער הגשם הטרופי גדולה למדי. הצמח הנושא אותם משמש מעין מצע לאפיפיט, אשר שורשיו כלל אינם נתונים בקרקע. האפיפיטים קולטים את המים ומינרלי המזון המומסים בהם והחיוניים לגידולם מהאוויר הלח. יש הטוענים שנוכחותם מועילה לעץ, כי הם מקטינים את הלחות סביבם ובכך פוגעים בעקיפין בפטריות המזיקות. האפיפיט מעדיף להתיישב בהסתעפויות של ענפים, שם מצטברים מים וחומרים אורגניים הדרושים למחייתו. השגת האור מפצה על הריחוק מן הקרקע ועל הקושי היחסי בהשגת נוזלים. האפיפיטים קולטים מים במהירות ויש המסוגלים לאגור אותם. שורשיהם נועדו בעיקר לאחיזה בענף ולחלקם יש צורה של שושנת עלים גדולה, שבתוכה מצטברים מי גשמים, כך שהצמח קולט את המים מבסיס העלים. ישנם אפיפיטים ממשפחת הברומיליים, שקיבולת המים של שושנת העלים שלהם מגיעה לחמישה ליטרים. שושנת עלים לוכדת פסולת צמחית ויוצרת ערימת דשן לחה במרכז הצמח. במים האלה מתקיימים דו חיים וחרקים, החיים רק בגומחה זו של בריכת הגשם הזעירה. בתוך הבריכה יכולות קרפדות עצים להשלים את כל מחזור חייהן הרחק מעל האדמה כשכל מזונן הוא יתושים הדוגרים גם הם במאגר המים התלוי. הפרשותיהם של יצורים אלה ושיירי מזונם הם מינרלים חיוניים לאפיפיטים ואלה נקלטים על ידם בתיווכם של המים. לסחלבים שמלבלבים בחופת היער בשל שפע האור יש לשורשים שני תפקידים: האחד, להיאחז בחוזקה למצע ולהיצמד אליו והשני הוא לינוק את הלחות מן האוויר באמצעות חללים המצויים בקצות שורשים תלויים וארוכים. כהגנה מפני התייבשות, משמרים הסחלבים את הנוזלים בפקעות כדוריות.

פיקוסים

צורת חיים הדומה לזו של האפיפיטים הם הפיקוסים החונקים. אלה הם צמחים המתחילים כאפיפיטים אך במהלך התבססותם על העץ הנושא אותם, שולחים הם שורשים המגיעים וחודרים לקרקע ואחר מתחילים להשתרג על צמח המצע שלהם עד שמוחצים אותו ואז הופכים הם לעצים עצמאיים. רוב המינים מתוך מאות מיני פיקוסים, מתחילים את מחזור חייהם כאפיפיטים והופכים כעבור זמן לפיקוסים חונקים.

חופת יער הגשם

חלקו העליון הירוק של היער הוא האזור המרתק והמופלא ביותר של יער הגשם הטרופי. הגינה העצומה ושטופת השמש המהווה את חופת היער היא עולם שלם בפני עצמו, וחיים כאן יצורים שאינם יורדים לעולם אל פני הקרקע. כל עולמם הוא במרומים, במקום שבו צמרות העצים משתרגות אלה באלה, יוצרות שבילים וסוכות ירוקות ומציעות שפע נדיב של קליפת עץ, עלים, פרחים ופירות לתושבי היער. עריסות הענפים הן מעין דרכים ראשיות המוכרות ליצורי היער כמו שרחובות העיר נהירים לאדם. על כן חופת היער היא אחד האזורים המיושבים והמגוונים ביותר של יער הגשם הטרופי. מספר הציפורים השוכנות שם הוא אדיר ואלה עפות מפרח לפרח כדי לטעום את הצוף, מנקרות בפירות היער ובזחלים הניזונים מהם או שמלוות את להקות הקופים כדי ללקט בלהיטות את החרקים שהוטרדו ממקומם בגלל קולות הנפץ הרעשניים של הקופים, העוברים בינות לענפים. שם אפשר למצוא יונקים קטנים הרודפים אחר לטאות או נחים על ענפים גבוהים כדי להנות מזיו החמה. החיות בחופת היער בזבזניות עד מאד, נוגסות נגיסה אחת ומשליכות את הפרי ולמטה נאבקים חזירי נהרות סביב השיירים.

עונות השנה

ביער הגשם הטרופי יש אמנם עונות שנה, אך אלה אינן מובחנות זו מזו כמו עונות השנה באזורים הממוזגים ולכן הצמחיה הגדלה בו אינה תלויה בשינויים אלה כמו ביערות אחרים. מידות החום וקרינת האור הבאות מן השמש הן יציבות במשך השנה כולה בסמוך לקו המשווה והעונות כפי שהינן, אינן אלא שינוי בכמות המשקעים וההשפעה היחידה שיש לכך היא האטה בקצב הפריחה והבשלת הפירות בחודשים היבשים יותר. בעצים בני אותו מין ואפילו בענפיו של אותו העץ, ייתכנו דרגות שונות של התפתחות בעלים, בענפים ובפרחים. ביער הנמצא באזור בעל עונתיות ותנאי אקלים משתנים, מתקיימת מחזוריות אחת ליער כולו. ביער הגשם הטרופי, הצמחים והעצים בוחרים למעשה באיזה שלב יימצאו, אם בשלכת, בפריחה או בחניטת הפרי, כך שבכל תקופה מזמני השנה ניתן למצוא ביער את כל השלבים מתקיימים זה לצד זה.

החי והצומח

לעומת יערות אחרים בו שולטים העופות והחרקים במספרם, הרי ביער הגשם הטרופי הם נאלצים לחלוק את משכנם עם מספר רב של יונקים, זוחלים, דו חיים ופרוקי רגליים שונים. חברת השיא של יער גשם טרופי רוחשת שפע של צורות חיים: כמחצית ויותר מכלל מיני היצורים המוכרים למדע מצויים ביער זה. בניגוד ליערות אחרים בהם יש מיני עצים שליטים, ביער הגשם הטרופי אין שליטה של מין אחד או כמה מינים אלא הוא ערב רב של צמחים וכמעט כל משפחה המיוצגת במקומות אחרים על ידי צמחים עשבוניים או שיחים, מיוצגת בו על ידי עצים. המבנה הייחודי של כסות הירק הסמיכה והנפח שהיא תופסת בשכבת האוויר של היער, מספקים הגנה טובה למערכות החיים שבתוך היער ובחלל היער כמעט שאין תנודות במשתני מזג האוויר עד כי קיים הבדל ממשי בין תנאי האקלים שמחוץ ליער לבין תנאי האקלים שבתוכו. צמחיית יער הגשם הטרופי ירוקת עד בגלל התנאים הסביבתיים הקיימים באזור המשווני. היער זוכה לשפע של אור וחום מן השמש ואלה, לצד כמויות הגשם הגדולות, מאפשרים תהליכי חיים הנמשכים ברציפות לאורך כל השנה, כמו בתוך חממת ענק. כמו כן תהליך התחדשותם של העלים הוא תהליך קבוע. הצמחיה, שכל שאר היצורים החיים תלויים בה לקיומם, נעשית כל כך פרועה כדי כך שהיא יוצרת מאות מקומות חיות זעירים כגדולים, המספקים את התנאים הנחוצים להתפתחותם של מאות אלפי יצורים שונים, ואכן סגולתם של יערות הגשם הטרופיים שהם עשירים מאד ביצורים וצורת היער נותרת יציבה באופן תמידי. כמו ביערות אחרים גם ביער הגשם הטרופי העץ משמש יחידה חיונית מאד עבור היצורים החיים בתוכו וסביבו. ביער רגיל הוא שווה ערך לבית דירות גדול אצל האדם. באזור הטרופי, כל אחד ואחד מעצי הענק ביער הגשם יכול להחשב כמטרופולין.

ראו גם

- יער האמאזונאס
- החי ביערות העד קטגוריה:יערות קטגוריה: צמחיה טרופית ביערות גשם ja:%E7%86%B1%E5%B8%AF%E9%9B%A8%E6%9E%97

חוק

חוק הוא נורמה שנקבעה באופן רשמי, ונוסחה באופן אחיד וברור. כלומר, החוק הינו דפוס התנהגות מצופה בחברה מסויימת, המנוסח באופן שאינו תלוי באישור של פרט מסויים. מקורו של החוק הינו בהסכמה החברתית, אך צורת ניסוחו המחייבת הופכת אותו לחיצונית לאותה חברה, ומצוייה מעל להתנהגויות הפרטים בפועל. לדוגמה, חוק האוסר על גניבה נובע מכך שמרבית הפרטים בחברה מאשרים אותו ומסכימים כי הוא קיים. במצב כזה, גם אם פרט מסוים אינו מכיר בקיומו של החוק, ינהגו שאר הפרטים כלפיו כאילו הכיר בו. מלבד זאת, עומד החוק כתוצר בלתי-תלוי של החברה, והפרטים רואים בו גורם שאינו תלוי ישירות בהתנהגותם. חוק קשור באופן הדוק לשלטון, שכן הוא מהווה את בסיסו האופרטיבי של כל שלטון שכזה. למעשה, שלטון הופך לקבוע בזכות קביעת סמכותו בחוק. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, בהם שלטון חדל מלהיות בלא שינוי בחוקים הרלוונטיים.
לדוגמה, בריון שכונתי עשוי להיות השליט הבלתי-מעורער של אותו הרחוב, אך שלטונו הוא ארעי. שרגע בו יחוקק חוק המאפשר לו לשלוט באופן רשמי, יהפוך שלטונו לקבוע. אומנם, באם ימות הבריון לפתע ישאר החוק מיותר וסתמי, אך לרוב יסתיים שלטונו של הבריון רק במסגרת שינוי בחוק עצמו. ברוב מכריע של החוקים, קיימת סנקציה המוטלת, באופן תיאורטי, על החורגים מהחוק, בידי השלטון. השימוש בסנקציה זו מכונה אכיפת החוק, והיא חוקית בזכות עצמה. קיומם של החוקים, כיישויות אשר מקורן בחברה אך הופכות להיות בלתי-תלויות בה לפי תפיסת הפרטים, יוצר לכל חברה מרחב קיום המבוסס על מערכת החוקים שבה. מרחב זה הינו פורמלי בלבד, ואינו תלוי בהתנהגות הפרטים בפועל. לדוגמה, ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד. איסורים אלו והסנקציות הנלוות אליהם מרכיבים את המרחב התחוקתי של המדינות, כלומר- את ההתנהגות האידאלית מבחינת השלטונות. עם זאת, בפועל ההתנהגות עשויה להיות שונה לחלוטין. שתי מדינות בעלות מרחב תחוקתי זהה, עשויות להיות מדינות שונות לחלוטין בפועל, מבחינת ההתנהגות הממשית. המרחב התחוקתי מתייחס אל עצמו, והינו עצמאי. נקודות המפגש של המרחב התחוקתי עם החברה הממשים, מצוי בשני אופנים:
- התנהגות של פרטים מסויימים, המאשרים את המרחב התחוקתי באופן מלא או חלקי, בהתנהגותם. בלא כמות מספקת פרטים השומרים על חלק ניכר של החוקים, ישארו החוקים קיימים, אך יהיו חסרי טעם.
- השפעה של החוקים על התודעה של בני האדם, שכן אלו נוטים לרוב לייחס להתנהגות חוקית משמעות שונה מההתנהגות הבלתי-חוקית בתודעתם, בלא התייחסות קונקרטית בהכרח למעשים עצמם. מבחינה משפטית טכנית "חוק" הינו חלק מן הדין. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסויימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים הנקבע על ידי בית המשפט, או את המנהג, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק. תהילך יצירתו של החוק קרוי חקיקה. התחום העוסק במרחב התחוקתי מכונה משפטים. החוק, על-פי מהותו, בא ליצור נורמה כללית, אך לעתים נחקק חוק, או נחקק שינוי בחוק, לפתרון בעיה אישית. אף שהחקיקה מנוסחת גם במקרים אלה בשפה כללית, ידוע לכל שהיא באה לתת מענה לאדם מסוים. על תופעה זו עמד פרופ' מרדכי קרמניצר, בעת דיון שנערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בשינוי בעל אופי כזה: :"אחד המאפיינים של חקיקה גרועה היא חקיקה שנועדה להסדיר עניין מסוים. זו גם לא דוגמא טובה מבחינה חינוכית כשהכנסת מחוקקת חוקים שנועדו לפתור בעיות פרסונליות כמו 'חוק דרעי', 'חוק נתניהו' או 'חוק פרס'. הנורמה צריכה להיות נורמה כללית".

החוק בישראל

הביטוי "חוק" במשמעותו הטכנית הצרה משמעו נורמה שנקבעה על ידי הכנסת לאחר הליך מסויים. (קריאה טרומית אם המדובר בהצעת חוק פרטית, ולאחר מכן קריאה ראשונה, שניה ושלישית), ולאחר מכן נחתמה בידי יושב ראש הכנסת, השר האחראי על הנושא ונשיא המדינה, ופורסמה ברשומות. החוק נקרא בשם, ובשם השנה בה חוקק, ולדוגמה: חוק התכנון והבניה, תשכ"ט - 1969. בכך שונה ה"חוק" מן הדינים הבאים:
- החוקה, שעדיין לא נכתבה בארץ.
- חוק יסוד, שהוא פרק מפרקי החוקה אותו מחוקקת הכנסת בתפקידה כאספה מכוננת מעת לעת.
- הפקודה, שהיא נורמה שנקבעה על ידי גוף שאינו נבחר כגון הנציב העליון בזמן המנדט הבריטי או מועצת המדינה הזמנית מיד לאחר קום המדינה.
- הצו, הכללים או התקנות, שהם חקיקת משנה הנחקקת על ידי זרוע מזרועות הרשות המבצעת,אם המדובר במשרד ממשלתי, רשות עירונית, או כל גוף אחר המוסמך לחוקק חקיקת משנה. לכל אחד מדינים אלו תוקף שונה, במידה והם סותרים זה את זה. מבחינה עקרונית המדובר בפירמידה שבראשותה ה"חוקה" ומתחתיה ה"חוק" כשמתחתיו חקיקת המשנה, (כאשר מבחינת הכמות החוקה היא מסמך קצר לרוב, ומספר התקנות והצוים בחקיקת המשנה הוא גדול בהרבה ממספר החוקים) ובמקרה של סתירה יחול הדין העליון בפירמידה (כך שהחוקה תחול במקרה של סתירה עם החוק, והחוק יחול במקרה של התנגשות עם חקיקת משנה).

ראו גם

החקיקה בישראל - חוק ההסדרים קטגוריה:מדע המדינה קטגוריה:חוק ומשפט קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט

קרן קיימת לישראל

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) היא ארגון ציוני שנוסד ב-1901, כאמצעי לגאולת הקרקע בארץ ישראל על-ידי היהודים והכשרתה להתיישבות יהודית. בראשו עומד כיום חבר הכנסת לשעבר יחיאל לקט.

היסטוריה

בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. מספר שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על יסוד "הקרן הקיימת לישראל" והיא הוקמה כארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. הקרן הקיימת נוהלה ע"י ההסתדרות הציונית. עד קום המדינה רכשה הקרן יותר ממיליון דונם אדמה. הקמת קרן היסוד בשנת 1920 (הארגון שניהל את כספי ההסתדרות הציונית) ומנהל מקרקעי ישראל ב-1960 (הארגון שריכז את הקרקעות הציבוריות של מדינת ישראל) צימצמו את תחום אחריותה של קק"ל, וכיום פעילותה מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.

מטרות הקק"ל

תפקידיה של הקק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. עם קום המדינה הועברו קרקעות שנרכשו ע"י קק"ל לפני קום המדינה לידי מינהל מקרקעי ישראל. מאז קום המדינה שונתה ייעודה של קק"ל והיא תיפקדה כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. עפ"י חוק הקרן הקיימת שנחקק ע"י הכנסת בשנת 1953 נאמר שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. בשנת 2005 החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אדמות קק"ל יכולת להימכר גם לאזרחים ערבים וכי ישנה אפליה ביסוד החוק ובמטרותיה של קק"ל, שלא איפשר עד כה לקק"ל למכור אדמות לאזרחים לא יהודים.

פעילות הקק"ל

לפני הקמת המדינה עסקה הקק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. בשנים האחרונות פועלת הקק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים עם מוגבלויות.

ראו גם

- הקופסה הכחולה
- ייבוש החולה

קישורים חיצוניים

- [http://www.kkl.org.il הקרן הקיימת לישראל] אתר הבית
- [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=163469&sid=16 קק"ל] - כתבה מ"נענע" על קרקעות קקל category:ארגונים בישראל הקרן הקיימת לישראל קטגוריה:ישראל: יערות

יער בן שמן

יער בן שמן הוא אחד מגושי היערות הגדולים בישראל, ומשתרע על פני כ–21,000 דונם ממזרח לעיר לוד משני צידי כביש 443 בואכה מודיעין סמוך לישובים בן שמן, גמזו וכפר דניאל. זוהי "הריאה הירוקה" של תושבי גוש דן. יער בן שמן הוא בכור יערות קק"ל ואדמותיו נקנו עוד בשנת 1905. שלוש שנים מאוחר יותר החלו לנטוע במקום עצי זית לזכרו של בנימין זאב הרצל. מאז עברו גלגולים רבים על היער. הוא נשרף, נטעו בו אורנים ואקליפטוסים, התחוללו בו קרבות במלחמת העצמאות והוקמו בו אתרים רבים כגון: בית הידידות ישראל תאילנד, מגדל תצפית ואמפיתאטרון ("מצפה מודיעין"), מרכז נטיעות וחניונים רבים. היער כולל כיום שטחים רבים שגובלים בתל חדיד בצפון מערב, נאות קדומים בצפון מזרח, הישוב מבוא מודיעים ואיזרו התעשיה של העיר מודיעין במזרח ו"חוות הקופים", גמזו וכפר דניאל מדרום מזרח. מדרום ליער המוכרז נמצא אזור בית ענבתה שכולל גם הוא שטחי יערות ועתיקות. במרחב שבין יער בית שמן ליערות בית ענבתה מתבצעות נטיעות שישלימו רצף יערות גדול במרכז ישראל.

קישורים חיצוניים

- [http://www.kkl.org.il/KKL/advanced_template.aspx?id=17396#tdTitle1 יער בן שמן] באתר קק"ל. קטגוריה:ישראל: יערות

יער ירושלים

] יער ירושלים הינו יער אורנים השוכן בהרי ירושלים וגובל בשכונות בית הכרם, יפה נוף, עין כרם, הר נוף, גבעת שאול ב' ומושב בית זית. היער ניטע בשנות החמישים על ידי הקרן קיימת לישראל במימון של תורמים פרטיים. בשיאו השתרע היער על פני כארבעת אלפים דונמים, אך במהלך השנים הצטמצם בעקבות התרחבות שכונות ירושלים וכיום שטחו כאלף ומאתיים דונמים.

המאבק לשימור היער

פרוייקטים של עיריית ירושלים מאיימים על המשך קיומו של היער, דבר החורה לתושבי השכונות הסובבת את היער. בסוף שנות התשעים התארגנו ארגונים של חובבי טבע, איכות הסביבה והתושבים למאבק על עתיד היער ושימורו.

קישורים חיצוניים

- [http://www.sustainable-jerusalem.org/jerusalemh/building/sites/jeruforest/jeruforest.html ירושלים בת קיימא] אתר המכיל מידע אודות היער והמאבק.
- [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=568104&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 עד לאן תגיע ירושלים הבנויה?] מאתר הארץ ירושלים קטגוריה:ירושלים

תל חדיד

תל-חדיד הוא תל המתנשא לגובה 147 מטר צפונית ליער ולמחלף בן-שמן ודרומית לנחל נטוף. זהו המקום הגבוה הראשון בדרך מתל אביב לירושלים ונשקף ממנו נוף מרהיב של כל גוש דן. בתל חדיד היה ישוב עתיק בשם "חדיד". השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל. חרסים שנמצאו במקום מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בימיו של יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיע לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בתנ"ך מוזכר הישוב כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (עזרא ב' ל"ג ובנחמיה ז' ל"ד עם שינויים קלים). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. העיר הייתה קיימת לאורך תחילת האלף הראשון אחרי הספירה ואף נחשבה חשובה בתקופה הרומית והביזנטית. בשנים שלאחר מכן היה במקום כפר ערבי בשם ח'דיתה. בשנת 1944 מנה הכפר כ־750 תושבים. בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948 נוצחו והכפר ניטש ונהרס. תל חדיד הוא כיום חלק מיער בן שמן, למרות שהוא מופרד מחלקו העיקרי של היער על ידי כביש 443. בשנת 2000, נסללה מנהרה באורך 430 מטר מתחת לתל כדי לאפשר מעבר של כביש חוצה ישראל. זו הייתה המנהרה הראשונה בכביש מהיר בישראל. במורד המזרחי של התל, לכיוון כביש 444, שוכן אתר ההנצחה של חיל התחזוקה. מזרחית לתל שוכן המושב חדיד. קטגוריה:אתרים ארכיאולוגים בישראל קטגוריה:ישראל: יערות

קטגוריה:צורות נוף

קטגוריה:גאוגרפיה

קטגוריה:יערות

קטגוריה:צורות נוף

Haakon VII de Norvège

Le roi Haakon VII de Norvège (3 août 1872 - 21 septembre 1957) fut le premier roi de Norvège après la dissolution de l'union avec la Suède en 1905. Connu dans sa jeunesse comme le prince Carl, il était le fils cadet du roi Frédéric VIII du Danemark, un frère plus jeune du roi Christian X du Danemark et petit-fils du roi Charles IV de Norvège (qui fut aussi roi de Suède). En 1896 le prince Carl épousa la princesse Maud, la plus jeune fille du roi Édouard VII du Royaume-Uni. Leur fils le prince Olav naquit le 2 juillet 1903. Après le référendum confirmant la nouvellement indépendante Norvège comme une monarchie, le prince Carl devint son premier roi le 18 novembre 1905 et fut couronné comme Haakon VII dans la cathédrale de Nidaros à Trondheim le 22 juin 1906. À sa mort en 1957 le prince Olav lui succéda en tant que Olav V. Pendant la Seconde Guerre mondiale, le roi Haakon, exilé a Londres, était un important symbole de la résistance norvégienne. Catégorie:Histoire contemporaine Catégorie:Histoire de Norvège ja:ホーコン7世

Aloes narty francja Doda i Virgin Sepsa slots

:: RELATED NEWS ::

Miyuki Tanobe
Miyuki Tanobe (born 1937 in Morioka, Japan) is a Canadian painter. She immigrated to Canada in 1971, settling in Saint-Antoine-sur-Richelieu, Quebec with her husband Maurice Savignac. She paints in nihonga, an old for

Mall of New Hampshire
Mall of New Hampshire is a shopping mall on the southern fringe of Manchester, New Hampshire. Its major anchoring department stores are Filene's, JC Penney, Sears, an

Honour killing
Honor killing is the practice of a family member killing a female relative when the female relative has been considered to have brought "dishonor" to the family, often through unsanctioned sexual activity—often including cases when a woman is raped. The killing (or "execution") of the female relative is often considered, in those societies and cultures where it is practiced, to be a

Anodyne
An anodyne (Greek αν, privative, and οδυνη, pain: a cause which relieves pain) is a medicine or other thing that relieves or soothes pain, by lessening the sensibility of the brain or nervous system, also called an analgesic (or colloquially a "painkiller"). Historically it referred particularly to preparations based on opium. By extension, soothing or placating words are called anodyne.

References

- see "The Engish" by Jeremy Paxman page 20

Honour Killing
Honor killing is the practice of a family member killing a female relative when the female relative has been considered to have brought "dishonor" to the family, often through unsanctioned sexual activity—often including cases when a woman is raped. The killing (or "execution") of the female relative is often considered, in those societies and cultures where it is practiced, to be a

Pedro de Luna
Benedict XIII, born Pedro Martínez de Luna, (b. Illueca, Aragon, 1328; d. Peñíscola, near Valencia, 1423) was an Aragonese, and is considered by many Roman Catholics an Antipope. Pedro de Luna was born at Illueca in Aragon (part o

Ozy and Millie
Ozy and Millie is a webcomic, created by David Craig Simpson, which debuted in January 1998. It follows the adventures of assorted anthropomorphized animals. It is usually updated with new strips daily from Monday through Friday. The comic centers on Ozy and Millie, two young foxes contending with everyday

Eden center
Eden Center is a Vietnamese-American community shopping center and strip mall located in Seven Corners, Virginia (near Bailey's Crossroads and Falls Church), an area within Fairfax County, Virginia. The center is home

Progressive Conservative leadership conventions
The first Progressive Conservative Party of Canada leadership convention was held in 1927, when the party was called the Conservative Party. Prior to then the party's leader was chosen by caucus. There have been two permanent leaders since 1927 who were not chosen by a leadership convention. Arthur Meighen agreed to serve a second term as leader in 1941 o