:: wikimiki.org ::

לואיס קרול

לואיס קרול

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון (27 בינואר 1832 - 14 בינואר 1898), המוכר בשם-העט לואיס קרול, היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם ופילוסוף בריטי. יצירותיו הידועות ביותר הן ללא ספק הספרים "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in Wonderland) והמשכו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" (Through the Looking-glass, and What Alice Found There), וכן פואמת האיגיון "ציד הסנרק" (The Hunting of the Snark). כמו-כן כתב כמה ספרים בנושאי מתמטיקה, חידות מתמטיות ולוגיות, ועוד ספר-ילדים בשני חלקים (שלא תורגמו לעברית), "סילבי וברונו". מיומנותו של לואיס קרול במשחקי-מלים, לוגיקה, איגיון ופנטסיה ריתקה אליו קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, מימיו ועד היום. השפעתו ניכרת לא רק בספרות הילדים, אלא אף על ג'יימס ג'ויס והספרות במאה העשרים בכלל.

תולדות חייו

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון נולד בכפר קטן במחוז צ'שר, הוא היה השלישי במשפחה של 11 ילדים, מתוכם שבע בנות. אביו היה כומר הכפר, אשר עלה במעמדו בכנסייה עד לדרגת סגן בישוף. האב היה מתמטיקאי מוכשר וגם חובב איגיון, צ'ארלס הצעיר ירש מאביו את חיבתו לנושא. בילדותו היה משעשע את אחיותיו בתיאטרון בובות שבנה, וביצירות שפרסם בעיתונים משפחתיים. בגיל 12 נשלח ללמוד בבי"ס פרטי בריצ'מונד, וב-1845 עבר ללמוד בפנימיה "רגבי" שם היה אומלל למדי. ב-1851 התחיל ללמוד ב"כרייסט צ'רץ'" קולג' יוקרתי באוקספורד, יומיים לאחר מכן מתה אמו והשאירה משפחה מוכת הלם ויגון. בקולג' למד לימודים קלאסיים ומתמטיקה, והצטיין בלימודיו. ב-1855 הפך למרצה למתמטיקה באוקספורד. התנאי להיות מרצה מן המנין באותה תקופה, היה להפוך לכומר ולא להינשא. קרול הסכים לתנאים אלה, בגיל 23 התמנה לכומר, ואוקספורד הפכה לביתו. דודג'סון פרסם חיבורים במתמטיקה ולוגיקה. מומחים כיום אינם מיחסים ענין מיוחד לחיבוריו במתמטיקה, הנחשבים לכתובים ברוח המסורת. לעומת זאת חיבוריו בלוגיקה, כמו "חידה לוגית" ו"לוגיקה סימבולית" וכן פרדוקסים שהציע ופתרונותיהם דוגמת הפרדוקס שהוצג בדיאלוג "מה אמר הצב לאכילס", נחשבים למקוריים ומקדימים את זמנם. הרצאותיו נודעו בשיממונן, הוא לא אהב ללמד, חשב את תלמידיו לטפשים, והם מצידם חשבו אותו למרוחק ומשעמם. מה אמר הצב לאכילס היו לו תחביבים רבים, ביניהם תיאטרון וציור. בתיאטרון גילה ענין בדרמה רצינית, וגם ביצירות קלות יותר כמו קומדיה מוזיקלית ופנטומימה. הוא שלח ציורים למוסף הומוריסטי של ה"טיימס", וכאשר אלה נדחו לפרסום, התחיל לעסוק בצילום. הצילום היה אז בראשית התפתחותו, והוא רכש מיומנות והצטיין גם בכך. הוא הרבה לצלם אנשים מפורסמים כמו השחקנית אלן טרי, גבריאל דנטה רוזטי והמשורר אלפרד טניסון. הצילומים זכו להערכה, ואף אחד מצילומיו נשלח ליצג את אנגליה בתערוכה בינלאומית. דודג'סון סבל מגמגום קל, אבל פגם זה היה נעלם כשהיה בקשר עם ילדים. במיוחד נהג להתידד עם ילדות קטנות, הן אהבו להיות בחברתו, והוא היה להן כעין דוד. היה מספר להן סיפורים, מתכתב אתן, ממציא עבורן משחקים ומצלם אותן. צילומי הילדות בבגדים, בתחפושות וגם בעירום, היו נעשים תמיד ברשות הורי הילדות. ודוג'סון ניהל יומן על קשריו עם ידידותיו הקטנות. בנוסף לעבודתו האקדמית כתב שירים וסיפורים קצרים. בין השנים 1854 ל-1856 הופיעו יצירותיו בכתבי עת שונים. כתיבתו היתה מבדחת ולפעמים סאטירית. ב-1856 פרסם לראשונה שיר החתום בשם "לואיס קרול", השם הוא משחק מילים על שמו בתרגום ללטינית ובחזרה לאנגלית. באותה שנה הגיע ל"כרייסט צ'רץ'" דיקן חדש, הנרי לידל, עם משפחתו. קרול התיידד עם המשפחה ובמיוחד עם ילדיו של הדיקן, שלוש בנות ובן. הוא הרבה לצלם אותם, והיה משעשע אותם בחידות סיפורים ומשחקים. הוא נהג לקחת את הילדים לשיט בנהר ובסופו היו עורכים פיקניק. באחד מימי שיט אלה ב-1862 המציא קרול עבור אליס לידל (בתו האמצעית של הדיקן), גירסה ראשונה של "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". אליס ביקשה שיכתוב עבורה את הסיפור, הוא הכין עבורה ספרון הכולל איורים משלו בשם "הרפתקאות אליס מתחת לאדמה". חברים שראו את הספר אצל הדיקן, עודדו את קרול לפרסם את הספר. הוא ערך שינויים בסיפור, הצייר ג'ון טניאל הוסיף איורים, ושם הספר שונה ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". הספר יצא לאור ב-1865. כעבור שנה התחיל לחשוב על ספר המשך, אבל רק כעבור שש שנים פרסם את "הרפתקאות אליס מבעד למראה". בהמשך פרסם ספרים נוספים לילדים, "ציד הסנרק" ו"סילבי וברונו", אך באלה לא חזר על ההצלחה של "הרפתקאות אליס". אחרי ההצלחה המסחררת של "הרפתקאות אליס", התפצלו חייו של המחבר לשתי דמויות. האחת של "לואיס קרול" הסופר המפורסם, הפך להיות אלטר אגו של ציארלס דודג'סון. דודג'סון נשאר באלמוניות יחסית, הוא התנכר לדמות של כותב ספרי אליס, כשהיה מקבל מכתבים עבור לואיס קרול היה מחזיר אותם לשולח. הוא המשיך ללמד בכרייסט צ'רץ' עד 1881. היה טיפוס אקסנטרי ומתבודד. נסע לחו"ל (לרוסיה) רק פעם אחת בחייו. בסוף ימיו עבר לחיות עם אחיותיו בסארי, ונשאר לגור שם עד מותו מדלקת ריאות ב-1898.

כתביו

ספרי ילדים

- הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (1865)
- מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (1872)
- ציד הסנרק (1876)
- סילבי וברונו (1889)
- סילבי וברונו - סוף דבר (1893)

חיבורים במתמטיקה ולוגיקה

- תקציר גיאומטרית המישור האלגבראית (1860)
- חיבור בסיסי על דטרמיננטים (1867)
- הספר ה־5 של אוקלידס מנקודת־מבט אלגבראית (1874)
- אוקלידס ומתחריו המודרניים (1879)
- השלמה לאוקלידס ומתחריו המודרניים (1885)
- חידה לוגית (1894)
- לוגיקה סימבולית (1894)
- מה אמר הצב לאכילס (1895) - דיאלוג הומוריסטי העוסק בבעיה ביסודות הלוגיקה.

קישורים חיצוניים

- [http://www.gutenberg.net/catalog/world/authrec?fk_authors=7 מיצירותיו של לואיס קרול] בפרויקט גוטנברג.
- [http://www.lewiscarroll.org/carroll.html אתר המוקדש לחייו ויצירתו של לואיס קרול]
- [http://www.gutenberg.org/files/11483/11483-8.txt מכתביו של לואיס קרול] בפרויקט גוטנברג. קרול, לואיס קרול, לואיס קרול, לואיס קרול, לואיס קרול, לואיס קרול, לואיס
- ja:ルイス・キャロル simple:Lewis Carroll

27 בינואר

ה-27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה, (27 בשנה מעוברת) בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 338 ימים. (339 בשנה מעוברת)

אירועים היסטוריים ביום זה

- 1302 - דנטה (Dante Alighieri), משורר ופוליטיקאי, מוגלה מפירנצה.
- 1926 - ג'ון לוג'י באירד (John Logie Baird), ממציא סקוטי, מציג בלונדון את האבטיפוס הראשון של מערכת טלוויזיה, ופותח במהפיכה בעולם התקשורת והבידור.
- 1944 - מלחמת העולם השנייה - הסרת המצור על לנינגרד
- 1945 - השואה - הצבא האדום משחרר את מחנות ההשמדה: אושוויץ, ובירקנאו שבפולין, מידי הנאצים (במחנות אלה נרצחו 1.1 - 1.5 מיליון איש, רובם יהודים).
- 1967 - אסון בעת בדיקה לפני טיסה של אפולו 1, טיסת החלל המאוישת הראשונה של ארה"ב.
- 1973 - ארה"ב וצפון וייטנאם, חותמות על הסכם הפסקת אש, המסמל את סיום המלחמה. (הראשונה בה נוצחה ארה"ב).

נולדו

- 1756 - וולפגאנג אמאדיאוס מוצארט (Wolfgang Amadeus Mozart) מלחין (נפטר 1791).
- 1832 - לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), סופר ומתמטיקאי בריטי (נפטר 1898).
- 1834 - דמיטרי מנדלייב כימאי רוסי (נפטר 1907)
- 1941 - תרצה אתר, משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית (נפטרה ב-1977).

נפטרו

- 1901 - ג'וספה ורדי (Giuseppe Verdi) מלחין (נולד 1813).

חגים ואירועים החלים ביום זה

- יום השואה הבינלאומי ----
- 26 בינואר - 28 בינואר
- ינואר
- לוח אירועים שנתי ja:1月27日 ko:1월 27일 ms:27 Januari simple:January 27 th:27 มกราคม

14 בינואר

ה-14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 351 ימים (352 בשנה מעוברת).

אירועים היסטוריים ביום זה

- 1690 - המצאת הקלרינט
- 1858 - נפוליאון השלישי ניצל מנסיון התנקשות.
- 1997 - מממשלת בנימין נתניהו מאשרת את הסכם חברון
- 2004 - דגל גרוזיה "חמשת הצלבים" חוזר לשימוש לאחר כ-500 שנה.
- 2005 - צלילת הגשוש האירופאי, הויגנס אל תוך טיטאן, ירחו של שבתאי.

נולדו

- 1875 - אלברט שוויצר
- 1934 - יעקב גדיש כלכלן ישראלי (נפטר 2005)
- 1941 - פיי דאנאווי שחקנית קולנוע אמריקאית וזוכת פרס האוסקר
- 1969 - דייב גרוהל מוזיקאי
- 1841 - ברת' מוריסו ציירת אימפרסיוניסטית צרפתיה (נפטרה 1895)

נפטרו

- 1753 - ג'ורג' ברקלי פילוסוף אירי (נולד 1685)
- 1868 - ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר 1867) צייר צרפתי (נולד 1780)
- 1898 - לואיס קרול, סופר ומתמטיקאי בריטי
- 1978 - קורט גדל, לוגיקן אוסטרי (נולד 1906)
- 1988 - גאורגי מלנקוב שליט ברה"מ בין 1953 ל-1955 (נולד ב1902)

חגים ואירועים החלים ביום זה

----
- 13 בינואר - 15 בינואר
- ינואר
- לוח אירועים שנתי ja:1月14日 ko:1월 14일 ms:14 Januari simple:January 14 th:14 มกราคม

1898

אירועים

- 1 בינואר - יצירת הכרך ניו יורק, ע"י איחוד מוניציפלי של מנהטן, ברוקלין, קווינס, הברונקס וסטאטן איילנד לכדי עיר אחת.
- 13 בינואר - אמיל זולא מפרסם את "אני מאשים" בעניין פרשת דרייפוס
- 15 בפברואר - המיין (USS Maine), ספינת מלחמה אמריקאית, מתפוצצת במפרץ הוואנה, מה שהוביל לכיבוש קובה מספרד בידי ארצות הברית
- 23 בפברואר - אמיל זולה נאסר לאחר פרסום מכתבו "אני מאשים", בפרשת דרייפוס
- 13 במרץ - מתכנס הכנס הראשון של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אשר מאוחר יותר תתגלגל למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- 10 ביוני - הנחתים האמריקאים נוחתים במפרץ גואנטנמו בקובה, ובתוך חודש מפרקים את המושבה הספרדית האחרונה בחצי הכדור המערבי.
- 21 ביוני - גואם הופכת לטריטוריה של ארצות הברית
- 7 ביולי - הוואי מצטרפת לארה"ב.
- 18 ביולי - מארי ופייר קירי מפרסמים מאמר על גילוי יסוד רדיואקטיבי חדש לו הם מציעים לקרוא פולוניום.
- 10 בספטמבר - אליזבת, מלכת אוסטריה, נרצחת על-ידי לואיג'י ליקרי.
- 1 באוקטובר - הצאר ניקולאי השני מצווה על גירוש היהודי רוסיה מערים הגדולות של האימפריה הרוסית.

נולדו

- 10 בפברואר - ברטולט ברכט, מחזאי, משורר וסופר גרמני (נפטר ב-1956)
- 5 במרץ - סונג מיי לינג אשתו של המנהיג הסיני צ'יאנג קאי שק (נפטרה: 2003)
- 9 באפריל - פול רובסון, זמר ופעיל פוליטי אפרו-אמריקאי (נפטר 1976)
- 5 ביוני - פדריקו גרסייה לורקה (Federico García Lorca), מחזאי (נפטר 1936).
- 17 ביוני - מוריץ קורנליס אשר, צייר וגרפיקאי (נפטר 1972).
- 26 ביוני - וילי מסרשמיט, מעצב מטוסים (נפטר 1978)
- 19 ביולי - הרברט מרקוזה, סוציולוג ופילוסוף (נפטר 1979).
- 24 ביולי - אמליה ארהארט, חלוצת תעופה (נעלמה 1937).
- 30 ביולי - הנרי מור (Henry Moore), פסל אנגלי (נפטר 1986).
- 29 באוגוסט - פרסטון סטרג'ס, תסריטאי (נפטר 1959)
- 26 בספטמבר - ג'ורג' גרשווין מלחין יהודי אמריקאי (נפטר - 1937).
- 29 בספטמבר - טרופים ליסנקו ביולוג סובייטי (נפטר 1976)
- 15 באוקטובר - מרשל מרי פייר קניג, איש צבא ושר ההגנה הצרפתי (נפטר ב-1970)
- 21 בנובמבר - רנה מגריט, צייר בלגי (נפטר 1967)
- 29 בנובמבר - קלייב סטייפלס לואיס (סי אס לואיס), סופר אנגלי. כתב את סדרת ספרי נרניה (נפטר 1963)

נפטרו

- 14 בינואר - לואיס קרול, סופר ומתמטיקאי בריטי
- 19 במאי - ויליאם יוארט גלאדסטון, פוליטיקאי בריטי (נולד 1809)
- 30 ביולי - אוטו פון ביסמרק, מדינאי גרמני (נולד 1815)
- 10 בספטמבר - אליזבת מבוואריה - אשת קיסר האוסטרי, שנרצחה (נולדה 1837)
- 14 בספטמבר - ויליאם סיוורד בורוז, ממציא מכונת החישוב (נולד 1857)
- 10 בדצמבר - ויליאם בלק

ראו גם

- 1898 בספרות
- 1898 במוזיקה
- 1898 בפוליטיקה
- 1898 במדע
- 1898 בספורט ----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1893 1894 1895 1896 1897 - 1898 - 1899 1900 1901 1902 1903 קטגוריה:שנים nb:1898

סופר

סופר הוא אדם שעוסק בכתיבת ספרים, בדרך כלל ספרות בדיונית, אך לעתים נכלל בקטגוריה זו מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון. מקור השם הוא, לפי התלמוד, בחכמים הראשונים שנקראו סופרים, כי היו סופרים את כל האותיות שבתורה. הכשרה לכתיבה של ספרות יפה ניתנת בסדנאות המיועדות למטרה זו, וכן במסגרת החוג לספרות באוניברסיטאות. הכשרה זו אינה חיונית, ורבים מהסופרים עוסקים בכתיבה ללא הכשרה מסוג זה. בתמורה לעמלו מקבל הסופר שכר סופרים, שהוא אחוז מסוים ממכירות הספר. בישראל רק סופרים מעטים מוצאים את כל פרנסתם (או את עיקרה) בשכר הסופרים המשולם להם, ומרביתם עוסקים בעבודה נוספת, המספקת את פרנסתם העיקרית. יוצא דופן היה ש"י עגנון, שכבר בשלב מוקדם למדי קיבל תשלום חודשי קבוע מהמו"ל שלו, הוצאת שוקן, כך שיכול היה להקדיש את כל זמנו לכתיבה. סופרים מצליחים הכותבים באנגלית ובשפות נפוצות אחרות זוכים לשכר סופרים נאה מאוד. אגודת הסופרים העבריים מקבלת לשורותיה כל סופר שפרסם לפחות שני ספרים. ראו גם: רשימת סופרים

לקריאה נוספת

- רנה ליטווין, הייתי כאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005: מסעות בעקבות סופרים שתרגמה המחברת.
- מאיה קגנסקיה, דמדומי אלים - על דוסטויבסקי, בולגקוב, סולז'ניצין צווטאייבה, נבוקוב ועוד, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004. Category:מקצועות

לוגיקן

לוגיקה, או תורת ההגיון, היא ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות. במקורה היתה הלוגיקה ענף של הפילוסופיה, אולם במהלך מאתיים השנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בתחום הלוגיקה הפורמלית שהינה כיום, בנוסף לפילוסופיה, גם ענף של המתמטיקה לכל דבר ומשמשת כבסיס התיאורטי המרכזי במדעי המחשב. את היסודות ללוגיקה הניח אריסטו, שטען למעשה שתי טענות מרכזיות, עליהן מבוססת הלוגיקה הקלאסית (או הלוגיקה הדו-ערכית):
א. כלל הסתירה: ביטוי שטוען טענה והיפוכה הינו בהכרח שקרי (לדוגמה: "דני אוהב ללכת לבית הספר וגם דני לא אוהב ללכת לבית הספר"). במילים אחרות, לא יכול להיות שטענה מסויימת תהיה גם נכונה וגם לא נכונה בו זמנית.
ב. כלל השלישי מן הנמנע: כל טענה היא בהכרח אמיתית או שקרית, ואין אפשרות שלישית. לא תיתכן טענה שאינה אמת ואינה שקר, ולכן ביטוי כגון "או שדני אוהב ללכת לבית הספר או שדני לא אוהב ללכת לבית הספר" יהיה בהכרח נכון (משום שאחד החלקים של המשפט חייב להתקיים). שתי טענות לכאורה טרוויאליות אלו הן הבסיס עליו השתיתו פילוסופים את טיעוניהם במשך אלפי שנים. כלל הסתירה מאפשר להראות את אי תקפותו של טיעון כאשר ניתן להסיק ממנו דבר והיפוכו. כלל אי-קיום ערך ביניים מאפשר להסיק שטענה מסויימת נכונה אם מוכיחים שהיא אינה לא נכונה (או להיפך). טיעונים אלו אינם ברורים מאליהם ואינם בהכרח נכונים בכל הקשר. לדוגמה, ישנם משפטים וטענות שאנו משתמשים בהם בחיי היומיום שאין להם בהכרח תשובה מוחלטת של "אמת" או "שקר", אולם טיעונים שכאלה אינם טיעונים לוגיים קלאסיים. ישנם ענפים חדשים יחסית של הלוגיקה, כמו לדוגמה "לוגיקה עמומה" (Fuzzy logic) העוסקים בטענות שאינן אמיתיות או שקריות באופן חד משמעי. הלוגיקה הפורמלית, הידועה גם בשם "לוגיקה סימבולית", נותנת כלים לבחון את אמיתותן של טענות באופן מסודר באמצעות ביטויים סימבוליים הדומים לנוסחה מתמטית. השיטה של הלוגיקה הפורמלית לניתוח טענות היא כדלהלן: # הצרנה: תרגום הטענות בשפה המדוברת לטענות בתחשיב שפה לוגי ריגורוזי, נוקשה וחד משמעי - כאשר טענות אטומיות מסומנות באותיות לטיניות או יווניות. שני התחשיבים הנפוצים הם "תחשיב הפסוקים" הבסיסי ו"תחשיב הפרדיקטים" המתקדם שמאפשר לטפל גם בטענות מסוג "כל x הוא y" או "קיים z כך ש...". # ניתוח הטענות המוצרנות לפי אקסיומות הלוגיקה ("כללי המשחק"): עקרונות יסוד, כללי גרירה וכללי היסק (כללי היקש). שלב זה הוא לא יותר מאשר טיפול פורמלי במחרוזות strings וניתן לביצוע במלואו, ללא מעורבות אדם, ע"י מחשב. כך לדוגמה, את הטענות "כשאני שבע אני מאושר" ו"כשאני מאושר אני פוצח בשיר" ניתן לכתוב כך:
1. A -> B
2. B -> C כאשר A משמעותו "אני שבע", B משמעותו "אני מאושר" ו-C משמעותו "אני פוצח בשיר" ואילו החץ (<-) משמעותו היא שאמיתות הטענה בצד שמאל של החץ תגרור את אמיתות הטענה בצד ימין של החץ. כלומר, 1. פירושו "אם אני שבע אז אני מאושר" ו-2. פירושו "אם אני מאושר אז אני פוצח בשיר". הלוגיקה הפורמלית מעניקה כללים בעזרתם ניתן להסיק טענות חדשות מתוך טענות קיימות. לדוגמה, משני הביטויים למעלה ניתן להסיק באמצעות כלל ההיסק "מודוס פוננס" כי:
A -> C
ומכאן אנחנו מסיקים שהטענה "כשאני שבע אני פוצח בשיר" נכונה. הוכחת טענות בלוגיקה פורמלית היא תהליך שבו אנחנו מתחילים מאוסף של הנחות יסוד ומסיקים מהן סידרה של מסקנות עד שאנחנו מגיעים לטענה המבוקשת. הסקת המסקנות מתבססת על אוסף כללי יסוד שאי אפשר להוכיח את נכונותם אבל אנחנו מניחים שהם נכונים. כלל יסוד כזה מכונה אקסיומה. תהליך הוכחה ריגורוזי מלא בלוגיקה פורמלית כולל את הצרנת הטענות לתחשיב שפה לוגי בעלי כללי דקדוק חד-משמעיים ואז ניתוחן לפי כללי היסק מוגדרים מראש ובדיקת תקפות המעברים. בדיקת תקפות המעברים היא אידיאלית עבור מחשב. מכיוון שטענות שמוצרנות במלואן הן בלתי קריאות בפועל עבור בני אדם ומתמטיקאים, הוכחת משפטים עדיין נעשיית ע"י מתמטיקאים בשפה שהיא שילוב בין השפה היום-יומית לנוסחאות מתמטיות והצרנה לוגית חלקית.

ראו גם

- פרדוקס
- טבלת אמת
- כשלים לוגיים

קישורים חיצוניים

- [http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm על לוגיקה וכשלים לוגיים]
- קטגוריה:מתמטיקה קטגוריה:פילוסופיה ja:論理学 ko:일반논리학 ms:Logik simple:Logic

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. מקור השם מהשפה היוונית ופירושו אהבת החוכמה (פילו=אהבה, סופיה=חוכמה). פיתגורס היה הראשון שכונה פילוסוף למרות שהוא לא היה ראשון הפילוסופים. סוקראטס הרחיב את משמעות המושג כשאמר על עצמו שהוא אינו חכם, אבל אוהב חוכמה (אוהב חוכמה=פילוסוף).

העיסוק בפילוסופיה

העיסוק בפילוסופיה בעבר

העיסוק בפילוסופיה עתיק ביותר, והתקיים ביוון העתיקה ובמזרח הרחוק כבר במאה השישית לפני הספירה. בעבר, פילוסופים שהיו אוהבי חוכמה ותלמידים של אמת היו מקורבים לשילטון ולעיתים אף היו שליטים בעצמם (כמו מרקוס אורליוס, לדוגמא). אפלטון, למשל, אמר שעד ליום בו פילוסופים יהיו שליטים, או עד שאלה אותם אנו מכנים כיום שליטים יהפכו פילוסופים באמת לא ייחדלו צרות בין המדינות ולא יפתרו מצוקות האנושות.

העיסוק בפילוסופיה כיום

הכשרה של פילוסופים נעשית באוניברסיטאות, במסגרת החוג לפילוסופיה. כיום, פילוסופים פעילים בעיקר באוניברסיטאות ועוסקים בהוראה ובמחקר. התוצר העיקרי של פילוסוף העוסק במחקר הוא מאמרים, המתפרסמים בכתבי-עת פילוסופיים. יש פילוסופים העוסקים במתן יעוץ אישי לפונים אליהם, יעוץ העוסק בהתמודדות עם בעיות החיים בהתאם לפילוסופיה.

ראו גם

רשימת פילוסופים
- Category:פילוסופיה Category:מקצועות

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים של כל הזמנים. מבוגרים עוסקים בו, ובספר שבא אחריו, "מבעד למראה", לא פחות מאשר ילדים. לואיס קרול לואיס קרול הוא שם העט של צ'ארלס לוטוויג דודג'סון, שהיה מרצה למתמטיקה בקולג' קרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. הספר נולד כסיפור שסיפר לואיס קרול לאליס לידל, בתו בת העשר של הדיקן, ולשתי אחיותיה, במהלך שיט בנהר התמזה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-4 ביולי 1865, הספר יצא לאור, מלווה באיוריו של ג'ון טניאל שהפכו לחלק בלתי נפרד מהספר. ממהדורה זו נותרו עד ימינו 22 עותקים. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בסוף 1865. הספר מצטיין במשחקי מילים ובשעשועי איגיון (נונסנס) ומלא בשירים מחורזים שמהווים פארודיה על שירי הילדים של התקופה.

דמויות בסיפור

הספר עשיר בדמויות שהפכו למפורסמות מאוד. "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"
- השפן הלבן עם שעון הכיס.
- חתול צ'שייר, שנעלם ומשאיר רק את חיוכו.
- הזחל שמעשן על הפטריה.
- הכובען המטורף: כובענים מטורפים היו תופעה שכיחה במאה ה-19, והסיבה לכך התגלתה אחר כך, כאשר התברר שהכספית, שבה השתמשו הכובענים לצורך ייצור הכובעים, גרמה להם להרעלה איטית ולפגיעה מוחית.
- הנמנמן והארנביב (בשולחן התה של הכובען).
- הדוכסית ובנה התינוק שהופך לחזרזיר.
- הצב לא-צב (Mock Turtle).
- מלכת הלבבות שמצווה לערוף את ראשו של כל מי שאינו נושא חן בעיניה. "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם":
- הג'ברווקי.
- המלכה האדומה.
- איש העיתון והסוס (ברכבת).
- טווידלדי וטווידלדם.
- סוס הים והנגר.
- המפטי דמפטי.
- האריה וחד הקרן.
- המלכה הלבנה.
- הפרש הלבן.

תרגומים לעברית

בעברית יצאו לאור תרגומים אחדים לשני ספרים אלה:
- "עליזה בארץ הפלאות" ו"עליזה בארץ המראה", בתרגומו של ל. סימן-סמיאטיצקי. הוצאת אמנות, פרנקפורט (ואחר כך תל אביב) 1927.
- "עליזה בארץ הפלאות" ו"עליזה בארץ המראה", בתרגומו של אהרון אמיר. הוצאת מחברות לספרות, 1951.
- "עליסה בארץ הפלאות" ו"עליסה בארץ המראה", בתרגומו של אוריאל אופק. הוצאת מחברות לספרות, 1989.
- "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה - ומה אליס מצאה שם", בתרגומה של רנה ליטוין. תרגום זה כולל גם את הערותיו של מרטין גארדנר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998. עוד יצאו לאור עיבודים אחדים לספר. הספר עובד פעמים אחדות לקולנוע ולטלוויזיה, כסרט אנימציה וכסרט רגיל. תמונה:Hookah.png|הזחל עם הנרגילה, איור של ג'ון טניאל תמונה:alice.png|אליס מוצאת את הבקבוק עם הפתק "שתי אותי" תמונה:Cheshire Cat Tenniel.jpg|חתול צ'שייר תמונה:Jabberwocky.jpg|ג'ברווקי

קישורים חיצוניים

- [http://www.sabian.org/alice.htm Alice's Adventures in Wonderland and Through the Looking Glass], הטקסט המלא (באנגלית) של הספרים, כולל איוריו של ג'ון טניאל ופרשנות נרחבת של מארק אדמונד ג'ונס.
- אריאנה מלמד, [http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2095-2809779,00.html רק לשמוח], על הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, באתר ynet.
- [http://www.aliceinoxford.net Alice in Oxford], על מקומות ודמויות מאוקספורד שהעניקו השראה ללואיס קרול. קטגוריה:ספרי ילדים ונוער קטגוריה:ספרי פנטזיה קטגוריה:לואיס קרול ja:不思議の国のアリス ko:이상한 나라의 앨리스

מבעד למראה ומה אליס מצאה שם

דמויות בסיפור

תרגומים לעברית

קישורים חיצוניים

פואמה

פואמה (Poiema) (מיוונית: "יצירה"), היא תבנית ספרותית המציינת שיר ארוך, עפ"י רוב בחרוזים. מסוגי הפואמות:
- פואמה אפית המספרת סיפור
- פואמה לירית
- ופואמה דרמטית משוררים עבריים כתבו בצורת הפואמה, בהם יהודה לייב גורדון, שאול טשרניחובסקי ויעקב כהן. קטגוריה:שירה
-

ציד הסנרק

ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים) מאת לואיס קרול הוא ספר משעשע על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק - יצור אגדי שטבעו לא ברור. זוהי אחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר. ב"ציד הסנרק" רמיזות לשיר הקצר ג'ברווקי מתוך מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (במיוחד היצורים והלחמי המילים המופיעים בספר) אבל היצירה, שפורסמה ב-1876 בהוצאת מקמילן, עומדת בפני עצמה. המונחים והציטוטים המובאים כאן הם מהגרסה העברית שתורגמה על ידי ניצה בן-ארי. האיורים המובאים כאן הם של הנרי הולידיי מהמקור האנגלי שזכויות היוצרים עליו פגו. זכויות היוצרים

תקציר העלילה

קבוצת הציידים מגיעה לארץ לא-נודעת לאחר שחצו את הים מודרכים על ידי מפת האוקיינוס של הכרוז — מפה שהיא דף חלק. האופה נזכר שדודו סיפר לו שאמנם לתפוס סנרק זה בסדר, אך יש להיזהר, כי אם הסנרק הוא מסוג בג'ום, "תיעלם בחשאי ולפתע פתאום". הם יוצאים לציד, שבמהלכו הקצב והבונה הופכים מאויבים לידידי-נפש, הבורר נרדם, והבנקאי יוצא מדעתו לאחר שה"פגעוברח" מתנפל עליו. בסיום צועק האופה שהוא מצא סנרק, אך כשמגיעים לשם השאר הם מגלים שהאופה נעלם באופן מסתורי, מבלי להותיר סימן.

אוסף הדמויות

מנהיג החבורה שהתארגנה למטרת ציד סנרק הוא הכרוז. מלבדו נמצאים בלן, כובען, בורר, יצרן ביליארד, בנקאי, קצב (שבקי רק בהרג בונים), אופה, שמאי ובונה. במקור האנגלי שמות כל הדמויות מתחילים באות B, שהייתה חביבה על קרול. חלק מהתרגומים שימרו מאפיין זה בגלל תאוריות שנקשרו בכך, אך אחרים ויתרו כדי להימנע מתרגום מאולץ. חבר הצוות המסתורי ביותר הוא הבלן שהוא הדמות היחידה שאינה מופיעה בשום איור.

בג'ום

בג'ום הוא סוג מסוכן של סנרק. יש ויכוח פתוח האם הבג'ום מסוכן לכלל הציבור או רק לאנשים מסוימים (ראו להלן). במקור, הסנרק המסוכן הזה נקרא בוג'ם – Boojam בציד הסנרק. המילה בג'ום היא תרגום של ניצה בן-ארי שנועד לשמור על פרשנות מסוימת של הספר.

מבנה

הספר הוא בלדה בעלת כמה מאפיינים טיפוסיים לשירתו של קרול: הוא משתמש בחריזה ובמשקל כשרוניים, צירופים נכונים תחבירית, רצפי אירועים לוגיים — ותוכן איגיוני ברובו, מלא מילים מומצאות (למשל "סנרק"). זו בלדה ארוכה בהרבה מכל האחרות של קרול — בניגוד לאליס שהיא פרוזה שזורה בשירים מדי פעם, ציד הסנרק כולו חרוזים, מתחילתו ועד סופו. הבלדה מחולקת לשמונה פרקים ("צירים"): : אל החוף : נאום הכרוז : סיפורו של האופה : הציד : שיעורו של הבונה : חלום הבורר : גורלו של הבנאי : ההיעלמות

קהל היעד של היצירה

קיימת מחלוקת לגבי השאלה האם קרול התכוון לקהל צעיר כשכתב את הספר. אין בו אף דמות צעירה, הוא די קודר ואין לו סוף טוב. נוסף לכך שהאופה נעלם, דעתו של הבנקאי נטרפת עליו - אירוע שמתואר בפרוטרוט. בדומה לכך, האיורים של הנרי הולידיי למהדורה המקורית הם קריקטורות עם ראשים לא פרופורציוניים ותווי פנים לא נעימים — בשונה מאד מהאיורים של טניאל לאליס. למרות זאת, קרול בהחלט חשב שהספר מתאים לפחות לילדים מסוימים. גרטרוד צ'טווי (1866 - 1951) הייתה הילדה החשובה ביותר בחיי המחבר, אחרי אליס לידל. גרטרוד היא שנתנה את ההשראה לציד הסנרק, והספר הוקדש לה. קרול התחבר עם גרטרוד ב-1875, כשהייתה בת תשע, בחופשה בחוף הים. ציד הסנרק ראה אור שנה לאחר מכן. כשהודפס הספר שלח קרול שמונים עותקים חתומים לילדות החביבות עליו. באופן טיפוסי, הוא חתם עליהם בשירים קצרים, שרבים מהם היו אקרוסטיכון של שם הילדה.

מקורות

קרול התחיל לחבר את הבלדה מהשורה האחרונה שלה. ב-1887 הוא הסביר זאת כך: "הלכתי לי לבד על גבעה ביום קיץ בהיר אחד, כשפתאום צצה לי בראש שורה אחת משיר — 'כי הסנרק היה בג'ום, ניחשתם'. באותו רגע לא ידעתי מה זה אומר (גם עכשיו אני לא יודע) אבל כתבתי את השורה וזמן מה אחר כך חשבתי על הבית השלם, שזו השורה האחרונה שלו. וכך, בהדרגה, בכל מיני רגעים משונים במהלך השנתיים שאחרי כן, הצטרפה לה הפואמה יחדיו, וזה היה הבית האחרון שלה". :כי באמצע דבריו שלא באו עד תום, :: ובאמצע צחוקו, כפי שחשתם, :נעלם בחשאי ולפתע פתאום, :: כי הסנרק היה בג'ום, ניחשתם.

הזיקה לג'ברווקי

במבוא לציד הסנרק קרול מעיר ש"...פואמה זו קשורה במידת מה לשיר ג'ברווקי..." והוא ממשיך ומסביר איך יש להגות מילים שכלל לא מופיעות בטקסט של הסנרק — סמרלחים ו-זחלצים קליחים (כך בתרגומה של רנה ליטוין לאליס). שמונה מילות איגיון אחרות מציד הסנרק הופיעו לראשונה בשיר ג'ברווקי. במכתב לחבר, קרול תיאר את הסנרק כמתרחש ב"אי שהג'בג'ב והפגעוברח (שני יצורים נוספים, פרי דמיונו של קרול) שכיחים בו — בלי ספק האי שבו נהרג הג'ברווקי".

מהות הסנרק

אין שום רישום או ציור של הסנרק שנוצר בתמיכת קרול. אנשים שניסו לדמיין את מראהו התייחסו בדרך כלל למילים שמהן כנראה הולחמה המילה. Snark באנגלית עשוי להיות חיבור של Shark ו-Snake, כלומר כריש ונחש (ומכאן שמות חלק מהתרגומים לעברית, שבהם נקרא הסנרק כרחש או כרנש). אפשרות אחרת היא שהמילה נוצרה משילוב של Snail ו-Shark, כלומר כריש וחילזון. קרול לא אישר או הכחיש אף השערה.

פרשנויות

תאוריות רבות ומגוונות ניסו לשפוך אור על הטקסט או חלקים ממנו, החל בטענה שהסיפור הוא אלגוריה לחיפושו של האדם אחר האושר וכלה בחיים בצל פצצת האטום. הנה פירוט של כמה מהתאוריות.

האופה הוא לואיס קרול

התאוריה הרצינית מכולן גורסת כי האופה הוא בעצם המחבר. בטקסט יש מספר רמזים לפירוש זה. העובדה ששמו של האופה לא ידוע לחברי הצוות האחרים (כי הוא שכח אותו — רמז לקרול שכתב בשם עט) מעידה על חידה מסוימת. תיאור האופה בציר הראשון תואם תיאורים אחרים של קרול את עצמו (למשל, האביר הלבן ב-מבעד למראה ומה אליס מצאה שם). לואיס קרול היה בן 42 כשכתב את הבלדה. במבוא לספר מזכיר קרול את "חוק מס' 42 בספר החוקים". האופה הוא בגיל דומה (במקור האנגלי), כמוזכר ב-ציר שלישי: סיפורו של האופה. לבסוף, לאופה היו "מ"ם-בי"ת ארגזים ארוזים בקפידה, על כולם כתוב שמו בשחור" (ציר ראשון), שהוא השאיר על החוף - חייו הקודמים, ככל הנראה. כאמור, ציד הסנרק הוא ייחודי בין עבודותיו של קרול באורכו ובטבעו האפל. זה מתאים לניסיון למצוא מסר אישי חבוי בספר. רבים מאמינים שמסר סמוי זה נמצא בבית החוזר :הם חיפשו בזהירות ובעזרת אצבעון, :הם רדפו בתקוה ובקלשון. :הם איימו על חייו במלווה-ביטחון, :הם כישפו בחיוך ובסבון. אבל אין תאוריה משכנעת שמסבירה אותו. קרול כתב פעם: "לעתים תכופות אני מקבל מכתבים מנומסים מזרים גמורים שמבקשים לדעת אם ציד הסנרק הוא אלגוריה, או שהוא מכיל מוסר השכל חבוי, או שהוא סאטירה פוליטית, ולכל השאלות האלה יש לי רק תשובה אחת: 'אינני יודע!'".

הרוצח היה הבלן

לכאורה, כפי שכתוב בספר, הסנרק היה בג'ום. אבל מלותיו האחרונות של האופה הצוהל משאירות מקום לספק: :"זהו סנרק!" לאוזנם אז הגיע הצליל, :ושמחה אחזה בלבבות. :אחריו עוד שמעו צהלת צחוק וגיל, :ולבסוף, "זהו ב—" ולא עוד. דעות האחרים חלוקות אם אכן שמעו את ההברה "ג'ום" לאחר זאת. לכן, אסכולה אחרת של פירוש הבלדה טוענת שלמעשה לא היה בג'ום, אלא הבלן בגד בכולם ורצח את האופה, וזה מה שהוא ניסה לספר להם בנשימת אפו האחרונה. יש לציין שהבלן הוא הדמות המסתורית ביותר בצוות. הוא מוזכר בקצרה בציר הראשון ובציר הרביעי, והוא חבר הצוות היחיד שאינו מופיע באף אחד מהאיורים המקוריים. גם סביר להניח שלבלן תהיה טינה מסוימת לאופה, שנעל כמה זוגות נעליים זה על זה (ציר ראשון), אותם ניתן לראות באיורים.

הבג'ום היה מסוכן רק לאופה

סאטירה יש לאורך הטקסט כמה רמזים שתומכים בתאוריה כי רק לאופה נשקפה סכנה מהבג'ום. בשום מקום לא נאמר שבג'ום עלול להיות מסוכן לשאר חברי הצוות. כשדודו של האופה מזהיר אותו מבג'ום, הוא אומר: :"אך אבוי, אחייני, הישמר מן היום, :אם הסנרק ממין בג'ום, שאז — :תעלם בחשאי ולפתע פתאום, :לעולם לא נבין את הרז". כשהכרוז שומע את זה הוא מופתע, ומתלונן שהאופה היה צריך לספר על זה קודם. מן הסתם היה על הכרוז להיות מודע לסכנות הסנרק, ולכן סביר שסכנה זו ייחודית רק לאופה. לבסוף, תשובתו של הכרוז לאופה: :"לא תוכל לשער, עד כמה נצטער, :אם פתאום תעלם לתמיד". מה שמצביע בבירור על כך שהאופה נמצא בסכנה גדולה יותר מהאחרים. לעומת זאת, נאום הכרוז מסתיים ב- :"שכן אם סנרק רגיל לא יזיק לאדם, :חובתי בכל זאת להודיע, :שיש זן של בג'ום—" כך שהכרוז בהחלט מודע לכך שבג'ומים מהווים סכנה כלשהי, יתכן שהסכנה לאנשים כמו האופה פשוט גדולה יותר מאשר לאחרים. ביקורת נפוצה לתאוריה הזו היא שהיא איננה עקבית עם כמה עובדות שנרמזות בספר ובג'ברווקי.

האיורים

ג'ברווקי ישנו ויכוח נוסף לגבי המשמעות שיש לייחס לאיורים של הולידיי בניתוח הבלדה. המתנגדים טוענים שהאיורים סותרים את הטקסט בכמה מקומות (כך למשל, לבונה אמורים להיות שיער ושפמות, אך באיורים הוא קירח) ולכן אין להסיק מהם הרבה. אחרים מזכירים שהאיורים הוכנו בשיתוף פעולה הדוק עם קרול, וחליפת המכתבים בינו למאייר יכולה ללמד על דעתו בנוגע לכל איור. למשל, מסתבר שלואיס לא התכוון ש"זהירות" ו"תקווה" מהבית החוזר הן שתי נשים, אבל פרשנות זו מצאה חן בעיניו בדיעבד. אף על פי כן, קרול השמיט איור של הבג'ום עצמו, כי רצה שהמפלצת תישאר ללא כל סימנים מזהים.

השפעה על המדע

מאז פרסום הספר השתמשו במילה "סנרק" (וגם ב-"בג'ום") בתורת הגרפים, והיא גם הפכה לשמו של טיל שיוט גרעיני, SM-62. במונח בג'ום השתמשו גם בפיזיקה לתיאור תופעה שהתגלתה בנוזל על של הליום, וגם בגבישים נוזליים, והוא גם השאיל את שמו לעץ שהתגלה בקליפורניה.

השפעה על הספרות

גיבורי "הסנרק" הופיעו ביצירות אחרות. למשל, הכרוז וציד הסנרק מוזכרים בספרו של ג'ספר פורד, "באר העלילות האבודות". דאגלס אדאמס חילק את תסכיתי הרדיו של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ל"צירים", בהשראת "הסנרק". סירתו של ג'ק לונדון נקראה "סנרק", והוא תיאר את מסעו באוקיינוס השקט בספרו הפלגת הסנרק (1913).

תרגומים ומהדורות

- לואיס קרול, ציד הסנרק, בתרגום ניצה בן-ארי (איורים: דני קרמן), הוצאת שבא - ספריית מעריב (1989)
- לואיס קרול, מחפשים ת'סנרק, בתרגום יוני להב (איורים: אמי רובינגר) (2000)
- לואיס קרול, ציד הכרחש, בתרגום רבקה קנול (2003)
- לואיס קרול, [http://www.shats.com/snark.htm ציד הכרנש], בתרגום אבנר שץ
- מרטין גארדנר, The Annotated Snark

קישורים חיצוניים

- [http://www.ibiblio.org/gutenberg/etext91/snark12.txt הטקסט המלא של הספר] בפרוייקט גוטנברג
- [http://etext.library.adelaide.edu.au/c/carroll/lewis/snark/index.html הטקסט המלא] עם האיורים המקוריים
- פולר טורי וג'ודי מילד, [http://www.richmondreview.co.uk/library/torrey01.html מאמר על ציד הסנרק], באנגלית
- אבנר שץ, [http://www.notes.co.il/avner/8257.asp שוב צדים את הסנרק] - על קונצרט המבוסס על הסנרק, בתרגומו
- [http://space.ort.org.il/sci/scripts/article.asp?item=490588158&pc=996563500 ציד הסנרק] - סיפור מאת מייק רזניק, בהשראת הספר קטגוריה:ספרים קטגוריה:פואמות קטגוריה:לואיס קרול קטגוריה: ספרות בריטית

לוגיקה

ראו גם

- פרדוקס
- טבלת אמת
- כשלים לוגיים

קישורים חיצוניים

לוגיקה

ראו גם

- פרדוקס
- טבלת אמת
- כשלים לוגיים

קישורים חיצוניים

איגיון

איגיון (הלחם של אי-היגיון, באנגלית nonsense) הוא התבטאות בכתב או בעל-פה, בשפה שלכאורה היא מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות. האיגיון הוא סוגה בריטית מסורתית ונפוץ במיוחד בחמשירים. איגיון יכול להיות מופנה הן לילדים הן למבוגרים.

יצירות איגיון

יצירת איגיון יכולה להיות ציור, מילה, משפט, שיר, בדיחה, סיפור או סרט. בהתאם, הרובד האיגיוני יכול להיות שימוש במילים מומצאות (כאלה שאין להן משמעות ולא קיימות בשפה), בצירוף של מילים חסרות משמעות למשפטים חסרי משמעות, בבניית משפטים חסרי משמעות ממילים קיימות (המילים קיימות אך המשפטים אינם הגיוניים), או באוסף של משפטים או אירועים הגיוניים שמצטרפים להתרחשות בלתי הגיונית. במקרים רבים האיגיון משתמש בחרוזים, שהם דרך להוסיף יופי מבני ומנגינה שמהווים מסגרת לתוכן האיגיוני. השימוש באיגיון הוא בדרך כלל לצרכי שעשוע, וקיימות יצירות ספרותיות שלמות שהן איגיוניות מתחילתן ועד סופן, כל אחת בדרכה. חיבור איגיוני שונה מג'יבריש, שכן הוא אינו אוסף סתמי של צלילים דמויי-שפה אלא משתמש בתחביר ובדקדוק חוקיים כדי להעביר מסר שאין בו כל משמעות או היגיון. יצירה איגיונית איננה קשקוש אקראי - על המחבר ליצור שילוב שמצד אחד נדמה כבעל משמעות, ומצד שני מכיל מספיק סתירות פנימיות וחיצוניות כך שניתן יהיה לזהות את האיגיון ללא מאמץ. אך טבעי הוא שהקוראים מנסים למצוא משמעות ביצירות, כי במקרים רבים הן נראות כאילו יש בהן מסר�