:: wikimiki.org ::
| לואי ז'וזף גיי-ליסק |
לואי ז'וזף גיי-ליסק
לואי ז'וזף גיי-ליסק (6 בדצמבר 1778 - 10 במאי 1850), כימאי ופיזיקאי צרפתי. ידוע בעיקר בזכות שני חוקים שניסח, העוסקים בגזים.
את השכלתו הראשונית קיבל גיי-ליסק בביתו, ובשנת 1794 נשלח לפאריס כדי להתכונן ללימודים באקול פוליטכניק, אליו התקבל בסוף 1797.
בשנת 1809 התמנה לפרופסור לכימיה באקול פוליטכניק, ובנוסף לכך היה (בשנים 1832-1808) פרופסור לפיזיקה בסורבון.
בשנת 1802 ניסח לראשונה את החוק הקובע שגז הנתון בלחץ קבוע מתפשט ביחס ישר לטמפרטורה שהוא נתון בה. גז כזה מכונה גז אידאלי.
בשנת 1804 החל לעסוק בחקר האטמוספירה, תוך שיתוף פעולה עם ז'אן בטיסט ביו ועם אלכסנדר הומבולט. לשם כך טס בכדור פורח, והגיע לגובה של 7 ק"מ.
בשנת 1809 פרסם את החוק החשוב ביותר שלו, חוק הנפחים הפשוטים והקבועים בריאקציות כימיות בין גזים.
חקר את הכלור והיוד.
לואי ז'וזף גיי-ליסק נפטר ב-10 במאי 1850, ונטמן בבית הקברות פר לשז שבפאריס.
גיי-ליסק, לואי ז'וזף
גיי-ליסק, לואי ז'וזף
גיי-ליסק, לואי ז'וזף
ja:ジョセフ・ルイ・ゲイ＝リュサック
1778
אירועים
- 18 בינואר - ג'יימס קוק מגיע לאיי הוואי
- 10 ביולי - מלחמת העצמאות של ארצות הברית: לואי ה-16 מצרפת מכריז מלחמה על בריטניה.
נולדו
- 6 בדצמבר - לואי ז'וזף גיי-ליסק, כימאי ופיזיקאי צרפתי
- 17 בדצמבר - המפרי דייוי, כימאי בריטי.
נפטרו
- 10 בינואר - קארלוס ליניאוס, ממציא שיטת הסיווג הביולוגית המודרנית.
- 30 במאי - וולטר, פילוסוף וסופר
- 2 ביולי - ז'אן-ז'אק רוסו, פילוסוף, סופר ומלחין שוויצרי-צרפתי (נולד 1712).
ראו גם
- 1778 בספרות
- 1778 במוזיקה
- 1778 בפוליטיקה
- 1778 במדע
----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1773 1774 1775 1776 1777 - 1778 - 1779 1780 1781 1782 1783
קטגוריה:שנים
ko:1778년
1850
אירועים
- 4 באפריל - לוס אנג'לס מוכרזת כעיר
- 9 ביולי - הנשיא זכארי טיילור נפטר ומילרד פילמור הופך לנשיא ה-13 של ארצות הברית.
- 9 בספטמבר - קליפורניה מצטרפת לארצות הברית בתור המדינה ה-31.
- 16 בספטמבר - ארצות הברית: סחר העבדים נאסר במחוז קולומביה.
נולדו
- 6 בינואר - אדוארד ברנשטיין, הוגה ופוליטיקאי גרמני, מאבות הסוציאל-דמוקרטיה (נפטר 1932)
- 15 בינואר - מיהאי אמינסקו, משורר רומני
- 6 ביוני - קרל פרדיננד בראון (Karl Ferdinand Braun), פיזיקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1909 (נפטר 1918).
- 5 באוגוסט - גי דה מופאסאן, סופר צרפתי (נפטר ב-1893)
- 13 בנובמבר - רוברט לואיס סטיבנסון, סופר סקוטי (נפטר 1894)
נפטרו
- 23 באפריל - ויליאם וורדסוורת' משורר אנגלי (נולד 1770)
- 10 במאי - לואי ז'וזף גיי-ליסק מדען צרפתי (נולד 1778)
- 2 ביולי - רוברט פיל (Robert Peel) ראש ממשלת בריטניה.(נולד 1788).
- 9 ביולי - מירזה עלי-מוחמד הבאב, מייסד האמונה הבהאית.
- 18 באוגוסט - אונורה דה בלזק, סופר צרפתי (נולד 1799)
- 26 באוגוסט - לואי פיליפ, מלך צרפת (נולד 1773)
ראו גם
- 1850 בספרות
- 1850 במוזיקה
- 1850 בפוליטיקה
- 1850 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1845 1846 1847 1848 1849 - 1850 - 1851 1852 1853 1854 1855
קטגוריה:שנים
nb:1850
כימאיכימאי הוא אדם העוסק בכימיה.
השם נגזר ממונח ישן יותר - אלכימאי, שעסק באלכימיה. באנגלית בריטית המונח chemist משמעותו גם רוקח.
הכשרה למקצוע כימאי ניתנת בשלושה מסלולים:
- באוניברסיטאות, במסגרת המחלקה לכימיה, בהתמחויות שונות (כימיה אורגנית, כימיה פיסיקלית וכדומה). בישראל מתקיימים לימודי כימיה בכל האוניברסיטאות, מלבד אוניברסיטת חיפה.
- בבתי ספר להנדסה, במסגרת המחלקה להנדסה כימית
- בבתי ספר להנדסאים, לתואר הנדסאי כימיה.
כימאים פעילים באוניברסיטאות, בהוראה ובמחקר בענפי הכימיה הרבים. כימאים מועסקים גם בתעשייה הכימית ובתעשיית התרופות.
ראו גם: רשימת כימאים
Category:כימיה
Category:מדענים
Category:מקצועות
צרפת
צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française).
צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.
היסטוריה
צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור.
בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון.
התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן.
ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו.
במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת.
פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים.
כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת.
1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940.
הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית.
עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו.
לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.
פוליטיקה
צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.
כלכלה
בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד).
העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי).
צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו.
עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו.
חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת.
ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.
גאוגרפיה
רוקחות
רוקחות
דמוגרפיה
התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי).
בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים.
חמשת הכרכים הגדולים הם:
# פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה)
# ליון - 1.4 מיליון
# מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון
# ליל - 1.1 מיליון
# טולוז - 0.9 מיליון
האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת.
בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.
תיירות
את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים.
האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל.
צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).
קישורים חיצוניים
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
als:Frankreich
fiu-vro:Prantsusmaa
ja:フランス
ko:프랑스
ms:Perancis
simple:France
th:ประเทศฝรั่งเศส
zh-min-nan:Hoat-kok
1794
אירועים
- 15 בפברואר - צרפת מאמצת את דגל הטריקולור
- 27 ביולי - המהפכה הצרפתית: מכסימיליאן רובספייר נעצר לאחר שקרא להוצאה להורג של יותר מ-17,000 "אויבי המהפכה".
- 28 ביולי - מכסימיליאן רובספייר מוצא להורג בגיליוטינה לעיני קהל צוהל, על שליחת אלפי אנשים אחרים לגורל דומה במהלך המהפכה הצרפתית.
נולדו
נפטרו
- 16 בינואר - אדוארד גיבון (Edward Gibbon) היסטוריון אנגלי.
- 8 במאי - אנטואן לבואזיה, כימאי צרפתי (נולד 1743)
- 28 ביולי - מכסימיליאן רובספייר, מנהיג במהפכה הצרפתית, הוצא להורג בגיליוטינה (נולד 1758).
ראו גם
- 1794 בספרות
- 1794 במוזיקה
- 1794 בפוליטיקה
- 1794 במדע
----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1789 1790 1791 1792 1793 - 1794 - 1795 1796 1797 1798 1799
קטגוריה:שנים
nb:1794
פאריס
פריז היא בירתה של צרפת, בירת מחוז איל דה פרנס.
בשנת 1999 התגוררו בעיר פריז כ־2,130,000 תושבים, ובאזור המטרופולין של פריז (פריז רבתי) התגוררו 11,174,743 תושבים.
העיר פריז היא השנייה בגודלה באירופה (אחרי לונדון), וה- 20 בגודלה בעולם.
פריז היא העיר דוברת הצרפתית הגדולה בעולם, ומהווה מרכז הכלכלה והפיננסים של צרפת, ומרכז הכלכלה והפיננסים השני בגודלו באירופה (אחרי לונדון).
פריז ידועה גם בכינוי "עיר האורות" (la Ville Lumière) ומשמשת כיעד תיירות ראשי מזה מאות שנים.
בעיר ממוקמים ארגון אונסקו וארגון OECD.
גאוגרפיה
פריז שוכנת בצפון מערב צרפת, לשתי גדותיו של נהר הסן, כ-375 ק"מ משפכו של תעלת לה מנש. העיר התפתחה במשך מאות שנים, ובעיקר במאה ה-19, במרכז מישורי, אגן פריז.
השטח המיוער של פריז משתרע על פני רמה שלישונית, המגיעה לשיאה בגבעות הנמשכות מצפון מערב לדרום מזרח, ומתנשאות לגובה של 200 מטרים. בתחום העיר מצויות כמה גבעות, אשר הגבוהה מביניהם היא גבעת מונמארטר (168 מטרים).
מיקומה של פריז הינו 48°52′ צפון, 2°19′59″ מזרח.
שטח
שטחה של פריז הוא 105.397 קמ"ר. כאשר אין כוללים את יער בולון ויער ונסן, שטח העיר הינו 86.928 קמ"ר.
פריז הינה העיר ה-113 בגודלה בצרפת, מבחינת שטח, מבין 36,782 ערים, דבר המסביר את צפיפות האוכלוסין בה (ראו בהמשך). לשם השוואה, שטחה של ניו יורק הינו 786 קמ"ר ושטחה של לונדון רבתי הינו 1,572 קמ"ר.
צפיפות האוכלוסין
לפי סקר שנערך בשנת 1999, צפיפות האוכלוסין בעיר פריז היא 20,164 תושבים לקמ"ר. כאשר אין מחשבים בשטח העיר את הפארקים יער בולון ויער ונסן צפיפות האוכלוסין בפועל הינה 24,448 תושבים לקמ"ר.
לשם השוואה, צפיפות האוכלוסין במנהטן הינה 25,846 תושבים לקמ"ר (לפי סקר משנת 2000). פריז הינה אחת הצפופות בערי אירופה ואמריקה, וצפיפותה דומה יותר לזו של ערי המזרח הרחוק.
הרובע הצפוף בפריז הינו הרובע ה-11 שצפיפות האוכלוסין בו (נכון לשנת 1999) היא 40,672 נפשות לקמ"ר, ובשכונות מסויימות ברובע זה הצפיפות מגיעה ל-100,000 נפשות לקמ"ר.
גובה מעל פני הים
גובהה של פריז משתנה. בעיר מספר גבעות:
- מונמארט - 130 מטרים מעל פני הים.
- בלוויל - 115 מטרים מעל פני הים.
הנקודה הגבוהה ביותר בפריז היא יער מונטמורנסי - שגובהה 195 מטרים מעל פני הים.
אקלים
הטמפרטורה הנמוכה ביותר נמדדה בפריז ב-10 בדצמבר 1879 - 23.9° צלסיוס.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנימדדה היתה 40.4° ב- 28 ביולי, 1947.
מקור השם
מקור שמה של העיר הוא שמו של השבט הגאלי - הפאריסיס שגרו באזור בזמן הכיבוש הרומאי.
תולדות העיר
פריז בעת העתיקה וימי הביניים המוקדמים
פריז נוסדה על-ידי שבט גלי-גרמני בשם פריזי המאה השלישית לפני הספירה. שמה הראשון היה לוטטיה (Lutetia) והיא שכנה על אי באמצע הנהר. פריז היתה כפר דייגים אך שכנה על צומת דרכים חשובה בגליה. העיר נכבשה על-ידי יוליוס קיסר בשנת 52 לפנה"ס ושימשה מרכז פרובינציאלי עד המאה השלישית. בתקופה הרומאית אוכלוסיית העיר מנתה 8,000 תושבים והיא התפתחה אל הגדה השמאלית של הנהר ונבנתה מאבן שמקורה במחצבות גיר סמוכות.
במאה השלישית העיר נפלה קרבן לפשיטות גרמניות ולהתערערות השלטון הרומאי. העיר פריז נסוגה חזרה אל האי ("אי העיר" Ile de la Cite). בתקופה זו העיר נוצרה על-ידי הבישוף סנט דניס וקיבלה את השם פריז.
במאה החמישית סבלה גליה מפלישות, ובמיוחד זו של אטילה ההוני, שהרס את הארץ אך לא כבש את אגן פריז (שהיה מדינה גאלית-רומאית עצמאית). לפי האגדה, פריז ניצלה בזכות רועת כבשים בשם ז'נבייב, שהפכה לקדושה המגינה של העיר. למרות שניצלה מידי ההונים, העיר נפלה קרבן לפלישה הפרנקית. היא היתה לבירת הממלכה המרובינגית של כלוביס הראשון, ויורשיו בנו בעיר מספר כנסיות ובזיליקות (למשל, כנסיית ז'נבייב הקדושה). בתקופתם העיר התפשטה אל שתי גדות הנהר.
במאה השביעית ירשו הקרולינגים את המרובינגים. קרל הגדול יסד שתי בירות, אחת ברומא והשניה על גדת הריין. משאיבדה את חשיבותה הפוליטית, פריז שקעה והותקפה פעמים מספר על-ידי הוויקינגים. הגדה השמאלית והפרברים נהרסו ולמשך מאה שנה העיר שבה אל תחומי האי.
פוליטית]]
פריז - בירת צרפת
בשנת 987 לספירה, יו קאפט שהיה רוזן פריז, הפך למלך צרפת. יורשיו, הקאפטנים, ביססו את פריז כעיר בירה. בנוסף להתחזקותה כמרכז שלטוני, הפכה העיר למרכז סחר שבו הוחלפו בדים מהצפון בדגים וחיטה מהדרום. בשנת 1163 החלה בניית קתדרלת נוטרדאם. מפעל גדול זה הושלם רק ב-1330. הבניה האינטנסיבית, הביצורים והגשרים של האי עמדו בניגוד לגדה השמאלית שעמדה בשממונה והפכה לשטח חקלאי פתוח.
ב-1180 החלה בניית הלובר, שיועד להיות מבצר. חשיבותה של הגדה השמאלית עלתה כשהוקמו בה בתי ספר, במיוחד ברובע הלטיני. במאה ה-12 הוקמה בו אוניברסיטת פריז ובשנת 1257 הוקם הסורבון, שאחד מאנשים הרוח הראשונים שפעלו בו היה תומס אקווינס.
במאה ה-15 העביר לואי ה-14 את מרכז השלטון מפריז לורסאי הסמוכה, שם בנה לעצמו ארמון מפואר.
המהפכה הצרפתית החלה בכיבושה של הבסטיליה על ידי המון זועם ב-14 ביולי, 1789.
בשנת 1870 במהלך המלחמה הצרפתית - פרוסית צרו הגרמנים על פריז, שנכנעה בשנת 1871 לאחר שנה של רעב כבד.
בשנת 1889 נבנה מגדל אייפל במהלך תקופה בה פרחה פריז כלכלית ותרבותית. תקופה זו נקראה "לה בל אפוק" ("La Belle Époque") - התקופה היפה.
בשנת 1900 נערכו בפריז המשחקים האולימפיים.
אתרים
המשחקים האולימפיים]
המשחקים האולימפיים]]
המשחקים האולימפיים במתנה מאת צרפת. פסל זה שניתן לעיר פריז בשנת 1885, פונה מערבה לכיוון הפסל שנמצא בעיר ניו יורק]]
בניינים בעלי חשיבות
- מגדל אייפל
- שער הניצחון
- לז אינווליד - בו ממוקם קברו של נפוליון
- האופרה גרנייה
- אופרה בסטיליה
- קתדרלת נוטרדאם בקצה האיל דה לה סיטה
- הסורבון - אוניברסיטת פריז
- הפנתאון
- כנסיית סנט שאפל
- כנסיית מדלן
- אוטל דה ויל - בית העיריה של פריז
מוזיאונים
- מוזיאון הלובר - אחד מגדולי המוזיאונים בעולם. מוצגות בו המונה ליזה, ונוס ממילו.
מוזיאונים נוספים:
- מוזיאון ד'אורסי
- מוזיאון הביוב של פריז
- מרכז ז'ורז' פומפידו
- מוזיאון מונמארט
- מוזיאון מונפרנאס
- מוזיאון פיקאסו
- מוזיאון קלוני
- מוזיאון רודן
רחובות ואתרים בפריז
- מונמארט - שכונה בצפון פריז בה נמצאת כנסיית סקרה קור.
- שאנז אליזה - שדרות האליזה
- רחוב ריבולי
- כיכר הקונקורד
- כיכר הבסטיליה
- מונפרנאס - רובע האוניברסיטה, על הגדה השמאלית.
- לה האל
- לה מארה
- תעלת סן מרטן
ראו גם: רשימת הגנים והפארקים של פריז.
בתי קברות
- פר לשז
- בית הקברות של מונמארט
- בית הקברות של מונפרנאס
- הקטקומבות של פריז
חנויות ידועות ובתי מלון ידועים
- פושון
- גלרי לפייט
- מלון ז'ורז' החמישי
- מלון ריץ פריז
חיי לילה
- הלידו
- מולן רוז'
- בודה באר
ראו גם
- חוזים והסכמים שנחתמו בפריז
קישורים חיצוניים
- [http://www.haolam.co.il/dest/dest.asp?dest=par&par=History_NTX פאריס - היסטוריה], באתר הבית של מדריכי שטיינהארט קציר.
- [http://www.haolam.co.il/dest/dest.asp?dest=par&par=Attract_NTX פאריס - אתרים], באתר הבית של מדריכי שטיינהארט קציר.
קטגוריה:ערים
קטגוריה:ערי בירה
-
קטגוריה:צרפת: ערים
קטגוריה:אתרי מורשת עולמית
als:Paris (Stadt)
ko:파리 시
ja:パリ
simple:Paris
th:ปารีส
1797
אירועים
- 26 בפברואר - הבנק של אנגליה (Bank of England), מנפיק את שטר הליש"ט (pound) הראשון.
נולדו
- 22 במרץ - וילהלם הראשון, מלך פרוסיה והקיסר הגרמני הראשון (נפטר 1888)
- 30 באוגוסט - מרי וולסטונקרפט שלי, סופרת אנגליה (נפטרה 1851)
- 29 בנובמבר - גטאנו דוניצטי, מלחין אופרות (נפטר 1848)
- 13 בדצמבר - היינריך היינה, משורר יהודי גרמני (נפטר ב-1856)
- 17 בדצמבר - ג'וזף הנרי, פיזיקאי אמריקאי
נפטרו
- 9 ביולי - אדמונד ברק, פילוסוף ומדינאי בריטי (נולד 1729).
- 10 בספטמבר - מרי וולסטונקראפט, סופרת פמיניסטית (נולדה 1759)
ראו גם
- 1797 בספרות
- 1797 במוזיקה
- 1797 בפוליטיקה
- 1797 במדע
----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1792 1793 1794 1795 1796 - 1797 - 1798 1799 1800 1801 1802
קטגוריה:שנים
nb:1797
1809
אירועים
- 10 באוגוסט - אקוודור מכריזה על עצמאותה מהשלטון הספרדי
נולדו
- 4 בינואר - לואי ברייל, מורה, ממציאו של כתב ברייל לעיוורים (נפטר 1852)
- 19 בינואר - אדגאר אלן פו, סופר ומשורר (נפטר ב-1849)
- 3 בפברואר - פליקס מנדלסון-ברתולדי, מלחין גרמני ממוצא יהודי (נפטר 1847)
- 12 בפברואר - צ'ארלס דארווין, חוקר טבע
- 12 בפברואר - אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית
- 1 באפריל - ניקולאי גוגול, סופר רוסי (נפטר 1852)
- 13 ביוני - היינריך הופמן, רופא וסופר גרמני, מחבר הספר יהושע הפרוע (נפטר 1894)
- 6 באוגוסט - אלפרד טניסון משורר אנגלי (נפטר 1892)
- 29 באוגוסט - אוליבר וונדל הולמס, משורר ורופא אמריקאי (נפטר 1894)
- 29 בדצמבר - ויליאם יוארט גלאדסטון, מדינאי ליברלי בריטי, שימש מספר פעמים כראש ממשלת בריטניה הגדולה
נפטרו
- 31 במאי - יוזף היידן, מלחין
- 8 ביוני - תומס פיין (Thomas Paine), מהפכן אמריקאי וסופר: Common Sense
ראו גם
- 1809 בספרות
- 1809 במוזיקה
- 1809 בפוליטיקה
- 1809 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1804 1805 1806 1807 1808 - 1809 - 1810 1811 1812 1813 1814
קטגוריה:שנים
nb:1809
פיזיקה
פיזיקה (מקור המילה בשפה היוונית) היא חקר הטבע, במובן הרחב ביותר. פיזיקאים חוקרים את התנהגות החומר והאנרגיה, ואת השפעתם על החלל הסובב אותם. תאוריות פיזיקליות מתוארות לרוב על ידי משוואות מתמטיות. לתיאוריות מבוססות היטב ניתן להתייחס כאל "חוק פיזיקלי", אך כמו כל תאוריה מדעית, יתכן והם ישתנו כתוצאה מתצפיות חדשות, ניסויים או תיאוריות מוכללות יותר.
הפיזיקה קרובה מאוד למדעי טבע אחרים, במיוחד כימיה, מדע הפרודות והתרכובות הכימיות שהן יוצרות ביחד. הכימיה נסמכת על תחומים רבים בפיזיקה, ובפרט מכניקת הקוונטים, תרמודינמיקה ואלקטרודינמיקה. עם זאת, התופעות הכימיות מגוונות דיין כדי שכימיה תיחשב בדרך כלל כתחום נפרד.
נהוג לחלק את הפיזיקה לשני תחומים עיקריים - הפיזיקה הקלאסית, הכוללת תחומים כמו מכניקה, תרמודינמיקה, תורת החשמל ועוד, והפיזיקה המודרנית שהתחומים העיקריים בה הם מכניקת הקוונטים ותורת היחסות.
תולדות הפיזיקה
מתחילת ההיסטוריה האנושית, ניסה האדם להבין את התנהגות החומר: מדוע עצמים נופלים לקרקע באין תמיכה, מדוע לחומרים שונים יש תכונות שונות, וכן הלאה. גם אופי היקום היה מיסתורי, כמו צורת כדור הארץ והתנהגות גופים שמימיים, כמו השמש והירח. מספר תיאוריות הוצעו, רובן היו שגויות. תיאוריות אלו נוסחו ברובן במונחים פילוסופיים או מטאפיזיים, ומעולם לא אומתו בניסויים שיטתיים. יש יוצאים מן הכלל: לדוגמה, ההוגה היווני ארכימדס מצא תיאורים כמותיים נכונים רבים במכניקה והידרוסטטיקה.
לעומת זאת, דווקא בתחום האסטרונומיה גילו הקדמונים דיוק רב בביצוע תצפיות אחרי מסלולים של כוכבים ותיעוד תצפיות אלה. האסטרונומיה הייתה מפוחת ברוב התרבויות הגדולות, לרבות מצרים העתיקה, בבל העתיקה, סין ויוון העתיקה. האסטרונום היווני תלמי אף הציע מודל מתמטי-גאומטרי שהסביר בצורה לא רעה בכלל את תנועת הכוכבים כפי שניצפית בשמיים. למרות שהיה שגוי, מודל זה היה כה מוצלח מבחינה אמפירית והוא שלט בכיפה עד להופעתו של המודל הקופרניקני. חשיבותו של המודל היווני לתנועת כוכבי הלכת היא השימוש במתמטיקה לצורך הפיזיקה, לא רק ככלי תיאורי גרידא אלא כביטוי כמותי לחוקי הטבע, שמהם אף אפשר לחזות תופעות שניתנות לצפיה על ידי ביצוע חישובים מתאימים על פרטי המודל.
בשלהי המאה ה־16 גלילאו היה הראשון שהשתמש בניסוי כדי לאמת תיאוריות פיזיקליות, שהוא העיקרון המנחה של השיטה המדעית. גלילאו ניסח ובדק בהצלחה מספר תוצאות בדינמיקה, ובמיוחד חוק התנע. ב־1687 ניוטון פרסם את ספרו "היסודות המתמטיים של פילוסופית הטבע" (Principia Mathematica), המתאר שתי תיאוריות פיזיקליות שלמות ומצליחות: חוקי התנועה של ניוטון, מהם נובעת המכניקה הקלאסית; וחוק הכבידה של ניוטון, המתאר את הכוח היסודי של הכבידה. שתי התיאוריות התאימו היטב לניסויים. המכניקה הקלאסית הורחבה מאוד על ידי לגרנג', המילטון ואחרים, שיצרו ניסוחים, עקרונות ותוצאות חדשות. חוק הכבידה הביא לפיתוח שדה האסטרופיזיקה, המתאר תופעות אסטרונומיות בעזרת תיאוריות פיזיקליות.
החל מן המאה ה־18, פותחה התרמודינמיקה על ידי בויל, יאנג ואחרים. בשנת 1733, ברנולי השתמש בטיעונים סטטיסטיים עם מכניקה קלאסית כדי להשיג תוצאות תרמודינמיות, והניח את היסוד למכניקה סטטיסטית. בשנת 1798, תומפסון הדגים המרת עבודה מכנית לחום, וב־1847 ג'אול ניסח את חוק שימור האנרגיה, בצורת חום ובצורת אנרגיה מכנית.
התנהגות החשמל והמגנטיות נחקרה על ידי פאראדיי, אוהם ואחרים. ב־1855 מקסוול איחד את שתי התופעות לתורה יחידה של אלקטרומגנטיות, המתוארת על ידי משוואות מקסוול. ניבוי של תורה זו היה שהאור הוא גל אלקטרומגנטי.
בשנת 1895 רנטגן גילה את קרני ה־X, שהתגלו כקרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה. רדיואקטיביות התגלתה על ידי אנרי בקרל, ונחקרה עוד על ידי פייר ומארי קירי, ואחרים. זה הניח את הבסיס לשדה הפיזיקה הגרעינית.
בשנת 1897 גילה ג' ג' תומסון את האלקטרון, החלקיק היסודי הנושא זרם חשמלי במעגלים. ב־1904 הוא מציע את הדגם הראשון של האטום. קיומו של האטום הוצע ב־1808 על ידי דלטון.
בשנת 1905 ניסח איינשטיין את תורת היחסות הפרטית, המאחדת את הזמן והמרחב לישות אחת, מרחב-זמן. הוא הגיע אל תורה זו מתוך התבוננות במשוואות מקסוול, ותוצאות ניסוי מיכלסון-מורלי. היחסות דורשת טרנספורמציה שונה בין מסגרות ייחוס מאשר המכניקה הקלאסית; דבר זה הצריך את פיתוח המכניקה היחסותית כתחליף למכניקה הקלאסית. בתחום המהירויות הנמוכות, שתי התיאוריות תואמות. ב־1915 הרחיב איינשטיין את תורת היחסות הפרטית כדי להסביר את הכבידה עם תורת היחסות הכללית, המחליפה את חוק הכבידה של ניוטון. בתחום של מאסות ואנרגיות נמוכות, שתי התיאוריות תואמות.
בשנת 1911, רתרפורד הסיק מניסויי פיזור את קיומו של גרעין אטומי, עם רכיבים בעלי מטען חשמלי חיובי, שכונו פרוטונים. נייטרונים, הרכיבים הנייטרליים בגרעין, התגלו ב־1932 על ידי צ'אדוויק.
החל בשנת 1900, פלנק, איינשטיין, בוהר ואחרים פיתחו תורות קוונטיות בכדי להסביר תוצאות ניסויים לא רגילות על ידי הצגת רמות אנרגיה בדידות. ב־1925 הייזנברג, וב־1926 שרדינגר ודיראק, ניסחו את מכניקת הקוונטים, שהסבירה את התיאוריות הקוונטיות שקדמו לה. במכניקה קוונטית, תוצאות מדידות פיזיקליות הן הסתברותיות לחלוטין. התורה מסבירה את חישוב ההסתברויות האלו. היא מסבירה בהצלחה את התנהגות החומר בקנה מידה קטן מאוד.
מכניקה קוואנטית מספקת גם את הכלים התיאורטיים עבור פיזיקת מצב מוצק, החוקרת את ההתנהגות הפיזיקלית של חומר מעובה הכולל תופעות כגון מבנים גבישיים, מוליכות למחצה ומוליכות על. בין חלוצי פיזיקת המצב המוצק היה בלוך, שיצר תיאור של התנהגות האלקטרונים במבנים גבישיים על פי המכניקה הקוואנטית ב־1928.
במהלך מלחמת העולם השניה, נערכו מחקרים על ידי הצדדים בתחום הפיזיקה הגרעינית, על מנת ליצור פצצה גרעינית. המאמץ הגרמני, שהונהג בידי הייזנברג, לא הצליח, אך פרויקט מנהטן של בעלות הברית הגיע אל מטרתו. באמריקה, צוות בראשות פרמי השיג את תגובת השרשרת הגרעינית שנעשתה בידי אדם הראשונה מעולם בשנת 1942, וב־1945 נוסה הנשק הגרעיני לראשונה באתר טריניטי, סמוך לאלאמוגורדו, ניו מקסיקו.
תורת השדות הקוונטית נוסחה על מנת להרחיב את המכניקה הקוואנטית כך שתהיה עקבית עם היחסות הפרטית. היא השיגה את מטרתה בשלהי שנות הארבעים, עם עבודתם של פיינמן, ג'וליאן שווינגר, טומונגה ודייסון. הם ניסחו את תורת האלקטרודינמיקה הקוואנטית, המתארת את היחסים האלקטרודינמיים.
תורת השדות הקוואנטית מספקת את המסגרת לפיזיקת החלקיקים המודרנית, החוקרת את הכוחות היסודיים ואת החלקיקים היסודיים. בשנת 1954 פיתחו ינג ומילס אוסף של תיאוריות שסיפקו את המסגרת עבור המודל הסטנדרטי. המודל הסטנדרטי, שהושלם בשנות השבעים, מתאר בהצלחה את כמעט כל החלקיקים היסודיים שנצפו עד כה.
כיוונים עתידיים
נכון לשנת 2003, המחקר מתקדם במספר גדול של שדות בפיזיקה.
בפיזיקת המצב המוצק, הבעיה התיאורטית הבלתי פתורה הגדולה ביותר היא ההסבר לעל מוליכות בטמפרטורה גבוהה. מאמצים רבים, ניסויים ברובם, מושקעים ביצירת ספינטרוניקה מעשית ומחשבי קוואנטים.
בפיזיקת החלקיקים, העדויות הניסיוניות הראשונות לפיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי החלו להופיע. החשובה מביניהן היא העדות שלנייטרינו יש מסה לא אפסית. נראה שתוצאות ניסויות אלו פתרו את בעיית הנייטרינו הסולארי הוותיקה בפיזיקה של השמש. הפיזיקה של נניטרינו מסיביים היא כרגע תחום בו מבוצעים מחקרים תיאורטיים וניסוייים רבים. בשנים הקרובות, מאיצי חלקיקים יחלו בחקר אנרגיות בקנה מידה של טרה-אלקטרון-וולט (טריליון אלקטרון-וולט), בו מקווים החוקרים למצוא עדויות לבוזון היגס ולחלקיקים סימטריים.
נסיונות תיאורטיים לאחד את מכניקת הקוונטים ואת תורת היחסות הכללית לתאוריה אחת של כבידה קוונטית, תוכנית הנמשכת כבר מעל חצי מאה, טרם נשאו פרי. המועמדים המובילים כיום הם תורת M וכבידה קוונטית לולאתית.
תופעות אסטרונומיות טרם הוסברו, כולל קיומן של קרניים קוסמיות באנרגיה אולטרה גבוהה ושיעורי סיבוב לא צפויים של גלקסיות. הוצעו תיאוריות לפתרון בעיות אלו, כולל יחסות פרטית כפולה, דינמיקה ניוטונית מתוקנת, וקיומו של חומר אפל. בנוסף, התחזיות הקוסמולוגיות של העשורים האחרונים נסתרו על ידי עדויות חדשות לפיהן התפשטות היקום מאיצה.
ראו גם
בעיות בלתי פתורות בפיזיקה
לקריאה נוספת
- אלברט איינשטיין וליאופולד אינפלד, התפתחות הפיזיקה החדשה - ממושגים ראשונים ועד יחסיות וקואנטים, ספרית פועלים, 1976.
- פול ג' היואיט, פיזיקה לכל, הוצאת מכון ברנקו וייס, 1997.
- [http://www.wikibooks.org/wiki/Physics ספרי פיזיקה ומדריך לימודים באתר ויקיספרים.]
- פיינמן, The Character of Physical Law, Random House (Modern Library), 1994, כריכה קשה, 192 עמודים, ISBN 0679601279
- פיינמן, Leighton, Sands, The Feynman Lectures on Physics, Addison-Wesley 1970, 3 כרכים, כריכה רכה, ISBN 0201021153; כריכה קשה, מהדורת זיכרון, 1989, ISBN 0201500647
- בריאן גרין, The Elegant Universe: Superstrings, Hidden Dimensions, and the Quest for the Ultimate Theory, 464 עמודים, כריכה רכה, Vintage Books, 2000, ISBN 0375708111; כריכה קשה, W.W. Norton & Company, 2003, ISBN 0393058581
- פירסומים חשובים בפיזיקה
קישורים חיצוניים
- [http://physicaplus.org.il/zope/home/he/ פיזיקה פלוס] - המגזין המקוון של החברה הישראלית לפיזיקה
- יואב בן-דב, [http://www.bendov.info/heb/books/physbook/index.html#chapters מבוא לפיזיקה: היסטוריה, תיאוריות ומושגים]
- [http://timeline.aps.org/APS/Timeline התפתחות הפיזיקה במאה העשרים] - באתר ה-American Physical Society (באנגלית)
- Eric Weisstein, Weisstein and Wolfram Research, Inc., and et al, [http://scienceworld.wolfram.com/physics/ World of Physics] - אנציקלופדיה פיזיקלית מקוונת (באנגלית)
- Carl R. Nave, [http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/hph.html HyperPhysics] - מפות מושגים בפיזיקה עם קישורים צולבים (באנגלית)
- [http://www.physlink.com/Index.cfm מרכז מידע על פיזיקה] (באנגלית)
- [http://www.fearofphysics.com/ הסברים על פיזיקה בשפה פשוטה] (באנגלית)
קטגוריה:מדעים מדויקים
-
| | |
