לוקסמבורג היא מדינה ללא מוצא אל הים במערב אירופה. חלקה הצפוני של המדינה הוא חלק מהרי הארדנים, וחלקה הדרומי הוא רמה פורייה נמוכה. תושבי לוקסמבורג הם תערובת של קלטים, גרמנים וצרפתים. כשליש מתושבי לוקסמבורג הם עובדים זרים, התופסים כמחצית ממקומות העבודה במדינה. לוקסמבורג נמנית עם העשירות שבמדינות העולם, וכמעט שאינה סובלת ממתחים חברתיים. רוב תושבי לוקסמבורג דוברים שלוש שפות: לוקסמבורגית בחיי היומיום, גרמנית בבתי הספר (זו גם שפתם של העיתונים והספרות) וצרפתית, שפת השלטון הרשמית (בשפה זו מתנהלים מוסדות השלטון, ובה כתובים גם השלטים).

היסטוריה

ראשיתה של לוקסמבורג כנחלה פיאודלית שנמסרה ב-963 לזיגפריד רוזן (Count) הארדנים. בשנת 1060 נטל אחד מצאצאיו של זיגפריד את התואר "רוזן לוקסמבורג". במאה ה-14 ובמאה ה-15 הוכתרו אחדים מרוזני לוקסמבורג לקיסרי גרמניה, ואחד מקיסרים אלה דאג להעלות את הרוזנות לדרגה של דוכסות. משנכרתה שושלת הדוכסים קנה את הדוכסות פיליפ הטוב דוכס בורגונדיה (1441), ולאחר מכן עברה הדוכסות באמצעות נישואים לידי בית הבסבורג. בשנת 1815 העלה קונגרס וינה את מעמדה של לוקסמבורג לדוכסות גדולה והכתיר עליה את מלך הולנד. בועידת לונדון ב-1831 נמסר חלקה המערבי של הדוכסות לבלגיה וב-1848 ניתנה ללוקסמברוג חוקה ליברלית. ב-1890 מת וילם מלך הולנד ובתו וילהלמינה ירשה אותו. מכיוון שחוקי הדוכסות הגדולה קבעו כי נשים פסולות מלעמוד בראש המדינה, נותק הקשר האישי בין הולנד ללוקסמבורג ואדולף מנסאו היה לדוכס הגדול. במלחמת העולם הראשונה ב-1914 גרמניה כבשה את לוקסמבורג, ובסיום המלחמה ב-1921 חזרה לוקסמבורג להיות מדינה חופשית, היא איחדה את כלכלתה עם זו של בלגיה וניתקה את קשריה עם גרמניה כתוצאה מהמלחמה. במלחמת העולם השנייה בשנת 1940 חזרה גרמניה וכבשה את לוקסמבורג, וכתוצאה מכך נמלטה שרלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג, ללונדון. ב-1942 סיפחה גרמניה את שטחי לוקסמבורג. ב-1944 שיחררו בעלות הברית את לוקסמבורג מעול גרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה לוקסמבורג עם מייסדות ברית נאט"ו, והקימה עם בלגיה והולנד את איחוד בנלוקס, שהיה ועודנו דגם של איחוד כלכלי ופוליטי מוצלח. וכתוצאה ממנו ב-1948 איחדה לוקסמבורג את כלכלתה עם אלה של בלגיה והולנד, וב-1960 ביטלה את גבולותיה עם הארצות המשתתפות בהסכם. ב-1964 ויתרה שרלוט הגדולה על כתרה לטובת בנה ז'אן. לוקסמבורג הייתה גם המדינה המובילה להגברת האיחוד של מדינות מערב אירופה, והפרלמנט שלה היה הראשון שאישר ב-1992 את אמנת מאסטריכט להקמת האיחוד האירופי. ב-1995 נבחר ראש הממשלה ז'אק סנטר לנשיא הנציבות האירופית, וב-1999 הצטרפה לוקסמבורג לגוש היורו. ב-2000 ויתר הדוכס ז'אן על הכתר לטובת בנו הנרי. מאז מלחמת העולם השנייה נהנית לוקסמבורג גם מיציבות פוליטית, ונשלטה רוב השנים בידי קואליציה של שלוש מפלגות, שהמפלגה הסוציאל-נוצרית היא החברה הבכירה בה.

פוליטיקה

צורת השלטון היא מלוכה חוקתית כך שראש המדינה הוא הדוכס, והדוכסות עוברת בירושה מדור לדור. אין הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת למחוקקת ואת עינייני המדינה השוטפים מנהלת הממשלה. בית הנבחרים המורכב מ-60 צירים אשר הנבחרים על ידי האזרחים לתקופה של 5 שנים, ומושבי הפרלמנט מוקצים לפי יצוג יחסי ואחוז החסימה. מועצת המדינה המורכבת מ-21 חברים אשר נבחרים על ידי הדוכס לכל חייהם, תפקידה הוא לחוות דעה על הצעות חוק.

יחסים עם ישראל

ללוקסמבורג יש יחסים תקינים עם ישראל, שגריר ישראל בבלגיה משמש כנציג ישראל בלוקסמבורג ושגרירות הולנד ובלגיה מייצגת אותה בישראל. הדוכסות הקטנה צידדה בקשירת ישראל לשוק האירופאי המשותף.

מחוזות

לוקסמבורג מחולקת ל 3 מחוזות, וכל מחוז מורכב ממספר אזורי משנה: שוק האירופאי המשותף #דיקירך #
- דיקירך #
- קְלֶרְף / קְלֶרְווֹ #
- רֶדַנְז' / רֶדִינְגֶן #
- ויאנדן #
- וילץ #גרֶוֶנְמַכֶר #
- גרוונמכר #
- אכטרנך #
- רמיך #לוקסמבורג #
- לוקסמבורג #
- קפלן #
- אש-סור-אלזט #
- מרש האזורים המשניים נוצרו בשנות ה1840 המוקדמות. בשנת 1857 נוצר מחוז מרש משני אזורי המשנה "מרש" ו"רגנג'", אולם הוא בוטל בשנת 1967.

כלכלה

למרות שלוקסמבורג היא מדינה קטנה ומועטת משאבים, היא נמנית עם העשירות שבמדינות העולם: התוצר הלאומי לנפש של לוקסמבורג הוא הגבוה בעולם, ושיעור האבטלה בה הוא הנמוך באיחוד האירופי. עד שנות ה-70 התבססה הכלכלה על תעשיית פלדה, אך עם הירידה בביקוש והתחרות הקשה מצד מדינות המזרח הרחוק הורחב הבסיס הכלכלי והיום משגשגות גם תעשיות הכימיקלים, הפלסטיק וההיי-טק. גם התיירות חשובה, אך בעיקר חשובים השירותים הפיננסיים, במיוחד הבנקאות (בלוקסמבורג יש יותר מ-1,000 קרנות השקעה ו-200 בנקים). הכלכלה נהנית מחברותה של המדינה באיחוד האירופי ובאיחוד בנלוקס, כמו כן לוקסמבורג היא אחת משלושת המרכזים של האיחוד האירופי, ובה נמצאים בנק ההשקעות האירופי ומזכירות הפרלמנט האירופי.

גאוגרפיה

בנלוקס לוקסמבורג היא המדינה הקטנה ביותר באירופה (2,586 קמ"ר בלבד). המדינה נמצאת בחלק המערבי של אירופה בין בלגיה, צרפת וגרמניה. טבע הארץ הוא יבשתי בדרום, גבעות ועמקים נרחבים והצפון הררי. בלוקסמבורג יש מספר מקווי מים והם: נהר מוזל, ויובלי הנהר זואר.

דמוגרפיה

בלוקסמבורג יש 430,000 אנשים המתפלגים מבחינה אתנית באופן הבא: 66% הם לוקסמבורגים, 10% הם פורטוגלים, 5% איטלקים, 3.5% צרפתים, 2% גרמנים, ו-3% בלגים. מבחינה דתית רוב האוכלוסיה של המדינה (95%) הם נוצרים קתולים וקיימות קהילות קטנות של יהודים, נוצרים פרוטסטנטים, יוונים ומוסלמים.

יהדות לוקסמבורג

יש עדות על ישיבת יהודים בלוקסמבורג מהמאה ה-13. היהודים גורשו מהמקום בעקבות המגיפה השחורה אך אחרי זמן קצר חזרו אליה ושוב גורשו פעמים מספר. במאה ה-19 נוסדה במדינה קהילה יהודית מסודרת, ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה חיו בה 4,000 יהודים שרובם נמלטו לצרפת בדרכי מחתרת ודרכים רישמיות. במהלך מלחמת העולם השניה כ-700 יהודים מלוקסמבורג נשלחו למחנות העבודה, וכיום חיים בה 1,200 יהודים מבחירה. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Luxemburg ja:ルクセンブルク ko:룩셈부르크 ms:Luxembourg simple:Luxembourg th:ประเทศลักเซมเบิร์ก zh-min-nan:Luxembourg

דגל לוקסמבורג

דגל לוקסמבורג הוא טריקולור המורכב משלושה פסים מאוזנים שווים - אדום (עליון), לבן ותכלת; בדומה לדגל הולנד, שבו יש כחול כהה יותר והוא גם קצר יותר; העיצוב מבוסס על דגל צרפת. לוקסמבורג, דגל קטגוריה:לוקסמבורג

מוטו

מוטו (סיסמא) הוא ביטוי קצר שמתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, בין של יחיד ובין של קבוצה. ארגונים ומוסדות רבים מחזיקים במוטו, וכך נוהגות גם יחידות רבות בצה"ל. באירופה, ברבים מהמקרים, יירשם המוטו בשפה הלטינית. על שלטי־האבירים בימי־הביניים היה נהוג לרשום מוטו, ומשם הוא נדד לסמלים (Coat of Arms) של משפחות ומדינות. אחר-כך התפשט מנהג המוטו לאיגודים והסתדרויות נוספות.

מוטואים של מדינות

- ארצות הברית: E pluribus unum - מתוך רבים - אחד
- רוסיה (מוטו ישן): Съ нами Богъ - עמנו האל
- גרמניה (מוטו ישן): Gott mit uns - עמנו האל
- צרפת: Liberté, Egalité, Fraternité - חירות, שוויון, אחווה
- ספרד - Plus ultra - הרבה מעבר

מוטואים של יחידות צה"ל

- חטיבת גולני: "חטיבה מס' 1"
- סיירת מטכ"ל: "המעז מנצח"
- חיל השריון הישראלי: "האדם שבטנק ינצח"
- חיל ההנדסה הישראלי: "ראשונים תמיד"
- חיל מודיעין השדה הישראלי: "הצופה שלפני המחנה"
- חטיבת הצנחנים: "ניזום, נוביל, נהווה דוגמה - וננצח"
- חטיבת הנח"ל: "היתרון האנושי"
- חטיבת גבעתי: "יחידת סגולה"
- חיל התותחנים הישראלי: "התחכום והעוצמה"
- אגף המודיעין: "לך דומיה תהילה"
- לוט"ם: "כי יש בה הכל"
- אגף התקשוב: "המברק עבור יעבור"
- בה"ד 1: "ממני תראו וכן תעשו"

מוטואים של ארגונים אחרים

- שב"כ: "מגן ולא יראה"
- המוסד: "באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א 14)
- חיל הנחתים: "Semper Fidelis" (נאמנים תמיד)
- SAS: "Who Dares Wins"
- FBI: "Fidelity, Bravery, Integrity" קטגוריה:ביטויים ja:モットー simple:Motto

שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת על ידי ארץ, מדינה או כל טריטוריה אחרת ככזו בצורה חוקתית. למחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל אלבניה, צרפת (למרות שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או גרמניה. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעיתים גם יותר משתיים, לבלגיה, קנדה, פינלנד, אפגניסטן, פרגוואי, בוליביה, שוויץ, הודו, דרום אפריקה וישראל יש יותר משפה רשמית אחת. במדינות מסויימות, כמו איטליה וספרד ישנה שפה רשמית אחת, ושפות רשמיות שותפות במחוזות מסויימים בלבד. במדינות מסויימות, כמו ארצות הברית, אין שפה רשמית, אולם באזורים מסויימים דווקא כן יש כזאת. לבסוף, ישנן גם מדינות, כמו אוסטרליה, שוודיה ועוד שלהן אין שפה רשמית בכלל. כתוצאה מקולוניאליזם או נאוקולוניאליזם, במדינות רבות באפריקה וכן בפיליפינים ובמדינות אחרות נקבעו השפות של השלטון הקולוניאלי לשעבר כשפות רשמיות. זאת, על אף ש שפת אמם של רוב התושבים אינה השפה הרשמית. כך בקונגו (זאיר לשעבר) נהוגה השפה הצרפתית (שפת השלטון הבלגי לשעבר) ובמוזמביק נהוגה השפה הפורטוגלית. בניגוד לכך, כתוצאה מלאומנות, באירלנד הוכרזה השפה האירית כשפה הרשמית הראשונה במעלה למרות היותה מדוברת בפי מיעוט באוכלוסייה. עם זאת, בלית בררה ניתן מעמד רשמי גם לשפה האנגלית. בהודו, כפשרה בין הרוב ההינדי לבין המיעוטים הלשוניים הרבים, הוכרזו שתי שפות רשמיות, אנגלית והינדית. בדרום אפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד היו שתי שפות רשמיות: אפריקנס ואנגלית, ואילו מאז ביטול האפרטהייד נוספו עוד 9 שפות רשמיות (סה"כ: 11 שפות רשמיות). השפה השימושית ביותר בדרום אפריקה כיום היא השפה האנגלית, ואחריה שפת זולו ואפריקנס. בישראל לא נחקק מעולם חוק הקובע את השפות הרשמיות, אולם, כמו חוקים מנדטוריים אחרים, גם החוק המנדטורי לגבי השפות המוכרות כרשמיות נשאר בתוקף. בחוק זה הוגדרו שלוש שפות רשמיות: אנגלית, ערבית ועברית. בחוק זה גם נקבע שכל הודעה רשמית תתפרסם באחד משלושה אופנים: באנגלית בלבד, בעברית ובערבית יחדיו, או בשלוש השפות יחדיו. עם הקמת המדינה הוכנסו תיקונים בחוק, כדי שרשויות המדינה יוכלו לבחור את השפה שבה תפורסם הודעה רשמית. באופן זה הפכה השפה העברית לשפה היחידה כמעט שבה מתפרסמות הודעות מטעם המדינה. עם זאת, בחוקים אחרים נקבע שהודעות אזהרה (למשל על אריזות של תרופות או שלטי אזהרה בכביש) יפורסמו גם בעברית וגם בערבית. מעמדה של האנגלית נשאר לא-ברור, אם כי נעשה בה שימוש נרחב בשלטי דרכים, במערכת החינוך, על גבי מטבעות ובולים ובהתכתבויות מסחריות ודיפלומטיות. במשך השנים נעשו מספר ניסיונות לקבוע בחוק את העברית כשפה הרשמית היחידה, אולם הללו נדחו בטענה שיש בכך פגיעה במיעוט הערבי. בעקבות עתירה לבג"ץ (של ארגון עדאלה שהצטרפו אליו אחרים), הוחלט בתחילת שנות האלפיים להוסיף שילוט דרכים בערבית, והסברים בערבית על אריזות של מזון, גם במקרים שלא מדובר באזהרות. פסק דין אחר של בג"ץ קבע שאין למנוע מאזרחים לפרסם מודעות בערבית או בשפות זרות על לוחות מודעות עירוניים. פסק דין זה, וכן החלטת המדינה בשנות ה-90 לפרסם הודעות לעולים חדשים בשפתם, מבלי להכריחם לקרוא עברית, יצרו מדיניות רב-לשונית. מדיניות זו ניכרת במערכת החינוך שבה נעשה שימוש רב יותר בשפות זרות. קטגוריה:בלשנות
- ja:公用語 simple:Official language ko:공용어

גרמנית

גרמנית (Deutsch - דוֹיְטשׁ), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. גרמנית היא אחת השפות הנפוצות בעולם ועם בערך 100 מיליון איש שבפיהם היא שפת אם שהם כרבע מכל האירופאים, גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי. גרמנית היא השפה השלישית בפופולריות שלה כשפה זרה שנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן). גרמנית היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית. ויקיפדיה הגרמנית היא השניה בגודלה. הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שוויץ, לוקסמבורג אזור דרום טירול (Südtirol) באיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה, חבל אלזס וחלק מחבל לוריין בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה כמו למשל נמיביה ישנם חלקים באוכלוסייה שדוברים גרמנית ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח-אירופה ברוסיה, הונגריה וסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. גם האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בדיאלקט של גרמנית.

שמות השפה

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:
- טוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא פשוט עם, העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית.
- שבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית השפלה (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
- שבט האלמאני העניק לגרמנית את שמה בצרפתית, בספרדית, וגם בערבית ובטורקית (בכל השפות: "אלֵמָן" או "אלמאניה").
- השבטים הגרמאנים העניקו לגרמנית את שמה בעברית, באנגלית וביוונית.
- השורש נמץ', שפירושו בסלאבית עתיקה הוא אילם, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בולגרית ("נֵמסקי"), צ'כית ("נמצ'ינה"), רוסית ("נמצקי") וכולי. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה ניתן לומר Nemţeşte אך גם Germană) והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א-נמסה" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.

הגיית וכתיבת השפה הגרמנית

הגרמנית כמו רוב השפות הגרמאניות נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני, לצורך כתיבת השפה הגרמנית נעשה שימוש ב-30 אותיות.

אוצר מילים

בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (אשר רובן הגיעו מאנגלית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:
- טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: צופה מרחוק.
- סובלנות. לצד המילה Toleranz, הנפוצה בשפות אירופאיות, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: לבוא לקראת. מקורו של הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
- ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (ומכאן המילה ביבליוגרפיה), קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch, ספר. אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא מילותיה הארוכות, המורכבות ממספר מילים קטנות. מילים בנות למעלה מ-15 אותיות, המורכבות מ-3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט בגרמנית של צורת הסמיכות, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:
- Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
- Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים"). מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין ספור מילים מורכבות משורש בסיסי ומשורה של תחיליות, המשנות לעתים לחלוטין את משמעות השורש. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי האחת מהשנייה (בדומה לאנגלית ובניגוד גמור לעברית). לדוגמה:
- Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
- Einsatz: "תפקיד", "משימה", "התחייבות".
- Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פיסקה".
- Aussatz: "מחלת הצרעת".
- Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
- Versatz: "סטייה" או "אי-התאמה" (בהנדסה).
- Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
- Ersatz: "תחלופה", "ממלא-מקום", "תירוץ".
- Ansatz: "נקודת-יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).

גרמנית ועברית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה. המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט. ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". זהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. מגרמנית התגלגל הביטוי אל האנגלית: Break a leg. vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל". בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות גדולה הרבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה לאחר קום מדינת ישראל.
- רבות מהמילים הינן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
- שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli).
- ביטויי סלנג. מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), ראשי התיבות של תנועת השומר הצעיר, שמו"ץ, אשר היוו במקור מילת גנאי לתנועה (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו לילל), קוּנץ (טריק; Kunst, "אומנות"), שטינקר (מלשן; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית)).
- ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (Wenn schon, denn schon), בסדר (In Ordnung).
- מילים אחרות: מוציא לאור (תרגום מילולי של Herausgeber), קארטופל (תפוחי אדמה; Kartoffel), שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuss, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - לעת).

כללי הכתיב החדש

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שוויץ ואוסטריה לעשות רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה Neue Rechtschreibung או Rechtschreibreform - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התוים בשפה ודרך האיות של כ-12 אלף מילים. עיקרי הרפורמה הם: # האות ß ושימושה: ## הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות ## השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים. # הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מלים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag. # סטנדרטיזציה של מילים המושאלות משפות זרות.
לדוגמא:Mikrofon, Geografie Panter Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee. # פירוק חלק מהמלים הארוכות למרכיביהן: ## מלים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל-פועל, שם-פועל, תואר-פועל, תואר הפועל-פועל, תואר הפועל-תואר/תואר הפועל. ## מלים שייכתבו במחובר אף על פי כן: rgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit). # צירוף מלים וספרות: ## ספרה והשם אותו היא מתארת יופרדו במקף: 8-mal, 20-jährig, ## ספרה וסופית יכתבו ביחד 30er Jahre, 100%ig, 12tel. # שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות: ## אין הגדלה של כינויי גוף שני. לדוגמא: du, ihr, dein, euer ## אין הגדלה של שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם. לדוגמא: der goldene Schnitt, das schwarze Brett ## שמות תואר המסתיימים ב-isch(שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו. ## יש הגדלת תיאורי זמן לאחר המלים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו. ## שמות עצם שהיו חלק ממלים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם יוגדלו לאחר ההפרדה. לדוגמא: Recht behalten, Schuld haben ## מלים שמקורן לא שם עצם, יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס. לדוגמא: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz ## זוגות יוגדלו. לדוגמא: Jung und Alt, Groß und Klein # חוקי פיסוק: ## ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות היחס und', 'oder וכדומה. ## ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי יחס. ## סימן פסיק חדש לאחר הסגר. הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ושוויץ.

הדקדוק הגרמני

מערכת הפועל הגרמני

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור. בגרמנית ישנם שלושה סוגי פעלים: # פעלים חלשים הנוטים באמצעות מוספיות בלבד כאשר אין שינוי בבסיס הפועל (הפועל בצורת המקור ללא הסיומת en). # פעלים חזקים הנוטים באמצעות דפוס שינוי תנועה קבוע בבסיס. # יוצאי דופן המשלבים בין מוספיות ושינוי תנועה, או שינוי תנועה שאינו נכלל בשום דפוס קבוע(הפועל להיות - Sein למשל).

הזמנים הפשוטים

- אצל הפעלים החלשים אין הבדל בין צורת העבר לבין צורת התנאי והעבר נוצר באמצעות תוספת TE לבסיס.
- בפעלים החזקים יש הבחנה דקדוקית שמסומנת בהבדל בתנועת־הגזע, אבלאוט.
- צורת התנאי היא תנאי ההווה המביע תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העתיד בו התנאי ממשי או תנאי העבר בו התנאי לא התממש והוא בטל.
- צורת העבר הפשוט שכיחה יותר בספרות מאשר בשפה המדוברת בה יש נטייה להשתמש בפרפקט ההווה לציון זמן העבר.

זמני הפרפקט

- הפרפקט של ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
- הפרפקט של העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
- הפרפקט של העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
- הפרפקט של התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש והוא בטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי. פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם Haben(שייכות) ו-Sein(להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר Sein הם פעלי תנועה ושינוי מצב שאינם מסוגלים לקבל מושא ישיר, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר Haben.

צורות הבינוני

שתי צורות פועל, הבינוני של ההווה והבינוני של העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים Sein ו-Haben ניתן להשתמש בבינוני של העבר ליצירת זמני הפרפקט.

הבינוני של ההווה

הבינוני של ההווה נוצר באמצעות הוספת ~end לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

הבינוני של העבר

הבינוני של העבר נוצר בשתי דרכים: # אצל הפעלים החלשים מקובלת הנוסחא ge+בסיס+t. לדוגמא: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר # אצל הפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס(מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמא: getrunken בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת הבינוני של העבר ושימוש בנטיות פועל העזר Werden.

נטיית שמות עצם

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מילות היידוע כאשר ישנן.
- עוד מלים הנוטות כמו מילות היידוע המסויים ומילות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
- ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר ונייטרלי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר ונייטרלי בעל הברה אחת בלבד.
- בשמות עצם מסויימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה-~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מלים כמו NAME, HERZ או Friede.

נטיית שמות התואר

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.
- מלים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מלים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.

התחביר הגרמני

1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich gehe morgen mit dem Bus in die Schule. 2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen gehe ich mit dem Bus in die Schule. 3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt. 4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen? 5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המלים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
- המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המלים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin. 6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht. 7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss. 8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett. 9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder. קטגוריה:שפות גרמאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:גרמניה קטגוריה:אוסטריה קטגוריה:שוויץ als:Deutsche Sprache ja:ドイツ語 ko:독일어 ms:Bahasa Jerman simple:German language th:ภาษาเยอรมัน

לוקסמבורגית

לוקסמבורגית (Lëtzebuergesch) היא שפה גרמאנית המדוברת בלוקסמבורג. בנוסף מדוברת השפה בפי כמה אלפי אנשים בגרמניה, צרפת ובלגיה. השפה דומה מאוד לגרמנית, ומשולבות בה מילים צרפתיות רבות. ב-1976 הופיעה הלוקסמבורגית לראשונה בכתב, אף שהייתה מדוברת בערך מאז תחילת האלף השני לספירה. ב-1984 הפכה לשפה הרשמית של לוקסמבורג.

ראו גם

- [http://lb.wikipedia.org/wiki/Haapts%C3%A4it אתר מיזם הוויקיפדיה בלוקסמבורגית] קטגוריה:שפות קטגוריה:שפות גרמאניות קטגוריה:לוקסמבורג ja:ルクセンブルク語 ko:룩셈부르크어

לוקסמבורג (עיר)

לוקסמבורג הינה עיר הבירה של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג. בעיר מתגוררים 82,268 תושבים (2002). העיר ממוקמת במפגש הנהרות אלזטה ופטרוסה, ומהווה מרכז בנקאי עולמי.

כלכלה

תעשיית העיר מתבססת על הבנקאות, על מכרות ברזל, תעשיית ייצור פלדה וכן על ייצור רהיטים וטקסטיל.

היסטוריה

בשל מיקומה לעיר היתה חשיבות אסטרטגית וצבאית. במקום עומדת טירה החל מהמאה ה- 10 לספירה. ביצורי העיר חוזקו במאה ה-14, אולם בשנת 1867 כאשר הדוכסות זכתה בעצמאותה והפכה למדינה ניטרלית פורקו הביצורים והטירה. גרמניה התעלמה מהניטרליות וכבשה את לוקסמבורג הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה.

השכלה

בעיר ממוקמת אוניברסיטת לוקמבורג.

אתרים בעלי חשיבות

בעיר נמצא בנק ההשקעות האירופי ובית המשפט לצדק האירופי - שני מוסדות של האיחוד האירופי. קטגוריה:ערי בירה קטגוריה:לוקסמבורג ja:ルクセンブルク (市) ko:룩셈부르크 시

אנרי, דוכס לוכסמבורג

ארכידוכס אנרי, דוכס לוקסמבורג. נולד ב-6 באפריל 1955 להוריו ז'אן וג'וספין-שרלוט מבלגיה. ב-14 בפברואר 1981 נישא בלוקסמבורג למריה תרזה מסטרה מקובה ולהם 5 ילדים כיום: גיום, פליקס, אלכסנדרה, לואיס וסבסטיאן. הנרי הפך לדוכס ב-7 באוקטובר 2000. קטגוריה:לוקסמבורגים ja:アンリ (ルクセンブルク大公)

ראש ממשלה

ראש ממשלה הוא הדמות הבכירה בממשלה, שהיא הרשות המבצעת. במדינות דמוקרטיות ראש ממשלה אחראי על הרכבת קואליציה ונבחר ע"י הפרלמנט.

ראו גם

- ראש ממשלת ישראל
- ראש ממשלת בריטניה
- קאנצלר גרמניה
- קאנצלר אוסטריה
- נשיא קטגוריה:משרות פוליטיות
- ja:首相 ko:총리 zh-min-nan:Siú-siòng ja:首相 nb:Premierminister th:นายกรัฐมนตรี

רשימת מדינות לפי גודל

רשימת מדינות לפי גודל (שטח) היא רשימה ממוינת של מדינות לפי גודל שטחם. השטח נתון בממדים של קמ"ר. מדינות עצמאיות בלבד נכללות במיון, אולם טריטוריות לא עצמאיות נכללות גם לצורך השוואה. שטחי מים (אגמים, נהרות ומאגרים) בתוך המדינה (inland) נכללים גם כן בשטחה של המדינה.

מקורות

- [http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/fields/2147.html ספר העובדות העולמיות] - ארצות הברית, סוכנות הביון המרכזית (CIA), 15 בפברואר 2005.
- ja:国の面積順リスト

אוכלוסיה

אוכלוסייה היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר. האוכלוסיה בכדור הארץ היא כ-6.3 מיליארד, כלומר מספר האנשים בעולם הוא בערך 6.3 מיליארד. בשנים האחרונות אוכלוסיית העולם גדלה מספרית מדי דקה בכ־160 איש בקירוב. לעתים מורחב השימוש במלה זו לאוכלוסיה שאינה של אנשים, למשל אוכלוסיית הנמרים בנגב. לעתים מצומצמת משמעות המלה כך שהיא אינה מתייחסת לכל האנשים במקום מסוים, אלא לחלק מסוים של האנשים, למשל אוכלוסיית הרווקות בתל-אביב. האוכלוסייה נחקרת מנקודת מבט מגוונות. דמוגרפיה עוסקת בדינמיקה של אוכלוסיית האדם, כלומר השינויים החלים בה בהתאם למאפיינים שונים, כגון מין, גיל, השכלה, גזע וכו'. היבטים אחרים של האוכלוסייה נחקרים במסגרת הסוציולוגיה, הכלכלה והגאוגרפיה. מידע רב אודות האוכלוסייה במדינת ישראל מסופק על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. צפיפות האוכלוסייה משקפת את מספר הפריטים באוכלוסייה ליחידת שטח.

ראו גם

- מדינות (לפי גודל האוכלוסייה). קטגוריה:מדעי החברה קטגוריה:דמוגרפיה ja:人口 simple:Population

רשימה של מדינות לפי גודל האוכלוסיה

רשימת מדינות לפי גודל האוכלוסייה היא רשימה ממוינת של מדינות לפי כמות האנשים החיים במדינה. כמות האנשים לקוחה מתוך ספר העובדות של ה CIA, ליולי 2005 (ראו מקורות בתחתית). הטבלה כוללת 191 המדינות החברות באו"ם, פלוס הרפובליקה הסינית וקרית הותיקן. שאר הטריטוריות נכללות במדינה השולטת עליה.

מקורות

- [http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/fields/2001.html ספר העובדות העולמיות] - ארצות הברית, סוכנות הביון המרכזית (CIA), יולי 2005 (הערכה כללית).
- ja:国の人口順リスト th:รายชื่อประเทศเรียงตามจำนวนประชากร

1835

אירועים

- 5 במאי - קו הרכבת הראשון באירופה היבשתית נפתח בבלגיה, בין בריסל למכלן
- 25 באוגוסט - העיתון "ניו יורק סאן" מפרסם את תרמית הירח הגדולה.
- 16 בדצמבר - השריפה הגדולה של ניו יורק הורסת חלקים נרחבים מהעיר

נולדו

- 10 ביוני - רבקה לטימר פלטון (Rebecca Latimer Felton), הסנטורית האמריקאית הראשונה (נפטרה 1930).
- 30 בנובמבר - מארק טוויין, סופר אמריקאי (נפטר 1910).

נפטרו

- 13 במאי - ג'ון נאש - אדריכל בריטי (נולד 1752)

ראו גם

- 1835 בספרות
- 1835 במוזיקה
- 1835 בפוליטיקה
- 1835 במדע ----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1830 1831 1832 1833 1834 - 1835 - 1836 1837 1838 1839 1840 קטגוריה:שנים nb:1835

11 במאי

ה-11 במאי הוא היום ה-131 בשנה (132 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 234 ימים.

אירועים היסטוריים ביום זה

- 1858 - מינסוטה מצטרפת לארה"ב
- 1942 - מסתיים כנס בלטימור
- 1948 - הוועד הערבי העליון קורא לכל האליטה הפלסטינית שנמלטה לשוב לקראת הקמת מדינה עצמאית
- 1949 - מדינת ישראל מתקבלת כחברה באומות המאוחדות (או"ם)
- 1960 - סוכני המוסד תופסים בארגנטינה את אדולף אייכמן
- 1997 - מחשב השחמט "כחול עמוק" של IBM מנצח את גארי קספרוב

נולדו

- 1894 - אנטון אדריאן מוסרט פוליטיקאי הולנדי ששיתף פעולה עם הנאצים (נפטר 1946)
- 1887 - פאול ויטגנשטיין פסנתרן אוסטרי (נפטר 1961)
- 1895 - קרישנמורטי פילוסוף הודי (נפטר 1986)
- 1904 - סלבדור דאלי, צייר ספרדי (נפטר ב-1989)
- 1918 - ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי (נפטר ב-1988)
- 1922 - תופיק טובי פוליטיקאי ישראלי
- 1928 - יעקב אגם אמן ישראלי
- 1929 - תמר בורנשטיין-לזר סופרת ישראלית

נפטרו

- 1981 - בוב מארלי, מוזיקאי יליד ג'מייקה (נולד 1945)
- 1995 - דוד אבידן, משורר ישראלי (נולד 1934)
- 2001 - דאגלס אדאמס, סופר בריטי (נולד 1952)

חגים ואירועים החלים ביום זה

----
- 10 במאי - 12 במאי
- מאי
- לוח אירועים שנתי ja:5月11日 ko:5월 11일 ms:11 Mei simple:May 11 th:11 พฤษภาคม

1867

אירועים

- 15 בפברואר - ביצוע ראשון של "ואלס הדנובה הכחולה" (Blue Danube Waltz) של שטראוס.
- 17 בפברואר - ספינה ראשונה עוברת בתעלת סואץ שבמצרים
- 1 במרץ - נברסקה נעשית המדינה ה-37 של ארצות הברית.
- 30 במרץ - ארצות הברית רוכשת את אלסקה
- 28 באוגוסט - ארצות הברית משתלטת על איי מידוויי.
- 9 בספטמבר - לוקסמבורג זוכה בעצמאות.

נולדו

- 25 במרץ - ארטורו טוסקניני מנצח איטלקי. ניצח על הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (נפטר 1957)
- 14 במאי - קורט אייזנר פוליטיקאי גרמני ממוצא יהודי (נפטר 1919)
- 8 ביוני - פרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright), ארכיטקט (נפטר 1959).
- 11 ביוני - צ'ארלס פרבי (Charles Fabry), פיזיקאי (נפטר 1945).
- 28 ביוני - לואיג'י פיראנדלו, מחזאי, חתן פרס נובל לספרות 1934 (נפטר 1936).
- 29 בספטמבר - ולטר רטנאו, שר החוץ של רפובליקת ויימאר (נרצח 1922)
- 7 בנובמבר - מארי קירי, מדענית, כלת פרס נובל לפיזיקה 1903 ופרס נובל לכימיה 1911 (נפטרה 1937)
- 23 בדצמבר - שרה ברידלאב מק'ויליאמס ווקר, אפרו אמריקאית, ממציאת מחליק השיער, והאישה הראשונה שהרוויחה מליון דולר בכוחות עצמה.

נפטרו

- 25 באוגוסט - מייקל פאראדיי, מדען (נולד 1791).
- 31 באוגוסט - שארל בודלר, משורר צרפתי (נולד 1821)

ראו גם

- 1867 בספרות
- 1867 במוזיקה
- 1867 בפוליטיקה
- 1867 במדע ----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1862 1863 1864 1865 1866 - 1867 - 1868 1869 1870 1871 1872 קטגוריה:שנים nb:1867

אירו

האירו (Euro, מסומן € ולפי תקן ISO 4217 סימנו הוא EUR) הוא המטבע האחיד של מדינות האיחוד המוניטרי האירופי שבתוך האיחוד האירופי. האירו הוא המטבע היחיד של אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, ספרד, פורטוגל, פינלנד וצרפת, שכולן חברות באיחוד האירופי (נהוג לקרוא לקבוצת מדינות אלו בשם "גוש האירו" או "מרחב האירו"). בנוסף, האירו הוא המטבע העיקרי של כמה מדינות ותת-מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי: אנדורה, מונקו, סאן מרינו, קריית הוותיקן, מונטנגרו וקוסובו.
13 מדינות החברות באיחוד האירופי טרם אימצו את האירו: בריטניה, דנמרק ושוודיה בחרו שלא לאמצו בשלב זה (כל אחת מסיבותיה שלה), ואילו עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004 (אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה וקפריסין) התחייבו לאמצו לכשיתקיימו כל התנאים הדרושים לכך, אולם הדבר לא צפוי לקרות לפני 2007. כל אירו מתחלק ל-100 אירו-סנטים (או בקיצור סנטים). למטבעות האירו יש שמונה ערכים: 1 סנט, 2 סנטים, 5 סנטים, 10 סנטים, 20 סנטים, 50 סנטים, 1 אירו ו-2 אירו. לשטרות האירו יש שבעה ערכים: 5 אירו, 10 אירו, 20 אירו, 50 אירו, 100 אירו, 200 אירו ו-500 אירו. 2007 השטרות של האירו אחידים בכל המדינות החברות באיחוד, ויש עליהם תמונות של גשרים ושערים בדויים, לפי סגנונות אדריכליים שונים, כדי לא לקשר אותם למדינות מסוימות. למטבעות האירו יש צד אחד המשותף לכל המדינות החברות, ואילו הצד השני שונה ממדינה למדינה ומותאם למורשת המקומית. האירו הושק ב-1 בינואר 1999. באותו רגע המטבעות הלאומיים קובעו והוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי-משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. אולם השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים המשיך להתקיים עד ה-1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה המטבעות והשטרות הלאומיים הוצאו מהמחזור והוחלפו במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ובכך האירו הפך להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו. על האירו אחראיים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו. השם של המטבע בשפות השונות איננו קבוע והוא בכל מקרה נגזר מהמילה אירופה בשפה המדוברת. כתוצאה מכך, הוסכם על כך שכל המדינות (פרט ליוון שאיננה משתמשת בכתב הלטיני) ישתמשו בראשי התיבות EUR. השם הרשמי של המטבע בעברית, לפי האקדמיה ללשון העברית, הוא "אירו" הנגזר מהמילה אירופה. למרות זאת אנשים רבים קוראים למטבע "יורו", כפי שהמטבע נקרא באנגלית.

מטבעות העבר

האירו מחליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות עד להנהגתו ב1 בינואר 2002:
- אוסטריה: שילינג אוסטרי
- איטליה: לירטה
- אירלנד: לירה אירית
- בלגיה: פרנק בלגי
- גרמניה: מרק גרמני
- הולנד: גילדן
- יוון: דרכמה
- לוקסמבורג: פרנק לוקסמבורגי
- ספרד: פסטה ספרדית
- פורטוגל: אסקודו
- פינלנד: מרק פיני
- צרפת: פרנק צרפתי

קישורים חיצוניים

- [http://www.euro.ecb.int/ האתר הרשמי של האירו]
- [http://www.snunit.k12.il/seder/euro/ אירופה מטילה מטבע]
- [http://www.snunit.k12.il/seder/euro/exhibition/ האירו מגיע] - תערוכת צילומים
- [http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1476,FF.html Ynet עוברים לאירו]
- [http://www.bankisrael.gov.il/heb.shearim/index.php השער היציג של האירו (ומטבעות נוספים)], באתר בנק ישראל קטגוריה:מטבעות קטגוריה:האיחוד האירופי fiu-vro:Õuro ja:ユーロ ko:유로 ms:Euro simple:Euro th:ยูโร zh-min-nan:Euro

אזור זמן

אזור זמן הוא אזור על פני כדור הארץ שבו השעה זהה. נקודת המוצא לקביעת אזור הזמן היא קו האורך שלו, תוך התגמשות שמטרתה לשמור כל מדינה בתחומי אזור זמן אחד. רק מדינות גדולות במיוחד משתרעות על-פני אזורי זמן אחדים. ביממה יש 24 שעות, וכדור הארץ מחולק לקווי אורך ב-360 מעלות, כך שרוחבו הממוצע של אזור זמן הוא 15 מעלות, ובין אזור זמן לאזור הסמוך לו מפרידה בדיוק שעה אחת. הבדלי השעות בין המדינות נקבעים לפי מיקומן הגאוגרפי - כאשר השעון של הזמן האוניברסלי המתואם, UTC מציין את השעה בקו האורך אפס שעובר בגריניץ' שליד לונדון - מערבה ממנו השעות פוחתות ומזרחה ממנו השעות מתווספות. כך למשל, אזור הזמן UTC+2 הוא האזור שבו השעה היא 14:00 אם בגריניץ' השעה היא 12:00, ואזור הזמן UTC-5 הוא האזור שבו השעה היא 7:00 אם בגריניץ' השעה היא 12:00. בעבר היו נמדדים אזורי הזמן ביחס לשעון גריניץ' הבריטי (GMT - Greenwich Mean Time), ששונה במעט מה-UTC. בחישוב השעה במדינה מסויימת יש להביא בחשבון אם באותה מדינה חל שעון קיץ. במקרה זה יש להוסיף שעה לאזור הזמן של מדינה זו. בגריניץ' עצמה, למעשה, השעון המקומי הוא UTC+1 בתקופת שעון הקיץ בבריטניה. שעון קיץ

היסטוריה

החלוקה לאזורי זמן החלה בשלהי המאה ה-19, לאחר שחברות הרכבת דרשו הצגת זמן עקבית לאורך מסלולה הארוך של הרכבת. עד למועד זה היה בכל יישוב זמן מקומי, שהיקשה מאוד על הצגת לוח זמנים לרכבת. ב-18 בנובמבר 1883 החלו חברות הרכבת של אמריקה הצפונית להשתמש בשעון שהתבסס על חלוקתה של אמריקה הצפונית לארבעה אזורי זמן. בשנה שלאחר מכן אומץ רעיון זה ברחבי תבל.

אזור הזמן של ישראל

אזור הזמן של ישראל הוא UTC+2, ובתקופת שעון הקיץ - UTC+3. באזור זה נמצאות יחד עם ישראל גם יוון, תורכיה, סוריה, ירדן ומדינות נוספות באפריקה, בבלקן ובצפון מזרח אירופה. באפריל 2004 הציע שר הפנים, אברהם פורז לקבוע בחוק שאזור הזמן של ישראל יהיה UTC+3, ובתקופת שעון הקיץ - UTC+4. לפי הצעה זו, שעון ישראל יקדים את שעון ירדן (למרות שירדן נמצאת ממזרח לישראל), ויהיה שווה לזה של עיראק וערב הסע