האי התגלה ע"י הפורטוגזים ב-1505. ההולנדים הקימו בו קולוניה בשנת 1638, והם אלו שנתנו לאי את שמו לכבודו של הנסיך מאוריץ ואן נסאו. הצרפתים שלטו באי במהלך המאה ה-18 ושינו את שמו ל-Ile de France. האי עבר לשליטת הבריטים ב-1814 ושמו שונה בחזרה לשמו המקורי. האי השיג עצמאות ב-1968.

פוליטיקה

נשיא מאוריציוס נבחר אחת לחמש שנים ע"י האסיפה הלאומית, הפרלמנט של מאוריציוס. בפרלמנט יש 66 חברים, 62 נבחרים ישירות בהצבעה עממית, ואילו 4 ממונים לייצג מיעוטים אתניים, תלוי בתוצאות הבחירות. ראש הממשלה ומועצת שרים עומדים בראשו של הפרלמנט.

כלכלה

מאז קבלת עצמאותה ב-1968, מאוריציוס התפתחה מכלכלה המבוססת על חקלאות בשכר נמוך לכלכלה מגוונת בשכר בינוני, עם מגזרים תעשייתיים, כספיים, ותיירותיים גדלים. במשך רוב התקופה, הצמיחה השנתית הוסדרה על 5% עד 6%. ההישג המצויין משתקף בגדילת תוחלת החיים, ירידה בתמותת התינוקות, ותשתית מפותחת בהרבה.

גאוגרפיה

דמוגרפיה

השפות הרשמיות של מאוריציוס הן אנגלית וצרפתית. יש שימוש נרחב בצרפתית, למרות שצרפת איבדה את שליטתה על האי לפני כ-200 שנה. שפה קראולית עם השפעות של שפות אירופאיות גם כן מדוברת מאוד. מספר שפות אסיתיות, כולל הינדית ואורדו גם כן מדוברות. האחרונה מדוברת ע"י צאצאי העבדים שהובאו מהודו ע"י הבריטים - הם מהווים 70% מהאוכלוסיה. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אפריקה
- קטגוריה:איים באוקיינוס ההודי קטגוריה:חבר העמים הבריטי ja:モーリシャス ko:모리셔스 ms:Mauritius zh-min-nan:Mauritius

דגל מאוריציוס

דגל מאוריציוס אומץ בשנת 1968. הדגל מורכב מארבעה פסים אופקיים בצבעים אדום (למעלה), כחול, צהוב וירוק. מאוריציוס, דגל Category:מאוריציוס ja:モーリシャスの国旗

שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת על ידי ארץ, מדינה או כל טריטוריה אחרת ככזו בצורה חוקתית. למחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל אלבניה, צרפת (למרות שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או גרמניה. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעיתים גם יותר משתיים, לבלגיה, קנדה, פינלנד, אפגניסטן, פרגוואי, בוליביה, שוויץ, הודו, דרום אפריקה וישראל יש יותר משפה רשמית אחת. במדינות מסויימות, כמו איטליה וספרד ישנה שפה רשמית אחת, ושפות רשמיות שותפות במחוזות מסויימים בלבד. במדינות מסויימות, כמו ארצות הברית, אין שפה רשמית, אולם באזורים מסויימים דווקא כן יש כזאת. לבסוף, ישנן גם מדינות, כמו אוסטרליה, שוודיה ועוד שלהן אין שפה רשמית בכלל. כתוצאה מקולוניאליזם או נאוקולוניאליזם, במדינות רבות באפריקה וכן בפיליפינים ובמדינות אחרות נקבעו השפות של השלטון הקולוניאלי לשעבר כשפות רשמיות. זאת, על אף ש שפת אמם של רוב התושבים אינה השפה הרשמית. כך בקונגו (זאיר לשעבר) נהוגה השפה הצרפתית (שפת השלטון הבלגי לשעבר) ובמוזמביק נהוגה השפה הפורטוגלית. בניגוד לכך, כתוצאה מלאומנות, באירלנד הוכרזה השפה האירית כשפה הרשמית הראשונה במעלה למרות היותה מדוברת בפי מיעוט באוכלוסייה. עם זאת, בלית בררה ניתן מעמד רשמי גם לשפה האנגלית. בהודו, כפשרה בין הרוב ההינדי לבין המיעוטים הלשוניים הרבים, הוכרזו שתי שפות רשמיות, אנגלית והינדית. בדרום אפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד היו שתי שפות רשמיות: אפריקנס ואנגלית, ואילו מאז ביטול האפרטהייד נוספו עוד 9 שפות רשמיות (סה"כ: 11 שפות רשמיות). השפה השימושית ביותר בדרום אפריקה כיום היא השפה האנגלית, ואחריה שפת זולו ואפריקנס. בישראל לא נחקק מעולם חוק הקובע את השפות הרשמיות, אולם, כמו חוקים מנדטוריים אחרים, גם החוק המנדטורי לגבי השפות המוכרות כרשמיות נשאר בתוקף. בחוק זה הוגדרו שלוש שפות רשמיות: אנגלית, ערבית ועברית. בחוק זה גם נקבע שכל הודעה רשמית תתפרסם באחד משלושה אופנים: באנגלית בלבד, בעברית ובערבית יחדיו, או בשלוש השפות יחדיו. עם הקמת המדינה הוכנסו תיקונים בחוק, כדי שרשויות המדינה יוכלו לבחור את השפה שבה תפורסם הודעה רשמית. באופן זה הפכה השפה העברית לשפה היחידה כמעט שבה מתפרסמות הודעות מטעם המדינה. עם זאת, בחוקים אחרים נקבע שהודעות אזהרה (למשל על אריזות של תרופות או שלטי אזהרה בכביש) יפורסמו גם בעברית וגם בערבית. מעמדה של האנגלית נשאר לא-ברור, אם כי נעשה בה שימוש נרחב בשלטי דרכים, במערכת החינוך, על גבי מטבעות ובולים ובהתכתבויות מסחריות ודיפלומטיות. במשך השנים נעשו מספר ניסיונות לקבוע בחוק את העברית כשפה הרשמית היחידה, אולם הללו נדחו בטענה שיש בכך פגיעה במיעוט הערבי. בעקבות עתירה לבג"ץ (של ארגון עדאלה שהצטרפו אליו אחרים), הוחלט בתחילת שנות האלפיים להוסיף שילוט דרכים בערבית, והסברים בערבית על אריזות של מזון, גם במקרים שלא מדובר באזהרות. פסק דין אחר של בג"ץ קבע שאין למנוע מאזרחים לפרסם מודעות בערבית או בשפות זרות על לוחות מודעות עירוניים. פסק דין זה, וכן החלטת המדינה בשנות ה-90 לפרסם הודעות לעולים חדשים בשפתם, מבלי להכריחם לקרוא עברית, יצרו מדיניות רב-לשונית. מדיניות זו ניכרת במערכת החינוך שבה נעשה שימוש רב יותר בשפות זרות. קטגוריה:בלשנות
- ja:公用語 simple:Official language ko:공용어

צרפתית

צרפתית (le français, la langue française) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר, שמתוכן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מין הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחי העבר של האימפריה הרומית. בזמן ימי הביניים המאוחרים עם עלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פאריס, הפך ניב פאריס לצרפתית התקנית. עם הקולוניאליזם בצרפת, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים וכיום משמשת הצרפתית כשפת אם בפי שבעים ושבע מיליון איש (המכונים פרנקופונים). זאת ועוד השפה הצרפתית היא אחת השפות המועדפות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם והיא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדימניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר הבינלאומי).

הגיית וכתיבת השפה הצרפתית

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסא של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית.

עיצורים

העיצורים הצרפתים הם פשוטים יחסית.
Cc - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
Çç - נהגה כהגיית סמ"ך בלבד.
Qq - נהגה ככ"ף דגושה בלבד.
CHch - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
Gg - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
GUgu - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בלבד.
Jj - נהגה כ-ז' בלבד.
GNgn - נהגה כנו"ן מרוככת.
Hh - אינו נהגה.
Rr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
RRrr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
Ss - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך.
Xx - נהגה כ-קס, גס, גז, בעיקר גז.

- האותיות Yy, Kk, Ww משמשות מלים שאולות בלבד.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הינו מורכב יחסית.

תנועות רגילות

Aa - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ee - בהברה פתוחה נהגית כצרה, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע.
Oo - בהברה פתוחה נהגית כהגיית חולם, בהברה סגורה נהגית פתוחה יותר.
Ii - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Uu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קובוץ וחיריק, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
EUeu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצרה כהגיית הצירוף האנגלי IR שבמלים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
AIai/Èè/EIei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
AUau/EAUeau/Ôô - נהגים כהגיית o בהברה סגורה, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
Îî - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OUou - נהגה כהגיית קובוץ.
Éé - נהגה כהגיית e בהברה פתוחה גם כאשר מופיע בהברה סגורה, בסוף מילה מסמן שהתנועה נהגית.
OIoi - נהגה ווא.

תנועות מאונפפות

אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.

קישור מלים

בצרפתית בדרך כלל העיצור האחרון במילה הרשומה אינו נהגה, אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כמילה אחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים: # לאחר תוויות ידוע. # לפני או אחרי כינוי גוף. # לאחר שם תואר קודם. # לאחר מילות יחס בנות הברה אחת. # לאחר תארי הפועל בני הברה אחת. # לאחר est.
- זה אף פעם לא קורה לאחר המילה et.

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 4 זמנים פשוטים ו-4 זמני פרפקט. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ~ir
- צורת העבר הפשוט נדירה יחסית בדיבור, ובדיבור ישנה העדפה ברורה לפרפקט ההווה(passé composé) לביטוי העבר.
- צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב בעיקרון ישנה העדפה בשימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני העבר הפשוט או פרפקט ההווה לציון איזושהי פעולה בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
- צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית יש לשים ne לפני הפועל המוטה או n' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה ו-pas לאחריו. ישנן עוד צורות שלילה בהן מוחלפת המילה pas במלים אחרות. ne...plus - לא עוד
ne...jamais - מעולם לא
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד
ne...que - לא רק
ne...personne - אף לא
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle - לא חלק

- על מנת לענות בחיוב על שאלה שלילית יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה, או m', t', s', nous, vous, s' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני

הבינוני של ההווה

צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מילת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant)

הבינוני של העבר

צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את קול הסביל ואת זמני הפרפקט. הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה: # פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.
- יוצאי דופן: להיות être) - été) שייכות (avoir) - eu

זמני הפרפקט

צורות הפרפקט מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר avoir בזמנים השונים.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.
- רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

נטיות שמות עצם

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו שם העצם ולכמותו.

מגדר בשמות התואר

# מתווספת E~ # אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף. # סיומת X~ הופכת לסיומת se~ # סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille # סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne. # כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète. # כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère. # סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי. # סיומת c משתנה ל-che. # כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue. # כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

# נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף. # זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן: ## סיומת al ביחיד הופכת לסיומת eux ברבים. ## לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים. קטגוריה:שפות רומאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:צרפת קטגוריה:בלגיה קטגוריה:קנדה als:Französische Sprache ja:フランス語 ko:프랑스어 simple:French language th:ภาษาฝรั่งเศส zh-min-nan:Hoat-gí

עיר בירה

עיר בירה היא עיר ראשית שבה נמצאים בדרך כלל מרבית מוסדות השלטון (משרדי הממשלה, משכנו של ראש המדינה - נשיא, מלך וכדומה), הערכאות הגבוהות של הרשות השופטת וכן מפקדות הצבא. כמו כן, בעיר הבירה יושבים שגרירים ונציגים רשמיים של מדינות זרות. פעמים רבות עיר הבירה היא העיר הגדולה במדינה אולם לא תמיד.

משמעויות סמליות של עיר הבירה

בשפת הדיבור הבירה יכולה להחליף את שמה של המדינה. במספר שפות, שמה של הבירה מתחלף עם שמה של המדינה גם בשפה התקנית: מצר היא מצרים וגם קהיר, אש-שאם הוא אחד משמותיה של דמשק וגם כינוי לסוריה. הבירה נתפסת כמייצגת הסמלית של מדינתה, ולכן ניתן למצוא במרבית ערי הבירה נופים סמליים וייצוגיים: שדרות רחבות, ארמונות, אתרי הנצחה, וביטויים נוספים בנוף הבנוי לערכים הנתפסים על ידי השלטון כחשובים.

ערי בירה בעולם

מספר ערי הבירה בעולם הוא כמעט כמספר המדינות בעולם (רק לנאורו אין עיר בירה). ניתן לחלק את ערי הבירה בעולם לפי קריטריונים שונים - ערים שהן ערי בירה היסטוריות (כדוגמת ברלין ולונדון), ערי בירה חדשות שנועדו לבטא סדר יום לאומי חדש (למשל ברזיליה, וושינגטון), ערי בירה שהן גם העיר הראשה במדינתן (כגון פריז, מקסיקו סיטי), ערי בירה קולוניאליות (מרבית בירות אפריקה), ערי בירה פדרליות - שהן בד"כ ערי מינהל ואינן הערים הגדולות במדינתן, ואינן שייכות לחלק מוגדר של הפדרציה, כגון קנברה, אוטווה וכן ושינגטון הבירה, ערי בירה שהן גם המרכז הכלכלי של ארצותיהן (לונדון). במספר מדינות ישנן שתי ערים מרכזיות החולקות דה-יורה או דה-פקטו את מעמד הבירה. בהולנד, למשל, הבירה היא באמסטרדם, אך מושב המלכה הוא בהאג, בישראל נמצאות מרבית השגרירויות בתל אביב בשל המחלוקת הפוליטית על מעמדה של ירושלים. לדרום אפריקה נקבעו מיום הקמתה 3 ערי בירה: פרטוריה (בירה מנהלית), קייפטאון (בירה תחיקתית), בלומפונטיין (בירה משפטית).

בירות משנה

ערי בירה קיימות גם בדרגות מינהליות נמוכות יותר מאשר מדינה - למשל, מדינת מחוז (המדינות המרכיבות את גרמניה, את רוסיה ואת ארה"ב), או מחוזות אוטונומיים (כמו בספרד), ואף מחוזות ונפות. בבריטניה, למשל, קרדיף היא בירת נסיכות ויילס, אדינבורו בירת סקוטלנד, ובלפסט בירת צפון אירלנד. לצד משרדי הממשלה האזוריים הנמצאים בהן, הוקמו בהן לאחרונה גם גופי שלטון אזוריים - הפרלמנט של סקוטלנד, האסיפה הלאומית הוולשית וכו'.

בירת ישראל

משמעות המילה 'בירה' בעברית היא מצודה, ובתנ"ך מופיע התפקיד "שר הבירה". המצודה שבפינתו הצפון-מערבית של הר הבית נקראה "מצודת הבירה", ובימי השלטון הרומי שונה שמה למצודת אנטוניה. הקמת המדינה הוכרזה בתל אביב; ירושלים היתה נתונה במצור באותם ימים. בחודשי העצמאות הראשונים פעלו כל מוסדות המדינה מתל אביב. בדצמבר 1949 הודיע דוד בן גוריון לכנסת על ההחלטה להעביר את הבירה לירושלים. משרדי הממשלה עברו בעצלתיים, חלקם נותרו מפוצלים עד היום בין תל אביב לירושלים, וחלקם אינם יושבים כלל בירושלים (משרד הביטחון ומשרד החקלאות). הנשיא חיים ויצמן ישב ברחובות, ורק עם מותו ובחירת יצחק בן צבי לנשיא עבר מושב הנשיא לירושלים. בחוקים השונים (ובעיקר בחוקי היסוד) העוסקים ברשויות המדינה, נקבע גם מקום מושבם - בירושלים. חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל התקבל בשנת 1980 וקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ומושב מוסדות השלטון. החוק גם מחייב את הממשלה לשקוד על פיתוחה של העיר באמצעות 'מענק הבירה', שהוא מענק שנתי מתקציב המדינה. למעשה, בעקבות חקיקת החוק (ההצהרתי ברובו) עקרו מעט השגרירויות שהיו בעיר (ביניהן שגרירות הולנד ושגרירויות מרבית מדינות דרום אמריקה) לתל אביב, בעקבות לחץ מדיני כבד.

בירות נוספות בישראל

ישראל מחולקת לששה מחוזות מינהליים, לכל אחד מהם בירת מחוז ובה משרדי ממשלה מחוזיים, בית משפט מחוזי ועוד מוסדות. החלוקה הראשית היא זו של משרד הפנים, לפיה נוהגת גם מערכת המשפט ועל פיה מוצגת הסטטיסטיקה הרשמית של הלמ"ס. עם זאת, למשרדי ממשלה ולגופים שלטוניים שונים יש חלוקות שונות במקצת. ששת מחוזות המדינה נחלקים לשלושה מחוזות עירוניים: ירושלים, תל אביב וחיפה, ושלושה מחוזות מרחביים: הצפון, המרכז והדרום-
- מחוז הצפון, בירתו צפת, ונפותיו טבריה, עכו, עפולה וקצרין.
- מחוז חיפה, בירתו חיפה ונפותיו חיפה וחדרה.
- מחוז המרכז, בירתו רמלה ונפותיו נתניה, פתח תקוה, רמלה ורחובות
- מחוז תל אביב, בירתו תל אביב יפו והיא גם הנפה היחידה בו.
- מחוז ירושלים, בירתו ירושלים.
- מחוז הדרום, בירתו באר שבע ונפותיו באר שבע ואשקלון.

ראו גם

- ערי בירה (לפי עיר) - רשימת ערי הבירה בסידור אלפביתי לפי שם העיר
- ערי בירה (לפי מדינה) - רשימת ערי הבירה בסידור אלפביתי לפי שם המדינה Category:גאוגרפיה עירונית
-

פורט לואיס

העיר פורט לואיס, עם אוכלוסייה משוערת של כ-135,371 (1996), היא עיר הבירה של מדינת מאוריציוס. העיר ממוקמת סביב נמל באוקיינוס ההודי והיא העיר הגדולה במדינה. הנמל הוא מרכזי לכלכלת מדינה וכל המסחר הבינלאומי עובר דרכו. הענפים החשובים בתעשייה הם הבגדים והטקסטיל, אך יש גם מפעלים לכימיקלים, פלסטיקה ותרופות. גם התיירות חשובה לעיר, ופיתוח חוף הים קאודן והוספת מרכזי קניות ובתי קולנוע הביאה יותר ויותר תיירים לפורט לואיס. העיר נוסדה בידי הצרפתים ב-1735. כיום רוב האוכלוסייה הם צאצאי פועלים הודים שהיגרו למאוריציוס במאה ה-19. ה"סיטדל" (ה"מבצר") שולטת על העיר כולה. מוסד מאוריציוס, המוקדשת לחקר הטבע באי, ממוקמת גם היא בפורט לואיס. קטגוריה:ערים קטגוריה:ערי בירה קטגוריה:ערי נמל קטגוריה:מאוריציוס: ערים ja:ポートルイス

שטח

שטח היא מידת גודלו של משטח במרחב (בדרך כלל פרופרציוני לאורכו כפול רוחבו של המשטח). את השטח מודדים לרוב במטר רבוע (מ"ר) או ביחידות אחרות המבוססות על המטר. בישראל נהוג למדוד שטח של קרקע בדונם. בגיאומטריה ישנן נוסחאות רבות הקשורות לחישובי שטחים:
-

\ S=a \cdot b

שטח מלבן שווה לאורך צלע אחת כפול אורך הצלע השנייה
-

S= - h

שטח טרפז שווה למכפלת חצי סכום הבסיסים בגובה הטרפז
- שטח עיגול שרדיוסו R הוא

\ S = \pi R^2

.
- שטח אליפסה שציריה הם a ו b הוא

\ S = \pi a b

.
- שטחים של מפלצואידים מסובכים אפשר לחשב באמצעות אינטגרל דו-ממדי.

יחידות מידה לשטח

- אקר
- דונם
- מטר מרובע

ראו עוד

- אורך
- נפח
- יעקוביאן
- אנליזה וקטורית קטגוריה:גאומטריה

אוכלוסיה

אוכלוסייה היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר. האוכלוסיה בכדור הארץ היא כ-6.3 מיליארד, כלומר מספר האנשים בעולם הוא בערך 6.3 מיליארד. בשנים האחרונות אוכלוסיית העולם גדלה מספרית מדי דקה בכ־160 איש בקירוב. לעתים מורחב השימוש במלה זו לאוכלוסיה שאינה של אנשים, למשל אוכלוסיית הנמרים בנגב. לעתים מצומצמת משמעות המלה כך שהיא אינה מתייחסת לכל האנשים במקום מסוים, אלא לחלק מסוים של האנשים, למשל אוכלוסיית הרווקות בתל-אביב. האוכלוסייה נחקרת מנקודת מבט מגוונות. דמוגרפיה עוסקת בדינמיקה של אוכלוסיית האדם, כלומר השינויים החלים בה בהתאם למאפיינים שונים, כגון מין, גיל, השכלה, גזע וכו'. היבטים אחרים של האוכלוסייה נחקרים במסגרת הסוציולוגיה, הכלכלה והגאוגרפיה. מידע רב אודות האוכלוסייה במדינת ישראל מסופק על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. צפיפות האוכלוסייה משקפת את מספר הפריטים באוכלוסייה ליחידת שטח.

ראו גם

- מדינות (לפי גודל האוכלוסייה). קטגוריה:מדעי החברה קטגוריה:דמוגרפיה ja:人口 simple:Population

צפיפות אוכלוסיה

צפיפות אוכלוסייה או צפיפות אוכלוסין הינה מונח בתחום הדמוגרפיה, המציין עבור מרחב גאוגרפי את יחס האוכלוסייה לשטח. היחס נמדד לרוב בתושבים לקמ"ר, או מ"ר לתושב. צפיפות האוכלוסייה הינה אחד מהגורמים החשובים ביותר לאפיונו של אזור. מונח זה מאפשר לזהות בקלות שטחים לא מיושבים, שטחים כפריים וערים. כמו כן, הוא מסוגל לקבוע את דמות היישוב. לרוב, כאשר צפיפות האוכלוסייה נמוכה (מעט תושבים) ניתן לצפות להתיישבות הנפרסת על פני שטחים גדולים ומקצה מרחב גדול לכל פעילות (מגורים רחבים, שדות חקלאיים וכו'), בעוד שבמקרה של צפיפות אוכלוסין גבוהה (תושבים רבים) ניתן לצפות לניצול מרבי וחסכני של השטח (מבנים רבי קומות, מפעלי תעשייה כמקור הכנסה וכו'). גורמים רבים מושפעים מצפיפות האוכלוסייה:
- ההשפעה על הקשרים החברתיים והתודעה האנושית שונים. לרוב במקומות בעלי צפיפות אוכלוסיה גבוהה קיימת נטייה לזרות וניכור סביבתי, וחיבור למנגנונים חברתיים המוניים (מקום עבודה גדול ומורכב, מקומות בילוי המוניים וכו'), בעוד שבמקומות דלילי אוכלוסין קיימים חוגים חברתיים מצומצמים ואינטימיים יותר. כמו כן, אזורים צפופי אוכלוסיה נחשבים ל"מרכזיים" בחברה הכללית, בעוד שדלילי האוכלוסייה נחשבים ל"שוליים".
- מידת ההפרעה לאקולוגיה הטבעית: באזורים בהם צפיפות אוכלוסיה גבוהה, קיימת הפרעה רבה ביותר ביחס לשטח, שכן הפעילות הכלכלית גדלה. עם זאת, לעיתים קרובות ההפרעה לנפש קטנה יותר שכן השטח מנוצל בצורה חסכנית. לצורך הבהרה, ניתן לקבוע כי אילו צפיפות האוכלוסייה בעולם הייתה קטנה פי 2 בעוד שמספר התושבים לא ישתנה, אזי שטחים לא מיושבים "טבעיים" יהפכו לשטחי מגורים.
- שיטת התחבורה משתנה, ומתאימה עצמה לצורכי התושבים. לרוב, במקומות מיושבים בצפיפות יושם דגש על רשת תחבורה צפופה (כביש בכל רחוב, רכבות תחתיות וכו') ורכבים קלים הנוסעים למרחקים קצרים (אופניים, אוטובוסים עירוניים, אופנועים וכו') בעוד שבמקומות מיושבים בדלילות תהייה נטייה למעט קווי תחבורה ארוכים, בהם רכבים מהירים בעלי קיבולת גבוהה (מטוסים, רכבות מהירות וכו').
- התשתיות באזורים צפופי אוכלוסיה לרוב מבוססות יותר, בשל העלויות הנמוכות. עם זאת, צפיפות אוכלוסין גבוהה מהיכולת הכלכלית של החברה עשויה להביא לקריסת התשתיות מרוב עומס.
- לארגונים החשובים לכלל האוכלוסייה, כדוגמת מוסדות ממשלתיים, משרדי חברות ארציות, נמלי ים ותעופה, מגרשי ספורט ווכו' יש נטייה להימצא במקומות צפופי אוכלוסיה, מטעמי נגישות הקהל וכוח האדם. התייחסות לצפיפות האוכלוסייה הינה מרכיב מרכזי בתכנון דמוגראפי. ברוב הארצות פיזור האוכלוסייה אינו אחיד, וקיימים שטחים מסוימים בהם צפיפות גבוהה מהרגיל. אזורים אלו מכונים "המרכז". הכוח העיקרי המביא להיווצרותם של המרכזים הוא יעילות כלכלית מסיבות גאוגרפיות או היסטוריות הגורמת לפיתוח ומגורים במרכז שזולים יותר מאזורי הפריפריה. ממשלות רבות רואות יתרון בפיזור מסוים של האוכלוסייה, מטעמים שונים (צמצום פערים חברתיים, הגנה על גבולות, מניעת פיצוץ אוכלוסין וכו'). מצב בו צפיפות האוכלוסין רבה במיוחד, ומביאה לנזקים בלתי נשלטים (פגיעה חמורה באקולוגיה, קריסת התשתית העירונית, צמצום יתר של שטחי חקלאות, מחסור במגורים וכו') מכונה פיצוץ אוכלוסין. קטגוריה:דמוגרפיה als:Bevölkerungsdichte ja:人口密度 th:ความหนาแน่นประชากร zh-min-nan:Jîn-kháu bi̍t-tō·

עצמאות

: עצמאות היא מצב בו מדינה מסוימת איננה תלויה במדינות אחרות. למעשה לא קיימת עצמאות מוחלטת אלא תמיד העצמאות היא יחסית, החל ממצב של עצמאות כמעט טוטאלית (כמו ארה"ב ועד למצב של עצמאות מדומה למעשה (למשל , צרפת של וישי). עצמאותה של מדינה נמדדת עפ"י מספר מדדים: #האם מדינה זרה קובעת מי ישלוט במדינה. אם כזה המצב, (כמו בלבנון למשל), המדינה איננה נחשבת עצמאית, אלא למדינה שבה קיימת ממשלת בובות. #האם רוב הסחר של המדינה מתקיים עם מדינה בודדת או עם כמה מדינות בודדות (כמו פינלנד בתקופת המלחמה הקרה). אם כן, למדינה יש עצמאות חלקית, כי למדינות הללו יש השפעה רבה עליה. #האם קיימים כוחות זרים על אדמתה של המדינה? באם כן (למשל עיראק לאחר הפלת סדאם חוסיין), העצמאות היא חלקית בלבד. #האם קיימים במדינה בעלי תפקידים המתמנים ע"י מדינה זרה? אם כן (למשל, מדינות חבר העמים הבריטי), העצמאות היא חלקית. #האם למדינה יש זכות לקיים שליטה על הביטחון ומדיניות החוץ? אם לא, היא לרוב לא נחשבת למדינה (למשל הרשות הפלסטינית). מדינות לרוב חגות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון. Category:מדע המדינה

בריטניה

United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד


(בפירוט)

מוטו לאומי: האל וזכויותיי

מיקום הממלכה המאוחדת

שפה רשמית

אין.¹

העיר הגדולה ביותר

שטח
- סה"כ
- % מים

76 בעולם
244,101 קמ"ר <

אוכלוסיה
- סה"כ (2004)
- צפיפות

21 בעולם
60,702,089
248/קמ"ר

הקמה²

אין³

UK.

(1) בפועל אנגלית. לוולשית וגאלית סקוטית יש מעמד שווה לאנגלית בווילס וסקוטלנד בהתאמה.
(2) הוקמה כ"הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד", השם שונה ב1927.
(3) למרות שלא מוגדר הימנון רשמי, כאשר נדרש אחד בטקסים רשמיים משמש השיר - God save the queen.

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (מכונה בטעות גם בריטניה - המונחים חפפו בעבר) היא מונרכיה חוקתית השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. כמו ברוב המונרכיות האחרות באירופה בימינו, סמכותו של המלך (כיום עומדת בראש בריטניה המלכה אליזבת השנייה) מצומצמת ביותר, ותפקידו בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בבריטניה כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלך. הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות, שבעבר הרחוק היו נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. עד אמצע המאה העשרים היתה בריטניה מדינה קולוניאליסטית, ששלטה על מושבות רבות בכל רחבי העולם. בשיאה, שלטה האימפריה הבריטית על כרבע משטח היבשה בעולם, וכונתה "האימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם". לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בריטניה לאבד את מושבותיה, בעקבות מרידות מקומיות וסכסוכים עם מדינות מקומיות, וכיום היא שולטת במספר מצומצם ביותר של מושבות, וביניהן גיברלטר, איי פוקלנד שליד אמריקה הדרומית ומספר איים (ראו שטחי חסות). עד היום מוכנה בריטניה לצאת לקרב לשם הגנה על זכויותיה במושבותיה הרחוקות, כפי שהוכיחה במלחמת פוקלנד. גם הבעלות על גיברלטר שנויה במחלוקת עם ספרד כאשר כיום הנה חלק מבריטניה מתוקף משאל אזרחים שנערך זה מכבר.

היסטוריה

ישנן עדויות לישובים באי הבריטי כבר לפני 400,000 שנה. בהאלף הראשון לפנה"ס פלשו לאי שבטים לטיים והפכו לבעליו עד הכיבוש הרומי בהמאה הראשונה לספירה. לאחר נטישת האימפריה הרומית בשנת 410 לפשו לאי שבטים גרמאנים, שהידועיים בהם הם האנגלים והסקסים. בימי הביניים האי סבל מפלישות ויקינגיות רבות שאף השתלטו על חלקים רבים מהאי ודחקו את רגלי הסקסים לחופו הדרום מערבי של האי. במאה ה-11 הסקסים הצליחו לגרש את אחרוני הפולשים הוויקינגים רק על מנת ליפול לרגלי הפלישה הנורמנית בראשותו של ויליאם הכובש בשנת 1066. הנורמנים נשארו בעלי האי עד עצם היום הזה, אם כי תרבותם השתנתה והם קיבלו יסודות סקסים רבים. בסוף ימי הבניים המלכים האנגליים הצליחו לשלב את וולס וסקוטלנד בממלכתם. בראשית המאה ה-14 הסקוטים התמרדו בראשותו של ויליאם וולאס והשיגו את עצמאותם עד המאה ה-18 בה שולבו באופן סופי באימפריה הבריטית. האימפריה הבריטית הגיעה לשיאה במאה ה-19 ושלטה על כ-40% משטח כדור הארץ. למרות הניצחון במלחמת העולם הראשונה והשנייה האימפריה לא יכלה להתמודד עם הקשיים הכלכלים שהציבו שתי מלחמות העולם והתפרקה ממרבית נכסיה במחצית השנייה של המאה ה-20.

פוליטיקה

שטחי חסות

כשריד לאימפריה הבריטית, נשארו שטחים רבים תחת שליטת הממלכה המאוחדת. חלקם במעמד עצמאי למחצה, חלקם מדינות חסות ולחלקם אין כל מעמד עצמאי. ברוב השטחים הללו יש אוכלוסיה מעטה (אם בכלל).
- אירופה
- גיברלטר - מושבה בריטית ששולטת על הכניסה לים התיכון
- האי מאן - אי בין בריטניה לאירלנד
- איי התעלה - האיים ג'רזי וגרנסי
- האוקיינוס האטלנטי
- סנט הלנה - האיים אסנשן וטריסטן דה קוניה
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ - איים מדרום לדרום אפריקה
- איי פוקלנד - איים בדרום האוקיינוס השקט מול חופי ארגנטינה
- רוקול - אי קטן בלב האוקיינוס האטלנטי בין אירופה לאמריקה.
- האיים הקריביים
- ברמודה
- איי הבתולה הבריטים
- איי טורקס וקאיקוס
- מונטסראט
- איי קיימן
- אנגווילה
- האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי
- האי פיטקרן - אי מבודד בדרום האוקיינוס השקט המאוכלס בכ-50 מצאצאי המורדים מהספינה הבאונטי
- הטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי
- אחר
- הטריטוריות הבריטיות באנטרטיקה
- בסיסים צבאיים אוטונומים בקפריסין ובאירלנד

כלכלה

גאוגרפיה

דמוגרפיה

קישורים חיצוניים

- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/british.html בריטניה לאחר המלחמה]
- [http://www.number10.gov.uk 10 Downing Street - אתר משרד ראש הממשלה הבריטי] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי קטגוריה:בריטניה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/ukX.mp3 המנון הממלכה המאוחדת(בריטניה)] ja:イギリス ko:영국 ms:United Kingdom simple:United Kingdom th:สหราชอาณาจักร zh-min-nan:Liân-ha̍p Ông-kok

12 במרץ

ה-12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 294 ימים.

אירועים היסטוריים ביום זה

- 1789 - נוסד הדואר של ארה"ב.
- 1877 - בריטניה מספחת את טרנסבאל (Transvaal).
- 1894 - קוקה קולה משווקת לראשונה בבקבוקים
- 1904 - מסתיימת חפירת המנהרה (שנמשכה 30 שנה) תחת נהר ההאדסון, המחברת את העיר ג'רסי עם ניו יורק.
- 1912 - נוסדת תנועת הצופים לבנות בארה"ב, ע"י ז'אנט לאו (Janet Low) בג'ורגיה.
- 1912 - הוקמה הממשלה הזמנית של הרפובליקה הסינית בננג'ינג כשבראשה עומד סון יאט סן כנשיא זמני.
- 1913 - קנברה מוכרזת כבירת אוסטרליה
- 1917 - בלנינגרד יוצא לאור לראשונה העיתון היומי של ברית המועצות איזבסטיה.
- 1930 - מהאטמה גנדי מוביל צעדת של אלפי אנשים אל חוף הים במחאה על מונופול המלח של השלטון הבריטי בהודו
- 1932 - הקלטת הסטריאו הראשונה ב"אקדמיה למוזיקה" בפילדלפיה. תזמורת פילדלפיה בניצוחו של ליאופולד סטוקובסקי מבצעת את (Poem of Fire)
- 1933 - נאום הרדיו הראשון של נשיא ארצות הברית החדש פרנקלין דלאנו רוזוולט. פותח את מסורת "שיחות ליד האח" ("Let us unite in banishing fear.")
- 1938 - האנשלוס חיילי גרמניה הנאצית פולשים לשטח אוסטריה
- 1940 - מלחמת העולם השנייה - נחתם הסכם שלום בין ברית המועצות לפינלנד, השם קץ למלחמת החורף
- 1944 - מלחמת העולם השנייה - הצבא האדום משחרר את אומן
- 1948 - מוקם חיל התותחנים הישראלי.
- 1971 "משאל עם" מאשר את בחירתו של חאפז אל אסד כנשיא, לאחר שהכריז על עצמו ככזה ב22 בפברואר באותה שנה.
- 1968 - מאוריציוס מקבלת עצמאות
- 1982 - הטלוויזיה הישראלית משנה את לוח השידורים שלה כדי לאפשר לשר יעקב מרידור להודיע על מיזם האנרגיה המהפכני שלו
- 1993 - הסופה הגדולה של 1993 (Great Blizzard of 1993) פוגעת במזרח ודרום ארה"ב (מקובה ועד קוויבק).
- 1993 - 257 נספים בסדרת פיגועי תופת במומבאי שבהודו.
- 1999 - שלוש מחברות ברית וורשה לשעבר - פולין, צ'כיה, והונגריה - מצטרפות לנאט"ו
- 2003 - זוראן ג'ינג'יץ, ראש ממשלת סרביה, נרצח.
- 2003 - ארגון הבריאות העולמי מפרסם אתראה עולמית כנגד מחלת הסארס
- 2004 - ישראל מתחילה ליישם את פרוטוקול מונטריאול

נולדו

- 1685 - הבישוף ג'ורג' ברקלי, פילוסוף ותאולוג (נפטר 1753)
- 1824 - גוסטב קירכוף, פיזיקאי (נפטר 1887)
- 1863 - גבריאל ד'אנונציו, משורר איטלקי, מחזאי (נפטר 1938)
- 1877 - וילהלם פריק מראשי המשטר הנאצי בגרמניה (נפטר 1946)
- 1881 - כמאל אתאטורק, מייסד טורקיה המודרנית (נפטר 1938)
- 1922 - ג'ק קרואק, סופר אמריקאי (נפטר 1969)
- 1946 - לייזה מינלי, שחקנית וזמרת
- 1948 - ג'יימס טיילור זמר אמריקאי

נפטרו

- 1925 - סון יאט סן הנשיא הראשון של הרפובליקה הסינית (נולד 1886)
- 1946 - פרנץ סלשי ראש ממשלת הונגריה (נולד 1897)
- 1955 - צ'ארלי פארקר, סקסופוניסט ג'אז (נולד 1920)
- 1999 - יהודי מנוחין, כנר (נולד 1916)
- 2003 - זוראן ג'ינג'יץ, ראש ממשלת סרביה (נולד 1952)
- 2004 - נתן יונתן, משורר ישראלי (נולד 1923)
- 2005 - אמיר דרורי, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל רשות העתיקות (נולד 1936?) ----
- 11 במרץ - 13 במרץ
- מרץ
- לוח אירועים שנתי ja:3月12日 ko:3월 12일 simple:March 12 th:12 มีนาคม

1968

אירועים

- 2 בינואר - ד"ר כריסטיאן בארנרד מבצע את השתלת הלב המוצלחת הראשונה
- 9 בינואר - הצוללת אח"י דקר יוצאת מנמל פורטסמות שבאנגליה לנמל חיפה, הפלגה שבמהלכה אבדה הצוללת.
- 25 בינואר - הקשר האחרון עם הצוללת אח"י דקר
- 4 בפברואר - הצוללת אח"י דקר הוכרזה כנעדרת, כשעל סיפונה 69 אנשי צוות
- 16 במרץ - מלחמת וייטנאם – טבח מאי ליי
- 21 במרץ - כוח צה"ל מבצע את פעולת כראמה בירדן
- 22 במרץ - נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון קורא לגנרל ויליאם וסטמורלנד לשוב הביתה מוייטנאם, אחרי הכישלון במלחמת ההתשה שהוא ניהל מול הוייטקונג.
- 4 באפריל - מרטין לותר קינג נרצח
- 9 במאי - יגאל אלון מציע להקים ישובים יהודים ברצועת עזה
- 5 ביוני - המועמד לנשיאות רוברט קנדי נורה במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס בקליפורניה בידי סירחאן סירחאן. הוא נפטר למחרת.
- 8 ביוני - ג'יימס ארל ריי נעצר בחשד שרצח את ד"ר מרטין לותר קינג.
- 1 ביולי - הסכם אי-הפצת נשק גרעיני נחתם על ידי כ-60 מדינות בג'נבה, שוויץ
- 20 באוגוסט - כוחות ברית ורשה פולשים לצ'כוסלובקיה.בכך מסתיים "האביב של פראג".
- 21 באוגוסט - טנקים סובייטים בהנהגתו של לאוניד ברז'נייב פולשים לצ'כוסלובקיה.
- 24 באוגוסט - צרפת מפוצצת את פצצת המימן הראשונה שלה, והופכת בכך למעצמה הגרעינית החמישית בעולם.
- 4 בספטמבר - פיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב, ע"י מחבלים שהניחו חומר נפץ. הרוג אחד וחמישים פצועים.
- 6 בספטמבר - סווזילנד זוכה בעצמאות.
- 13 בספטמבר - אלבניה פורשת מברית ורשה.
- 7 באוקטובר - שוגרה אפולו 7, השניה במשימות המאויישות של תוכנית אפולו.
- 5 בדצמבר - השתלת לב ראשונה בישראל
- 21 בדצמבר - אפולו 8 משוגרת לירח
- 23 בדצמבר - הטלוויזיה הישראלית החלה את שידוריה הסדירים.
- 27 בדצמבר - אפולו 8, החללית הראשונה בתוכנית אפולו, שבה לכדור הארץ.
- 28 בדצמבר - צה"ל תוקף בשדה התעופה של ביירות ומשמיד 13 מטוסים של חברות תעופה ערביות

נולדו

- 30 במרץ - סלין דיון זמרת קנדית
- 15 באוגוסט - דבורה מסינג, שחקנית.
- 2 בספטמבר - סלמה הייק, שחקנית קולנוע מקסיקנית
- 10 בספטמבר - גאי ריצ'י, במאי סרטים בריטי
- 25 בספטמבר - וויל סמית' שחקן, ראפר.
- 28 בספטמבר - נעמי ווטס, שחקנית
- 18 בדצמבר - קספר ואן דיין, שחקן

נפטרו

- 27 במרץ - יורי גגארין – האדם הראשון בחלל (נולד 1934)
- 1 באפריל - לב לנדאו, פיזיקאי (נולד 1908)
- 4 באפריל - מרטין לותר קינג (נולד 1929)
- 1 ביוני - הלן קלר
- 6 ביוני - רוברט קנדי (Robert F. Kennedy), התובע הכללי של ארה"ב, סנטור, ומועמד לנשיאות.
- 20 בדצמבר - ג'ון סטיינבק, סופר אמריקאי

פרסי ישראל

מקבלי פרס ישראל לשנת תשכ"ח הם:
- עובדיה הדייה - ספרות תורנית
- משה יחיאל הלוי אפשטיין - ספרות תורנית
- שמואל ייבין - מדעי היהדות
- בנימין מזר - מדעי היהדות
- דב סדן - מדעי היהדות
- שמואל סמבורסקי - מדעי הרוח
- שלמה פינס - מדעי הרוח
- אביגדור המאירי - ספרות יפה
- נתן אלתרמן - ספרות יפה
- יעקב ברמן - חינוך
- אלכסנדר מרדכי דושקין - חינוך
- שושנה פרסיץ - חינוך
- דוד הורוביץ - מדעי החברה
- שמעון אגרנט - מדעי המשפט
- עמנואל גולדברג - מדעים מדויקים
- ארנסט דוד ברגמן - מדעי החיים
- חיים שיבא - רפואה
- חנן אופנהיימר - חקלאות
- יצחק דנציגר - פיסול
- יוסף מילוא - תיאטרון
- גרטרוד קראוס - מחול
- בנימין אידלסון - אדריכלות

ראו גם

- 1968 בקולנוע
- 1968 בספרות
- 1968 במוזיקה
- 1968 בפוליטיקה
- 1968 במדע
- 1968 בספורט
- 1968 בטלוויזיה ----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1963 1964 1965 1966 1967 - 1968 - 1969 1970 1971 1972 1973 קטגוריה:שנים nb:1968

UTC

UTC או הזמן האוניברסלי המתואם (Coordinated Universal Time) מהווה את השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. אזורי זמן מסביב לעולם מתוארים ביחס לשעון הזה. לדוגמא: השעון בישראל הוא UTC+2 בחורף, ו-UTC+3 בשעון הקיץ. שמו הקודם והנפוץ של ה-UTC הוא GMT - Greenwich Mean Time או בעברית שעון גריניץ'. שינוי השם נובע