:: wikimiki.org ::

נגיף

נגיף

] נגיף (בלועזית: וירוס, Virus; מלטינית: "רעל") הוא גופיף הפולש לתאים אחרים ואשר לעתים קרובות גורם למחלות. הנגיף הוא טפיל אובליגטורי שאינו יכול להתרבות ללא נשא חי. ויריון הינו חלק או שבר של נגיף המסוגל אף הוא להדביק באופן עצמאי תאים אחרים. הנגיפים היו ידועים עוד לפני המצאת מיקרוסקופ האלקטרונים אך מדענים חשבו אותם לרעלן שיוצרים החיידקים, ומכאן שמם. במאה ה-20 החלו להצטבר עדויות לכך שנגיפים אינם חלק מחיידקים אלא יכולים להתקיפם, להתרבות בתוכם ואף לגרום למות החיידק. נגיפים מהסוג התוקף חיידקים כונו בקטריופאג'ים. יש נגיפים של צמחים כדוגמת נגיף מוזיאקת הטבק. ישנם גם נגיפים אנימליים, היותר מוכרים לאדם כמחוללי מחלות השפעת, אבעבועות רוח ועוד. כל נגיף שאינו מצוי בתא אנימלי צמחי או חיידקי, נחשב כחלקיק דומם חסר תכונות המוגדרות כחיים - יכולת התרבות, צריכת אנרגיה ויצירתה, תנועה, גדילה או תגובה. גם בעלי חיים סובלים ממחלות הנגרמות על ידי נגיפים, למשל מחלת הפה והטלפיים, כלבת, איידס של חתולים ועוד. לנגיף, כאמור, אין יכולת תנועה משלו, רק התנגשות מקרית עם קרום תא חי (ממברנה) מאפשרת את ספיחת הנגיף וחדירתו לתא. מכאן ואילך מתחיל הנגיף בפעולות דמויות חיים של סינתוז חלבונים מיוחדים ומרכיבי נגיפים חדשים, המתחברים בסוף התהליך ליצירת נגיפים חדשים המכונים ויריונים. הנגיף הופך את התא המודבק למעין "מפעל יצור", הפועל בעיקר לשם יצירת ויריונים חדשים, ומשתמש בחומר הגנטי של התא המודבק ותרכובות המצויות בתוכו ליצירתם. הנגיפים בנויים ברובם מחומצת גרעין - דנ"א או רנ"א - שמוקפת מעטפת חלבונית בשם קפסיד עליה מצויים חלבונים המאפשרים הצמדות לקרום התא. חומצת הגרעין בתוך הקפסיד יכולה להופיע כמעגלית או קווית. הנגיף הינו היצור היחיד המוכר למדע שיכול להכיל רנ"א במקום דנ"א בתור חומר גנטי, מה שהופך אותו לרטרו וירוס - נגיף ה-HIV הגורם לאיידס הוא אחד הידועים לשמצה מסוג הוירוסים הללו. לרוב הנגיפים יש תופעה מעניינת שהם גורמים ליצירת אינטרפרון במאחסן - זה גורם לכך שמרוב המחלות שנגרמות מנגיפים - נרפאים לבד ללא כל טיפול. ישנן הרבה מחלות ילדים כמו אדמת למשל שלאחר שנדבקים בהן הגוף מתחסן ובדרך כלל אין נדבקים בהם שנית כי הגוף מפתח נוגדנים שמקנים חסינות. היום מחסנים את התינוקות כנגד רוב מחלות הילדים הנגרמות מנגיפים כי בגיל מבוגר מחלות הילדים עלולות להיות הרבה יותר חריפות ועלולות לגרום לסיבוכים. כ- 30 אחוז מהילדים הנדבקים ממחלות ילדים נגיפיות אינם מראים כל סימני מחלה אבל הם מתחסנים. את התרכיבים מכינים מנגיף מוחלש או מנגיף מומת. חלק מהמחלות הנגרמות על ידי נגיפים הן מחלות עונתיות. לדוגמא, בחורף נפוצים נגיפים של מערכת הנשימה כמו שפעת RSV נגיף הפארהאינפלואנזה ועוד. בקיץ, למשל, נפוצים נגיפי המעיים שעלולים לגרום לדלקת קרום המוח הנגיפית. נגיפים מסויימים כמו אדמת שלבקת נגיף הציטומגלו מסוכנים לעובר בשליש הראשון של ההריון ולכן מחסנים היום בנות כנגד האדמת. נגיף השלבקת הוא הנגיף הראשון שבודד בתרביות רקמה והוא נגיף מעניין במיוחד כי הוא נמצא בגוף בצורה לטנתית (רדומה) ומתפרץ אצל אנשים שונים כל פעם מחדש - במיוחד אחרי מחלת חום כלשהי, חשיפה לשמש, וסת אצל נשים ואפילו מועקה נפשית. מהאמור לעיל ניתן לומר שהנגיף הינו חומר דומם עד כניסתו לתא חי, אך הוויכוח בקשר לשאלת הגדרת חייהם של נגיפים עדיין נמשך במדע ודורש הגדרה יותר מדויקת של חיים בכלל. קטגוריה:מיקרוביולוגיה קטגוריה:רפואה als:Virus (Medizin) ja:ウイルス ko:바이러스 ms:Virus simple:Virus

רעל

בביולוגיה, רעל הוא חומר שעלול לגרום לאורגניזמים פציעה, מחלה, או מוות, בדרך כלל על ידי תגובה כימית או פעילות אחרת ברמה המולקולרית. חלק מהרעלים הם גם רעלנים, וההבחנה בין השניים אינה מוקפדת תמיד, גם לא בקרב מדענים. בכימיה ופיזיקה רעל הוא חומר שמפריע או מונע תגובה כימית, למשל על ידי חבירה לקטליזטור של התגובה. סימון בינלאומי לרעל הוא ציור של גולגולת על רקע עצמות מוצלבות. בעלי חיים שונים, כדוגמת נחשים, חרקים, ואחרים, משתמשים ברעלים וברעלנים לצורך הגנה בפני טורפים. יצורים אלה מסמנים את עצמם פעמים רבות בצבעי אזהרה כאדום, צהוב וכתום, כדי להרתיע את אויביהם.

היסטוריה של השימוש ברעל

בהסטוריה האנושית, נעשה שימוש מאסיבי ברעלים מסוגים שונים לצורך רציחות פוליטיות. רצח באמצעות רעל נחשב לאטרקטיבי במיוחד ממספר סיבות: # ריחוק - רצח באמצעות רעל מאפשר לרוצח להמנע ממגע ישיר עם הקורבן, ומונע ממנו את הצורך לחזות בקורבן ברגע המוות. # אליבי - השימוש ברעל שפעולתו אינה מיידית, מאפשרת לרוצח למקם את עצמו רחוק מהנרצח בסמוך לשעת המוות, ומכך להפנות את כיווני החקירה ממנו והלאה. אישים פוליטיים נהגו להגן על עצמם מפני רצח בעזרת רעל באמצעים שונים, ביניהם טועם - אדם שתפקידו היה לטעום מכל דבר מאכל ומשקה המוגש לאישיות הפוליטית, מתוך מטרה לזהות רעל. כמו כן ידועים מקרים של אנשים שפיתחו בכוונה תחילה עמידות לרעלים מסויימים בכדי שיוכלו להשתמש ברעלים אלה לצורך הרעלה של יריביהם בלא להחשיד את עצמם. היוונים נהגו להשתמש בחיצים מורעלים בשם "טוקסיקון". הפילוסוף סוקרטס שנידון למוות שתה כוס רעל. מלכת מצרים, קליאופטרה, נהגה לנסות את הרעלים שלה על עבדיה, וכך גילתה שרעל הצפע הוא היעיל ביותר, ועל כן כשביקשה להתאבד, ביקשה שיובא לה זר פרחים ובו נחש צפע. הקיסר הרומאי נירון הורה לשלם קצבה קבועה לאישה שנודעה כמרעילה. הסברה היא שהרומים למעשה הרעילו את עצמם בכך שהשתמשו בצינורות עופרת להובלת מים ועל כן הרעילו אט-אט את עצמם ופגעו בכושר הפוריות שלהם. הרוקח השוויצרי כריסטופר גלסר פתח בית מרקחת בפריז, בו מכר, בין השאר, רעלים. הוא היה מעורב בפרשת המרקיזה דה בוורליה. מאהבה, הקצין סן-קרואה, ככל הנראה רכש מגלסר רעל והרעיל את בעלה של המרקיזה. בכלא הבסטיליה פגש סן-קרואה את האיטלקי גיזילי, שהרעיל בעצמו 150 אנשים, ויעץ לסן-קרואה להרעיל את שאר משפחתה של סן-קרואה. סן-קרואה והמרקיזה פצחו במסע תרעלה שבו הלכו לבתי חולים והגישו מאכלים ומשקאות מורעלים למאושפזים, כדי לגלות אילו חומרים יעילים במיוחד למטרות הרעלה. במאה ה-19 נהגו לתלות על המנורות סרטי "נייר זבובים" - נייר דביק ומורעל. מרעילים גילו שאם ממיסים את הנייר במים מתקבל רעל יעיל. בשנת 1880 מתו קרוביהן של שתי אחיות מליברפול, היגינס ופלניגן, מהרעלה שכזו. השתיים הוצאו להורג בשנת 1884. ב-29 בדצמבר 1916 ניסו אצילים רוסים להרעיל את רספוטין ברעל שהוטמן בעוגיות ויין מרסלה, אולם הלה לא מת מהרעל. אחר כך ירו בו הקושרים, אולם גם זה לא עזר, ולבסוף הטביעוהו בנהר קפוא. בהונגריה לאחר תום מלחמת העולם השנייה בעיירה נוגירב היה מחנה של שבויים רוסים שהתיידדו עם נשי המקום. לפי הסופר ג'יימס קולום, שכתב ספר על הפרשה, מיילדת בת המקום יצרה רעל מאותו נייר זבובים ששימש את הנשים הנשואות כדי להרעיל את בעליהן כדי שיוכלו לחיות עם השבויים בחירי ליבן. בשנת 1997 ניסו סוכני מוסד להרעיל את איש החמאס חאלד משעל. משעל אומנם הורעל, אך הסוכנים נתפסו ומדינת ישראל נדרשה לספק את סם הנגד לרעל, שריפא את משעל. בשנת 2004 ככל הנראה הורעל מועמד האופוזיציה לבחירות באוקראינה, יושנקו, שזכה בסופו של דבר בבחירות.

קישורים חיצוניים

- 'הארץ' - [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=520316&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 המורעלים] - על שימוש ברעל לאורך ההיסטוריה. category:ביולוגיה category:רפואה ja:毒 simple:Poison

מחלה

) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים]] מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש. מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; קרינה ותרכובות שונות (כגון עופרת, ציאניד ושלל רעלים אחרים) מהוות דוגמאות לכך. מחלה נבדלת מטראומה; זו מוגדרת כפגיעה פיזית בגוף המגיעה מבחוץ. טראומה הינה כמעט תמיד מהירה ורגעית: פציעה, כוויה, חנק. במחלות רבות אמנם קיימת פגיעה פיזית בגוף (למשל: הסתיידות העורקים, סיסטיק פיברוזיס), אך זאת נובעת מגורמים פנימיים. במחלות אצל בני אדם מטפל רופא או כל בעל מקצוע מתחומי הרפואה השונים, ובמחלות של בעלי חיים מטפל וטרינר. גם צמחים סובלים ממחלות רבות; אלו נחקרות בתחום הבוטניקה. גורמים שונים, בעיקר נגיפים ומוטציות, פוגעים אף בחיידקים, פטריות ופרוטיסטים, אם כי למצבים אלו לא מקובל להתייחס כאל "מחלות". מספר ענפים בביולוגיה וברפואה חוקרים את המחלות:
- פתולוגיה חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.
- פתופיזיולוגיה - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות הארועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.
- אפידמיולוגיה חוקרת את המחלות המדבקות.

מהלך ומשך המחלה

את המחלות ניתן למיין לפי מספר שיטות. אחת האינטואיטיביות שבהן היא מיון לפי משך המחלה:
- מחלה אקוטית (חריפה): מחלה המתפרצת לפתע, המלווה בסימפטומים בולטים, ובדרך-כלל חולפת מהר. המצב שלאחר תקופת המחלה נקרא החלמה. אם המחלה החריפה נשנית היא קרויה מחלה חוזרת.
- מחלה כרונית (ממושכת): מחלה אותה נושא החולה במשך זמן רב, לעתים כל חייו. במחלה זו המצב קבוע למדי ברוב הזמן. התפרצות אקוטית עלולה להתרחש מדי כמה זמן; תקופות רגיעה נקראות הפוגות. ניתן להבחין בשני סוגים של מחלה כרונית: :
- מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת): לאחר ההפוגה עלולים להתפתח סימפטומים חריפים. :
- מחלה מתמידה: מחלה כרונית שאינה מתקדמת. את מצבי הביניים שבין מחלה חריפה למחלה ממושכת מגדירים כמחלות תת-חריפות או תת-ממושכות.

סוגי מחלות

מחלות פוגעות בגוף בצורות שונות. במקרים רבים פועלים כמה מנגנונים יחדיו לגרימת תסמיני המחלה. סוגים שונים של מחלות אף מטופלים באופנים שונים. נביא כמה דוגמאות:

מחלות תורשתיות

סיסטיק פיברוזיס ופנילקטונוריה הן מחלות תורשתיות; בכל תאי גופו של החולה קיים גן פגום בחומר התורשתי, הגורם לייצורו של חלבון פגום. החלבון גורם לפעולה משובשת של התאים, המביאה (בשתי מחלות אלו) להצטברות הרסנית של חומרים מזיקים בגוף וכתוצאה מכך להרס רקמות (בסיסטיק פיברוזיס - בעיקר בריאות, בפנילקטונוריה - במוח). כיום עומד מספר המחלות הגנטיות הידועות על כ-4,000; אולם סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הינן למעשה גנטיות. טיפול: רוב המחלות הגנטיות הינן חשוכות מרפא, כיוון שהפגם מצוי בכל תאי הגוף, דבר ההופך את תיקונו לכמעט בלתי-אפשרי. הקלה מסוימת ניתן להעניק באמצעות טיפול סימפטומלי (טיפול המתמקד בהקלת תסמיני המחלה, מבלי להילחם בגורם המחלה; חולי סיסטיק פיברוזיס, למשל, נוטלים תרופות הממיסות את הריר שהצטבר ומביאות להקלה בנשימה) או באמצעות הימנעות מגורמים מסוימים (מזונות, למשל) המחמירים את המחלה (חולי פנילקטונוריה, למשל, נמנעים ממאכל מזונות המכילים את חומצת האמינו פנילאלנין; זהו החומר שתאי הגוף אינם מסוגלים לפרק ואשר עקב כך מצטבר במוח).

סרטן

סרטן הוא למעשה שמן של כמאה מחלות שונות; המשותף לכולן: חלוקה מהירה ובלתי-נשלטת של תאים בגוף. התרבות זאת נגרמת עקב שיבוש במנגנון הביוכימי המפקח על חלוקת התא. הגורמים לשיבוש זה מגוונים: לעתים הוא נגרם על-ידי מוטציות (ולפיכך מהווה הסרטן לעתים מחלה תורשתית), לעתים על-ידי חומרים מזיקים החודרים לגוף (כגון אזבסט וניקוטין הקיים בסיגריות) ולעתים על-ידי טפילים, כגון נגיפים מסוימים. טיפול: עדיין לא קיים טיפול הגורם לתאים סרטניים להפסיק להתחלק. הטיפולים הקיימים מתמקדים, אם כך, בהרס מוחלט של הרקמה הסרטנית (באמצעות קרינה או תרופות) או בהסרתה (באמצעות ניתוח).

מחלות זיהומיות

קרינה]] דיזנטריה ושפעת נגרמות על-ידי טפילים: חיידק או פרוטיסט (אמבה) בדיזנטריה ונגיף בשפעת. הטפילים מתרבים בגוף ותוך כדי כך מפרישים רעלנים אשר משבשים בדרכים שונות את פעילותם התקינה של תאים סמוכים. בדיזנטריה הטפילים מתרבים בעיקר במעי; הנזק לתאים מתבטא בשיבושים בעיכול, בהפרשה מוגברת של מים מהתאים (הגורמת לשלשול) ובכאב. בשפעת מתרבים הנגיפים בריאות; שם הם גורמים גם כן להפרשה מוגברת של מים מהתאים, דבר המתבטא בשיעול ובקשיי נשימה. לאחר שהגוף מזהה את הטפילים הזרים הוא מנסה להילחם בהם באמצעות מערכת החיסון. "לחימה" זו גורמת לעייפות ולעליית חום הגוף. מסלול מחלה זה (טפילים המפיצים רעלנים) הינו מהנפוצים ביותר. האופן בו הטפיל מזיק לגוף וגורם לתסמיני המחלה נקרא פתוגניות. טיפול: רובן המוחלט של התרופות הקיימות כיום מיועדות ללחימה בטפילים. כמה מהתרופות החשובות ביותר ללחימה בחיידקים מיוצרות באופן טבעי על-ידי מיקרואורגניזמים מסוימים; תרופות אלו קרויות אנטיביוטיקה. הלחימה בנגיפים קשה יותר, כיוון שהם נוהגים לפלוש אל תאי הגוף ולגדול בתוכם; קשה, לפיכך, לגרום לפגיעה בנגיף תוך הימנעות מפגיעה בתא המאחסן אותו. למרות זאת, קיימות תרופות אנטי-נגיפיות (אנטי-ויראליות) רבות, המתמקדות ברובן בפגיעה ביכולת הנגיף לפלוש אל התא או להתרבות. חיידקים ונגיפים רבים פיתחו במשך השנים עמידות בפני תרופות, דבר המצריך הרכבה תמידית של תרופות חדשות.

מחלות מטבוליות

רככת, אנמיה וצפדינה נגרמות מחוסר בחומרים מסוימים בגוף. ברככת מדובר בויטמין D, אשר תורם לספיגת סידן בעצמות; בהיעדרו מתרככות העצמות ומתעקמות תחת משקל הגוף. בסוגים מסוימים של אנמיה החומר החסר הוא ברזל, המהווה מרכיב עיקרי בהמוגלובין, אשר נמצא בכדוריות הדם האדומות ונושא את החמצן בדם; בהיעדר ברזל לא מיוצר מספיק המוגלובין, ולפיכך - כדוריות אדומות; תאי הגוף לא מקבלים מספיק חמצן והחולה חש חולשה כללית. בצפדינה החומר החסר הוא ויטמין C, התורם לבניית החלבון המבני קולגן; חלבון זה מצוי ברוב רקמות החיבור בגוף: כלי דם, שרירים, שיניים, עצמות ועור; בהעדרו נהרסות רקמות אלו ומתחילות לדמם ולהתנוון. טיפול: מחלות של חסר בחומרים בגוף ניתן לרפא בדרך-כלל באופן מהיר על-ידי צריכה מוגברת של החומר החסר.

מחלות חיסון עצמי

כרסת וטרשת נפוצה הינן מחלות חיסון עצמי. במחלות אלו מזהה בטעות מערכת החיסון של הגוף תאים מסוימים בגוף עצמו כגורמים זרים, בהם יש להילחם. בכרסת מדובר בתאי המעי; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי בטן. בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב - הנוירונים; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לשיבוש במערכת העצבים, וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) ולנכות. טיפול: מחלות אוטואימוניות הינן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. אסטרטגיית הטיפול דומה לזו שבמחלות הגנטיות. חולי טרשת נפוצה, למשל, עוברים טיפולים פיזיותרפיים, המאיטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית.

הדבקה

פיזיותרפיים מאפיין נוסף לפיו ניתן למיין מחלות הוא יכולת ההדבקה שלהן - יכולתן להתפשט בין יצורים שונים. מחלות גנטיות או מחלות שנגרמות משינויים עצמיים-פנימיים בגוף כמעט לעולם אינן מדבקות; מחלות הנגרמות על-ידי אורגניזם זר (או נגיף) מדבקות במרבית המקרים; הדבר תלוי בדרך-כלל במיקומו של מוקד המחלה. לדוגמא, זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הינו בדרך-כלל מדבק מאוד, שכן בתהליך הנשימה פולט החולה אוויר מזוהם בנגיפים, היכולים בקלות לחדור לגופם של אנשים אחרים. מחלות מדבקות יכולות לעבור מיצור ליצור במגע ישיר או דרך גורם שלישי (יצור אחר או מדיום כלשהוא). מחלת האיידס, למשל, עוברת רק במגע ישיר; מחלת המלריה מועברת דרך יתושים; מחלות רבות של מערכת העיכול עוברות דרך מזונות ומקורות מים. רמת ההדבקה תלויה גם ביכולתו של הטפיל לשרוד מחוץ לגוף; נגיף ה-HIV, למשל, הגורם למחלת האיידס, לא מסוגל לשרוד מחוץ לגוף יותר מכרבע שעה; הסיכוי להדבקה, אם כן, שלא במגע ישיר, הינו מזערי.

שמות של מחלות בעברית

בעברית משמש המשקל קַטֶלֶת להקניית שמות למחלות נפוצות או ידועות: שחפת, אדמת, צהבת, טרשת, שלבקת, וכן צרעת, שפעת וקדחת (התנועה משתנה עקב העיצור הגרוני באות השניה של השורש). לעתים השם הלועזי הוא הנפוץ, אך שם עברי קיים לצידו: לייפת כיסייתית הוא שמה העברי של סיסטיק פיברוזיס, למשל; צפדת הוא שמה העברי של טטנוס. לעתים משמש המשקל קטלת לציון סימפטומים הנגרמים על-ידי מספר מחלות, ושאינם מהווים מחלה בפני עצמה: שעלת, נזלת, קרחת. בהשאלה משמש המשקל קטלת לציון תופעות שליליות המשולות למחלות: סחבת (ביורוקרטיה), ניירת (כמות מסמכים מופרזת), זחלת (הליכה או פעולה איטית מדי), דברת ופטפטת (דיבור מופרז), תרגמת (תרגום קלוקל משפה זרה).
- als:Krankheit ja:病気 ms:Penyakit simple:Disease zh-min-nan:Pīⁿ

מיקרוסקופ

מיקרוסקופ הוא מכשיר המשמש להגדלת עצמים הקטנים מכדי להראות ע"י עין בלתי מזוינת. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, והמונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים קטנים, זעירים מאוד. המיקרוסקופ הנפוץ ביותר – והראשון שהומצא – הוא המיקרוסקופ האופטי. מכשיר אופטי זה מכיל עדשה אחת או יותר, ויוצר תמונה מוגדלת של עצם המונח על משטח מול העדשות.

מיקרוסקופ אופטי פשוט

מיקרוסקופ פשוט, בניגוד למיקרוסקופ המורכב הסטנדרטי (ראו בהמשך), הוא מיקרוסקופ העושה שימוש בעדשה אחת בלבד לצורך הגדלה. המיקרוסקופים של אנטוני ואן ליבנהוק היו מורכבים מעדשה מגדילה קטנה אחת, המונחת על משטח בעל מנגנון המחזיק את החומר הנבדק כך שלא יזוז.

מיקרוסקופ אופטי מורכב

התרשימים להלן מציגים מיקרוסקופ מורכב. בצורתו הפשוטה ביותר, בה השתמש רוברט הוק, היתה למיקרוסקופ זה עדשת זכוכית יחידה בעלת עומק שדה קצר עבור העצם, ועדשת זכוכית נוספת עבור העינית (אוקולר). מיקרוסקופים מסוג זה הינם בד"כ מורכבים יותר, וגם בעדשת העצם ובעינית יש יותר מעדשה אחת. העדשות המורכבות הללו מתוכננות כך שיקטינו את חוסר המיקוד. במיקרוסקופים מודרניים, מוחלפת המראה במנורה, שתפעולה נוח יותר, והיא המאפשרת גם שינוי בעוצמה. מיקרוסקופים מורכבים נכנסים לשימוש לצורך בחינת דוגמיות קטנות כיוון שיש להם עומק שדה מוגבל. לרוב, הם מסתמכים על אור העובר דרך הדוגמית מלמטה, ובד"כ נעשה שימוש בטכניקות מיוחדות בכדי להגדיל את ניגודיות התמונה לרמות שימושיות.

מיקרוסקופ בינוקולרי

מנורה המיקרוסקופ הבינוקולרי תוכנן באופן שונה משני השרטוטים שלמעלה, והוא משרת מטרה שונה מעט. במיקרוסקופ זה ישנן שתי עיניות (ומכאן שמו) כדי לספק זוויות ראיה שונות מעט לכל אחת משתי העינים. בצורה זו הוא יוצר תצוגה תלת־מימדית של העצם הנבדק.

מיקרוסקופ אלקטרונים

מיקרוסקופ האלקטרונים הוא מכשיר צפייה מיקרוסקופי בעל עוצמה רבה, גם להגדלות גבוהות מאוד, וגם לכושר הפרדה עצום. המיקרוסקופים האלקטרוניים הקיימים בשימוש כיום פועלים באחת משתי שיטות: מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, אשר עובר מעל פני השטח ונוגע בהם ומיקרוסקופ הקולט אלקטרונים העוברים דרך הדגם, וזקוק לדגמים דקים ביותר. תולדות התפתחותו של מיקרוסקופ האלקטרונים (לפי שנים):
- 1924 - החוקר הצרפתי דה ברווי, מעלה תאוריה חדשה לגבי האלקטרונים, שהם מתנהגים כגל האור. לאחר מכן, הראה החוקר בוש, ששדות מגנטיים יכולים לשמש כעדשות.
- 1932 - קנול ורוסקה, חוקרים גרמנים, הציעו מיקרוסקופ אלקטרונים פשוט.
- 1939 - מופיע דגם מסחרי של מיקרוסקופ אלקטרונים משוכלל יותר מהקודם (100 אנגסטרום).
- 1941 - בארה"ב נבנה מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון, איתו אפשר להבחין בפרטים ממרחקים עד כדי 25 אנגסטרום. כיום נבנים מיקרוסקופים אלקטרוניים משוכללים מאוד, שאיתם ניתן לא רק לראות ולצלם פרטים חשובים, אלא גם לראות מולקולות, ואף מולקולות דנ"א. מיקרוסקופ האלקטרוניה תורם הרבה להבנת התא ודברים נוספים.

ראו גם

- טלסקופ

קישורים חיצוניים

- [http://www.biologie.uni-hamburg.de/b-online/e03/03.htm מיקרוסקופיה]
- [http://www.rms.org.uk/ החברה המלכותית למיקרוסקופים]
- [http://www.ecoscope.com/cybermic/index.htm מיקרוסקופ וירטואלי] category: המצאות ja:顕微鏡 ko:현미경 ms:Mikroskop simple:Microscope

רעלן

רעלן (בלועזית: טוקסין) הוא חומר הפוגע בבריאות יצורים חיים אשר באים במגע איתו. רעלנים מופרשים במקרים רבים על-ידי גורמי מחלות שונים, כגון חיידקים. הרעלנים מפרקים קשרים בין מולקולות בתאי הגוף, או שהם מגיבים עם המולקולות ומוציאים אותן בכך מכלל פעולה. כשהמולקולות הנפגעות הן אנזימים, קולטנים, נוקלאוטידים או חלבונים חשובים, משתבשת או נפסקת פעולת התא. אם לתא תפקיד מוגדר במערכת כלשהי בגוף, הדבר מביא למחלה. דוגמא למחלה הנגרמת על-ידי רעלן היא דיזנטריה. ראו מאמר זה לפרטים על אופן פעולת הרעלן. מבדילים בין אקסוטוקסין (או אקזוטוקסין, Exotoxin), אותו החיידק מפריש, ואנדוטוקסין (Endotoxin), המהווה חלק מדופן התא של החיידק. לעתים אנדוטוקסינים אינם מזיקים כשהחיידק חי, אך כשהוא נאכל על-ידי מאקרופאג'ים (חלק ממערכת החיסון של הגוף) דופן התא שלו מתמוסס, הרעלנים משתחררים ואז הם מזיקים לתאי הגוף ביתר קלות. קטגוריה:ביולוגיה ja:毒素

המאה ה-20

(המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21 - לוח אירועים בהיסטוריה) המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. היא המאה האחרונה של המילניום השני. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 19xx, כלומר משנת 1900 ועד שנת 1999, וכך רואים אותה רבים. במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינות מדיניות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות ומדעיות.

מלחמות העולם

שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה- 20 : מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) ומלחמת העולם השנייה (1939 - 1945). במלחמות אלו נהרגו עשרות מליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהיתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה של יהודי אירופה.

התקפלות האימפריות והקמת המדינות החדשות

לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ביניהן גם מדינת ישראל.

מאבק האידאולוגיות

במישור החברתי/כלכלי היתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הפשיזם והקומוניזם, מאבק שניטש לאורך רוב רובה של המאה. ציונים עיקריים למאבק זה:
- הקמת רפובליקת וויימאר והדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקותן במלחמת העולם השנייה.
- הקמת ברית המועצות (1917) והגוש הקומוניסטי והתפרקותם בתחילת שנות ה-90.
- הכרזת הרייך השלישי בגרמניה הנאצית (1931), עלית המיליטריזם היפני, עלית הפשיזם באיטליה ושאר המשטרים הפשיסטים, ונפילתם בסוף מלחמת העולם השנייה.
- עלית כוחה היחסי של ארצות הברית בעולם והקמת הדמוקרטיות העממיות
- המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות לבין המדינות הדמוקרטיות בהנהגת ארצות הברית

התאגדות מדינית בינלאומית

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. ארגונים אלו הינם הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם.

פוסט מודרניזם

לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגירסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידיאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה עידן פוסט מודרני, ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת- הפוסט מודרניזם.

התפתחויות במבנה הכלכלה

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.
- עליתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהיתה תקפה לגבי אוכלוסיה גדולה במיוחד.
- מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
- מדינות רבות עברו, בייחוד בהשפעת ארצות הברית, לכלכלה קפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבות מהן עברו תהליכי הפרטה ממושכים.
- התפתחו תאגידי ענק בינלאומיים בבעלות פרטית וציבורית. ולקראת סוף המאה:
- הוקם האיחוד האירופי.
- זוהתה והוגדרה הגלובליזציה ככוח חזק ומאיץ בכלכלה העולמית. יש המכנים את העולם כיום כפר גלובלי.

התפתחויות מדעיות

במאה ה-20 הופיעו תחומי מדע חדשים רבים, וכן הושגו התקדמויות רבות בתחומים הקיימים. ההתפתחויות העיקריות:
- פיזיקה - מאקרו: תורת היחסות וחקר החלל המיידי והרחוק.
- פיזיקה - מיקרו: מכניקת הקוונטים, גילוי הביקוע הגרעיני וההיתוך הגרעיני.
- ביולוגיה: זיהוי מבנה הסליל הכפול של הDNA וריצוף הגנום האנושי.
- מתמטיקה: ענפים חדשים שהתפתחו: אנליזה מודרנית, טופולוגיה, לוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות האקסיומטית, קומבינטוריקה, תורת המשחקים.
- מתמטיקה: משפטים חשובים שהוכחו ובעיות שנפתרו: משפטי אי השלמות של גדל, המשפט האחרון של פרמה.
- מדעי המחשב: כל התחום פותח במאה ה-20.

התפתחויות טכנולוגיות

במישור הטכנולוגי חלה במאה ה-20 מהפכה טכנולוגית מלאה בתחומים שונים:
- המצאות כגון המוליך למחצה
- תחבורה: המצאת האוירון והמסוק, התחלת שימוש המוני במכונית ובכבישים, רכבות המונעות במנוע בעירה פנימית ובמנוע חשמלי ורכבות מהירות.
- מדעי החלל: המירוץ לחלל, ובמסגרתו תוכנית אפולו (כולל נחיתה על הירח), בניית לווינים.
- מידע: המצאת מצלמת הקולנוע, הטלויזיה, האינטרנט, התקשורת הסלולרית.
- המצאת המחשב.
- אנרגיה:, שימוש נרחב במנוע שריפה פנימית פיתוח הכור הגרעיני, שימוש באנרגיה סולרית.
- אמצעי לחימה: פיתוח טילים, טנקים,מטוסי קרב, מסוקי קרב נושאות מטוסים,נשק לא קונבנציונלי, צוללות.

תקופות ואירועים היסטוריים

- ראשית המאה העשרים - 1900 - 1914 - מתחילה התחבורה ההמונית בזכות המצאות חדשות - המכונית, מטוס. התערערות האימפריאליזם.
- מלחמת העולם הראשונה - 1914 - 1919
- בין שתי מלחמות עולם - 1919 - 1939
- מלחמת העולם השנייה - 1939 - 1945
- המלחמה הקרה - 1945 - 1991
- פירוק האימפריאליזם (במקביל למלחמה הקרה) - 1943 - 1961.
- מדינת ישראל קיבלה עצמאות כמדינה יהודית בארץ ישראל - 1948
- עידן פוסט מודרני - 1991 עד ימינו.

ראו גם

- התפוצצות אוכלוסין

קישורים חיצוניים

[http://www.pbs.org/wgbh/aso התפתחות המדע במאה ה-20] ----
- 20 ja:20世紀 ko:20세기 simple:20th century

צמחים

מערכת הצמחים (Embryophyta) בממלכת הצומח כוללת שלוש קבוצות של טחבים (צמחים שאינם וסקולריים) וקבוצה אחת של צמחים וסקולריים:
- אנתוצרוטה (hornworts באנגלית)
- טחבי כבד (liverworts באנגלית)
- טחבי עלים (mosses באנגלית)
- וסקולריים (vascular plants באנגלית) צמח הוא יצור הנמנה על ממלכת הצומח ו/או מערכת הצמחים המשתייכת אליה. לרוב מבצע פוטוסינתזה כדי לייצר את מזונו בכוחות עצמו, אם כי ישנם יצורים נוספים שאינם צמחים המבצעים פוטוסינתזה. כמו כן, לא כל הצמחים מייצרים את מזונם בכוחות עצמם. מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית. מאובנים ראשונים של צמחי העובר מתוארכים לאמצע עידן האורדוביק (לפני כ-470 מיליון שנה). מאובנים אלה כוללים פריטים מיקרוסקופיים בלבד, כגון נבגים ושאריות של חומר צמחי.

המיון המדעי של מערכת הצמחים

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:
- קבוצת אנתוצרוטה (Anthocerotophyta)
- סדרת אנתוצרוטים (Anthocerotales)
- קבוצת טחבי כבד (Marchantiophyta)
- מחלקת מרשנטאים (Marchantiopsida)
- מחלקת יונגרמנאים (Jungermanniopsida)
- קבוצת טחבי עלים (Bryophyta)
- מחלקת Andreaeobryopsida
- מחלקת Andreaeopsida (באנגלית lantern mosses)
- מחלקת Bryopsida (באנגלית "true" mosses)
- מחלקת Polytrichopsida (באנגלית hair-cap mosses)
- מחלקת Sphagnopsida (באנגלית peat mosses)
- מחלקת Takakiopsida
- קבוצת וסקולאריים (Tracheophyta)
- קבוצת חסרי קשקשים
- קבוצת צמחי זרע
- קבוצת מחטנאים
- קבוצת ציקסאים
- קבוצת גינקגואים
- קבוצת גנטאים
- קבוצת מכוסי זרע או בעלי פרחים
- קבוצת שרכנים
- קבוצת שרכים
- קבוצת שבטבטים
- קבוצת חשוכי עלים
- קבוצת בעלי קשקשים
- מחלקת איזוטיים
- מחלקת ליקופודים

הערה

- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין. המיון המדעי בימינו הוא עיסוקם של ביוכימאים ולא של בוטנאים כמו בימיו של ליניאוס.

ראו גם

- צמח
- צמחים טפילים
- סוקולנטים
- אפיפיט
- זני צמחים לפי הסתגלותם לסביבה
- קטגוריה:צומח קטגוריה:בוטניקה ms:Tumbuhan zh-min-nan:Si̍t-bu̍t simple:Plant th:พืช ja:植物 ko:식물

שפעת

שפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת ה-Orthomyxoviridae. מקור שם המחלה הוא באמונה ישנה שחוסר העדפה אסטרולוגי הוא שמשפיע על בריאות הגוף והוא מקור המחלה. מכאן מקור שמה בלעז, Influenza מלשון Influence שמתרגם לעברית כ"השפעה". מדי שנה חולים במחלה 10-20 אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כשאחד מכל 10 מבוגרים ואחד מכל שלושה ילדים צפוי לחלות במחלה. עקב חולשת מערכת החיסון עלולה שפעת להיות קטלנית לחלשים, קשישים וחולים כרוניים. 20 אחוז מהחולים במחלה מפתחים סיבוכים בעקבות המחלה שבין הנפוצים שבהם: ברונכיטיס, דלקת ריאות וסינוסיטיס. מדי שנה מתים בארה"ב לבדה כמאה אלף בני אדם מסיבוכים של מחלת השפעת. מגפות עולמיות של שפעת פורצות כל 10-15 שנים. בהתפרצויות קטנות יותר בשנת 1957 ובשנת 1968 מתו למעלה ממיליון איש. מגפת השפעת הקטלנית ביותר בעת החדשה הייתה ב-1918, במחלה המכונה "השפעת הספרדית" נקטלו למעלה מ-40 מיליון איש ברחבי העולם. מקור מחלה זו לא היה בספרד, למרות שמה של המחלה; הסיבה שהמחלה מכונה כך נעוצה בעובדה שספרד היתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה ובניגוד למדינות הלוחמות לא חלו חוקי הצנזורה בספרד על פרסום עובדת התפרצות מחלות ומגיפות ולכן היתה ספרד הראשונה שפרסמה על מחלת שפעת קטלנית, שפעת שכונתה משום כך על שמה.

סוגים

ישנם שלושה סוגים של נגיף השפעת: B, A ו-C. נגיף שפעת מסוג A הוא הסביר ביותר לפגוע באופן חמור בבני אדם בשל תכונתו לעבור מוטציה ובכך לתעתע במערכת החיסון האנושית. בני אדם יכולים לפתח עמידות רבה יותר כנגד נגיפי שפעת מסוג B ו-C משום שהמוטציה שנגיפים אלה עוברים היא קלה. כיום ידועים למעלה מ-200 סוגים של נגיפי השפעת.

הידבקות

למרות שהמחלה נקשרת לקור וחורף, אין לה קשר לקור כלל וכלל ותפוצתה הרבה בחורף נובעת מהטעם הפשוט של חוסר אוורור במקומות הומי אדם. נגיפי המחלה מועברים בקלות רבה מאוד באמצעות האוויר, מה שהופך את המחלה למדבקת ביותר. ההידבקות בשפעת מתבצעת על ידי מעבר הנגיף אל דרכי הנשימה. שם הוא חודר לתוך תאי האפיתל שבדפנות דרכי הנשימה, לכל תא בנפרד. בתוך התאים משתכפל הנגיף בקצב מהיר ביותר ובתוך שעות אחדות נהרס התא, הנגיף מתפזר, חודר לתאים סמוכים וחוזר חלילה. התאים הנגועים מתים והמחלה מתקדמת עד שמערכת החיסון מדבירה את הנגיף או שהנגיף הורג את האדם.

תסמינים

תסמיני המחלה הם:
- חום מעל 38 מעלות צלזיוס.
- כאבי גרון.
- כאבי שרירים, עצמות ומפרקים.
- כאבי ראש.
- חולשה כללית.
- נזלת, התעטשויות ושיעול. מקור כל התסמינים של המחלה במערכת החיסון. חום הגוף עולה מפני שבלוטת ההיפותלמוס שבמוח מעלה אותו בכדי להאט את התפתחות הנגיף. שיעול מתפתח בכדי לסלק את הפסולת (חלקי תאים מתים) החוצה. המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע בהתאם לחוסן הבריאותי וחוזקה של מערכת החיסון אצל החולה. אצל בני אדם חלשים עשויה לחול רגיעה הדרגתית שיכולה להימשך אף כמה שבועות. קטגוריה:מחלות קטגוריה:מחלות נגיפיות קטגוריה:מחלות של מערכת הנשימה ja:インフルエンザ zh-min-nan:Liû-hêng-sèng kám-mō·

אבעבועות רוח

אבעבועות רוח (Varicella) היא מחלת ילדוּת שכיחה ומידבקת, המסוכנת בגיל מבוגר. מקור המחלה הוא נגיף ההרפס זוסטר (Herpes zoster).

מהלך המחלה

תקופת הדגירה מההידבקות ועד להופעת הפריחה האופיינית היא 21-14 יום. הפריחה מתבטאת בשלפחויות המכילות נוזל שקוף או מוגלתי; ככל שעובר הזמן השלפוחיות מתכסות בגלד ומתייבשות עד להיעלמותן, אז מפסיקה גם אפשרות ההדבקה. חום גבוה עלול להתפתח בזמן ההחלמה. סיבוכים אפשריים:
- דלקת המוח והעוצבה - סיבוך נדיר, שבעקבותו החולה באבעבועות רוח סובל מאטקסיה.
- דלקת ריאות - במקרה כזה המחלה מאוד מסוכנת בחולי אבעבועות רוח.

טיפול

הטיפול באבעבועות רוח הוא ברוב המקרים תומך, לדוגמה מריחת נוזל קלמין או תרופות אנטי-היסטמין שונות, עוזרות במניעת הגרד. לפי חומרת המצב ניתן להוסיף טיפול באציקלוביר שמונע את התרבות הנגיף, מצמצם את משך המחלה ומקטין את הסיבוכים. התכשיר מומלץ למבוגרים, מדוכאי המערכת החיסונית ונשים בשליש השלישי להריון. קטגוריה:מחלות קטגוריה:מחלות עור קטגוריה:רפואת ילדים ja:水痘

חיים

ms:Benda hidup simple:Life zh-cn:生命 החיים מוגדרים כמכלול התופעות הקורות לאורגניזם מרגע לידתו, ועד מותו. קיום החיים הוא מופלא, בלתי מוסבר ומשמש כנושא למחקר בתחומים רבים:
- אנשי הדת טוענים שהחיים ניתנים על ידי האל כשהם מתחילים ונלקחים מרצונו כשהם מסתיימים.
- הפילוסופיה חוקרת את משמעות החיים ומחפשת את הדרך הנכונה ביותר לחיות.
- התרבות יוצקת תכנים שונים לחיים.
- הביולוגיה חוקרת את תהליכי יצירת החיים. על פי הידוע עד כה, ישנם חיים רק על פני כדור הארץ שהוא כוכב הלכת בו אנו חיים, אך, במקביל לכך, נעשים מאמצים כבירים לאיתור חיים מחוץ לכדור הארץ.

מאפייני החיים

לאורגניזמים חיים יש כמה מאפיינים משותפים:
- רביה ותורשה.
- חילוף חומרים.
- גדילה והתפתחות.
- רגישות ותגובה לגירויים.
- אבני בניין של החיים הם התאים - יחידת החיים הבסיסית. CATEGORY:ביולוגיה CATEGORY:רוחניות ואמונה CATEGORY:פילוסופיה

אנרגיה

אנרגיה היא גודל פיזיקלי סקלרי, המשמש בכל ענפי הפיזיקה. אנרגיה היא גודל שיכולה להצבר על ידי גוף או מערכת. מנקודת מבט פיזיקלית, כל מערכת מכילה כמות מסויימת של גודל סקלרי המכונה אנרגיה. גודל זה לובש צורות שונות המתוארות בדרכים שונות, בהתאם לסוג האנרגיה המתואר. אחת הפונקציות המתוארות על ידי אנרגיה היא היכולת לבצע עבודה. כמות העבודה שמערכת מסוגלת לבצע אינה עולה על כמות האנרגיה שהמערכת מכילה, בהתאם לעקרון שימור האנרגיה. האנרגיה מצוייה במספר צורות בסיסיות, על פי כוחות היסוד של הטבע:
- אנרגיה קינטית - אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה של המערכת (פנימית או תנועת מעתק). את האנרגיה הקינטית (

E_k

) של מערכת בעלת מסה

m

הנעה במהירות

v

ניתן לתאר באמצעות הנוסחה

E_k=\frac

. כאשר אנרגיית התנועה משוייכת לתנועה אקראית פנימית של המערכת, היא מכונה לעתים "אנרגיית חום".
- אנרגיה פוטנציאלית - אנרגיה המשוייכת למערכת המצויה במצב שאינו יציב - במצב שבו סכום הכוחות הפועל עליה אינו אפס. עבור כוחות שונים, ניתן לייחס אנרגיות פוטנציאליות שונות כמו לדוגמה "אנרגיית גובה" עבור גוף במצב מעורער בשדה כבידה, "אנרגיה קפיצית" עבור קפיץ מתוח וכו'.
- אנרגיה תרמית - הינה למעשה האנרגיה הקינטית של המולקולות בחומר.
- אנרגיה כימית - בתהליך של שינוי הקשר הכימי בין האטומים והמולקולות משתחררת או נאגרת אנרגיה מהסביבה.
- אנרגיה חשמלית - נובעת מתנועת אלקטרונים בחומר.
- אנרגיה אלקטרומגנטית - אנרגיה האצורה בחלקיקים בעלי מטען חשמלי והגורמת למשיכתם או דחייתם.
- אנרגיה גרעינית - אנרגיה האצורה בגרעיני האטומים, על פי העיקרון של הכוח הגרעיני החזק, שגורם למרכיבי הגרעין להיות קשורים.
- מסה - על פי תורת היחסות, האנרגיה והמסה שקולים. מסתו של גוף תלויה באנרגיה שלו. שינויים באנרגיה הפנימית של חלקיק ייתבטאו כהפרש במסתו. תופעה זו משמעותית רק בתהליכים גרעיניים, בהם ניתן לחזות את האנרגיה שתשתחרר ע"י השוואת מאסות הגרעינים המשתתפים בתהליך, ולפי נוסחתו המפורסמת של איינשטיין,

mc^2=E

. באנרגיה שולטים חוקי התרמודינמיקה:
- החוק הראשון של התרמודינמיקה, הלא הוא עקרון שימור האנרגיה, קובע כי במערכת סגורה, רמת האנרגיה הכללית נשמרת.
- החוק השני של התרמודינמיקה טוען כי רמת האנטרופיה במערכת סגורה אינה יכולה לקטון. פרושו המעשי של החוק הוא שלא ניתן לנצל את כל האנרגיה הזמינה - לא ניתן לחמם עצם חם על חשבון החום האגור בעצמים קרים יותר, ללא השקעת אנרגיה. לחוקים אלו השלכות מרחיקות לכת בדבר זמינות האנרגיה לצרכים מעשיים, ובמהלך ההיסטוריה, אנשים שונים ניסו לבנות מכונות נצח - מכונות המפיקות אנרגיה רבה יותר מזו שהושקעה בהפעלתם. קיומן של מכונות אלו עומד בניגוד לעקרונות פיזיקליים בסיסיים, ולכן ניסיון זה מעולם לא צלח. במערכת היחידות SI, יחידת המידה של אנרגיה היא ג'אול (J), כאשר ג'אול אחד היא האנרגיה הקינטית של מערכת שמסתה קילוגרם אחד והיא נעה במהירות של מטר אחד בשניה. בנוסף, בתיאור תהליכים כימיים נהוג להשתמש ביחידות של אלקטרון וולט (eV). אלקטרון וולט היא האנרגיה הקינטית שמקבל אלקטרון כאשר הוא מואץ בהפרש מתחים של וולט אחד.

1eV \approx 1.6\times10^J

. בתיאור תהליכים גרעיניים יחידה שימושית היא מגה אלקטרון וולט.

MeV = 10^6eV

יחידות מידה נוספות לאנרגיה הן: קלוריה וארג.

ראו גם

- אנרגיה חלופית
- אנרגיית הרוח
- אנרגיה סולארית
- אנרגיית הצ'י בתחומי הרפואה המשלימה.

קישורים חיצוניים

- רמי אריאלי, [http://stwww.weizmann.ac.il/energy/Default.htm אנרגיה בהיבט רב תחומי], אתר מכון וייצמן
- יורם אורעד, [http://www.amalnet.k12.il/meida/energy בעין האנרגיה]
- קטגוריה:פיזיקה ja:エネルギー ko:에너지 ms:Tenaga simple:Energy th:พลังงาน

בעלי חיים

בעלי חיים (Metazoa) היא ממלכה של יצורים חיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם האדם, משתייכים לממלכת בעלי החיים. לבעלי החיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעתים משאר הממלכות:
- כל בעלי החיים הינם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי החיים, שכל יצוריה הינם רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
- כל בעלי החיים הינם ניידים, זאת בניגוד לצמחים, פטריות, חיידקים ופרוטיסטים רבים, אשר חסרי כושר תנועה.
- כל בעלי החיים הינם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
- כל בעלי החיים הינם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הינו בדרך-כלל יצורים אחרים.
- כל בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית. כל בעל חיים הינו זכר או נקבה; הפריית תא רבייה של נקבה באמצעות תא רבייה של זכר מביאה להיווצרותו של יצור חדש. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה. המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי החיים הינו עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן, דרים בכפיפה אחת בממלכת בעלי החיים. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, למרות שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.

המיון המדעי של בעלי חיים

- מערכת ספוגיים (Porifera) – אינם רב תאיים אמיתיים
- מערכת Placozoa
- מערכת Myxozoa
- על מערכה Mesozoa
- מערכת Rhombozoa
- מערכת Orthonectida
- קבוצת Eumetazoa
- מערכת צורבים (Cnidaria) – בקבוצת הנבוביים
- מערכת מסרקניים (Ctenophora) – בקבוצת הנבוביים
- קבוצת Bilateria
- קבוצת Acoelomata
- מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
- קבוצת Coelomata
- קבוצת Deuterostomia
-
- מערכת Chaetognatha
-
- מערכת מיתרניים (Chordata)
-
- מערכת קווצי עור (Echinodermata)
-
- מערכת מיתרני פה Hemichordata
-
- קבוצת Xenoturbellida כוללת סוג יחיד.
- קבוצת Protostomia
-
- קבוצת Annechphora
-
- מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
-
- מערכת Echiura
-
- מערכת Pogonophora
-
- מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
-
- מערכת חיטחבים (Bryozoa)
-
- מערכת Entoprocta
-
- מערכת רכיכות (Mollusca)
-
- מערכת Nemertea
-
- מערכת Priapulida
-
- מערכת Sipuncula
-
- קבוצת Panarthropoda
-
- מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda)
-
- מערכת נושאי הציפורניים Onychophora
-
- מערכת Tardigrada
-
- משפחת Myzostomida
- קבוצת Pseudocoelomata
- מערכת Acanthocephala
- מערכת Cycliophora
- מערכת Gastrotricha
- מערכת Kinorhyncha
- מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
- מערכת Nematomorpha
- מערכת Rotifera
- מחלקת Micrognathozoa

הערות

- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

ראו גם

- אינטליגנציה בבעלי חיים
- הסוואה אצל בעלי חיים
- התנהגות בעלי חיים (אתולוגיה) קטגוריה:ביולוגיה
- ja:動物 ko:동물 ms:Haiwan simple:Animal th:สัตว์ zh-min-nan:Tōng-bu̍t

מחלת הפה והטלפיים

מחלת הפה והטלפיים או מחלת הפה ומפריסי פרסה היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי הנגיף FMDV (ראשי תיבות של:Foot and Mouth Disease Virus) והיא מהווה את אחת המחלות המדבקות ביותר בקרב בעלי חיים, למשל בבקר, צאן, חזירים ועוד. המחלה נפוצה במקומות שונים בעולם ומתאפיינת בהתפרצויות מחזוריות אחת לכמה שנים. הנגיף הגורם למחלה מועבר, באמצעות מגע ישיר ועקיף ובאמצעות הפרשות של בעלי חיים נגועים. מחלה זו כמעט ואינה פוגעת בבני אדם, אך גם כאשר היא מדביקה בני אדם פגיעתה שולית. סימני המחלה שונים בחיות השונות. המחלה קטלנית יותר בבעלי החיים הצעירים, מאשר בבוגרים. כיוון שהמחלה פוגעת בעיקר בבעלי החיים שמגדלים במשק החקלאי לבשר ולמוצרי חלב, התפרצותה בבעלי חיים אלה גורמת לנזקים כלכלים רבים. קטגוריה:מחלות קטגוריה:וטרינריה ja:口蹄疫

ממברנה

חומר תורשתי

החומר התורשתי מצוי בכל יצור על-פני כדור-הארץ - מהנגיף הקטן ביותר, דרך חיידקים, פרוטיסטים, צמחים, חרקים, זוחלים ויונקים, ועד לבני אדם - וקובע את מראהו, אורח חייו והתנהגותו של היצור, עד לפרטים הקטנים ביותר.

כותרת

מהו החומר התורשתי

החומר התורשתי הוא רצף ארוך של חומצות גרעין. חומר זה שמור בסליל כפול ארוך, אשר בעת חלוקת התא מתחלק לכרומוזומים, כשעל כל כרומוזום כמות מסוימת של גנים. באדם קיימים 46 כרומוזומים (23 זוגות) אשר אוצרים על-גביהם כ-50,000 גנים. המספר המדויק של הגנים עדיין לא ידוע, וזוהי מטרתו של פרויקט הגנום - גילוי מספר הגנים ותפקידיו של כל אחד מהם. כל כרומוזום מכיל מקטעים של חומר תורשתי אשר מקודדים למידע מסוים (אקסונים) ומקטעי ביניים (אינטרונים). האינטרונים מהווים חלק משמעותי מהסליל, ותפקידם אינו ברור כיום.

החומר התורשתי ביצורים שונים

נגיפים

הנגיף אינו מוגדר כיצור חי, היות ואינו מסוגל לייצר בעצמו אנרגיה הנדרשת לקיומו. עם זאת, לנגיף חומר תורשתי משלו, המכיל אך ורק את האינפורמציה הדרושה לו על-מנת להתרבות בתוך התא המאכסן, בהשתמשו באנרגיה שלו. החומר התורשתי של הנגיף הוא מקטע DNA או RNA, יחיד או כפול (תלוי בסוג הנגיף), שעליו מספר קטן של גנים.

חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים

החומר התורשתי של הבקטריות והארכיאות, יצורים חד-תאיים נטולי גרעין (פרוקריוטיים), שמור בכרומוזום אחד ארוך ומפותל של DNA דו-סלילי, הקשור לדופן התא. כרומוזום זה קרוי נוקלאואיד.

תאים בעלי גרעין

ביצורים בעלי גרעין,