:: wikimiki.org ::

ניו זילנד

ניו זילנד

ניו זילנד היא מדינת איים באוקיינוס השקט. זו היא המדינה המבודדת ביותר על פני כדור הארץ. שכנתה הקרובה ביותר, אוסטרליה רחוקה ממנה למעלה מ-1,500 קילומטרים. מאז מלחמת העולם השנייה לא הייתה מעורבת ניו זילנד באף סכסוך צבאי והפכה לסמל כלל עולמי לשלווה, יציבות ושגשוג. ניו זילנד מורכבת משלושה איים עיקריים הנמצאים בדרום האוקיינוס השקט. חיים בה כארבעה מיליון תושבים, על שטח של 270,534 קמ"ר ושפתה הרשמית היא אנגלית. המתיישבים הראשונים בה היו המאורים, אנשים ממוצא פולינזי כהה עור. בירתה של ניו זילנד היא וולינגטון. העונה המומלצת לטיולים באזור זה היא דצמבר-מרץ, מאחר ועונות השנה הפוכות מבישראל. (אם כי, גם בתקופת אוקטובר-נובמבר ניתן לטייל, ולהנות באותה מידה). ניתן לטייל בניו זילנד באמצעות מכונית (קנייה/השכרה), אוטובוסים או טרמפים. זו ארץ בטוחה מאוד ונוחה למטייל (אם כי, מעט יקרה). ניו זילנד משלבת מגוון רחב של נופים טבעיים: יערות גשם, קרחונים, שלג, חופים זהובים, מעיינות חמים, דיונות חול ועוד. אוהבי מסלולי ההליכה יוכלו למצוא סיפוק גדול בטיול לניו זילנד. טרק ה"מילפורד" המפורסם (ב"מילפורד סאונד"), הנחשב לטרק היפה ביותר בעולם נמצא בניו זילנד. ניו זילנד חברה בחבר העמים הבריטי ומבחינה פורמלית ראש המדינה היא מלכת בריטניה המיוצגת בידי המושל.

היסטוריה

ניו זילנד זכתה בריבונות עצמית בשנת 1907, אך רק בשנת 1947 קיבלה עצמאות מלאה.

פוליטיקה

כלכלה

גאוגרפיה

עצמאות ניו זילנד מורכבת משני איים עיקריים וממספר איים קטנים יותר. האי הדרומי הוא הגדול ביותר ובו נמצאת הפסגה הגבוהה בניו זילנד, זו של הר קוק (3,754 מטר). האי הצפוני הוא הררי ומאפיינים אותו הרי געש. אחד מהריו הגבוהים, הר רופהו, התפרץ לאחרונה באמצע שנות התשעים. שטחה של ניו זילנד, העולה על 270 קמ"ר, קטן במעט מזה של בריטניה, וגדול פי 13 משטח ישראל בגבולותיה הריבוניים. עונת הקיץ חלה מדצמבר ועד פברואר והחורף מיוני ועד אוגוסט. האקלים הרגיל במדינה הוא נוח, ולעיתים נדירות חורג מ-30 מעלות צלזיוס כלפי מעלה או מ-0 מעלות כלפי מטה. בבירה ולינגטון הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 6 ל-20 מעלות. ניו זילנד ידועה בנופה המרהיב ובתופעות הטבע המאפיינות אותה והפכה אבן שואבת למיליוני תיירים בשנה, ביניהם ישראלים. נופה שימש תפאורה לסדרת סרטי הקולנוע שר הטבעות שהעלו אותה למרכז תשומת הלב העולמית.

דמוגרפיה

כיום חיים בניו זילנד כ-4 מיליון אנשים, ומכאן שצפיפות האוכלוסייה במדינה נמוכה. מרבית האוכלוסייה מרוכזת באי השני בגודלו - האי הצפוני (כשלושה רבעים), ומתוכה כמיליון באוקלנד ופרבריה.

קישורים חיצוניים

- [http://www.trekker.co.il/new-zealand.htm ניו-זילנד]- מידע כללי ותמונות מתוך אתר [http://www.trekker.co.il/ טרקר] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אוקייניה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי als:Neuseeland ja:ニュージーランド ko:뉴질랜드 ms:New Zealand simple:New Zealand th:ประเทศนิวซีแลนด์ zh-min-nan:Aotearoa

האוקיינוס השקט

האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ, הוא מכסה שליש משטח כוכב הלכת (179.7 מיליון קמ"ר) ומכיל מחצית מכמות המים החופשיים. גבולותיו הם: יבשת אמריקה במזרח, אסיה ואוסטרליה במערב. בצפון מפריד מיצר ברינג בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס הקרח הצפוני ובדרום פתוח האוקיינוס השקט עד אנטרקטיקה. האוקיינוס משתרע לאורך 15,500 ק"מ מים ברינג באזור הארקטי שבצפון עד לשוליים הקפואים של ים רוס באנטארקטיקה שבדרום. רוחבו המקסימלי של האוקיינוס השקט הוא 19,800 ק"מ מאינדונזיה ועד חופה של קולומביה בערך בקו הרוחב 5º צפון. מקובל למקם את גבולו המערבי של האוקיינוס במיצר מלקה. באוקיינוס השקט נמצא המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ שקע מאריאנה שעומקו 11,033 מ' מתחת לפני המים. 25,000 איים מצויים באוקיינוס השקט, יותר מאשר בכל שאר האוקיינוסים ביחד, ורובם מצויים דרומית לקו המשווה (ראה רשימת איים באוקיינוס השקט). left לאורך השוליים של האוקיינוס השקט קיימים מספר ימים. הגדולים בהם: ים סלבס, ים האלמוגים, ים מזרח סין, ים יפן, ים סולו, ים טסמן והים הצהוב. מיצר מלקה מחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי במערב, ומיצר מגלן מחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי במזרח. מגלה הארצות הפורטוגזי פרדיננד מגלן הוא שכינה אוקיינוס זה Pacific כלומר שקט. ואכן עבור מגלן האוקיינוס היה שקט ברוב הדרך ממיצרי מגלן ועד לפיליפינים. כינוי זה איננו מדויק - האוקיינוס השקט אינו שקט תמיד. סופות טייפון וסופות הוריקן רבות הולמות באיים שבאוקיינוס. בארצות שבשולי האוקיינוס יש הרי געש רבים ולעתים קרובות פוקדות אותם רעידות אדמה. צונמי, גלים בגובה רב, שהם תוצאה של רעידות אדמה מתחת לפני הים, גורמים לנזקים כבדים ואף למחיקתן של ערים שלמות לאורך החופים.

קרקעית האוקיינוס

באגן המרכזי של האוקיינוס השקט הקרקעית אחידה יחסית, בעומק ממוצע של 4,270 מ'. יוצאי דופן הם הרים תת ימיים תלולים שפסגותיהן שטוחות.
האזור המערבי של קרקעית האוקיינוס בנוי משרשרות הרים ומשקעים עמוקים. שרשרות ההרים מתנשאות מעל לפני הים כקבוצות איים, כדוגמת איי שלמה וניו זילנד. רובם של השקעים העמוקים משתרעים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של האוקיינוס, כדוגמת שקע מריאנה (11,033 מ'), שקע הפיליפינים (10,539 מ') ושקע טונגה (10,822 מ').
לאורך השוליים המזרחיים של האגן הפסיפי מתרוממת שרשרת ההרים הפסיפית המזרחית, חלק מהרכס הכלל עולמי של מרכז האוקיינוס. רוחבה כ-3,000 ק"מ והיא מתנשאת לגובה של 3 ק"מ מקרקעית האוקיינוס.
רוב סלעי המשקע שבקרקעית האוקיינוס נוצרים במים עצמם, בין השאר משלדים של בעלי חיים ימיים. סלעי המשקע שמקורם ביבשה מוגבלים לרצועות צרות קרוב ליבשה, משום שרק נהרות מעטים יחסית נשפכים לאוקיינוס השקט ומביאים איתם סחף בכמות מעטה יחסית לגודלו העצום של האוקיינוס.

מאפייני המים

טמפרטורת המים באוקיינוס השקט משתנה מנקודת הקיפאון סמוך לקטבים ועד 29º סמוך לקו המשווה. המליחות גם היא משתנה בהתאם לקווי הרוחב. מי האוקיינוס סמוך לקו המשווה פחות מלוחים מאלו המצויים בקווי הרוחב האמצעיים, בשל כמות המשקעים המרובה כל השנה באזור קו המשווה. גם בסמוך לקטבים המליחות נמוכה יותר משום שבאזורים אלו קיימת התאיידות מעטה של מי הים. כיוון מחזור הזרימה של מי האוקיינוס השקט הוא בדרך כלל עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני, ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.
"הזרם המשווני הצפוני", הנוצר כתוצאה מרוחות הסחר, זורם בכיוון מערב בקו הרוחב 15º צפון, פונה צפונה סמוך לפיליפינים והופך ל"זרם קורושיו" (או "זרם יפן") החמים. הזרם פונה מזרחה בקו הרוחב 45º צפון. צפונה משם מתפצל זרם קורושיו. חלק מהזרם ממשיך צפונה כ"זרם האלואטי", ושאר המים פונים דרומה להצטרף ל"זרם המשווני הצפוני". "הזרם האלואטי" מתפצל בהגיעו ליבשת אמריקה הצפונית. חלקו הצפוני מייצר את הבסיס לזרם כנגד כיוון השעון בים ברינג. חלקו הדרומי הופך ל"זרם קליפורניה" האיטי וזורם לכיוון דרום.
"הזרם המשווני הדרומי", זורם מערבה בקרבת קו המשווה, ופונה דרומה, מזרחית לגיניאה החדשה. הזרם פונה מזרחה בערך בקו הרוחב 50º דרום ומצטרף למחזור הזרימה בכיוון מערב של דרום האוקיינוס השקט, הכולל את הזרם המקיף את אנטארקטיקה. בהגיעו לחופי צ'ילה, מתפצל הזרם המשווני הדרומי. זרוע אחת מקיפה את כף הורן והזרוע השניה פונה צפונה בכדי ליצור את זרם הומבולדט (או "זרם פרו").

אקלים

פנים אזורי היבשת הגדולים של אוסטרליה, גיניאה החדשה וניו זילנד הינם היחידים שאינם חשופים להשפעה האקלימית של האוקיינוס השקט. בשטח האוקיינוס השקט קיימים חמשה אזורי אקלים שונים. רוחות מערביות של קווי הרוחב האמצעיים; רוחות הסחר; אזור המונסון; אזור הטייפון; ואזור השקט המשווני.
זרמי אוויר מערביים של קווי הרוחב האמצעיים מתרחשים הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי ומביאים שינויים עונתיים משמעותיים בטמפרטורה. קרוב לקו המשווה, היכן שנמצאים רוב האיים, רוחות הסחר הקבועות מאפשרות טמפרטורה קבועה כל השנה של 21º-27º.
אזור המונסון משתרע בחלק המערבי של האוקיינוס השקט בין יפן לאוסטרליה. המאפיינים של אזור אקלים זה הן רוחות הנושבות בחורף מפנים אזורי היבשת לאוקיינוס ובכיוון ההפוך בקיץ. עקב כך, מתרחשים שינויים עונתיים בולטים ברמת העננות ובכמות הגשם. סופות טייפון גורמות לעיתים לנזקים נרחבים במערב ובדרום מערב האוקיינוס השקט. התדירות הגדולה ביותר של טייפונים קיימת בתוך משולש שקדקודיו: דרום יפן, מרכז הפיליפינים ומזרח מיקרונזיה. שני אזורי השקט המשווני ממוקמים, האחד מול החוף המערבי של מרכז אמריקה והשני סביב קו המשווה של מערב האוקיינוס. שניהם מאופיינים בלחות גבוהה, עננות ניכרת, רוחות קלות מכיוונים משתנים ועונות שקט ארוכות.

גיאולוגיה

אגן האוקיינוס השקט הוא בן 200 מיליון שנה. "קו אנדסיט" מפריד בין הסלע הגעשי הבסיסי של האגן של מרכז האוקיינוס השקט ובין האזורים היבשתיים השקועים למחצה (אנדסיט הוא סוג של סלע ממוצא געשי). קו אנדסיט עוקב אחר הקצה המערבי של האיים מול קליפורניה ועובר דרומית לאיים האלואטיים, לאורך הקצה המזרחי של חצי האי קמצ'טקה, האיים הקורליים, יפן, איי מארינה, איי שלמה וניו זילנד. הוא נמשך צפונה מזרחה לאורך אמריקה הדרומית עד האיים שמול קליפורניה. לעומת זאת, מהווים אינדונזיה, הפיליפינים, יפן, גיניאה החדשה וניו זילנד שלוחה של הגושים היבשתיים של אוסטרליה ואסיה והם מצויים מחוץ ל"קו אנדסיט".
בתוך הלולואה הסגורה של "קו אנדסיט" מצויים השקעים העמוקים ביותר, הרי געש תת ימיים ואיים ממוצא געשי המאפיינים את האגן המרכזי של האוקיינוס השקט. כאן לבה זורמת לאיטה מתוך סדקים כדי ליצור הרים ממוצא געשי בצורת כיפה ענקית, שפסגותיהם שעברו בלייה יוצרות את שרשרות וקבוצות האיים. מחוץ ל"קו אנדסיט" הפעילות הגעשית אינטנסיבית ביותר. שולי האוקיינוס מהווים טבעת של הרי געש מהפעילים בעולם, ולפיכך מכונה אזור זה "טבעת האש".

אזורים יבשתיים

האזור היבשתי הגדול ביותר הוא יבשת אוסטרליה. כ-3,200 ק"מ דרומית מזרחית לאוסטרליה מצוייה קבוצת האיים הגדולה של ניו זילנד. כמעט כל האיים הקטנים יותר של האוקיינוס השקט מצויים בין קווי הרוחב 30º צפון ו-30º דרום, החל בדרום-מזרח אסיה וכלה באי הפסחא. יתרת אגן האוקיינוס השקט נטולה כמעט לחלוטין אזורים יבשתיים. המשולש הגדול של פולינזיה המחבר את הוואי, אי הפסחא וניו זילנד כולל את שרשרות וקבוצות האיים קוק, איי מרקיז, סמואה, סוסייאיטי, טוקאלו, טונגה ואיי טואמוטו. צפונית לקו המשווה ומערבית לקו התאריך הבינלאומי מצויים איי מלנזיה שהגדול שבהם גיניאה החדשה. קבוצות איים חשובות אחרות במלנזיה כוללת את ארכיפלג ביסמארק, פיג'י, קלדוניה החדשה, איי שלמה וונואטו. איים באוקיינוס השקט הם מארבעה סוגים: איים יבשתיים, איים גבוהים, שוניות אלמוגים ומשטחי אלמוגים מורמים. איים יבשתיים מצויים מחוץ לקו אנדסיט וכוללים את גיניאה החדשה, איי ניו זילנד והפיליפינים. האיים הללו הם חלק מהיבשת הקרובה. איים גבוהים מקורם געשי וברבים קיימים עדיין הרי געש פעילים. ביניהם הוואי, בוגינוויל ואיי שלמה. הסוג השלישי והרביעי של האיים הם תוצאה של בניית האי מאלמוגים . שוניות אלמוגים הם מבנים נמוכים על גבי בזלת שנוצרה מזרימת לבה מתחת לפני הים. אחת המרשימות שבהם מצוייה לאורך החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה: "שונית המחסום הגדולה". רוב שוניות האלמוגים הם בתצורה האופיינית המכונה אטול. כל אי דומה לסוללה אלמוגית נמוכה בעלת צורה של טבעת מקוטעת, שרוחבה לעתים כמה עשרות מטרים ולפעמים כמה קילומטרים. לפרקים מתרחבת הסוללה ותופחת לאי בתוך הטבעת. בתוך הסוללה נמצאת הלגונה, בריכה פנימית של מי ים שעומקה כ-70-50 מטר בממוצע. לעתים קיימים איים נוספים בתוך הלגונה. איי טואמוטו שב"פולינזיה הצרפתית" מהווים את הריכוז הגדול ביותר של איים מסוג זה. סוג הנוסף של שונית אלמוגים נוצר כאשר משטחי אלמוגים מורמים. דוגמה: האי מקטה בקבוצת איי טואמוטו.

היסטוריה וכלכלה

גלי הגירה אנושית חשובים ארעו באוקיינוס השקט בתקופות קדומות, הבולט שבהם הגירת הפולינזים מטהיטי להוואי וניו זילנד. האירופאים הראשונים שראו את האוקיינוס השקט היו הספרדי ואסקו נוניאז דה באלבואה ב-1513 ואחר כך ע"י פרדיננד מגלן שחצה את האוקיינוס השקט בעת שהקיף לראשונה את כדור הארץ (1519-1522). ההשפעה הספרדית הייתה בולטת ביתרת המאה ה-16, כשספינות הפליגו מספרד לפיליפינים, גיניאה החדשה ואיי שלמה. במחצית המאה ה-16 השתלטו הספרדים על הפיליפינים (שנתכנו כך על שם פיליפ השני מלך ספרד). במהלך המאה ה-17 היו אלה ההולנדים ששלטו במסחר ובתגליות. אבל ינזון טסמן גילה את טסמניה ואת ניו זילנד. המאה ה-18 סימנה פרץ של מחקר ע"י הרוסים באלסקה והאיים האלאוטים, הצרפתים בפולינזיה, והבריטים בשלושת המסעות של ג'יימס קוק לדרום האוקיינוס השקט ולאוסטרליה, הוואי ולאזור הצפון מערבי של צפון אמריקה. התפשטות האימפריאליזם במהלך המאה ה-19 הביאה להשתלטות על רוב האיים שבאוקיינוס השקט על ידי המעצמות האירופיות (בעיקר צרפת ובריטניה). תרומות משמעותיות לידע האוקיינוגרפי התקבלו כתוצאה ממסעות המחקר של ה"ביגל" שעל סיפונה צ'ארלס דארווין בשנת 1830, האונייה הבריטית "צ'לנג'ר" בשנות ה-1870, והאוניות "טסקרורה" האמריקנית ו"גזל" הגרמנית. ב-1898 איבדה ספרד את הפיליפינים לארצות הברית בעת מלחמת ארצות הברית-ספרד. לתקופה קצרה במהלך מלחמת העולם השניה השתלטה יפן על רוב האיים. שבע עשרה מדינות עצמאיות קיימות באוקיינוס השקט: אוסטרליה, פיג'י, יפן, קיריבאטי, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, ניו זילנד, פלאו, פפואה גינאה החדשה, הפיליפינים, סמואה, איי שלמה, טייוואן, טונגה, טובאלו וונואטו. אחת עשרה מתוכן קיבלו עצמאות מאז 1960. באיי מאריאנה הצפוניים קיימים שלטון עצמי כשיחסי החוץ מנוהלים ע"י ארה"ב. איי קוק ונאו מנוהלים בצורה דומה ע"י ניו זילנד. איים אחרים הם בשלטון צרפתי, בריטי, יפני, אוסטרלי ואמריקני. אחת ממדינות ארצות הברית שוכנת באוקיינוס השקט (הוואי). ניצול אוצרות הטבע של האוקיינוס השקט ניתקל בקשיים עקב עומק האוקיינוס. נפט וגז טבעי מופקים במים הרדודים יחסית שמול חופי אוסטרליה וניו זילנד. פנינים נשלות לאורך החופים של אוסטרליה, יפן, גיניאה החדשה, ניקארגואה, פנמה והפיליפינים אף על פי שהכמות בירידה מתמדת. הנכס הגדול של האוקיינוס הוא הדגה. מי החופים של היבשות והאיים עשירים במליחים, סלמון, סרדינים, דגי חרב וטונה.
ב-1986 הכריזו קבוצות מדינות שבאזור האוקיינוס השקט הדרומי על האזור כאזור חופשי מאנרגיה גרעינית, כדי לעצור את הניסיונות שעשתה צרפת בפיצוץ פצצות אטום ולמנוע השלכת פסולת גרעינית לים.

ראו גם

- גאוגרפיה פיסית - מונחים

קישורים חיצוניים

- [http://library.thinkquest.org/15931/current.html אתר המוקדש לאוקיינוס השקט] קטגוריה:אוקיינוסים
- ja:太平洋 ko:태평양 simple:Pacific Ocean th:มหาสมุทรแปซิฟิก zh-min-nan:Thài-pêng-iûⁿ

אוסטרליה

אוסטרליה היא היבשת הקטנה ביותר בעולם, או האי הגדול ביותר בעולם - שטחה 7.7 מיליון קמ"ר בקירוב. שוכנת מדרום מזרח ליבשת אסיה. אוסטרליה היא היבשת היחידה הנשלטת כולה על ידי ישות מדינית אחת, הנקראת באותו שם. היא מחולקת לשש מדינות: ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. רוב אוכלוסיית אוסטרליה כיום לבנה, אך תושביה המקוריים הם כהי עור, ומכונים אבוריג'ינים. כיום האבוריג'ינים הם מיעוט ביבשת ומהווים קצת יותר מ-2 אחוזים מאוכלוסייתה.

היסטוריה

מניחים שאוסטרליה הייתה מיושבת לפחות 50,000 שנה, כאשר אבות האבוריג'ינים היגרו מדרום מזרח אסיה. האירופאים גילו את היבשת במאה ה-17, כאשר מספר משלחות מחקר ביקרו במקום. האנגלי הראשון שהגיע ליבשת הוא וילם דאמפיר (Willem Dampier) (בשנת 1688) וג'יימס קוק (James Cook) בשנת 1770. קוק תבע חזקה על שני שליש מהיבשת, למרות הוראות מפורשות של המלך ג'ורג' השלישי, לנהל מו"מ עם התושבים המקומיים לפני כל פעולה חד צדדית. דיווחו של קוק, שאוסטרליה לא מיושבת גרם ליסוד מושבת עונשין במקום, לאחר איבוד המושבות באמריקה (בשנת 1783). קפטן ומושל ארתור פיליפ יסד את המושבה של ניו סאות' וולס (New South Wales) בסידני ב-26 בינואר 1788. תאריך הגעת הצי הראשון הוכרז לאחר מכן כחג לאומי - יום אוסטרליה (Australia Day). המושבה "אדמת ואן דימן" (Van Diemen's Land) (כיום טסמניה) נוסדה בשנת 1803. יתרת השטח, מה שמוכר היום כמדינת אוסטרליה המערבית סופח בשנת 1829. בעקבות התפשטות הישוב הבריטי מושבות חדשות הוקמו בשטח היבשת : אוסטרליה הדרומית בשנת 1836, ויקטוריה ב-1851 וקווינסלנד ב-1859. מדינת הטריטוריה הצפונית נוסדה בשנת 1863 כחלק מהמושבה של אוסטרליה הדרומית. בין השנים 1855 - 1890 ששת המושבות הפכו בהדרגה לאוטונומיות, והשלטון המקומי דאג לרוב ענייניהם הפנימיים. הממשל הבריטי שמר לעצמו כמה זכויות, בעיקר במדיניות החוץ, הביטחון והספנות הבין לאומית. למרות הכלכלה האגררית, אוסטרליה נשארה מדינה אורבנית, כאשר הקהילות העיקריות נוצרו סביב סידני ומלבורן. בשנת 1880 מלבורן הייתה העיר השנייה בגודלה באימפריה הבריטית. המקום זכה גם לכינוי "גן העדן של הפועלים" ו"מעבדה לרפורמות סוציאליות", עם ההצבעה החשאית הראשונה בעולם, ותחת הממשלה הראשונה של המדינה שהורכבה ע"י מפלגת השמאל. ב-1 בינואר 1901, בתום תהליך שנמשך עשור שנים, התאחדו המושבות למדינה פדרלית אחת כדומיניון של האימפריה הבריטית. בשנת 1911 מחוז ה"טריטוריית הבירה האוסטרלית (Australian Capital Territory) הופרד ממדינת ניו סאות' וולס והעיר קנברה, השוכנת במחוז, הוכרזה כעיר הבירה של המדינה החדשה. למרות שאוסטרליה זכתה בעצמאות, הממשל הבריטי שמר לעצמו כמה תפקידים עד אשר הכרזת וסטמינסטר (Statute of Westminster) ביטלה את המצב הזה. האבוריג'ינים היו חסרי זכויות עד למשאל עם בשנת 1967, שהכיר בהם כאזרחים שווי זכויות והם קיבלו זכות הצבעה. אוסטרליה היא מלוכה פרלמנטרית, כאשר אליזבת השנייה היא ראש המדינה.

פוליטיקה

קהיליית אוסטרליה היא מלוכה חוקתית (constitutional monarchy) ומלכת אנגליה היא ראש המדינה הרשמית, היא מיוצגת ע"י המושל. לפי החוקה האוסטרלית תפקידי המלך הם טקסיים. למרות שלפי החוקה למושל יש כוח לא מבוטל, הוא כמעט ולא משתמש בו. בדרך כלל הזכויות האלה מוענקות לקבינט, שנבחר ע"י הפרלמנט ומתמנה ע"י ראש הממשלה. הפרדת הרשויות באוסטרליה דומה לישראלית עם ראשות מבצעת, מחוקקת ושופטת. עד קבלת חוק שיפוט חדש ב-1986 בית המשפט העליון של אוסטרליה היה בית המשפט העליון של בריטניה הגדולה ושימש בתור הפוסק הסופי. אחרי קבלת החוק, בית המשפט העליון של אוסטרליה הפך לפוסק הסופי בכל ענייני אוסטרליה. ראש הממשלה הוא כמעט תמיד ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. הפרלמנט מורכב משני בתים כאשר בית הנציגים (House of Representatives) הוא הבית התחתון עם 150 מושבים. הבית העליון הוא הסנאט עם 76 מושבים. כל מדינה מיוצגת ע"י 12 סנאטורים, ללא קשר לגודל. כל מחוז עצמאי מיוצג ע"י 2 סנאטורים. הבחירות לשני הבתים מתקיימות כל 3 שנים, כאשר בדרך כלל בוחרים כל פעם חצי מחברי הסנאט.

כלכלה

בהתחלה הצמיחה הכלכלית הייתה נמוכה והתבססה בעיקר על יצוא צמר. זה השתנה עם גילוי הזהב ב-1851 ומאז כריית המחצב הפכה לחלק חשוב בכלכלה המקומית. בסוף המאה ה-20 התקיים ביבשת אורח חיים מערבי משגשג על תל"ג הרביעי בגודלו לנפש בעולם המערבי. הכלכלה האוסטרלית עמדה יפה במיתון העולמי של תחילת המאה ה-21 ונמצאת בגידול מתמדת.

מדינות

המאה ה-20 אוסטרליה מחולקת ל-6 מדינות ו-2 מחוזות עיקריים. יש כמה מחוזות משניים, אך אין להם נציגות בפרלמנט. המדינות הן:
- ניו סאות' ויילס
- קווינסלנד
- טסמניה
- ויקטוריה
- אוסטרליה הדרומית
- אוסטרליה המערבית הטריטוריות הן:
- הטריטוריה הצפונית ( Northern Territory)
- מחוז הבירה (Australian Capital Territory)

גאוגרפיה

רוב היבשת היא מדבר או מדבר למחצה, וכ-40% מהשטח מכוסה בדיונות חול. רק בחלקים הדרום-מזרחיים ודרום מערביים יש מזג אויר טוב ואדמה שניתנת לעיבוד חקלאי. בחלק הצפוני שורר מזג אויר טרופי: בחלקו יערות גשם טרופיים, חלקו סוואנה וחלקו מדבר. שונית האלמוגים הגדולה (Great Barrier Reef) היא שונית האלמוגים הגדולה בעולם. אולורו, במרכז היבשת הוא המונולית הגדול בעולם.

החי והצומח

למרות שרוב היבשת צחיחה, נמצאים בה מינים רבים של חיות וצמחים. התפתחו ביבשת יצורים מאוד יחודיים, בגלל האופי המיוחד של היבשת, המשלב אזורים טרופיים עם אזורי מדבר והיותו מנותק משאר העולם במשך רב קיומו.

דמוגרפיה

רוב אוכלוסיית המדינה הם צאצאי המתיישבים של המאה ה-19 וה-20, רובם הגיעו מאנגליה ואירלנד. למרות שבהתחלה אוסטרליה הוקמה על מנת לשמש מושבת עונשין לפושעים (על גבי האנייה הראשונה אף היו מספר יהודים), מספר האסירים הבריטים קטן בהדרגה בין 1840 ל-1868. קדחת הזהב של סוף המאה ה-19 הביאה לגידול עצום באוכלוסייה, ושינתה את פני המדינה. (לדוגמא בין השנים 1850-1860 2% מאוכלוסיית אירלנד ובריטניה היגרה לאוסטרליה). בסוף המאה ה-20 גלי הגירה מיוון, איטליה ואסיה הביאו מתיישבים חדשים. האבוריג'ינים, התושבים המקוריים של אוסטרליה מהווים רק 2.2% מהאוכלוסייה על פי מרשם האוכלוסין של 2002. עם התארכות תוחלת החיים, האוכלוסייה האוסטרלית מזדקנת ולכן על מנת להתגבר על הבעיה יש להם אחת מתוכניות ההגירה הטובות בעולם. רוב הויזות ניתנות על פי בסיס של כישורים מקצועיים והשכלה. אזרחי ניו זילנד זכאים לויזה מיוחדת, המאפשרת להם לחיות ולעבוד באוסטרליה, למרות שכמובן אין להם את מלוא הזכויות האזרחיות. השפה המדוברת ביותר היא אנגלית, עם מספר מצומצם של אבוריג'ינים שמדברים בשפות האם ודור ראשון ושני של המהגרים שעדיין שומרים על שפת אמם. כ75% מהאזרחים מגדירים את עצמם כקתוליים או אנגליקניים. כמובן שפרט לזה יש מגוון רחב של אמונות ויש חופש פולחן לכל.

קישורים חיצוניים

- [http://www.haolam.co.il/dest/dest.asp?dest=aus אוסטרליה באתר העולם ברשת (מדריכי לונלי פלנט בעברית)] קטגוריה:יבשות קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אוקייניה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי ja:オーストラリア ko:오스트레일리아 simple:Australia

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות, כמו כן היא המלחמה היחידה שבה נעשה שימוש מבצעי בנשק גרעיני. המלחמה התנהלה בשתי חזיתות עיקריות: הראשונה והעיקרית שבהן היא האירופית שהשתרעה על רוב שטח אירופה, חלקים מאסיה בתחום ברית המועצות וחלקה הצפוני של אפריקה. השניהה היא החזית הפסיפית, שבה נלחמו בעיקר ארצות הברית ויפן. יפן]] תחילת המלחמה בפלישת גרמניה הנאצית בראשות היטלר לפולין ב-1 בספטמבר 1939. יומיים לאחר מכן עם הצטרפו בריטניה וצרפת למלחמה. המלחמה באוקיינוס השקט התחילה לאחר התקפה יפנית על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. המלחמה בחזית האירופית הסתיימה ב-8 במאי 1945 בשעה 23:50 - כשגרמניה נכנעה לכוחות הברית. בחזית האסיאתית הסתיימה המלחמה עם כניעתה של יפן לאחר שארצות הברית הטילה עליה שתי פצצות אטום: הפצצה על הירושימה - שקטלה כ-80 אלף איש, ולאחר שיפן עדיין לא נכנעה הוטלה פצצה נוספת על נגאסקי והביאה למותם של 100 אלף איש. יפן נכנעה ללא תנאים מוקדמים ב-15 באוגוסט 1945 וסיום המלחמה הרשמי בא עם חתימתה על מסמכי הכניעה ב-2 בספטמבר 1945, שש שנים לאחר תחילתה. בזמן המלחמה בוצע רצח עם שיטתי ע"י גרמניה ובנוסף נהרגו אזרחים רבים. מיליוני סינים וקוריאנים נטבחו ע"י יפן, רצח המונים בתוך ברית המועצות, הפצצת מטרות אזרחיות גרמניות ויפניות ע"י בעלות הברית והפצצת ערים של בעלות הברית ע"י גרמניה. כמות ההרוגים קשה לחישוב, אבל אפשר להגיד בבטחון רב שהוא עולה על 50 מיליון ואולי אף על 60 מיליון בני אדם (כ־2% אחוזים מאוכלוסית העולם דאז).

הצדדים במלחמה

מדינות העולם התחלקו לשלוש קבוצות: משני צדי המתרס נמצאו בעלות הברית ומעצמות הציר. בנוסף, הקבוצה השלישית כללה את המדינות הנייטרליות, כגון שוויץ, ספרד, פורטוגל ורוב מדינות אמריקה הלטינית.

בעלות הברית העיקריות

- בריטניה
- צרפת - לאחר הסכם שביתת הנשק ביוני 1940 יצאה צרפת מהמלחמה, אולם כוחות צרפתיים המשיכו להלחם לצד בעלות הברית במסגרת צרפת החופשית
- אוסטרליה
- ניו זילנד
- קנדה
- ארצות הברית (הצטרפה לאחר מתקפת היפנים על פרל הארבור)
- ברית המועצות (הצטרפה בעל כורחה עם פלישת גרמניה לרוסיה במבצע ברברוסה). עד אז נשארה מחוץ למלחמה, על פי הסכם ריבנטרופ מולוטוב, אם כי השתלטה על שטחים בפולין, פינלנד ועל הרפובליקות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה
- פולין - לאחר כיבוש פולין ב1939 הוקמה ממשלה פולנית גולה שהמשיכה להלחם לצד בעלות הברית.
- מדינות נוספות שנכבשו על ידי מעצמות הציר ופעלו בהם מחתרות דוגמת יוגוסלביה.

מעצמות הציר העיקריות

- גרמניה הנאצית
- איטליה הפשיסטית
- יפן
- הונגריה
- רומניה
- פינלנד
- בולגריה בחלק מן המדינות שכבשה גרמניה, היו גופים ששתפו פעולה עם הכובש הנאצי, ושלחו כוחות שנלחמו לצד גרמניה, במיוחד בחזית המזרחית. בין כוחות אלה ניתן למנות כוחות משלוח מצרפת של וישי, הולנד, בלגיה, ספרד וכן צבאות של רוסים ואוקראינים בפיקוד הגנרל אנדריי ולאסוב.

הרקע למלחמה

התקופה בין שתי מלחמות העולם הייתה רצופה בשינויים ותמורות בכל התחומים ברחבי העולם ובמיוחד במערך המדיני. אימפריות אחדות התרקו ואחרות עלו. בין האימפריות שהתפרקו אפשרות למנות את האימפריה העות'מנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית. האימפריה הבריטית נלחשה מאוד הלכה ושקעה. במקומן עלתה ארה"ב, האימפריה האוסית התפתחה לכדי ברית המועצות וגרמניה שיקמה את עצמה אחרי תבוסתה במלחמת העולם הראשנה. התגבר תהליך ההשתחררות של הקולוניות ממדינות אירופה. נחתם חוזה ורסאי בין המדינות שלחמו ולפיו גוף חדש הוקם על מנת לשמור על השלום ולקשר בין מדינות - חבר הלאומים. מדינות אירופה רצו לזכות באפשרות לשקם את כלכלתן ההרוסה וללקק פצעים של האבדות הכבדות שספגו במלחמה. בארצות הברית, לעומת זאת, התפתחה מגמה בדלנית.

סקירת המצב במעצמות

בריטניה קיצצה את כוחותיה הצבאיים ואת תקציב ההתחמשות שלה, בעקבות משברים כלכליים מבית, והלך רוח אנטי מלחמתי. צרפת בפחדה ממלחמה נוספת בעיקבות נחיתות מספרית מול גרמניה, השליכה את יהבה על אסטרטגיה הגנתית בבניית קו מאז'ינו המפורסם. הקו השתרע מהגבול עם איטליה (לאורך האלפים) והמשיך עד לגבול עם בלגיה (לא כלל את יער הארדנים). גרמניה הפכה למדינה דמוקרטית - רפובליקת ויימאר - לפי דרישת המעצמות המנצחות. צמחה התמרמרות נוכח החוזה ה"לא הוגן" לטענתם שהתבסס על 14 הנקודות של וילסון. החובות בהן שקעה גרמניה בעקבות הפיצויים שהתחייבה לשלם בחוזה ורסאי הביאו את גרמניה לשפל כלכלי נורא. בגרמניה שררה הרגשה שהיא מעולם לא הובסה במלחמה ושחוזה ורסאי אינו הוגן ונכפה עליה עקב "תקיעת סכין בגב" של הכוחות הדמוקרטיים במדינה. בנוסף לפיצויים הענקיים שהייתה צריכה לשלם גם הוטלו עליה הגבלות קשות כמו החזקת צבא קטן יחסית, הגבלת הצי הימי שלה ואיסור מוחלט על החזקת צוללות ומטוסים. בחוזה ורסאי גרמניה נאלצה גם לוותר על שטחים נרחבים בפולין, על חבלי אלזס ולוריין בצרפת , ועל אזור התעשייה של חבל הריין. מפלגה קטנה החלה לצמוח אחרי שחברה לנואם משלהב ובעל חזון בשם אדולף היטלר, שהצטרף למפלגה במקור על מנת לרגל אחריה למען הצבא. ב-1921 הפך היטלר לראש המפלגה הנציונל סוציאליסטית או בשמה המוכר יותר - המפלגה הנאצית. במשך 12 שנים הוא הוביל את המפלגה מארגון קטן וקיצוני, עד שבינואר 1933 הטיל עליו נשיא גרמניה הינדנבורג את הרכבת הממשלה. ב-27 בפברואר 1933 נשרף הרייכסטאג והיטלר ניצל את ההזדמנות כדי להוציא אל מחוץ לחוק את יריביו הפוליטיים, וכחודש לאחר מכן, ב-23 במרץ, ביטל את הדמוקרטיה בגרמניה והפך לשליט יחיד, פיהרר. השלטון הנאצי בגרמניה נהנה בשנים הראשונות מפופולריות רבה משום שהצליח לשפר את המצב הכלכלי, ונתפס כמי שמחזיר לגרמנים את כבודם הלאומי. ארצות הברית נקלעה ב-1929 לשפל הגדול עם קריסת הבורסה ב29 באוקטובר שפל שיצאה ממנו רק כעשר שנים לאחר מכן. ארצות הברית התכנסה אל תוך עצמה, האבידות ממלחמת העולם הראשונה יחד עם השפל הגדול גרמו למדיניות בדלנית שהתנגדה למעורבות במלחמה חדשה באירופה. איטליה שלחמה במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה", התאכזבה מההישגים הטריטוריאליים הדלים שבהם זכתה בחוזה ורסאי. הדבר גרם לעליית כוחות ימניים קיצוניים ובראשם המפלגה הפשיסטית שבראשה עמד מוסוליני. הפשיסטים פתחו במסע של טרור והפחדה שהגיע לשיאו במצעד על רומא ב-1922, בעקבותיו עלה מוסוליני לשלטון לאחר שהתבקש ע"י מלך איטליה להקים ממשלה. עד 1925 החמיר מוסוליני את הצנזורה, ביטל מפלגות, הוציא אל מחוץ לחוק תנועות, עד שנותר שליט יחיד. שלטון פשיסטי יצר בתחילה רגשות כבוד וגאווה שנטעה התנועה הפשיסטית באנשים. איטליה נחשבה למדינה הקולוניאליסטית החלשה ביותר, במיוחד נוכח איבוד שטחים באפריקה ל"פראים עם חניתות". מוסוליני השתלט ב-1936 על חבש והציג זאת בפני עמו כחידוש האימפריה במתכונת האימפריה הרומית מוסוליני הקדים את היטלר בעשור, ושימש לו השראה ומודל לחיקוי. ברית המועצות שנוסדה על חורבותיה של האימפריה הרוסית הוציאה את עצמה ממלחמת העולם הראשונה בעקבות המהפכה הבולשביקית באוקטובר 1917. ברית המועצות בהנהגת לנין מצאה את עצמה במלחמת אזרחים בין הצבא האדום בראשות טרוצקי לבין הצבא הלבן שהיה מורכב מכוחות רבים באזורים שונים כולל חילות משלוח גרמניים, בריטיים וצרפתיים. ברית המועצות נאלצה לוותר על שטחים ענקיים שהיו חלק מהאימפריה הרוסית, בפולין, פינלנד וברפובליקות הבלטיות. לאחר נצחון הצבא האדום מצאה את עצמה ברית המועצות מבודדת משאר העולם בגלל המשטר הקומוניסטי שלה. מתוך נסיון לזכות בהכרה עולמית שיתפה פעולה בצורה חשאית עם גרמניה באימון כוחות רגלים, בניית צוללות ובניית מטוסים. ב-23 באוגוסט 1939 הפסיקה תמיכה זו להיות סודית עם חתימת הסכם אי התקפה בין ברית המועצות וגרמניה. הסכם ריבנטרופ מולוטוב. ספרד נקלעה למלחמת אזרחים ב18 ביולי 1936 מלחמה זו שימשה כמעין מודל מיניאטורי למלחמת העולם. הצד של מדינות הציר יוצג ע"י פרנקו וכוחות בעלות הברית יוצגו ע"י מיליציות משלהם. מדינות שונות הזרימו כספים, חיילים וציוד לצדדים השונים בהתאם לאינטרסים שלהם. המלחמה נסתיימה ב-28 במרץ 1939 בנצחונו של פרנקו, שנשאר שליט יחיד עד מותו ב-1976. יפן: בשנות ה-30 של המאה ה-20 התערער השלטון ביפן, ומאז שלטו בה למעשה אנשי הצבא. ב-1931 יצא צבא יפן לכיבושים באסיה וכבש את קוריאה של היום, אזורים נרחבים במזרח סין, ושטחים רבים שהיום בשליטתן של וייטנאם, קמבודיה ואינדונזיה.

מדיניות החוץ של המעצמות

לאחר עליית הנאצים לשילטון החל היטלר מיידית להעביר את ראיית עולמה של המפלגה הנאצית אל תוך המציאות גם במדיניות החוץ:
- הפרת חוזה ורסאי: הפרה בוטה ופומבית של חוזה ורסאי (שבו ראה השפלה אישית וגזעית) החל בהגדלת הצבא מעבר לגודלו החוקי, בניית צוללות ומטוסים ועד הכנסת הצבא הגרמני לחבל הריין, המפורז על פי חוזה וורסאי.
- תוקפנות: חלק מרכזי בראיית העולם הנאצית התבססה על התפשטות טריטוריאלית (בעיקר מזרחה) הפעולות התחילו בסיפוח חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, סיפוח צ'כוסלובקיה כולה וסיפוח אוסטריה, האנשלוס (צעד זה היה בהסכמה). רמז לתוקפנות העתידית שלו נתן היטלר כבר ב1933 כאשר פרש מחבר הלאומים ב14 באוקטובר. בשנים אלו שררה בבריטניה וצרפת מדיניות ההבלגה שגרסה שחוזה ורסאי היה הגזמה ושיש להקל על גרמניה, לכן העלימו עין מבניית צבאו וכניסתו לחבל הריין. בנוסף אנגליה וצרפת רצו ככל האפשר להימנע ממלחמה אחרי הטראומה של מלחמת העולם הראשונה, ולכן "הקריבו" בשם ה"שלום האירופי" את חבל הסודטים (בטענה שרוב האזרחים שם הם אזרחי גרמניה), ואחר כך הסכימו בדיעבד עם צ'כוסלובקיה כולה. באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 פיתחו שלושת מעצמות הציר שאיפות טריטוריאליות נרחבות:
- גרמניה אשר שאיפתה הייתה מרחיקת לכת ביותר כפי הנראה ואשר שאיפתה הייתה מעוגנת בחזון הפוליטי של המפלגה הנאצית שאפה להתרחב על רוב אירופה כאשר במערב שאפה להתרחב עד בריטניה וספרד (לפי תורת הגזע האנגלים הם קרובים של הגזע הארי ולכן הם זקוקים רק לחינוך מחדש ולא לשעבוד או להכחדה מוחלטת). מזרחה במסגרת ה"אנשלוס" - שאפה להתרחב עד לגבול עם רוסיה וכפי הנראה ממבצע ברברוסה לפחות עד מוסקבה ואפילו הלאה אל תוך אסיה.
- איטליה פנתה דרומה - היא שאפה להשתלט על אגן הים התיכון (מדינות הבלקן, יוון, טורקיה, לבנון וארץ ישראל), צפון אפריקה (מצרים, לוב, אלג'יריה, מרוקו) ואף היו לה תוכניות לגבי אגן הים האדום (אתיופיה וסודן).
- התפשטות יפן התגברה מתוך שאיפתה לנגוס מהאימפריות הקולוניאליסטיות עשירות המחצבים והמתפוררות של צרפת ואנגליה בדרום מערב אסיה (סין, הודו, אינדונזיה והודו-סין).

לפני פרוץ המלחמה

מיד לפני פרוץ המלחמה המצב לא נראה מעודד עבור בעלות הברית לעתיד. מדינת גרמניה הנאצית השתרעה בנוסף לשטחה שלה גם על אוסטריה וצ'כוסלובקיה. משטרים טוטאליטרים עלו במדינות רבות בין שתי מלחמות העולם (לכולם תרמו משברים כלכלים ופוליטיים שנבעו עוד ממלחמת העולם הראשונה) ובהן ברית המועצות, איטליה, ספרד, גרמניה, אוסטריה ויפן. המעצמות האירופאיות היחידות שהיו באופן גורף מנגד היו אנגליה וצרפת, וגם הן היו שקועות במלחמות פנימיות, מדיניות הבלגתית ובדלנית, ומשברים שונים.

מהלך המלחמה

מפאת היקף המידע מהלך המלחמה פוצל למספר ערכים על פי השלבים או הזירות העיקריות במלחמה. קישורים לערכים האלה נמצאים בתיבה שבסוף ערך זה. בנוסף ישנם ערכים העוסקים בפן הלא לחימתי של המלחמה:
- פעילות דיפלומטית במלחמת העולם השנייה
- פעילות מודיעינית במלחמת העולם השנייה
- פיתוחים טכנולוגיים במלחמת העולם השנייה

מודיעין וקשרים במהלך מלחמת העולם השנייה

למודיעין היה תפקיד מכריע במהלך מלחמה זו. מקורם של השירותים החשאיים של ארה"ב במלחמה זו. בין פעולות המודיעיניות החשובות אפשר למנות את שבירת קוד מכונת האניגמה ע"י הבריטים, התקפת הפתע של היפנים על פרל הרבור, הכיתור של הארמיה ה-6 של גרמניה בסטלינגרד, הפלישה לנורמנדי וידיעה שהיפנים לא מתכוונים לתקוף את ברה"מ בגבולה המזרחי, ידיעה שאפשרה לסטאבקה להעביר עשרות דיביזיות רעננות לחזית המערבית ולהכריע את הכף בשלבים הקריטיים של המלחמה. בין הקשרים החשובים אפשר למנות את קשר ה-20 ביולי במהלכו ניסו כמה קציני מטה גרמני להתנקש בחייו של היטלר.

תוצאות המלחמה

עם סיום המלחמה התחילו להבין את גודל הזוועות שקרו, החלו במלאכת העמדתם לדין של פושעי המלחמה ובתהליך שיקום של הצדדים וניסיון להביא לשלום עולמי למשך שנים רבות. בעיר נירנברג הוקם בית הדין הבינלאומי שהעמיד לדין (במשפטי נירנברג) את ראשי המשטר הנאצי על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. רבים מראשי המשטר הנאצי ניסו לברוח ולהסתתר, ורק חלקם נתפסו והועמדו לדין. כתוצאה מהמלחמה נפתח עידן חדש של שתי מעצמות גדולות העוינות זו לזו - ברה"מ וארה"ב - המלחמה הקרה. הוקם ארגון האומות המאוחדות הכולל נציגים מכל מדינות העולם.
- שיקום גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה
- שיקום יפן לאחר מלחמת העולם השנייה

ראו גם

- נשק במלחמת העולם השנייה
- חללים במלחמת העולם השנייה על פי מדינה
- כליאת היפנים בארצות הברית
- אלוף הפלות (Ace)

קישורים חיצוניים

- איתן גוטמן, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/pacificwar.html המלחמה באוקיאנוס השקט]
- קטגוריה:מלחמות ja:第二次世界大戦 ko:제2차 세계 대전 ms:Perang Dunia II simple:World War II th:สงครามโลกครั้งที่สอง

אנגלית

אנגלית (English) היא אחת השפות המדוברות ביותר בתבל, ולדעת רבים היא השפה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בימינו. מאות מיליוני בני אדם מוגדרים כדוברי אנגלית, בין כשפת אם ובין כשפה שנייה (מספר דוברי מנדרינית וספרדית גדול יותר, כנראה). התפשטותה של השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית וכשזו דעכה, גדלה חשיבותה עקב התעצמותה של ארצות הברית, מבחינה צבאית, מדעית, כלכלית ותרבותית. אנגלית היא שפתן הרשמית של אנגליה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בארצות הברית, לעומת זאת, אין כל שפה רשמית, הגם שהשפה האנגלית משמשת את מרבית תושביה ואף את הממשל האמריקני, יותר מכל שפה אחרת. בניתוח התפתחות השפה לאורך השנים, נוהגים להבחין בין ארבעה שלבי התפתחות עיקריים, גם אם ה"גבולות" ביניהם אינם חדים:
- אנגלית עתיקה (Old English). מבחינות מסויימות, זו דומה יותר לשאר שפות הגרמאניות העתיקות (דוגמת גוטית ואיסלנדית עתיקה) מאשר לאנגלית מודרנית; דוברי אנגלית מודרנית כמעט ולא יכולים להבין אנגלית עתיקה.
- אנגלית תיכונה (Middle English). זו הייתה שפתו של המשורר ג'פרי צ'וסר, מחבר "מעשיות קנטרברי" (The Canterbury Tales) ומי שנחשב למייסד השירה האנגלית. בשלב זה כבר ניכרת ההשפעה של הכיבוש הנורמני.
- אנגלית מודרנית מוקדמת (Early Modern English). זו הייתה שפתו של שייקספיר. השוני בין אנגלית זו ובין האנגלית המודרנית יכול להזכיר לכמה את השוני בין העברית בה כתוב התנ"ך ובין העברית המדוברת כיום.
- אנגלית מודרנית (Modern English).

שינויים בדקדוק

במהלך התפתחות האנגלית עברה השפה תהליך מסיבי של סינקרטיזם מורפולוגי. הבחנות שהיו קיימות בשפות הגרמאניות, ובפרט באנגלית עתיקה, אבדו. בין ההבחנות שאבדו ניתן למנות את חלוקת שמות העצם למינים (בגרמנית, לדוגמה, עדיין נותרו אותם השלושה: זכר, נקבה ונאוטרום) והבחנה ביחסות (בגרמנית קיימות עדיין אותן ארבעת היחסות: נומינטיב, גנטיב, אקוזטיב ודטיב). באופן מוגבל, נותר הבדל בין סימון שייכות (מסומן ב־s באנגלית מודרנית, ומקורו בגנטיב הקדום) לצורה שאינה מסמנת שייכות. גם נטיית הפועל הופשטה. באנגלית עתיקה הפועל נטה בכמה וכמה צורות, לפי הזמן, המין, המודוס, הגוף, וכו'. חשוב לציין שגם אם המורפולוגיה הפעלית עברה פישוט, הרי שהבחנות חדשות נוספו בצורה פריפרסטית; כך לדוגמה הניגוד עבר:לא-עבר (הלא-עבר כיסה, מבחינת המשמעות, גם את ה"עתיד", באופן שמזכיר את המצב בגרמנית) השתנה לעבר:הווה:עתיד, כשהמסמן של ה"עתיד" הוא פריפרסטי: בעזרת will/shall. המעבר מצורות סינתטיות, שבהן ההבחנות הדקדוקיות מסומנות בגבול ה"מילה", לצורות פריפרסטיות, בהן ההבחנות מסומנות בעזרת "מילים" נפרדות, הוא מאפיין כללי חשוב של חלק גדול מהשינויים שהתרחשו בשפה האנגלית. באנגלית עתיקה עוד נשארה ההבחנה יחיד:זוגי:רבים (בדומה ל"דקה:דקותיים:דקות" בעברית), שהפכה ליחיד:רבים ברוב השפות ההודו-אירופיות, במקומות מעטים (כך בכינויי־הגוף). ההבחנה הזו, המורפולוגית, אבדה לגמרי באנגלית מודרנית. עדיין אפשר להביע דבר דומה, בחלק מהמקרים, בעזרת צורה פריפרסטית, you two לדוגמה. אנלוגיה התרחשה בהבחנה בין צורת היחיד וצורת הרבים (משאבדה ההבחנה ביחסות וצמצום הבחנת המספר ליחיד:רבים, זו ההבחנה המורפולוגית העיקרית שבשם העצם). הצורה הנפוצה ביותר באנגלית מודרנית היא בניגוד אפס:s, כך שצורת היחיד מסומנת בהעדר סיומת, וצורת הרבים מסומנת בסיומת s (כאשר יש יחסי אלומורפיה בין המסמנים בכתיבה ובדיבור, לפי הצליל שבסוף המילה. כך boys נהגה boyz, וצורת הרבים של box היא boxes ולא boxs). צורות אחרות, שאינן ב־s, קיימות במספר מילים; חלקן משמרות צורה אנגלית עתיקה יותר (כך ב־man:men (באנגלית עתיקה: man/mon:men) וב־ox:oxen (באנגלית עתיקה: oxa:oxan)) וחלקן מקורן זר (כך criterion:criteria, מיוונית). לכינויי הרומז / התווית המיידעת se באנגלית עתיקה היתה נטיה ענפה: לפי מין, מספר ויחסה. מאוחר יותר כבר התקבע תפקידו כתווית מיידעת ונטייתו צומצמה ל־the בלבד. בגרמנית, לשם השוואה, עדיין קיימות למקבילה שלו צורות רבות: der, die, das, den, des, dem. למעשה, הבחנות של הביטוי השמני כולו מסומנות בגרמנית בתווית בלבד לפעמים. הפונולוגיה האנגלית עשירה יחסית, ומספר התנועות בה רב. האורתוגרפיה של האנגלית המודרנית לא משקפת את צורת ההיגוי בפועל: היא מתאימה לשלבים קדומים יותר בשפה, כך ששינויים פונולוגיים שהתרחשו לא משתקפים בכתב.

מקורו של אוצר המילים

בשל הכיבוש הנורמאני, שהשפעתו על השפה האנגלית היתה רבה מאוד, מילים רבות ממקור לטיני/צרפתי נכנסו לשימוש בשפה. זהו תהליך מאוד נפוץ כשיש שפה בעלת־השפעה, שנחשבת לבעלת פרסטיז' "גבוה" יותר (במקרה דנן: לטינית וצרפתית), וכשיש שפה מקומית שנחשבת לבעלת פרסטיז' "נמוך" יותר (אנגלית עתיקה), שחלק גדול מאוצר המילים יגיע מהשפה בעלת הפרסטיז' הגבוה, ועיקר הדקדוק יגיע מזו בעלת הפרסטיז' הנמוך. כך עיקרו של הדקדוק האנגלי הוא גרמאני, וחלק גדול מאוצר המילים בו הוא ממקור רומאני. בדיקה ממוחשבת שעשו Finkenstaedt ו־Wolff בשנת 1973 על־פי 80,000 מילים מהמהדורה השלישית של מילון אוקספורד המקוצר הניבה את התוצאות הבאות בנוגע למקורן של המילים באנגלית:
- 28.3%: צרפתית, כולל צרפתית עתיקה ואנגלו-צרפתית.
- 28.24%: לטינית, כולל מינוח מדעי וטכני.
- 25%: שפות גרמאנית; אנגלית עתיקה ותיכונה, איסלנדית עתיקה, הולנדית
- 5.32%: יוונית.
- 4.03%: לא צויין מקור.
- 3.28%: מילים שנגזרו משמות פרטיים.
- 1%: שפות אחרות. חשוב לציין שבדיקה כזו היא בעייתית מבחינה מדעית, מעצם הבעיה שבהגדרת "מילה" כיחידה (לדוגמה: האם ה"מילים" הבאות מהוות את אותה המילה? divide, dividable, undividable). עם זאת, אפשר לראות כאן את החלוקה בקווים כלליים: בכל מקרה אי־אפשר להטפל למספרים מדוייקים. למושגים רבים מאוד באנגלית קיימת מילה שמקורה גרמאני ומילה שמקורה רומאני. באופן כוללני, המילים הגרמאניות קצרות יותר, ונחשבות לפחות פורמאליות, בעוד שאלו הרומאניות ארוכות יותר, מורכבות יותר (פריקות, מתחלקות לחלקים ברורים יחסית), ונחשבות כ"גבוהות" יותר (בדומה לתפקידן של מילים לועזיות בעברית בת־ימינו). נבחן לדוגמה את האטימולוגיה של כמה מילים אנגליות, ומקבילות זרות:
- heart, לב. מ־heorte באנגלית עתיקה, מ־khertan
- בפרוטו גרמאנית (כך hairto בגוטית ו־Herz בגרמנית, לדוגמה), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר kerd
- "לב". במקביל למילה heart, שמקורה גרמאני, קיימות מילים נוספות מאותו מקור הודו־אירופי, דוגמת courage (מ־corage בצרפתית עתיקה) ו־cardiac (מ־kardiakos ביוונית, דרך cardiacus בלטנית).
- foot, כף רגל. מ־fot באנגלית עתיקה, מ־fot
- בפרוטו גרמאנית (כך fotus בגוטית ו־Fuß בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר ped
- "כף רגל". במקביל ל־foot, קיימות לדוגמה tripedal (מלטינית) ו־octopus (מיוונית, דרך הלטינית).
- book, ספר. מ־boc באנגלית עתיקה, מ־bokiz
- בפרוטו גרמאנית (כך Buch בגרמנית), במקור ממשמעות של "עץ אשור" (עליו נכתבו אותיות, ומכאן: ספר), כמו במילה האנגלית beech, מאותו מקור קדום. מהמילה הלטינית liber "ספר" ומילים קרובות אליה הגיעו מילים כמו library.
- water, מים. מ־wæter באנגלית עתיקה, מ־watar
- בפרוטו גרמאנית (כך wato בגוטית ו־Wasser בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר wed
- "מים, רטוב". במקביל קיימות מילים זרות, כמו אלו המתחילות ב־-hydr מיוונית (מאותו מקור הודו־אירופי wed
- ), ואלו שקשורות ל־aqua בלטינית.

דיאלקטים

בראיה כוללנית, בין הדיאלקטים של האנגלית קיימים:
- אנגלית אמריקנית
- אנגלית בריטית
- אנגלית אוסטרלית
- אנגלית קנדית
- קטגוריה:שפות גרמאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:אנגליה קטגוריה:קנדה קטגוריה:ארצות הברית קטגוריה:אוסטרליה als:Englische Sprache ja:英語 ko:영어 ms:Bahasa Inggeris simple:English language th:ภาษาอังกฤษ zh-min-nan:Eng-gí

דצמבר

דצמבר הוא החודש השנים-עשר (האחרון) בלוח השנה הגרגוריאני. שמו נובע מהמלה הלטינית decem, שפירושה "עשר", משום שהוא היה החודש העשירי בלוח השנה של הרומאים, שהתחיל במרץ. דצמבר הוא חודש סתווי ברובו וחורפי בחלקו בחצי הכדור הצפוני ואביבי ברובו וקיצי בחלקו בחצי הכדור הדרומי. בכל שנה, חודש דצמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ספטמבר. בדצמבר 31 ימים.

Category:חודשים לועזיים als:Dezember ja:12月 ko:12월 ms:Disember simple:December th:ธันวาคม

ישראל

מדינת ישראל (בערבית: דאולת איסראיל دولة إسرائيل) היא דמוקרטיה פרלמנטרית הנמצאת במזרח התיכון, לחוף הים התיכון. ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון מזרח ובלבנון בצפון.

היסטוריה

לקראת הקמת המדינה

ראשית ההיסטוריה של מדינת ישראל נעוצה בתופעה שהתרחשה בסוף המאה ה-19, שכללה הקמת תנועות לאומיות יהודיות, בעיקר בקהילות היהודיות של מזרח אירופה, והתעוררות יהודים ברחבי העולם לעלייה לארץ ישראל. להתעוררות זו קדמו מספר הוגי דעות יהודים הנחשבים למבשרי הציונות. בין הוגי הדעות האלה נמנים רבי יהודה שלמה אלקלעי, משה הס, הרב צבי הירש קלישר, יהודה לייב פינסקר, ומשה לייב לילינבלום, אשר פרסמו ספרים ומאמרים שטענו כי הקמת מדינה יהודית היא הפתרון למצוקתו של העם היהודי. פינסקר כינה זאת אוטואמנציפציה, כלומר "שחרור עצמי" של היהודים בלא תלות ברשויות נכריות. את ההתעוררות הלאומית היהודית מייחסים בדרך-כלל לשורה של שינויים משמעותיים שחלו במבנה המדיני של אירופה. שינויים אלה כללו גם שינוי במעמד היהודים - שוויון זכויות ליהודים כפרטים מחד ("אמנציפציה"), אולם החלשה ואף ביטול של האוטונומיה הקהילתית שנהנו ממנה מאידך. התגברות העלייה לארץ התאפשרה בזכות שינויים שהתחוללו בארץ ישראל עצמה - שינויים במדיניות האימפריה העותומנית, שיפור הדרגתי באמצעי התחבורה, וכן יוזמות של יהודים בארץ ישראל ובעולם להקמת יישובים יהודיים חדשים בארץ. דוגמאות בולטות לעלייה יהודית מאורגנת לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 הן עליית חובבי ציון מקהילות תחום המושב (מערב רוסיה, ליטא, פולין ומערב אוקראינה), ועליית יהודים מתימן, המכונה "אעלה בתמ"ר" בשנת 1881. הרעיון להקמת "מדינת היהודים" קרם עור וגידים וקיבל את החותם הסופי והממשי שלו על־ידי בנימין זאב הרצל, שנחשב אבי הציונות המדינית. הרצל טרח רבות להשגת הכרה בין-לאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל. ספרו המפורסם "מדינת היהודים", שיצא לאור בשנת 1896, הוא מניפסט שטוען בזכות הקמת מדינה ליהודים, ומפרט את אופיה ואת האמצעים הנדרשים להקמתה. הספר נכתב בגרמנית, אולם תורגם לשפות רבות נוספות, ביניהן יידיש ועברית. הרצל ייסד למעשה את התנועה הציונית כארגון מסודר ומוכר, ויזם את הכינוס הראשון שלו בעיר באזל בשוויץ בשנת 1897. כינוס זה, שכונה הקונגרס הציוני היה הראשון בסדרה של קונגרסים שכונסו מדי שנה או שנתיים ועסקו באמצעים להקמת המדינה, לביסוס היישוב היהודי בארץ, בהפצת הרעיון הציוני בקהילות יהודיות בעולם ובמגעים עם שלטונות זרים לשם קידומו. עד מהרה החלו לקום מוסדות ציוניים בקהילות השונות בעולם, והתרחשו גלי עליה לארץ שחיזקו את היישוב היהודי בארץ. בעקבות הקונגרס הציוני הראשון הקימה התנועה הציונית את ההסתדרות הציונית העולמית, מוסד ששימש ארגון-גג לארגונים הציוניים ברחבי העולם. ההסתדרות הציונית החלה בהקמת תשתיות לייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל: רכישת קרקעות בארץ באמצעות קרן מיוחדת - הקרן הקיימת לישראל, הקמת מוסדות פיננסיים כגון בנק אנגלו פלשתינה וקרן היסוד, ניהול מדיניות חוץ והכוונה ועזרה להתיישבות היהודית בארץ ישראל. ההצלחה המשמעותית הראשונה של ההסתדרות הציונית בתחום מדיניות החוץ היה פרסום הצהרת בלפור בשנת 1917, שבה הצהירה ממשלת בריטניה שהיא "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל". ההצהרה הפכה משמעותית ביותר בעקבות כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. על סמך הצהרה זו קיבלה בריטניה מחבר הלאומים מנדט לשליטה על ארץ ישראל, שהותנה בהקמת גוף יהודי שייעץ לבריטים בעניינים הקשורים לבית הלאומי היהודי. גוף זה אכן הוקם וזכה לשם הסוכנות היהודית. עם הקמתה, הפכה הסוכנות את היישוב היהודי בארץ ישראל ל"מדינה בדרך", כאשר כמעט כל המאפיינים של מדינה מופיעים בזה אחר זה: מדיניות וכוחות ביטחון, מדיניות חוץ ופנים, כלכלה וכו'. מידת השליטה של הנהגת היישוב על אלמנטים אלה עדיין לא הייתה מוחלטת, אך הנהגת היישוב תיפקדה עד להכרזת המדינה כממשלה לכל דבר, מה שהקל על המעבר משלטון זר לעצמאות. באביב 1947 מינתה עצרת האו"ם ועדה שתבדוק את שאלת ארץ ישראל ותביא את המלצותיה לפיתרון. ב־29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח) נערכה הצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה כפי שהובאה על ידי הועדה, 33 מדינות תמכו, 13 התנגדו ו־10 נמנעו. היישוב העברי קיבל את ההחלטה, בעוד שמדינות ערב ותושבי הארץ הערבים דחו אותה והחליטו לסכל אותה בכוח.