:: wikimiki.org ::
| ניו יורק |
ניו יורק
ניו יורק היא העיר הגדולה ביותר בארצות הברית; הכינוי שלה הוא התפוח הגדול.
שמה המלא באנגלית הוא: New York City ובקיצור NYC, כדי להבדיל בינה לבין המדינה ניו יורק, שבה היא נמצאת.
במובנים רבים זוהי אחת הערים החשובות בעולם. זוהי העיר החשובה ביותר בעולם מהבחינה הכלכלית, ומשמשת בפועל כמרכז הכלכלי של העולם המערבי. זוהי גם אחת הערים החשובות בעולם מבחינה תרבותית.
מטה האומות המאוחדות, נמצא גם הוא בניו יורק, מה שהופך אותה, במידה מסוימת, ל"בירת העולם".
ניו יורק היא גם העיר היהודית הגדולה בעולם, וקרוב לשלושה מליון יהודים מתגוררים בה.
העיר ניו יורק הוקמה על ידי מתיישבים הולנדיים במאה ה-17 ושמה המקורי היה ניו אמסטרדם. צחוק הגורל הוא שהאי מנהטן, שטח הקרקע היקר בעולם, נקנה בפרוטות ממש: בארכיון הלאומי של האג שמור מסמך המעיד כי את האי רכשו ההולנדים מן האינדיאנים, תושביו הקדומים. את הקרקע קנה אדם בשם פיטר מינואיט ששילם תמורתה צרור חרוזים ומעט קישוטים ששוויים כמה עשרות שקלים בימינו.
היסטוריה
טופוגרפיה ואקלים
שקלים
העיר ניו יורק ממוקמת על ארכיפלג של איים לחוף האוקיאנוס האטלנטי.
העיר נבנתה על שלושה איים עיקריים - מנהטן, האי סטטן ולונג איילנד (האי הארוך), וכן על היבשה.
נהר ההדסון העובר לאורך העיר הינו למעשה נהר גאות המפריד בין מדינת ניו יורק לניו ג'רסי.
מבנה האיים שעליהם נמצאת ניו יורק שונה בידי בני אדם שיבשו חלקים מן הים על מנת להגדיל את שטחי הנמל.
בשל הקירבה לים השינויים בטמפרטורות בניו יורק הינם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ויכול להגיע לגובה של 30 ס"מ. באביב הטמפרטורות משתנות בין 15 - 30 מעלות צלסיוס. הקיץ חם מאד ולח והטמפרטורות נעות בין 25 - 32 מעלות צלסיוס, אף שקרה והטמרפטורות עלו ל - 38 מעלות צלסיוס.
במידה ובשל התחממות כדור הארץ יעלו פני הים, יוצפו חלקים גדולים מהעיר.
שטח העיר הינו 1,214.4 קמ"ר מתוחם 785.6 קמ"ר הינם שטחי יבשה, ו-428.8 קמ"ר הינם מקווי מים (35.31%).
שלטון מקומי
רבעים בעיר
התחממות כדור הארץהעיר בנויה מחמישה רבעים, שכל אחד מהם הוא גם מחוז במדינת ניו יורק.
הערה: מספרי התושבים מעודכנים לשנת 2000
- מנהטן - Manhattan, עם אוכלוסיה בת כ- 1,500,000 תושבים
- ברונקס - Bronx, עם אוכלוסיה בת כ- 1,300,000 תושבים
- ברוקלין - Brooklyn, עם אוכלוסיה בת כ- 2,500,000 תושבים
- קווינס - Queens, עם אוכלוסיה בת כ- 2,200,000 תושבים
- האי סטייטן - Staten Island, עם אוכלוסיה בת כ- 450,000 תושבים
לעיר ניו יורק מרכז עתיד שמטרתו השפעה על העתיד העירוני באמצעות מחקר והשפעה על מדיניות ציבורית.
ראשי עיריית ניו יורק:
- מייקל בלומברג (ראש העיריה הנוכחי)
- רודי ג'וליאני
- דייויד דינקינס
- אד קוץ'
- אברהם בים
- פיורלו לה גוארדיה
דמוגרפיה
פיורלו לה גוארדיה
בסקר שנערך בשנת 2000 עלה כי בעיר ניו יורק 8,008,278 תושבים, 3,021,588 בתי אב ו- 1,852,233 משפחות. צפיפות האוכלוסין הינה 10,194.2 נפשות/לקמ"ר.
מספר התושבים בעיר גדל במיליון בין השנים 1940 ו-2000. בעיר ניו יורק מספר תושבים הגדול מ- 39 ממדינות ארצות הברית גם יחד. בעיר כפול ממספר התושבים בעיר השנייה בגודלה בארצות הברית - לוס אנג'לס ופי 27 יותר תושבים מאשר בעיר השנייה בגודלה במדינת ניו יורק - באפלו.
אם כל אחד מרבעי העיר ניו יורק היתה עיר עצמאית אזי היתה ברוקלין העיר השלישית בגודלה בארצות הברית, קווינס - הרביעית, מנהטן - השישית, בורנקס - התשיעית, והאי סטטן - ה-42 בגודלה מבין ערי ארצות הברית.
השכלה
מכללות ואוניברסיטאות
כעיר ניו יורק פועלת מערכת האוניברסיטאות של אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) - האוניברסיטה העירונית הגדולה ביותר בארצות הברית. לאוניברסיטת העיר ניו יורק מבנים בכל חמשת הרבעים של העיר.
בעיר מצוייות גם אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת פורדהאם ואוניברסיטת ניו יורק הידועות במקצועיותם בכל רחבי העולם, וכן בית הספר ג'וליארד - מבית הספר למוסיקה הידועים בעולם.
במנהטן נמצאים אוניברסיטת רוקפלר והמכללה הרפואית וייל קורנל וכן מרכז מחקר הסרטן סלואון קייטרינג הנחשבים למובילי המחקר הרפואי בעולם.
כמו כן נמצאים בניו יורק אוניברסיטת ישיבה ומכללת הרפואה על שם אלברט אינשטיין.
בתי החולים בעיר משמשמשים אף הם כמוסדות מחקר רפואיים מן הדרגה הראשונה, הידוע בהם הוא המרכז הרפואי מאונט סיני.
בתי ספר
בעיר ניו יורק קיים מערך החינוך הציבורי הגדול ביותר בארצות הברית. למעלה ממיליון תלמידים לומדים ב- 1,200 בתי הספר בעיר. כמו כן בעיר כ- 1,000 בתי ספר פרטיים (הן חילוניים והן דתיים).
ראו גם:
- מכללות ואוניברסיטאות העיר ניו יורק
קו הרקיע של ניו יורק
לעיר ניו יורק יש אחד מקווי הרקיע הידועים בעולם. בשל הצפיפות בעיר ובשל עלות הקרקע הגבוהה התפתחה העיר במרכזה לגובה, ובעיר הצטברו מספר רב מאד של בנייני מגורים ועסקים. למעשה מהווה קו הרקיע של ניו יורק שלושה קווי רקעי - קו הרקיע של מידטאון מנהטן (מרכז מנהטן), קו הרקיע של דאונטאון מנהטן וקן הרקיע של דאונטאון ברוקלין.
באיזור מידטאון (מרכז) מנהטן מצויים כמה מהבניינים הידועים בעולם - בניין אמפייר סטייט, בניין קרייזלר ומרכז רוקפלר.
באיזור דאונטאון מנהטן היו מצויים בעבר מגדלי התאומים אשר נהרסו בפיגועי ה-11 בספטמבר. כיום הולך ונבנה במקום מגדל פרידום - "מגדל החירות".
לעיר ניו יורק יש היסטוריה של בנייה לגובה. בעיר עשרה ביניינים שונים, אשר כל אחד מהם החזיק בתואר "הבניין הגבוה בעולם" במועד זה או אחר בהיסטוריה. חלקם נהרסו במהלך השנים. הבניין הראשון שנשא תואר זה היה בניין ניו יורק וורלד שנבנה ב- 1890. לאחר מכן החזיקה העיר ניו יורק בתואר "העיר עם הבניין הגבוה בעולם" במשך 75 שנים רצפות - בניין פארק רו נשא בתואר החל משנת 1899, ומרכז הסחר העולמי 1 נשא בתואר עד שנת 1974 עת נבנה מגדל סירס.
מגדל סירס
אתרים בעיר ניו יורק
אתרי תיירות
- כיכר טיימס, פסל החירות, בניין האומות המאוחדות
מוזיאונים
בניין האומות המאוחדות]
- אי אליס, המוזיאון האמריקאי לאומנות עממית, המוזיאון האמריקאי לקולנוע, המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע ופלנטריום היידן, המוזיאון היהודי של ניו יורק, מוזיאון אינטרפיד, מוזיאון ברוקלין, מוזיאון דל בריו, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, הקלויסטרס - מוזיאון לאומנות ימי הביניים, מוזיאון העיר ניו יורק, מוזיאון ויטני לאומנות אמריקאית, מוזיאון ז'אק מרשיי לאומנות טיבטית, מוזיאון נגוצ'י, מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, מוזיאון קווינס לאומנות, מוזיאון קופר יואיט לעיצוב, המוזיאון לאמנות מודרנית (מומה).
למוזיאונים נוספים ראה: מוזיאוני העיר ניו יורק.
מוזיאוני העיר ניו יורק]
פארקים וגנים בוטניים
- הגנים הבוטניים של ברוקלין
- הגנים הבוטניים של ניו יורק
- סנטרל פארק - הפארק המרכזי
- פארק ואן קורטלנד
מבנים בעלי חשיבות
- בניין אמפייר סטייט
- בניין מט לייף
- בניין קרייזלר
- מגדל טרמפ
- מרכז רוקפלר
- פסל החירות
- גראונד זרו - שרידי מגדלי התאומים שנהרסו בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר
גשרים
- גשר ברונקס וייטסטואון, גשר ברוקלין, גשר ג'ורג' ושינגטון, גשר הל גייט, גשר וויליאמסבורג, גשר טרייבורו, גשר מנהטן, גשר ת'רוגס נק.
מנהרות
- מנהרת הולנד
- מנהרת לינקולן
אולמות מופעים
- אולם קרנגי
- אולם המוסיקה רדיו סיטי
- מרכז לינקולן
מוסדות השכלה
- האקדמיה למוזיקה של בורקלין
- ספריית העיר ניו יורק
ספריית העיר ניו יורק
ערכים קשורים
פיגועי ה-11 בספטמבר
מגדלי התאומים
קישורים חיצוניים
- [http://www.nyc.gov עיריית ניו יורק]
- [http://www.city-data.com/city/New-York-New-York.html העיר ניו יורק]
- [http://www.nycsubway.org הרכבת התחתית של ניו יורק]
- [http://www.hot-maps.de/north_america/usa/new_york/new_york/ מפת העיר ניו יורק]
- [http://earthobservatory.nasa.gov/Newsroom/NewImages/images.php3?img_id=5052 תמונות לווין של העיר ניו יורק]
- [http://mxmonline.tripod.com/ תמונות מה-11 בספטמבר 2001]
- [http://www.terragalleria.com/america/north-east/new-york/ תצלומי העיר ניו יורק]
קטגוריה:ערים
קטגוריה:ערי נמל
קטגוריה:ארצות הברית: ערים
-
ko:뉴욕
ja:ニューヨーク
simple:New York City
zh-cn:纽约市
zh-tw:紐約市
עירעיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה ביחס לצורות התיישבות אחרות.
התהליך הדמוגרפי בו נעשה מעבר של אוכלוסייה לצורת התיישבות עירונית מכונה עיור.
מהי עיר
עיר זו מושג סוציולוגי המעיד על אופי המקום אולם משתנה ממקום למקום. הראשון שהגדיר את המושג היה מקס ובר בספרו "העיר", שניסה להגדיר עיר על-פי מאפיינים מוגדרים. המודל היה העיר האירופאית (נקודת מבט אתנוצנטרית), בעלת אוטונומיה משפטית ופוליטית, ישות עירונית המנהלת עצמה בפני עצמה. העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מרכז תרבותי ודתי לסביבתה.
מודל זה מצומצם ביותר ואינו מכיל ערים אחרות מוסלמיות, מזרח-אסייתיות ואחרות.
הערים המסלמיות שונות היו במרכיביהן ולא ענו לקטגוריות הוובריות, העיר הערבית הייתה התיישבות קבע. בסיס כלכלי לאו דווקא חקלאי (למרות שישנן ערים בהם עוסקים בחקלאות). מסחר פעיל בעיר, אך לאו דווקא. עוסק בשרותים. העיר היא מרכז כלכלי, מתרכז בהן הרבה עושר. וכמובן בעיר מתרכז הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי וכו'. בעיר לא חייב להיות מספר גדול של אנשים ביחס לכפרים, אך האנשים שכן חיים בעיר הם מחליטי ההחלטות והם בעלי ההשפעה. גם מבחינה פיסית העיר אינה שונה מהכפר.
העיר האיסלאמית
הפוליס, העיר הקלאסית, הפכה לעיתים ל-MADINA ואף לכפר. העובדה שהעיר יכולה להפוך לעיתים לכפר מדגישה עד כמה ההבדלים אינם גדולים ואף הפיכים. לעיתים ההבדל הוא דק מאוד. בתקופה הטרום-מודרנית העיר והכפר אינם מנוגדים. הם שני סוגים של התיישבויות קבע, המהווים המשך אחד של השני. אורח החיים של הקהילות בעיר שונה מהכפר.
הערים האסלאמיות היו כאוטיות, לא מאורגנות ולא מסודרות. לא היתה התערבות שלטונית, מותר היה לתושבים לעשות כל העולה על רוחם כל עוד הם אינם מפריעים לשכניהם. מקרי מחלוקת היו נפתרים בבוררות אצל הקאדי המקומי. עניין הכאוטיות קשור לדת, מכיוון שהחוק הדתי הוא חוק המדינה. בערים נוצריות הייתה רשות מוניציפלית בעיר והחוק כן עסק בנושאים כאלה, אך לפי השריעה, החוק המוסלמי - מותר לתושב לעשות כל מה שהוא רוצה מלבד שלא יפריע לאחר.
המעברים התכופים של מקומות מכפר לעיר ובחזרה גרמו לכאוס וחוסר סדר. אין באסלאם חקיקת עזר עירונית אך ישנם כללים ברורים להתנהלות בשטחים הציבורים הפתוחים.
כדוגמת המוחתסב, שמפקח על התנהגות, לבוש, יחסי מסחר תקינים, מפקח על מחירי הסחורות וכל מה שקשרו במרחב הציבורי.
המרחצאות, החמאם הן אחד המוסדות היותר בולטים הן במובן הפיסי והן במובן התרבותי, מקום כינוס ציבורי המשמש לשלוש מטרות: הנאה, רחצה ועסקים.
הגדרת "עיר" לפי חוקי מדינת ישראל
בישראל אחראי שר הפנים על הכרזת רשות מקומית כעיר. בדרך כלל ישובים שגודלם מעל 20,000 תושבים מוכרים כעיר, אולם ישנם יוצאים מהכלל. בנסיבות מיוחדות, יכול שר הפנים להכריז על עיר בישוב שבו רק 5,000 תושבים. העיר הקטנה ביותר בישראל היא אור עקיבא עם מעט יותר מ-15,000 תושבים. לעומתה, ברמת השרון, בעת שהייתה עדיין מועצה מקומית, התגוררו מעל 35,000 תושבים.
בחוק מצויינים קריטריונים נוספים כגון: רמת פיתוח אורבני, יציבות קואליציונית של המועצה, שירותים לתושב ברמה סבירה ומנהל כספי תקין. בכדי להכריז על יישוב כעיר, ממנה שר הפנים ועדת חקירה מיוחדת הבוחנת קריטריונים אלו.
לכל עיר יש ראש עירייה ומועצת עיר הנבחרים בבחירות המקומיות שמקיים משרד הפנים. מספר חברי המועצה נקבע בהתאם למספר התושבים:
- עד 5,000 תושבים - 9 חברים
- בין 5,000 ל-25,000 תושבים - עד 15 חברים
- בין 25,000 ל-100,000 תושבים - עד 21 חברים
- 100,000 תושבים ומעלה - 21 עד 31 חברים.
הגדרת העיר כפי שהוצגה בביתן הישראלי בביינאלה לאדריכלות בונציה בשנת 2000: "עיר היא מקום מחיה של בני אדם המאפשר להם בו זמנית לקיים מערכות יחסים עם אחרים ברמה מגוונת של אינטימיות תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת." ("אנונימיות אינטימית")
ראו גם
- רשימת ערים
- רשימת ערים בישראל
- ערי מיליונים
Category:גאוגרפיה עירונית
-
ja:都市
ja:市
nb:By
simple:city
אנגלית
אנגלית (English) היא אחת השפות המדוברות ביותר בתבל, ולדעת רבים היא השפה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בימינו. מאות מיליוני בני אדם מוגדרים כדוברי אנגלית, בין כשפת אם ובין כשפה שנייה (מספר דוברי מנדרינית וספרדית גדול יותר, כנראה).
התפשטותה של השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית וכשזו דעכה, גדלה חשיבותה עקב התעצמותה של ארצות הברית, מבחינה צבאית, מדעית, כלכלית ותרבותית.
אנגלית היא שפתן הרשמית של אנגליה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בארצות הברית, לעומת זאת, אין כל שפה רשמית, הגם שהשפה האנגלית משמשת את מרבית תושביה ואף את הממשל האמריקני, יותר מכל שפה אחרת.
בניתוח התפתחות השפה לאורך השנים, נוהגים להבחין בין ארבעה שלבי התפתחות עיקריים, גם אם ה"גבולות" ביניהם אינם חדים:
- אנגלית עתיקה (Old English). מבחינות מסויימות, זו דומה יותר לשאר שפות הגרמאניות העתיקות (דוגמת גוטית ואיסלנדית עתיקה) מאשר לאנגלית מודרנית; דוברי אנגלית מודרנית כמעט ולא יכולים להבין אנגלית עתיקה.
- אנגלית תיכונה (Middle English). זו הייתה שפתו של המשורר ג'פרי צ'וסר, מחבר "מעשיות קנטרברי" (The Canterbury Tales) ומי שנחשב למייסד השירה האנגלית. בשלב זה כבר ניכרת ההשפעה של הכיבוש הנורמני.
- אנגלית מודרנית מוקדמת (Early Modern English). זו הייתה שפתו של שייקספיר. השוני בין אנגלית זו ובין האנגלית המודרנית יכול להזכיר לכמה את השוני בין העברית בה כתוב התנ"ך ובין העברית המדוברת כיום.
- אנגלית מודרנית (Modern English).
שינויים בדקדוק
במהלך התפתחות האנגלית עברה השפה תהליך מסיבי של סינקרטיזם מורפולוגי. הבחנות שהיו קיימות בשפות הגרמאניות, ובפרט באנגלית עתיקה, אבדו. בין ההבחנות שאבדו ניתן למנות את חלוקת שמות העצם למינים (בגרמנית, לדוגמה, עדיין נותרו אותם השלושה: זכר, נקבה ונאוטרום) והבחנה ביחסות (בגרמנית קיימות עדיין אותן ארבעת היחסות: נומינטיב, גנטיב, אקוזטיב ודטיב). באופן מוגבל, נותר הבדל בין סימון שייכות (מסומן ב־s באנגלית מודרנית, ומקורו בגנטיב הקדום) לצורה שאינה מסמנת שייכות.
גם נטיית הפועל הופשטה. באנגלית עתיקה הפועל נטה בכמה וכמה צורות, לפי הזמן, המין, המודוס, הגוף, וכו'. חשוב לציין שגם אם המורפולוגיה הפעלית עברה פישוט, הרי שהבחנות חדשות נוספו בצורה פריפרסטית; כך לדוגמה הניגוד עבר:לא-עבר (הלא-עבר כיסה, מבחינת המשמעות, גם את ה"עתיד", באופן שמזכיר את המצב בגרמנית) השתנה לעבר:הווה:עתיד, כשהמסמן של ה"עתיד" הוא פריפרסטי: בעזרת will/shall. המעבר מצורות סינתטיות, שבהן ההבחנות הדקדוקיות מסומנות בגבול ה"מילה", לצורות פריפרסטיות, בהן ההבחנות מסומנות בעזרת "מילים" נפרדות, הוא מאפיין כללי חשוב של חלק גדול מהשינויים שהתרחשו בשפה האנגלית.
באנגלית עתיקה עוד נשארה ההבחנה יחיד:זוגי:רבים (בדומה ל"דקה:דקותיים:דקות" בעברית), שהפכה ליחיד:רבים ברוב השפות ההודו-אירופיות, במקומות מעטים (כך בכינויי־הגוף). ההבחנה הזו, המורפולוגית, אבדה לגמרי באנגלית מודרנית. עדיין אפשר להביע דבר דומה, בחלק מהמקרים, בעזרת צורה פריפרסטית, you two לדוגמה.
אנלוגיה התרחשה בהבחנה בין צורת היחיד וצורת הרבים (משאבדה ההבחנה ביחסות וצמצום הבחנת המספר ליחיד:רבים, זו ההבחנה המורפולוגית העיקרית שבשם העצם). הצורה הנפוצה ביותר באנגלית מודרנית היא בניגוד אפס:s, כך שצורת היחיד מסומנת בהעדר סיומת, וצורת הרבים מסומנת בסיומת s (כאשר יש יחסי אלומורפיה בין המסמנים בכתיבה ובדיבור, לפי הצליל שבסוף המילה. כך boys נהגה boyz, וצורת הרבים של box היא boxes ולא boxs). צורות אחרות, שאינן ב־s, קיימות במספר מילים; חלקן משמרות צורה אנגלית עתיקה יותר (כך ב־man:men (באנגלית עתיקה: man/mon:men) וב־ox:oxen (באנגלית עתיקה: oxa:oxan)) וחלקן מקורן זר (כך criterion:criteria, מיוונית).
לכינויי הרומז / התווית המיידעת se באנגלית עתיקה היתה נטיה ענפה: לפי מין, מספר ויחסה. מאוחר יותר כבר התקבע תפקידו כתווית מיידעת ונטייתו צומצמה ל־the בלבד. בגרמנית, לשם השוואה, עדיין קיימות למקבילה שלו צורות רבות: der, die, das, den, des, dem. למעשה, הבחנות של הביטוי השמני כולו מסומנות בגרמנית בתווית בלבד לפעמים.
הפונולוגיה האנגלית עשירה יחסית, ומספר התנועות בה רב. האורתוגרפיה של האנגלית המודרנית לא משקפת את צורת ההיגוי בפועל: היא מתאימה לשלבים קדומים יותר בשפה, כך ששינויים פונולוגיים שהתרחשו לא משתקפים בכתב.
מקורו של אוצר המילים
בשל הכיבוש הנורמאני, שהשפעתו על השפה האנגלית היתה רבה מאוד, מילים רבות ממקור לטיני/צרפתי נכנסו לשימוש בשפה. זהו תהליך מאוד נפוץ כשיש שפה בעלת־השפעה, שנחשבת לבעלת פרסטיז' "גבוה" יותר (במקרה דנן: לטינית וצרפתית), וכשיש שפה מקומית שנחשבת לבעלת פרסטיז' "נמוך" יותר (אנגלית עתיקה), שחלק גדול מאוצר המילים יגיע מהשפה בעלת הפרסטיז' הגבוה, ועיקר הדקדוק יגיע מזו בעלת הפרסטיז' הנמוך. כך עיקרו של הדקדוק האנגלי הוא גרמאני, וחלק גדול מאוצר המילים בו הוא ממקור רומאני.
בדיקה ממוחשבת שעשו Finkenstaedt ו־Wolff בשנת 1973 על־פי 80,000 מילים מהמהדורה השלישית של מילון אוקספורד המקוצר הניבה את התוצאות הבאות בנוגע למקורן של המילים באנגלית:
- 28.3%: צרפתית, כולל צרפתית עתיקה ואנגלו-צרפתית.
- 28.24%: לטינית, כולל מינוח מדעי וטכני.
- 25%: שפות גרמאנית; אנגלית עתיקה ותיכונה, איסלנדית עתיקה, הולנדית
- 5.32%: יוונית.
- 4.03%: לא צויין מקור.
- 3.28%: מילים שנגזרו משמות פרטיים.
- 1%: שפות אחרות.
חשוב לציין שבדיקה כזו היא בעייתית מבחינה מדעית, מעצם הבעיה שבהגדרת "מילה" כיחידה (לדוגמה: האם ה"מילים" הבאות מהוות את אותה המילה? divide, dividable, undividable). עם זאת, אפשר לראות כאן את החלוקה בקווים כלליים: בכל מקרה אי־אפשר להטפל למספרים מדוייקים.
למושגים רבים מאוד באנגלית קיימת מילה שמקורה גרמאני ומילה שמקורה רומאני. באופן כוללני, המילים הגרמאניות קצרות יותר, ונחשבות לפחות פורמאליות, בעוד שאלו הרומאניות ארוכות יותר, מורכבות יותר (פריקות, מתחלקות לחלקים ברורים יחסית), ונחשבות כ"גבוהות" יותר (בדומה לתפקידן של מילים לועזיות בעברית בת־ימינו).
נבחן לדוגמה את האטימולוגיה של כמה מילים אנגליות, ומקבילות זרות:
- heart, לב. מ־heorte באנגלית עתיקה, מ־khertan
- בפרוטו גרמאנית (כך hairto בגוטית ו־Herz בגרמנית, לדוגמה), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר kerd
- "לב". במקביל למילה heart, שמקורה גרמאני, קיימות מילים נוספות מאותו מקור הודו־אירופי, דוגמת courage (מ־corage בצרפתית עתיקה) ו־cardiac (מ־kardiakos ביוונית, דרך cardiacus בלטנית).
- foot, כף רגל. מ־fot באנגלית עתיקה, מ־fot
- בפרוטו גרמאנית (כך fotus בגוטית ו־Fuß בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר ped
- "כף רגל". במקביל ל־foot, קיימות לדוגמה tripedal (מלטינית) ו־octopus (מיוונית, דרך הלטינית).
- book, ספר. מ־boc באנגלית עתיקה, מ־bokiz
- בפרוטו גרמאנית (כך Buch בגרמנית), במקור ממשמעות של "עץ אשור" (עליו נכתבו אותיות, ומכאן: ספר), כמו במילה האנגלית beech, מאותו מקור קדום. מהמילה הלטינית liber "ספר" ומילים קרובות אליה הגיעו מילים כמו library.
- water, מים. מ־wæter באנגלית עתיקה, מ־watar
- בפרוטו גרמאנית (כך wato בגוטית ו־Wasser בגרמנית), מהשורש ההודו־אירופי המשוחזר wed
- "מים, רטוב". במקביל קיימות מילים זרות, כמו אלו המתחילות ב־-hydr מיוונית (מאותו מקור הודו־אירופי wed
- ), ואלו שקשורות ל־aqua בלטינית.
דיאלקטים
בראיה כוללנית, בין הדיאלקטים של האנגלית קיימים:
- אנגלית אמריקנית
- אנגלית בריטית
- אנגלית אוסטרלית
- אנגלית קנדית
-
קטגוריה:שפות גרמאניות
קטגוריה:שפות
קטגוריה:אנגליה
קטגוריה:קנדה
קטגוריה:ארצות הברית
קטגוריה:אוסטרליה
als:Englische Sprache
ja:英語
ko:영어
ms:Bahasa Inggeris
simple:English language
th:ภาษาอังกฤษ
zh-min-nan:Eng-gí
ניו יורק (מדינה)
ניו יורק היא מדינה בצפון מזרח ארצות הברית ושמה המקוצר (לצרכי משלוח דואר) הוא NY.
בירת המדינה: אולבני.
ערים מרכזיות: ניו יורק, באפלו, רוצ'סטר, יונקרס, סירקיוז.
גבולות המדינה:
- בצפון - אונטריו קוויבק (שבקנדה).
- בדרום-מערב - פנסילבניה
- בדרום - ניו ג'רסי והאוקיינוס האטלנטי.
במזרח - המדינות קונטיקט, מסצ'וסטס וורמונט.
ניו יורק היא מדינה שהנהיגה את הפוליטיקה את התרבות והכלכלה בארצות הברית. היא נקראה The Empire State - מדינת האימפריה. ניו יורק גם עשירה בהסטוריה, שמתחילה באינדיאנים שכבשו את חופיה. המדינה נקראה על שם הדוכס של יורק ב־1660, למרות שהרבה ערים ומקומות במדינה זו מקורם עוד בזמן שהאזור היה בשליטה הולנדית. ניו יורק נכנסה לברית של ארצות הברית ב־26 ביולי 1788 כמדינה ה־11 של ארה"ב.
היסטוריה
חוק וממשל
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
פוליטיקה
הרשות השופטת
הערכאה הנמוכה של מדינת ניו יורק נקראת דווקא בית המשפט העליון של ניו יורק ואילו הערכאה מעליה ניקראת בית המשפט לערעורים של ניו יורק.
גיאוגרפיה
שטח וגובה
השטח של מדינת ניו יורק הוא 141,299 קמ"ר, הכוללים 10,329 קמ"ר של איים, 4,908 קמ"ר של מים פנימיים (אגמים, נהרות וכדומה) ו־2541 קמ"ר של מי ים.
ניו יורק היא המדינה ה־27 בגודלה בארצות הברית.
מדינת ניו יורק גובלת בצפונה בשניים מהימות הגדולות - ימת אירי וימת אונטריו, ביניהם מחבר נהר ניאגרה (ומצויים מפלי הניאגרה. ניו יורק גובלת בפרובינציית אונטריו ופרובינציית קוובק שבקנדה. במערבה גובלת המדינה בשלוש ממדינות ניו אינגלנד: ורמונט, מסצ'וסטס וקונטיקט. כמו כן גובלת המדינה באוקיאנוס האטלנטי. במזרחה גובלת המדינה בפנסילבניה ובניו ג'רזי.
מדינת רוד איילנד חולקת עם מדינת ניו יורק גובל ימי.
בתוך מדינת ניו יורק מצוי השטח האקסטרה - טריטואילי של בניין האומות המאוחדות באי מנהטן שבעיר ניו יורק.
העיר ניו יורק הנמצאת בפינתה הדרומית מערבית של המדינה, בקצה הדרומי של עמק נהר ההאדסון מהווה את מרכזה של המגאפוליס המשתרעת בין בוסטון לושינגטון ואשר כונתה בוסווש לראשונה בכתביו של ג'ין גוטמן בשנת 1961.
1961
איזור המדינה הנמצא צפונית לעיר ניו יורק מכונה "מדינת ניו יורק העליונה" - "Upstate".
ולמעשה ניתן לחלק את המדינה לשני חלקים - העיר ניו יורק (בה נמצאים מחצית התושבים) ויתרת המדינה - בה נמצאת המחצית השניה.
ובעוד שהעיר ניו יורק הינה איזור אורבני, מהווה יתרת המדינה איזור כפרי פראי ופחות מאוכלס.
בצפון המדינה נמצאים הרי קטסקיל והרי אדירונדק ורכס שוואמגונק וכן איזור הימות הגדולות הכולל אגמים רבים ובהם אגם אוניידה וזורמים ממנו נהרות רבים דרומה - הדלוור, הג'נסי, ההאדסון, המוהוק והססקווהאנה. הנקודה הגבוהה במדינה הוא הר מרסי שבהרי האדירונדק.
במזרחה של מדינת ניו יורק מצוי האי לונג - "האי הארוך" שאורכו 190 ק"מ.
נהרות ואגמים
הנהרות הגדולים במדינה הם סיינט לורנס, הדסון, מוהוק, ג'נסי, סוסקהאנה, אלגני, ודלוואר.
נהר האדסון, הנהר הגדול ביותר מתחיל ב"אגם דמעות העננים". ליד העיר טרוי, הנהר מתחיל להיות צר, אך משם לניו יורק (העיר) הוא מתחיל להתרחב.
מזג אוויר ואקלים
בניו יורק בדרך כלל לח. שינויים בסוג האדמה, בגובה ובקרבה למים משפיעים על מזג האוויר. לדוגמה, באזור החוף יותר חם מאשר בשאר המדינה, כאשר בצפונה קר מאוד בגלל האוויר הקר המגיע מקנדה. בינואר למשל הטמפרטורה נעה בין 9°C- בהרים עד ל־1°C בחוף. ביולי לעומת זאת, הטמפ' נעה בין 19°C בהרים ל־25°C בחוף.
צמחייה
בטרם שהחלה ההתיישבות האירופאית באיזור, היה רוב שטח המדינה מיוער. כיום, בשל הכריתה הרבה, 61% משטח היבשה מיוערים. יערותיה של המדינה משופעים בעצי מחט ועצים נשירים. העצים הנפוצים במדינה הם אורן לבן, אשוחית, אדר (מייפל), אשור, תרזה צהובה, קריה (עץ אגוז) ואלון.
בעלי חיים
רוב החיות הנפוצות בצפון ארה"ב נפוצות גם בניו יורק. היונקים הנפוצים כוללים בואשים, דביבונים (רקון), סנאים, שועלים, אופוסום, סנאי מפוספס, שפנים, ארנבות, מרמיטה, חורפן, נמייה וסמור. באשר לדו-חיים ניתן למצוא סלמנדרות, קרפדות וצפרדעים. ציפורים הבאות לניו יורק כנקודת דרך במסעם, הם תרנגולי בר, תרנגול הודו, ברווזים ואווזים.
כלכלה
כלכלת העיר ניו יורק מהווה המרכיב העיקרי בכלכלת המדינה כולה.
העיר מהווה מרכז בנקאות, פיננסים ותקשורת עולמית בכלל, ומרכז העסקים של ארצות הברית בפרט. בוול סטריט נמצאת הבורסה של ניו יורק (NYSE) המהווה בורסה המובילה את כל הכלכלה העולמית.
בשנת 2003 התוצר המדינתי הגולמי היה 822 מיליארד דולר אמריקאי, בכך מדינת ניו יורק שניה בתוצרתה מבין מדינות ארצות הברית (אחרי קליפורניה). התוצר הגולמי לנפש היה $36,112 (ניו יורק היא המדינה השישית בתוצר גולמי לנפש מבין מדינות ארצות הברית).
המוצרים החקלאיים העיקריים כוללים: חלב ומוצריו, בקר, גידול ירקות ותפוחים - המהווים סמל של המדינה.
המוצרים התעשייתיים העיקריים הינם מוצרי דפוס, מכשירים אלקטרוניים, מוצרים כימיים. ענף התיירות תורם מבחינה משמעותית לכלכלת המדינה.
העיר ניו יורק מהווה מרכז מסחר, פירסום ובנקאות ברמה כלל עולמית. רבים מהתאגידים הגדולים בעולם ממקמים את משרדיהם הראישים בעיר ניו יורק, או במחוז ווסטצ'סטר הקרוב לעיר.
לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי פועלת תעשיית דייג עניפה, ועיקר תוצרתה: צדפות, סרטנים, תמנונים, ודיונונים.
מחוז ווסטצ'סטר
כרייה ובנייה
תחום הכרייה במדינה מתרכז בשלושה אזורים עיקריים - הראשון, בקירבת העיר ניו יורק, ומשמש מקום למחצבים המשמשים בבנייתה של המטרופולין, וכן, במחוז ווסטצ'סטר נמצאים מרבצי שמיר (emery) - אחד משני אתרים בארצות הברית בהם נכרה מחצב זה. באזור הרי אדירונדאקסנכרים במדינה טאלק, אבני נופך ואבץ.
בדרום מערב המדינה מצויים מכרות מלח.
חשמל
למעט גז טבעי, אין במדינת ניו יורק דלקים טבעיים. תפוקת החשמל מכח המים רחבה מאוד ומהווה 17% מתפוקת החשמל במדינה. תחנת הכח ההידרואלקטרית בנהר סיינט לורנס היא מהגדולים בעולם. 52% מתפוקת החשמל מקורה בשריפת פחם, והיתרה מתחנות כוח גרעיניות.
חקלאות
תחבורה
תעשיית התחבורה היא מהחשובות במדינה. בשנת 2002 לניו יורק היו 183,497 ק"מ של כבישים מהירים, שמהם כ-2600 ק"מ הם כבישים בין-מדינתיים. העובדה שהעיר ניו יורק בנויה ברובה על איים, יצרה את הצורך לחיבורים בין האיים, ביניהם גשרים ותעלות. מסילות הרכבת של ניו יורק הם באורך כולל של 6000 ק"מ. כ־13 נמלי תעופה נמצאים במדינה, כאשר הידועים ביניהם הם JFK ולה גארדיה.
אוכלוסין
נכון לשנות 2004 במדינת ניו יורק 19,227,088 תושבים, גידול של 0.2% מהאוכלוסיה בשנת 2003 שעמדה על 19,190,115 תושבים. ניו יורק היא המדינ השלישית בגודלה בארצות הברית מבחינת מספר התושבים (אחרי קליפורניה וטקסס).
20.4% מהאוכלוסיה נולדה מחוץ לגבולות המדינה.
אוכלוסיה לפי גזעים
חלוקת המדינה לפי גזעים הינה:
- 62.0% לבנים שאינם היספנים
- 15.9% שחורים
- 15.1% היספנים
- 5.5% אסייתים
- 0.4% אינדיאנים
- 3.1% ממוצא מעורב
אוכלוסיה לפי מוצא
הקבוצות האתניות הגדולות ביותר בניו יורק לפי מוצאם הינן:
- 15.9% שחורים.
- 14.4% איטלקים
- 12.9% אירים
- 11.2% גרמנים.
בניו יורק האוכלוסיה הגדולה ביותר בארצות הברית ממוצא דומיניקני (מתגורים בעיקר במנהטן עילית) וממוצא פורטו ריקני (מתגוררים בעיקר בברונקס). בברוקלין ובברונקס מתגוררת אוכלוסיה גדולה של שחורים, ובקווינס אוכלוסיה גדולה של תושבים מאמריקה הלטינית.
בסטטן איילנד ובלונג איילנד יש אוכלוסיה גדולה של אנשים ממוצא איטלקי וממוצא אירי. במנהטן הקבוצה האתנית הגדולה ביותר היא התושבים ממוצא אירי, ואחריהם ממוצא איטלקי.
באזור אולבני ודרום המדינה המוצא האירי הוא הנפוץ ביותר, ובבפלו המוצא הגרמני מהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר. בצפון המדינה הצרפתים - הקנדיים מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר.
אוכלוסיה לפי גיל
חלוקת התושבים לפי אוכלוסיה:
- 6.5% מתחת לגיל 5.
- 24.7% מתחת לגיל 18.
- 12.9% מעל גיל 65.
אוכלוסיה לפי מגדר
נשים מהוות 51.8% מהאוכלוסיה, וגברים 48.2%.
דת
נכון לשנת 2001 חלוקת התושבים לפי דתות עיקריות הינה:
- 38% נוצרים קתוליים
- 7% בפטיסטים
- 6% מתודיסטים
- 5% יהודים
- 3% לותרנים
בניו יורק נמצאים 25% מהיהודים שבארצות הברית, 24% מהמוסלמים, 26% מהדאואיסטים ו-17% יוונים האורתודוכסים [http://www.gc.cuny.edu/press_information/archived_releases/october_2001_aris.htm].
בשכונת וושינגטון הייטס שבמנהטן קבורה הקדושה הנוצרית פרנסיס סבייר קבריני - הקדושה של המהגרים והמתיישבים לארצות הברית.
ערים עיקריות
יוונים האורתודוכסים
ערים עיקריות במדינה כוללות את:
השכלה
מכללות ואוניברסיטאות
במדינת ניו יורק מספר רב של מכללות ואוניברסיטאות. המובילה באוניברסיטאות היא אוניברסיטת מדינת ניו יורק. בעיר ניו יורק פועלת אוניברסיטת ניו יורק.
ספורט
סמלי המדינה
- חיית המדינה: בונה (Castor canadensis).
- ציפור המדינה: הציפור הכחולה (Sialia sialis).
- פרח המדינה: ורד.
- עץ המדינה: אדר (מייפל) (Acer saccharum).
- שיר המדינה: "אני אוהב את ניו יורק" ( I Love New York).
- פרי המדינה: תפוח.
- אבן חן של המדינה: נופך.
- מוטו המדינה: Excelsior ("תמיד גבוה יותר").
"רוטב פרנק" - רוטב חריף הינו הרוטב הרשמי של מדינת ניו יורק.
קישורים חיצוניים
- [http://www.state.ny.us/ אתר רשמי של מדינת ניו יורק]
- [http://www.history.rays-place.com/ny/ היסטוריה מקומית של ערים במדינת ניו יורק]
- [http://www.mediatico.com/en/newspapers/northamerica/usa/newyork עיתונים בניו יורק]
- [http://www.eany.org/reports/treadmill/table4_and_5.html מספר התושבים בכל מחוז של ניו יורק]
- [http://census-online.com/links/NY/ נתוני אוכלוסין]
- [http://quickfacts.census.gov/qfd/states/36000.html מנהל האוכלוסין של ארצות הברית - מדינת ניו יורק]
קטגוריה:מדינת ניו יורק
ניו יורק
ko:뉴욕 주
ms:New York
ja:ニューヨーク州
nb:New York
simple:New York (state)
th:มลรัฐนิวยอร์ก
תרבותתרבות (ציביליזציה) היא אורח החיים של החברה והיא מוגדרת כ"דפוסי ההתנהגות שחברה או אינדיבידואל כלשהם מסגלים לעצמם, מעצבים, ונוהגים על פיהם". בין דפוסי התנהגות אלה ניתן לכלול שפה, מנהגים, טקסים, סמלים ועוד.
לאורך זמן, מסגלת לעצמה כל חברה דפוסי תרבות משל עצמה. חברה פתוחה מושפעת מתרבויות זרות יותר מחברה סגורה, ואף משפיעה עליהן.
לאורך תקופות ארוכות, מתפתחות תרבויות ויוצרות מסורות שונות. המסורת היא תחום תרבותי, המייצג המשכיות תרבותית. חלק ניכר מן ההתייחסות להיסטוריה התרבותית מצוי בפולקלור (אומנות עממית), הייחודי לכל תרבות.
תחומי עשייה רבים ומגוונים נחשבים כעשייה תרבותית. למשל: אמנות, ריקוד,מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט. אבל גם תחומים פחות "רשמיים" עשויים להחשב כחלק מהתרבות: נראטיב לאומי, הווי ואווירה וכיו"ב.
- תרבות הפנאי היא מכלול תבניות המאפשרות (או המאלצות) את הפרט לגבש לעצמו דרכים לנהל את זמנו הפנוי.
- תרבות ארגונית היא כינוי לדפוסי ההתנהגות הנהוגים בארגון: קפדנות, יצירתיות, מקצוענות וכולי.
- תרבות נהיגה היא דפוסי ההתנהגות של הנהגים בעת נהיגתם: פראית, זהירה, אדיבה, וכו'.
- תרבות הצריכה היא התנהגות בני האדם המודרניים בקניות, בעיקר ללא טעם ובהגזמה.
- תרבות ההמתנה בתור שהוא הסדר חברתי שבא לקבוע סדר צודק והוגן לקבלת שירות או מוצר שאספקתם מוגבלת (כלומר לא ניתן לספק אותו לכל הצרכנים מיד עם קבלת דרישתם). תרבות ההמתנה בתור מתייחסת לכל אדם כשווה בזכויותיו לכל האחרים, והמדד הקובע את הסדר בגישה לקופאי, הוא הקדימות בהגעה לתור.
ראו גם
- תרבות המערב
- תרבות המזרח
- תרבות מצרים העתיקה
- תרבות ישראלית אלטרנטיבית
- התנ"ך בחיי יום יום
-
קטגוריה:סוציולוגיה
קטגוריה:אנתרופולוגיה
ja:文化
simple:Culture
zh-min-nan:Bûn-hoà
המאה ה-17(המאה ה-16 - המאה ה-17 - המאה ה-18 - לוח אירועים בהיסטוריה)
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 16xx, כלומר משנת 1600 ועד שנת 1699, וכך רואים אותה רבים.
בתקופה זו עלה כוחה של אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל.
ארועים
- שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, המקובצים תחת השם המהפכה המדעית.
- מלחמת שלושים השנים באירופה (1618-1648).
- הרפובליקה ההולנדית שנודעה בשם הפרובינציות המאוחדות הפכה לכוח המוביל בכלכלה ובפוליטיקה של אירופה, לאחר שקיבלה עצמאות מספרד בשנת 1648. היא גם עברה משברים, כמו משבר הצבעונים (Windhandel) שהוביל לפשיטות רגל בשנת 1637.
- חברת מזרח הודו ההולנדית הוקמה בשנת 1602, ויצאה למסע התרחבות קולוניאלי שהתבסס על החזקת מניות ולא על שליטה מלכותית. ספינות סוחר הולנדיות שטו ברחבי העולם, מובילות את "עידן הזהב של הרפובליקה ההולנדית".
- המבול (1648 - 1667): סדרה של מלחמות ומלחמות אזרחים בפולין ועם שוודיה, רוסיה, ברנדנבורג וטרנסילבניה שגרמה לירידת כוחה של פולין והתחילה את עליית כוחה של רוסיה.
- מלחמת האזרחים האנגלית (1642-1651).
אנשי שם
אמנים
- וויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564 - 1616).
- ארטמיסיה ג'נטילסקי, ציירת איטלקייה (1593 - 1653).
מדענים
- רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי (1596 - 1650).
- גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564 - 1642).
- גוטפריד וילהלם לייבניץ, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני (1646 - 1716).
- אייזיק ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (1642 - 1727).
- בלז פסקל, תאולוג, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי (1623 - 1662).
- תומס הובס, פילוסוף אנגלי (1588 - 1679).
- ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי (1632 - 1704).
- ברוך שפינוזה, פילוסוף הולנדי (1632 - 1677).
מדינאים
- אוליבר קרומוול, לורד פרוטקטור של אנגליה (1599 - 1658).
- המלכה כריסטינה משוודיה (1626 - 1689).
המצאות ותגליות
- החשבון האינפיניטסימלי מומצא כדי לנסח את המכניקה הקלאסית.
- שיפור בטכנולוגיית אבק השריפה והתותח.
- מדידה ראשונה של מהירות האור, 1676.
----
-
17
ja:17世紀
ko:17세기
th:คริสต์ศตวรรษที่ 17
אי
אי הוא פיסת ארץ הקטנה מיבשת וגדולה מסלע, מוקפת מכל צדדיה במים. אי קטן שאינו מיושב ולא מיועד לשום תכלית נקרא אי בודד או אי לא מיושב.
ישנם שלושה סוגים של איים: יבשתי, נהרתי (בעל השפעת נהר) וגעשי.
איים יבשתיים
איים המחוברים ליבשת על ידי מדף יבשתי. דוגמאות לכך הן גרינלנד, ברבדוס, טרינידד, סיציליה, טסמניה, יאווה.
איים נהרתיים
איים כאלה נוצרים בנהרות דלתה ובנהרות גדולים. הם נגרמים בשל שינויים ברמת המשקעים בנקודות מסוימות של הזרם, בשל כך נוצרים אזורים המוקפים מים לאורך זמן רב.
איים געשיים
אי ולקני או אי געשי הוא אי אשר נוצר בעקבות תנועה געשית מתחת לפני הקרקע בים.
אי געשי נוצר בעקבות תנועה געשית מתחת לפני הקרקע הגורמת לתפיחת האדמה וליצירת תל קטן של מגמה. המגמה אינה פורצת בתחילה כיוון שהזרם שלה חלש מדי מכדי לפרוץ את מחסום הקרקע ולצאת החוצה. תנועה געשית נוספת גורמת לתפיחתו ולגדילתו של התל. לבסוף, תנועה געשית נוספת גורמת בסופו של דבר לתפיחתו של התל מעל לפני המים, ליצירת | | |
