:: wikimiki.org ::
| סדרת טלוויזיה |
סדרת טלוויזיה
סדרת טלוויזיה משודרות בדרך כלל במועד קבוע, פעם אחת בשבוע או יותר, במשך תקופה המהווה עונה. במדינות מסויימות עונה היא בת 13 פרקים, ובאחרות (כמו ישראל) 22. פרק של סדרה יתפרס לרוב על משבצת שידור, על משבצת וחצי או על שתי משבצות שידור, כשמשבצת מהווה 30 דקות (ברוטו, בכלל זה פרסומות ופרומואים). סדרות מצליחות משודרות במשך עונות אחדות. סדרות מסוימות, ובפרט טלנובלות, משודרות מדי יום.
על-פי ההמשכיות של הסדרות ניתן לחלק אותן לשני סוגים:
- סדרות שעלילתן מהווה סיפור ארוך אחד, שמפאת אורכו פוצל לפרקים אחדים. צופה שלא ראה את תחילתה של סדרה כזו יתקשה להתחיל לצפות בה מאמצעיתה.
- סדרות שכל פרק שלהן הוא סיפור בפני עצמו, עם קשר מינימלי לפרקים אחרים, כך שצופה שלא ראה את תחילתה של הסדרה יוכל ללא קושי לצפות בה מאמצעיתה.
מבחינת תוכנן, מרבית הסדרות עוסקות בסיפור בדיוני (קומדיה, דרמה, טלנובלה וכו'), אך יש גם סדרות דוקומנטריות העוסקות במידע עובדתי, או סדרות המבוססות על מקרים אמיתיים. ישנן גם סדרות בהן כל פרק מבוסס על מקרה או מקרים אמיתיים, אך אין קשר בין המקרים. סדרות אלה עוסקות לרוב ברפואה או משפטים, והן ז'אנר נפוץ בארה"ב.
רשימה של סדרות טלוויזיה ראו בערך תוכניות טלוויזיה.
-
קטגוריה:טלוויזיה
קומדיהקומדיה היא שימוש בהומור באמנויות הבמה. המונח משמש גם לתיאור הופעה הנשענת ברובה על הומור.
אין בידינו הרבה מידע על הקומדיה, משערים כי אריסטו כתב מאמר על נושא זה מאחר וב"פואטיקה" המדברת על טרגדיה, ישנם אזכורים לכך. אנו למדים על סגנון הקומדיה מהמחזות עצמם אך בעיקר מציורי כדים רבים. ציורים אלו מציגים נושאים לא ריאליסטיים, כך שניתן לאבחן בקלות שמדובר בקומדיה, כמו כן מצוירת במה. בציור הכד "כורוגוי"= מפיקים – הקומדיה מיוצגת ע"י עבד, כדברי אריסטו: "קומדיה מייצגת דמויות נחותות מהאדם הרגיל".
המחזה הקומי "פוייסיס" מהמאה ה-4 לפנה"ס מצביע על אחד מההבדלים המרכזיים בין טרגדיה לקומדיה, הראשונה מתמקדת ברובה במיתוסים ידועים ובדמויות שאין צורך להסבירן ולפתחן, ואלו השנייה עוסקת בדמויות אלמוניות וסיטואציות המומצאות מחדש.
מהקומדיה העתיקה של המאה ה-5 לפני הספירה, נותרו רק מחזותיו של אריסטופנס. לא ידועים מאפייני המחזות מתקופת המאה ה-4, אולם בהכירנו את השוני בין הקומדיה העתיקה לקומדיה ההלניסטית של "מילאנדרוס" – ניתן לשער שהיה שלב ביניים שבמהלכו חלו השינויים.
הקומדיות הראשונות ברומי היו עיבודים של קומדיות יווניות – כך שרוב הקומדיות היווניות הידועות לנו היום הם בעצם עיבודים מאוחרים שנעשו ברומא.
עפ"י אריסטו הקומדיה היא התפתחות מאוחרת של המזמורים הפאליים, שנכתבו עבור דיוניסוס אל הפריון – לטקסי הפריון. בטקסים אלו היו ריקודים עם סמלי פאלוס וכן שירים גסים שמטרתם הייתה לעורר את יצרי הטבע והאדם. התפתחותה המשוערת של הקומדיה היא מהמזמורים הפאליים- דרך מערכונים קצרים ללא קשר רעיוני ביניהם, ולבסוף סיפור עם עלילה רצופה השומר על אפיוניי הקומדיה
הדעות בתוך יוון היו חלוקות על מקור הקומדיה- אנשי סיציליה ומגרה טוענים שהקומדיה התפתחה אצלם, אולם בשלותה ובגרותה נעשתה באתונה שם היה התיאטרון המרכזי.
משערים שהקומדיה הייתה פופולארית עוד לפני שנהייתה לחלק רשמי בפסטיבלים. בשלביה הראשונים הופקה ע"י אנשים פרטיים, אך לא נחשבה מספקית מהוגנת כפי שיתייחסו אליה כמו אל הטרגדיה ומחזות הסטיר. היא מוזכרת כחלק רשמי מהדיוניסיה רק ב- 486 לפנה"ס ו-40 שנה מאוחר יותר מועלת גם בהיליניה. אך כמעט ברור כי הועלתה עוד לפני תאריכים אלו.
אריסטופנס מגיח אחר שני דורות של כותבי קומדיות, אולם מאחר וכתיבתו בשלה ומובנית כמחזה – היא נקראת הקומדיה העתיקה. הוא יוצר במהלך המלחמה הפילופונזית- בין אתונה לספרטה, תקופת שבר בחיי האתונאים.
המקהלה גדולה מאשר הטרגדיה- 24 במקום 15, התלבושות מרהיבות וצבעוניות – בעלילות הקומדיה יש פוטנציאל עצום לעיצוב תלבושות דמיונית. 4-5 שחקנים דרמטיים במקום 3, ההבדלים נותנים מושג שמבחינה ויזואלית באותו חלל בימתי, ניתנת חוויה יותר עשירה וססגונית בקומדיה.
בעוד שבטרגדיה יש בתלבושות אלמנט של כבוד, בקומדיה אלמנט גרוטסקי: גרביים בצבע גוף- על כל הגוף- עיצוב בימתי של עירום לא טבעי ומכוער: הפאלוס מוגדל ובולט כי הכיתון קצר מידי, הבטן כרסתנית ומייצגת גרגרנות, הישבן מוגדל, הפה והשפתיים גדולים כדי להדגיש את האכילה ואת הדיבור לשם פטפטנות.
הסבר אחד לכך שאלמנט זה נשאר לכל אורך תקופת הקומדיה העתיקה, זה בשל עיסוק הקומדיה בפיזיות של האדם, בעוד שהטרגדיה עוסקת ברגשות ונפש האדם. הסבר נוסף הוא שחזור טקסי הפריון לכבוד דיוניסס שבהם נעשה שימוש בסמלי פאלוס.
מסכות מאוד טיפוסיות לקומדיה- מוגזמות שמותאמות לטיפוסים מסוימים: העבד, הזקן, הכפרי וכו' , לכל דמות מספר מצומצם של תכונות מוקצנות שסביבן נבנית הופעתה החיצונית.יש סברה שמסכות אשר ייצגו אנשים המוכרים לתושב האתונאי היו כקריקטורה לאותם אנשים. התה כנראה הצגה מוגזמת של הופעה חיצונית של אלים/גיבורים מסוימים דרך מסכה ולבוש.
המבנה הדרמטי רופף - אין מבנה הדוק וחוקיות להתפתחות העלילה כפי שאריסטו דורש מהטרגדיה למשל. ברוב הקומדיות עלילה פנטסטית המתבססת על תכנית לא מציאותית.
אופי הדמויות משתנה מסצנה לסצנה בהתאם לדרישות העלילה (בירידה לשאול דיוניסוס אמיץ, אח"כ הוא פחדן) אך בכל סצנה מאפיין אחד בולט ושולט בדמות.
שבירת האשליה הדרמטית - יש בקומדיה התייחסות אל הקהל, ישנו חלק בקומדיה שבו העלילה נפסקת והמקהלה פונה לקהל גם בעניינים הלא קשורים לעלילה.
פרודיה על האלים ופרודיה על סצנות מתוך טרגדיות – רובם של אוריפידס
בדיחות לשוניות ומשחקי מילים, הומור גס מילולי ופיזי – בקומדיות היווניות שילוב של הומור פרוע וגם אמירות רציניות ורלוונטיות.
הקומדיה העתיקה עוסקת בעניינים פוליטיים אקטואליים לתקופה, זו בצורה בוטה וישירה, להבדיל מהטרגדיות שעלילתן בעבר המתייחס להווה בצורה עקיפה. אולם מרגע שאתונה נקלעת לקשיים ונכנעת במלחמה לספרטה, הדמוקרטיה מתרופפת- והקומדיה נחלשת יחד איתה. כלומר נהיית פחות עוקצנית ופוליטית.
מבנה הקומדיה העתיקה
הבסיס הדרמטי בקומדיה, הינו רעיון פנטסטי שהוגה הגיבור מתוך משבר המתרחש אצלו או בחברה. גוף המחזה מציג את מאבק הגיבור להגשמת הרעיון.
הפרולוגוס-החלק בו מציגים את הנושא והדמויות: קטע קליל שבנוסף להצגת הדמויות, מורכב מבדיחות מרובות שלרוב אינן קשורות לעלילה, ומטרתן להכניס את הקהל לאווירה.
הפרודוס- כניסת המקהלה: קיים אלמנט של סקרנות והפתעה מבחינה ויזואלית, איך תראה המקהלה.
הקטעים הבאים משנים את סדרם ממחזה למחזה:
אגון - קונפליקט: בקומדיה זוהי סצנת עימות בין שתי דמויות. או עימות בין הגיבור למתנגדים למעשיו.
הפרבסיס- פנייה ישירה לקהל וקטיעת הרצף העלילתי. החלק הראשון בפרבסיס הוא מילות חנופה לקהל וניסיון לשכנעו להצביע עבור ההצגה, החלק השני הוא הבעת דעה בנושא פוליטי-אקטואלי שמקושר לעלילה בעקיפין.
סדרת סצנות שממחישות את יישום הרעיון הפנטסטי: חלק גדול מהמחזה, שבו בא לידי ביטוי המבנה הדרמטי הרופף. ניתן אף לשנות את סדרן ללא שתשתנה מהות הרעיון.
הקומדיה מסתיימת לרוב במשתה, שבמרכזו מתקיים אקט ייחוד בין דמות גברית ונשית. מטרתו להדגיש את הקשר בין הקומדיה לחגיגות הפריון הקדומות.
ראו גם
- הומור
- בדיחה
- צחוק
-
ja:喜劇
ko:희극
simple:Comedy
טלנובלהטלנובלה (Telenovela) היא סדרת דרמה על בסיס יומי.
הטלנובלות פופולריות מאוד במדינות דוברות הספרדית, בחלק מארצות אירופה, וכמובן בישראל. בדרך כלל הן מורכבות ממאה ועד שלוש מאות פרקים.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, טלנובלה אינה אופרת סבון כלל וכלל. לטלנובלה תמיד תהיה התחלה, אמצע, וסוף, בניגוד לאופרות הסבון שהן במהותן בלתי נגמרות.
בטלנובלה תהיה בדרך כלל דמות ראשית ואובייקט אהבתה. במרבית הטלנובלות, סוף הסדרה יהיה גם פרק החתונה של הזוג.
לטלנובלות השפעה עצומה על הלך המחשבה במדינות הלטיניות, והן משקפות במידה מרובה את החיים המציאותיים בהן אך גם את הפנטזיה הלעולם בלתי מושגת במציאות: אשה ענייה ויפהפיה המתנסה באינספור קשיים ובסופו של דבר מצליחה להגיע להצלחה מקצועית וכלכלית, וכמובן מתחתנת עם אהוב לבה העשיר. במידה מסויימת ניתן לקרוא להם אגדות ילדים שנועדו למבוגרים, והן משמשות לאותם הצרכים. הטלנובלות מעוררות אצל הצופה הזדהות, משעשעות ומעציבות אותו, ובדרך גם מעבירות לו מסר חברתי או שניים.
הטלנובלות הישראליות הן במידה מרובה זהות כמעט לחלוטין לאחיותיהן דוברות הספרדית. כמו אצלם, גם אצלנו הטלנובלות מלוות נערה ענייה בדרכה אל האושר, וגם הן כמעט תמיד מלוות בעיקר דמות ראשית אחת או שתיים.
יש להבדיל בין טלנובלות לסדרות דרמה על בסיס יומי, שלהן אין סוף והתחלה, כמו הסדרה רמת אביב ג' שהיא למעשה אופרת סבון לכל דבר.
שמות של טלנובלות
רמת אביב ג']
ישראליות
- אהבה מעבר לפינה
- השיר שלנו
- טלנובלה בע"מ
- לגעת באושר
- מיכאלה
- משחק החיים
- פיק-אפ
אמריקאיות
- האישה של חיי
- גואדלופה
- חתולה פראית
- לוסיה שלי ("מלאך מרדן" - Angel Rebelde)
- מריאלנה
- סוד של אהבה
ארגנטינאיות
- אהבה אסורה
- אהבה תוססת ("איש הסודה של חיי" - El Sodero de mi Vida)
- אנה המתוקה
- אנטונלה
- אני ג'ינה
- אני צועני
- האהבות שלנו ("אלה אהבות" - Son Amores)
- האישה המסתורית
- המורדים
- המלאכים אינם בוכים
- דוגמניות
- זינגרה
- כמוך וכמוני
- לב אמיץ
- להתאהב
- לנצח נשים קטנות
- מיליידי
- מישהו שומר עליי ("אהבה בשמירה" - Amor en Custodia)
- מעבר לאופק
- סלסטה
- סלסטה, תמיד סלסטה
- קטנטנות
- פינת אור
- פלוריסיינטה
- פנינה שחורה
- קשר דם
ברזילאיות
- האחד
- טרה אספרנסה
- טרה נוסטרה
- נשים מאוהבות
- סוד החולות ("נשים מחול" - Mulheres de Areia)
- קשרי משפחה
ונצוליאניות
- אהבה באופנה
- אהבות בסוף המאה
- אהבת חיי
- גבריאלה ("האישה בוורוד" - La Dama de Rosa)
- הכל למען אהבתך
- המנגינה שבלב ("היום ראיתי אותך" - Hoy te Vi)
- כרמנסיטה
- סניורה
- קסנדרה
- קריסטל
מכסיקניות
- אהבת אמת
- אהבת נפש ("מתחת לאותו העור" - Bajo la misma Piel)
- אין אשמה באהבה
- אם חורגת
- אמי
- אמיגוס
- אסמרלדה
- אתה גורלי
- הבית על החוף
- המתחזה
- הפולשת
- חבקי אותי חזק
- חברים לנצח
- יש מצב לאהבה
- כיתה 406
- להתאהב מחדש
- לילות מריאנה
- נקמתה של אנחלה
- נשים כמונו
- סלומה
- פני מלאך
- רבלדה
- רובי
- רק נשיקה
פרואניות
- פיורלה
- חיים בהשאלה
- נשיקות גנובות
קולומביאניות
- אמא יקרה
- אני בטי המכוערת
- האסירה
- קפה בניחוח אישה
- תשוקת הנצים
קטגוריה:טלוויזיה
קטגוריה:סדרות טלוויזיה
ja:昼ドラマ
רפואה
רפואה (medicine) היא מדע העוסק בחקר איבחון וטיפול במחלות ובניסיון לשיפור הבריאות. הרפואה מתבססת על השגיהם של מדעי הטבע ומדעי הרוח ומתקדמת במקביל להם. במרוצת התפתחותה התפצלה הרפואה לענפים מרובים, לפי קריטריונים שונים: מבחינים בין רפואה פנימית, רפואת עיניים, אף וגרון וכו', ולפי התחומים החברתיים - רפואה צבאית, רפואה משפטית, רפואה תעשייתית, רפואת בית חולים וכו'.
בדרך כלל לא נמצאה דרך טיפולית שגורמת להבראה מלאה מכל המחלות הכרוניות, אלא טיפול תרופתי על פי רוב, אשר מכוון לסימפטומים בלבד, לא פעם במחיר תופעות לוואי קשות שמובילות למחלות נוספות. חרף זאת קל לחוש בהישגיה של הרפואה, בפרט על-פי הגידול הדרמטי בתוחלת החיים במאה השנים האחרונות, גידול שבעיקרו נובע מהישגיה של הרפואה, כגון אנטיביוטיקה וחיסונים, ובחלקו נובע מהשיפור בתזונה.
היסטוריה
הרפואה בימי קדם
ראשיתה של הרפואה עוד בתקופות פרהיסטוריות. האדם למד מנסיונו את טיבם של הצמחים בסביבתו (אכילים, רעילים, מרפאים), טיפל בפצעים, ניסה לרפא באמצעות הקזת דם, ואפילו קדח בגולגלות. הניסיון נמסר מדור לדור הורחב ושוכלל, על כן ברפואה העממית שימשו בערבוביה יסודות רציונליים ובלתי רציונליים, מזיקים ומועילים יחדיו.
בימי קדם לא ראה האדם במחלות ובמוות תהליכים טבעיים, כי אם פרי התערבות של כוחות עליוניים - רוחות, אלים, ומכשפים. ה"רופאים" הראשונים היו שאמאנים וכוהני דת שחיפשו דרכים לרצות את הכוחות הללו ולכפר על עוון החולים. אפילו בימינו נשאר הקשר ההדוק בין הרפואה לתורת הנסתר והדת. ההזדקקות לקמעות, לחשים ותפילות כהגנה מפני מחלות, רווחת בארצות לא מפותחות ובשכבות מסוימות של האוכלוסיה, גם בארצות מפותחות.
טקסטים מראשית הציביליזציה מעידים על התקדמות הרפואה ונסיונות לשוות לה אופי רציונלי יותר, אך עדיין לא פסק האימון באמונות התפלות ובמאגיה. הידיעות באנטומיה ובפיזיולוגיה היו לקויות מאוד עד לעת החדשה, בעיקר בשל האיסורים בדתות השונות על ניתוחי גופות.
בכתבי היד של חמורבי בבבל (המאה ה-18 לפנה"ס), נכתב כי הסיבות למחלות הם הכוכבים, שדים, תולעים השורצים בנהרות ושינויים בדם. הם הראו הבנה של פעילויות כירורגיות בסיסיות המיטיבות עם החולה.
בעיר ממפיס, בה ישב מייסד הרפואה המצרית, אמנחוטפ (כ-2750 לפני הספירה), היה קיים בית ספר לרפואה, שבו היה נפוץ השימוש במשלשלים ובאמצעי הקאה "לטיהור הדם המקולקל". מפתיעה העובדה שחניטת הגופות במצרים, לא תרמה מאומה להכרת גוף האדם ומנגנוניו, פעולה זו נשארה דתית בלבד.
במקרא מוזכרות מחלות רבות, אולם אין פרטים רבים על דרך ריפוין. לעומת זאת, דינים רבים העוסקים ברפואה בכללותה, מראים על תברואה שבטית ואישית מפותחת ועל ידע רפואי. בתקופת המשנה והתלמוד, הושפעה הרפואה מתרבויות הסביבה. טובת החולה דחתה קיומן של מספר מצוות, הרופא היה מנתח ורוקח ואילו הקזת הדם נעשתה על ידי "אומן".
בהודו העתיקה הושגה התקדמות בכירורגיה ובניתוחים פלסטיים. המיכשור היה עדין ויעיל, התפתחה מודעות גבוהה לתברואה האישית (טיפול בעור, התעמלות, תזונה נכונה, רחצה ונקיון). עיקר הריפוי היה בצמחים וכן בתרופות מינרליות ומן החי. את המחלות אבחנו על סמך חום הגוף, הנשימה ותפרישי הגוף.
ראשית הרפואה בסין עוד באלף ה-4 לפני הספירה. את המחלות אבחנו על פי הלשון ועל ידי מישוש הדופק, הם הכירו 10 נקודות בו אפשר לחוש אותו. הם תיארו במדויק מחלות כטיפוס, כולרה, קדחת הבהרות. בסין הורכב גם ככל הנראה החיסון כנגד אבעבועות שחורות שנים רבות לפני שעשה זאת אדוארד ג'אנר, שלו מיוחס תרכיב החיסון הראשון בעולם. יש סברה שהסינים היו אבות הריפוי במים. עיקר הטיפול היה בצמחים הידועים היום במערב ומהווים חלק מהרפואה המודרנית. שיטת ריפוי סינית עתיקה היא הדיקור במחטים.
תחילת הרפואה המדעית
מולדת הרפואה המדעית היא יוון העתיקה, שהושפעה מהישגי הרפואה בבבל ובמצרים. האנטומיה והכירורגיה היו בדרגה גבוהה, כבר בתקופה ההומרית. לאל הרפואה אסקלפיוס נבנו היכלים רבים, שהיו כעין מרכזי בריאות ושירתו בהם כוהני האל.
כבר במאה ה-5 לפנה"ס עסקו במקצוע רופאים חילוניים, בהם פילוסופים נודעים. כ"אבי הרפואה" נחשב היפוקרטס (460-357 לפנה"ס) שהשתית את עבודתו על תצפיות וניסויים, על חיזוי מהלך המחלה ותוצאותיה. הוא הניח כי קיימות בגוף ארבע ליחות (דם, ריר, מרה צהובה, מרה שחורה). הוא קבע שהמחלה היא תופעה טבעית, וסימניה מראים את תגובת הגוף נגדה, והיא מושפעת מתנאי האקלים, טיב המים, וגורמים סביבתיים אחרים. הוא הניח את היסודות לאתיקה הרפואית, הקרויה היום "שבועת היפוקרטס": שמירת סודותיו של החולה, הגשה עזרה רפואית לכל חולה וכו'. כתבים שיוחסו לו שימשו ספרי לימוד עד המאה ה-19.
אריסטו נחשב לאבי הביולוגיה, הוא הניח יסודות לאנטומיה השוואתית ולאמבריולוגיה (תורת התפתחות העובר).
בתקופה ההלניסטית נוסד באלכסנדריה מצרים, בית ספר לרפואה. בו העמיק החקר באנטומיה ובפיזיולוגיה על ידי ניתוח גופות של פושעים.
הרפואה ברומא העתיקה, כמו שאר תחומי המדע, הושפעה מיוון. אסקלפיאדס היווני (המאה ה-1 לפנה"ס) הבחין בין מחלות חדות וכרוניות, הכניס את שיטת חיתוך הקנה (כיום קוניוטומיה), השתמש בעיסויים, הכיר מחלות נפש והמליץ על ריפוי בעיסוק לטיפולן. היווני גאלנוס (200-129), גדול חוכמי הרפואה באימפריה הרומית, היה הראשון שפנה לניסויים פיזיולוגיים, קבע כי בעורקים זורם דם (לא אויר כדעת קודמיו) מבלי שהכיר את מחזוריות הדם, חקר את מערכת העצבים המרכזית (ערך ניסויים בקופים חיים ובשאר יונקים). חיבוריו המדעיים הרבים היוו את ספרות הרפואה בימי הביניים, אולם בשל ריבוי דעות מוטעות, עוכבה התפתחות הרפואה במשך תקופה ממושכת.
הרפואה בימי הביניים
עם התפוררות הקיסרות הרומית, שקע גם המדע היווני-הלניסטי ונשכחו רבים מהישגי הרפואה. אחד מגורמי הנסיגה הייתה עלייתה של הנצרות, שראתה במחלות עונש על חטאים ובתפילות אמצעי ריפוי. הספרות הרפואית היתה דתית-מקראית, כזאת שלא פגעה בעליונות הכנסייה (ככתבי גאלנוס).
התקדמות הרפואה היתה בארצות החליפות המוסלמית, קודמה על ידי ערבים ויהודים, מהם פילוסופים נודעים. כתבי גאלנוס והיפוקרטס תורגמו לערבית ועברית, ואף חוברו ספרי רפואה מקוריים. נוסדו בתי ספר לרפואה בקורדובה ובטולדו המוסלמיות. אל-ראזי מבגדד (923-865) תרם לאבחנה מבדלת בין אבעבועות לחצבת. אבן סינא (1037-980) חיבר את "קאנון" שריכז את כל הידע הרפואי דאז, והיה לספר החשוב ביותר בימי הביניים. הרפואה הערבית תרמה בשטח הכימיה ופיתוח התרופות המוכרות עד היום. גדולי הרופאים היהודיים היו אסף הרופא (המאה ה-6~), שבתי דונולו (982-913 באיטליה), יצחק ישראלי (המאה ה-10 במצרים), והרמב"ם (המאה ה-12) אשר היה מסוללי הדרך לרפואה המונעת. הרופאים היהודיים קנו לעצמם מוניטין רב, רבים היו בחצרות המלוכה ומקורבים לאצילות, אך בשל דתם לא הורשו ללמד באוניברסיטאות.
עם התפוררות החליפות המוסלמית, עלה חזרה לגדולה המערב. בית הספר הראשון לרפואה באירופה, קם בסאלרנו איטליה במאה ה-9, לימדו בו מורים מהמזרח ובהמשך הוקמו אחרים ברחבי איטליה שהיתה למרכז רפואה. עם תחילת המדע האמפירי במאה ה-13 - המבוסס על ניסויים ותצפיות, החלו לזנוח את התאוריות הישנות של גאלנוס ואבן סינא. במאה ה-14 גברה ההתעניינות באנטומיה ובפיזיולוגיה, ומדעים אלו פותחו בתקופת הרנסאנס.
הסטטוס החברתי של הרופא היה נמוך בימי הביניים, עובדה זו בלמה את התפתחות הרפואה. כדי שלא ייחשב עובד כפיים, היתה מלאכת הניתוח בידי גלב (שהודרך על ידי רופא). הגלב עסק בהקזת דם, העמדת כוסות רוח וטיפול בעלוקות (שהיו מוכרות כטיפול יעיל עד לסוף המאה ה-19). רק החל מהמאה ה-15, עם עליית רמת הלימודים בבתי הספר לרפואה, החל ביקוש מחדש למקצוע, עלתה יוקרתו ושכרו והוכר כמקצוע חופשי.
הרפואה בעת החדשה (המאה ה-15 עד המאה ה-19)
עם ההתעניינות המתחדשת באנטומיה ובפיזיולוגיה, תם עידן ימי הביניים והחלה תקופת הרנסאנס. ב-1543 חיבר וסאליוס את ספר האנטומיה, ששלל את כל תורתו של גאלנוס והצטייר כמדויק ואמין יותר. ליאונרדו דה וינצ'י עסק, בין השאר, בנתיחת מתים והעשיר את ידיעתנו את גוף האדם. פאראצלסוס, 1493-1541, ביטל את תורת ליחות הגוף, חקר את חילוף החומרים, התאים את התרופות הידועות אל המחלות בכדי ליעל את השפעתם, החדיר את השימוש בתכשירים כימיים. אנשים אלו נחשבים כאבות הרפואה המודרנית. פארא בצרפת שחי במאה ה-16 נחשב לאבי הכירורגיה המודרנית.
במאה ה-17 החלה הרפואה להתקדם, בהישענה על המדעים האחרים:
- ויליאם הארווי הוכיח ב-1628 את קיומו של מחזור הדם בגוף, והניח יסודות לאמבריולוגיה המודרנית. רבים חלקו על דעתו, אולם עירוי הדם הראשון שבוצע ב-1666 הוכיח את נכונותה.
- בתקופה זו הומצא המיקרוסקופ ע"י לבנהוק, לוטש עדשות הולנדי, אשר ראה את התאים והחיידקים.
- מאלפיגי גילה את כדוריות הדם, את מחזור הדם בנימים ואת שכבות העור. בבית הספר בפאדואה, נלמדה הרפואה בצמוד למיטת החולה.
- בעקבות מלחמות שפקדו בצרפת, קודמה הכירורגיה, הוכרה החשיבות בטיפול בפצעים ובעצירת שטפי דם למניעת הלם.
- ב-1713 פירסם ראמציני ספר על מחלות מקצועיות (השפעת תעשיית המשי על עובדיה).
- סידנהם הדגיש את חשיבות התצפית על החולה.
- אלברט האלר, בן המאה ה-18, ערך ניסויים בבעלי חיים ומוכר כיוצר הפיזיולוגיה החדשה.
- בישה בצרפת, ניסח את המושג ריקמה וכך ייסד את ההיסטולוגיה.
- ק.פ. וולף פיתח את התאוריה על השינויים הקורים ברחם ועל השתנות העובר.
התקדמות נוספת באה בשטחי הכירורגיה, המילדות והפתולוגיה. הסטטוסקופ ומכשיר הרפלקסים נעשו למרכיב מרכזי בבדיקה הקלינית. הוכרה חשיבות מדידת החום אתל כלל החולים. האנטומיה הפתולוגית ונתיחת הגופות, נעשו לשיעורי חובה בלימודי הרפואה. חקר מערכת העצבים התפתח ונעשה למדע בתוך הרפואה. אדוארד ג'אנר האנגלי, הרכיב ב1796 את החיסון לאבעבועות שחורות, והניח יסוד לרפואת המניעה המודרנית. תרמו לכך החוקים הסנטיריים המחמירים באנגליה, במחנות צבאיים ובעיתות מלחמה.
הרפואה במאה ה-19
בתחילת המאה ה-19 כבר הכירו הרופאים את גוף האדם לפרטיו, ולובנו ביסודיות התהליכים הפיזיולוגיים. החל חקר התא על ידי וירכוב והופרכה תיאורית ליחות הגוף. אופקים נרחבים העלה הניסוי, שבמהלכו דקר קלוד ברנאר בקרקעית החדר הרביעי של המוח ובכך הביא להפרשת סוכר בשתן. ברנאר הבליט בניסויו הרבים, את השוני בין בלוטות הפרשה חיצונית לבלוטות הפרשה פנימית, והוא נחשב לאבי האנדוקרינולוגיה. המצאת כלים לבדיקת פנים העין והאוזן, העידו על עידון הבדיקות של איברי הגוף, ועל אפשרויות דיאגנוסטיות נוספות, כולל הבנת מוח האדם.
להתקדמות עצומה בתחום הרפואה, הביאה התגלית שמספר מחלות וכן זיהום פצעים, נגרמים על ידי מחוללים זעירים ביותר - החיידקים. ב-1862 שם לואי פסטר קץ לדעה שהחיים נוצרים מעצמם. הוא יצר חיסונים כנגד כלבת, גחלת, וכולרה, והמליץ על שיטת חימום החלב כדי לשמרו מחיידקים - פיסטור. מכון פסטר שהוקם ב-1888 קידם את ענף המיקרוביולוגיה ואת ההכרה בתפקידם המחליא של החידקים.
ליסטר האנגלי, הכניס לכירורגיה שיטות חיטוי של ידיים ובגדים ומאוחר יותר הכניס את השימוש בכפפות ובמסכות. כך תרם להפחתת הזיהום אצל חולים והוריד את מקרי התמותה לאחר לידות של ההרות. רוברט קוך גילה את מתג השחפת ולפלר את מתג הדיפטריה. עד מהרה גם זוהו חרקים מסוימים כמחוללי מחלות (מלריה, הקדחת הצהובה).
בעקבות תגליות אלו, החלו לייחס ערך תחלואי לרעלנים שמקורם בחידקים, וערך הגנתי לנוגדנים בדם. מצ'ינקוב הוכיח את תפקידן של כדוריות הדם הלבנות במערכת ההגנה של הגוף. פותחו חיסונים לטטנוס, דבר, דיזנטריה ועוד. נחקרו מחלות רבות כעגבת וקדחת הבהרות.
בתחומי רפואה אחרים הועמקו בעיות אנדוקריניות, הרדמה, מחלות כליות ולב ועוד. ב1846 הדגים תומאס מורטון הרדמה כללית באתר ושנה מאוחר יותר הוכנס לשימוש הכלורופורם, אשר פתח אפשרויות חדשות בתחום הכירורגיה.
בשלהי המאה ה-19 המשיכו התגליות המסעירות ששינו את עולם הרפואה. בשנת 1895 גילה וילהלם רנטגן את קרני ה-X (קרני רנטגן). ב1898 גילו פייר ומארי קירי את קרני הראדיום. בתחום מחלות הנפש הונח יסוד לתורת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד . התקדמות בתחומי הכימותרפיה, אימונולוגיה, ומדע התזונה שפותחו ושוכללו במאה ה-20.
הרפואה במאה ה-20
ההתמחות המקוצועית והפיצול לתחומי התמחות צרים הולך וגדל. עד כדי כך מתמקדים מקצועות הרפואה שישנה אפילו מומחיות לבעיות של פי הטבעת (רקטום) ע"י רופא פרוקטולוג שעוסק רק בבעיות אלה.
הטיפול ניתן כיום במרפאות, בבתי חולים, בקליניקות פרטיות ולעתים אף בבית החולה. הרופא אינו עובד לבדו, כלי עזר רבים עומדים לרשותו: מכוני מחקר, מכוני רנטגן, מעבדות, טכנאים.
העיסוק ברפואה בישראל
בישראל רשאי לטפל בחולים רופא- אדם שסיים לימודיו באוניברסיטה והוא בעל תואר דוקטור לרפואה ורישיון מממשרד הבריאות. בנוסף לרופאים כלליים, רב והולך מספרם של הרופאים המומחים למחלות מסוימות.
טיפול רפואי רשאים ליתן גם מרפאים ומטפלים מתחומים שונים, כגון אלה העוסקים ברפואה סינית, הומאופטיה, נטורופטיה ועוד, בתנאי שיש בידם רשיון מתאים מטעם משרד הבריאות. בשנים האחרונות מוסיפים בתי החולים וקופות החולים מחלקות שבהן עובדים מומחים מתחומים אלה.
ישראל מהווה גם כר פעולה ל"קדושים", שקדושתם מרפאת, לדעת המאמינים בהם, מחלות שונות, באמצעות מים קדושים, קמעות, לחשים שונים וכדומה. בולטים בתחום זה הבאבא סאלי ויורשיו.
מדעים הקשורים לרפואה
- אנטומיה - חקר המבנה הפיסי של אורגניזמים.
- פרמקולוגיה (רוקחות) - חקר התרופות והשפעתם.
- פתולוגיה – תורת המחלות והשינויים הגופניים מסיבות שונות
- היסטולוגיה - חקר הרקמות.
- פיזיולוגיה - חקר תהליכים בגוף.
- אימונולוגיה - חקר תורת החיסון
- המטולוגיה- חקר תאי הדם
- ביולוגיה
- פיזיקה
- כימיה
- ביוכימיה
- אלקטרוניקה רפואית
תחומי רפואה קלינית
- דרמטולוגיה – רפואת עור.
- רפואת חרום – רפואת התערבות מיידית בעיקר עקב פציעה.
- רפואת ילדים – ענף רפואי המתמחה במחלות אצל ילדים.
- רפואת שיניים – ענף ברפואה המתמקד בשיניים
- כירורגיה - ענף ברפואה המתמקד בטיפול על-ידי ניתוחים.
- פסיכיאטריה - רפואת הנפש
- גסטרואנטרולוגיה ענף ברפואה המתמקד במערכת העיכול.
- פרוקטולוגיה ענף ברפואה המתמקד רק בפי הטבעת.
- גינקולוגיה – ענף ברפואה המתמקד במחלות ובעיות בריאותיות הקשורות לנשים.
- רפואה גרעינית - ענף ברפואה שעושה שימוש באיזוטופים רדיואקטיביים לשם מחקר ואבחון מחלות.
- רפואה טרופית - ענף ברפואה שעוסק בחקר מחלות השכיחות בעיקר באזורים טרופיים.
- רפואה מונעת – ענף ברפואה שעוסק בעיקר במניעת מחלות.
- אורתופדיה - ענף ברפואה שעוסק במחלות מערכת התנועה שלד ושרירים.
- רפואה תעסוקתית וסביבתית.
- רפואה משפטית.
- רפואת ספורט.
תחומים המסייעים לרפואה הקלינית
- פיזיותרפיה – ענף חצי רפואי המתמקד בריפוי מחלות בעיקר באמצעות עיסויים ותרגילים גופניים.
- ריפוי בעיסוק - טיפול המבוסס על עיסוק פיזי\יצירתי במטרה לשקם אנשים הסובלים ממחלה כלשהי.
- הפרעות בתקשורת - טיפול בהפרעות שפה, דיבור ושמיעה.
- בדיקות מעבדה רפואית - מאפשר איבחון סמך בדיקות שנעשות במעבדה רפואית.
- בדיקות רפואיות - מאפשר איבחון על סמך בדיקות שמבוצעות בטכנולוגיה רפואית.
- פסיכותרפיה - טיפול בהפרעות נפשיות.
- פסיכונוירואימונולוגיה (PNI)- ענף במצבי דחק המשפיעים על מערכת החיסון
סוגיות ברפואה
- מחלות
- התמכרות
- כאב
- השתלת איברים
- קסנוטרנספלנטציה
ראו גם
- בית חולים
- אלקטרוניקה רפואית
- מגן דוד אדום
- הצלב האדום
- הסהר האדום
- אתיקה רפואית
- גוף האדם
- פירסומים חשובים ברפואה
ועוד נושאים ברפואה שעבורם נכתבו ערכים בוויקיפדיה.
קישורים חיצוניים
- [http://www.starmed.co.il סטארמד - בריאות / רפואה]
- [http://www.doctors.co.il/ doctors.co.il]
- [http://www.health-pages.co.il דפי בריאות]
-
als:Medizin
fiu-vro:Arstitiidüs
ja:医学
ko:의학
simple:Medicine
th:แพทยศาสตร์
zh-min-nan:I-ha̍k
משפטים
משפטים הינו תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסיפלנארי בגלל אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה הן למדעי הרוח והן למדעי המדינה, ומאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.
כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה 'קודי התנהגות', אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.
לדוגמה, חוק הרווח בכל התרבויות בהן קיים קניין פרטי, למשל, הינו ציווי כגון 'לא תגנוב', המוכר לנו מאז שחר ההיסטוריה, מחוקי חמורבי והתנ"ך, ועד לחוקי כל מדינה ומדינה בעולם המודרני.
על אף שהחוקים מיוחסים כמעט בכל התרבויות (ולרוב בדיעבד) לעקרונות מוסריים, ההתנסות ההיסטורית מראה כי בטבע האנושי יש מגמה מתמדת, לפיה לא כל הפרטים עליהם חלים החוקים מקפידים לקיים אותם כל הזמן. לשם צמצום מגמה זו הוקמו על ידי הקבוצות המחוקקות מערכות משפט, המקיימות סנקציות הניתנות לחלק ממפרי החוקים, על פי מדיניות מוגדרת מראש.
למערכת המשפט מטרות רבות, אשר הראשית שביניהן היא יצירת מערך הרתעה לפרטים בחברה, אשר משנה את שיקולי הרווח-תועלת שלהם בעת שהם שוקלים האם להפר את החוק, מתוך הנחה כי שיקולי רווח-תועלת רציונליים תקפים במקרים אלו. מערכת המשפט גם משקפת את ערכיה ותפישותיה של החברה, וגם מעצבת אותם על פי אמות המידה הראויות בעיני מפתחיה.
בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים גופניים, החל מ"שן תחת שן" וכלה בהריגה, ואילו כיום נהוגים יותר, ברוב המדינות המתקדמות, עונשים כספיים או המגבילים את חרותו של העבריין.
עידן הגלובליזציה לא פוסח על תחום המשפט: נעשים נסיונות להקים 'בית משפט בינלאומי' בר חשיבות ולגיטימציה בינלאומית, אשר יאכוף חוקים בינלאומיים וידון בעבירות בעלות משמעות בינלאומית (פשעי מלחמה, למשל), באופן חוצה גבולות ומדינות. מוסדות שכאלו כבר קיימים בתחומים מוגדרים, ובעיקר בכלכלה.
ראו גם
- מונחים במשפטים
תחומי משפט עיקריים
- משפט חוקתי
- משפט מנהלי
- משפט בינלאומי
- המשפט הפלילי
- דיני חוזים
- הדין האזרחי
- דיני הנזיקין
- דיני עבודה
- דיני קניין
- דיני קניין רוחני
- עוולות מסחריות
- משפט צבאי
המשפט הפרוצדורלי ודיני הראיות
- דיני הראיות
- דיון אזרחי
- דיון פלילי
תחומי משפט נוספים
- דיני מחשבים
- דיני ביטוח
- דיני משפחה
- הגבלים עסקיים
- דיני לשון הרע
- דיני הירושה
שיטות משפט
- המשפט המקובל
- המשפט הקונטיננטלי
- השיטה האדברסרית
- השיטה האינקוויזיטורית
- חוק קאזואיסטי
- הרמוניזציה
תורת המשפט
- פוזיטיביזם משפטי
- ריאליזם משפטי
- משפט הטבע
- הגישה הביקורתית למשפט
- שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים.
חקיקה ופסיקה בישראל
- הכנסת
- בתי המשפט בישראל
- פסקי דין חשובים בישראל
- החקיקה בישראל
- רשומות
- חוקי היסוד
- חוקי מדינת ישראל
- המהפכה החוקתית
שופטים בישראל
- ראו בערך בית המשפט העליון
חקיקה ופסיקה בארה"ב
- חוקת ארצות הברית
- בית המשפט העליון של ארצות הברית
- מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
שופטים בארה"ב
- ויליאם רנקוויסט
- קלרנס תומס
קישורים חיצוניים
- [http://www.law-info.co.il הפורטל המשפטי לאזרח] מידע מקיף על מירב תחומי המשפט, מאמרים טיפים, פורומים, עורכי דין ועוד.
לקריאה נוספת
- חיים ה' כהן, המשפט, הוצאת מוסד ביאליק, 1991.
- יורם דינשטיין, יסודות המשפט, הוצאת משרד הביטחון, 1986.
- אוריאל פרוקצ'יה, בועות משפט - הרצאה לפתיחת שנת הלמודים (1990), משפטים כ(1) (תש"ן) 17-4).
קטגוריה:חוק ומשפט
קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט
ja:法律
simple:Law
zh-tw:%E6%B3%95%E5%AD%B8
zh-cn:法学
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (ארה"ב) (United States of America) היא פדרציה של 50 מדינות, אשר 48 מהן יוצרות שטח יבשתי רציף המשתרע על פני 7,827,000 קמ"ר.
שתי מדינות נוספות - אלסקה והוואי - אינן רציפות ליבשת. אלסקה (Alaska) היא חצי אי ענק (1,518,000 קמ"ר) בצפון-מערב קנדה, על חופי אוקיינוס הקרח הצפוני (במקום בו מפריד מצר ברינג בין אמריקה הצפונית לבין רוסיה שביבשת אסיה). הוואי (Hawaii) היא קבוצת איים (500 קמ"ר) השוכנת הרחק במרחבי האוקיינוס השקט (Pacific Ocean), מערבה מן היבשת.
היסטוריה
ייסוד המדינה
מקורה של ארצות הברית בשלוש עשרה מושבות בריטיות שהוקמו החל מ-1606 בחוף המזרחי של צפון אמריקה. באמצע המאה השמונה עשרה החלה תסיסה בקרב אוכלוסית המושבות על רקע הטלת מיסים על ידי השלטון הבריטי מבלי לתת ייצוג פוליטי נאות לאנשי המושבות. המצב הגיע לרתיחה בשנות ה-70 של המאה, עם טבח בוסטון (1770) ומסיבת התה של בוסטון (1773). המושבות התארגנו במסגרת הקונגרס הקונטיננטלי (החל מ-1774), וב-1775 הקימו את הצבא הקונטיננטלי העמידו בראשותו את ג'ורג' וושינגטון, ופתחו במלחמת העצמאות האמריקנית. באמצע המלחמה, ב-4 ביולי 1776, נחתמה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. המלחמה נשמשכה גם אחרי הכרזת העצמאות, הוכרעה עם נצחון האמריקנים והצרפתים בקרב יורקטאון ב-1781, והסתיימה זמן קצר אחר כך. הבריטים הכירו בעצמאות המדינה הצעירה בחוזה פריז ב-1783.
בתחילה היתה ארצות הברית קונפדרציה רופפת של שלוש עשרה המדינות. אולם מבנה זה לא היה מספיק למדינה שהתאוששה מהמלחמה. ב-1787 כונסה בפילדלפיה הועידה החוקתית על מנת לגבש חוקה, תוך מחלוקת בין הפדרליסטים שרצו איחוד חזק יותר הכולל ממשלה פדרלית חזקה שיכולה לגבות מיסים, לבין מתנגדיהם שחששו מחידוש העריצות ממנה הם השתחררו זה עתה. חוקת ארצות הברית אושררה על ידי מספיק מדינות ב-1788 ונכנסה לתוקף ב-1789 לנשיא הראשון תחת החוקה החדשה נבחר ג'ורג' וושינגטון.
ההתפשטות מערבה ושאלת העבדות
ג'ורג' וושינגטון
עם תום המלחמה החלה התפשטות ארצות הברית מערבה, במה שנחשב כייעוד אלוהי. הם התחילו בתיישבות באזורים שבין הרי האפלצ'ים לנהר המיסיסיפי, שלפחות להלכה היו חלק משטח המדינה, ואורגנו כטריטוריות שעתידות להפוך למדינות. ב-1803 חתמה ארצות הברית בראשותו של תומס ג'פרסון עם צרפת של נפוליון על הסכם רכישת לואיזיאנה בה נוסף לשטח ארצות הברית אזור המערב התיכון בין המיסיסיפי להרי הרוקי, וב-1819 קנתה ארה"ב את פלורידה מספרד.
אולם ההתפשטות לא התקיימה רק בדרכי שלום. היא הביאה לעימותים נגד האינדיאנים, למלחמת 1812 נגד בריטניה, למהפכה הטקסנית (1835 - 1836) ומלחמת ארה"ב-מקסיקו (1846 - 1848).
ההתפשטות מערבה תרמה רבות גם לעימות הפנימי בשאלת העבדות. ארצות הברית היתה קרועה בין מדינות הצפון התעשיתיות בהן העבדות היתה אסורה, למדינות הדרום החקלאיות שכלכלתן התבססה על העבדות. אף אחד מהצדדים לא הצליח לכפות את עמדתו, והמאבק התמקד סביב קבלת מדינות חדשות לברית, כאשר כל אחד מהצדדים חשש שייווצר רוב מוצק נגדו. במשך המחצית השניה של המאה ה-19 נערכו מספר ניסיונות של פשרה (פשרת מיזורי מ-1820, והפשרה של 1850) שדאגו שיישמר האיזון בין מדינות העבדות והמדינות החופשיות. אבל בשנות ה-50 חלה הקצנה בשני המחנות. תומכי העבדות הצליחו לבטל את השגי הצפון עם קבלת חוק קנזס-נברסקה, ופעלו לאכיפת הסגרת עבדים שברחו צפונה. לעומתם בצפון התחזקה תנועת ההתנגדות לעבדות וקמה המפלגה הרפובליקנית.
כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיאות מטעמה פרשו מדינות הדרום זו אחר זו מהברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה, וניתן האות למלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה בין 1861 ל-1865, בה ניצח לבסוף הצפון.
ממלחמת האזרחים לשפל הגדול
עם תום המלחמה וביטול העבדות (בתיקון ה-13 לחוקה) עלתה שאלת שילובן מחדש של המדינות המורדות באיחוד, במסגרת מה שכונה תקופת הרקונסטרוקציה. לינקולן היה בעד עמדה פייסנית כלפי מדינות הדרום המובסות, אולם הוא נרצח כמעט מייד אחרי סיום המלחמה על ידי מתנקש דרומי, והקונגרס בו היו מיוצגות רק המדינות שנותרו נאמנות לאיחוד ושהיה בשליטה רפובליקנית, הוביל קו נוקשה ונקמני כלפי הדרום שכלל הטלת ממשל צבאי ותנאים נוקשים על קבלת המדינות הפורשות חזרה לברית. תקופת הרקונסטרוקציה הסתימה ב-1877, עם הוצאת הצבא הפדרלי ממדינות הדרום. היחס העויין של אנשי הדרום הלבנים המובסים כלפי הצפוניים והעבדים המשוחררים (כפי שהתבטא בהקמת הקו קלוקס קלן) גרם לכך שמצב האפרו-אמריקנים לא השתנה בהרבה ממצבם בתקופת העבדות עד לאמצע המאה ה-20, והתקיימה מדיניות ההפרדה הגזעית תחת הכותרת "שווה אך נפרד".
התקופה שלאחר המלחמה היתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה במסילות ברזל, וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה וממזרח אסיה. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של מכסי מגן גבוהים.
אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "העידן המוזהב" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ההון החדשים ("הברונים השודדים"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת קרטלים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים.
כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת האיגודים המקצועיים (בשנות ה-70' וה-80'), החקלאים הקימו את התנועה הפופוליסטית שהגיעה לשיאה בשנות ה-90', ואנשי המעמד הבינוני הובילו את הרפורמה הפרוגרסיבית שהשתלטה על הפוליטיקה האמריקנית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 (מתחילת ממשל תיאודור רוזוולט ועד תום ממשלו של וודרו וילסון), והובילה תיקונים בממשל, והטלת הגבלות על הקרטלים ופיקוח על המסחר.
פוליטיקה
ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית, שמתנהלת על פי החוקה שהתקבלה 1788.
הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה בה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה בחבר האלקטורים.
הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים בו נבחרים בבחירות אישיות: בית הנבחרים בו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסיתה, והסנאט בו לכל מדינה יש ייצוג של שני סנטורים.
בגלל שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכל", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלבדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף המאה ה-19 שתי מפלגות אלה הן המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלית יותר ("ליברלית") והרפבובליקנית לימנית ("שמרנית"). כיום המפלגה הרפבוליקנית מזוהה עם העסקים הגדולים, עם שמרנות דתית, עם התנגדות להפלות ועם ניציות בטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שיוויון כלכלי, ושיוויון למיעוטים (ובפרט לאפרו-אמריקנים), עם המאבק לזכויות אדם ואזרח, ועם פתיחות כלפי העולם והמוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב במדינה, ובאזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה, ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים בדרום ארצות הברית (אזור שבאופן מסורתי היה דוקא מעוז דמוקרטי), במדינות רבות במרכז המדינה, בפרברים המבוססים, ובעיירות הקטנות והאזורים החקלאיים.
כיום הן הנשיאות והן שני בתי הקונגרס נתונים בידי רוב רפובליקני.
בניגוד למקובל במדינות מרובות, שדוגלות בעיקרון הייצוג (כמו בישראל), נותנת החוקה בארה"ב סמכויות רחבות לנשיא. משטר זה מכונה בשם "משטר- נשיאות".
משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אומנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו ע"י תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה בבגידה, קבלת שוחד או פשעים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארה"ב מכהונתו. הנשיא ה- 17, אנדרו ג'ונסון היה הכי קרוב לכך.
סמכויות הנשיא רחבות מאוד ומתפשטות על כל תחום הרשות המבצעת. בארה"ב אין ממשלה לפי המתכונת המקובלת, ז"א גוף קיבוצי של שרים, אשר מחליט ברוב קולות. ה"קבינט" של הנשיא מורכב מפקידים בלבד שהוא נמלך בהם במידה שהוא רוצה בכך, אך בסופו של דבר אין הם אלא עושי רצונו. הקבינט מורכב מהשרים\ מזכירים של יותר מ- 10 משרדי ממשלה, ובנוסף מורכב גם מחטיבות אדמיניסטרטיביות מיוחדות (דהיינו, שמטעמי ניהול וארגון).
כלכלה
זכויות אדם ואזרח
ארצות הברית היא המעצמה הכלכלית החזקה ביותר שבארצות תבל. לא זו בלבד שהיא עשירה באוצרות טבע, אלא גם רוב שטחיה פוריים, מלבד זאת – יש בשיטה של כלכלת השוק החופשית משום דחף לחתור לעשיית רווחים בקרב הרבה מנהלים בכירים ואנשי מקצוע.
השוק המקומי הגדול פועל לטובת פיתוחם של תוצרים המוניים זולים, בשל דרגת ההתפתחות הגבוהה של התעשייה, מועסקים בחקלאות 2.8% בלבד של המפרנסים. חלקם של המועסקים בתעשייה הוא כיום 32% אולם גם מספר זה הולך ויורד. כנגד זה עלה שיעור המועסקים בשירותים ל 65% ויותר.
גידולי חקלאות עיקריים: כותנה , ירקות שונים , פירות שונים , פרי הדר , דגנים , פולי סויה, תירס, חיטה.
משאבי טבע: ניקל, עופרת , אורניום , טיטניום ,אשלגן , גופרית , פלטינה, עופרת , אבץ , זהב , כסף , כרום , מגנזיט, נפט וגז טבעי.
מוצרי תעשייה עיקריים: יצור חומרי גלם, יצוא חיטה , כימיקלים, יצוא תירס , מוצרי נפט, דשנים, נייר, מלט, סוכר, מכוניות.
אתרי תיירות חשובים: בארצות הברית קיימים מפלי הניאגרה אשר צונחים על פני צרורות אבן גיר, המונחים בצורה אופקית, בין ימת אירי לימת אונטוריו.
עצי ענק גדלים בגן הלאומי סקוויה שבסיירה נבדה. לעצי הענק קוטר של 12 מטר, גובהם הוא כ-130 מטר, וימיהם – עד 4000 שנה.
רשימת המדינות
מכוניות
עיר הבירה ושינגטון (להבדיל מהמדינה ושינגטון) אינה שייכת לשום מדינה. בוושינגטון נמצא הבית הלבן, בו יושבים הנשיא, יועציו, שרי הייעוץ השונים, ובו מתקבלות החלטות שונות.
בנוסף יש כמה טריטוריות ששייכות לארצות הברית:
- פורטו ריקו
- גואם
- איי הבתולה האמריקאיים
גאוגרפיה
פני הארץ
ארצות-הברית היא השלישית בגודלה בין ארצות תבל (אחרי רוסיה, וקנדה). ביבשה היא גובלת עם קנדה בצפון ועם מכסיקו בדרום. גבול קנדה-ארה"ב, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49, תוך שהוא חוצה נהרות ואגמים (ארבע מן הימות הגדולות חצויות בין המדינות, ורק ימת מישיגן שייכת כולה לארה"ב), ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם. אך אין גבול זה יוצר בעיות; יש זהות רבה בין שני עברי הגבול מבחינת תרבות, שפה, מסורת ורמת חיים. אורך הגבול הדרומי עם מכסיקו הוא כמחצית מזה של הגבול עם קנדה, ורובו עובר באזורים מדבריים.
ממזרח שוכנת ארה"ב לחופי האוקיינוס האטלנטי, וחוף זה ארוך פי שניים מזה של החוף המערבי שעל האוקיינוס השקט (פסיפיק). שוני זה נגרם בשל המפרצים העמוקים המצויים בחלקו העליון של החוף המזרחי, ואכן, שם נמצאים גם הגדולים בנמלי ארה"ב (בוסטון, ניו-יורק, פילדלפיה, ובלטימור). חלקו הדרומי של החוף רדוד ואינו נוח לספנות. הנמל הגדול היחידי בדרום הוא נמל ניו-אורלינס, השוכן בדלתת המיסיסיפי, החסום תדיר בסחף הנהר, ומחייב פעולות תחזוקה מתמידות ויקרות.
פני השטח של ארצות-הברית מותווים על-ידי שרשראות הרים החוצצות בין האזורים הגאוגרפיים השונים. שרשראות ההרים נמתחות מצפון לדרום במקביל לחופי היבשת: הרי האפאלאצ'ים (Appalachian Mountains) מקבילים לחוף המזרחי, ואילו הרי רוקי (Rocky) וכן הרי קאסקייד (Cascade) והרי סיירה נבאדה (Sierra Nevada) מקבילים לחוף המערבי. כתוצאה מכך נוצרו שבעה אזורי טבע עיקריים לאורכה של ארה"ב, ברצועות אורך מצפון לדרום: (1) החוף האטלנטי; (2) רכסי האפאלאצ'ים; (3) המערב התיכון; (4) הרי רוקי; (5) אגן המדבריות המערבי; (6) הרי סיירה; (7) החוף הפסיפי.
אקלים
בחוף המזרחי (Eastern Sector) - ממוצע הגשמים הוא בין 760-1270 מ"מ לשנה, והם יורדים ברוב חודשי השנה. הקיץ חם עם הרבה שמש, והטמפרטורה הממוצעת היא 27-32 מעלות צלזיוס. בדרום, במיוחד בפלורידה, חם ולח כל השנה, ובקיץ אפילו הביל.
במרכז (Midwest) - שחון, לא יותר מ-600-800 מ"מ גשם בממוצע שנתי, והגשמים מרוכזים בחודשים ינואר-יוני. בחלק הצפוני עשוי להיות קר מאוד בחורף, ובדרום חם מאוד בקיץ; עד מינוס 46 מעלות צלזיוס (בצפון דקוטה) ועד פלוס 46 מעלות בקיץ (בטקסס).
בדרום מערב (South West) - יבש וחם. פחות מ-250 מ"מ גשם לשנה. האוויר היבש נשאר צח גם בקיץ. בערבים קריר. הערפלים והגשמים באים בדרך כלל בחודשי ינואר ופברואר. טמפרטורות של מתחת לאפס קיימות רק בהרים הגבוהים.
בהרים (Mid Pacific & Rockies) - אקלים יבש, ושמש במרבית חודשי השנה. הטמפרטורות הן מ-46 מעלות בשקע קליפורניה ועד מינוס 55 בחורף ביילוסטון. בקיץ חם ביום וקר בלילה. שלגי ההרים הגבוהים יורדים בחודשים אוקטובר-מרץ, ונותרים על הקרקע עד מאי-יוני.
צפון-מערב (Pacific North-West) - זהו החלק הרטוב של ארה"ב, עד יותר מ-3,800 מ"מ גשם לשנה, מרביתם בחורף. הממוצע לעונה זו הוא 4 מעלות, אך בקיץ יבש והטמפרטורות מגיעות ל-33 מעלות. בוושינגטון ובאורגון ניתכים גשמים כמעט כל השנה.
בחוף המערבי (California) יש אקלים ים תיכוני. אולם בשל אורכה הניכר של המדינה יש הבדלים ניכרים בין הצפון לדרום. עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר-מרץ. בערבים קריר בצפון, ובהרים יש שלגי חורף. בקיץ חם ויבש, עד סכנה של שריפות יער.
דמוגרפיה
הלבנים, צאצאיהם של המתיישבים והחלוצים הראשונים שהיגרו לארצות הברית, מהווים כ-85 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, אך כיום הלבנים מתערבבים עם עמים אחרים וכך נוצר ערבוב של עמים של כל מיני מדינות כמו אנגליה, צרפת, איטליה וכו'.
הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת השחורים, שמונה כ-26 מיליון נפש, כמעט 12% מכלל האוכלוסייה. קבוצות נוספות הם האינדיאנים שמונים 1.3 מיליון נפש, הסינים, היפנים והפיליפינים – כ-1.4 מיליון נפש. קבוצת ההיספנו-אמריקנים מונים כ-15.6 מיליון נפש; הם רובם ככולם קתולים ודוברים בעיקר ספרדית.
הדת הגדולה ביותר בארצות הברית היא הנצרות הפרוטסטנטית, אליה משתייכים כ-20 אחוזים מהלבנים בארצות הברית. בחלוקה דתית כללית: 56% פרוטסטנטים, 28% קתולים, 2% יהודים, אחרים.
חינוך
היסוד להשכלה בארצות הברית הוא חוק לימודים המחייב 12 שנות לימוד. בצד מערכת החינוך הציבורי הניתן חינם קיימים הרבה בתי ספר פרטיים, המטפחים במכוון נטיות משותפות.
יודעי קרוא וכתוב (בקרב האוכלוסייה הבוגרת): 99%.
ראו גם
- בית המשפט העליון של ארצות הברית
- הדוד סם
- מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
- חוקת ארצות הברית
- יהדות ארצות הברית
- נשיאי ארצות הברית
קישורים חיצוניים
- [http://www.bcpl.lib.md.us/~etowner/anthem.html המנון ארה"ב]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
ja:アメリカ合衆国
ko:미국
ms:Amerika Syarikat
simple:United States
th:สหรัฐอเมริกา
zh-min-nan:Bí-kok
קטגוריה:סדרות טלוויזיהקטגוריה:טלוויזיה
קטגוריה:תחביבים
קטגוריה:פנאי
קטגוריה:טלוויזיהקטגוריה:המצאות
קטגוריה:תקשורת המונים
קטגוריה:תרבות
קטגוריה:בידור Star TVStar TV ist der derzeit grösste Schweizer Privatsender (und der einzige sprachregionale) nachdem weder TV3, noch Tele 24 den Durchbruch schafften und feiert 2005 sein 10jähriges Bestehen, Initiator ist Paul Grau.
Der Erfolg des Programs besteht grossteils in der kostengünstigen Produktion, da viele Programminhalte billig (bzw. ganz umsonst wie bspw. 'Making Of') eingekauft werden können, oder andere Programme grossteils gesponsert werden wie z. B. die Videospielsendungen von Sony(Playstation).
2005 intensiviert Star TV seine Pläne für die Gründung eines eigenen Fernsehkanals in Deutschland.
Programm
Star TV beschäftigt sich in erster Linie mit verschiedenen Unterhaltungsmedien, das heißt Kino/Film/TV (Making Of, Star-News, Film-Kritiken, DVD-News usw.), Computer-/Videospiele, Musik (hauptsächlich Video-Clips) und allgemeiner Unterhaltungselektronik. Weiteres: Klatsch & Tratsch, Lifestyle, Quiz-Show (ähnlich 9Live), Interviews, Lovers TV (Erotiksendung), Musik-Clips.
Austrahlung
Der Sender konnte erst nur in den städtischen Ballungsräumen von Zürich, Bern, Basel und St. Gallen empfangen werden, hat sein Sendegebiet jedoch inzwischen stark vergrössert.
Marktanteil
Die Quoten werden von Star TV nicht freigegeben. Die Reichweite beträgt heute 80 % der Kabelnetzanschlüsse der Deutschschweiz.
Weblinks
- [http://www.startv.ch startv.ch]
Kategorie:Fernsehsender
Kategorie:Unternehmen (Schweiz)
Sennik online podatki dog breeders suplementy london cheap hotel
|
|
|
| :: RELATED NEWS :: |
Sun Electric
Sun Electric is the name of an electronic music group from Berlin. Their first release was the single "O'Locco" on the Wau! Mr. Modo label in 1990, and they have considerable body of work released via the R & S / Apollo labels throughout the following decade. Sun Electric have been active and influential within techno, trance,
|
String search algorithms
String searching algorithms, sometimes called string matching algorithms, are an important class of string algorithms that try to find a place where one or several strings (also called patterns) are found within a larger string or text.
Let Σ be an alphabet (finite set). Formally, both the pattern and searched text are concatenation of elements of Σ. The Σ may be a usual human alphabet (for example, the letters A through Z in English)
|
San Lorenzo, Puerto Rico
San Lorenzo (Spanish Saint Lawrence) is a town in eastern Puerto Rico. Also called El Pueblo de los Samaritanos or La Tierra de Leyendas, San Lorenzo was founded in 1811 by Valeriano Muñoz de Oneca. Its original name was San Miguel de Hato Grande. The surrounding areas produce tobacco
|
Myers-Briggs Type Indicator
for MBTI development, research and training.]]The Myers-Briggs Type Indicator (MBTI) is a psychological test designed to assist a person in identifying their personality preferences. It was developed by | |
