:: wikimiki.org ::
| סיירה לאונה |
סיירה לאונה
הרפובליקה של סיירה לאונה היא מדינה במערב אפריקה, השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי. המדינה גובלת בגינאה בצפון ובליבריה בדרום מזרח. על פי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם לשנת 2004, סיירה לאונה הנה המדינה הנחשלת ביותר בעולם.
היסטוריה
ההיסטוריה הכתובה של סיירה לאונה נפתחת בשנת 1462, עם הגעתם של סוחרים וסיירים פורטוגליים למערב אפריקה. הללו כינוה בשם "הרי האריה". האירופים השתמשו בארץ כמקור לעבדים, אך בשנת 1787 הוקמה בה העיר פריטאון כמשכנם של עבדים לשעבר ששהו בלונדון.
בשנת 1808, סיירה לאונה נעשתה מושבת כתר בריטית וכך נותרה עד אמצע המאה ה-20, אז התחיל תהליך הדקולוניזציה. התהליך הגיע לשיאו עם מתן העצמאות לסיירה לאונה ב-27 באפריל, 1961. סר מילטון מרגאי (1895-1964) היה ראש ממשלתה הראשון.
המדינה, שהייתה נתונה לשלטון מפלגה בודדת בראשית שנות השמונים, סבלה ממלחמת אזרחים בשנת 1991, עת מרדו כוחות החזית המהפכנית המאוחדת (RUF) בהנהגתו של פודאי סנקו (Foday Sankoh) בממשלה. עשרות אלפי בני אדם נהרגו במהלך מלחמה זו, ומשני מיליון בני אדם (יותר משליש האוכלוסיה) נעקרו מבתיהם. רבים מהם נעשו פליטים במדינות שכנות. הפיכה צבאית ב-25 במאי, 1997, החליפה את הנשיא המכהן אחמד טג'אן קבאח ברב-סרן ג'וני פול קורומה. קבאח שב לנשיאות במרץ 1998, לאחר שכוחות ה-ECOMOG, בהנהגת ניגריה, הדיחו את החונטה מהשלטון.
הסדר שלום, שנחתם ב-7 ביולי, 1999 בלומה (Lomé), טוגו, העלה תקוות שמא תצליח סיירה לאונה לסיים את הסכסוך הפנימי (שהונע, בעיקר, על ידי הדחף לשלוט במאגרי היהלומים הרבים במדינה) ולשקם את תשתיתה וכלכלתה ההרוסות. נכון לסוף 1999 הוצבו כ-6,000 כוחות שמירת שלום של האו"ם במדינה על מנת שהסדר השלום יכובד.
במאי 2000 המצב במדינה הדרדר עד כדי כך, שכוחות בריטים נאלצו לפעול במתכונת מבצע פליסר ולפנות אזרחים זרים מתחומיה. המצב התייצב, בסופו של דבר, כשהכוחות הבריטים מהווים זרז להפסקת אש ולסיום מלחמת האזרחים.
הגם שהעימות בסיירה לאונה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, [http://www.specialcourt.org/Outreach/ConflictMapping/NPWJ_CMR_ES_10MAR04.zip ניתן לעיין] בסקירה מקיפה אודותיו, המתבססת על שיטה הידועה כמיפוי סכסוכים.
פוליטיקה
נשיא סיירה לאונה עומד בראש המדינה והוא גם משמש כראש ממשלתה. הנשיא נבחר כל חמש שנים (הבחירות האחרונות נערכו במאי 2002). הוא ממנה ועומד בראש קבינט של שרים. המשטר הפרלמנטרי בסיירה לאונה כולל בית נבחרים יחיד, ובו 124 מושבים. 112 נציגים נבחרים במקביל לבחירות לנשיאות; 12 המושבים האחרים שמורים לתריסר מנהיגי השבטים הבולטים מכל אחד ממחוזותיה האדמיניסטריביים של סיירה לאונה.
כלכלה
סיירה לאון היא מהעניות והנחשלות שבמדינות העולם, והיא מאופיינת בפערי הכנסה אדירים בין שכבות האוכלוסיה. היא אמנם מחזיקה במשאבים רבים, לרבות מינרלים, דגה ומשאבים חקלאיים; אולם התשתית החברתית והכלכלית איננה מפותחת כראוי, ואי-סדר חברתי, שמקורו בעשר שנות מלחמת האזרחים, פוגע בעקביות בפיתוח הכלכלי של המדינה. כשני שלישים מכוח העבודה במשק עוסקים בבחקלאות לצורכי קיום. הייצור מורכב בעיקר מעיבוד חומרי גלם, וכן ייצור קל עבור השוק המקומי. ישנן תכניות לפתוח מחדש את מכרות האלומיניום והטיטניום שנסגרו במהלך שנות הסכסוך. מקור ההכנסה העיקרי של המדינה הוא יהלומים. גורל הכלכלה תלוי בשימור הסדר והשלום הפנימיים, כמו גם בקבלת סיוע חוץ ניכר.
גאוגרפיה
רוב מישור החוף של סיירה לאונה רצוף ביצות מנגרובה, מלבד חצי האי שבו שוכנת עיר הבירה פריטאון. יתר שטחה של המדינה הוא מישורי ברובו (בגובה 300 מ' מעל פני הים) ומכוסה יערות, כשבמזרח המדינה ישנם הרים (הגבוה שבהם - הר לומה מנסה, 1,948 מ'). האקלים טרופי, ועונת הגשמים היא בין מאי לדצמבר.
הערים החשובות הנן הבירה פריטאון (1,300,000 תושבים), קוינדו (80,000 תושבים), בו (60,000 תושבים), קנמה ומקני.
דמוגרפיה
ישנם קרוב לעשרים שבטים שונים החיים בתחומי סיירה לאונה, ויחד הם מהווים קרוב ל-90 אחוזים מהאוכלוסיה. השבטים החשובים ביותר הם הטמנה (Temne) בצפון והמנדה (Mende) במרכז ובדרום, אשר יחד מהווים כשליש מהאוכלוסיה. ישנו מספר ניכר של קראולים, צאצאיהם של עבדים אפריקנים שעזבו את לונדון, כמו גם של תושבי העיר שהקימו מושבה בסיירה לאונה בשנות השמונים של המאה ה-18.
אף על פי שהשפה הרשמית בסיירה לאון הנה אנגלית, רק מעטים דוברים אותה, שכן רוב האוכלוסיה דוברת את לשונות השבטים השונים. יחד עם זאת, השפה הקראולית, "קריו", המושתתת על השפה האנגלית, שגורה בפי רוב האוכלוסיה. הדת הרווחת הנה איסלם (כ-60 אחוזים), ואילו יתר האוכלוסיה מקיימת פולחנים מקומיים או משתייכת לנצרות.
הילודה בסיירה לאונה היא הגרועה בעולם, שכן המדינה סובלת מיחס תמותת אמהות בשעת לידה (Maternal Mortality Ratio - MMR) גבוה יותר מכל מדינה אחרת. לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2000, על כל 100,000 לידות בסיירה לאונה נרשמים 2,000 מקרי מוות של היולדות. שיעור גבוה זה נובע מסיבוכי הריון חמורים כגון הפלות, צירים חסומים, הריון חוץ רחמי, שטפי דם פנימיים וזיהום רחמי. הסכסוך האלים ופגיעתו האנושה בשירותי הבריאות, שהתבטאה בעקירת בני אדם ממגוריהם, בהשמדת מתקנים רפואיים וציוד רפואי ובחסימת הגישה לאזורים כפריים, גרם לעלייה חמורה בשיעור זה.
חלוקה דתית: 60% מוסלמים, 30% דתות עממיות, 10% נוצרים.
חלוקה אתנית: 38% שחורים, 30% מנדה, 30% טמנה, 2% קראולים ואחרים.
קישורים חיצוניים
- [http://www.sierra-leone.org סיירה לאונה ברשת]
- [http://www.un.org/Depts/dpko/unamsil/body_unamsil.htm כוח שמירת השלום בסיירה לאונה, אונמסי"ל]
- [http://public.fotki.com/sierraleone/sl_series/people_of_sierra_leone/ תמונות: עמי סיירה לאונה]
- [http://www.visitsierraleone.org מידע למטייל בסיירה לאונה]
- [http://www.freedomhouse.org/research/freeworld/2003/countryratings/sierra-leone.htm מידע על המדינה באתר freedomehouse.org]
- [http://www.cryfreetown.org Cry Freetown]
- [http://www.sc-sl.org משפטי פושעי המלחמה בסיירה לאונה]
- [http://www.npwj.net No Peace Without Justice in Sierra Leone]
- [http://www.daco-sl.org/encyclopedia2004/index.htm אנציקלופדיה של סיירה לאונה 2004]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אפריקה
-
ja:シエラレオネ
ko:시에라리온
ms:Sierra Leone
zh-min-nan:Sierra Leone
מדינה
מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כקבוצה של אנשים הגרים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקית ופוליטית.
לפי הגדרה זו, המונח מדינה כולל בתוכו את המושג שלטון, בשימוש אחר, שני המושגים נרדפים. בין סוגי המדינות שהתפתחו עם ההסטוריה היו ערי המדינה של יוון העתיקה, הריבונות הייתה מוטלת על האזרחים החופשיים של העיר העצמאית.
במהלך ימי הביניים, אירופה הייתה מחולקת להמון נסיכויות, שריבונותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אנרכיה פוליטית, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת, התפתחה בתהליך הדרגתי שהשתרך לאורך מאות שנים. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונארכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונארכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות או איחודים של מדינות חצי עצמאיות.
במאה ה-20, משטרים טוטאליטריים ודיקטטורים, בהן שליט אחד אוחז בידיו את כל הכוח, התקיימו בכמה מדינות.
סוגית הגבולות של מדינות היא סוגיה חשובה, שתיאורטיקנים שונים במדע המדינה נדרשו לה. ישנן מדינות, כדוגמת ישראל, אשר גבולותיהן עדיין אינם מוחלטים בעיני הקהילה הבינלאומית. למרות זאת, בהתאם לתאוריות שונות במדע המדינה, למרות שמדינות כישראל אינן בעלות גבולות סופיים, הדבר אינו גורע מהן את הגדרתן כמדינה. בעיקר כיוון שיש במדינות אלו שלטון עצמי, ריבונות, שליטה על אמצעי האלימות (צבא, משטרה), הכרה מצד הקהילה הבינ"ל וכדומה. מאידך, עקב הסיבות שהוזכרו הרשות הפלשתינאית למשל, נכון ל2005 עדיין לא תוגדר כמדינה, למרות שגם היא נדרשת לשאלת הגבולות.
מבחינת הרכב האוכלוסייה, מדינות הן משלוש קטגוריות:
- מדינת לאום: מדינה של לאום אחד מרכזי.
- מדינה דו לאומית: מדינה אחת ובה שני לאומים בעלי מעמד שווה.
- מדינה רב לאומית: מדינה שבה יושבים לאומים רבים.
השלטון במדינה פועל מתוקף שלוש הנחות:
א. הסכמת האוכלוסייה לחיות באותה מדינה ולקבל את מרותה (בעיקר בדמוקרטיות).
ב. כוחה של המדינה להשליט סמכות וחוק (ריבונות).
ג. יכולתו להפעיל כוח חמוש מאורגן הפועל בשם המדינה ושהכוח הזה הוא היחיד שראוי לפעול-ללא מתחרים.
פדרציה- פדרציה היא איחוד של מדינות במטרה לתת לשלטון המרכזי סמכויות בתחום הביטחון, מדיניות החוץ, האוצר והחוקה.
לאומיות - היא הביטוי של עם לרצונו להתקיים במסגרת חברתית ומדינית משותפת.
אנארכיה - מצב של אי סדר, היעדר שלטון, היעדר סמכות מכוונת.
גבול מדיני - זה קו המגדיר את שטחה של המדינה, בד"כ – תוך הסכמה עם שכנותיה או – תחום הים עליו היא יושבת.
ריבונות של מדינה - ריבונות היא היכולת של השלטון לשלוט על השטח המדינה ולאכוף את חוקיה.
ראו גם
- עצמאות
מדינה
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה ובכמות אוכלוסיתה, לאחר אסיה, היבשת הראשונה בגודלה. שטחה של אפריקה הוא 30,244,050 קמ"ר כולל האיים, היא מכסה 20.3% משטח כדור הארץ ולמעלה מ־800 מיליון תושבים המהווים כשביעית מהאוכלוסיה בכדור הארץ.
היסטוריה
אוכלוסיה
חוקרים רבים מאמינים כי המין האנושי החל את דרכו באפריקה, ושהיא היבשת הראשונה שאוכלסה בבני אדם.
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא היו באפריקה מדינות, כמו בכל שאר היבשות. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הראשונה שנוצרה, מרבית משטח אפריקה נותר חסר מדינות עד לעת החדשה . יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכולל את גאנה, מאלי וסנגאי.
במאה ה-14 הגיעו האירופאים הראשונים ליבשת. על ידי מיקוח עם כמה מנהיגי שבטים מקומיים, הצליחו האירופאים לתפוס מליוני אפריקנים, ולסחור בהם ככוח אדם ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי.
בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות, מלבד שתי מדינות שנותרו עצמאיות, ליבריה ואתיופיה. הכיבוש המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השניה, שלאחריה כל הקולוניאליות זכו בהדרגה לעצמאותן. כיום, באפריקה יש יותר מ-50 מדינות עצמאיות. גבולותיהן של רוב מדינות אלה שורטטו בתקופת הקולוניאליזם. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.
פוליטיקה
קבוצות
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
מרביתם של מנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם.
כמו כן, רבים השתמשו בכוחם בכדי להחיות מחדש יריביות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 שלה המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת שלטון צבאי.
הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שרבות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית או צרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניות ממשלית כושלת ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לחלק מספיק מזון או מים בכדי שתושביהם ישרדו. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. האיידס נפוץ מאוד ביבשת זו, עד כדי כך שגם בנו של נלסון מנדלה, אחת הדמויות החשובות בדרום אפריקה, מת ממנו.
למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים שיש ליבשת זו תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, למרות שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.
כמו כן, תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו ארגון המטבע הבינלאומי, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפס צמיחה. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות ההמדינות המתועשות באפריקה, והם טוענים, למשל, כי מדינות אלה משאירות את אפריקה בעוני, בעיקר באמצעות חובותיהם הגדולים של מדינות שונות ביבשת, והריביות עליהם.
ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה דמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), במקום שרק מדינות לא אפריקניות עשירות יהיו מעורבות, כ-6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו, התערבו (ע"ע: מלחמת קונגו השניה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו, בדומה למלחמת העולם השניה, תיצור מצב בו מדינות האזור ינסו לפעול כך שמלחמה מסוג זה לא תתרחש עוד לעולם. עם זאת, מוקדם מדי להביע אופטימיות, במיוחד לאור הדיווחים של נציגי האו"ם בקונגו, לפיהם צבא רואנדה ממשיך לפלוש לשטחי המדינה.
ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין המדינות הרבות ביבשת.
כלכלה
אפריקה היא היבשת שאוכלוסיה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה.
מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.
הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון. אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, כולל אורך חיים נמוך, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
גאוגרפיה
סטגנציה
מדינות אפריקה
היבשת מחולקת ל-54 מדינות. החשובות הן: מצרים, ניגריה, דרום אפריקה.
ראו גם
- צפון אפריקה
- מדבר סהרה
- אגם ויקטוריה
- נילוס
קטגוריה:יבשות
-
ja:アフリカ
ko:아프리카
ms:Afrika
simple:Africa
th:ทวีปแอฟริกา
zh-min-nan:Hui-chiu
האוקיינוס האטלנטי
האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו בכדור הארץ, והוא מכסה כחמישית משטח הכוכב. שמו של האוקיינוס מגיע מן המיתולוגיה היוונית, שם הוא נקרא "ים אטלס".
צורתו של האוקיינוס כצורת S הנמתחת על ציר צפוני-דרומי. האוקיינוס מחולק לשני חלקים: צפון האטלנטי ודרום האטלנטי, כאשר הגבול ביניהם עובר בקו רוחב 8 מעלות צפון. גבולות האוקיינוס ממערב אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, ואילו ממזרח אירופה ואפריקה. האוקיינוס מחובר לאוקיינוס השקט מצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, ומדרום במה שנקרא מעבר דרייק, בין דרום אמריקה לבין אנטארקטיקה. ישנו גם מעבר מלאכותי בין שני האוקיינוסים, הנקרא תעלת פנמה. זו עוברת בפנמה שבאמריקה המרכזית. במזרח, הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי נמצא בקו אורך 20 מעלות מזרח. הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לבין אוקיינוס הקרח הצפוני עובר בקו דמיוני הנמתח בין גרינלנד, ספיטסברגן וצפון נורווגיה.
נורווגיה
האוקיינוס האטלנטי, כאמור, מכסה כ-20% משטחו של כדור הארץ, והוא שני בגודלו לאוקיינוס השקט בלבד. בתוספת הימים המחוברים אליו, האוקיינוס מכסה שטח של כ-106,450,000 קמ"ר. ללא הימים המחוברים אליו, שטחו רק כ-82,362,000 קמ"ר. שטח היבשה שמימיו מנוקזים לאוקיינוס האטלנטי ("אגן הניקוז" שלו, במובן מסוים) גדול פי 4 מהשטח המקביל של האוקיינוס ההודי או אף האוקיינוס השקט, והוא משתרע על כ-354,700,000 קמ"ר.
עומקו הממוצע של האוקיינוס כולל הימים המחוברים אליו הוא 3,332 מ' ובלעדיהם 3,962 מ'. הנקודה העמוקה ביותר נמצאת ליד פורטו ריקו ועומקה 8,605 מ'. רוחבו של האוקיינוס האטלנטי נע בין 2,848 ק"מ בנקודה הצרה ביותר לבין 4,830 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר.
האוקיינוס מחובר לימים ומפרצים רבים, ביניהם: הים הקאריבי, מפרץ מקסיקו, מפרץ לברדור, מפרץ האדסון, הים התיכון, הים השחור, הים הצפוני, הים הבלטי, ים ברנטס וים וודל. מאפיין נוסף של האוקיינוס הוא מספר איים מועט יחסית. בין האיים באוקיינוס: ספיטסברגן, גרינלנד, איסלנד, בריטניה, אירלנד, פרננדו דה נורונה, האיים האזורים, האיים הקנריים ועוד.
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
קטגוריה:אוקיינוסים
-
als:Atlantik
ja:大西洋
ko:대서양
simple:Atlantic Ocean
th:มหาสมุทรแอตแลนติก
zh-min-nan:Tāi-se-iûⁿ
ליבריה
ליבריה היא מדינה בחוף המערבי של אפריקה. היא גובלת עם סיירה לאון, גינאה וחוף השנהב.
המדינה סבלה בשנים האחרונות שתי מלחמות אזרחים (1989 עד 1996 ו1999 עד 2003).
היסטוריה
בשנת 1822 רכשה האגודה האמריקאית להתיישבות, אגודה פילנתרופית אמריקנית, שטח במערב אפריקה במטרה להקים בית לאומי לעבדים משוחררים - ומכאן שם המדינה: liber - חופשי בלטינית. נשיא ארצות הברית דאז, ג'יימס מונרו, עמד בראש האגודה ולכבודו נקראה עיר הבירה מונרוביה. האגודה יישבה בליבריה 20 אלף עבדים לשעבר, אשר הכריזו על עמצאותם ב־26 ביולי 1847 (והיו לתושבי המדינה העצמאית היחידה באפריקה למעט אתיופיה); ביום זה נחגג יום העצמאות של המדינה.
העבדים המשוחררים הללו נקראו ליבריאנים אמריקאים ומנו כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה; הם לא ראו עצמם כאפריקאים בתרבותם וראו את מטרתם בהבאת תרבות המערב ל"יבשת האפלה". תרבותם, כמו גם סמלי המדינה שהם בחרו, שיקפו את מוצאם ומטענם התרבותי האמריקאי, אשר ינק בעיקר מהמורשת של הדרום הטרום-מלחמתי. הם הפכו לקבוצה עלית שחיה על חופי המדינה. תחת שלטונם המדינה התקדמה מאוד בתחומים הכלכליים.
פוליטיקה
כלכלה
גאוגרפיה
דמוגרפיה
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אפריקה
-
ja:リベリア
ko:라이베리아
ms:Liberia
simple:Liberia
zh-min-nan:Liberia
2004
משתמש:Costello/בוט שנים]]
אירועים
- 4 בינואר - בית דין צבאי בישראל גוזר שנת מאסר אחת על חמישה צעירים שמסרבים לשרת בצבא מטעמי מצפון פוליטיים.
- 14 בינואר - דגל גרוזיה "חמשת הצלבים" חוזר לשימוש לאחר כ-500 שנה.
- 29 בינואר - פיגוע התאבדות באוטובוס בקו 19 בירושלים, 10 הרוגים.
- 11 בפברואר - שעה 10:15 רעידת אדמה בישראל בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר ([http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/393240.html לידיעה בעיתונות]).
- 19 בפברואר - צייד הנאצים שמעון ויזנטל מקבל תואר אבירות על פועלו.
- 22 בפברואר - פיגוע התאבדות באוטובוס סמוך לגן הפעמון בירושלים, 8 הרוגים.
- 1 במרץ - המע"מ בישראל נקבע ל-17% (מ-18%).
- 2 במרץ - החללית רוזטה שוגרה למסעה בן תריסר השנים אל השביט צ'ריומוב-גרסימנקו.
- 2 במרץ - נאס"א מודיעה על גילוי מים על מאדים
- 14 במרץ - פיגוע התאבדות כפול בנמל אשדוד - 10 נרצחים.
- 22 במרץ - מנהיג החמאס, אחמד יאסין, חוסל בידי צה"ל
- 17 באפריל - מנהיג החמאס עבד אל-עזיז רנטיסי חוסל בעזה בירי טילים ממסוק למכוניתו
- 21 באפריל - שוחרר מרגל האטום מרדכי וענונו לאחר 17.5 שנים בכלא הישראלי.
- 1 במאי - האיחוד האירופי מתרחב בעשר מדינות נוספות: אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה וקפריסין
- 2 במאי - בפיגוע ירי בצומת כיסופים נרצחו טלי חטואל ו-4 בנותיה.
- 25 במאי - מבצע קשת בענן ברפיח וציר פילדלפי.
- 26 במאי - כ-2,000 ניספים בשטפונות באי היספניולה
- 4 ביוני - הסרט הארי פוטר והאסיר מאזקבאן יוצא לאקרנים.
- 8 ביוני - מעבר של כוכב הלכת נוגה על פני השמש. המעבר הקודם היה בשנת 1882. המעבר הבא יהיה ב-6 ביוני 2012.
- 11 ביוני - החללית קאסיני-הויגנס (Cassini-Huygens) עוברת במרחק הקטן ביותר מהירח פובה (Phoebe) (להבדיל מפובוס ירחו של מאדים)
- 21 ביוני - הטיסה הראשונה לחלל במימון פרטי, האסטרונאוט מייק מלוויל על גבי ה-SpaceShipOne
- 28 ביוני - האמריקאים מעבירים את השלטון בעיראק.
- 30 ביוני - בתאונת אוטובוס בצומת כפר יונה נהרגו 3 תלמידים מבית ספר בית יצחק.
- 1 ביולי - החללית קאסיני-הויגנס נכנסת למסלול סביב שבתאי
- 4 ביולי - מונחת אבן הפינה ל"מגדל החופש" באתר מרכז הסחר העולמי בניו יורק.
- 1 באוגוסט - משה קראדי מתחיל לכהן כמפכ"ל המשטרה.
- 7 באוגוסט - נחנך גשר ריו-אנטיריו
- 31 באוגוסט - פיגוע התאבדות משולב בשני אוטובוסים בבאר שבע - 16 הרוגים.
- 3 בספטמבר - מאות הרוגים, רבים מהם ילדים, בעקבות השתלטות של טרוריסטים על בית ספר בבסלאן שבצפון אוסטיה (רוסיה)
- 10 בספטמבר - ויקיפדיה העברית מגיעה ל-10,000 ערכים, עם הוספת הערך על פטר בוגדנוביץ'.
- 19 בספטמבר - טקס האמי ה-56 נערך בלוס אנג'לס
- 29 בספטמבר - האסטרואיד 4179 טוטאטיס חולף ליד כדור הארץ במרחק של פי 4 מהירח בלבד.
- 7 באוקטובר - פיגוע כפול באמצעות מכוניות תופת, בהילטון טאבה ובראס א-שטן שבסיני
- 8 באוקטובר - פיצוץ מלון הילטון בטאבה
- 2 בנובמבר - בבחירות לנשיאות ארה"ב הסנטור ג'ון קרי מתמודד מול הנשיא המכהן ג'ורג' בוש (הבן)
- 10 בנובמבר - הכנסת קובעת בחוק הדגל, הסמל וההמנון באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי.
- 11 בנובמבר - יאסר עראפת, ראש אש"ף והרשות הפלסטינאית נפטר בפריס.
- 15 בנובמבר - החללית סמארט-1 של סוכנות החלל האירופית החלה להקיף את הירח
- 5 בדצמבר - מצרים משחררת את עזאם עזאם שהואשם בריגול לטובת ישראל לאחר שמונה שנות מאסר, בתמורה לשחרורם של שישה סטודנטים מצריים שחדרו לישראל והתכוונו לבצע פיגועים.
- 26 בדצמבר - רעידת אדמה בדרום-מזרח אסיה בדרגה 9 בסולם ריכטר גרמה לגלי צונמי אימתיים ולבסוף למוות של כ-280,000 אנשים. הרעש הורגש היטב באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, הודו, סינגפור וסרי לנקה
נולדו
נפטרו
- 14 בפברואר - מרקו פנטאני רוכב אופניים איטלקי, אחד מהרוכבים המפורסמים והנערצים ביותר בשנות התשעים של המאה העשרים. (נולד 1970)
- 22 במרץ - אחמד יאסין, מנהיג החמאס (נולד 1938)
- 18 באפריל - צילה דגן, זמרת (נולדה 1946)
- 24 באפריל - אסתי לאודר, אשת עסקים בתחום הקוסמטיקה
- 28 באפריל - אברהם דשא פשנל, מפיק בין הבולטים ביותר בשדה הבידור והתיאטרון המסחרי בישראל (נולד 1927).
- 1 במאי - שמעון אבן, מחלוצי מדעי המחשב בישראל (נולד 1935).
- 6 במאי - פים פורטוין פוליטיקאי הולנדי (נולד 1948)
- 30 במאי - ואאל נסאר, נחשב לאחר ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס
- 5 ביוני - רונלד רייגן (Ronald Reagan), נשיאה ה-40 של ארצות הברית (נולד 1911).
- 10 ביוני - ריי צ'ארלס (Ray Charles), מוזיקאי אמריקאי (נולד 1930).
- 26 ביוני - נעמי שמר, פזמונאית ומלחינה ישראלית (נולדה 1930)
- 29 ביוני - אריק לביא, זמר (נולד 1927).
- 1 ביולי - מרלון ברנדו, שחקן קולנוע (נולד 1924)
- 19 ביולי - ד"ר עדי אזר, שופט שלום המשמש כרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, נרצח (נולד 1955).
- 28 ביולי - פרנסיס קריק, ביולוג מולקולרי (נולד 1916).
- 5 באוגוסט - אורי אדלמן, סופר ישראלי
- 20 באוגוסט - משה שמיר, סופר (נולד 1921).
- 3 באוקטובר - זאב לב, פיסיקאי ישראלי
- 8 באוקטובר - ז'אק דרידה פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי (נולד 1930)
- 10 באוקטובר - כריסטופר ריב, שחקן קולנוע
- 11 בנובמבר - יאסר ערפאת, יושב ראש אש"ף והרשות הפלשתינאית
- 23 בנובמבר - רפאל איתן, הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, ח"כ ושר בממשלת ישראל.
- 16 בדצמבר - יהודית נאות, שרת ממשלת ישראל, חברת כנסת ישראל, פרופסורית למיקרוביולוגיה בטכניון.
- 28 בדצמבר - צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל.
ראו גם
- 2004 בקולנוע
- 2004 בספרות
- 2004 במוזיקה
- 2004 בפוליטיקה
- 2004 במדע
- 2004 בספורט
- 2004 בטלוויזיה
----
- המאה ה-20 - המאה ה-21 - המאה ה-22
- 1999 2000 2001 2002 2003 - 2004 - 2005 2006 2007 2008 2009
קטגוריה:שנים
nb:2004
1462
אירועים
נולדו
- 27 ביוני - לואי השנים עשר מלך צרפת (נפטר 1515)
נפטרו
ראו גם
- 1462 בספרות
- 1462 במוזיקה
- 1462 בפוליטיקה
- 1462 במדע
----
- המאה ה-14 - המאה ה-15 - המאה ה-16
- 1457 1458 1459 1460 1461 - 1462 - 1463 1464 1465 1466 1467
קטגוריה:שנים
ko:1462년
פורטוגל
רפובליקת פורטוגל (בפורטוגזית: República Portuguesa) היא מדינה באירופה. נמצאת לאורך החוף המערבי של חצי האי האיברי, לצד ספרד, בקצה הדרום מערבי של אירופה. שייכים לה גם מספר איים באוקיינוס האטלנטי בהם האיים האזוריים ואיי מדירה. בני פורטוגל מכונים פורטוגזים, כשם המדינה בשפה המקומית.
מקור השם פורטוגל הוא בהתיישבות בשם קלה (Cale) בשפך נהר הדורו. בתקופה הרומית שכן במקום נמל (Portus בלטינית) שנקרה פורטוקלה (Portucale). עם השנים הפך שם זה לפורטוגל.
בעברה היתה פורטוגל מעצמה עולמית ששלטה בחלקים נכבדים מדרום אמריקה. היא הפכה להיות מעצמה בעקבות יורדי ים שיצאו בשליחותה. השפה שמדוברת בפורטוגל, פורטוגזית מדוברת גם באזורים נרחבים בדרום אמריקה כגון ברזיל.
היסטוריה
ליברליזם
רעידת האדמה והצונאמי של 1755, אשר הרגו יותר משליש מאוכלוסייתה של עיר הבירה ליסבון והחריב את רובה של העיר העתיקה, היו בעלי השפעה על הפוליטיקה הפנימית.
מ1808, המדינה היתה כבושה במהלך המלחמות הנפוליוניות, בית המלוכה הפורטוגזי ברח לברזיל. זמן קצר לאחר מכן, הכריזה ברזיל על עצמאותה תחת שלטונו של המלך הפורטוגזי פדרו הרביעי אשר פרש מהכתר הפורטוגזי והכתיר את בתו, מריה הראשונה, כמלכה.
המאה ה-19 אופיינה בליברליזם. החלוקה בין פדרו הרביעי הליברל לבין אחיו, המלך מיגל, השמרן אשר הדיח את מריה הראשונה מכיסאה, הוביל למלחמת אזרחים בין השנים 1832-1834 וקיבל חוקה חדשה ב1836.
החיים הפולטיים והחברתיים בפורטוגל של המאה ה-19 אופיינו בחוסר יציבות.
1968-1932: דיקטטורה בראשותו של אנטוניו סלזר
בשנים 1932 עד 1968 התקיימה בפורטוגל דיקטטורה בראשותו של אנטוניו דה אוליביירה סלזר.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוביל סלזר את פורטוגל בדרך האמצע בין בעלות הברית ומדינות הציר. ברית הנייטרליות האיברית נחתמה בין שני העריצים, הספרדי פרנקו והפורטוגזי סלזר, בשנת 1939. סלזר אף סיפק עזרה לבעלות הברית והרשה להן להשתמש באיים האזוריים כבסיס. סלזר הבין כי אם יצטרף למלחמה לצד גרמניה, יוביל המאבק עם בריטניה לאובדן המושבות הפורטוגזיות באפריקה ובאסיה.
ב-1945 שלטה פורטוגל ב איים האזוריים, מדיירה, איי קייפ ורדה, סאו טומה ופרינסיפה, אנגולה, גיניאה ביסאו, קבינדה, מוזמביק, המושבות גואה, דמאו, דיו בהודו, מקאו בסין, ומזרח טימור בדרום מזרח אסיה. סלזר לא ראה צורך להרחיב את המושבות, אך ראה צורך להבטיח את המשך השליטה בהן. המושבות היו הבסיס לגאוותה הלאומית של פורטוגל שראתה עצמה ככוח הקולוניאלי השלישי בחשיבותו בעולם.
פורטוגל הצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1949, והדגישה את מעמדה כבסיס כנגד הקומוניזם, אך נותרה מדינה מסתגרת וחשדנית, שלא איפשרה השפעה חיצונית.
ב-1968 לקה סלזר במוחו, דבר שהכריח את הנשיא אמריקו טומאס לפטר אותו מתפקידו. ממשיכו בתפקיד היה מרסלו קייטנו, אשר המשיך בקו של דיקטטורה שמרנית, שבו נקט סלזר.
1974: מדיקטטורה לדמוקרטיה
בשנת 1974 הובילו קציני צבא צעירים, שקצו בשלטון השמרני, במלחמות הקולוניאליות, ובסגירותה של פורטוגל לעולם, מהפכה ללא שפיכות דמים שכונתה מהפכת הציפורנים, (שכן החיילים שביצעו את המהפכה הכניסו ציפורנים לקני רוביהם על מנת להדגיש כי המדובר במהפכה ללא שפיכות דמים). המהפכה הובילה להדחתו של קייטנו ולרפורמות דמוקרטיות נרחבות, אשר הביאו את הדיקטטורה הסלזרית לסיומה.
בבחירות הדמוקרטיות שנערכו באפריל 1976 הסוציאליסטים זכו במספר מושבים מספיק בפרלמנט על מנת להקים ממשלת מיעוט בראשותו של מריו סוארש. לממשלה זו התנגדו הקומוניסטים משמאל, והשמרנים מימין, וסוארש נאלץ להתפטר מתפקידו בשנת 1978.
האוירה השמאלית שהביאה עמה המהפכה התפוגגה, וממשלות השמאל פינו את מקומן לסדרת ממשלות שמרניות עד 1983, עת זכה שוב סוארש בבחירות, וכיהן כראש ממשלה שוב עד 1985. הישגו העיקרי בתקופה זו היה המשא ומתן לכניסת פורטוגל אל האיחוד האירופי.
פוליטיקה
כלכלה
גאוגרפיה
דמוגרפיה
קישורים חיצוניים
- [http://www.portugal.gov.pt פורטל ממשלת פורטוגל] - הפורטל המרכזי של הממשלה
- [http://www.presidenciarepublica.pt/ נשיא הרפובליקה] - האתר הרשמי של נשיא המדינה
- [http://www.parlamento.pt/ אסיפת הרפובליקה] - האתר הרשמי של הפרלמנט
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
als:Portugal
ja:ポルトガル
ko:포르투갈
ms:Portugal
simple:Portugal
th:สาธารณรัฐโปรตุเกส
zh-min-nan:Portugal
אירופה
אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור.
במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.
מקור השם
אסיה
ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר.
יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".
היסטוריה
לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה.
המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.
גאוגרפיה
1992
גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.
בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".
כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.
הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.
בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.
מאפיינים פיסיים
אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל.
קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי ה | | |
