:: wikimiki.org ::
| עזרה:תבניות |
עזרה:תבניותתבנית (Template) היא טכניקת עריכה בויקיפדיה, המאפשרת הצגת תוכן דף מסוים בדף אחר, בלי להעתיק אותו. תבנית היא דף שכתוב בצורה רגילה שיכול "להשתל" בכל דף בוויקיפדיה ומוצג כפי שהוא בזמן אמת. השימוש בתבנית מרכז טקסט במקום אחד, מונע כפילויות ושומר על אחידות בדפי ויקיפדיה.
השימוש בטכניקה זו דומה ליצירת קישור, אך במקום להוסיף שני זוגות של סוגריים מרובעים משני צידה המילה ( ו־) יש להשתמש בשני זוגות של סוגריים מסולסלים (). ניתן להעתיק בצורה זו את תוכנו של כל דף בכל מרחב שם, אך נהוג להעתיק דפים מתוך המרחב "תבנית:", שנוצר לשם כך. ההסברים שלהלן מתבססים על שימוש במרחב שם זה, לגבי שימוש בטכניקה זו לדפים מסוגים אחרים ראו בהמשך.
יצירת תבנית פשוטה
כדי ליצור תבנית חדשה, כתבו במקום כלשהו (ארגז החול, למשל) את הטקסט הבא:
:
או:
:תבנית:שם התבנית הרצויה
כאשר במקום "שם התבנית הרצויה" יש לכתוב את שם התבנית. רצוי שהשם יהיה בעברית.
לאחר שעשיתם זאת, שמרו את הדף ותקבלו קישור אדום כזה:
:תבנית:שם התבנית הרצויה
לחצו על הקישור וערכו את התוכן בו כמו כל דף רגיל. בכל מקום שבו תרצו להוסיף את התבנית, כתבו את הטקסט . התוכן שהזנתם לתבנית יופיע בדף באופן אוטומטי.
דוגמא
אם רוצים לכתוב תבנית תחת השם "חדש" יש לכתוב:
:תבנית:חדש
לאחר הכתיבה מקבלים את התוצאה הבאה:
:תבנית:חדש
לחיצה על הקישור תפתח דף עריכה חדש. יש לערוך אותו כמו כל דף רגיל, ולשמור בסיום העריכה.
בכל מקום בו יש להוסיף את תבנית, יש לכתוב את הטקסט:
:.
כדי לערוך את תוכנה של תבנית קיימת, אפשר לעשות זאת ע"י עריכת דף המכיל את התבנית: מתחת לאזור העריכה תופיע רשימה של תבניות המופיעות בדף. שימו לב כי קישור מהצורה ישתיל את תוכן התבנית בדף בעוד קישור מהצורה תבנית:שם התבנית הרצויה יוביל לדף התבנית.
יצירת תבנית פרמטרית
ישנה אפשרות ליצור תבניות בעלות פרמטרים, שאותם ניתן לשנות בכל דף בו מופיעה התבנית. יצירת תבנית פרמטרית זהה ליצירת תבנית רגילה, ולפיכך יש לבצע את כל השלבים המתוארים בסעיף הקודם. ישנם שני סוגי פרמטרים: פרמטר שמי ופרמטר מספרי.
פרמטר שמי
לאחר שנוצרה תבנית, יש לכתוב בה שם פרמטר כאשר הוא ממוקף בשלושה סוגרים מסולסלים משני צדדיו (שימו לב: הוספת שני סוגרים מסולסלים תוביל ליצירת תבנית חדשה נוספת, ועל כך יש להקפיד). דוגמא לצורת כתיבת פרמטר:
:
השימוש בפרמטר בדף היעד ייעשה עפ"י הסדר הבא:
- שם התבנית
- תו מפריד (|)
- שם הפרמטר
- הסימן =
- ערך הפרמטר.
דוגמא
תחביר:
:
דוגמא מעשית:
:
ניתן לפרוס את הטקסט הנ"ל במאונך, במידה וישנם פרמטרים רבים. תחביר:
פרמטר מספרי
ניתן לכתוב פרמטרים ללא שם. במקרה כזה יש לתת לפרמטר מספר, כאשר הוא נמצא בין שלושה סוגרים מסולסלים. לדוגמא:
:
בתבנית בה מופיעים הפרמטרים , ו־ צורת הכתיבה בדף היעד לא תהיה:
:
אלא:
:
לדוגמא:
:
החסרון בשימוש בתבנית כזו הוא שבריבוי פרמטרים, קשה לזכור מה יעודו של כל פרמטר, וקל להתבלבל בהם. מומלץ להשתמש בפרמטר זה רק כאשר יש שימוש בפרמטרים ספורים.
ניתן "לערבב" בתבנית אחת את הפרמטרים מסוג שם ומסוג מספר ביחד.
שינויי פרמטרים בתבנית קיימת
שימו לב: במקרה שמשנים בתבנית קיימת את מספר הפרמטרים, או שמשנים את הסדר שלהם, השינוי יבוא לידי ביטוי בכל הדפים שבהם הוכנסה התבנית לפני השינוי וזה עלול ליצור תוצאות לא צפויות ובלתי רצויות, כגון, הוצאת דברים מהקשרם או הופעת טקסט מיותר.
כדאי לתת על כך את הדעת בזמן שמשנים את התבנית ובכך ניתן למנוע את הבעיה לפני שנוצרה.
דוגמא לשימוש בתבנית
כתיבה של אנגלית בזרימה משמאל לימין ובכיוון משמאל לימין נתקלת בבעיה בוויקיפדיה.
זוהי דרך מסורבלת מעט לפתרון הבעיה. דרך פשוטה תהיה ליצור תבנית עם פרמטר מספרי, ששמה יהיה תבנית:ltr.
דוגמא נוספת לפרמטר שמי
התבנית מיון, המיועדת להצגה של פרטי חיות.
הערות
- במידה ואין צורך להכניס מידע לתוך פרמטר, כתבו אותו, אך אל תכניסו לתוכו תוכן. לדוגמא, אם אין לכם תמונה זמינה עבור התבנית שצויינה קודם, כתבו:
:|תמונה=
- אם בוחרים כשמות פרמטרים מספרים (1, 2, 3, 4 וכד'), ניתן להסתפק גם בכתיבה כזו:
שימו לב שכאשר יש מספר כה רב של פרמטרים, רצוי שלא להשתמש בשיטה זו. הדבר יוצר בלבול בעת עריכת הדף.
subst
כאשר כותבים "subst:" לפני שם התבנית או הדף המועתק לתוך דף היעד, יועתק הדף בשלמותו מתוך דף המקור, כך שבעיון חוזר בדף העריכה לא ניתן יהיה לדעת שנעשה שימוש בתבנית. במילים אחרות, מדובר בפעולה זהה להעתקת תוכן התבנית בעזרת "העתק-הדבק".
דוגמא
כניסה ל[ דף העריכה] של דף זה תוכל להמחיש את השימוש ב"subst:". בדף התוצאה, זה שאתם קוראים כעת, נראים שני הטקסטים המופיעים בטבלה שבהמשך זהים. עיון בדף העריכה יראה שתי צורות כתיבה שונות לחלוטין. בדוגמא הראשונה השתמשנו בתבנית רגילה , ובפעם השניה הוספנו לה "subst:" בהתחלה.
יתרונות
שימושי בעת כתיבה של תוכן חד פעמי שמתאים לזמנו, כמו כתיבת הודעות ברכה או אזהרה למשתמשים חדשים. אם הם ייכנסו לדף העריכה, הם יקבלו את האשליה שבאמת ישבתם וכתבתם להם את הכל. ניתן לעשות שימוש במקרים בהם אין צורך לעדכן שנית את הטקסט, וכל המטרה היא לחסוך פעולת העתקה-הדבקה.
חסרונות
אם תתבצע עריכה בדף התבנית, השינוי לא ישתקף בדף אליו הועתקה התבנית.
msgnw
הוספת הטקסט msgnw לפני שם התבנית יגרום לטקסט המקור של התבנית להופיע בדף היעד. במילים אחרות, התבנית מופיעה כאילו שנוספו לה תגי בכל שורה.
יתרונות
למעשה, אין – מכיוון ששיטה זו נפוצה רק בנוהל אחד (התחלת דיון מחיקה) קשה לומר מהם יתרונותיה. למעשה, יהיה נכון לומר ש־msgnw הוא תכונה מסוימת של המערכת שיש לתעד, לא משהו שימושי.
חסרונות
מכיוון שלא משתמשים באפשרות זו, אין לה ממש חסרונות.
השוואה
להלן השוואה בין תבנית רגילה, subst ו־msgnw.
התייחסות לדף רגיל כאל תבנית
אפשר להתייחס לכל דף כאילו היה תבנית, באמצעות מיקוף בשני סוגריים מסולסלים והקדמת נקודתיים לשם.
:
אם, לדוגמא, ברצונכם להעתיק את כל תוכן הערך עברית לדף מסוים, כתבו בדף היעד את הטקסט:
:
שימו לב לסימן הנקודותיים ( : ) המופיע לפני שם הערך (עברית, במקרה זה). במידה ויתבצע שינוי בערך "עברית", השינוי ישתקף בצורה אוטומטית גם בדף היעד, בלי שנעשה בו עצמו אף שינוי.
בדרך דומה ניתן להעתיק את תוכנם של דפים אחרים, שאינם נמצאים במרחב השם המרכזי. לדוגמא: כדי להעתיק את כל תוכנו של דלפק היעוץ לדף מסוים, יש להקיש בו את הטקסט הבא:
:
שימו לב שבמקרה זה לא נוספו נקודותיים לפני המילה "ויקיפדיה:". ניתן להעתיק בצורה דומה טקסטים ממרחבי שם אחרים, כדוגמת "משתמש", "קטגוריה:", "שיחת ויקיפדיה:" וכד'.
גם במקרה של שימוש כזה בתבניות ניתן להשתמש ב־msgnw, ב־subst ובפרמטרים.
דפי הפניה
ברגע שיוצרים דף הפניה מתבנית לתבנית, ויקיפדיה תתייחס לדף ההפניה באותו האופן בו היא מתייחסת לתבנית עצמה.
קטגוריות וקישורים בין לשוניים
מיון תבנית לתוך קטגוריה תגרום באופן אוטומטי לכך שגם הערכים בהם מופיעה התבנית ימויינו לאותה קטגוריה, וכך גם לגבי קישורים בין לשוניים.
ראו גם
- רשימת תבניות
תבנית
ויקיפדיהleft
ויקיפדיה היא אנציקלופדית תוכן חופשי מבוססת-ויקי שכוללת גם מידע עכשווי ועדכני. "חופשי" פירושו חופשי לשימוש, עריכה, העתקה והפצה. ויקיפדיה היא יצירה שפותחה ומפותחת באופן שיתופי במספר רב של לשונות. היא מנוהלת ומתופעלת בידי מוסד ללא כוונות רווח, Wikimedia Foundation, קרן ויקימדיה.
- להתייחסות לפרויקט ויקיפדיה בשפה העברית ולמייחד אותו ראו:ויקיפדיה העברית
באנציקלופדיה ישנם מאמרים בעברית. נכון ל 2005, ישנם מעל 600,000 מאמרים באנגלית וכ-1,600,000 מאמרים בכל השפות.
ראשיתה של הוויקיפדיה כפרויקט בשפה האנגלית שהחל ב-15 בינואר 2001. לאחר מכן נוספו פרויקטים בשפות אחרות. נתונים נוספים ותמציות מנהלים נמצאים בריכוז דפי הנתונים הסטטיסטיים של הוויקיפדיה.
היסטוריה
ההיסטוריה של הוויקיפדיה מתחילה בשיחה בין שני ידידי אינטרנט ותיקים, לרי סנגר, העורך הראשי של הנופדיה, ובן קוביץ, מהנדס מחשבים ואיש אשכולות בערב ה-2 בינואר 2001 בסן דייגו, קליפורניה. שבוע לאחר מכן, ב-10 בינואר, עלתה לאוויר הוויקיפדיה והיא רצה מאז למעט נפילות בשל תקלות טכניות.
ניסוח הרעיון
קוביץ היה בזמנו משתתף קבוע ב"Portland Pattern Repository", ה"ויקי של ווארד" (הוויקי הראשון). כאשר הסביר קוביץ לסאנגר את קונספט הוויקי הבסיסי בארוחת ערב, סאנגר מייד ראה שויקי עשוי להיות פורמט מצוין שבאמצעותו ניתן ליישם פרויקט אנציקלופדיה יותר פתוח ופחות פורמאלי. במשך חודשים קודם לכן, סאנגר והבוס שלו, ג'ימי ויילס, הבעלים ומנכ"ל חברת האינטרנט הקטנה "בומיס", דנו בדרכים שונות להוסיף לנופדיה פרויקט יותר פתוח ומשלים.
ראשית הפרויקט
לא נדרש הרבה בשביל סאנגר לשכנועו של ויילס להקים ויקי לנופדיה. הוויקי הראשון של נופדיה עלה לרשת ב-10 בינואר. עם זאת שררה התנגדות נכבדת מצד עורכי ומבקרי הנופדיה להתחברות ההדוקה של הנופדיה עם אתר בפורמט ויקי. אי לכך לפרויקט החדש ניתן השם "ויקיפדיה" והוא קיבל כתובת משלו, Wikipedia.com, ב-15 בינואר (שכיום מכונה בהומור "יום הוויקיפדיה" בידי כמה ויקיפדים). השרת (הממוקם בסאן-דייגו) ורוחב הפס נתרמו בידי ויילס.
הפרויקט קיבל מספר רב של משתתפים מאיזכורו שלוש פעמים באתר הטכנולוגיה "[http://Slashdot.org Slashdot]" - שני איזכורים משניים במרץ ואז קישור בולט לסיפור באתר הטכנולוגיה והתרבות, "Kuro5hin" ביולי. בין נהירות התנועה המהירות הללו, שרר זרם יציב של תנועה ממקורות אחרים, במיוחד "גוגל", שלבדו שולח מדי יום מאות מבקרים חדשים לאתר.
הפרויקט עבר 1,000 דפים בסביבות ה-12 בפברואר ו-10,000 מאמרים בסביבות ה-7 בספטמבר. בשנה הראשונה לקיומו נוצרו מעל 20,000 ערכים חדשים לאנציקלופדיה - קצב של 1,500 מאמרים לחודש. ב-30 באוגוסט 2002 הגיעו למספר של 40,000 מאמרים. קצב הצמיחה פחות או יותר גבר ביציבות מאז שיגור הפרויקט, מלבד כמה האטות שנגרמו מתוכנה שיוסברו להלן.
התרחבות בינלאומית
ההתרחבות הבינלאומית התרחשה גם היא במהלך התקופה הזאת. במאי תריסר ויקיפדיות שאינן באנגלית עלו - כנראה בקאטאלנית, סינית, גרמנית, הולנדית, אספרנטו, צרפתית, עברית, איטלקית, יפנית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית ושבדית. אליהם הצטרפו במהירות ערבית והונגרית. בספטמבר הקדשה נוספת הובטחה עבור גרסאות רב לשוניות של הוויקיפדיה. בסוף השנה, כשהתחילו סטטיסטיקות בינלאומיות, גרסאות באפריקנית, נורבגית וסרבו-קרואטית הודיעו על קיומם.
בצמיחה מתמדת
עד ינואר 2002, סאנגר הועסק ע"י בומיס כעורך אחראי של הנופדיה והמוביל הלא רשמי של הוויקיפדיה. אולם המימון אזל וסאנגר התפטר משתי המשרות במרץ 2002.
בפברואר 2002 רוב משתתפי ויקיפדיה הספרדית פרשו להקמת ה"Enciclopedia Libre".
את הפרויקט ביקרו ומבקרים מדי פעם "משחיתים" אשר מסירים מאמרים חיוניים ומפרסמים תוכן לא הולם. על אף שהשחתה כזו מבוטלת בדרך כלל, הדף הראשי היה נתון להשחתה חוזרת מה שהוביל להגנתו כך שיוכל להערך רק בידי מפעילי מערכת.
באוגוסט 2002, זמן קצר לאחר שג'ימי ויילס הכריז שהוא לעולם לא יריץ פרסומות מסחריות בוויקיפדיה, הסיומת ("domain") של הוויקיפדיה השתנתה מcom. לorg..
באותו קיץ, ענייני מדיניות וסגנון הובהרו עם יצירת ה"מדריך לעיצוב" ומגוון כללים וקווים מנחים.
דרק רמסי החל באוקטובר 2002 להשתמש ב"בוט", או תוכנה בשביל להוסיף מספר רב של מאמרים אודות ערי ארצות הברית. מאמרים אלו נוצרו אוטומטית ממקורות מידע רשמיים. בוטים דומים נמצאו ונמצאים בשימוש לעתים עבור נושאים אחרים.
בדצמבר 2002, פרויקט אח ה"Wikitionary" נוצר. כוונתו להפיק מילון ותזאורוס למלים בכל השפות. הוא רץ על אותם שרתים של הוויקיפדיה ומשתמש באותה תוכנה.
ב- 22 בינואר 2003 ויקיפדיה הוזכרה וקושרה ל"slashdot" פעם נוספת עת הגיעה לאבן הדרך של מאה אלף מאמרים. יומיים לאחר מכן, הוויקיפדיה בגרמנית, השנייה בגודלה לאחר האנגלית, עברה את אבן הדרך של עשרת אלפים מאמרים.
ביוני 2003 נוצר ה"Wikiquote" וביולי ה"Wikibooks".
בינואר 2004 הוויקיפדיה עברה את 200,000 המאמרים באנגלית ו- 450,000 דפים בוויקים באנגלית ושפות אחרות.
בפברואר מספר המאמרים המשולב באנגלית ושפות אחרות הגיעה לחצי מיליון.
ב-7 ביולי 2004 הוויקיפדיה האנגלית עברה את קו 300,000 הערכים.
ב-20 בספטמבר 2004 חצה מספר המאמרים המשולב באנגלית ושפות אחרות את קו המליון. המאמר המליון היה דגל קזחסטן בוויקיפדיה בעברית.
ב-20 בנובמבר 2004 חצתה הוויקיפדיה האנגלית את קו 400,000 הערכים.
ב-18 במרץ 2005 חצתה הוויקיפדיה האנגלית את קו חצי מליון הערכים.
אבות רוחניים
הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם בהישג יד תחת קורת גג אחת מגיע אחורנית לספריה של אלכסנדריה העתיקה והספריה בפרגמון.
הקיסר הסיני שנגזו השגיח על חיבורה של אנציקלופדיית יונגל, אחת מהגדולות בהיסטוריה, שהושלמה ב-1408 והכילה מעל 11,000 כרכים כתובים בכתב-יד, מהם שרדו כיום רק כ-400.
אסופת הידע המוסלמית הקדומה בימי הביניים כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח רב של מה שכיום נקרא שיטה מדעית, שיטה היסטורית וציטוט. ראויים לציון אנציקלופדיית המדע של אבו בקר אל-רזי, המועתזילי, תפוקתו מאריכת החיים של 270 ספרים של אל-קינדי, והאנציקלופדיה הרפואית של אבן סינה, שהייתה מקור סטנדרטי במשך מאות שנים. כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה האוניברסלית או הסוציולוגיה של האשורים, אל-טברי, אל מסודי, אבן רוסטה, אל-את'יר ואבן חלדון, שהמוקדימה שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו. לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות מחקר ועריכה, שנובעת בין השאר הודות לנוהג האיסלמי של איסנד שהדגיש את הנאמנות למקור רשום, בדיקת מקורות וחקירה ספקנית.
אף על פי כן עבודות אילו בקושי היו זמינות למי שאינו מומחה: הן היו יקרות וכתובות עבור אילו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו (חוץ מאשר ברפואה). הרעיון המודרני של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית בתפוצה רחבה הולך אחורה לקצת לפני דני דידרו ואסכולת האנציקלופדיסטים של המאה ה-18. ספריות של אוניברסיטאות גדולות יכולות להיחשב כמוזיאונים של מיזמים אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות. כותרים שונים הם ה"אנציקלופדיה בריטניקה" האנגלית, ה"Enciclopedia Universal Illustrada" הספרדית, ה"Meyers Konversations-Lexikon" וה"Brockhaus" הגרמניים.
רעיון להשתמש במיכון אוטומטי, מעבר לדפוס, על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת ה' ג' וולס, "מוח עולמי" (1937) ובמאמר "As We May Think" (פורסם ב-1945) מאת ונבר בוש, שם מופיע חזון עתידי של היפרטקסט מבוסס מיקרופילם, "ממקס". אבן דרך חשובה נוספת הוא "פרויקט קסנדו" של טד נלסון (1960).
עם התפתחות האינטרנט, אנשים רבים ניסו לפתח פרויקטים של אנציקלופדיה מקוונת. חלוץ התוכנה החופשית, ריצ'רד סטולמן ביטא את התועלת של "אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי עולמי" ב-1999. הוא תאר את ייסוד הוויקיפדיה כ"חדשות מרגשות", ומוסד התוכנה החופשית שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום לאתר".
מאפיינים חיוניים
ישנם שלושה מאפיינים חיוניים לפרויקט ויקיפדיה, שיחדיו מגדירים את הנישה שלו ברשת האינטרנט העולמית:
#הוא, כבר עכשיו, או לפחות בעתיד, בעיקר אנציקלופדיה
#הוא ויקי, בכך שהוא ניתן לעריכה בידי כל אחד (מלבד מקרים בודדים).
#הוא תוכן פתוח ומשתמש ברשיון התיעוד החופשי של גנו.
השחתה
נושא מתמיד בוויקיפדיה הוא השחתה ("ונדליזם"): עריכות פוגעות, מטעות בכוונה או סתם טפשיות במאמרי האנציקלופדיה. כפי שקרה למשל כאשר מנחת תוכנית טלוויזיה בארצות הברית השחיתה עמוד בוויקיפדיה בשידור חי מה שמשך צופים אחרים להשחתה. "מאחר שהוויקיפדיה היא פרויקט פתוח וחופשי ביסודו הוא מושך גורמים אנרכיסטיים" מודה לארי סאנגר, ממייסדי הוויקיפדיה, ל"Wired News". "למזלנו, רובנו מוכנים לנקוט עמדה נחרצת נגד השחתה... ולהפטר ממנה מייד".
מדיניות
המשתתפים בוויקיפדיה עוקבים ואוכפים מספר קווי מדיניות בסיסיים.
ראשית, מאחר ויש מגוון עצום של משתתפים מכל האידיאולוגיות, ומכל העולם, הוויקיפדיה מחויבת ליצירת מאמרים נטולי משוא פנים ככל האפשר. היעד אינו לכתוב מאמרים מנקודת מבט אובייקטיבית - זוהי אי-הבנה נפוצה של המדיניות - אלא, להציג באופן הוגן את כל ההשקפות בנושא, וליחסן לדוגלים בהן.
שנית, ישנם מספר מוסכמות למתן שמות למאמר; לדוגמה, כאשר מספר שמות קיימים יש להשתמש בנפוץ מביניהם.
שלישית, ויקיפדים משתמשים ב"דפי שיחה" לדיון בשינויים בטקסט, ולא דנים בשינויים בטקסט עצמו. עניינים הנוגעים למספר רב של מאמרים יכולים לדרוש טיפול רחב יותר במזנון או ב"מטה-ויקיפדיה" או ברשימות הדיוור.
רביעית, ישנם מספר סוגי ערכים אשר מומלץ שלא לכותבם, מפני שאינם מהווים מאמרים אנציקלופדיים, במובן המדויק. למשל, ערכים בוויקיפדיה אינם הגדרות מילוניות, והוספה מלאה של קטעי מקור, כגון תוכן חוקים ונאומים, אינה מתקבלת בעין יפה.
בנוסף קיימים מגוון רב של כללים, עקרונות, הנחיות ומנהגים אשר הוצעו ושהתקבלו במידה כזו או אחרת של תמיכה בקרב קהילת הוויקיפדיה.
ממשק הוויקיפדיה
ממשק הוויקיפדיה בנוי מסרגל כלים צדדי וחלון עיקרי בו מוצגים המאמרים. מעל כל מאמר ישנן אוסף תוויות המאפשרות לבצע פעולות על המאמר: לקרוא אותו, לערוך אותו, לראות את ההיסטוריה שלו או לסמנו למעקב. למרות שכל משתמש יכול לערוך מאמרים, חלק מהפונקציות המיוחדות (כגון מעקב אחרי דפים מסוימים) פתוחות רק למשתמשים רשומים (ההרשמה נעשית בחינם).
חלון העריכה של ויקיפדיה מציג את ה"קוד" של המאמר שמורכב מטקסט המאמר וכן תגיות שונות (הן של ויקיפדיה והן של HTML) המאפשרות לשלב בו תמונות, טבלאות ואף נוסחאות מתמטיות. הקלדת הנוסחאות המתמטיות נעשה בפשטות רבה יחסית, עקב שימוש בעורך המשוואות של LaTex הממיר טקסט (שנכתב בהתאם לכללי התחביר של התוכנה) למשוואות המוצגות בצורה גרפית. יישום זה מקל מאוד על כתיבת מאמרים בנושאי מדעים מדויקים (בייחוד מתמטיקה) ומאפשר להציג נוסחאות מגוונות באופן קל לכתיבה.
ויקיפדיה מאפשרת גם שימוש בתבניות מוכנות מראש, וכן מאפשרת יצירת תבניות כאלה. תבניות שכאלה ניתן למצוא בשפע: החל מהודעות שגרתיות החיוניות לתחזוקה השוטפת (תבנית של מאמר בעבודה, או תבנית קצרמר), עבור בתבניות המאפשרות ניווט בין סדרה של מאמרים (למשל: תבנית סדרת המאמרים על הטנק ועל קיסרי רומא) וכלה בתבניות המפרטות מידע טכני על מטוסי קרב, טנקים וכלי רכב אחרים. ישנן אפילו תבניות בוויקיפדיה המאפשרות לכתוב טקסט בכתב חרטומים!
כוח אדם
הוויקיפדיה נערכה ונערכת בידי אלפי אנשים, המכונים "ויקיפדים". מספר העריכות ליום נמצא במגמת עלייה מתמדת.
אין בנמצא עורך ראשי ממונה. שני האנשים אשר ייסדו את הוויקיפדיה הם ג'ימי ויילס (מנכ"ל חברת האינטרנט הקטנה, בומיס) ולארי סאנגר. במשך שלושת החודשים הראשונים, סאנגר קיבל תשלום מבומיס בשביל עבודה על ויקיפדיה. נאמר שהיה לו תפקיד של מתווך המקבל החלטות בויכוחים החמים אשר התנהלו, אך לא מתוקף סמכות רשמית אלא מתוך דרישות מרבית המשתמשים. המימון למשרתו אזל מה שהוביל להתפטרות בפברואר 2002. בוויקיפדיה העברית דוד שי, מראשוני הוויקיפדים בישראל, משמש כעורך, גם כאן מתוך דרישת הקהילה ולא מתוקף מינוי רשמי.
קיימים בוויקיפדיה מינויים המעניקים אפשרויות טכניות נרחבות יותר בהתאם למינוי. המינוי בעל האפשרויות הרבות ביותר הוא "משתמש מפתח". בוויקיפדיה העברית זהו Brion Vibber, מפעיל ומתכנת חשוב של ויקיפדיה, שהעלה את ויקיפדיה העברית אך אינו משתתף בה. במרץ 2004 הוא מינה את דוד שי ל"ביורוקרט" המעניק אפשרויות טכניות מרובות (בעיקר מינוי "מפעיל מערכת"). לצידו פועלים "מפעילי מערכת" - מינוי המעניק אפשרויות טכניות רבות יותר מאשר משתמש רשום (בעיקר מחיקת ערכים). מינוי נוסף, אשר כל אחד יכול לתת לעצמו, הוא משתמש רשום אשר מקבל אפשרויות רבות מאשר משתמש שאינו רשום.
מינויים אלו אינם קובעים מעמד או סמכות מבחינת התוכן. עקרונית, דעת משתמש מפתח שוות ערך לדעת משתמש לא רשום. המטרה העיקרית במינויים הללו היא לא יצירת היררכיה ניהולית או עריכתית, אלא טיפול בהשחתה ובמשתמשים מפירי סדר.
למשתמש חדש יש סמכות לערוך כל ערך ולכתוב ערכים חדשים, ללא הבדל בינו ובין משתמש ותיק. עם זאת, הוחלט בוויקיפדיה העברית כי בהצבעה על נושא שנוי במחלוקת רשאי להצביע רק משתמש שצבר ותק של חודש ומאה עריכות.
תוכנה וחומרה
הגרסה המקורית של תוכנת ויקי שהריצה את הוויקיפדיה הייתה UseModWiki, שנכתבה בידי קליפורד אדמס ומכונה "שלב I".
בינואר 2002 ויקיפדיה החלה לרוץ על תוכנת PHP שהשתמשה בבסיס הנתונים MySQL. התוכנה החדשה שהוסיפה תכונות רבות, אשר נכתבה במיוחד לפרויקט הוויקיפדיה בידי מגנוס מנסק ומכונה "שלב II". זמן מה לאחר מכן, האתר הואט עד כדי כמעט חוסר אפשרות לערוך; שדרוגים לתוכנה נערכו וסיפקו הקלה זמנית.
בעקבות זאת, דניאל קרוקר שכתב את התוכנה מאפס. התוכנה החדשה היוותה שיפור רציני ורצה מאז יולי 2002. היא מכונה "שלב III" או מדיה-ויקי. בריון ויבר לקח את ההובלה מאז בתיקון באגים וכיוונון מאגר הנתונים לפעילות.
בשלהי 2003, הזדקנות השרת הפכה לבעיה חמורה לתורמי הוויקיפדיה. רבים דיווחו על קושי לערוך בשל איטיות וחוסר תגובה של המערכת. דבר זה נגרם מעומס על השרת היחיד שהריץ את כל הוויקיפדיות באותו הזמן.
הפרויקט רץ על שלושה שרתים, שהם הקונפיגורציה המקורית, וממוקמים בסן דייגו ועל תשעה שרתים נוספים בפלורידה. הקונפיגורציה החדשה כוללת שרת מאגר מידע אחד וארבע שרתי רשת שמטפלים בעמודים בהתאם לבקשות ומבצעות "התאמות" לעמודים עבור כל הוויקיפדיות. כדי להגביר את המהירות עוד יותר, עמודים ש"הותאמו" עבור משתמשים אנונימיים מוטמנים במערכת קבצים עד אשר הם נהפכים ללא תקפים, ובכך מתאפשר דילוג על "התאמת" העמודים בשביל הגישות הנפוצות ביותר. בקשות מוטמנות משורתות ע"י שני שרתי squid. השרתים החדשים מקושרים דרך שני שרתי מערכת קבצים NFS - אחד ראשי אשר כולל גם שרת דואר והשני לגיבוי.
מיזמים מקבילים ודומים
קיימים מספר מיזמים "אחים" לויקיפדיה, מילון (Wiktionary), מאגר תכני ספרים (Wikibooks), מאגר ציטטות (Wikiquote) ומאגר תכני מקורות (Wikisource). בנוסף ישנם מספר מיזמים הקרובים לויקיפדיה ברוחם או בכוונתם או שהוויקיפדיה הושוותה להם. אודות מיזמים אלו ראו בערך ויקי.
ראו גם
- אודות הוויקיפדיה מבחינת התפתחות, יעדים, משמעות ועוד
- מונחים בוויקיפדיה
- ברוכים הבאים לויקיפדיה
- ויקיפדיה בשפות אחרות
- ציוני דרך בוקיפדיה העברית
מיזמים אחיות לויקיפדיה
- ויקיחדשות
- ויקיטקסט
- ויקימילון
- ויקיספר
- ויקיציטוט
- ויקישיתוף
- מטא-ויקי
- קרן ויקימדיה
קישורים חיצוניים
אתרים קשורים
- [http://meta.wikipedia.org מטא-ויקיפדיה]
- [http://wikipedia.sf.net מדיה וויקי שלב III ב SourceForge]
- [http://openfacts.berlios.de/index-en.phtml?title=Copies_of_Wikipedia_content OpenFacts:העתקים של תוכן הוויקיפדיה]
- [http://c2.com/ppr Portland Pattern Repository] הוויקי הראשון
מסמכים קשורים ומאמרים אקדמיים
- [http://www.gnu.org/encyclopedia/free-encyclopedia.html האנציקלופדיה ומאגר הלימוד העולמיים החופשיים של ריצ'רד סטולמן]
- [http://researchweb.watson.ibm.com/history/ IBM History Flow ניסוי טכני על מסמכים מתפתחים המחוברים במשותף המדגים באמצעות מאמרי ויקיפדיה]
- [http://aronsson.se/wikipaper.html תפעול אתר ויקי כללי בקנה מידה רחב מאת לארס ארונסון]
- [http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Announcements הכרזות] בוויקיפדיה האנגלית
- [http://meta.wikipedia.org/wiki/History_of_Wikipedia היסטוריה של הוויקיפדיה] מהמטא-ויקיפדיה.
- [http://meta.wikipedia.org/wiki/Wikimedia_News חדשות] מהמטא-ויקיפדיה.
ביקורת, תמיכה ודיון בוויקיפדיה
- [http://www.wikipedia.org/wiki/wikipedia:press%20coverage כיסוי העיתונות הרשמי]
- מאמרי חדשות שמזכירים את הוויקיפדיה (מתעדכן): [http://search.news.yahoo.com/search/news/?c=&p=wikipedia Yahoo] [http://news.google.com/news?hl=en&edition=us&q=Wikipedia Google]
- [http://www.cnn.com/2003/TECH/internet/08/03/wikipedia/index.html מאמר של ה- CNN על הוויקיפדיה]
- [http://mail.wikipedia.org/pipermail/wikipedia-l/2001-September/000481.html סטולמן מתאר את הוויקיפדיה כ"חדשות מרגשות"]
- [http://www.kuro5hin.org/story/2001/7/25/103136/121 בריטניקה או נופדיה? העתיד של האנציקלופדיה החופשית] - תגובותו של לארי סנאגר על הודעתה של בריטניקה על גביית תשלום עבור השימוש בה.
- [http://www.gnu.org/encyclopedia/encyclopedia.html FSF מאמץ את הוויקיפדיה]
קטגוריה:ויקיפדיה - מידע כללי
קטגוריה:אנציקלופדיות
קטגוריה:אתרי ושירותי אינטרנט
קטגוריה:קרן ויקימדיה
als:Wikipedia
ja:ウィキペディア
ko:위키백과사전
ms:Wikipedia
nb:Wikipedia
roa-rup:Uichipedia
simple:Wikipedia
th:วิกิพีเดีย
zh-min-nan:Wikipedia
ויקיפדיה:רשימת תבניות
משתמשים בתבניות במאמרים כדי לספק מראה עקבי בהודעות שמוכנסות אליהן. שינויים במראה, טקסט, או עיצוב של התבנית מוצגים במהירות כיוון שתוכן התבנית מועלה מחדש בעת שהמשתמש צופה בדף.
הוראות
:אלה הן הוראות בסיסיות ביותר. המדריך המלא לשימוש בתבניות, הכולל דוגמאות, הסברים ואפשרויות נוספות נמצא בויקיפדיה:איך לערוך תבנית.
כדי ליצור תבנית חדשה, כתבו במקום כלשהו (ארגז החול, למשל) את הטקסט הבא:
:
כאשר במקום שם התבנית הרצויה כתבו את השם של התבנית. בדרך-כלל רצוי שהשם יהיה בעברית, על פי שם התבנית או בראשי תיבות.
לאחר שעשיתם זאת, שמרו את הדף ותקבלו את קישור אדום כזה:
:תבנית:שם התבנית הרצויה
לחצו על הקישור וערכו את התוכן בו כמו כל דף רגיל. בכל מקום שבו תרצו להוסיף את התבנית, פשוט כתבו את הטקסט , והתוכן שהזנתם לתבנית יופיע שם.
רשימת התבניות בויקיפדיה העברית
בויקיפדיה נעשה שימוש רחב בתבניות. ניתן למצוא כאן את כל התבניות בהן אנו משתמשים, מסודרות עפ"י נושאים. אם אתם מוצאים תבנית שאינה מופיעה כאן, או שיצרתם תבנית חדשה, אנא הוסיפו אותה לרשימה.
בנוסף לרשימה כאן, נעשה שימוש בתבניות לצורך עריכת העמוד הראשי, וקיימות עוד 12 תבניות המצורפות לכל יום בשנה ובהן ימי החודש.
תבניות עבור התחזוקה השוטפת של ויקיפדיה
ברשימה הבאה מרוכזות כל התבניות בהן נעשה שימוש לצורך הטיפול השוטף בערכים בויקיפדיה.
את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/תחזוקה
תבניות פרמטריות
אלו הן תבניות שניתן לשנות חלק מתוכנן בהתאם לערך. בעת שימוש בתבניות פרמטריות יש לשנות את הכתוב אחרי סימן השווה (=) בהתאם לערך.
את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/תבניות פרמטריות
תבניות לקבוצות ערכים
לעיתים להוסיף תבניות לערכים שהם חלק מקבוצה גדולה יותר של ערכים, כדי לאפשר מעבר קל יותר בין הערכים. דוגמאות ניתן לראות למטה.
את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/קבוצות
תבניות לניווט בסדרות ערכים
אלו הן תבניות המוכנסות למספר מצומצם של ערכים, המאפשרות ניווט נוח בין ערכים הקשורים זה לזה באופן מסוים.
את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/ניווט
תבניות לקישורים חיצוניים
קישורים חיצוניים לאתרים שאליהם יש קישורים רבים נעשים באמצעות תבנית. ראו רשימת תבניות למטרה זו.
שונות
תבניות שלא נכנסות תחת אף אחת מן הקבוצות שלמעלה. את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/שונות
קצרמרים
הודעות קצרמר לפי נושאים. את הרשימה ניתן למצוא בדף הבא: ויקיפדיה:רשימת תבניות/קצרמרים
תמונות
במידה ובויקיפדיה לא קיימת תמונה עבור ערך מסוים, ניתן לחפש אותו בויקישיתוף, או להעלות אותו לכאן מויקיפדיה זרה. מכיוון שכך, אין טעם להעתיק את פרטי זכויות היוצרים מהדף המקורי, וניתן להסתפק בקישור לשם, בהנחה שניתן למצוא בו הסבר מפורט יותר. לשם כך קיימות מספר תבניות המפנות באופן אוטומטי לתמונה המתאימה בויקיפדיה האנגלית, הגרמנית, הצרפתית, ההולנדית, הפולנית או השבדית. רשימת התבניות הללו נמצאת בויקיפדיה:רשימת תבניות/תמונות.
משתנים
אלו אינן תבניות רגילות: הכנסה של הטקסט הבא (הדומה במבנהו לתבנית) מכניס משתנה המתעדכן אוטומטית בעת עליית הדף. אין אפשרות לערוך את המשתנים.
להלן רשימת המשתנים השימושיים והנפוצים ביותר. הרשימה המלאה מופיעה בעזרה:משתנים.
תבניות
Muta (Slovenia)
Muta (in tedesco Mauth) è un comune di 3.640 abitanti della Slovenia settentrionale. Importante centro commerciale, il paese è separato in due agglomerati sulle rispettive sponde del torrente Bistrica, dove si immette la Drava. A Spodnja Muta, la parte settentrionale, si erge la romanica chiesa di San Giovanni Battista del XII secolo, una delle più anitche della Slovenia, consacrata dal papa Leone XI, appartenente alla famiglia alsaziana dei conti di Egisheim, che transitò più volte lungo questa strada. A Zgornja Muta si trova la chiesa medievale di Santa Margherita, ampliata alla fine del XVII secolo.
Categoria:Comuni della Slovenia
domeny hotel kiev programy wynajem nauka
|
|
|
|
