:: wikimiki.org ::

עץ (צמח)

עץ (צמח)

עץ הוא סוג של צמח. בטבע יש סוגים רבים של עצים, בהם כאלה הנותנים פרי שנאכל על-ידי האדם. הענף במדעי החיים החוקר את עולם הצומח, ובכלל זה את העצים למיניהם, נקרא בוטניקה. האדם מפיק תועלת רבה ממינים רבים של עצים. נעשה שימוש בעץ עצמו, בפרי העץ ובתוצרים אחרים (גומי, שרף, שמן, צוף ועוד) המופקים מהעץ בעודו צומח. בשימושים אלה עוסק המאמר: העץ בשירות האדם. בנוסף משמש העץ לאחר כריתתו כחומר גלם למטרות מגוונות, ובכך עוסק המאמר עץ (חומר גלם).

ראו גם

- תיארוך באמצעות טבעות עצים

קישורים חיצוניים

- [http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Trees מאות תמונות מרהיבות של עצים בוויקישיתוף] קטגוריה:בוטניקה קטגוריה:עצים ja:木 ms:Pokok simple:Tree th:ต้นไม้

טבע

טבע הוא מושג שמייצג את כל מה שקיים בעולמנו ולאדם אין יד בכך. בכך בעצם מתעלמת ההגדרה מכל תוצריו של האדם ומכך שהוא חלק מעולם הטבע. הטבע הם הנופים הקיימים, המראות השונים של חילופי עונות, ההרים והנהרות, היצורים החיים וחלוקי הנחל וכל מה שאנו משייכים למילה 'טבעי', דהיינו דבר מה שאינו מלאכותי. דוגמה לשימוש במושג הוא הבילוי בחיק הטבע, שמשמעותו התרחקות מן הסביבה האורבנית אל עבר מקורותיה של 'אמא אדמה'. מסתבר שלמרות שהנוף העירוני מספק לאדם כביכול את כל צרכיו - ולראיה היא שמרבית אוכלוסית האדם גרה בערים או נוהרת אליהן - הרי שבכל זאת זקוק הוא לנפוש מדי פעם במקום בתולי ופראי שלא הופרע מעולם בידיו. קטגוריה:מדעי כדור הארץ קטגוריה:ביולוגיה קטגוריה:שמירת הסביבה simple:Nature

מדעי החיים

מדעי החיים הם ענף במדעי הטבע העוסק בחומר החי על פני כדור הארץ, התפתחותו, השלכותיו על סביבתו ויחסי הגומלין שבו.

הגדרת החיים

שנים רבות ניסו מדענים להגדיר את החיים, ולהבדיל אותם מהדוממים, אך לשווא. כיום אנו מגדירים את החיים ע"פ מספר קריטריונים אשר אורגניזם חייב לעמוד בהם כדי להחשב יצור חי:
- כל היצורים החיים בנויים מתא אחד או יותר. התא הוא, איפוא, היחידה הקטנה ביותר, והבסיסית ביותר של החיים.
- כל היצורים החיים נוצרים (בתנאים הקיימים בכדור הארץ כיום) מתאים קיימים בלבד. תהליך זה נקרא רבייה.
- כל היצורים החיים מקיימים תהליכי מטבוליזם, היינו קליטת אנרגיה מהסביבה והשימוש בה לשם קיומו.
- כל היצורים החיים מגיבים באופן פעיל ומבוקר לסביבתם. הנגיף (וירוס) לא עונה בצורה מלאה על קריטריונים אלה ולכן ישנה מחלוקת בעולם המדע האם ניתן לסווגו כיצור חי, או שמא הוא רק נשא של חומר תורשתי.

תולדות מדע החי

יוון העתיקה

חקר החי החל בצורה ממשית ביוון העתיקה, כשפילוסופים כמו היפוקרטס, אריסטו, וגלנוס, ניסחו את חוקי הביולוגיה הראשונים. רובם של חוקים אלה התגלו במהלך ההיסטוריה כשגויים, אך הם עדיין מהווים את הסימן הראשון למחקר עולם החי.

ימי הביניים

בימי הביניים מדעי החיים נחשבו לכישוף, ונרדפו באמונות תפלות רבות אשר הקשו על מחקר מעמיק בנושא. הכנסייה אסרה נתיחה שלאחר המוות, מה שגרם לתאוריות לצוץ ללא כל ביסוס מדעי.

הרנסנס

בתקופת הרנסנס החיו ההומאנים את תרבות יוון ולא פסחו על הביולוגיה. לאונרדו דה וינצ'י חידש את המחקר המעמיק באנטומיית האדם (בעיקר לשם האומנות). בשנים אלה הומצא המיקרוסקופ ע"י רוברט הוק והוגדר התא כיחדה הבסיסית של החיים. באותם שנים החלו תאוריות יוון לדעוך לאחר שתאוריות אחרות בוססו מדעית וסתרו אותן.

המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה

במאה ה18 ובתחילת המאה ה19 בוסס מדע הטקסונומיה למיון בעלי חיים והועלתה תאורית האבולוציה לראשונה מאז יוון העתיקה, ע"י ז'ן בטיסט. בסוף המאה ה19 חלו שתי תמורות חשובות ביותר במדעי החיים:
- צ'ארלס דרווין מעלה את תאוריית האבולוציה שלו, המבוססת על חוקי הברירה הטבעית.
- גרגור מנדל מנסח את חוקי התורשה הראשונים. שיטות אלה נהוגות אף כיום, אם כי בשינויים קלים, ומוסכמות על רוב הקהיליה המדעית.

מדע החיים במאה העשרים

במאה ה20 יצאה לאור התאוריה הסופית של האבולוציה, המשלבת בין האבולוציה לבין חוקי התורשה בתוספת המוטציות כגורם מכריע באבולוציה. התגלה מבנה החומר התורשתי - הDNA ע"י ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק. התפתחויות אלה הביאו ליצירת השיבוט הראשון וכן להופעת מדע יישומי חדש - ביוטכנולוגיה. כמו כן מדע הביוכימיה התפתח מאוד בשנים אלה.

יישומיהם של מדעי החיים

מדע החי יושם, כנראה, בראש ובראשונה ברפואה, אשר מצילה חיי אדם בכל יום ויום, על סמך המחקר הביולוגי. הרפואה נתמכת על ידי מדע החי בתרופות ונוגדנים, באנטומיה ופיזיולוגיה, וכן בניסויים בבעלי חיים.
יישום נוסף הוא היישום האקולוגי. זיהום הסביבה משפיע במישרין ובעקיפין עלינו ועל אורח חיינו, מדע החיים מלמד אותנו איך להתמודד ולמנוע בעיות כאלו.
מדעי החיים מסייעים גם כלכלית, בהשבחת המזון אשר אנו אוכלים, וכן בהשבחת חומרי גלם לתעשיה.

התחומים הכלולים במדעי החיים

מדעי החיים מסועפים במיוחד וכוללים מגוון רחב של תחומים. רוב רובם של מדעי החיים נמצא בביולוגיה (ע"ע ביולוגיה לרשימת הנושאים הכלולים בביולוגיה). הרפואה והנושאים הכלולים בה אף הם חלק ממדעי החיים (ואינם כלולים בביולוגיה). יש הטוענים שגם הביוכימיה והאקולוגיה, הנכללים במדעי החיים, אינם כלולים בביולוגיה, אך לא כולם מסכימים לכך.
-

צמח

בבוטניקה, צמח הינו מערכת של אורגניזם, הבנויה מתאים חיים ושייכת למערכת הצמחים (Plantae). הצמחים מבצעים פוטוסינטזה באמצעות כלורופיל a ו־b, וחומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. בחיי היום־יום, מושג הצמח מוגבל בדרך־כלל לצמחים עילאיים, שהם צמחים רב־תאיים, המכילים תאים בעלי כושר התמיינות. שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים. רוב הצמחים הם אוטופיטים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על־ידי הפוטוסינטזה. חלק מהצמחים הינם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים.

מיון עולם הצומח

הצומח (Plantae או Viridiplantae)
- אצות ירוקיות (Chlorophyta)
- Streptophyta
- נאווניתיים (Charophyta)
- Mesostigmatophyceae או Chaetosphaeridiophyta
- צמחים (Embryophyta)
- מערכת הטחבניים (Bryophyta)
- מערכת הליקופודיים (Lycopodiophyta)
- מערכת השבטבטיים (Equisetophyta)
- מערכת הפסילופיטיים (Psylotophyta)
- מערכת השרכניים (Pteridophyta)
- מערכת־על צמחי הזרע (Spermatophyta).
- מערכת הציקסיים (Cycadophyta)
- מערכת הגינקואיים (Ginkgophyta)
- מערכת המחטניים (Pinophyta)
- מערכת הגנטופיטיים (Gnetophyta)
- מערכת בעלי הפרחים (Anthophyta)

סוגים של צמחים

בנוסף למיון המדעי, ישנן דרכים רבות אחרות לסווג את הצמחים, ואחדות מהן מובאות כאן. אחת הדרכים לסווג צמח היא לפי תבנית הצמיחה העונתית שלו. כאן מבדילים בין צמחים חד־שנתיים, דו־שנתיים ורב־שנתיים. דרך סיווג נוספת היא לפי שימוש הצמח על־ידי בני האדם. כאן ניתן להבדיל בין צמחים המשמשים לתזונה, לבניה, לרפואה, לנוי ועוד.

ראו גם

צורות חיים של צמחים.

קישורים חיצוניים

- [http://www.botanic.co.il/hebrew/research/article3.htm סיסטמטיקה - מיון עולם הצומח], ד"ר רקפת הדר-גבאי, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים. קטגוריה:בוטניקה ms:Tumbuhan zh-min-nan:Si̍t-bu̍t ko:식물 ja:植物 simple:Plant

בוטניקה

בוטניקה, פיטולוגיה או פיטוביולוגיה היא ענף של מדעי החיים החוקר את עולם הצומח. הבוטניקה עוסקת בכל ההיבטים של חיי הצמחים, ביניהם התפתחות, גדילה, רבייה וחילוף החומרים. תחומי המחקר הכלליים בבוטניקה כוללים את מיון עולם הצומח, מורפולוגיה של צמחים, שהיא תחום העוסק בתיעוד ותאור הצמחים, אבולוציה וגיאובוטניקה העוסקת בחקר תפוצת הצמחים על־פני כדור הארץ. בעבר חקרו הבוטנאים את כל צורות החיים שאינן בעלי חיים, אולם במשך השנים והתקדמות הביולוגיה, הובן כי צורות חיים שונות שאינן בעלי חיים, כמו מיקרובים (נגיפים ובקטריות) למשל, לא שייכות לעולם הצומח וכבר לא כלולות תחת הבוטניקה, אלא תחת הענף ה מיקרוביולוגיה.

ראו גם

- צמח
- צורות חיים בצמחים
- צמחי תבלין
- עץ
- שיח
- פרח
- זרע
- שורש
- פירות
- ירקות
- גן בוטני
- הכלאת צמחים
- אנאמורפוזיס

קישורים חיצוניים

- [http://www.botanic.co.il/hebrew/index.htm הגן הבוטני בירושלים], אתר הבית
- [http://www.botanic.co.il/a/catalogh.asp מאגר צמחי הבר בארץ ישראל וסביבותיה]
- [http://www.botanic.co.il/hebrew/flowers/shaham/index.asp מאגר צמחי הנוי של ישראל]
- [http://www.botanic.co.il/hebrew/guide/gardenPlantsAll.asp?qcatnr=א&qord=heb_name&lng=H#א מאגר צמחי הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים]
- קטגוריה:מדעי החיים :קטגוריה:ירקות ופירות קטגוריה:תחומים בביולוגיה ja:植物学 ko:식물학 simple:Botany th:พฤกษศาสตร์

אדם

אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens), תת-מין במין אדם נבון. בן אדם (בן-אנוש) הוא יונק שהתפשט על פני כל היבשות למעט אנטארקטיקה. שרידים מן העבר מגלים לנו כי האדם קיים מיליוני שנים. לאדם מאפיינים רבים המייחדים אותו מעולם החי, וישנן הגדרות שונות ורבות למאפיין העיקרי בו מובחן האדם משאר היצורים החיים המוכרים. כל ההגדרות לאדם מתייחסות למונח האנושיות כמבטא את ייחודו של האדם.

מוצא האדם

מוצאם של בני האדם המודרניים על פי תיאורית האבולוציה, מן ההומינידים שהחלו להתפתח לפני כ- 50 מיליון שנה. קופי האדם הראשונים התפתחו לפני כ30 מיליון שנים באפריקה שבאותה תקופה הייתה נפרדת מאירופה ואסיה. לפני 20 מיליון שנים חלו תהפוכות אקלימיות שהביאו להופעתן של הסוואנות הפתוחות. בערך באותה תקופה התפתח קוף האדם (פרוקונסול) שהיה החוליה החסרה בין שאר קופי האדם והאדם המודרני. לפני 7 מיליון שנים חלה ירידה בטמפרטורות ברחבי הכדור הארץ – כתוצאה מכך יערות עד התכווצו, הסוואנות התרחבו והשתנו ופרימטים מסוימים באירופה ואסיה נכחדו. בשל כך חלה אבולוציה נמרצת של חיות הסוואנות הפתוחות. יצור בשם אוסטרלופיתקוס, שהתפתח מיצורים דמויי קופים בשם סיבפיטצינים שנאלצו לשהות רוב זמנם על הקרקע ועל כן הסתגלו במידה מסויימת להליכה על שתיים - הוא הפרימט הקדום ביותר שניתן לשייכו בוודאות למשפחת האדם. הומיניד זה שחי באפריקה לפני כ4.5 מיליון שנה, היה דו רגלי, כלומר, מסוגל ללכת ולרוץ על שתי רגליים והיה מצוייד היטב לליקוט סוגי המזון השונים בסוואנה. אחד הגזעים הקדומים של האוסטרלופיתקוס, שכונה אוסטרלופיתקוס אפרנזיס (נפח מוח – כ500 סמ"ק) ~ הצמיח את שושלת ההומו שאליה שייך האדם המודרני. הומינידים מסוג הומו היו אוכלי בשר וידעו להכין ולהשתמש כלים. הומו הביליס (נפח מוח – כ- 700 סמ"ק) שהתפתח לפני כ- 2.5 מיליון שנה, ידע ליצור כלי אבן ששימשו לפשיטת עורות בע"ח, חיתוך בשר וריסוק עצמות. הוא גם פיתח ניצנים ראשונים של תרבות ואורח חיים חברתי. השימוש בכלים ויכולת הניתוח והתכנון הדרושה לשם ציד והשגת בשר נבלות, כמו גם מחייה בחברה מלוכדת ומפותחת – הגבירו את הצורך בהגדלת נפח המוח. ההומו ארקטוס (נפח מוח – כ900 סמ"ק) שהתפתח לפני כ1.5 מיליון שנה, היה בעל חזות כמעט מודרנית, נפח מוח דומה לשלנו ומערכת שיניים זהה לשלנו. יצר כלים משוכללים לציד, ביתור בשר, עיבוד מזון, גירוד עורות ולהגנה. זהו ההומיניד הראשון שהתפשט אל מחוץ לאפריקה למזרח אסיה, סין ואירופה. ארקטוס היה גם הראשון שביית את האש והשתמש בה לצורכי חימום, הגנה ותזונה. הייתה לו יכולת תקשורתית גבוהה, ותרבות ציידים ארגונית ומתקדמת. במהלך השנים, התפתחו שלושה מין עיקריים מן ההומו ארקטוס: הומו ספיינס ארכאי (נפח מוח – כ1,200 סמ"ק), התפתח באפריקה לפני כ500,000 שנה. הומו ספיינס ניאנדרתאלי (נפח המוח – כ1,250 סמ"ק), התפתח באירופה לפני כ230,000 שנה. הומו פלורסינסיס (נפח מוח - כ350 סמ"ק), התפתח באסיה לפני כ100,000 שנה. תרבות מפותחת, מורכבת וסתגלנית, טכנולוגיה מתוחכמת, חשיבה מופשטת, שימוש בשפה דומה לשלנו, חמלה וקשרי אנוש, התנהגות פולחנית וטקסים – אלה היו נקודות ההיכר הבולטות שלהם, שנוי במחלוקת לגבי ההומו פלורסינסיס. לפני כ150,000 אלף שנה התפתח מין "משודרג" מתוך אוכלוסייה אחת או יותר של ההומו ספיינס הארכאי. ההומו ספיינס (בעל נפח מוח של כ1,350 סמ"ק), האדם המודרני – או הקרו מניון הגיח לעולם. האדם המודרני שיפר את טכניקת הציד של קודמיו, פיתח את הדיג, יצר בתי מחסה משופרים, שיפר את השליטה באש, קידם אמצעי רפואה וגם קבורה. בזכות תכונותיו והישגיו השונים, האדם המודרני השאיר חותמו בכל מקום בו דרכה רגלו – כתוצאה מכך ההומינידים האחרים שלא יכלו להתחרות מולו – נדחקו לשוליים בעקבות ה"קולוניאליזם" האנושי ותנאי הסביבה הקשים ולבסוף נכחדו.

תכונות אנושיות

- לאדם יכולת למידה מפותחת של החוקיות על פיה פועל העולם. חלק ניכר מן הלמידה, ההופך אותה לשונה מהלמידה הנפוצה בעולם החי, היא רכישת מידע תיאורטי רב, הזכור בתבניות זיכרון כלליות וניתן להשלכה על מגוון רחב של מצבים. המידע האנושי מסוגל להתייחס לעצמו כאל אובייקט ולא רק למצבים במציאות, על ידי תהליך הפשטה, תפיסת אובייקטים מופשטים. לדוגמה: אדם מסוגל להתייחס למונחים תאורטיים כלליים כמו חופש, כסף, לוגיקה וצדק, שהם בזכות עצמם אגורים כמידע תיאורטי, להשוותם זה לזה ולהתייחס אליהם כאל אובייקטים, למידע.
- לאדם יכולת חברתית מפותחת. האדם מסוגל ליצור שימוש מוסכם בסמלים, המאפשרים לו לקיים מערכת תקשורת חברתית מורכבת ביותר, החורגת ממטרותיה האופרטיביות. השימוש בסמלים יוצר לאדם תרבות, על בסיסה הוא מקיים את חשיבתו, בתהליך הנקרא חינוך.
- התרבות והיכולת להתייחס לתבניות מידע כאל אובייקטים בעולם, מייצרות את היכולת האנושית לקיים עולם רוחני. העולם הרוחני מכיל התייחסות לעולם המורכב מיסודות שאינם פיזיים, כמו, השכלה, אמונה, חוק ונורמה, זהות וכו'. חקר העולם הרוחני של האדם נקרא פסיכולוגיה.
- לאדם יכולת שימוש בשפה מילולית על מנת לתקשר עם בני אדם אחרים, כלומר, יכולת שימוש בסימנים שונים (שהעיקריים בהם קוליים, כתובים וסימני תנועות) קבועים ומוסכמים חברתית, אותם אפשר לצרף לתחביר בעל משמעות. לשפה המילולית מצטרפים סימנים שונים המרחיבים אותה (תמרורי דרכים, סימנים תעשייתים וכדומה).
- בזכות התרבות והשפה, לאדם יכולת עיצוב סובייקטיבית של אמונה בעולם ערכים, הקובע את מטרותיו, שאיפותיו, והגורמים במציאות להם הוא מייחס חשיבות, ברמתם הרוחנית. כחלק בלתי נפרד מקיומם של ערכים, מסוגל האדם למצוא את ביטויים של הערכים בו הוא מאמין בחייו החומריים. הגדרת עולם ערכי רוחני מהווה חלק ממונח האמת, כלומר- מבחינת האדם ערכיו הם יסודות מכוננים של הקיום.
- לאדם יכולת רגשית גבוהה, כלומר- יכולת לחוות את המציאות על ידי רגשות (אהבה, עצב וכו'), באופן לא תכליתי-רציונלי, אף כי לרוב שימוש ברגשות הנו, אובייקטיבית, תכליתי ורציונלי באופן עקיף, וזאת בניגוד לתחושות (כאב פיזי, רעב וכו'), שהנן תכליתיות ורציונליות. רגשות הנם סובייקטיביים, ואינם ניתנים לכימות, אך משמשים כאובייקטים במציאות האנושית.
- לאדם יכולת חברתית לשלב הסמלה ורגש באופן מסויים היוצר אובייקט התייחסות שאינו כלי אלא יישות עצמאית, המבטאת על ידי הסמלה חלק מעולם הרגש של בני האדם המעורבים בה. אובייקט שכזה נקרא יצירת אמנות.
- לאדם יכולת לארגן מידע אובייקטיבי באופן חברתי- כלומר, יכולת של החברה האנושית לנסח חוקים מוחלטים בהם מסביר האדם את חוויותיו, וחוזה את התנהלותן. חוקים אלו מהווים גם הם חלק ממונח האמת (כלומר- גם הם יסודות מכוננים של הקיום), חלק המתקרא מדע ובהגדרתו הרחבה, הכוללת מטהפיזיקה.
- לאדם יכולת חברתית לנסח חלק מהמידע האובייקטיבי על ידי תפיסת תכונות רוחניות בטבע באופן שאינו נתפס ישירות על ידי החושים (כגון, שדים, אלים, גורמי טבע בעלי תכונות אנושיות וכו'). תפיסה זו, השייכת לתחום המטהפיזיקה, יוצרת בשילוב עם עולם ערכים תואם את הדת.
- לאדם יכולת לייצר כלים, כלומר: לעבד את הטבע בצורה היוצרת עצמים מלאכותיים, שאינם תוצרי תהליכם גיאולוגיים שונים או חלקי גוף המשמשים את בעל הגוף. עצמים אלו מפתחים את היכולות הגופניות הטבעיות של האדם, ומתווכים בינו ובין השגת מטרותיו (לדוגמה: כלי חקלאות מתווכים בין הצמחים הנאכלים לבין האדם הניזון מהם) כלים אלו יכולים להיות חפצים (את, מכונית, חרב וכו') או אירגון מחדש של גורמים טבעיים (בניין, שדה וכו'). ייצורם ושימושם של כלים מתקרא טכנולוגיה.
- לאדם יכולת לנסח באופן חברתי חלק מן האמת כך שיוכל לעשות בה שימוש אופרטיבי. הניסוח, השימור, והשימוש במידע אובייקטיבי על ידי החברה על מנת לשפר את התועלת אותה מפיק האדם מן הכלים, נקראים מדע ישומי והנדסה.

התנהגות

התנהגות האדם מושפעת מגורמים תורשתיים, ומגורמים סביבתיים וחברתיים. ניתן לבחון את האדם כאורגניזם ביולוגי המורכב ממבנים מורכבים של רכיבים כימיים המאפשרים לו בין השאר לחשוב, להרגיש ועוד. כל זאת באמצעות שילובן של תגובות אלקטרו-כימיות. האדם התפתח עם הזמן בתהליך האבולוציה, בין השאר, על מנת להתגבר על מכשולים סביבתיים וחברתיים. ניתן לבחון את האדם גם מבחינה פסיכולוגית. מרגע היוולדנו, אנו למדים מהאנשים סביבנו, ומן הסביבה הדוממת עצמה; האינטראקציה שלנו עם הסביבה בה אנו חיים, מפתחת לבסוף את האישיות המגובשת שלנו. תכונותינו הקוגניטיביות, החיצוניות והאישיות והסביבה בה גדלנו, תגבש לבסוף את הזהות העצמית שלנו. כשאנו מתעסקים באינטראקציה חברתית, מבטאים את רגשותינו, מהרהרים במחשבות ומציגים גינונים וסגנון ייחודי, אנו למדים לשפר ולייעל את ההתנהגויות הללו. בנוסף לכך, כשאנו מתנסים בהתנהגויות הללו, אנו מעדיפים תבניות ורמות שונות של אינטראקציה חברתית, רגשות, מחשבות, גינונים ומזג אישי. העדפת תבנית אישיות מסוימת, מושפעת מצפייה, חיקוי, חיזוק חיובי ושלילי, והכללה. כשאנו מפתחים את האישיות, ולבסוף את הזהות העצמית שלנו – ההערכה העצמית והתפיסה העצמית שלנו, מתגבשים לבסוף. תחומי מחקר רבים המתמקדים באדם, ביניהם: אנתרופולוגיה - אתנולוגיה

ראו גם

- ילד
- איש
- אישה
- גוף האדם
- איברים בגוף האדם
- פסיכולוגיה התפתחותית

קישורים חיצוניים

- קטגוריה:הומינידים
- ja:人間 ko:인간

גומי

גומי הוא פולימר פחמימני אלסטי, המיוצר משרף של אקליפטוס ומעצים טרופיים שונים. החומר בעל שימושים רבים. לגומי הטבעי יש נטיה להתפורר.

מקורות הגומי

הגומי הוא בין מוצרי היצוא של תאילנד, ניגריה, אינדונזיה, יאונדה ומקומות שונים על גדות האמזונאס.

גומי מגופר

הגומי המגופר (על שמו נקראה חברת הנעליים המגפר) הינו תערובת של גומי וגופרית שעברה חימום. יתרונו הבולט של הגומי המגופר על פני הגומי הטבעי הוא שאין לו נטייה להתפורר.

המצאת הגומי המגופר

בשנת 1839 ערך הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ניסוי של עיבוד גומי טבעי באמצעות גופרית, כשלפתע נשמטה מידיו חתיכת גומי על התנור. כתוצאה מתקלה זו נוצר גומי עם תכונות משופרות, גודייר ערך ניסויים נוספים בכיוון זה ויצר את תהליך הגיפור של הגומי, שבו משפרים את תכונות הגומי באמצעות עיבודו עם גופרית. הוא המשיך בניסויים נוספים עד להשגת תהליך תעשייתי.

הגומי כסמל

הגומי מסמל גמישות והשימוש במונח גומי מתייחס גם לאדם גמיש (איש גומי, נערת גומי) ולמסטיק (גומי לעיסה) בגלל גמישותו. "גומי" היא גם מילת סלנג ל"קונדום".

שימושי הגומי

הגומי מיועד לשימושים שונים בתעשיה בין היתר:
- גומיות (הומצאו ב17 במרץ 1845).
- צמיגי רכב.
- רצועות במכונות שונות.
- משמש בסוגים שונים של עטים נובעים.
- בידוד חשמלי.

ראו גם

- על מיחזור גומי - מיחזור צמיגים. קטגוריה:חומרים כימיים קטגוריה:צמחיה טרופית ביערות גשם ja:ゴム

שמן

שמן הינו שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים), המשמשים לבישול, לסיכה (סיכוך, לוּבּריקציה), להגנה בפני חדירת מים, להפקת אנרגיה (באמצעות שריפתם), למאור ולמגוון של שימושים נוספים. השמן הוא תערובת של ליפידים הכוללת מונוגליצרידים, דיגליצרידים, טריגליצרידים, פוספולפידים, סטרולים, כוהלים שומניים וחומצות שומן. כאמור לעיל, השמן אינו מתמוסס במים, אך ניתן להמיסו בממסים אורגניים כאתנול ואצטון.

שמן בישול ומאכל

שמן בישול הוא שומן מזוקק ממקור צמחי או מן החי, נוזלי בטמפרטורת החדר. שמנים צמחיים מופקים מזרעים, אגוזים, פירות או קטניות. שמנים מן החי הם בדרך-כלל מוצקים בטמפרטורת החדר, אך שמן דגים ולוויתנים הוא נוזלי.

שמן ובריאות האדם

השימוש הנפוץ ביותר בשמן לבישול הוא לצורך טיגון ושימור מזונות. שמן הוא מקור חשוב לשומנים בדיאטה מאוזנת וכן לויטמינים כויטמין E ו A. מבחינת החשיבות הבריאותית, מבדילים בין אחוז חומצות השומן הרוויות בשמן, חומצות שומן חד בלתי רוויות וחומצות שומן רב בלתי רוויות. גוף האדם אינו מסוגל לייצר מאפס חומצות רב-בלתי רוויות מקבוצת אומגה-3 ואומגה-6 ועל כן נדרש לקבל את חומצות השומן החיוניות לבנייתן בדמות חומצת שומן אלפא-לינולנית או לינולאית המצויות בשומן דגי ים עמוקים צפוניים, שמן פשתן, אבוקדו, אגוזים, שומשום וקנולה. נתגלה במחקרים שכנראה קיים קשר בין צריכה מופרזת של שמנים ושומנים העשירים בחומצות שומן "טרנס", שהן חומצות בלתי רוויות המכילות קשר כפול מסוג "טרנס" בין אטומי פחמן, לבין מחלות לב ושבץ. תופעות דומות (ובפרט עלייה ביחס בין הכולסטרול ה"רע" HDL לעומת ה"טוב", LDL) מיוחסות לדיאטות עשירות בחומצות שומן רוויות. שמנים נוזליים בטמפרטורת החדר הם כמעט תמיד בלתי רוויים, שכן האלקטרונים בהם יוצרים קשרים כפולים (הם לא "נתפסו" על ידי אטומי מימן) ו"מעקמים" את מולקולות חומצת השומן כך שהן אינן מסתדרות במבנה מוצק. סוגיה נוספת הקשורה לשמן ובריאות היא מידת חמצונו של השמן. זה האחרון גובר בתנאי אחסון בלתי נאותים ובפרט בחימום השמן (למשל בטיגון). חוקרי התזונה כיום משערים כי צריכת שמן מחומצן, למשל כזה שהשתמשו בו מספר רב של פעמים לטיגון חוזר, מעלה את רמת המחמצנים בגוף ופוגעת בתאי הרקמות השונות במערכת העיכול.

שמנים צמחיים

חמצונו
- שמן פשתן - משמש לדילול צבעי שמן, להברקת רהיטים ולהגנה על עץ.
- שמן חרדל - משמש לתיבול.
- שמן לפתית - שמן למאכל ולבישול שהוחלף ברובו בשמן חריע ("קנולה"), שהיא תת זן מתורבת של לפתית הדל בחומצה ארוצית.
- שמן שומשום - משמש לתיבול במטבחי דרום-מזרח אסיה.
- שמן חמניות - שמן למאכל ולבישול.
- שמן זרעי ענבים - שמן למאכל, לבישול, לתיבול ולשימוש קוסמטי.
- שמן חוחובה - מופק מזרעי שיח רב-שנתי שמקורו במדבר סונורה שבקליפורניה; משמש לעיסוי ולקוסמטיקה.
- שמן שקדים - לשימוש קוסמטי ולעיסוי.
- שמן נבט חיטה - לעיסוי.
- שמן אבוקדו - לשימוש קוסמטי.
- שמן קיק - חומר משלשל.
- שמן תירס - למאכל ולבישול.
- שמן כותנה - משמש לטיגון בעיקר, עקב עמידותו הגבוהה לחום.
- שמן קוקוס - למאכל, לבישול ולשימוש קוסמטי.
- שמן אגוזים - מופק בדרך כלל מאגוז מלך או לוז, ומשמש לתיבול ולמאכל.
- שמן דקלים - מופק מזרעים ומפירות של דקל אפריקאי; משמש בעיקר לקוסמטיקה והינו מוצק לרוב בטמפרטורת החדר (ועל כן אינו "שמן" לפי ההגדרה).
- שמן בוטנים.
- שמן סויה - השמן הנפוץ ביותר בישראל לבישול. כמעט חסר טעם לכשעצמו.
- שמן זית - השמן המסורתי באזור הים התיכון וארץ ישראל; משמש לבישול, מאכל וקוסמטיקה. על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי צריכת השמנים הצמחיים בעולם בשנת 2000 היתה: שמן סויה - 26.0 מיליון טונות (מ"ט). שמן דקלים - 23.3 מ"ט. שמן לפתית - 13.1 מ"ט. שמן חמניות - 8.6 מ"ט. שמן בוטנים - 4.2 מ"ט. שמן כותנה - 3.6 מ"ט. שמן זרעי דקלים - 2.7 מ"ט. שמן זית - 2.5 מ"ט. מספרים אלו כוללים שימוש תעשייתי, ביתי והאכלת חיות משק כאחד. השמן הנפוץ ביותר בעולם למאכל בני אדם הוא שמן החמניות. שמן הדקלים משמש בעיקר לייצור סבון ותכשירים קוסמטיים. רוב צריכת שמן הלפתית באירופה היא לייצור ביו-דיזל.

שמנים מן החי

השמנים הנוזליים המופקים מן החי הם בעיקר שמן דגים ושמן לוויתנים. בעבר, שמן לוויתנים היה מקור חשוב של תאורה (עד החלפתו בתאורת החשמל), וכן שימש לשימון מכשירים עדינים. כיום השימוש בו אינו נפוץ בשל קיום תחליפים זולים על בסיס נפט, וכן בשל לחץ דעת הקהל כנגד ציד לוויתנים. שמן דגים מופק מהכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים לילדים. עקב טעמו הלא נעים וריחו הוא פחות פופולרי כיום ומוחלף בגלולות ויטמינים.

שמנים בתעשייה

כמעט כל השמנים המשמשים לסיכוך, הגנה ושיכוך זעזועים בתעשייה הם תזקיקי נפט. שמנים אלו מיוצרים בצמיגויות שונות: החל מה"גריז" הסמיך ועד לשמנים דקים המשמשים לסיכוך חלקים עדינים. לעתים מוספים לשמן תוספים שונים, כגון גרפיט והמתכת מוליבדן, לשיפור תכונות הסיכוך ועמידותו בטמפרטורות גבוהות. בשל תכונותיו דוחות המים של השמן, רווח השימוש בו להגנת חלקי מתכת מפני חלודה, למשל בכלי נשק.

שמנים למנועי רכב

בכלי רכב כמכוניות, משאיות, סירות ומטוסים יש לשמן תפקיד חשוב בפעולת המנוע. השמן מסכך את החלקים הנעים ומונע את שחיקתם, תוך שהוא תורם לקירור ופיזור אחיד של חום המנוע. מחסור בשמן יכול להביא להרס מהיר של המנוע. שמן מנוע יכול להיות מינרלי (כלומר - ללא תוספים ושמנים סינתטיים), חצי-סינתטי או סינתטי לגמרי. השמן הסינתטי המלא נחשב לטוב ביותר ומחירו הוא היקר ביותר, שכן אורך חייו ואיכותו גבוהים יותר. צמיגות השמן מצויינת בהתאם לסיווג של ה-SAE, אגודת מהנדסי הרכב בארצות הברית, על-ידי צמד מספרים, לדוגמה 10W40 או 20W50. בדוגמה זו המספר מציין שמן רב-דרגתי שצמיגותו משתנה עם הטמפרטורה (20 בטמפ' נמוכה, 50 בטמפ' גבוהה. מספר קטן מציין שמן דליל יותר). איכות השמן מצויינת בהתאם לסיווג של ה-API, מכון הנפט האמריקאי, בצמד אותיות, כגון SJ ,SH ,CD ,SL. ככל שהאות האחרונה "גבוהה" יותר, השמן איכותי יותר. סיווגים אפשריים אחרים הם לפי ACEA, איגוד יצרני הרכב האירופאי, או לפי מפרט של יצרן המנוע עצמו.

קישורים חיצוניים

- [http://www.sonol.co.il/faq.asp?id=12 דף באתר "סונול" הדן בשמני מנוע לרכב] קטגוריה:ביוכימיה ja:油 simple:Oil

העץ בשירות האדם

האדם מפיק תועלת רבה ממינים רבים של עצים. נעשה שימוש בעץ עצמו, בפרי העץ, ובתוצרים אחרים (גומי, שרף, שמן, צוף ועוד) המופקים מהעץ בעודו צומח, ובאלה נעסוק להלן. בנוסף משמש העץ לאחר כריתתו כחומר גלם, ובכך עוסק הערך עץ (חומר גלם). עץ (חומר גלם)

שימושים בעץ עצמו

מחסה ליער

האקליפטוס מספק מחסה רב ערך ליערות, אם כי אלו עלולים להפוך עבותים מדי אם לא יתוחזקו כיאות. תחת צלו של האקליפטוס יכולים לגדול סוגי עצים כדוגמת האלון ושרכים אוהבי צל. הצרוף של הגנה משמש ומרוח מאפשרת גדול סוגי יבולים במקומות שללא האקליפטוס היו נותרים חשופים.

שוברי רוח

מטרת שוברי הרוח היא להחליש את עוצמת הרוח או את מהירותה, על מנת להקל על סבלם של בני אדם, צמחים ובעלי חיים. בנוסף הם מספקים צל, מפחיתים את סחף הקרקע ומגבילים את כמות האבק. קיימת הערכה כי בית המוגן כיאות על ידי שוברי רוח יכול לחסוך עד 30% מעלות החימום והקירור, בשל הפחתת ההשפעה של רוחות קרות וחמות. שובר רוח מקטין את הנזק הנגרם ליבולים מהרוח ומגדיל בכך את התוצרת. ההגנה הניתנת לבעלי חיים מהרוח משפרת את מצבם. פרות נותנות יותר חלב וכבשים שעברו גֵּז סובלות פחות. שוברי רוח עוזרים גם להגנה בפני השפעות הקרה בכך שהם מקטינים את עוצמת הרוח המקפיאה. קרה על מנת לשמש כ"שובר רוח" על העץ להיות עמיד לרוח, ולכך מתאים עץ שלו מערכת שורשים חזקה ומסועפת. דוגמה לכך הוא האקליפטוס הכדורי, שלו מערכת שורשים חזקה, גזע גמיש ועלווה שאינה עוצרת את הרוח אלא מכוונת אותה כלפי מעלה. מינים נמוכים מדי או שהעלווה שלהם אינה צפופה אינם מתאימים למטרה זו. נוהגים לנטוע את העצים בשתי שורות בצורה סורגת ובכך לסתום פרצות בשובר הרוח. על מנת לשמור על יעילות שוברי הרוח מומלץ להשקות ולאסוף את העלים הנושרים מהרוח על מנת להקטין את סכנת האש.

נוי ובילוי

עצים משמשים לנוי בגנים פרטיים, בגנים ציבוריים, לאורך הדרכים ועוד. חורשות עצים משמשות כאתרי בילוי מגוונים. עצי נוי נפוצים הם דקל, אקליפטוס, זית. בונסאי הוא עץ ננסי, שמימדיו גומדו באמצעות גיזום קפדני בשורשיו וענפיו. פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית עתיקה שמטרתה ליצור צורות אסטתיות נעימות. מקור ההשראה לבונסאי הוא נופי הטבע ביפן. טבע

שימושים בתוצרי העץ

פרי למאכל

הפרי של מיני עצים רבים משמש למאכל. עצים שפירותיהם משמשים למאכל הם עצי הדר, דקל, אפרסק, אגס, תפוח, שסק ורבים אחרים. הפירות נאכלים טריים, וכן ניתן לייבשם לצורך שימור לתקופה ארוכה.

תבלינים

תבלינים רבים מקורם בעצים. דוגמאות:
- אגוז מוסקט, המיוצר מזרעים טחונים של עץ אגוז המוסקט.
- קינמון, המופק מקליפתו הפנימית של עץ הקינמון.

שמן מאכל

מדקל מיוחד הקרוי דקל השמן (שמנון) מפיקים שמן דקלים. השמן מופק מציפת הפרי ומהגלעין. שמן הדקלים משמש למאכל, ולהכנת מרגרינה וסבון.

פרחי העץ כמקור צוף לדבש

פרחי עצים, כגון עצי הדר, אקליפטוס ועוד, משמשים את הדבורים כמקור לצוף שאותו הן הופכות לדבש. מלבד השימוש בדבש כמזון יש הטוענים כי דבש מאקליפטוס מרגיע ומקל על גירויים בריריות האף. טעם הדבש מושפע מהעץ שהצוף שלו שימש להכנת הדבש. לדבש האקליפטוס, למשל, טעם וריח מנטה עז במקצת.

עלי העץ כמזון לבעלי חיים

עלים של מיני עצים מסוימים משמשים כמזון לבעלי חיים. יונקי כיס צמחוניים מסוימים, כגון האופוסום, ניזונים מעלי האקליפטוס. בעל החיים הידוע ביותר בחיבתו לעלי האקליפטוס הוא הקואלה. עבור הקואלה עלי האקליפטוס הם מקור הן למזון והן למים. הקואלה יודע לזהות אילו מינים הוא אוהב, ועל ידי רחרוח הוא מאתר את המינים העלולים להזיק. בניגוד למיתוס, עלי האקליפטוס אינם מסממים את הקואלה, לקואלה אופי רגוע בשל חילוף החומרים האיטי בגופו. לקואלה ריח נעים הנובע ממזון האקליפטוס אותו הוא אוכל.

מקור לתרופות

שמן אתרי שמופק מעצים משמש בתרופות עממיות ומודרניות. :שמן האקליפטוס בשימוש למטרות רפואיות מופק מהרתחה של עלי אקליפטוס במים, עיבוי הקיטור ואיסופו. מהמין Eucalyptus amygdalina ניתן להפיק 15 ק"ג שמן אתרי מטון עלים. בעוד שמאקליפטוס כדורי ניתן להפיק רק 7.5 ק"ג שמן מאותה כמות עלים. שמן האקליפטוס הכדורי מכיל כ60% איקליפטול (eucalyptol), בעוד ששמן הamygdalina אינו מכיל איקליפטול אלא פלאנדרן (phellandrene). ברפואה נעשה שימוש בשני החומרים. ספר התרופות דורש שבשמן האקליפטוס יהיה לפחות 70% איקיליפטול. בהומופאתיה נעשה שימוש נרחב בשמן האקליפטוס. ההומופאתים טוענים כי שמן האקליפטוס יכול לשמש כממריץ, מעורר חשק, מונע עוויתות ומחטא. הם משתמשים בו בטיפול בקדחת, דיפטריה, אסתמה וכיבים. כמו כן משתמשים בו במקרים של שעולים חריפים, מחלות ריאה וגרון כואב. תה אקליפטוס טוב לעיכול. שמן אקליפטוס באמבטיות משמש כמרגיע לעצבים. תרופה פופולרית לזמרים ודוברים הסובלים מצרידות הייתה "Mission Eucalyptus" שבו נעשה שימוש במקביל לליסטרין שגם בו יש שמן אקליפטוס. שמן אקליפטוס בשימושים רפואיים מצוי בצורות רבות. הוא מופיע ככמוסה, תמצית נוזלית, תמצית באבקה, רכיב בתרופה, במשאף, טבליות מציצה וכדורים. לכולם יש ריח המנתה האופייני. כמויות גדולות מדי של שמן אקליפטוס גורמות לתופעות החל בכאבי ראש ועייפות וכלה במוות משיתוק. תמיסות המופקות מעלי אקליפטוס היו בשימוש הילידים של אוסטרליה בטיפול בפצעים וחבורות. נהגו לרסס שמן אקליפטוס פעם או פעמיים ביום בחדר החולה בכדי לטהר אוויר שאינו בריא. מדברי חז"ל אנו למדים כי הרבו להשתמש בתמר כתרופה למחלות שונות. התמר נחשב כפרי משביע, משלשל, מחזק את הגוף ואינו מפנקו. על פי הרמב"ם לבבות דקל הם סגולה להגברת פוריות הגבר. ברפואה העממית מקובל שפרי התמר יעיל כנגד אין אונות ואנמיה, ואבקה שנוצרה מכתישת זרעים קלויים של התמר יעילה לריפוי פצעים ולהפסקת דימום מהאף.

דונג

דקלי הדונג השייכים לסוג Ceroxylon, עצים שגובהם מגיע עד 60 מ' ושגזעם מכוסה שכבת דונג בעובי של 5-6 מ"מ. כל עץ יכול לספק 8-12 ק"ג דונג בכל עונה. הדונג משמש ליצור נרות.

רפיה

רפיה מופקת מדקלים מהסוגים Calamus ו- Daemonorops ומשמשת לקליעת סלים והכנת רהיטים.

שימושים טקסיים ודתיים

ביהדות, שניים מארבעת המינים, הלולב והאתרוג, מקורם בעצים. עץ הדקל מספק, בנוסף ללולב, גם סכך לסוכה. בנצרות מקובל לקשט את הכנסיות בכפות תמרים ביום ראשון החל שבוע לפני יום ראשון של הפסחא, כזכר לאמונה שכך נתקבל ישו על ידי תושבי ירושלים שישה ימים לפני שנצלב. Category:חקלאות

תיארוך באמצעות טבעות עצים

תיארוך באמצעות טבעות עצים (בלועזית: דנדרוכרונולוגיה) הוא שיטת תיארוך המבוססת על מדידות עוביין של טבעות עצים שנתיות. טבעות עצים נוצרות מידי שנה אך עוביין מושפע מכמות המשקעים ומתנאים סביבתיים נוספים אליהם חשוף העץ. על פי סדר הטבעות והדגם שהן מתוות ברצף מסוים ניתן ליצור קורלציה של טבעות עצים בין עצים שהתקיימו בתקופה חופפת כלשהי. שימוש בגזעי עצים שהתקיימו ביניהם חפיפות היוצרים יחד רצף ארוך בזמן מאפשר קביעת גיל של ממצאי עץ בחפירות. ניתן אף למשוך את הרצף הדנדרוכרונולוגי אל מעבר לזמן חייהם של עצים רצנטיים על ידי מציאת חפיפות בין ממצאי עץ מתוארכים. ניתן אף למשוך את הרצף הדנדרוכרונולוגי אל מעבר לזמן חייהם של עצים רצנטיים על ידי מציאת חפיפות בין ממצאי עץ מתוארכים. רצפים כאלה נערכו על ידי מעבדות שונות ברחבי העולם על טבעות עצים של עצים מאריכי ימים. בארץ שימשו לכך עצי ערער אדום המצויים במקומות מסוימים בנגב. בארצות הברית פותחה הדנדרוכרונולוגיה על סמך טבעות עצים של מן אורן המכונה Brustlcone Pine והמצוי בפסגות הגבוהות של ה־White Mountains שבדרום קליפורניה. באזור זה קיימים עצים שגילם מגיע ל־4,000 שנה, ועל ידי קורלציה בינם לבין עצים מתים, שרבים מהם מצויים באזור, ניתן היה לבנות כרונולוגיית על המגיעה היום עד יותר מ 8,000 שנה אחורה. באירופה נבנתה כרונולוגיה דומה על בסיס טבעות עצים של עצי אלון מגרמניה ומאירלנד. אלו, אמנם, מאריכי חיים פחות מהאורנים של דרום־מערב ארצות הברית, אולם, בכל זאת, ניתן היה לבנות על פיהם כרונולוגיית על שהגיעה בשלב הראשון עד יותר מ־7,000 שנה אחורה, וכיום מגיעה עד 11,000 שנה אחורה.

ראו גם

- זמן
- מדידה וציון של זמן קטגוריה:ארכיאולוגיה קטגוריה:עצים

קטגוריה:עצים

ערכים שטרם נכתב להם ערך

Cast

Cast can refer to:
- A verb, and its passive participle, meaning to make something by pouring a melted substance and pouring it into a mould and letting it set, as e.g. in foundry.
- Cast or Type cast: in computer science for data types
- Cast is put on an arm or leg.
- Casting: In art, a method for creating one or more copies of an original piece of sculptural artwork.
- Casting: In entertainment, a pre-production process for selecting a cast of actors and other talent for a live or recorded performance.
- Cast Away: A film about a FedEx employee who is stranded on a deserted island.
- CAST: a block cipher design process; the block ciphers CAST5 / CAST-128 and CAST-256.
- CAST is a sub-discipline of Computer-aided software engineering
- Caste: the term used for social division in Hindu society.
- Cast, a commune of the Finistère département, in France
- Cast: A UK band.
- Urinary casts, tubules found in urine [http://www.ehendrick.org/healthy/003586.htm]

ebay prace magisterskie hotels Vienna Rolety systemy zarz�dzania

:: RELATED NEWS ::

Strong coloring
In graph theory, a strong coloring, with respect to a partition of the vertices into (disjoint) subsets of equal sizes, is a (proper) vertex coloring in which every color appears exactly once in every partition. When the order of the graph G is not divisible by k, we add isolated vertices to G just enough to make the order of the new graph G′

Read More...

Category:Linear algebra
Linear algebra is the branch of mathematics concerned with the study of vectors, vector spaces (or linear spaces), linear transformations, and systems of linear equations in finite dimensions. Vector spaces are a central theme in modern

עץ (צמח)

ראו גם

קישורים חיצוניים

טבע

מדעי החיים

הגדרת החיים

תולדות מדע החי

יוון העתיקה

ימי הביניים

הרנסנס

המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה

מדע החיים במאה העשרים

יישומיהם של מדעי החיים

התחומים הכלולים במדעי החיים

צמח

מיון עולם הצומח

סוגים של צמחים

ראו גם

קישורים חיצוניים

בוטניקה

ראו גם

קישורים חיצוניים

אדם

מוצא האדם

תכונות אנושיות

התנהגות

ראו גם

קישורים חיצוניים

גומי

מקורות הגומי

גומי מגופר

המצאת הגומי המגופר

הגומי כסמל

שימושי הגומי

ראו גם

שמן

שמן בישול ומאכל

שמן ובריאות האדם

שמנים צמחיים

שמנים מן החי

שמנים בתעשייה

שמנים למנועי רכב

קישורים חיצוניים

העץ בשירות האדם

שימושים בעץ עצמו

מחסה ליער

שוברי רוח

נוי ובילוי

שימושים בתוצרי העץ

פרי למאכל

תבלינים

שמן מאכל

פרחי העץ כמקור צוף לדבש

עלי העץ כמזון לבעלי חיים

מקור לתרופות

דונג

רפיה

שימושים טקסיים ודתיים

תיארוך באמצעות טבעות עצים

ראו גם

קטגוריה:עצים

ערכים שטרם נכתב להם ערך

עצי פרי

עצי בר

עצים נוספים

Cast