ערפל

הערפל הוא תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל.

סוגי ערפל

- ערפל קרינתי נוצר ע"י התקררות האדמה לאחר שקיעת השמש בקרינה, כאשר אין רוח והשמיים בהירים. האדמה הקרירה מקררת את האוויר וגורמת ללחות שבו להתעבות. כאשר אין רוח כלל, שכבת הערפל תהיה עבה מעט פחות ממטר, אבל מערבולות יכולות לעודד שכבה עבה יותר. ערפל קרינתי נפוץ בעיקר בסתיו ובאביב, ובד"כ מתאדה מעט לאחר זריחת השמש.
- ערפל אדווקציה מתרחש כאשר אוויר לח עובר מעל אדמה קרירה באדווקציה (הסעה, רוח) ומתקרר.
- ערפל קיטור הוא ערפל מאוד מקומי והוא נוצר כאשר אוויר קר עובר מעל מים חמים ממנו בהרבה. האוויר נעשה לח במהירות (כתוצאה מהתאדות), אותה לחות שבאוויר מתעבה לערפל וערפל זה נראה כמו קיטור. ערפל קיטור נפוץ מאוד באזורים פולאריים.
- ערפל משקעים (או ערפל חזיתי) נוצר כאשר משקעים יורדים אל אוויר יבש יותר מתחת לענן, הטיפות הנוזליות מתאדות והופכות לאדי מים. אדי המים מקררים ומלחלחים את האוויר. כאשר האוויר מתחת לענן רווי נוצר ערפל.
- ערפל מדרון נוצר כאשר אוויר עולה במעלה מדרון (רוח) ומתקרר אדיבטית בעלייתו.
- ערפל עמקים נוצר בעמקים שבין הרים במהלך החורף, בכלליות זהו ערפל קרינה שמעודד ע"י תנאי הטופוגרפיה המקומיים. הוא יכול להחזיק מספר ימים בתנאי מזג אוויר רגועים.

ראו גם

- אד
- לחות
- עננים
- מטאורולוגיה - מונחים קטגוריה:מטאורולוגיה קטגוריה:מים ja:霧

השמש

השמש

מידע כללי
מרחק ממוצע מכדור הארץ	ק"מ 150,000,000 (93,000,000 mi)
בהירות נראית (V)	−26.8^m
גודל מוחלט	4.8^m
תכונות פיזיקליות
קוטר	1,392,000 ק"מ
קוטר יחסי (d_S/d_E)	109
שטח הפנים	m²6.09 10¹² ק"מ²
נפח	1.41 × 10²⁷מטר³
מסה	ק"ג1.9891× 10³⁰
מסה יחסית לכדור הארץ	333,400
צפיפות	1.411 גרם/ס"מ³
צפיפות יחסית לכדה"א	0.26
צפיפות יחסית למים	1.409
כבידה על פני השטח	274 m s^-2
כבידה יחסית על פני השטח	27.9 g
מהירות המלטות	618 ק"מ/שנייה
טמפרטורה על פני השטח	5780 מעלות קלווין
טמפרטורת ההילה	5 × 10⁶קלווין
נהירות (L_S)	3.827 × 10²⁶ J s^-1
מאפייני המסלול
משך זמן ההסתובבות
בקו המשווה:	27d 6h 36m
; בקו רוחב:30°	28d 4h 48m
; בקו רוחב: 60°	30d 19h 12m
; בקו רוחב:75°	31d 19h 12m
זמן המחזור של האורביטה סביב המרכז הגלקטי	2.2 × 10⁸ שנים
הרכב הפוטוספרה
מימן	73.46 %
הליום	24.85 %
חמצן	0.77 %
פחמן	0.29 %
ברזל	0.16 %
נאון	0.12 %
חנקן	0.09 %
צורן	0.07 %
מגנזיום	0.05 %
גופרית	0.04 %

השמש היא לבה של מערכת השמש שלנו. נקראת בשפות אחרות גם בשם סול (Sol), בכדי להבדילה משמשות אחרות בגלקסיה.

מאפיינים פיזיים ואחרים

טמפרטורת פני השמש היא 6,000 מעלות קלווין ואילו במרכזה מגיעה הטמפרטורה לכ-14 מיליון מעלות. החום הרב השורר במרכזה מאפשר קיום תהליכים תרמו גרעיניים, ובפרט היתוך גרעיני, שהם מקור האנרגיה שלה. קוטרה של השמש הוא 1,392,000 קילומטר והיא יכולה להכיל בקירבה כמיליון כדורי ארץ. מסתה גדולה ממסת כדור הארץ פי 300,000 בקירוב והיא מהווה 99% מכלל המסה של מערכת השמש, והיא עשויה בעיקר מימן - 74%, והליום - 24%, היא מכילה גם חמצן, פחמן, חנקן, ניאון, ברזל, צורן, מגנזיום, גופרית ויסודות אחרים. השמש סובבת סביב צירה לא כגוף צפיד וזאת אנו למדים מכתמי השמש שהם תוצאה של פעילות מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר מפני השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם יחסית לפני השמש. גילה המוערך של השמש הוא 4.5 מיליארד שנה. השמש נעה סביב במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-25 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסייה ומשלימה סיבוב בכ-226 מיליון שנים. כאשר אנו מסתכלים על השמש אנחנו רואים אותה במצבה, כפי שהיה לפני כ-8 דקות לערך. הסיבה לכך היא המרחק הגדול שבין כדור הארץ לשמש (כ-150,000,000 ק"מ, או 1 יחידה אסטרונומית), והעובדה שהאור נע במהירות סופית. לעתים מסתיר הירח את השמש מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ - תופעה זו קרויה ליקוי חמה, ובמשך דורות רבים הטילה אימה על האדם.

החלק החיצוני של השמש

החלק החיצוני של פני השמש הנראה לעינינו ושממנו נפלטת קרינת השמש לחלל הוא הפוטוספירה, שעוביה אינו עולה על כמה מאות קילומטרים. מעל הפוטוספירה מצויה האטמוספירה של השמש, צבעה כתום והיא מכונה כרומוספירה. מעבר לכרומוספירה מצויה שכבת מעבר שעובייה כ- 75,000 קילומטר ומעבר לה מצויה העטרה שאותה אנו רואים בשעת ליקוי חמה מלא.

כרומוספירה

הכרומוספירה היא שכבה המהווה את האטמוספירה התחתונה של השמש והיא בעלת צבע אדמדם. עובייה 3,000 ק"מ והיא לא נראית לעין הבלתי מזוינת, אלא רק בזמן ליקוי חמה. בשכבה זו מופיעות לשונות השמש.

עטרה

העטרה, הנקראת גם הילת השמש, מהווה את האטמוספירה העליונה של השמש. היא נראית רק בזמן ליקוי חמה. עובי ההילה אינו מוגדר והוא מתמזג עם רוח השמש. ההילה סימטרית כאשר פעילות השמש מינימלית, וגועשת כאשר פעילות השמש מקסימלית. טמפרטורת ההילה מגיעה לשני מיליון מעלות צלסיוס. בהילה ישנם אזורים שחורים (אזורי-X) הנקראים גם חורים בהילה. חורים אלה, גדולים בהרבה מכתם שמש ממוצע, ולכן משך חייהם ארוך יותר. החור "נסגר" תוך ארבעה חודשים והוא משלים סיבוב ב-27 ימי ארץ. מתוך החור זורם זרם חזק במיוחד של רוח שמש.

פוטוספירה

הפוטוספירה היא שכבה המהווה את פני השמש הנראים, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש. הטמפרטורה השוררת בפוטוספירה היא 5,500 מעלות צלסיוס. פני השמש אינם חלקים אלא דמויי גרעיני חמנייה, הנוצרים מזרמי בועות הגז, העולים משכבת ההסעה ומעלות את הפוטונים אליה. הקצוות הכהים של הגרעינים הם גז שהצטנן, היורד חזרה לשכבת ההסעה. עובי הפוטוספירה הוא 550 ק"מ כולל.

ראו גם

- רוח השמש

קישורים חיצוניים

-
-
- [http://wise-obs.tau.ac.il/cgi-bin/yiftah/astropedia?The_Sun.html השמש] - באתר "אסטרופדיה" קטגוריה:אסטרונומיה קטגוריה:מערכת השמש als:Sonne ja:太陽 ko:태양 ms:Matahari simple:Sun th:ดวงอาทิตย์ zh-min-nan:Ji̍t-thâu

סתיו

] הסתיו הוא אחד מארבע עונות השנה המציינת את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן הוא נקרא עונת מעבר. באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת במהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר ויורד גשם רב. למעשה, במקומות שבהם האקלים לח ורטוב, הסתיו הוא העונה הגשומה ביותר. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. ברצועת המדבריות שבאזורים הסובטרופיים (שישראל נמצאת בקצה הצפוני שלהם) שולטות עדיין מערכות תרמליות, כמו האפיק הפרסי והאפיק מים סוף. בסתיו גם מתחוללים שרבים מידי פעם. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו. לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל בימי השיוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימי ההיפוך שבהם היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל ב-23 בספטמבר ונגמר ב-22 בדצמבר. בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-21 במרץ ונגמר ב-21 ביוני. לשם הפשטות, יש מחשיבים כסתיו את החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר בחצי הכדור הצפוני ואת החודשים מרץ, אפריל ומאי בחצי הדרומי. בתרבות ובשירה הסתיו מסמל נוגות עדינה ועצב רומנטי, מאחר וזו התקופה בה מזג האוויר מתחיל להתקדר ולהתקרר, אך ללא הסערות העזות של החורף ולבלוב הצמחייה של אמצע החורף והאביב. ביהדות החגים ראש השנה, יום כיפור ואף סוכות חלים בסתיו - דבר המגדיל את חגיגיותה בעיני הילדים והופך אותה לסמל להתחלה חדשה. פרח החצב נחשב למבשר בואו של הסתיו, והחיות המזוהות עם עונה זו הם החלזון והציפורים הנודדות. Category:מדעי כדור הארץ Category:מטאורולוגיה ja:秋

רוח

רוח היא תנועה של חלקיקי אוויר רבים יחד בכיוון מסויים. הסיבה להיווצרותה של הרוח בגלל השוני בלחץ האטמוספרי במקומות הסמוכים ובאותו המפלס. האוויר נע מהמקומות שיש בהם רמה ברומטרית אל מקומות שיש בהם שקע ברומטרי. על פני המפות של שטחים גדולים שמראות איזוברים (קווים שמחברים נקודות אשר בהן הלחץ הברומטרי שווה) ותנועת האוויר היא לאורכה של האיזוברים. אם נפנה גב כלפי הרוח הצפונית אז לשמאלנו יהיה האזור עם הלחץ הנמוך והאזור עם הלחץ הגבוה יהיה ימין. ואם נפנה גב כלפי הרוח הדרומית אז לימיננו יהיה האזור עם הלחץ הנמוך והאזור עם הלחץ הכבוה יהיה שמאל. הסיבה לכך היא שלמסות האוויר שמערבלות מסביב למערכת (ציקלון ואנטיציקלון בגלל סיבוב כדור הארץ על צירו. במידה ואין שוני בלחץ בתוך אזור גדול השוני יכול להיווצר בתוך אזור קטן ביחס לתהליך הסעת חום (התנהגות האוויר אשר מתחמם ליד כדור הארץ ומתפשט שם). בעצם כך פוחתת צפיפותו מיכיוון שאותה המסה של האויר תופסת נפח יותר גדול, לכם האוויר מתרומם וצף באטמוספירה. בשעות היום חימום פני הקרקע בקרני השמש גורם לאוויר שיתרומם ואז מגיע רוח ים. בלילה האדמה מתקררת מהר יותר מאשר הים ולכן הרוח נושבת מהיבשה לים. בקיץ יבשת אסיה מתחממת וגורמת לאוויר שיזרום אל עבר מרכזה של היבשת (התופעה נקראת מונסון). האוויר ליד הקו המשווה חם יותר מאוויר אשר מצפון לקו המשווה או מדרום ולכן הוא מתרומם ואז משני האגפים זורם אוויר קר אל עבר הקו המשווה. רוחות קבועות נוצרות בעקבות כך בכמה חלקי עולם והם נקראים "רוחות טרייד" (אלה הם רוחות מסחר שסייעו לאוניות סחר). הסיבה הנוספת לרוחות אלה הם ההרים והגבעות. בלילות האוויר מתקרר במקומות גבוהים וכיוון שאז הוא בעל צפיפות משל האוויר שמצוי למטה הוא ואז הוא זורם אל מישורים נמוכים יותר. שלשות של הרים יכולים לגרום לתופעה אחרת והיא כשגוש אוויר נאלץ להתרומם אל מעל שלשת ההרים, חלק גדול מהלחות מתעבה ויורד בצורת שלג או גשם. וכאשר מגיע האוויר לשלשת ההרים אבל לעברה האחר הוא יהיה יותר יבש. רוח יבשה אשר נושבת במורד המדרון של שלשת ההרים קרויה "רוח פן". רוחות הפן אשר נושבות בהרי האלפים מן הדרום ומפשירות את השלגים במדרונים הצפוניים. בהרי הרוקי נושבת רוח "צ'ינוק" (רוח פן) במורד המדרונות המזרחיים. לאורך החוף של הים התיכון מגיעה רוח חמה ממדבר סהרה ונקראת "שירוקו" (רוח פן) והיא יורדת מרמת אפריקה. בחוף אפריקה זוהי הרוח היבשה שעוד מורגש באיטליה, אך צפונה יותר הרוח לחה וזאת בגלל שהיא אוספת לחות מעל פני הים.

הרוח והאדם

הרוח מועילה לאדם, אך גם מזיקה. מזה מאות שנים משתמשים בכוח הרוח להפקת אנרגיה, למשל: טחנות רוח לטחינת חיטה, שבשבות לייצור חשמל, ספינות מפרש על פני הים. לעיתים רוח גורמת אסונות טבע. מדי פעם סופות הרסניות (כמו טורנדו, הוריקן, טייפון) מחריבות אזורים נרחבים בעולם.

ראו גם

- מטאורולוגיה - מונחים
- אנרגיית הרוח
- טורבינת רוח

קישורים חיצוניים

- [http://cgate.co.il/meteor/meteor_wind.htm קוריוליס, דולדרום, רוחות הסחר]
- [http://cgate.co.il/meteor/meteor_wind_2.htm בריזות, רוח קטבטית ואנבטית, מונסונים]
- [http://cgate.co.il/meteor/trs.htm סערות טרופיות]
- [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=94348&sid=16 "איך נוצרת הרוח?"], בלדד השוחי משיב קטגוריה: מטאורולוגיה ja:風

התאדות

התאיידות או התאדות היא תהליך בו חומר מתנדף לגז. חלק מהאטומים או המולקולות במצב צבירה נוזלי (או מוצק ממריא) מקבלים מספיק אנרגיה כדי להתנתק משאר החומר ולעבור למצב צבירה גזי. תהליך זה שונה מרתיחה. לדוגמה, מים בלחץ של אטמוספירה אחת עוברים ממצב צבירה נוזלי לגזי תוך כדי רתיחה רק ב-100°C, אבל התאיידות מתרחשת (בקצב מסוים, לעתים נמוך מאד) בכל טמפרטורה שהיא. מולקולות המים נמצאות במצב תמידי של התאיידות וזרמי עיבוי בסמוך לפני המים. מולקולות פני השטח שמקבלות אנרגיה מספיקה תעזובנה את הנוזל ותהפוכנה לאדים. ההתאיידות חיונית לאקלים כדור הארץ ולחיים על פניו - בזכותה נסגר מחזור המים שבו מי הים מתאיידים והופכים לגשם, וחוזר חלילה. תהליך דומה פועל בחומרים רבים. כדי שמולקולה תתנתק מהחומר המוצק או הנוזלי שהיא קשורה אליו, צריכה התנועה התרמית שלה להתגבר על מתח הפנים של החומר. כלומר, האנרגיה הקינטית של המולקולה צריכה לעלות על פונקציית העבודה (אנרגיה מינימלית לביצוע עבודה) של כוחות התאחיזה על פני החומר. מאחר שהתנועה התרמית מתגברת עם עליית הטמפרטורה, קצב ההתאיידות גובר בטמפרטורות גבוהות. בהתאם, נוזלים בעלי מתח פנים נמוך מראים התאיידות רבה יותר משל נוזלים בעלי מתח פנים גבוה. התאיידות היא מוגבלת כי רק חלק קטן מהמולקולות נמצאות קרוב לפני השטח, ומתוכן רק אלה שכיוון התנועה התרמית שלהם פונה כלפי חוץ מהחומר יצליחו להמלט ממנו ולהתאדות. כאשר נמלטות מולקולות מהירות, יורדת האנרגיה הקינטית של המולקולות הנותרות, וטמפרטורת הנוזל יורדת מעט. כאשר ההתאיידות מתרחשת בכלי סגור, מצטברות המולקולות הנמלטות כאדים מעל הנוזל. ככל שמתרבה מספר המולקולות שהפכו לגז, עולה הסיכוי של מולקולות גז לפגוע בפני הנוזל, ובסופו של דבר מולקולות רבות חוזרות אל הנוזל, והצפיפות והלחץ בכלי גדלים. כאשר תהליך ההימלטות והחזרה מגיע לאיזון ("שיווי משקל"), נהוג לומר כי הכלי "רווי", ולא יתרחשו שינויים נוספים בלחץ בכלי או בטמפרטורת הנוזל. חלקיקי הגז מסודרים פחות ביחס למצבם בנוזל או במוצק, ולכן האנטרופיה במערכת עולה, דבר המצריך השקעת אנרגיה. פירוש הדבר כי שינוי האנתלפיה (ΔH_evaporation) עבור התאיידות הוא תמיד חיובי. התאיידות כפוייה היא תהליך בהפרדת תערובות, בו תערובת מחוממת באופן מבוקר כדי להוציא מתוכה את הרכיבים הנדיפים יותר (כגון מים), ולהשאיר בה רכיב יבש ונדיף פחות.

פרמטרים המשפיעים על מידת ההתאיידות

- טמפרטורת החומר - כשהחומר חם יותר, ההתאדות תהיה מהירה יותר.
- ריכוז החומר המתאדה באויר - כשבאויר כבר מצוי ריכוז גבוה של החומר המתאדה, החומר יתאדה לאט יותר.
- ריכוז חומרים אחרים באויר - כשהאויר כבר רווי חומרים אחרים, יש בו קיבולת נמוכה יותר עבור החומר המתאדה.
- מידת זרימת האויר - נובע משתי הנקודות הקודמות. כשאויר מעל פני החומר "טרי" ומתחלף תמידית ריכוז החומר באויר לא גדל עם הזמן, ולכן קצב האידוי אינו יורד. בנוסף, למולקולות בתנועה אנרגיה רבה יותר מאשר במנוחה, לכן ככל שמתחזקת זרימת האויר, גדל כוח האידוי של מולקולות האויר.
- כוחות בין-מולקולריים - ככל שהכוחות השומרים את המולקולות יחדיו במצב נוזל או מוצק חזקים יותר, יש צורך באנרגיה רבה יותר כדי לאדות אותן. לכן הנטייה להתאדות שונה בחומרים שונים. קטגוריה:פיזיקה ja:蒸発 simple:Evaporation

אד

אד הוא כינוי לגז של חומר אשר בתנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ מהווה נוזל. בדרך כלל מצב זה מתאפשר כאשר טמפרטורת החומר גבוהה יותר מטמפרטורת הסביבה. לכן גם ניתן בדרך כלל ניתן לראות את האדים בעין, אף אם אין להם צבע, מכיוון שכאשר הם באים במגע עם סביבתם הם מתעבים. קיטור הוא כינוי לאדי מים בלחץ גבוה. ערפל היא דוגמא לאדי מים בלחץ נמוך.

ראו גם

- לחץ אדים
- התאיידות קטגוריה:כימיה קטגוריה:מטאורולוגיה ja:蒸気 simple:Vapor

לחות

לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר. היא יכולה להימדד כלחות מוחלטת שהיא מסת המים המצויה במסת אוויר מסוימת, או כפי שלרוב משתמשים כלחות יחסית, שהיא היחס של הלחות מוחלטת מחולקת בלחות המוחלטת שתייצר טל באותה טמפרטורה.

ראו גם

- מיזוג אוויר
- נקודת הטל קטגוריה:מטאורולוגיה קטגוריה:מים

מטאורולוגיה - מונחים

- מטאורולוגיה: מדע העוסק בחקר האטמוספירה, ומתמקד בתהליכי מזג האוויר וחיזוים.
- קלימטולוגיה: מדע העוסק באקלים וחוקר את התופעות והגורמים הקשורים בו.
- אוקיאנוגרפיה מטאורולוגית: מדע העוסקת ביחסי הגומלין בין האטמוספירה והאוקיאנוס.
- אטמוספירה: מונח כולל לכינוי שכבת גזים המקיפה גוף בעל מסה משמעותית.
- אקלים: דפוסי השפעת האטמוספירה על סביבה מסויימת לאורך זמן. ראה אקלים ארץ ישראל.
- מזג אוויר: השפעת האטמוספירה על סביבה מסויימת בזמן נתון מסויים.
- הביל: מזג אוויר המאופיין בשילוב של טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה.
- ערפל תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות, וכתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן, וכאשר הראות נעשית בקושי.
- גוש אוויר: (מסת אוויר).
- חזית מזג אוויר: קו המפגש בין שני גושי אוויר מנוגדים בתכונותיהם.
- חזית נייחת:
- חזית קרה: מצב שבו גוש האוויר הקר יותר נכנס מתחת לגוש האוויר החם יותר.
- חזית חמה:
- חזית מלוכדת: מצב מורכב בו מתקיימת התנגשות בין חזית קרה לחזית חמה.
- אינדקס סופות רעמים: אינדיקטור מקובל להערכת ההסתברות להתפתחות סופות רעמים, במידה וקיימים תנאים המאפשרים התפתחות ענני גשם.
- יורה: הגשם הראשון שיורד בסתיו.
- מלקוש: הגשם האחרון שיורד באביב.
- עננים: אוסף טיפוניות (טיפות זעירות) מים.
- ענני קומולוס (ערמה):
- אלטוקומולוס: ענן ערמתי בגובה בינוני.
- סטרטוקומולוס: ענן בעל מבנה ערמתי אשר נבלם באינברסיה נמוכה ולכן נראה שכבתי.
- צירוקומולוס: ענן ערמתי גבוה.
- קומולוס טאורוס: קומולוס מגדלי.
- קומולוס קונג'סטוס: קומולוס מגדלי רחב ומפותח.
- קומולונימבוס: (ענן סופת רעמים) ענן ערמתי שבסיסו בגובה נמוך והוא מגיע עד לטרפופאוזה.
- ענני סטרטוס(שכבה):
- אלטוסטרטוס: ענן שכבתי בגובה בינוני, לפעמים (בעיקר באירופה) מוריד גשם.
- סטרטונימבוס: ענן שכבתי המוריד גשם חקלאי, בדרך כלל.
- צירוסטרטוס: ענן שכבתי גבוה.
- לחץ אטמוספירי: כובד האויר בעמודה ישרה מהנקודה הנמדדת עד לסוף אטמוספירת כדור הארץ.
- רמה ברומטרית: מערכת לחץ גבוה, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי גבוה יחסית לאזור שסביבו.
- שקע ברומטרי: מערכת לחץ נמוך, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי נמוך יחסית לאזור שסביבו.
- רמה תרמלית:
- שקע תרמלי:
- אינברסיה: מצב אטמוספרי שבו הטמפרטורה עולה עם הגובה.
- אינברסית קרקע: שכבת אינברסיה המתהווה בגובה נמוך מאוד (בסיסה מתחת ל100 מטר) עקב התקררות קרינתית חריפה של השכבה הסמוכה לקרקע במהלך שעות הלילה.
- האפיק הפרסי:
- אפיק מים סוף: מערכת לחץ נמוך המהווה שלוחה צפונית של השקע הסודני, המשפיעה על מזג האוויר והאקלים באזורינו.
- רוח: תנועה של אוויר.
- בריזה: כינוי לרוח מקומית, המתפתחת במהלך שעות היממה עקב הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשה.
- ציקלון:
- אנטי ציקלון:
- הוריקן:
- טייפון:
- טורנדו: רוח סערה הרסנית הנושבת באזורים טרופיים.
- מונסון: זרימות עונתיות קבועות המתהוות באזור הודו ודרום אסיה עקב הפרשים תרמליים בין הים ליבשה.
- אל ניניו: (El Niño) תופעה אקלימית המתרחשת מול חופי פרו ומשפיעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאד מן היבשת הדרום אמריקנית.
- זרם סילון: זרם אוויר חזק בשכבות הגבוהות של האטמוספירה.
- משקעים:
- גשם: משקע בצורת טיפות מים נוזליים הנופלות מעננים לקרקע.
- ברד: משקע בצורת גושי קרח קטנים ואחידים הנופלים מן העננים לקרקע.
- שלג: משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים וגדולים יחסית הנופלים מן העננים לקרקע.
- טל: אדים שהתעבו לטיפות מים על הקרקע והצמחים.
- סופה:
- סופת ברד:
- סופת שלגים:
- סופה טרופית:
- ברק: זרם חשמלי טבעי שמקורו בפריקת מתח חשמלי שבין עננים לקרקע.
- רעם: קולו של התהליך אשר יצר את הברק, הנשמע כפיצוץ מאוחר לאוזן אנושית על פני הקרקע.
- שרב: גלי חום, אשר מופיעים בארץ ישראל בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.
- חמסין: תופעה אקלימית הבאה לידי ביטוי בעיקר במצרים, ומקורה ברוח יבשה וחמה הנושבת ממדבר סהרה.
- קונבקציה:
- שיטפון:
- בצורת:
- שדוני אבק:
- חיזוי מזג אוויר: תחום במטאורולוגיה המשתמש את האדם למציאת מידע אודות מצב עתידי של מזג האוויר.
- תחנה מטאורולוגית:
- כלים וציוד מטאורולוגיים
- מד מהירות רוח: (anemometer) מתקן למדידת מהירות רוח.
- שבשבת: מתקן למדידת מהירות הרוח.
- מד רוח על קולי: (אולטסאונדי) מד מהירות רוח המודד את הזזת דופלר של גלי קול ע"י האויר הזורם.
- מד טל: מתקן למדידת כמות הטל.
- מד לחץ: מתקן למדידת לחץ האוויר.
- מד לחות: מתקן למדידת לחות האוויר.
- מד גשם: מתקן למדידת כמות המשקעים.
- מד טמפרטורה: מתקן למדידת טמפרטורת האוויר.
- לווין מטאורולוגי: לווין מלאכותי המשמש למדידות מטאורולוגיות.
- בלון מטאורולוגי: צפלין המשמש לביצוע מדידות מטאורולוגיות.
- מכם:
- מכם דופלר:
- סולם בופור: סולם שנוועד לשמוש הימאים במאה השמונה עשרה, ומדרג את עוצמת הרוח.
- תאורית הערך המוקצן:

מונחים נוספים

- גאוגרפיה פיסית - מונחים

קישורים חיצוניים

- [http://cgate.co.il/meteor/diction.htm אגרון למונחי מטאורולוגיה]
- קטגוריה:מונחים

קטגוריה:מים

קטגוריה:הידרולוגיה קטגוריה:כימיה קטגוריה:שמירת הסביבה ja:Category:水 ko:분류:물 th:Category:น้ำ

CPOE

Computer physician order entry, or CPOE, is a process whereby the instructions of physicians regarding the treatment of patients (particularly hospitalized patients) under their care are entered electronically by the physician, and communicated directly to the responsible individuals or services. In the past, physicians have traditionally hand-written or verbally communicated such orders, which are then transcribed by various individuals (such as unit clerks, nurses, and ancillary staff) before being carried out. This is one process that has been widely identified as a source of medical errors. American hospitals have been slow to embrace the technology of CPOE, primarily related to its cost, the degree of training required to use the system, and physician reluctance to change practice patterns. However, as more hospitals become aware of the financial benefits of CPOE systems, and more physicians enter the workforce with a familiary with computers, adoption of the technology has become more widespread. The 'key' element in CPOE is in Decision Making. The immedicate transfer of knowledge is translated to the physician/nurse as a series of possibilities and directives linked to tagged advisory icons which appear when a milestone or even a trend is spotted.The decsion making purpose is to improve quality (less adverse events and greater patient satisfaction)and subsequent cost.(IK)

zujer online spielautomaten online spielautomaten narty we francji kalorie