:: wikimiki.org ::
| פאוור מטאל |
פאוור מטאלפאואר מטאל - סגנון מוזיקלי של רוק כבד ותת־ז'אנר של הבי מטאל.
ההיסטוריה של ה־Power metal החלה עם שחרורם של שני האלבומים של "הלווין"(Helloween) בשם "Keepers of the seven keys" חלק ראשון וחלק שני (1986-1988). אף שה־Power metal שואב השפעות רבות מתוך המטאל המסורתי (דוגמת "איירון מיידן"(Iron maiden)), התפתח זה במשך השנים לז'אנר מוגדר ועצמאי. למעשה, Power metal הינו יישות מוזיקלית מובחנת אף שניתן לראות בו תופעה חדשה יחסית.
Power metal בצורתו הבסיסית מורכב מביצועים מהירים עם דגש על מלודיות, לעיתים בשילוב קלידים. השירה היא בדרך כלל מלודית ומבוצעת בטונים יחסית גבוהים, והשימוש באמצעי הבס הכפול הינו הכרחי. בתור סגנון, Power metal נוהג להעדיף שימוש בגיטרה כאמצעי יותר מלודי מאשר כלי קצב, אף שיש יוצאים מהכלל. תוכן השירים סובב בעיקר סביב נושאים המבוססים על פנטזיות ואגדות אירופאיות, ולעיתים מואשמים הרכבי הסגנון בהיותם שמחים יתר על המידה. המונח "Flowercore" משמש לפעמים(בצחוק או שלא) כדי להתייחס אל אותם הרכבים עליזים.
Power metal הוא כמעט ברובו אירופאי, וכל ההרכבים המוערכים הם מחלקים שונים באירופה. ה־ Power metal המודרני חייב רבות להרכבים חדשניים דוגמת "הלווין"(Helloween), "בליינד גארדיאן"(Blind guardian), "האמרפול"(Hammerfall), "גאמא ריי"(Gamma ray) ו"אדגאי" (Edguy) ("האמרפול" נחשבים אחראים במידה רבה לפופולאריות של הסגנון אף שזיקתם למטאל המסורתי גדולה יותר).
כל ארץ וההתפתחויות שלה על סגנון ה־Power metal הבסיסי. חלק מהסצנות הפכו בעלות חשיבות, ונעשה בהן שימוש נרחב בביקורות.
- סצנת הפאואר הגרמנית: פאוור מטאל טויטוני הוא לרוב כבד יותר, נעשה בו פחות שימוש בקלידים מאשר בתתי סגנונות אחרים ויש לו הרבה מהמשותף עם המטאל המסורתי. "ראנינג וויילד"(Running wild), "וויזארד"(Wizard) ו"סטיל אטאק"(Steel attack) הם דוגמאות לסוג זה של מטאל. יש כאן כמובן הרבה צמתים עם המטאל המסורתי.
- סצנת הפאואר האיטלקית: אחת הסוגות הפוריות, פאוור מטאל איטלקי מתאפיין במלודיות, לעיתים קלאסיות בכתיבת שירים עם גוון מתקדם עם נושאי השירים פנטאסטיים עד מאוד בשירה מואצת המתבצעת בטונים גבוהים במיוחד ובהתמכרות קשה למהירות! הפריצה הגדולה של תת ז'אנר זה אירעה בשנות ה-90 המאוחרות והבולטים מההרכבים המנגנים סגנון זה בעיקר הם "ראפסודי"(Rhapsody), "לבירינת'"(Labyrinth) ו"דומיין"(Domine).
- סצנת הפאואר השוודית: מין תערובת של השניים, פאוור מטאל שוודי הוא באופן כללי בעל גוון מחוספס ופחות תלוי מהירות שלא כמו האיטלקי, עם זאת אינו כה "Headbanger" כמו הגרמני. למטאל שוודי יש לרוב גוון צליל מבריק ופריך. מבין הנמנים על הסגנון ניתן למצוא את "האמרפול"(Hammerfall), "קריוניק טמפל"(Cryonic temple) וומוקדם יותר גם "לוסט הוריזון"(Lost horizon).
ישנן כמובן להקות Power metal גם בארצות אחרות פרט לאלו. אך שלושת הסגנונות הנ"ל הם המודלים הדומיננטיים לפיהם משייכים הרכבי Power metal.כמובן שישנן להקות המשלבות השפעות מתחום ה-Thrash, Death או Doom על מנת להפיק צליל חדש. שימוש בקלידים או בדוגמיות קול על מנת ליצור אפקט סימפוני זוהי אופנה המקובלת מאז במיוחד לאור הצלחתן של "נייטוויש"(Nightwish), "דארק מור"(Dark moor ) ו"ראפסודי"(Rhapsody).
חלוצים בסגנון:
- הלווין (Helloween)
- סטראטווריוס (Stratovarius)
- גאמא ריי (Gamma Ray)
- בליינד גארדיאן (Blind Guardian)
להקות מוערכות בסגנון:
- ווייט סקול (White Skull)
- דארק מור (Dark Moor)
- דראגונפורס (Dragonforce)
- אנגוס (Angus)
- קמלוט (להקה) (Kamelot)
- לוסט הוריזון (Lost Horizon)
- אנג'ל דאסט (Angel Dust)
- נוקטורנל רייטס (Nocturnal Rites)
- קריוניק טמפל (Cryonic Temple)
- נייטוויש (Nightwish)
- הומן פורטרס (Human Fortress)
- דראגונלנד (Dragonland)
- ראפסודי (Rhapsody)
- את'נה (Athena)
- דומיין (Domine)
- רואוהד רקס (Rawhead Rexx)
- סונטה ארקטיקה (Sonata Artica)
- אדגאי (Edguy)
- אנגרה (Angra)
- לוקה טורילי (Luca Turilli)
- טוואילייטנינג (Twilightning)
- זונטה (Zonata)
קטגוריה:מטאל
מוזיקה
מוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן. ההגדרה המדוייקת למוזיקה אינה פשוטה, ונתונה לויכוח, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה עם הזמן (בתקופת המוזיקה הקלאסית, מוזיקה אלקטרונית של היום לא הייתה נחשבת למוזיקה).
רוב המוזיקה נכתבת ומומצאת בעזרת תווים בעלי גובה מוגדר. תוים שונים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים לחן, בעוד שתוים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים הרמוניה. תוים שלהם אין גובה מוגדר נוצרים באמצעות כלי הקשה (ישנם כלי הקשה אשר מפיקים תוים בעלי גובה, אבל מרבית כלי ההקשה אינם כאלה), כלי הקשה שלא יוצרים מלודיה מספקים מקצב.
מוזיקה יכולה להיכתב ע"י מלחין, ולהתבצע ע"י אחרים. במקרים כאלה, המוזיקאי או המוזיקאים המנגנים את היצירה עוקבים אחרי ההוראות שהמלחין כתב באמצעות תוים. בסוגי מוזיקה מסויימים, המוזיקאים ממציאים את המוזיקה תוך כדי ביצועה (אילתור).
אספקטים של המוזיקה
האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה (תדר), משך, צבע או גוון ועוצמה. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם צלילים עיליים והרמוניות. תדר, כאמור הוא פשוט גובה הצליל - האם הצליל נמוך יותר או גבוה יותר (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורך הצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדם שונים, כלומר, גוון הצליל של קונטרה-בס שונה מגוון הצליל של חצוצרה. בנוסף, יש האומרים כי גם השקט הוא אספקט של מוזיקה.
סולו ואנסמבל
תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת סולו, הופעת יחיד. במוזיקה הקלאסית ההודית למשל ישנו דגש חזק מאוד על סולואים. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש על הרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו מקהלה, תזמורת סימפונית וכו'. למרות זאת, גם במוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיוון מודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד 5 מוזיקאים, בעיקר בתחום הג'אז והמוזיקה הקלה - להקת רוק, להקת בנים, להקת בנות וכו'.
תיווי
הדרך שבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בד"כ בתווים (אף על פי שלעיתים קרובות מועברת מוזיקה בעל פה (במלל), או באמצעות האוזן, כלומר, מוזיקאי משמיע מוזיקה לחברו וזה לומד אותה ללא צורך בהסברים או תווים). התווים המוכרים לכולנו הם תווים שהחלו להתפתח באירופה במאה ה-14 בערך, ואלה כוללים רישום של כל האספקטים המוזיקליים שהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעיתים מצויינים בתיווי גם דברים נוספים, כמו אווירה, או מהלך הרמוני.
הלחנה, אילתור ואינטרפרטציה אישית
ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת הלחנה, ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת אילתור. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, השונות מתרבות לתרבות. אילתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה אישית למוזיקה הכתובה, כלומר, הנגן המבצע מנסה להוסיף את "דעתו" או הרגשות שלו על המוזיקה, ומשנה את אחד או יותר מהאספקטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מעניין זה אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.
ראו גם
: ז'אנר מוזיקלי: בי-בופ - ג'אז - טראנס - מוזיקה מזרחית - מוזיקה אלקטרונית - מוזיקת עולם - מוזיקה קלאסית - מוזיקה קלה - פופ - סווינג - קלאסיקה - רוק - בלוז - היפ הופ - מוזיקה קאמרית - פאנק - מוזיקה מזרחית
: כלי נגינה: גיטרה - חליל - חצוצרה - כינור - כלי הקשה - כלי מיתר - כלי נשיפה - כלי קשת - מקלדות - סקסופון - פסנתר - צ'לו - קונטרה-בס - תופים - קלרינט - כלי פריטה - לאוטה
: הרכב מוזיקלי: ביג-בנד - להקת בנים - להקת בנות - להקת רוק - הרכב ג'אז - קומבו - תזמורת סימפונית - תזמורת קאמרית - תזמורת צועדת - הרכב קאמרי - תזמורת
: מוזיקולוגיה: אורגנולוגיה - היסטוריה של המוזיקה - הרמוניה - מלודיה - קצב - תאוריית המוזיקה
: אישים: מלחינים - מנצחים - נגנים במוזיקה הקלאסית - נגנים בג'אז - מורים למוזיקה - זמרים - זמרים עבריים - זמרי אופרה
לקריאה נוספת
- נפתלי נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי, 1996.
- ג'ון סטנלי, מוזיקה קלאסית, הוצאת שבא, 1995.
- מילטון קרוס ודוד אבן, אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי.
- סטנלי סיידי וג'ון טיירל, Grove dictionary of Music and Musicians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
- בארי קרנפלד, Grove dictionary of Jazz, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
קישורים חיצוניים
- [http://www.allmusic.com AllMusic] - מקור מידע לגבי אומנים, תקליטים ותקליטורים, סגנונות וזרמים במוזיקה.
- [http://www.mooma.com מומה] - מקור מידע עברי לגבי מוזיקאים בעיקר.
- [http://directory.google.com/Top/Arts/Music/ מוזיקה ב-Google] - עשרות אלפי קישורים לאתרים הנוגעים למוזיקה.
- [http://www.activelyrics.com Lyrics]
- [http://info.levinsky.ac.il/musicsite/ אוסף של מאמרים על מוסיקאים ויצירותיהם של] התזמורת הפילהרמונית הישראלית
-
fiu-vro:Muusiga
ja:音楽
ko:음악
ms:Muzik
simple:Music
th:ดนตรี
הבי מטאל
הבי מטאל (Heavy Metal, באנגלית : מתכת כבדה) הינו זרם מוזיקלי בתוך זרם הרוק, אשר התפתח מהרוק הקלאסי בשנות השבעים והשמונים באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית. מתאפיין במקצבים אגרסיביים, גיטרות מוגברות ומעוותות צליל ולעתים קרובות שירים בנושאים אפלים. קרוי גם רוק כבד (Hard Rock), אם כי יש הרואים בכך שתי סוגות שונות במקצת. עם השנים, סגנון המטאל התפשט לכל אירופה (במיוחד לצפון היבשת) והתפצל לאינספור סגנונות שונים, אשר ההבדל האומנותי ביניהם הוא גדול ולכל אחד מהם מאפיינים אומנותיים משלו; אך כולם יונקים את השראתם מאותם יסודות. הגל הראשון של להקות הבי מטאל הופיע בין השנים 1967 ל-1974.
דוגמאות מוקדמות והשפעות
1974]
מוזיקת הבלוז האמריקאית היתה פופולרית ומשפיעה בקרב אמני הרוק הבריטיים הראשונים. להקות כרולינג סטונס והיארדבירדז (הורתה של לד זפלין) ביצעו גירסאות כיסוי לשירי בלוז קלאסיים רבים, ולעתים קרובות האיצו את הקצב והחליפו את הגיטרות האקוסטיות בצליל הגיטרה החשמלית הרועשת יותר (תהליך דומה הוליד את הרוק אנד רול, למשל אצל אלביס פרסלי).
המוזיקה המוגברת והמחושמלת החדשה זכתה לענייו אמנותי ואינטלקטואלי רב, ומוזיקאים החלו עושים נסיונות בגיטרות חשמליות להפקת צלילים חזקים ודיסהרמוניים יותר. בעוד שתיפוף הבלוז המסורתי היה ליווי פשוט, מתופפי הבלוז-רוק החלו משתמשים במערכות תופים מורכבות ובעלות צליל עמוק יותר, על מנת להתאים עצמם לצליל הגיטרות החשמליות. גם הזמרים שינו את סגנונם והסתמכו יותר על ההגברה ליצירת אפקט דרמטי ומסוגנן. התקדמויות דומות בטכנולוגיות ההגברה וההקלטה אפשרו להנציח את רוח הסגנון החדש וה"כבד" יותר בסרטי ההקלטה.
המוזיקה המוקדמת ביותר אותה ניתן לאפיין כהבי מטאל הגיעה מבירמינגהם, אנגליה, בשנות ה-60 המאוחרות. להקות כלד זפלין ובלאק סבאת' יישמו את הגישה החדשה שלהן למוזיקת הבלוז
אך עדיין התבססו על עיבודי הבלוז המסורתיים. להקות אלו הושפעו גם מאמני פסיכדלי אמריקאיים כג'ימי הנדריקס, חלוץ הבלוז-רוק בגיטרה החשמלית, שגישר בין אמני הבלוז השחורים מאמריקה לרוקיסטים הלבנים מאירופה.
אמנים משפיעים אחרים היו ואנילה פאדג' שהאט את מקצבי הפופ הפסיכדלי, ולהקות רוק בריטיות מוקדמות יותר כ"המי" (The Who) והקינקס שסללו את הדרך להבי מטאל בהכללת תיפוף אגרסיבי ואקורדים שונים מהמקובל עד אותה עת במוזיקת הרוק.
השפעה מהותית נוספת היתה ללהקת Cream, שהדגימה את שלשת הבסיס בהבי מטאל : גיטרה, גיטרה בס ותופים.
השיר הראשון שניתן לזהות בו מאפיינים מובהקים של מוזיקת ההבי מטאל הוא "You Really Got Me" של הקינקס (1965). בסוף 1968 צלילי הבלוז הכבדים כבר החלו מפציעים מכל עבר. מעריצים ומבקרים רבים מצביעים על גרסת הכיסוי של Blue Cheer ללהיטו של אדי קוקריין "Summertime Blues" כשיר ההבי מטאל האמיתי הראשון. אוהדי הביטלס לעומתם מציגים את "Helter Skelter" מהאלבום הלבן (1968) כמציב סטנדרטים חדשים של רעש, עיוות צליל ואגרסיביות באלבום פופ.
האלבום הראשון של להקתו של ג'ף בק, Truth (סוף 1968) נחשב לאלבום רוק כבד חשוב ומשפיע, מעט לפני צאת אלבומם הראשון של לד זפלין עם זאת, אין עוררין כי האלבום הראשון של לד זפלין מ 1969 הוא הראשון שהצליח משמעותית והפנה את תשומת הלב לסגנון החדש שנולד.
מקורות ההבי מטאל
1969]
מקור השם הבי מטאל אינו ידוע בבירור, סברה אחת טוענת כי המונח נטבע על ידי הסופר וויליאם ס. בורוז.
בספרו The Soft Machine משנת 1962, מתוארת הדמות "ווילי מאורנוס, ילד הבי מטאל". בספרו הבא, Nova Express (1964), בורוז המשיך לפתח את מוטיב ההבי מטאל הלאה, והשתמש בו כדימוי לסמים ממכרים. מוטיב נוסף בספרים אלו היה השימוש בצלילי מוזיקה מוקלטים לשחרור האישיות מהחיים הממוכנים והמנוכרים שתוארו בספרים אלו.
סנדי פרלמן, המפיק, המנהל וכותב השירים הראשון של בלו אויסטר קאלט (Blue Öyster Cult), טוען כי הוא היה הראשון לטבוע את המונח "הבי מטאל" ביחס למוזיקת רוק.
בשנות השישים המאוחרות, בירמינגהם עדיין היתה מרכז משמעותי של תעשיית המתכת, ויש הטוענים כי עובדה זו בשילוב עם מספר הלהקות הרב שהגיע מבירמינגהם (לד זפלין, בלאק סבאת' The Move ואחרות) היא זו שקיבעה את המונח "הבי מטאל".
סברות אחרות מצביעות על ציטוט של מבקר על הופעה של ג'ימי הנדריקס : "זה היה כמו מתכת כבדה שנופלת מהשמיים". אחרים מצטטים את מילות השיר Born To Be Wild של Steppenwolf מ 1968 :
:"I like smoke and lightning
:Heavy metal thunder
:Racin' with the wind
:And the feelin' that I'm under"
המילה "כבד" כמציינת "רציני" או "משמעותי" נכנסה לעגה של תרבות הנגד והביטניקים עוד מוקדם יותר בשנות השישים : אלבום הבכורה של איירון באטרפליי נקרא Heavy" (1968"), ולד זפלין התגאו בהיותם "כבדים", כפי שמעיד השם אותו בחרו לעצמם.
היסטוריה
תרבות הנגד]
תרבות הנגד]
ההיסטוריה של מוזיקת ההבי מטאל בשנות השבעים הינה מקור לא אכזב לויכוחים בקרב חובבי המוזיקה ומבקריה.
בדור המייסדים של ההבי מטאל, שהדגישו נגינת גיטרה וירטואוזית ומקצבים חזקים ניתן לציין את ג'ימי הנדריקס, בלאק סבאת', לד זפלין ודיפ פרפל. יש המצביעים על תקופה זו כתקופת "התמסחרות" שבה להקות כבלו אויסטר קאלט זכו להצלחה מתונה בקרב קהל "אמצע הדרך" וסצינת "להקות השיער" של לוס אנג'לס החלה לפרוח ולהגיע לקהלי הפופ, במיוחד בשנות השמונים המוקדמות. אחרים מתעלמים מלהקות אלו ומדגישים את תחילתן של השפעות המוזיקה הקלאסית, למשל אצל אדי ואן הלן ורנדי רודס, או את השפעות הפאנק המהיר והצעיר של הסקס פיסטולס והבאזקוקס, אשר יצרו לבסוף את "הגל החדש" במוזיקת ההבי מטאל הבריטית, עם להקות כג'ודס פריסט ואיירון מיידן. להקות אלה, ביחד עם מנוור האמריקאית, מהוות את הגרעין הקשה של ההבי מטאל הקלאסי, המבוסס על יצירות ארוכות ומורכבות, נגינה כבדה ואגריסיבית אך מלודית, שירה נקייה בקול חזק וגבוה וסולואים ארוכים ומהירים של גיטרה חשמלית.
בארצות הברית חלה התפתחות נפרדת, ובה רוב להקות המטאל נכנסו לקטגוריה שכונתה בשם המזלזל מעט "להקות שיער", על שום התספורות המוגזמות, בנוסח שנות השמונים, של חברי הלהקות. להקות אלו שלטו לא מעט במצעדי הפזמונים, עם נציגים כמוטלי קרו, דף לפארד, פויזן וגאנז אנד רוזס. למרות שלהקות השיער ביטאו רוח מסויימת של אותו הזמן, המוזיקה שלהן לא נחשבת בדרך כלל להבי מטאל "טהור".
במקביל ללהקות השיער, ובניגוד מוחלט אליהן, פעלו במהלך שנות השמונים להקות הת'רש מטאל, כגון מטאליקה ומגדת', אשר לקחו את ההבי מטאל לכיוון טכני, מהיר, כבד, מלוכלך, חסר מלודיה ואנטי-ממוסחר.
בשנות התשעים צמח בסיאטל סגנון ה"גראנג' מטאל", כיציאה נגד ההתמסחרות והתיאטרליות של להקות השיער. אליס אין צ'יינס, נירוונה, פרל ג'אם וסאונדגרדן הן מהנודעות שבלהקות הגראנג' של סיאטל.
בעוד הגראנג' האמריקאי התרחק מהמטאל והפך למיינסטרים, המטאל הכבד יותר החל לפרוח באירופה, במיוחד בגרמניה ובארצות סקנדינביה וצפון היבשת, תוך התפצלות לסגנונות רבים, אשר התרחקו מרחק רב מההבי מטאל המסורתי של ג'ודס פריסט ואיירון מיידן. שלושת הסגנונות הבולטים ביותר שצמחו באירופה בתקופה זו הם הדת' מטאל, הבלק מטאל והפאוור מטאל.
הדת' מטאל צמח בסוף שנות השמונים בארה"ב כפיתוח של הת'רש מטאל, תוך הוספת יסוד הצרחות והשאגות (גראולינג), ליסוד הנגינה הטכנית וחסרת המלודיה. חלוצת הסגנון הייתה הלהקה האמריקאית דת', בהנהגת הסולן והגיטריסט הנערץ צ'אק שולדינר, אשר על שמה נקרא הסגנון. בשנות התשעים הדת' מטאל הגיע לאירופה, ונוסף לו גוון מלודי ועדין בהרבה מהדת' האמריקאי ע"י להקות כגון צ'ילדרן אוף בודום הפינית ואין פליימז השוודית. הדת' המלודי מתרכז בעיקר בשוודיה, על כן הוא מכונה גם "דת' שוודי".
להקות הפאוור מטאל, כגון האמרפול השוודית, רפסודי האיטלקית וסונטה ארקטיקה הגרמנית, לקחו את המטאל לכיוון עדין ו"אינטלגנטי", תוך דגש על שירה עדינה בקול גבוה, מנגינות מהירות והרמוניות מורכבות.
הבלק מטאל, אשר צמח בנורווגיה והתרחק מהמטאל המסורתי יותר מכל סגנון אחר, לקח את המטאל לכיוון אפל וקודר, תוך שימוש במנגינות עצובות וקודרות, כלים קלאסיים ולעתים גם יסודות של מוסיקה קלאסית.
נקודה מעניינת נוספת בהיסטוריה של מוזיקת ההבי מטאל היא היותה "מוזיקה של לבנים" ברובה, בניגוד לרוק הקלאסי שצמח מהבלוז האפרו-אמריקני. משמע, רוב הנגנים בלהקות ורוב הקהלים היו לבנים, אך עם זאת ישנן דוגמאות אחרות : פיל לינוט מלהקת ת'ין ליזי והלהקות ליבינג קולור ובאדי קאונט שהביאו קהלים מגוונים יותר לצפות בהופעותיהם ולהאזין למוזיקה שלהם.
בחצי השני של שנות התשעים התפתחה בצפון ומערב אירופה, בייחוד באזור סקנדינביה סצנת מטאל שהדגישה את פיתוח הדת' מטאל והמטאל הגותי ושילבה בין מוזיקת מטאל כבדה למוזיקה קלאסית ומוזיקת עם אירופאית (מוזיקה קלטית, מוזיקה גותית, אופרה ועוד). להקות נורבווגיות כגון Theatre of Tragedy ו Tristania היו הראשונות לשלב זמרת סופרן אופראית על בסיס קבוע.
כלי נגינה אופייניים
סופרן]
ההרכב האופייני של להקת הבי מטאל מסתמך על ארבעה נגנים : מתופף (לעתים על תוף דאבל בס), נגן גיטרת בס, גיטרת קצב (ליווי), גיטרה מובילה (סולו) וכמובן זמר, שלעתים מנגן באחד מהכלים. לעתים צורף להרכב בסיסי זה גם נגן קלידים.
נגינת הגיטרות מילאה תפקיד חשוב מאד במוזיקת ההבי מטאל. הגברה, עיוות הצליל ושימוש בטכניקות נגינה מיוחדות - כולם היו בשימוש לשם "עיבוי" הצליל. התוצאה היתה פשוטה אך רבת עוצמה (חלק מאמני ההבי מטאל המוקדמים התלוצצו שהפשטות נבעה מיוכלתם המוגבלת בנגינה ולא במתכוון).
סגנונות השירה האופיינים מגוונים למדי : משירה "נקייה" ועד לצווחות גבוהות ונהמות נמוכות. סצנת הבלק מטאל והדת' מטאל נוטות לשימוש בשירה גרונית ומעוותת צליל (למשל אצל Deicide מפלורידה) ובאופן כללי קשה למדי להבין "מה הזמר שר". לעתים המילים גסות מדי מכדי שיושרו בבירור, אך לעומת זאת ישנן להקות אשר הקדישו תשומת לב רבה למילים, כלד זפלין ומטאליקה.
קטעי נגינת סולו בגיטרה ו"ריפים" מהווים חלק משמעותי ממוזיקת ההבי מטאל, טכניקות רבות הומצאו ושוכללו על ידי נגני סוגה זו להשגת נגינה מדהימה במהירותה ודיוקה.
מוטיב נוסף של ההבי מטאל הוא הגברת הצליל החזקה בהופעות, שהחלה אצל ה"מי" והגיעה לשיאים בלתי הגיונים אצל מוטורהד ומנוור האמריקאיות. הבט זה זכה לביקורת רבה כראוותנות ריקה אשר מבטלת את האפשרות להינות מהמוזיקה, אך בעיני רבים מסמלת את אחד מסממניה המובהקים של מוזיקת ההבי מטאל בהופעה.
נושאי שירים
הבי מטאל, כצורה של אמנות, הינו יותר ממוזיקה בלבד; החלק החזותי חשוב בו לא פחות מהנשמע, וחשיבות גדולה מיוחסת לעטיפות התקליטים ולהופעות החיות, היוצרות יחד עם מילות השירים, סגנון הנגינה והצליל את תדמית הלהקה.
היסטוריונים של מוזיקת הרוק מצביעים על מוזיקת הפופ כתורמת את הצד האסקפיסטי בהבי מטאל, העוסק לרוב בבריחה מהמציאות לתחומים פנטסטיים ואפלים, ועל הבלוז כתורם את הצד המציאותי והכאוב העוסק באובדן, יאוש ובדידות.
בניגוד לסגנון ה"שלום ואהבה" של התרבות ההיפית, להקות המטאל התמקדו בצד האפל של החיים, כולל שירים בנושאי אחרית הימים, מלחמה גרעינית, תעמולה פוליטית וסביבתית. מבקרי ההבי מטאל טענו שסוגה זו מאדירה ומעצימה את השלילה על חשבון החיוב שבקיום האנושי, ומפשטת את הנושאים בהם היא מטפלת בחלוקה דיכוטומית של טובים-רעים ואור-חושך המתאימה יותר לעולם הפנטזיה.
אף-על-פי-כן, התייחסות שלילית זו לחיים הינה הכללה הנוגעת לכל מוזיקת המטאל באשר היא; לכל סגנון במטאל יש נושאים המאפיינים ומייחדים בד"כ רק אותו: בעוד להקות ה"הייר מטאל" (רוק שיער) שרות בד"כ על סקס, סמים ורוק'נרול (וזהו הסגנון היחיד במטאל שאפשר להגיד עליו שהוא שמח), הנה להקות הת'רש מטאל שרות בד"כ על נושאים הרבה פחות שמחים והרבה יותר רציניים, בעיקר נושאים פוליטיים, כגון מלחמה וטרור. ובעוד שלהקות הפאוור מטאל מרבות לשיר על פנטסיה ובמיוחד על אגדות ימי הביניים, הנה להקות הבלק מטאל שרות על השטן ועל סוף העולם.
אמני מפתח
סוף העולם]
הדיון שלעיל בהיסטורית ההבי מטאל, מתחילתה בשנות השישים ועד לתפוצתה הנרחבת בשנות השמונים וההתפצלות הגדולה בשנות התשעים, ניתן לתמצות וקטלוג של אמני המפתח לשש קטגוריות:
1) להקות מוקדמות שהשפיעו על ההבי מטאל והיו להן שירים בודדים בסגנון זה : הביטלס, ה"מי" (The Who) והרולינג סטונס מסוף שנות השישים.
2) אבות המטאל: לד זפלין, דיפ פרפל, בלק סאבת'. שלושתן להקות אנגליות מתחילת שנות השבעים.
3) להקות נוספות משנות השבעים, אשר מהוות ניצנים של מטאל: סקורפיונז, אליס קופר, קיס, AC/DC, מוטורהד, ואן היילן.
4) שנות השמונים:
- הרד רוק (רוק שיער): מוטלי קרו, פויזן, גנס אנד רוזס, סקיד רוו.
- הבי מטאל מסורתי: איירון מיידן, ג'ודס פריסט, מנוור, הלווין.
- ת'רש מטאל: מטאליקה, מגדת', קריאייטור, סלייר, אייסד ארת'.
5) להקות מאוחרות יותר שחרגו מהזרם המרכזי, כל אחת לכיוון אחר לגמרי: אופת', דימו בורגיר, נייטוויש, סונטה ארקטיקה, צ'ילדרן אוף בודום, קריידל אוף פילת', רפסודי, קלטיק פרוסט, פרדייס לוסט.
ההשפעה התרבותית של ההבי מטאל
פרדייס לוסט]
ההגזמה התיאטרלית של ההבי מטאל, שהוקצנה בגל להקות השיער, הצמיחה פרודיות לאינספור. מהן המפורסמת ביותר היא ככל הנראה הסרט "ספיינל טאפ".
בשל הגישה הנהנתנית אותה קידמה מוזיקה זו, ובשל עיסוקה בנושאים אנטי דתיים ואפלים, הקימה עליה מוזיקת ההבי מטאל מתנגדי לרוב מהחוגים השמרניים הנוצריים והאיסלמיים כאחד. למעריצי ההבי מטאל נקשרת סטיגמה חסרת כל בסיס של אלימים רפי שכל, למרות העובדה כי רבות מהלהקות מפתחות נושאים מוזיקליים מורכבים ושירה בעלת משמעות, ולמרות העובדה כי רבים מחובבי המטאל הינם אנשים משכילים.
סטיגמה זו בוטאה היטב בתרבות הפופולרית בסדרת ההנפשה "ביוויס ובאט הד" של MTV.
עם זאת, מוטיבים וסממנים רבים של מעריצי ההבי מטאל חדרו לתרבות הזרם העיקרי : מחוות "קרני השטן" (זקיפת האצבע והזרת בעוד הקמיצה והאמה כפופות, במקור מחווה צוענית כנגד עין הרע) נראית גם בהופעות של זמרי רוק "לכל המשפחה" ולבוש העור עם מוטיבי המתכת מעטר בגדים של מעצבי אופנה נחשבים.
סגנונות המטאל
להלן רשימה של הסגנונות המוזיקליים הנכללים בהגדרה "מטאל". לכל אחד מהם מאפיינים אומנותיים משלו, אך כולם ינקו את השראתם מהמטאל המסורתי- ההבי מטאל ומהרוק הקלאסי; אם כי חלק מהם מהתרחקו מהזרם המרכזי מרחק רב. פירוט הלהקות המשתייכות לכל אחד מהסגנונות אפשר לראות בקטגוריה להקות רוק.
להקות רוק]]
- בלק מטאל Black Metal
- גותיק מטאל Gothic Metal
- דום מטאל גותי
- גותיק מטאל סקנדינבי (הגל החדש)
- גותיק מטאל רך ("דום נקבות")
- גראנג' מטאל Grunge Metal
- דום מטאל Doom Metal
- דום-דת' Doomdeath
- דום מטאל גותי
- סלדג' מטאל
- דת' מטאל Death Metal
- דת' מטאל טכני Technic Death Metal
- דת' מטאל מלודי Melodic Death Metal
- דת' ברוטאלי Brutal
- הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי New Wave Of British Heavy Metal או בקיצור NWOBHM
- הארד רוק Hard Rock
- הבי מטאל מסורתי Heavy Metal
- מטאל סימפוני Symphonic Metal (שילוב של מטאל עם מוזיקה קלאסית)
- פאוור מטאל Power Metal
- פאוור מטאל Power Metal
- פאוור סימפוני Symphonic Power Metal
- פולק מטאל Folk Metal (שילוב של מטאל עם מוזיקה עממית)
- פרוג מטאל Progresive Metal
- ת'רש מטאל (ספיד מטאל) Thrash/Speed metal
סגנונות אשר לא נחשבים למטאל בשל פשטותם והיותם ממוסחרים:
- אינדסטריאל מטאל Industrial metal
- נו מטאל nu metal
סגנונות ריקוד הבי מטאל
נו מטאל]
נו מטאל]
- גיטרת אוויר (תנועות נגינה בגיטרה דמיונית)
- הד באנגינג (Head Banging, נענוע נמרץ של הראש מטה ומעלה לקצב המוזיקה)
- פוגו (ריקוד קבוצתי אלים הכולל דחיפות וקפיצות)
- גלישת קהל (התקדמות במצב מאוזן, בהגבהה על גבי ידי הקהל הצפוף המורמות)
- צלילת במה (קפיצה מהבמה אל ועל הקהל)
גראולינג היא סוג של שירה במוזיקת המטאל. זהו קול שנשמע כמו גירגור גרוני חזק ובדרך כלל נמוך, אך הפלא הוא שגראול אמיתי בא מהסרעפת - אם הגראול בא מהגרון הוא יכול לגרום לפגיעות במיתרי הקול.
סוגים של מטאל המתאפיינים בגראולינג - דום מטאל, בלק מטאל, מעט ת'רש מטאל, ובראש ובראשונה: דת' מטאל, הסגנון אשר הגראולינג הוא מהותו. הלהקות החלוצות בתחום הגראולינג היו להקות דת': Morbid Angel, Deicide, ועוד. אחת מלהקות הדת' מטאל היחידות שלא השתמשו בגראולינג אלא בצעקות גבוהות , היא להקת דת'.
היחס לגראולינג בקרב חובבי המטאל אינו אחיד. רבים אוהבים ואף מעריצים סוג מיוחד זה של "שירה" ורואים בו אומנות. לעומת זאת, חובבי מטאל אחרים, בעיקר ותיקים או כאלה המעדיפים את המטאל המסורתי של שנות השמונים (איירון מיידן, מטאליקה, מנוור וכיו"ב), רואים בגראולינג עיוות והרס של המטאל, אשר במקורו התאפיין בשירה נקייה ומלודית בקול גבוה.
פוגו הוא ריקוד שהומצא על ידי סיד וישס (חבר בלהקת הפאנק סקס פיסטולס).
אך ריקוד הפוגו חדר גם למטאל.
הפוגו הוא בעצם מעגל , שלתוכו נכנסים אנשים ש"נלחמים" אחד עם השני באמצעות דחיפות אלימות. הפוגו מתרחש, בדרך-כלל, כאשר המוזיקה המתנגת בווליום גבוהה והקצב מהיר.
ראו גם
- רוק
- מטאליזם
- מטאל קלאסי
- פוליטיקה במטאל
- פולחן השטן ברוק הכבד
קישורים חיצוניים
- [http://www.hbang.info קהילות דיון בנושא רוק ומטאל]
- [http://www.bnrmetal.com האנציקלופדיה של ההבי מטאל באינטרנט (The BNR Metal Pages)]
- [http://www.metal-archives.com/ אנציקלופדיה מטאלום]
- [http://www.metal-rules.com/ מטאל רולז]
- [http://www.metalist.co.il/ "מטאליסט" מגזין מטאל ישראלי באינטרנט]
-
קטגוריה:סגנונות מוזיקליים
הלווין
הלווין ("ליל כל הקדושים" Helloween) היא להקת הבי/פאוור מטאל גרמנית מצליחה ומוערכת מאוד משנות השמונים. נמנית על מייסדות ההבי מטאל המסורתי.
שמה של הלווין מהווה משחק מלים, שכן הוא למעשה שילוב של המלה Halloween, שפירושה "ליל כל הקדושים", עם המלה Hell, שפירושה "גיהינום". הדלעת הכתומה של ליל כל הקדושים, אשר חרוט עליה פרצוף, מהווה את סמלה של הלהקה, אשר חוזר על עצמו בכל אלבומיה בצורות שונות.
היסטוריה
בשנת 1984 חתמה להקת הלווין על עסקה עם חברת התקליטים "נויז רקורדס".
בשנת 1985 הקליטה הלווין את תקליטה הראשון, מיניאלבום שהכיל 5 רצועות שמע, במהלך אותה שנה יצא אלבומם הראשון "חומות יריחו"(Walls Of Jericho) לאחר הצלחת המיניאלבום. מבחינה מוזיקלית, האלבום מאופיין בסגנון ת'רש/הבי, דהיינו מאוד מהיר וטכני, עם דגש חזק על הכלים ועל סולואים של גיטרה חשמלית. יחד עם זאת, בניגוד מוחלט ללהקות ת'רש אחרות, אשר הזניחו לחלוטין את השירה, זמר הלהקה, המוזיקאי המוערך קאיי האנסן (אשר היה גם הגיטריסט והמלחין), שר בקול גבוה ומלודי ועם הרבה רגש.
מבחינת תוכן, האלבום "חומות יריחו" הוא אנטישמי מאוד, הן בשל עטיפתו, והן בשל השיר "ג'ודס", אשר נכתב ע"י הנסן. פירוט על הליריקה האנטישמית של הלווין אפשר לקרוא בערך פוליטיקה במטאל.
במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום התגלו קשיים אצל הגיטריסט והווקאליסט קאי האנסן (Kai Hansen) לנגן ולשיר באותו הזמן על כן החלה הלהקה בחיפושים אחר סולן חדש ללהקה. הסינגל האנטישמי "ג'ודאס" (Judas) שהוקלט ב-1986 עוד הוקלט עם קאי כנגן וכסולן, אך האלבום הבא "קיפר אוף ד'ה סבן קיז חלק ראשון" ("שומר שבעת המפתחות") (Keeper of the Seven Keys, Part 1) הוקלט ב-1987 עם סולן חדש כבר, מיכאל קיסקה (Michael Kiske). "שומר שבעת המפתחות" מהווה תפנית בסגנון של הלווין, מכיוון טכני וכבד של ת'רש לכיוון הרבה יותר עדין ומלודי של פאוור. למעשה, האלבום "שומר שבעת המפתחות" של הלווין נחשב לאלבום הפאוור מטאל הראשון בעולם.
האלבום קיפר אוף ד'ה סבן קיז, קיבע את מעמדה של הלווין כלהקת ההבי מטאל הפופולארית באירופה. ב-1988 השיקה הלהקה את החלק השני של קיפר אוף ד'ה סבן קיז שנחל הצלחה מסחררת וגרף שבחים רבים אף יותר מהראשון אך במהלך מסע ההופעות של אלבום זה פרש קאי הנסון מההרכב עקב סכסוך עם חברת התקליטים וקשיים בניהול אורך חיים של מסעות הופעות. הנסן המשיך לפרוח גם בלי הלווין, והקים את להקת הפאוור/הבי גמה ריי, אשר לא התרחקה בסגנונה מהלווין וזכתה אף היא להערכה רבה ולהצלחה מסחרית.
אומנם האלבום "פינק באבלס גו אייפ" (Pink Bubbles Go Ape), שהושק ב-1991 נחל כשלון צורב וגרף ביקורת נוקבת והאלבום "קמיליאון" (Chameleon), שהושק ב-1993 גרם לה לאבד את רוב מעריצי ההארדקור שלה עקב ההשפעות הפופיות באלבום אך ההרכב הציל את כבודו עם השקתו של אלבומם השישי, "מאסטר אוף ד'ה רינגס" (Master of the Rings) בשנת 1994, שנחל הצלחה.
במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום "קמיליאון" נפל המתופף, אינגו שביכטנברג (Ingo Schwichtenberg), מחברי ההרכב המקוריים למשכב עקב בעיות אישיות וסיבוכים כתוצאה משימוש בסמים מה שאילץ אותו לקחת פסק זמן מהלהקה. בשנת 1995 התאבד לבסוף שביכטנברג מאחר שמעולם לא הצליח להבריא מחוליו מה שזעזע את חברי ההרכב וחבריו לשעבר.
לזכרו של שביכטנברג הוציאה הלהקה את אלבומה "ד'ה טיים אוף ד'ה אוות'" (The Time of the Oath), עת השבועה, אלבום שביסס מחדש את מעמדם כאחת מלהקות המטאל הפופולאריות באירופה.
חברי הלהקה
- אנדריאס "אנדי" דריס, סולן.(Andreas "Andi" Deris)
- מיכאל "וייקי" וייקאת-מהמייסדים, גיטריסט. (Michael "Weiki" Weikath)
- סאשה גרטנר, גיטריסט. (Sascha Gerstner)
- מארקוס גרוסקופף-מהמייסדים, באסיסט. (Markus Grosskopf)
- דניאל "דני" לבל, מתופף. (Daniel "Dani" Loeble)
חברי הלהקה לשעבר
- קאי הנסן, גיטריסט וסולן-מהמייסדים. (Kai Hansen)
- מיכאל "מיקי" קיסקה, סולן. (Michael "Michi" Kiske)
- רולנד גראפוב, גיטריסט. (Roland Grapow)
- אינגו שביכטנברג-מהמייסדים, מתופף.(Ingo Swichtenberg)
- אולריך "אולי" קוש, מתופף. (Ulrich "Uli" Kusch)
- מארק קרוס, מתופף. (Mark Cross)
- סטפן שווארצמאן, מתופף.(Stefan Schwarzmann)
דיסקוגרפיה
- הלווין Helloween Mini LP (1985)
- וולז אוף ג'ריקו Walls Of Jericho (1985)
- ג'ודאס Judas-EP (1986)
- קיפר אוף ד'ה סבן קיז, חלק ראשון Keeper Of The Seven Keys Part 1 (1987)
- קיפר אוף ד'ה סבן קיז, חלק שני Keeper Of The Seven Keys Part 2 (1988)
- לייב אין ד'ה יו.קיי. Live In The UK (1989)
- פינק באבלס גו אייפ Pink Bubbles Go Ape (1991)
- קמיליאון Chameleon (1993)
- מאסטר אוף ד'ה רינגס Master Of The Rings (1994)
- ד'ה טיים אוף ד'ה אוות' The Time Of The Oath (1996)
- היי לייב High Live (1996)
- בטר ד'ן רוו Better Than Raw (1998)
- מטאל ג'וקבוקס Metal Jukebox (1999)
- ד'ה דארק רייד The Dark Ride (2000)
- ראביט דונט קום איזי Rabbit Don't Come Easy (2003)
קישורים חיצוניים
- [http://www.helloween.org האתר הרשמי של הלווין]
category:להקות מטאל
category:להקות גרמניות
ja:ハロウィン (バンド)
ko:헬로윈
מלודיהמלודיה היא קו מנגינה, להבדיל מהרמוניה שהיא הליווי. בעת הנגינה בפסנתר, מנוגנת המלודיה בדרך כלל ביד ימין, ואילו ההרמוניה ביד שמאל.
בתקופת הבארוק היצירות היו בנויות ממספר קווים של מנגינה ללא לווי.
ובתקופה הקלאסית היצירות היו בנויות מקו מלודי וקו הרמוני.
בסונטה הקלאסית, המקלדת הייתה כלי מלודי בצליליה הגבוהים והרמוני בצלילה הנמוכים. לכן בעת הנגינה בפסנתר, למשל,
מנוגנת המלודיה בדרך כלל ביד ימין, ואילו ההרמוניה ביד שמאל.
המלודיה היא מרכז השיר או היצירה, היא הנושא של השיר והכל מתרכז סביבה.
קטגוריה:תאוריית המוזיקה
ja:メロディ
בס
ko:베이스
גיטרה
הגיטרה היא כלי מיתר אשר מנגנים עליו באמצעות האצבעות או באמצעות מפרט.
הגיטרה מבוססת על כלים עתיקים יותר כמו העוד או הלאוטה. לגיטרה בד"כ יש 6 מיתרים, למרות שיש וריאציות אחרות בנושא הזה, למשל גיטרה בעלת 12 מיתרים שבה יש את אותם המיתרים, פשוט מכפילים כל אחד מהם, או גיטרה בס שלה רק 4 מיתרים בדרך כלל. הגיטרה מכוונת בצורות שונות למטרות שונות, כאשר הכיוון הסטנדרטי הוא (מהמיתר הנמוך לגבוה) במיתרי הבס מי, לה, רה, ובמיתרי הסולו סול, סי, מי. כיוון זה מאפשר גישה נוחה להרבה צלילים ללא תזוזה רבה של היד: הוא מאפשר אצבוע נוח ופשוט של סולמות מוזיקליים, אקורדים ושיטות אחרות במוזיקה.
צוואר הגיטרה הוא חלק מאורך היוצא מגוף הגיטרה. על צוואר הגיטרה ישנם סריגים (מעין קוי מתכת), נגן הגיטרה משנה את גובה הצליל שכל מיתר מפיק בכך שהוא מניח את אצבעותיו על הצוואר בין השריגים. מיתרי הגיטרה מחוברים בצד אחד לראש הצוואר ובצד השני לרכיב הנקרא "גשר" ומורכב על גוף הגיטרה. גוף הגיטרה משמש כתיבת תהודה, והחור העגול שיש באמצע הוא כדי שהצליל יצא אל חלל החדר.
סוגי גיטרות
ישנם סוגים רבים של גיטרות המשמשות כל אחת למטרות אחרות ועונות על צרכים שונים. סוגי הגיטרות הפופולריים ביותר:
# גיטרה קלאסית - מיתריה הגבוהים עשויים ניילון, והבס מתכת. משמשת בעיקר כדי לנגן מוזיקה קלאסית אך אפשר לנגן איתה כמעט כל סגנון מוזיקה.
# גיטרה אקוסטית - הגיטרה האקוסטית דומה לגיטרה הקלאסית ברוב החלקים. ההבדל העיקרי ביניהן הוא תיבת התהודה הגדולה יותר, כמו גם מיתרי המתכת. שני אלה עוזרים להפיק צליל בהיר וחזק. על גוף הגיטרה נמצאים הפיקאפים ובתוכו נמצאת האלקטרוניקה המעבירה את האותות אל המגבר.
# גיטרה חשמלית - הגיטרה החשמלית, בניגוד לקלאסית ולאקוסטית, חסרת תיבת תהודה ובמקומה ישנם פיקאפים שקולטים את הצלילים ממיתרי המתכת. הגיטרה החשמלית מוכרת ברוק, בפופ ובעוד סיגנונות שונים.
# גיטרה בס - בגיטרת בס יש בדרך כלל ארבעה מיתרים עבים אולם לעיתים יש בה חמישה ואפילו שישה מיתרים. בגיטרה בעלת 4 מיתרים, המיתרים זהים בתדר למיתרי הקונטרבס.
קטגוריה:כלי פריטה
קטגוריה:כלי מיתר
ja:ギター
ko:기타
אירופה
אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור.
במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.
מקור השם
אסיה
ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר.
יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".
היסטוריה
לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה.
המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.
גאוגרפיה
1992
גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.
בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".
כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.
הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.
בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.
מאפיינים פיסיים
אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל.
קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורווגיה.
יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיסיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסנלד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד איסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הנם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים.
הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיסיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.
מערכת אקולוגית
עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שחיו זה אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ 2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם.
רוב החיות הגדולות באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, נצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני העידן הנאוליתי, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק בל יחושב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.
מדינות באירופה
זאב
להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה:
1 אזרבייג'ן וגרוזיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה.
2 ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות.
3 רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז.
4 תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים. .
5 קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .
טריטוריות שאינן עצמאיות
הטריטוריות הרשומות להלן הנן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן בחזקת מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:
- אקרוטירי (בריטניה)
- דקליה (בריטניה)
- איי פארו (דנמרק)
- איי אולנד (פינלנד)
- גיברלטר (בריטניה)
- גרנסי (בריטניה)
- יאן מאיין (נורווגיה)
- ג'רסי (בריטניה)
- האי מאן (בריטניה)
- סוואלברד (נורווגיה)
זוהי איננה רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.
אזורים באירופה
המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן:
סוואלברד
מערב אירופה (אדום)
מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.
מרכז אירופה (תכלת)
המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא; סלובניה, קפריסין ומלטה.
מזרח אירופה (כתום)
בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלרוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גרוזיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.
צפון אירופה (סגול)
במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.
דרום אירופה (ירוק)
"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מק | | |
