Home About us Products Services Contact us Bookmark
:: wikimiki.org ::
פרוקריוטים

פרוקריוטים

פרוקריוטיים (Prokaryote) (מלטינית: 'פרו' = 'לפני'; 'קריון' מיוונית = 'אגוז', גרעין התא; פרוקריוט = 'לפני גרעין') הם יצורים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין. בעבר נחשבו לממלכה נפרדת בעולם הטבע שהיתה קרויה מונרה וכללה גם את הכחוליות (אצות כחולות). כיום הפרוקריוטיים מהווים שתי על-ממלכות:
- חיידקים אמיתיים (בקטריות) – הכחוליות הן אחת המערכות בעל הממלכה הזו.
- חיידקים קדומים בין התאים הפרוקריוטיים נמנים בעיקר יצורים פשוטים בעלי תא אחד כמו חיידקים. מדענים מאמינים כי צורות החיים הראשונות שהתפתחו על גבי כדור הארץ היו תאים פרוקריוטיים וכי רק אחר כך הופיעו גם תאים אוקריוטיים. הודות לפשטותם של צורות חיים אלו הם ניחנים בכושר השרדות רב וניתן למצוא אותם גם בסביבות עויינות במיוחד. אוקריוטיים קטגוריה:ביולוגיה קטגוריה:מיקרוביולוגיה ja:原核生物 ko:원핵생물

לטינית

לטינית (לִינְגְּוָה לאטִינָה) היא שפה מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום (כיום, מחוז לאציו באיטליה), אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית הופצה הלטינית באמצעות כיבושיה לכל רחבי האימפריה הרומאית. כיום הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים נסיונות להחיות אותה. מהלטינית המדוברת המכונה וולגארית ("עממית") אשר הפיצו המתיישבים והחיילים הרומאים בשטחי האימפריה, התפתחו כל השפות הרומאניות המודרניות. כיום לטינית הינה השפה הרשמית בקרית הותיקן והשפה הרשמית של הכנסיה הקתולית בכלל. גם כשחדלה הלטינית להיות שפה מדוברת, עדיין השתמשו בה לכתיבת ספרות משפטית, מדעית ודתית, ולצרכי תקשורת בין מדינות שונות באירופה. השפעת הלטינית עדיין ניכרת בתחום הרפואה ובתחומי מדע אחרים. כמו כן, מלים לטיניות חדרו לאוצר המלים של שפות רבות, בעיקר מונחים מדעיים וטכנולוגיים. בחלק מארצות אירופה הלטינית עדיין נלמדת בבתי הספר, אם כי נוהג זה הולך ונעלם. באוניברסיטאות ברחבי העולם (גם בישראל) מקובל להקדיש ללימודי לטינית ויוונית עתיקה חוג מיוחד במסגרת מדעי הרוח, המכונה לימודים קלאסיים.

כתיבת והגיית הלטינית

הלטינית החלה להיכתב באלפבית הלטיני שנשאל מהשפה האטרוסקית. האטרוסקים קיבלו את האלפבית, ככל הנראה, מדוברי יוונית שישבו באיטליה. הגרסה הלטינית של האלפבית שונה במקצת מהגרסה היוונית, והיא הגרסה שמשמשת היום לכתיבת רוב שפות העולם (שינויים קלים הוכנסו במהלך ימי הביניים). מערכת ההגייה להלן היא שחזור של הגיית הלטינית הקלאסית:

העיצורים


- B - נהגה כהגיית בי"ת דגושה
- C - נהגה כהגיית כ"ף דגושה
- CH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Χ ("חי") ביוונית.
- D - נהגה כהגיית דל"ת
- F - נהגה כהגיית פ"ה רפה
- G - נהגה כהגיית גימ"ל
- H - נהגה כהגיית ה"א
- I - נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת
- K - נהגה כהגיית כ"ף דגושה (מופיע בעיקר במילים ממקור יווני).
- L - נהגה כהגיית למ"ד
- M - נהגה כהגיית מ"ם
- N - נהגה כהגיית נו"ן
- P - נהגה כהגיית פ"ה דגושה
- PH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Φ ("פי") ביוונית.
- QV - נהגה כהגיית KW.
- R - נהגה כהגיית רי"ש (ככל הנראה, רי"ש "מתגלגלת", כמו בספרדית או באיטלקית).
- S - נהגה כהגיית סמ"ך
- T - נהגה כהגיית ת"ו
- TH - צירוף המופיע במילים ממקור יווני. מקביל לאות Θ ("תטא") ביוונית.
- V - נהגה כהגיית W באנגלית. בתקופות מאוחרות נהגה לפעמים כ-ו"ו עיצורית.
- X - נהגה כ-קס או כ-גז.
- Z - נהגה כ-ז או כ-דז (מופיע בעיקר במילים ממקור יווני).

תנועות


- A - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית פתח.
- A - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית פתח מוארך.
- E - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית צירה פתוח (בין פתח לצירה).
- E - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית צירה מוארך.
- I - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית חיריק פתוח (בין חיריק לצירה).
- I - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית חיריק מוארך.
- O - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית חולם פתוח (בין חולם לפתח).
- O - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית חולם מוארך.
- V - בגרסא הקצרה נהגית כהגיית קובוץ פתוח (בין חולם לקובוץ).
- V - בגרסא הארוכה נהגית כהגיית קובוץ מוארך.
- Y - נהגית כהגיית חיריק.

- האות Y שימשה לרשום מלים שאולות ממקור יווני.

דיפתונגים


- AE - נהגה כהגיית אַי.
- OE - נהגה כהגיית אוֹי.
- AV - נהגה כהגיית אַוּ.
- EI - נהגה כהגיית אֵי.
- EV - נהגה כהגיית אֵוּ.

ניואנסים בהגיית הלטינית

הלטינית איננה שפה מדוברת, ואין כללים מחייבים לגבי אופן הגייתה, אך יש מספר מסורות הגייה. האפיפיור הנוכחי, למשל, שהוא ממוצא גרמני, קורא את התפילות הלטיניות על-פי המסורת הגרמנית, כלומר, הוא יהגה ecce כ"אקצה", בשעה שחבריו החשמנים ממוצא איטלקי יהגו "אצ'ה". בישראל הייתה מקובלת בחוגים הקלאסיים הגייה שמקורה בגרמניה, זאת משום שהמורים היו ברובם יוצאי גרמניה. מאז חל מהפך, וכיום יש נטייה לדבוק בהגייה הלטינית ההיסטורית. זאת ההגייה המשוחזרת לפי מחקרים בלשניים. לפי המחקרים האלה, אין ספק שמילה כמו ecce נהגתה, לפני 2,500 שנה, "אקה". ואכן, בחוגים הקלאסיים בארץ היום, כך נהוג לבטא את המילה. לפיכך נהוג לומר "קיקרו" ולא "ציצרו",כפי שנהגו המורים ממוצא גרמני בעבר, או צ'יצ'רו, כפי שנוהגים האיטלקים כיום.

דקדוק לטיני

קטגוריה:שפות קטגוריה:רומא העתיקה als:Latein ja:ラテン語 ko:라틴어 simple:Latin language th:ภาษาละติน zh-min-nan:Latin-gí

גרעין התא

גרעין התא הוא אברון הנמצא בכל התאים האוקריוטיים. הגרעין מכיל את החומר התורשתי בתאים, ובכך הוא האחראי לכל תפקוד התא.

מבנה

הגרעין מוקף בממברנה ופילמנטים מיוחדים. הממברנה מכילה נקבים חלבוניים הנקראים נקבוביות ומאפשרים מעבר בררני ביותר של חומרים מהציטופלסמה לפלסמת הגרעין ולהפך. המולקולות החשובות ביותר שעוברות מהגרעין אל החוץ הן ללא ספק מולקולות ה-RNA, המשועתקות מה-DNA שבגרעין ואז נודדות אל ציטופלזמת התא, אל הריבוזומים, בהם משמש המידע המקודד ב-RNA לייצור חלבונים. הגרעין מכיל בתוכו את פלסמת הגרעין, שהיא נוזל סמיך. בפלסמה נמצאים הכרומוזומים, שהם מולקולות DNA וחלבונים הקשורים אליהם. בגרעין ישנו גם צביר מרוכז של חומר הקרוי גרעינון; שם מיוצרות תת-יחידות ריבוזומאליות, שהן RNA וחלבונים, ומהן מורכבים הריבוזומים.

תפקידי הגרעין

הגרעין הוא הגדול והחשוב מבין אברוני התא (הוא היחיד שניתן לראות בבירור דרך מיקרוסקופ אור, מלבד ממברנת התא); הוא אוגר בתוכו את המידע התורשתי (DNA) ומהווה מרכז פיקוח לכל התהליכים המתרחשים בתא. בתאים פרוקריוטיים, בהם אין גרעין, החומר התורשתי אינו מוקף בממברנה ואין הפרדה בינו לציטופלסמה. תפקידי הגרעין, אם כך, הם:
- הפרדה בין החומר התורשתי לבין הציטופלסמה. הפרדה זו מאפשרת את הכפלת החומר התורשתי טרם התחלק התא כולו.
- בקרה על חומרים הבאים במגע עם החומר התורשתי. בקרה זו נעשית ע"י הממברנה והנקבוביות שבה.

ראו גם


- גנטיקה
- רבייה
- מיטוזה
- מיוזה קטגוריה:אברוני התא ja:細胞核 ms:Nukleus

אצות

אצות הן קבוצה רבגונית של יצורים שאחת התכונות המשותפות להם היא היכולת לבצע פוטוסינתזה.

מידע כללי

האצות הן מעין "צמחי מים", הנבדלות מצמחים רגילים במנגנון הרבייה אך דומים להם ביכולתן לבצע פוטוסינתזה. למעשה, 90% מהפוטוסינתזה בעולם נעשיית ע"י אצות. האצות הן אחד מממיני האורגניזמים העתיקים ביותר (הופיעו בערך לפני כ 3 מיליארד שנים) ונשמרו בצורה העתיקה ללא כל שינוי. בתי הגידול של האצות הן מקווי מים ומקומות לחים : בעיקר ימים (מים מלוחים), מקווי מים מתוקים וברכות. יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש כאלה החיות בסימביוזה על גבי יצורים חיים אחרים. האצות חשובות ביותר לביוספירה, וביחוד האצות הכחוליות (שמהוות חלק מהפלנקטון) בגלל חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן. בנוסף, האצות הכחוליות משמשות מזון דשן ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים. האצות הירוקיות הן "צמחי המים" או "סמרטוטי הירוקת" שאנו רואים בים ובמקווי מים עומדים.

מיון

במהלך עשרות השנים האחרונות שינו הטקסונומים את מיקומן של האצות במיון עולם הטבע כמה פעמים. הן היו שייכות לממלכת הצומח ואף היו שייכות לממלכת הפרוטיסטה (Protista) שהתבטלה. עתה משתייכות כל האצות לקבוצת היצורים בעלי התא וזוהי התפלגותן נכון לשנת 2004:
- זהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
- חומיות (אצות חומות) Phaeophyceae – מערכה של אוקריוטיים.
- ירוקיות (אצות ירוקות) Chlorophyta – מערכה בממלכת הצומח.
- אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים.
- דינופלגנטים (Dinophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים
- עינניות (Euglenida) – מערכה של אוקריוטיים
- פרימנסיות (Haptophyceae) - קבוצה של אוקריוטיים
- צורניות (Bacillariophyta) – מערכה של אוקריוטיים
- סיליקופלגלטים – (Dictyochophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים
- קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – מערכה של אוקריוטיים
- נאווניתאים (אצות נאווניתיות) Charales - סדרה בממלכת הצומח הקרובה למערכת הצמחים. בניגוד ליתר היצורים המכונים אצות, איברי הרבייה של הנאווניתאים מוקפים על ידי תאים עקרים.
- כחוליות (אצות כחולות או חיידקים כחולים) Cyanobacteria – מערכה בעל ממלכת חיידקים אמיתיים, בגלל היותן חסרות גרעין. האצות החד תאיות קרויות גם פרוטופיטה.
-
ja:藻類

חיידקים

חיידקים אמיתיים (Bacteria) הינם יצורים חד-תאיים המהווים ממלכת-על בפרוקריוטיים, לצד ממלכת החיידקים הקדומים. בעבר נקראו ממלכות החיידקים האמיתיים והחיידקים הקדומים בשם הכולל מוֹנֵרָה או מונירה, (Monera). עד לפני כמה עשרות שנים סווג חלק מהחיידקים כצמחים, חלק כפטריות וחלק כאצות, וממלכת החיידקים לא היתה קיימת. התגלית שהביאה לסיווגם של החיידקים כיצורים נפרדים מהווה את ההבדל הבסיסי ביותר בין חיידקים ובין שאר היצורים: כל החיידקים (אמיתיים וקדומים) הינם פרוקריוטיים (חסרי גרעין), ואילו כל היצורים האחרים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין). החיידקים מקיימים בעצמם תהליכי חיים עצמאיים ומתרבים על-ידי חלוקה. הזמן שעובר בין רגע יצירת החיידק לרגע חלוקתו נקרא זמן דור. בתנאים אופטימליים של חום ואנרגיה מתחלקים מרבית החיידקים בכל 20 דקות. החיידקים ניזונים מהסביבה, מפרישים לסביבה ובדרך כלל, בניגוד לנגיפים, אינם זקוקים למאכסן, כך שאינם מתקיימים כטפילים). בניגוד לדעה הרווחת שכל החיידקים גורמי מחלות, רק מיעוט מתוך מאות אלפי סוגי החיידקים הינו פתוגני הגורם מחלות וסוגים רבים של חיידקים אף מועילים וחיוניים לבריאות. בניגוד לתאיהם של בעלי חיים ובדומה לתאים צמחיים, לתאיהם של רוב החיידקים יש דופן תא. החיידקים מסווגים לשני סוגים לפי סוג הדופן שלהם. בשל קיום הדופן בחיידקים והעדרה בתאי האדם, משמשת הדופן כמטרה של הרבה סוגי אנטיביוטיקה, כגון פניצילין ואמוקסיצילין.

מגוון ועמידות

אמוקסיצילין] החיידקים, שמספרם על-גבי כדור הארץ עולה על זה של כל שאר היצורים גם יחד, מגוונים וסתגלנים הרבה יותר ממה שמסוגל האדם להעלות על דעתו: החל מחיידקים החיים בים המלח, עבור בחיידקים העמידים לקרינה, וכלה בחיידקים אשר חיים בטמפרטורות גבוהות ביותר (למעלה מ-50 חיידקים חובבי חום, המכונים תרמופילים, נמצאו משגשגים בטמפרטורות גבוהות מאוד במקומות דוגמת מעיינות מים חמים או בזרמים תת-ימיים חמים. חלק ממינים אלה, המכונים היפרתרמופילים, מתרבים בצורה אידיאלית בטמפרטורה של 105 מעלות צלזיוס, ויכולים לשרוד בטמפרטורה של עד 113 מעלות צלסיוס). מושבה קטנה של החיידק הנפוץ סטרפטוקוקוס נותרה במשך שלוש שנים בחללית הבלתי-מאוישת סרוויור 3, שנחתה על הירח בשנת 1967. הצוות של אפולו 12 גילה את המושבה והחזיר אותה לכדור הארץ בתנאים סטריליים. התגלית המקרית הוכיחה שחיידקים מסוימים מסוגלים לשרוד במשך שנים בתנאים של חשיפה לקרינה, ריק חללי וטמפרטורות מקפיאות - ללא מזון, מים או מקורות אנרגיה אחרים. מיני חיידקים המסוגלים לשרוד בתנאים כאלה (ותנאים קשים אחרים - חום גבוה במיוחד, קור, חומציות רבה, תנאי לחץ קשים ועוד) נקראים חיידקים קיצונאים או אקסטרמופילים.

זמן הדור

זמן הדור של אוכלוסיית חיידקים הוא, הזמן הלוקח לאותה אוכלוסיה להכפיל עצמה. בד"כ זמן הדור של החיידקים הוא קצר ביותר ביחס לזמן הדור של האדם. החיידקים ששימושם נעשה למטרות הנדסה גנטית מתרבים פעם ב- 20 דקות. זמן קצר זה הוא יתרון ברור בתחום ההנדסה הגנטית. חיידקים מסויימים מפיקים את ההורמון אינסולין ע"י תעתוק גן שהוחדר אליהם. זמן דור של 20 דקות, מאפשר התפשטות מהירה של החיידקים ובעקבות כך כמות גדולה מאוד של אינסולין המופק מחיידקים אלה. את האינסולין ממצים בשיטות תעשתיות.

שלבים בגידול מבוקר של אוכלוסיית חיידקים

שלב ההתסגלות - החיידקים מתרבית המזרע מסתגלים למצע ומייצרים חומרים (ובינהם מטבוליטים ראשוניים, אנזימים וכד') המכינים אותם לרבייה מהירה.
שלב הלוגירתמי - התרבות החיידקים מאיצה, זמן הדור קבוע לכל אורך השלב.
שלב העמידה - עקב צפיפות האוכלוסיה, ירידה בחומרי המצע והפרשת חומרי לוואי, אוכלוסיית החיידקים במצב סטטי. בנוסף, האוכלוסייה מצויה במצב עקה, ומפרישה מטבולטיים משניים לסביבה.
שלב התמותה - מפאת חוסר מתמשך של חומרי המצע והצטברות של חומרי לוואי, אוכלוסיית החיידקים מצויה בגידול שלילי מתמשך. החיידקים המתים מתפרקים כתוצאה מנוכחות אנזימים ליטיים.

המיון המדעי של החיידקים האמיתיים

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004.
- מערכת כחוליות Actinobacteria
- מערכת Aquificae
- מערכת Bacteroidetes
- מערכת Chlorobi
- מערכת Chlamydiae
- מערכת Lentisphaerae
- מערכת Verrucomicrobia
- מערכת Chloroflexi
- מערכת Chrysiogenetes
- מערכת Cyanobacteria
- מערכת Deferribacteres
- מערכת Deinococcus-Thermus
- מערכת Dictyoglomi
- מערכת Acidobacteria
- מערכת Fibrobacteres
- מערכת Firmicutes
- מערכת Fusobacteria
- מערכת Gemmatimonadetes
- מערכת Nitrospirae
- מערכת Planctomycetes
- מערכת Proteobacteria
- מערכת Spirochaetes
- מערכת Thermodesulfobacteria
- מערכת Thermomicrobia
- מערכת Thermotogae

ראו גם


- צביעת גרם

לקריאה נוספת


- [http://www.hs.ph.biu.ac.il/prokaryotes מידע על פרוקריוטים באתר אוניברסיטת בר אילן]
- קטגוריה:מיקרוביולוגיה
-
קטגוריה:רפואה ja:真正細菌 ko:세균 th:แบคทีเรีย

יצור

יצור שנקרא בלעז אורגניזם הוא כל דבר חי המשתייך לעולם הטבע ומסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים. בהגדרה אחרת, כל מי שיש בו תא אחד לכל הפחות. בעלי חיים, צמח, פטריה, וחיידק, מיקרואורגניזם הם יצורים. נגיף אינו יצור, משום שאין בכוחו להתרבות בכוחות עצמו אלא זקוק לעזרת אחרים וגם אין הוא תא. ייצורים חיים גדלים, מתפתחים, נושמים ומקיימים תקשורת בינם לבין סביבת החיים שלהם. קטגוריה:ביולוגיה ja:生物 ko:생물 th:สิ่งมีชีวิต zh-min-nan:Seng-bu̍t

חיידקים

חיידקים אמיתיים (Bacteria) הינם יצורים חד-תאיים המהווים ממלכת-על בפרוקריוטיים, לצד ממלכת החיידקים הקדומים. בעבר נקראו ממלכות החיידקים האמיתיים והחיידקים הקדומים בשם הכולל מוֹנֵרָה או מונירה, (Monera). עד לפני כמה עשרות שנים סווג חלק מהחיידקים כצמחים, חלק כפטריות וחלק כאצות, וממלכת החיידקים לא היתה קיימת. התגלית שהביאה לסיווגם של החיידקים כיצורים נפרדים מהווה את ההבדל הבסיסי ביותר בין חיידקים ובין שאר היצורים: כל החיידקים (אמיתיים וקדומים) הינם פרוקריוטיים (חסרי גרעין), ואילו כל היצורים האחרים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין). החיידקים מקיימים בעצמם תהליכי חיים עצמאיים ומתרבים על-ידי חלוקה. הזמן שעובר בין רגע יצירת החיידק לרגע חלוקתו נקרא זמן דור. בתנאים אופטימליים של חום ואנרגיה מתחלקים מרבית החיידקים בכל 20 דקות. החיידקים ניזונים מהסביבה, מפרישים לסביבה ובדרך כלל, בניגוד לנגיפים, אינם זקוקים למאכסן, כך שאינם מתקיימים כטפילים). בניגוד לדעה הרווחת שכל החיידקים גורמי מחלות, רק מיעוט מתוך מאות אלפי סוגי החיידקים הינו פתוגני הגורם מחלות וסוגים רבים של חיידקים אף מועילים וחיוניים לבריאות. בניגוד לתאיהם של בעלי חיים ובדומה לתאים צמחיים, לתאיהם של רוב החיידקים יש דופן תא. החיידקים מסווגים לשני סוגים לפי סוג הדופן שלהם. בשל קיום הדופן בחיידקים והעדרה בתאי האדם, משמשת הדופן כמטרה של הרבה סוגי אנטיביוטיקה, כגון פניצילין ואמוקסיצילין.

מגוון ועמידות

אמוקסיצילין] החיידקים, שמספרם על-גבי כדור הארץ עולה על זה של כל שאר היצורים גם יחד, מגוונים וסתגלנים הרבה יותר ממה שמסוגל האדם להעלות על דעתו: החל מחיידקים החיים בים המלח, עבור בחיידקים העמידים לקרינה, וכלה בחיידקים אשר חיים בטמפרטורות גבוהות ביותר (למעלה מ-50 חיידקים חובבי חום, המכונים תרמופילים, נמצאו משגשגים בטמפרטורות גבוהות מאוד במקומות דוגמת מעיינות מים חמים או בזרמים תת-ימיים חמים. חלק ממינים אלה, המכונים היפרתרמופילים, מתרבים בצורה אידיאלית בטמפרטורה של 105 מעלות צלזיוס, ויכולים לשרוד בטמפרטורה של עד 113 מעלות צלסיוס). מושבה קטנה של החיידק הנפוץ סטרפטוקוקוס נותרה במשך שלוש שנים בחללית הבלתי-מאוישת סרוויור 3, שנחתה על הירח בשנת 1967. הצוות של אפולו 12 גילה את המושבה והחזיר אותה לכדור הארץ בתנאים סטריליים. התגלית המקרית הוכיחה שחיידקים מסוימים מסוגלים לשרוד במשך שנים בתנאים של חשיפה לקרינה, ריק חללי וטמפרטורות מקפיאות - ללא מזון, מים או מקורות אנרגיה אחרים. מיני חיידקים המסוגלים לשרוד בתנאים כאלה (ותנאים קשים אחרים - חום גבוה במיוחד, קור, חומציות רבה, תנאי לחץ קשים ועוד) נקראים חיידקים קיצונאים או אקסטרמופילים.

זמן הדור

זמן הדור של אוכלוסיית חיידקים הוא, הזמן הלוקח לאותה אוכלוסיה להכפיל עצמה. בד"כ זמן הדור של החיידקים הוא קצר ביותר ביחס לזמן הדור של האדם. החיידקים ששימושם נעשה למטרות הנדסה גנטית מתרבים פעם ב- 20 דקות. זמן קצר זה הוא יתרון ברור בתחום ההנדסה הגנטית. חיידקים מסויימים מפיקים את ההורמון אינסולין ע"י תעתוק גן שהוחדר אליהם. זמן דור של 20 דקות, מאפשר התפשטות מהירה של החיידקים ובעקבות כך כמות גדולה מאוד של אינסולין המופק מחיידקים אלה. את האינסולין ממצים בשיטות תעשתיות.

שלבים בגידול מבוקר של אוכלוסיית חיידקים

שלב ההתסגלות - החיידקים מתרבית המזרע מסתגלים למצע ומייצרים חומרים (ובינהם מטבוליטים ראשוניים, אנזימים וכד') המכינים אותם לרבייה מהירה.
שלב הלוגירתמי - התרבות החיידקים מאיצה, זמן הדור קבוע לכל אורך השלב.
שלב העמידה - עקב צפיפות האוכלוסיה, ירידה בחומרי המצע והפרשת חומרי לוואי, אוכלוסיית החיידקים במצב סטטי. בנוסף, האוכלוסייה מצויה במצב עקה, ומפרישה מטבולטיים משניים לסביבה.
שלב התמותה - מפאת חוסר מתמשך של חומרי המצע והצטברות של חומרי לוואי, אוכלוסיית החיידקים מצויה בגידול שלילי מתמשך. החיידקים המתים מתפרקים כתוצאה מנוכחות אנזימים ליטיים.

המיון המדעי של החיידקים האמיתיים

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004.
- מערכת כחוליות Actinobacteria
- מערכת Aquificae
- מערכת Bacteroidetes
- מערכת Chlorobi
- מערכת Chlamydiae
- מערכת Lentisphaerae
- מערכת Verrucomicrobia
- מערכת Chloroflexi
- מערכת Chrysiogenetes
- מערכת Cyanobacteria
- מערכת Deferribacteres
- מערכת Deinococcus-Thermus
- מערכת Dictyoglomi
- מערכת Acidobacteria
- מערכת Fibrobacteres
- מערכת Firmicutes
- מערכת Fusobacteria
- מערכת Gemmatimonadetes
- מערכת Nitrospirae
- מערכת Planctomycetes
- מערכת Proteobacteria
- מערכת Spirochaetes
- מערכת Thermodesulfobacteria
- מערכת Thermomicrobia
- מערכת Thermotogae

ראו גם


- צביעת גרם

לקריאה נוספת


- [http://www.hs.ph.biu.ac.il/prokaryotes מידע על פרוקריוטים באתר אוניברסיטת בר אילן]
- קטגוריה:מיקרוביולוגיה
-
קטגוריה:רפואה ja:真正細菌 ko:세균 th:แบคทีเรีย

כדור הארץ

] כדור הארץ ("כוכב הלכת הכחול") הוא כוכב הלכת השלישי מהשמש. כדור הארץ הוא הגדול מבין כוכבי הלכת הארציים של מערכת השמש, וכוכב הלכת היחיד עליו ידוע בוודאות שמתקיימים חיים. כוכב הלכת נוצר לפני כ-4.57 מיליארד שנים וזמן קצר לאחר מכן רכש את הלווין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

מידע כללי

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב (כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס שם קטן יותר מאשר הרדיוס שבקו המשווה, בקטבים-6356 ק"מ, בקו המשווה-6378). שליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים הירח כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי, כשהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה. הנקודה הקרובה ביותר לשמש נקראת פריהליון והנקודה הרחוקה ביותר נקראת אפהליון. עונות השנה נגרמות בשל ההטיה של ציר הסיבוב של כדור הארץ בזווית של 23.5 מעלות ממישור סיבובו סביב השמש (מישור המילקה), ולכן זווית פגיעת קרני השמש משתנה במשך השנה. כלומר, כאשר כדה"א סובב סביב השמש, נטייתו גורמת לכך שבחצי המסלול של סיבוב הארץ סביב השמש חצי הכדור הצפוני מקבל יותר שעות שמש מחצי הכדור הדרומי, כשהאזורים מעבר לחוג הקוטב הדרומי מצויים בחשכה מוחלטת כל הזמן, ובחצי המסלול המשלים של סיבוב הארץ סביב השמש המצב הפוך. משום כך גם אין קיץ וחורף באותו הזמן בחצי הצפוני של כדה"א ובחצי הדרומי. תנועת השמש על פני כיפת השמים היא תנועה מדומה הנגזרת מתנועתו של כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש. בהעדר אפשרות לצאת אל מחוץ לכדור הארץ ולמדוד את תנועתו באופן מדויק, אנו נאלצים לקבוע את משך היממה על פי מהלך השמש בשמים. על מנת להגדיר במדויק את תחילתה וסופה של היממה, נגדיר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמים באופן הבא: פרק הזמן החולף מצהרי יום אחד למשנהו או במילים אחרות, פרק הזמן בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו הצהריים. עם המצאת השעון, נקבע משך היממה ל-24 שעות.

אטמוספירה

שעון אטמוספירת כדור הארץ צפופה באופן יחסי ומורכבת בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון (1%) וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו־חמצני. ביחד עם אדי המים גורמים מולקולות דו תחמוצת הפחמן לאפקט החממה. בגובה של כ-20 קילומטרים שוכנת לה שכבת האוזון, המגנה עלינו מפני הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש.

חיים

כדור הארץ הינו כוכב לכת המקיים חיים על פניו, ממגוון הסוגים הקיימים. כוכב לכת זה זה נחשב ליחיד לגביו ידוע בוודאות מדעית כי מצויים צורות חיים על פניו, וכוכב הלכת היחיד לגביו נטען באופן מדעי כי הוא כולל חיים רב-תאיים, ובין היתר גם חיים תבוניים (בני-אדם). מכיוון שהגזע האנושי מצוי באופן קבוע אך ורק על פני כדור הארץ, זהו כוכב הלכת הנחקר ביותר על-ידי האדם. חקר כדור הארץ מכונה מדעי כדור הארץ.

קישורים חיצוניים


-
-
- קטגוריה:אסטרונומיה קטגוריה:מערכת השמש ja:地球 ko:지구 ms:Bumi simple:Earth th:โลก zh-min-nan:Tē-kiû

קטגוריה:מיקרוביולוגיה

קטגוריה:ביולוגיה ja:Category:微生物学 ko:분류:미생물학 th:Category:จุลชีววิทยา zh-min-nan:Category:Bî-seng-bu̍t-ha̍k

River Raid

River Raid ist ein Videospiel und wurde 1982 (in Deutschland vermutlich erst 1983) vom Hersteller Activision für das Atari 2600, später auch für den C64 veröffentlicht. Besondere Popularität erlangte es vor allem dadurch, dass es sich um das erste jemals in Deutschland indizierte Videospiel handelt. Der Spieler steuert in "Draufsicht" ein Flugzeug über einen Fluss und erhält Punkte für das Abschießen gegnerischer Flugzeuge, Hubschrauber, Schiffe und Ballons. Durch das Überfliegen von "Tankstellen" muss der sich stetig leerende Flugzeugtank aufgefüllt werden. In der Begründung des Indizierungsbeschlusses vom 19. Dezember 1984 hieß es unter anderem: "Jugendliche sollen sich in die Rolle eines kompromisslosen Kämpfers und Vernichters hineindenken (...). Hier findet im Kindesalter eine paramilitärische Ausbildung statt (...). Bei älteren Jugendlichen führt das Bespielen (...) zu physischer Verkrampfung, Ärger, Aggressivität, Fahrigkeit im Denken (...) und Kopfschmerzen." (BPjS-Aktuell Heft 2/94) Activison veröffentlichte 2002 mit der "Activision Anthology" eine Zusammenstellung von Videospiel-Klassikern für die PlayStation 2. Aufgrund der immer noch wirksamen Indizierung des Spiels River Raid wäre auch die "Anthology" unter diese Regelung gefallen. Erst auf Antrag des Herstellers wurde das Spiel vom Index entfernt, und die Spielesammlung wurde nunmehr von der USK sogar "freigegeben ohne Altersbeschränkung" – ein deutliches Zeichen, wie sehr sich die Maßstäbe verändert haben. Siehe auch: Bundesprüfstelle für jugendgefährdende Medien (damals BPjS) Kategorie:C64-SpielKategorie:Konsolenspiel

przetargi xsongs.info online spielautomaten thrifty car rental tanie latanie, tanie loty










































:: RELATED NEWS ::

Liste von Ausbildungsberufen (alphabetisch)
Liste der anerkannten Ausbildungsberufe alphabetisch sortiert. Siehe auch Liste von Ausbildungsberufen

A


- Anlagenmechaniker / Anlagenmechanikerin Apparatetechnik
- Anlagenmechaniker / Anlagenmechanikerin Schweißtechnik
- Brüssel.

Ziele

Die Obessu verfolgt folgende Ziele:
- grössere Solidarität, Kooperation und Verständnis zwischen den Jugendlichen in Europa und im speziellen zwischen Schülerinnen und Schülern und ihren nationalen Organisation

Die Steinklopfer
Das Werk „Die Steinkopfer“ ist eine Novelle von Ferdinand von Saar. Der Autor beschreibt die schwere Arbeit an der Semmeringbahn und die Liebe zwischen zwei "Ausgestoßenen" der Gesellschaft und ihren Problemen.

Interpretation

Der Autor möchte mit seiner Novelle auf die schlechte Lage der Arbeiterschicht, besonders der Steinbrucharbeiter, hinweisen. Er schreibt jedoch nicht allgemein über die Gruppe der Steinbrecher, sondern berichtet gezielt über das Schicksal von Geo
Schallschutz

Definition

Lärmschutz bedeutet insbesondere Schutz vor:
- Fluglärm
- Straßenlärm
- Schienenlärm
- Gewerbelärm
- Sportlärm
- Freizeitlärm Lärmschutz ist ein wichtiger Bestandteil des Arbeits- und