:: wikimiki.org ::
| פרס פוליצר |
פרס פוליצרפרס פוליצר הוא פרס אמריקני שנתי לתקשורת המונים, שנחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונות הכתובה. פרסי פוליצר הראשונים חולקו ב־4 ביוני 1917, ביוזמת העיתונאי והמו"ל ג'וזף פוליצר. הזוכים בפרס נבחרים על ידי ועדה עצמאית, בחסות הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה. רשימת הזוכים השנתית מתפרסמת בחודש אפריל.
קטגוריות הפרס העיקריות
עיתונות (עיתונות אמריקנית)
- סדרת כתבות
- סדרת כתבות מקומית
- צילום מקומי
- תחקיר
- פרשנות
- ביקורת
- קריקטורה
- כתיבת מערכת
- כתיבה בענייני חוץ
- כתיבה בעניינים לאומיים
- אוטוביוגרפיה או ביוגרפיה (סופר אמריקני)
- פרוזה שעוסקת בחיים האמריקנים (סופר אמריקני)
- כללי (סופר אמריקני)
- היסטוריה אמריקנית
- שירה (משורר אמריקני)
- דרמה (לכותב מחזה, משנת 1918)
- מוזיקה (למלחין, משנת 1943)
קטגוריה:פרסים
קטגוריה:עיתונות
ja:ピューリッツァー賞
פרסיםאף שבפרקי אבות נאמר: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס", מלא עולמנו פרסים, המעניקים כבוד למקבליהם ולנותניהם.
פרסים עולמיים
- פרס נובל: פרס שנתי בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות, שלום וכלכלה.
- מדליית פילדס מכונה גם פרס נובל למתמטיקה. מוענק אחת לארבע שנים לעד ארבעה מתמטיקאים מתחת לגיל ארבעים.
- פרס איג נובל: מוענק מדי שנה לאנשי מדע שערכו מחקרים מוזרים וחסרי ערך.
- פרס טיורינג: פרס שניתן על-ידי ה-ACM, האגודה האמריקאית למחשבים, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב.
- פרס רומא: פרס שנתי הניתן על ידי האקדמיה לאמנות בפאריס לתלמידים מצטיינים במוזיקה, ציור, אדריכלות ופיסול.
- פרס הוגו ניתן מדי שנה עבור סיפורי המדע הבדיוני או הפנטסיה הטובים ביותר בשנה שחלפה.
- פרס גתה: לאנשי שם בתחומי הספרות, השירה, המוזיקה, האמנות הפלסטית והכימיה.
- פרס וולף
פרסים ישראליים
- פרס ישראל: פרס המוענק מדי שנה ביום העצמאות, בתחומים: מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים ומדעים מדויקים, תרבות ואמנות ומפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
- פרס ביטחון ישראל: פרס הניתן מדי שנה ליחידים או לגופים שתרמו תרומה יוצאת דופן לביטחון של מדינת ישראל.
- פרס ספיר: פרס שנתי המוענק ליוצרים בתחומי הספרות.
- פרס א.מ.ת: המוענק ליוצרים בתחומי המדע, מדעי החברה והרוח, התרבות והאמנות.
- פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (נקרא לעתים "פרס ראש הממשלה ליצירה").
- פרס זאב
- פרס אבי-חי
- פרס ברנשטיין: פרס שנתי המוענק ליוצרים צעירים בתחומי השירה, הספרות והמחזאות
- פרס ארדש למתמטיקאים
- פרס לויצקי למתמטיקאים בתחום האלגברה
קישורים חיצוניים
- [http://192.116.109.38/article/archive/187/ פרסים], באתר משרד המדע, התרבות והספורט
-
ja:賞の一覧
ms:Tokoh dunia
תקשורת המוניםתקשורת המונים הוא הכינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד. בין היתר ניתן למנות בקטגוריה זו - עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע וספרות. לתקשורת המונים קיים תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובתפיסת הציבור הרחב את המציאות.
לכל אמצעי תקשורת קיים קהל יעד, הוא ציבור הצרכנים של אמצעי זה, וארגון מייצר (מערכת עיתון, בוני אתר, תחנת שידור וכו'). כמו כן, מחולקים אמצעי התקשורת לעולם התוכן, והמדיה - האמצעי שבאמצעותו מופץ התוכן. ביניהם קיים קשר הדוק.
תקשורת זו מאופיינת לרוב בדפוסים המוניים, כלומר - אין צרכן התקשורת אחראי על תוכנה וצורתה, ואינו תופס את יכולת העיצוב שלו את אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת אלו מיוחדים מאמצעי תקשורת אחרים בכך שהם מיוצרים על-ידי ארגונים מעטים מסויימים, ונצרכים על-ידי קהל גדול ופאסיבי.
רשת האינטרנט נבדלת מהגדרה זו, משום שחלק ניכר ממנה מנוהל ע"י ההמונים - צרכני התקשורת עצמם. אתרים שהוקמו ע"י העיתונות הממוסדת (כגון אתרי החדשות הגדולים) עדיין כבולים ל"כללים" שהיו תקפים לפני עידן האינטרנט, ולכן עדיין שייכים להגדרה של תקשורת ההמונים המסורתית, אך אתרים קטנים ובעיקר גולשים פרטיים אינם רואים עצמם מחוייבים לכללים אלו. כך קורה שבעוד שבתקשורת נמנעים פרסומים שונים עקב צווי איסור פירסום או עקב בעייתיות מוסרית לפירסום ידיעה זו או אחרת (למשל תמונות של ראש ארגון טרור לאחר חיסולו), ניתן למצוא אותן בפורומים, בחדרי הצ'ט, באתרים פרטיים וברשימות תפוצה.
מאפיין נוסף המצוי לרוב בתקשורת ההמונים, הינו אקטואליות- תקשורת ההמונים עוסקת מבחינה תוכנית בתחומים רלוונטים לתקופת ההווה עבור קהל-היעד.
מבחינה כלכלית, עלותה של תקשורת ההמונים מורכבת מעלות האמצעים הטכניים ליצירתה ולהפצתה, ומשעות העבודה של הסגל האחראי על התוכן (בעיקרו כותבים ועורכים). עלות זו עשויה להיות ממומנת באמצעים רגילים, כלומר- על ידי גוף ציבורי או על-ידי תשלום של הצרכן, אולם מקובלת צורת מימון נוספת בחברה הקפיטליסטית - פירסום.
חוקר תקשורת מרכזי במאה העשרים הוא מרשל מקלוהן, שטבע את המושג הכפר הגלובלי, שמשקף את עולמנו בעידן התקשורת האלקטרונית. רעיון מרכזי נוסף של מקלוהן הוא "המדיום הוא המסר", שמציין שהשינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום. המדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב.
-
ja:マスメディア
עיתונות ja:新聞
sv:Tidning
עיתון הינו כתב עת היוצא לאור בתדירות קבועה ומתמחה בידיעות מתחום מסויים, על-פי הגדרתו. התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות.
"החדשות דרושות לחברה כעיניים לאדם" נאמר, העיתון איפשר לציבור הרחב לרכוש מידע באופן הומוגני ושיטתי, חדשותי, תרבותי וחברתי. חשיבות העיתון צמחה ועלתה וזכתה לכינוי "המעצמה הרביעית" (אחרי הכמורה, האצולה והמון העם).
הפיכתו של העיתון לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית. בעיתונים המודרנים ישנם פירסומות רבות אשר מפרסמות חברות וכך העיתון הופל לרווחי יותר.
עקרון "זכותו של הציבור לדעת" הנו אחד מיסודות הדמוקרטיה אשר לא קל להגשימו תמיד. במדינות טוטליטריות המידע עובר סינון ופיקוח על מנת שיתאים לאינטרסים של השילטון. במדינות דמוקרטיות העיתון חייב לעמוד בלחצים שונים מצד השילטונות שבהרבה מקרים הם המקור הבלעדי של החדשות ויש ביכולתם למנוע מידע מהעיתונים אשר אינם "משתפים פעולה" - מצד ארגונים דתיים ומפלגתיים ומצד הדיעות המקובלות על רוב הקוראים וגם הצד הכלכלי.
תפוצתה של העיתונות הולכת ומתעצמת בימינו ונראה שהיא עשוייה לשמש כמדד לרמת התרבות.
ראשית העיתונות
ניצניה הראשונים של העיתונות החל ב-59 לפסה"נ במערב ב"אקטה דיורנה" (ארועי היום) שיצא ברומא מדי יום, מי שיזם להוצאתו היה יוליוס קיסר. העיתון יצא כגיליונות ובהם חדשות, מינויים למשרות חשובות, החלטות אסיפות העם ותוצאות תחרויות הגלדיאטורים. הגיליונות הועתקו ופורסמו במקומות בולטים באיטליה ובפרובינציות. בראשית העת החדשה ומאז התפתחות הדפוס. העיתון "איגרות חדשות" שכלל מידע על מסחר וכספים והופץ בערי מסחר שונות באירופה. בשנת 1563 בזמן המלחמה עם הטורקים שלטונות ונציה הוציאו דפי חדשות שאותם קראו בקול לציבור, הכניסה לאולם שבו הוקראו בקול החדשות היה בתשלום של "גזטה" (מטבע מקומי קטן) ובעצם מכאן השם גזטה לעיתון.
ב-1513 באנגליה יצא דף חדשות שתיאר את הקרבות ביבשת ואת רשימת החיילים המצטיינים. בסוף המאה ה-16 התפרסמו כ-450 דפי חדשות. בימי הרפורמציה יצאו לאור המון עלוני פולמוס שרבים מהיסודות משמשים את העיתונות בימינו.
בראשית המאה ה-17 פורסמו פירסומים קבועים שיצאו לעיתים מזומנות. בשנת 1605 באנטוורפן, גרמניה והולנד יצא שבועון "עלון המסחר" שהיה בו מידע מגוון. ב-1620 יצאו פירסומים שתורגמו מגרמנית, הולנדית, אנגלית וצרפתית. באותה שנה יצאו פירסומים קבועים ב-אוסטריה, שוויץ, איטליה, דנמרק, פולין ושבדיה. רוב המדפיסים היו מולים עצמאיים. באנגליה בסוף המאה ה-18 הופצו 200 עותקים. תפוצת העיתונים היתה קטנה, אך הוצאות הפירסום וההובלה היו רבות. השילטונות ניצלו דבר זה על מנת להשתלט על העיתונים באמצעות שוחד ותמיכה. כאשר הלכה וגברה עצמאותה הכלכלית והשתחררה מכבלי השילטון על מנת להביע דיעות עצמאיות ונועזות ולהלחם בשליטים.
בשנת 1815 4 ימים לאחר קרב ווטרלו הגיעו ידיעות על הקרב ללונדון שבתקופה ההיא היה זה נחשב למהירות שיא. בסוף המאה ה-18 הגיעו ידיעות מכל מקום. באמצע המאה ה-19 בימי מלחמת האזרחים העיתונות לא הסתפקה באיסוף ידיעות אלא שלחה רפורטים (כתבים) לסקור את מקום ההתרחשות. סוכנויות הסיקור התרחבו על פני העולם.
העיתונות היהודית
העיתונות היהודית החלה בשנת 1675 בשם "גזטה דה-אמסטרדם" שהיה בשפה הלדינו. לאחר שמנשה בן ישראל הקים את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם. בשנת 1686 הודפס העיתון ביידיש ויצא לאור פעמיים בשבוע. מ-1728 ועד-1761 יצא לאור באמסטרדם אחת לחודש ירחון בשם "פרי עץ חיים" ובו פסקי הרבנות הספרדית.
בשנת 1848 נוסד בלונדון "ג'ואיש כרוניקל" (Jewish Chronicle) שזהו העיתון היהודי הותיק בעולם.
ב-1907 נוסדה "סוכנות הידיעות היהודית הראשונה" וב-1916 נוסדה בהאג "יט"א".
העיתונות העברית
ראשיתה של העיתונות העברית החלה בגרמניה באמצע המאה ה-18 ומשם התפשטה להונגריה ואוסטריה ולאחר 100 שנים הגיעה לאימפריה הרוסית. בסוף אותה העת התנוונה העיתונות העברית כאשר עבר קהל הקוראים לשפת ארצו. באותו הזמן החלה העיתונות העברית לצאת בארץ ישראל ובארצות הברית.
בסוף שנות ה-30 נעלמה בפולין העיתונות העברית בגלל התחרות בשפה הפולנית ליידיש. זמן קצר לאחר מכן נעלמה ברוסיה בגלל התבוללות לשונית ורדיפת השילטונות.
כתבי העת הראשונים העבריים היו אלה "קוהלת מוסר" (ילדי תנועת ההשכלה) שיצא בזמנים מזדמנים ובעריכת משה מנדלסון.
מאמצע המאה ה-19 החלו להעתיק מהעיתונים הלועזים חדשות כלליות, תרבותיות וחברתיות. בשנת 1880 לאחר ההפרעות ברוסיה החלה תנועת ההשכלה לתמוך ב"חיבת ציון".
העיתונות בארץ ישראל
בשנת 1863 הופיעו בירושלים העיתונים הלבנון וחבצלת. אשר שימשו לביטוי בחיי הקהילה היהודית. בשנת 1881 העיתונות קיבלה תפנית עם עלייתו ארצה של אליעזר בן יהודה אשר עיתונו הצבי שיצא לאור בשנת 1884 הכניס נימה חילונית חדשה ובייחוד בתחום הלשון והתאמתה לצורכי היום יום. ב-1908 עיתון הצבי אימץ לעצמו את סיגנון "הבול-בארית'" הצרפתית ויצא בכותרות רועשות אשר עוררו התנגדות וסלידה בחוגי הספרות העברית בחו"ל.
בימי העלייה השנייה יצא עיתון הפועלים האחדות שזהו הניגוד לעיתונו של אליעזר בן יהודה.
הדחיפה הממשית לעיתונות העברית בארץ ניתנה רק לאחר הכיבוש הבריטי בזמן העלייה השלישית. ב-1919 יצא עיתון הארץ שקיים עד היום בהוצאת "היומון". בתחילה הופץ עיתון הארץ בירושלים תחת השם "חדשות הארץ" ולאחר מכן שינה את שמו ל"הארץ" והועבר לתל אביב. כמו כן "היומון" הפיץ את העיתון "דואר היום" שהפצתו הופסקה בשנת 1936.
בשנת 1925 נוסד העיתון דבר, עיתון ההסתדרות. ניסו להוציא עיתון יומי בירושלים ובחיפה אך הדבר לא עלה יפה. בשנת 1939 נוסד העיתון ידיעות אחרונות ורכש לעצמו תפוצה עצומה בזמן מלחמת העולם השניה ובשנת 1948 פרשו כמה עובדים מידיעות אחרונות והקימו את עיתון מעריב. נסיונות נוספים לייסד עיתון ערב לא עלו יפה, האחרון שבניסיונות בשנת 1976 היה היום הזה.
ניסיונות אחדים להוציא לאור עיתון יומי נוסף בישראל תוך גרימת הפסד כספי ניכר למו"ל. בין הכשלונות הללו ניתן גם למנות את העיתונים "היום" (בעריכת משה דיין), חדשות (מקבוצת שוקן) ו"טלגרף". אל מול הכשלונות הללו בולטת הצלחתו של העיתון הכלכלי גלובס.
החל משנות ה-80 משגשגים גם המקומונים, עיתונים שמתמחים בחדשות מקומיות על בסיס אזורי. בין המקומונים יש הפועלים באופן עצמאי. המקומון הראשון והותיק בישראל הוא המקומון של אילת "ערב ערב באילת" היוצא לאור מאז שנת 1962.
שלושת העיתונים העיקריים והפעילים עד היום במדינת ישראל הם "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". לצד עיתונות זו פועלת בישראל עיתונות סקטוריאלית, בעיקרה דתית, כמו המודיע והצופה הותיקים, יתד נאמן ועוד. מקור ראשון הוא שבועון חדשות על אוריינטציה דתית וימנית שיוצא לאור משנת 1997.
העיתונות לאן?
ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה את השאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.
כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר ynet הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעתים תמורת תשלום. כל אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך במרביתם עיון בארכיון הוא תמורת תשלום. אתר הפתוח אך ורק למנויים הוא זה של העיתון [http://www.wsj.com Wall Street Journal]
פרסום
ראו גם
- ניו-ג'ורנליזם
- לשכת העיתונות הממשלתית
- תרמית הירח הגדולה
קישורים חיצוניים
- [http://www.nrg.co.il מעריב (NRG)]
- [http://www.ynet.co.il ידיעות אחרונות (ynet)]
- [http://www.haaretz.co.il הארץ]
- [http://www.globes.co.il גלובס]
- [http://www.hazofe.co.il הצפה]
- [http://www.makorrishon.co.il מקור ראשון]
- [http://www.bizportal.co.il ביזפורטל]
- [http://jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/index1024.html עיתונות עברית היסטורית], באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. באתר סריקה דיגיטלית של מרבית גליונות העיתונים העבריים "חבצלת", "הלבנון", "המגיד", "הצפירה", "הצבי" ו"המליץ".
- [http://www.newspaperindex.com Newspaper Index] - רשימת עיתונים ברחבי העולם (אנגלית)
-
1917
אירועים
- 16 בינואר - מלחמת העולם הראשונה - נשלח מברק צימרמן.
- 23 בפברואר - מהומות בהאימפריה הרוסית, אשר מתגלגלות אחר-כך להפיכת פברואר.
- 23 בפברואר - שר החוץ הבריטי מוסר את מברק צימרמן לשגריר ארצות הברית.
- 1 במרץ - ממשלת ארצות הברית מוסרת את מברק צימרמן לפרסום בעיתונות.
- 8 במרץ - באימפריה הרוסית פורצת מהפכת פברואר (23 בפברואר לפי הלוח היוליאני).
- 15 במרץ - הצאר ניקולאי השני מודח מכס השלטון באימפריה הרוסית.
- 22 במרץ - ארה"ב, היא המדינה הראשונה המכירה בממשלתו של קירנסקי הממשלה המהפכנית הראשונה באימפריה הרוסית.
- 26 במרץ - מלחמת העולם הראשונה: הקרב הראשון על עזה
- 6 באפריל - ארצות הברית מכריזה מלחמה על גרמניה ומצטרפת למלחמת העולם הראשונה
- 16 באפריל - ולדימיר איליץ' לנין חוזר לרוסיה מגלות.
- 4 ביוני - פרס פוליצר מחולק לראשונה.
- 5 ביוני - מלחמת העולם הראשונה: בארצות הברית מוחל גיוס חובה.
- 6 ביולי - כוחות ערביים בפיקודו של לורנס איש ערב כובשים את עקבה מידי התורכים.
- 17 ביולי - המלך ג'ורג' החמישי מפרסם הצהרה לפיה בית המלוכה ישא את השם בית וינזדור במקום בית הנובר.
- 20 ביולי - הצהרת קורפו שאפשרה את הקמת ממלכת יוגוסלביה לאחר תום מלחמת העולם הראשונה נחתמת על ידי המשלחת היוגוסלבית וממלכת סרביה.
- 14 בספטמבר - בהאימפריה הרוסית קמה ממשלה רפובליקנית.
- 15 באוקטובר - מטה הארי, זונת צמרת, מוצאת להורג ביריה בצרפת בעוון ריגול.
- 31 באוקטובר - הכוחות הבריטיים כובשים את באר שבע מידי הצבא העותומאני במסגרת מלחמת העולם הראשונה
- 2 בנובמבר - ציונות - יום צאתה של הצהרת בלפור, בה הצהירו הבריטים על תמיכתם בהתיישבות היהודית בארץ ישראל (ומאוחר יותר בהקמת מדינה יהודית).
- 7 בנובמבר - מהפכת אוקטובר פורצת באימפריה הרוסית.
- 7 בנובמבר - כוחותיו של הגנרל אלנבי כובשים את עזה בתום קרב עזה השלישי.
- 16 בנובמבר - ז'ורז' קלמנסו בן ה-76 מתמנה לראש ממשלת צרפת.
- 20 בנובמבר - אוקראינה הופכת לרפובליקה
- 6 בדצמבר - פינלנד מכריזה על עצמאותה מהאימפריה הרוסית
- 6 בדצמבר - פיצוץ הליפקס גורם למותם של יותר מ-1,900 בני אדם והורס חלק מן העיר הליפקס, נובה סקוטיה
- 11 בדצמבר - הגנרל אלנבי נכנס לירושלים.
- 21 בדצמבר - פרשים ניו-זילנדיים בפיקודו של הגנרל אלנבי חוצים את הירקון ליד חוף הים בדרכם למיגור האימפריה העות'מנית
- 22 בדצמבר - פינלנד זוכה להכרה.
נולדו
- 25 בפברואר - אנתוני בורגס, מחבר התפוז המכני
- 20 במרץ - יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל. (נפטר 1984)
- 21 במרץ - יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכיאולוג ופוליטיקאי (נפטר 1984)
- 27 במרץ - ג'ון קונלי פוליטיקאי אמריקאי (נפטר 1993)
- 25 באפריל - אלה פיצג'רלד, זמרת ג'אז (נפטרה 1996)
- 27 במאי - יסוהירו נקסונה, לשעבר ראש ממשלת יפן
- 29 במאי - ג'ון קנדי, הנשיא ה-35 של ארצות הברית (נרצח 1963)
- 7 ביוני - דין מרטין (Dean Martin), שחקן (נפטר 1995) .
- 18 באוגוסט - קספר ויינברגר, לשעבר שר-ההגנה של ארצות הברית
- 11 בספטמבר - פרדיננד מרקוס, פוליטיקאי פיליפיני (נפטר 1989)
- 30 בספטמבר - פארק צ'ונגהי, נשיא דרום קוריאה (נרצח 1979)
- 30 בספטמבר - באדי ריץ', מתופף ג'אז.
- 10 באוקטובר - ת'לוניוס מונק, פסנתרן ג'אז (נפטר 1982)
- 21 באוקטובר - דיזי גילספי, מוזיקאי ג'אז (נפטר 1993).
- 19 בנובמבר - אינדירה גנדי ראש ממשלת הודו (נפטרה ב-1984)
- 16 בדצמבר - ארתור סי קלארק, מדען וסופר מדע בדיוני, פיזיקאי ומתמטיקאי בהשכלתו.
- 21 בדצמבר - היינריך בל, אחד מחשובי הסופרים בגרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה.
- 25 בדצמבר - יגאל מוסינזון סופר ישראלי (נפטר 1994)
נפטרו
- 20 בינואר - אבשלום פיינברג חבר ברשת ניל"י.
- 10 בפברואר - ג'ון ויליאם וטרהאוס, צייר
- 14 באפריל - אליעזר זמנהוף, ממציא השפה הבינלאומית אספרנטו (נולד 1859)
- 27 בספטמבר - אדגר דגה, צייר
- 9 באוקטובר - שרה אהרונסון נפטרת לאחר 3 ימים של ייסורים מאז נסיון התאבדותה.
- 15 בנובמבר - אמיל דורקהיים, סוציולוג (נולד 1858).
ראו גם
- 1917 בקולנוע
- 1917 בספרות
- 1917 במוזיקה
- 1917 בפוליטיקה
- 1917 במדע
- 1917 בספורט
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1912 1913 1914 1915 1916 - 1917 - 1918 1919 1920 1921 1922
קטגוריה:שנים
nb:1917
ג'וזף פוליצרג'וזף פוליצר (10 באפריל 1847 - 29 באוקטובר 1911), עורך ומו"ל עיתונות אמריקאי.
נולד בהונגריה, בשנת 1864 היגר לארצות הברית ושירת שם במלחמת האזרחים האמריקאית. היה שותף בעיתון בסנט לואיס ולאחר מכן עבר לניו יורק. ב-1883 רכש את העיתון הניו יורקי "The World" (שנהפך ל- New york World). במהרה החל לרכוש עיתונים נוספים והפכם לפופולאריים ובעלי השפעה.
עיתוניו של פוליצר הרבו בסנסציות ובכתיבת סיפורים אנושיים ויוצאי דופן, אך גם לחמו בשחיתות, בעוולות הציבוריות ובניצול העניים.
התחרות העזה שנערכה באותה התקופה בין עיתוניו של פוליצר לבין רשת העיתונים של ויליאם רנדולף הרסט, סימנה את ראשית "העיתונות הצהובה" בארה"ב.
פוליצר היה גם חבר בבית המחוקקים במיזורי והקים בית ספר לעיתונות באוניברסיטת קולומביה. בצוואתו ייסד את פרס פוליצר לעיתונות ולספרות הקרוי על שמו.
פוליצר, ג'וזף
פוליצר, ג'וזף
פוליצר, ג'וזף
ja:ジョーゼフ・ピューリツァー
אפריל
אפריל הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני. שמו נובע מהמלה הלטינית aperire, שפירושה "לפתוח", משום שבחודש זה מתחילה פריחת האביב.
אפריל הוא חודש אביבי בחצי הכדור הצפוני וסתווי בחצי הכדור הדרומי.
בחודש אפריל 30 ימים.
קטגוריה:חודשים לועזיים
ja:4月
ko:4월
ms:April
simple:April
th:เมษายน
ספרות
ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.
את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסויימת. לדוגמה, ספרות ילדים ונוער או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי.
ספרות נכתבת בכל השפות, והיא מאפיין תרבותי שקיים ברוב העולם ומאז המצאת הכתב. התנ"ך למשל הוא יצירה ספרותית, כמו גם הברית החדשה.
אדם העוסק בספרות נקרא סופר או משורר. סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורים, ואילו משורר הוא אדם העוסק בכתיבת שירה.
בעברית נכתבו יצירות רבות, על ידי סופרים רבים. בישראל מאורגנים הסופרים כותבי העברית במסגרת אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל שמקום משכנה הוא בבית הסופר בת"א.
השם הכולל לתאוריות השונות על אודות הספרות, אופני הפרשנות שלה ואף אופיה האונטולוגי הוא תורת הספרות.
ראו גם
- אידיליה - בלדה - שירה - חמשיר
- סופרים - משוררים - מחזאים
- סופרים עבריים
- משוררים עבריים
קישורים חיצוניים
- [http://wikisource.org/wiki/Main_Page Wikisource]
- [http://he.wikisource.org ויקיטקסט]
- [http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA סיכומים בספרות], באתר סיכומונה
-
קטגוריה:ספר
als:Littérature
ja:文学
ko:문학
simple:Literature
zh-cn:文学
zh-tw:文學
אוטוביוגרפיהאוטביוגרפיה היא ביוגרפיה הנכתבת על ידי אדם על עצמו. יומן זיכרונות שונה במעט מאוטוביוגרפיה. אם האוטוביוגרפיה מתמקדת במעשיו של הכותב במשך זמן מסויים, ליומן זיכרונות יש קריין ומבט יותר אינטימי על הזיכרונות ורגשות הכותב בתקופות שונות בחייו.
לדוגמה, אוטוביוגרפיה של גנרל במלחמת האזרחים האמריקאית יכולה לכלול חלקים על העבדות, הגורמים למלחמת האזרחים, והקריירה הפוליטית של אברהם לינקולן. אך יומן זיכרונות יתרכז בסיבות האישיות שלו להצטרף למאבק, השפעת המלחמה על נפשתו ומחשבתו, ועל הפחד והאושר שהרגיש בשדה הקרב.
קטגוריה:ספר
ko:자서전
פרוזהפרוזה היא ז'אנר ספרותי.
פרוזה היא ז'אנר שבו היצירה אינה כתובה לפי כללי מבנה פורמליים (להבדיל משירה).
להלן מספר סוגים של פרוזה:
- אפוס
- רומאנס
- רומן
- רומן ריאליסטי
- רומן זרם תודעה
- רומן היסטורי
- רומן אוטוביוגרפי
- רומן בלשי
- רומן רומנטי
- מדע בדיוני
- נובלה
- סיפור קצר
קטגוריה:ספרות
ja:散文
היסטוריה
המילה היסטוריה בדרך כלל באה בכדי לציין מונח כללי למידע אודות העבר, כמו לדוגמה "ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ". ההיסטוריה היא חקר, מעקב, תיעוד ומיפוי ההתרחשויות והאירועים המרכזיים בתולדות האנושות. המילה היסטוריה (history) באה מהמילה היוונית historia, וחולקת את אותה אטימולוגיה כמו המילה האנגלית story, סיפור.
גיל ההיסטוריה כגיל הציויליזציה. מאז יצר האדם את הכתב שאף לתעד אירועים שונים בחייו ובחיי סביבתו. בתחילה, בעזרת אבנים ופפירוסים ובהמשך על ידי סופרים שתיעדו את המדינה, הכלכלה והחברה בכתב. ככל שהשתכללו אמצעי הדפוס, גדל היקף העבודה ההיסטוריונית. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם.
ההיסטוריונים משתמשים במקורות רבים, כולל מסמכים כתובים או מודפסים, ראיונות (היסטוריה שבעל פה) וארכיאולוגיה. דעות שונות על ההיסטוריה נמצאות מקובלות יותר או פחות בתקופות מסוימות מאשר באחרות (ראו: היסטוריוגרפיה). התקופה שלפני תיעוד האדם נקראת פרה-היסטוריה.
ביקורת על ההיסטוריונים טוענת שהם מרוכזים בעיקר בנושאים פוליטיים נרחבים או באישים חשובים; כאשר השינויים היותר חשובים מגיעים מהרעיונות, הטכנולוגיה, חיי המשפחה והתרבות.
קישורים נוספים
אימפריאליזם - גנאלוגיה - היסטוריון - היסטוריונים - מהפכות ומרידות - התפתחות הדמוקרטיה כתופעה מדינית-היסטורית - הנצרות כתופעה היסטורית - אנקדוטות מפורסמות - תארי אצולה - קטגוריית היסטוריה
-
category:מדעי הרוח
fiu-vro:Aolugu
ja:歴史
ko:역사
ms:Sejarah
simple:History
th:ประวัติศาสตร์
zh-min-nan:Le̍k-sú
שירה
שירה אינה סוגה ספרותית במובן המקובל של המלה. קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, למצוא כללים פורמליים שכל היצירות המוגדרות כ"שירה" עונות עליהם, וקשה אף יותר למצוא תכנים תמטיים בהם "שירה" עוסקת.
שירה אינה חייבת להיות קצרה (אם כי קיימים ז'אנרים של שירה קצרה כהייקו) או ארוכה. אמנם כיום מקובל לחשוב על שירה כעל יצירה קצרה בשורות קצוצות, אולם בתקופות אחרות נכתבה שירה בעלת היקף רחב יותר (כמו, למשל, רפואות האהבה לאובידיוס) ואף שירה "שבפרוזה" (כמו חלקים מסוימים בשירת דוד אבידן).
חוקרים מסוימים טוענים כיום כי המבדיל שירה מצורות ספרות אחרות הוא דווקא האופן בו אנו קוראים אותה. משמעות הדבר היא שאם נתקל ביצירה מסוימת, ונאמין שהיא שירה, אנו נקרא אותה ככזו. אם נקרא את אותה יצירה תחת הרושם שהיא פרוזה, למשל, אנו נקרא אותה אחרת. עם זאת, אין הסכמה עד היום לגבי אופיה של השירה, ואף לגבי השאלה האם ניתן בכלל להגדיר אופי זה נוכח מגוון השירים הקיים בתרבות האנושית.
מול האמור לעיל, ראוי לציין כי שירה נתפסת כיום כיצירה קצרה, בשורות קצוצות, שעושה שימוש הן בתכונותיה הצליליות של הלשון (על ידי מצלול, משקל וחריזה, למשל) והן בתכונותיה הפיגורטיביות (על ידי דימויים ומטאפורות וכן הלאה). הגדרה זו, כאמור, אינה ממצה, והיא מוציאה אל מחוץ לתחום השירה יצירות רבות הנחשבות "שיריות".
נהוג להבדיל בין שירה לפזמון. פזמון הנו שיר שנועד להיות מלווה על-ידי לחן ומהווה יצירה מוזיקלית שלמה והוא לרוב ברור לקורא מהקריאה הראשונה. שירה, לעומת זאת, כוללת רבדים רבים שיש לנתחם כדי לגלות את כוונת המשורר. ישנם גם שירים שהולחנו למרות שלא נועדו לכך.
ז'אנרים של שירה
- אימג'יזם
- בלדה
- מקאמה
- שירה אפית
- שירת איגיון (נונסנס)
- שירה לירית
- שירה מודרנית
- שירה פוליטית
שירה לפי תקופות ומקומות
- שירה ביטניקית
- שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
- שירת יהדות תימן
מבנים בשירה
- אוקטבה
- קטרן
- טרצינות
- קופלט
צורות שיריות
- סונטה
- ססטינה
- חמשיר
- הייקו
- קימו
- פנטום
- וילאנל
- מרובע
ראו גם
- שירה - מונחים
קישורים חיצוניים
- אתר [http://www.snunit.k12.il/shireshet שירשת] לקידום השירה בישראל.
- אתר [http://www.shiron.net שירונט] מכיל בין השאר גם שירים עבריים שהולחנו.
קטגוריה:ספרות
-
ja:詩
דרמה
דרמה הינה מונח ספרותי המציין צורה ספרותית שנועדה לביצוע באמצעות שחקנים. דרמה ניתנת לביצוע באמצעות המחזה, סרטים, או טלוויזיה.
מקור המילה "דרמה" במילה היוונית שמשמעה "מעשה", מהפועל "לעשות".
היוונים השתמשו במילה זו לתאר את הטרגדיות היווניות.
דרמה יוונית
בתיאטרון היווני באתונה היו שלושה סוגי דרמה: טרגדיה, קומדיה ומחזה סטירי. מקור הטרגדיה והקומדיה האתונאיים לוט בערפל; סביר מאוד להניח כי במקור היתה הדרמה היוונית חלק מטקס דתי.
ראשית היתה המקהלה, ובה זמר מוביל ששר על גיבור אגדי כלשהו; בתקופות מאוחרות יותר החל המוביל לגלם את הדמות במקום לשיר עליה. בהמשך נוסף דיאלוג בין כמה שחקנים, והתוצאה היתה הטרגדיה היוונית. צורות הדרמה האחרות הופיעו בהמשך.
ראו גם
- קומדיה
- טרגדיה
- פארסה
- רומן
- מלודרמה
- אופרה
קישורים חיצוניים
- [http://www.arlymasks.com/timeline.htm מסכות דרמה יווניות ורומאיות]
-
ja:ドラマ
ko:드라마
מוזיקה
מוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן. ההגדרה המדוייקת למוזיקה אינה פשוטה, ונתונה לויכוח, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה עם הזמן (בתקופת המוזיקה הקלאסית, מוזיקה אלקטרונית של היום לא הייתה נחשבת למוזיקה).
רוב המוזיקה נכתבת ומומצאת בעזרת תווים בעלי גובה מוגדר. תוים שונים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים לחן, בעוד שתוים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים הרמוניה. תוים שלהם אין גובה מוגדר נוצרים באמצעות כלי הקשה (ישנם כלי הקשה אשר מפיקים תוים בעלי גובה, אבל מרבית כלי ההקשה אינם כאלה), כלי הקשה שלא יוצרים מלודיה מספקים מקצב.
מוזיקה יכולה להיכתב ע"י מלחין, ולהתבצע ע"י אחרים. במקרים כאלה, המוזיקאי או המוזיקאים המנגנים את היצירה עוקבים אחרי ההוראות שהמלחין כתב באמצעות תוים. בסוגי מוזיקה מסויימים, המוזיקאים ממציאים את המוזיקה תוך כדי ביצועה (אילתור).
אספקטים של המוזיקה
האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה (תדר), משך, צבע או גוון ועוצמה. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם צלילים עיליים והרמוניות. תדר, כאמור הוא פשוט גובה הצליל - האם הצליל נמוך יותר או גבוה יותר (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורך הצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדם שונים, כלומר, גוון הצליל של קונטרה-בס שונה מגוון הצליל של חצוצרה. בנוסף, יש האומרים כי גם השקט הוא אספקט של מוזיקה.
סולו ואנסמבל
תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת סולו, הופעת יחיד. במוזיקה הקלאסית ההודית למשל ישנו דגש חזק מאוד על סולואים. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש על הרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו מקהלה, תזמורת סימפונית וכו'. למרות זאת, גם במוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיוון מודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד 5 מוזיקאים, בעיקר בתחום הג'אז והמוזיקה הקלה - להקת רוק, להקת בנים, להקת בנות וכו'.
תיווי
הדרך שבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בד"כ בתווים (אף על פי שלעיתים קרובות מועברת מוזיקה בעל פה (במלל), או באמצעות האוזן, כלומר, מוזיקאי משמיע מוזיקה לחברו וזה לומד אותה ללא צורך בהסברים או תווים). התווים המוכרים לכולנו הם תווים שהחלו להתפתח באירופה במאה ה-14 בערך, ואלה כוללים רישום של כל האספקטים המוזיקליים שהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעיתים מצויינים בתיווי גם דברים נוספים, כמו אווירה, או מהלך הרמוני.
הלחנה, אילתור ואינטרפרטציה אישית
ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת הלחנה, ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת אילתור. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, השונות מתרבות לתרבות. אילתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה אישית למוזיקה הכתובה, כלומר, הנגן המבצע מנסה להוסיף את "דעתו" או הרגשות שלו על המוזיקה, ומשנה את אחד או יותר מהאספקטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מעניין זה אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.
ראו גם
: ז'אנר מוזיקלי: בי-בופ - ג'אז - טראנס - מוזיקה מזרחית - מוזיקה אלקטרונית - מוזיקת עולם - מוזיקה קלאסית - מוזיקה קלה - פופ - סווינג - קלאסיקה - רוק - בלוז - היפ הופ - מוזיקה קאמרית - פאנק - מוזיקה מזרחית
: כלי נגינה: גיטרה - חליל - חצוצרה - כינור - כלי הקשה - כלי מיתר - כלי נשיפה - כלי קשת - מקלדות - סקסופון - פסנתר - צ'לו - קונטרה-בס - תופים - קלרינט - כלי פריטה - לאוטה
: הרכב מוזיקלי: ביג-בנד - להקת בנים - להקת בנות - להקת רוק - הרכב ג'אז - קומבו - תזמורת סימפונית - תזמורת קאמרית - תזמורת צועדת - הרכב קאמרי - תזמורת
: מוזיקולוגיה: אורגנולוגיה - היסטוריה של המוזיקה - הרמוניה - מלודיה - קצב - תאוריית המוזיקה
: אישים: מלחינים - מנצחים - נגנים במוזיקה הקלאסית - נגנים בג'אז - מורים למוזיקה - זמרים - זמרים עבריים - זמרי אופרה
לקריאה נוספת
- נפתלי נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי, 1996.
- ג'ון סטנלי, מוזיקה קלאסית, הוצאת שבא, 1995.
- מילטון קרוס ודוד אבן, אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי.
- סטנלי סיידי וג'ון טיירל, Grove dictionary of Music and Musicians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
- בארי קרנפלד, Grove dictionary of Jazz, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
קישורים חיצוניים
- [http://www.allmusic.com AllMusic] - מקור מידע לגבי אומנים, תקליטים ותקליטורים, סגנונות וזרמים במוזיקה.
- [http://www.mooma.com מומה] - מקור מידע עברי לגבי מוזיקאים בעיקר.
- [http://directory.google.com/Top/Arts/Music/ מוזיקה ב-Google] - עשרות אלפי קישורים לאתרים הנוגעים למוזיקה.
- [http://www.activelyrics.com Lyrics]
- [http://info.levinsky.ac.il/musicsite/ אוסף של מאמרים על מוסיקאים ויצירותיהם של] התזמורת הפילהרמונית הישראלית
-
fiu-vro:Muusiga
ja:音楽
ko:음악
ms:Muzik
simple:Music
th:ดนตรี
1943
אירועים
- 10 בינואר - מלחמת העולם השנייה: הכוחות ברה"מ מתחילים לתקוף את החיילי הוורמאכט שכותרו בקרב סטלינגרד
- 15 בינואר - הושלמה בניית הפנטגון
- 17 בינואר - מלחמת העולם השנייה - נפתחת ועידת קזבלנקה
- 18 בינואר - מלחמת העולם השנייה: תחילת המרד גטו ורשה
- 26 בינואר - מלחמת העולם השנייה חיילי הצבא האדום משחררים את וורונז'
- 2 בפברואר - מלחמת העולם השניה: אחרוני הנאצים נכנעים לכוחות הסובייטים לאחר הקרב על סטאלינגרד.
- 15 במרץ - מלחמת העולם השנייה - הוורמאכט כובש את חארקוב
- 16 באפריל - ד"ר אלברט הופמן מגלה את ההשפעות הפסיכוטיות של סם ה-LSD.
- 19 באפריל - תחילת מרד גטו ורשה
- 8 במאי - נפילת בונקר המפקדה של ה"ארגון היהודי הלוחם" ברחוב מילה 18 בגטו ורשה.
- 13 במאי - מלחמת העולם השנייה - קורפוס אפריקה הגרמני והכוחות האיטלקיים בצפון אפריקה, נכנעים לבעלות הברית.
- 16 במאי - מסתיים מרד גטו ורשה
- 24 במאי - יוזף מנגלה מתמנה לקצין הרפואה הראשי של מחנה הריכוז אושוויץ.
- 4 ביולי - מלחמת העולם השנייה: מתחיל קרב קורסק - קרב השריון הגדול בהיסטוריה.
- 7 ביולי - מוקמים שלושת המצפים - רביבים, גבולות ובית אשל, ישובים יהודיים ראשונים בנגב בעת החדשה.
- 9 ביולי - מלחמת העולם השנייה: מבצע האסקי - כוחות הברית מבצעים פלישה אמפיבית לסיציליה.
- 10 ביולי - נחית כוחות בעלות הברית בסיציליה ופתיחת החזית הדרומית במלחמת העולם השנייה.
- 11 ביולי - מלחמת העולם השנייה: הגרמנים פותחים בהתקפת-נגד בסיציליה.
- 19 ביולי - מלחמת העולם השנייה: רומא מופצצת על ידי בעלות הברית בפעם הראשונה.
- 24 ביולי - מלחמת העולם השנייה: מתחיל "מבצע עמורה". מטוסים בריטיים וקנדיים מפציצים את המבורג בלילה, ומטוסים אמריקאים ביום. עד סוף המבצע בנובמבר מושלכים כ-9,000 טון של פצצות שמפגיעתן נהרגו 30,000 איש ונהרסו 280,000 מבנים.
- 27 ביולי - מלחמת העולם השנייה: מנהיג ברית המועצות יוסף סטלין מוציא את פקודה מס' 227 בתגובה להתקדמות המדאיגה של הגרמנים לתוך ברית המוצעות. לפי הפקודה, כל מי שיסוג או יעזוב את עמדתו שלא בפקודה יוצא להורג מיידית.
- 2 באוגוסט - מרד במחנה ההשמדה טרבלינקה.
- 17 באוגוסט - מלחמת העולם השנייה: הארמיה השביעית של | | |