:: wikimiki.org ::

צמחים

צמחים

מערכת הצמחים (Embryophyta) בממלכת הצומח כוללת שלוש קבוצות של טחבים (צמחים שאינם וסקולריים) וקבוצה אחת של צמחים וסקולריים:
- אנתוצרוטה (hornworts באנגלית)
- טחבי כבד (liverworts באנגלית)
- טחבי עלים (mosses באנגלית)
- וסקולריים (vascular plants באנגלית) צמח הוא יצור הנמנה על ממלכת הצומח ו/או מערכת הצמחים המשתייכת אליה. לרוב מבצע פוטוסינתזה כדי לייצר את מזונו בכוחות עצמו, אם כי ישנם יצורים נוספים שאינם צמחים המבצעים פוטוסינתזה. כמו כן, לא כל הצמחים מייצרים את מזונם בכוחות עצמם. מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית. מאובנים ראשונים של צמחי העובר מתוארכים לאמצע עידן האורדוביק (לפני כ-470 מיליון שנה). מאובנים אלה כוללים פריטים מיקרוסקופיים בלבד, כגון נבגים ושאריות של חומר צמחי.

המיון המדעי של מערכת הצמחים

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:
- קבוצת אנתוצרוטה (Anthocerotophyta)
- סדרת אנתוצרוטים (Anthocerotales)
- קבוצת טחבי כבד (Marchantiophyta)
- מחלקת מרשנטאים (Marchantiopsida)
- מחלקת יונגרמנאים (Jungermanniopsida)
- קבוצת טחבי עלים (Bryophyta)
- מחלקת Andreaeobryopsida
- מחלקת Andreaeopsida (באנגלית lantern mosses)
- מחלקת Bryopsida (באנגלית "true" mosses)
- מחלקת Polytrichopsida (באנגלית hair-cap mosses)
- מחלקת Sphagnopsida (באנגלית peat mosses)
- מחלקת Takakiopsida
- קבוצת וסקולאריים (Tracheophyta)
- קבוצת חסרי קשקשים
- קבוצת צמחי זרע
- קבוצת מחטנאים
- קבוצת ציקסאים
- קבוצת גינקגואים
- קבוצת גנטאים
- קבוצת מכוסי זרע או בעלי פרחים
- קבוצת שרכנים
- קבוצת שרכים
- קבוצת שבטבטים
- קבוצת חשוכי עלים
- קבוצת בעלי קשקשים
- מחלקת איזוטיים
- מחלקת ליקופודים

הערה

- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין. המיון המדעי בימינו הוא עיסוקם של ביוכימאים ולא של בוטנאים כמו בימיו של ליניאוס.

ראו גם

- צמח
- צמחים טפילים
- סוקולנטים
- אפיפיט
- זני צמחים לפי הסתגלותם לסביבה
- קטגוריה:צומח קטגוריה:בוטניקה ms:Tumbuhan zh-min-nan:Si̍t-bu̍t simple:Plant th:พืช ja:植物 ko:식물

צומח

ממלכת הצומח (Viridiplantae) כוללת בתוכה יצורים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:
- מערכת הירוקיות.
- קבוצה הכוללת בתוכה את מערכת הצמחים, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות. מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.

המיון המדעי של ממלכת הצומח

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:
- מערכת הירוקיות (Chlorophyta) – אצות ירוקות
- מחלקת Chlorophyceae
- מחלקת Pedinophyceae
- מחלקת Picocystophyceae
- מחלקת Prasinophyceae
- מחלקת Trebouxiophyceae
- מחלקת Ulvophyceae
- על מערכת Streptophyta
- קבוצת Charophyta
- מערכת הצמחים (Embryophyta)
- סדרת נאווניתאים (Charales)
- סדרת Coleochaetales
- מחלקת Chlorokybophyceae
- מחלקת Klebsormidiophyceae
- מחלקת Mesostigmatophyceae
- מחלקת Zygnemophyceae הערה
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

ראו גם

- צמחים טפילים
- סוקולנטים
- אפיפיט
- טחבים
- בעלי פרחים
- חד פסיגיים
- דו פסיגיים
- שרכים
- מחטניים
- וסקולריים
- זני צמחים לפי הסתגלותם לסביבה category:מיון עולם הטבע
-

וסקולריים

וסקולריים (Tracheophyta) הם קבוצה במערכת הצמחים הכוללת את הקבוצות:
- חסרי קשקשים
- בעלי קשקשים הצמחים הוסקולריים כוללים נצר ושורש ויש בהם מערכות הובלה.

המיון המדעי של צמחים וסקולריים

(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)
- קבוצת בעלי קשקשים (Lycopodiophyta)
- מחלקת איזוטיים (Isoetopsida)
- מחלקת ליקופודים (Lycopodiopsida)
- קבוצת חסרי קשקשים (Euphyllophyta)
- קבוצת צמחי זרע (Spermatophyta)
- קבוצת מחטנאים (Coniferophyta)
- קבוצת ציקסאים (Cycadophyta)
- קבוצת גינקגואים (Ginkgophyta)
- קבוצת גנטאים (Gnetophyta)
- קבוצת מכוסי זרע או בעלי פרחים (Magnoliophyta)
- מחלקת חד פסיגיים (Liliopsida)
- יתר המינים הם דו פסיגיים ובימינו הם עוברים מיון מהפני באמצעות שיטות ביוכימיות.
- קבוצת שרכנים (Moniliformopses)
- קבוצת שרכים (Filicophyta)
- מחלקת שרכאים (Filicopsida)
- מחלקת מארטידים (Marattiopsida)
- מחלקת אופולוסידים (Ophioglossopsida)
- קבוצת שבטבטים (Equisetophyta)
- מחלקת בעלי פרקים (Sphenopsida)
- קבוצת חשוכי עלים (Psilotophyta)
- על מחלקת פסילופיטאים (Psilotopsida). הערה:
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין. המיון המדעי בימינו הוא עיסוקם של ביוכימאים ולא של בוטנאים כמו בימיו של ליניאוס. קטגוריה:צמחים
-

טחבי כבד

טחבי כבד (Marchantiophyta) – קבוצה של צמחים שאינם וסקולריים הכוללת את המחלקות:
- מרשנטאים
- יונגרמנאים קטגוריה:טחבים
-

וסקולריים

המיון המדעי של צמחים וסקולריים

צמח

בבוטניקה, צמח הינו מערכת של אורגניזם, הבנויה מתאים חיים ושייכת למערכת הצמחים (Plantae). הצמחים מבצעים פוטוסינטזה באמצעות כלורופיל a ו־b, וחומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. בחיי היום־יום, מושג הצמח מוגבל בדרך־כלל לצמחים עילאיים, שהם צמחים רב־תאיים, המכילים תאים בעלי כושר התמיינות. שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים. רוב הצמחים הם אוטופיטים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על־ידי הפוטוסינטזה. חלק מהצמחים הינם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים.

מיון עולם הצומח

הצומח (Plantae או Viridiplantae)
- אצות ירוקיות (Chlorophyta)
- Streptophyta
- נאווניתיים (Charophyta)
- Mesostigmatophyceae או Chaetosphaeridiophyta
- צמחים (Embryophyta)
- מערכת הטחבניים (Bryophyta)
- מערכת הליקופודיים (Lycopodiophyta)
- מערכת השבטבטיים (Equisetophyta)
- מערכת הפסילופיטיים (Psylotophyta)
- מערכת השרכניים (Pteridophyta)
- מערכת־על צמחי הזרע (Spermatophyta).
- מערכת הציקסיים (Cycadophyta)
- מערכת הגינקואיים (Ginkgophyta)
- מערכת המחטניים (Pinophyta)
- מערכת הגנטופיטיים (Gnetophyta)
- מערכת בעלי הפרחים (Anthophyta)

סוגים של צמחים

בנוסף למיון המדעי, ישנן דרכים רבות אחרות לסווג את הצמחים, ואחדות מהן מובאות כאן. אחת הדרכים לסווג צמח היא לפי תבנית הצמיחה העונתית שלו. כאן מבדילים בין צמחים חד־שנתיים, דו־שנתיים ורב־שנתיים. דרך סיווג נוספת היא לפי שימוש הצמח על־ידי בני האדם. כאן ניתן להבדיל בין צמחים המשמשים לתזונה, לבניה, לרפואה, לנוי ועוד.

ראו גם

צורות חיים של צמחים.

קישורים חיצוניים

- [http://www.botanic.co.il/hebrew/research/article3.htm סיסטמטיקה - מיון עולם הצומח], ד"ר רקפת הדר-גבאי, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים. קטגוריה:בוטניקה ms:Tumbuhan zh-min-nan:Si̍t-bu̍t ko:식물 ja:植物 simple:Plant

פוטוסינתזה

פוטוסינתזה (Photosynthesis; בעברית: הטמעה) היא תהליך המשמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות בחלק מהייצורים החיים. מקור שמו של התהליך ביוונית: פוטו פירושו "אור", סינ פירושו "חיבור", תזיס פירושו "מיקום". הצירוף סינ+תזיס (סינתזה) פירושו "בניה" או "יצירה".

התהליך

הייצורים המבצעים פוטוסינתזה - כמעט כל הצמחים וקבוצות מסוימות של אצות וחיידקים - מוגדרים כפוטואוטוטרופים (יצרנים), זאת מכיוון שהם לא נזקקים לתרכובות אורגניות כלשהן (מזון) בכדי להפיק אנרגיה ובכדי לייצר את התרכובות האורגניות המרכיבות את תאיהם. את האנרגיה מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול אנרגיית אור, שמקורה בדרך כלל בקרינת השמש; את התרכובות האורגניות מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול הפחמן הדו-חמצני שנמצא באוויר. האוטוטרופים מסוגלים לגרום לפחמן הדו-חמצני להתרכב עם מים ליצירת גלוקוז, פחמימה בסיסית המשמשת כחומר מוצא לתרכובות אורגניות רבות. תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל הייצורים החיים על פני כדור הארץ, זאת מכיוון שהאוטוטרופים הם הייצורים היחידים שמסוגלים לייצר תרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (פחמן דו-חמצני ומים). התרכובות האורגניות שמייצרים הצמחים מגיעים אל הייצורים שאינם אוטוטרופים (הטרוטרופים) כשאלו אוכלים צמחים או אוכלים יצורים צמחוניים. יצורים המבצעים פוטוסינתזה הם, אם כן, מקור המזון עבור כל הייצורים החיים. הנוסחה הכללית לתהליך הפוטוסינתיזה היא: C₆H₁₂O₆ + 6O₂ + 6H₂O → אור + 12H₂O + 6CO₂ כפי שניתן לראות, מולקולות חמצן מיוצרות בפוטוסינתזה כתוצר לוואי. הצמחים ושאר הייצורים הפוטוסינתטיים פולטים את החמצן אל הסביבה. לעובדה זו חשיבות אבולוציונית רבה: בזכות הופעת הייצורים הפוטוסינתטיים על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה החל בהדרגה שיעור החמצן באטמוספירה לעלות. במרוצת הדורות התפתחו יצורים המסוגלים לנצל את החמצן עצמו לשם הפקת אנרגיה; אלו הם הייצורים הארוביים, הכוללים את הייצורים המפותחים ביותר, ובהם האדם.

הכלורופלסט

הפוטוסינתזה מתרחשת באברון מיוחד בתא הנקרא כלורופלסט, ותפקידו הוא ביצוע הפוטוסינתזה. הכלורופלסט בנוי משתי ממברנות (קרומי תא) העוטפות נוזל צמיג הקרוי סטרומה. בסטרומה מסתעפת מערכת עטופת ממברנה הקרויה תילקואיד. הריאקציות הראשונות של הפוטוסינתזה נערכות על ממברנת התילקואיד, בעוד הריאקציות הסופיות של הפוטוסינתזה נערכות בסטרומה.

כלורופיל

על ממברנת התילקואיד נמצאים פיגמנטים (צבענים) רבים. הנפוץ בצבענים הוא הכלורופיל אשר צבעו ירוק. תפקידם של הצבענים הוא קליטת אור שמש לשם ניצולו כאנרגיה אשר דרושה לביצוע התהליך.

מערכת האור

מערכת האור היא מערכת הנמצאת על ממברנת התילקואיד. מערכת האור נועדה לקליטה יעילה של אנרגיית אור, תוך כדי פליטה של מעט אנרגיית חום אשר התא אינו יכול להשתמש בה. המערכת בנויה חלבונים וצבענים שונים. מערכת האור קולטת על ידי פיגמנט אור שמש. האנרגיה עוברת מן הקולטן אל חלבון זה או אחר. החלבונים מעבירים זה לזה את האנרגיה עד שהיא מגיעה אל כלורופיל הקרוי כלורופיל a. מכלורופיל זה מועברת האנרגיה למערכת העברת האלקטרונים שצמודה לה. תפקידה הוא להעביר את האנרגיה על ידי אלקטרונים, כאשר בכל העברה מקצת האנרגיה נפלטת ומנוצלת לצורכי התא.

התגובות התלויות באור

הריאקציות הראשונות של הפוטוסינתזה מתבצעות על ממברנת התילקואיד. ריאקציות אלה צורכות אור שמש, ואינן מתבצעות בחושך. ריאקציות אלה מתרחשות בשתי צורות:
- הפשוטה יותר היא המסלול המעגלי.
- המורכבת והיעילה יותר היא המסלול הלא מעגלי. מטרת המסלולים היא הפקת מולקולות ATP, צורת האנרגיה בה התא יכול להשתמש לצורכיו, וכן מולקולות NADPH, קואנזים המעביר יוני מימן לתגובות המאוחרות.

המסלול המעגלי

המסלול המעגלי המשמש לייצור מולקולות ה-ATP מתחיל ב"מערכת אור I" (לכלורופיל בה שיא קליטה של 700 ננומטר). מסלול הריאקציה ממשיך מהכלורופיל אל מולקולה קולטת כלשהי וממנה אל מערכת העברת האלקטרונים (הפולטת את האנרגיה הדרושה לייצור מולקולות ה-ATP). ממערכת העברת האלקטרונים האלקטרונים מגיעים חזרה אל מערכת האור.

המסלול הלא מעגלי

מסלול זה מורכב יותר מהראשון. במסלול זה האלקטרונים ממערכת ההעברה אינם חוזרים למערכת האור אלא מנוצלים להפקת מולקולות ה-NADPH. אלקטרונים ממים מחליפים את מקומם. ראשית אור מגיע ל"מערכת העברה II" (לכלורופיל בה שיא קליטה של 680 ננומטר). האנרגיה המגיעה אל המערכת מנוצלת לפירוק של המים לחמצן וליוני מימן בתהליך הנקרא פוטוליזה. שארית האנרגיה מועברת למערכת העברת האלקטרונים (האנרגיה הנפלטת מנוצלת לייצור מולקולות ה-ATP). ממערכת העברת האלקטרונים מועברים האלקטרונים למערכת אור I וממנה מנוצלים להפקת מולקולות ה-NADPH.

התגובות שאינן תלויות באור

סדרת תגובות זו אינה זקוקה לאור שמש ישירות אלא לאנרגיה ממולקולות ה-ATP וליוני מימן ממולקולות ה-NADPH. כל עוד מולקולות אלה מסופקות, בנוסף לפחמן דו-חמצני הזמין מן האוויר, התגובות ימשכו. בסופן של תגובות אלה נוצר הגלוקוז שמשמש את התא להפקת אנרגיה בתהליך הנשימה התאית (האנרגיה שהופקה בתגובות הראשונות נועדה לספק אנרגיה לתגובות המאוחרות). בתחילה נקלט פחמן דו-חמצני מן האוויר. הוא נקשר אל מולקולה בשם RUBP. בריאקציה זו מתחילה תגובת שרשרת מעגלית שנקראת מעגל קלווין בנסון אשר בסיומה נוצר גלוקוז וכן מולקולת ה-RUBP שנקשרת לפחמן הדו-חמצני ותהליך זה חוזר חלילה. קטגוריה:מטבוליזם קטגוריה:בוטניקה ja:光合成 ko:광합성 ms:Fotosintesis simple:Photosynthesis th:การสังเคราะห์ด้วยแสง

מזון

מזון הוא חומר, הנצרך על ידי בעלי חיים על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים וכולי). נוזלים המשמשים למטרה זו נקראים משקה, אולם גם אלה נכנסים תחת ההגדרה של מזון.

מזון בסיסי

בני האדם צורכים סוגים רבים של מזון. בדרך כלל, מזונם של בני האדם מופק בחקלאות, בחווה כאשר מדובר באוכל מן החי או בשדה (מטע, גינה, בוסתן וכולי) כאשר מדובר באוכל מן הצומח. אנשים רבים נמנעים מלאכול בשר ומוצרי מזון מן החי מטעמים שונים (אידיאולוגיים או אחרים). אנשים אלה נקראים טבעונים או צמחונים (תלוי במידת ההקפדה שלהם בנושא ובאידיאולוגיה).
- מזון בסיסי מן החי: צמחונים
- בשרים: בקר, עוף, חזיר
- דגים
- חרקים
- מאכלי ים
- דבש
- ביצים
- מוצרי חלב
- מזון בסיסי מן הצומח:
- פירות
- ירקות
- זרעים
- קטניות
- דגנים
- תבלינים
- תוספי מזון

סוגי מזון

- משקה
- לחם
- גבינה
- אפיפית (ופל)
- קינוח
- צ'יפס
- גלידה
- חומוס
- פיצה
- פסטה
- סלט
- מרק
- רוטב
- נקניקיה ונקניק
- חטיפים: במבה, ביסלי, בייגלה
- קבב
- עוגות

ארוחות

- ארוחת בוקר
- ארוחת בוהריים
- ארחות צהריים
- ארוחת ערב
- סעודה
- משתה

הפקת המזון

- חקלאות
- גינון
- דיג
- ציד

טיפול במזון

- בישול
- שימור
- אפיה
- טיגון

אבות המזון

- פחמימות
- חלבונים
- שומנים
- מינרלים
- ויטמינים
- מים

עזרי בישול ואכילה

- סכין
- מזלג
- כף
- כפית
- צלחת
- קערה
- כוס
- ספל
- סיר
- תנור
- מיקרוגל
- מצנם

ראו גם

- ארוחה
- מטאבוליזם
- תזונה
- טעם
- מסעדה

קישורים חיצוניים

- [http://www.foodtimeline.org/ ציר הזמן של המזון]
- ja:食品 nb:Mat simple:Food

ירוקיות

ירוקיות (אצות ירוקות - Chlorophyta) – מערכה בממלכת הצומח. מקובל להניח שצמחים התפתחו מן הירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית. קטגוריה: אצות קטגוריה:צומח

כלורופיל

כלורופיל הוא צבען (פיגמנט) ירוק הנמצא ברוב הצמחים והאצות ובכמה סוגים של חיידקים. שמו של הכלורופיל בא מיוונית: כלורוס פירושו "ירוק" ופילון פירושו "עלה". לשם אין קשר ליסוד כלור, שאינו מצוי כלל בכלורופיל. חשיבותו של הכלורופיל אינה מסתכמת בהקניית הצבע הירוק; הכלורופיל הוא התורם העיקרי לתהליך הפוטוסינתזה, שבאמצעותו מפיקים הצמחים והאצות גלוקוז ממים ומפחמן דו-חמצני, בהשתמשם באנרגיית האור. הכלורופיל אגור באברונים - כלורופלסטים - המצויים בתאי הצמח. במרכזו של האתר הפעיל של מולקולת הכלורופיל נמצא אטום מגנזיום; אכילת צמחים היא מקור המגנזיום העיקרי של בעלי החיים. ישנם חמישה סוגים של כלורופיל, הנבדלים ביניהם באורכה של השרשרת הפחמימנית שלהם. פחמימנית קטגוריה:מטבוליזם קטגוריה:ביוכימיה קטגוריה:בוטניקה ja:葉緑素 ko:엽록소 ms:Klorofil

תא

תא (Cell) הוא יחידת החיים הבסיסית בעולם הטבע. כל היצורים מלבד נגיפים מורכבים מתא אחד או יותר. ישנם יצורים המורכבים מתאים פשוטים וחסרי גרעין, כמו החיידקים למשל, ישנם יצורים חד תאיים המורכבים מתא אחד בלבד, כמו הסנדלית או האמבה לדוגמא, וישנם יצורים המורכבים ממיליוני תאים, כמו האדם או עץ.

חקר התא בהיסטוריה

הכל החל, בעיקבות כך ש רוברט הוק בנה את המיקרוסקופ הראשון, ולאחר מכן צפה במיקרוסקופ שלו בפקקי שעם, ושם, דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ולכן הוא טבע את המונח - תא (Cellula). גם אחריו, אנתוני ון לייבנהוק שיפשף עדשות, ומהם הוא בנה מיקרוסקופ, איתו הוא ראה יצורים חד תאיים שמצא על ידי התבוננות במי גשם, ובו הוא ראו גם בקטריות, שבאו מגופו עצמו. הוא תיאר בעזרת המיקרוסקופ ה"חדיש" שלו גם תאי דם, תאי זרע ויצורים קטנים בהרבה. אך למרות כל הגילויים והתצפיות הללו, עדיים האנשים בתקופתם לא הצליחו להבין את מבנה התא. רק לאחר מכן, בהופעתה של התאוריה התאית, החלה הבנת התא ומבנהו. במאה ה-19, בשנת 1838, הוצעה תאוריה זו על ידי שני חוקרים גרמנים - מתייס שליידן ותיאודור שוואן. התאוריה טוענת שכל היצורים החיים מורכבים מתאים ומרכיבים של תאים. למרות שהיו מיקרוסקופים עוד לפני תקופתם של שליידן ושוואן, רק הם היו הראשונים שניסחו את התאוריה התאית, למרות שאף הם האמינו שיצורים חיים נוצרים ספונטנית. התאוריה התאית הורחבה לאחר מכן על ידי חוקר גרמני נוסף, ששמו וירכאו. כעת התאוריה התאית טענה דבר נוסף, והוא, שתאים אינם נוצרים ספוטנית, אלא רק מתא אחר. מייחסים לו את המשפט בלטינית הקובע שכל התאים באים מתא אחר (Omnis cellula e cellula).

סוגי תאים

נהוג לחלק את התאים על פי מבנם לשני סוגים:
- תא אאוקריוטי- תא הבנוי מאברונים ממודרים בעזרת קרום תא (ממברנה), תא זה מכיל אברונים רבים שהמרכזי מביניהם הוא הגרעין, המכיל בתוכו את החומר התורשתי (תא דם אדום הוא מקרה מיוחד בו מאבד התא את הגרעין במהלך הווצרותו מתא אב). החיות העילאיות - משמרים המורכבים מתא בודד ועד בני אדם המורכבים ממליוני תאים אאוקריוטיים. הצמחים מורכבים גם הם מתאים אאוקריוטים השונים במקצת מתאי היצורים החיים.
- תא פרוקריוטי- תא שאינו ממודר, בעל ממברנה חיצונית בלבד. בתוך ממברנה זו נמצא כל חומר התא - מאנזימים המשמשים לפירוק המזון ועד החומר התורשתי. חיידקים הינם תאים פרוקריוטיים. מזון

מבנה התא

מבנה התא משתנה מיצור ליצור ואין תא דם של נמר זהה לתא בעלה של נרקיס או לתא דם של אדם. גם ביצורים עצמם מבנה התאים ותיפקודם שונה זה מזה, התאים המרכיבים את הלב לדוגמא שונים מתאים בכבד. לקבוצת תאים בעלי מכנה משותף של מוצא, תפקוד ומבנה המבצעים יחדיו פעולה מסויימת קוראים רקמת תאים.

אברונים

אברונים הנקראים גם אורגנלות הם מבנים קטנים ומורכבים הנמצאים בתוך התא וממלאים תפקידים שונים בחיי התא. אפשר לראותם כאיברים זעירים, ולכן הם נקראים אברונים. יש אברונים נפוצים המצויים בתוך כל תא, לעומת זאת, ישנם אברונים נדירים המיוחדים לסוגי תאים מסויימים בלבד. להלן האברונים המתפקדים בתא:
- קרום התא (ממברנה)
- ציטופלסמה
- רשתית אנדופלזמית
- ציטוסקלטון
- ER (רטיקולום אנדופלסמי)
- פרוקסיסום
- ריבוזום
- אנדוזום
- דופן התא

ראו גם

- מיטוזה
- מיוזה

קישורים חיצוניים

- [http://library.thinkquest.org/C004535/introduction.html Cellupedia] - מקור מידע ומדריך על התא (באנגלית)
- ja:細胞 ko:세포 ms:Sel simple:Cell th:เซลล์ (ชีววิทยา)

מאובן

מאובן שריד של בעל חיים או צמח שנשמר דפוסו או צורתו בשלמות או באופן חלקי. ענף המדע העוסק בחקר המאבנים קרוי פליאונטולוגיה. המאובנים הם עדות לחיים קדומים ועוזרים לגאולוגים לדעת אודות העבר של כדור הארץ. המאובן יכול להיווצר במספר דרכים: # בעל החיים או הצמח מת ונפל על סלע בעודו רך (לדוגמה הגיר), בעל החיים או הצמח נרקב והסלע התקשה ושימר את דפוסו.
# בעל החיים או הצמח מת, החלקים הרכים נרקבו ובחומר הקשה (לדוגמה: עצמות וקונכיות) הוחלף החומר האורגני בחומר גירני ושימר אותו.
# בעל החיים או הצמח נכנס לתוך שרף עצים בעודו צמיג, השרף התקשה סביבו ושימר אותו. מאובן מנחה הינו מאובן של בעל חיים או צמח אשר נהנה מתפוצה גאוגרפית רחבה אך שרד זמן קצר (זמן קצר נחשב אפילו למיליון שנים). בעזרת המאובנים המנחים, הגאולוגים יכולים לתארך (לא במדויק אלא בפרק זמן מסויים) את שכבות קרום כדור הארץ. ראו גם: מאובן חי CATEGORY:גאולוגיה ja:化石 ko:화석 simple:Fossil th:ซากดึกดำบรรพ์

אורדוביק

אורדוביק הוא פרק זמן בעידן הפליאוזואיקון. משך תקופתו: 71 מיליוני שנים, מלפני 510 מיליוני שנים עד לפני 439 מיליוני שנים.

ראו גם

- לוח הזמנים הגאולוגי קטגוריה:תקופות גאולוגיות ja:オルドビス紀

נבג

נבג (בלועזית: ספורה, Spore) הוא גופיף רביה חד-תאי או בעל תאים אחדים, המופיע בצמחים שונים וכן בפטריות ובבקטריות. הנבג ניתק מההורה ומביא באורח ישיר או עקיף להיווצרות פרט חדש.

הנבגה

נבג נוצר במצב עקה (סטרס) של התא והוא הופך את התא לכמעט לא פעיל מבחינה אנרגטית ומטבולית כאשר משתפר המצב יחזור הנבג להיות תא פעיל. ידוע על נבגים בני עשרות ואף מאות שנים שנשמרו בסביבות קשות לקיום עד להשתפרות התנאים. הנבג נוצר בתהליך הנקרא הנבגה ובו התא החי והפעיל מתחיל "לסגור" פעילויות תוך תאיות ובצבירת כמויות אנרגיה חומרי מזון ותשמורת. לאט לאט התא הופך כדורי בצורתו בעל מעטפת חוץ תאית המתפתחת בתהליך, השומרת על הנבג מהסביבה החיצונית העוינת כגון טמפרטורה, לחץ ותנאים חיצוניים שונים. בתוך המעטפת קיימת שכבה פנימית נוספת המעניקה הגנה ואמצעי מזון וקיום. לאחר הפשרת התנאים התא חוזר לפעילות ע"י שימוש בחומרי התשמורת ופירוק המעטפת. לאחר "חזרת" התא לחיים מתקפקד התא כתא רגיל אך כמות מזון ואנרגיה מועטה מהרגיל - עד לסגירת הפער. קטגוריה:מיקרוביולוגיה קטגוריה:בוטניקה ja:胞子

2004

משתמש:Costello/בוט שנים]]

אירועים

- 4 בינואר - בית דין צבאי בישראל גוזר שנת מאסר אחת על חמישה צעירים שמסרבים לשרת בצבא מטעמי מצפון פוליטיים.
- 14 בינואר - דגל גרוזיה "חמשת הצלבים" חוזר לשימוש לאחר כ-500 שנה.
- 29 בינואר - פיגוע התאבדות באוטובוס בקו 19 בירושלים, 10 הרוגים.
- 11 בפברואר - שעה 10:15 רעידת אדמה בישראל בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר ([http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/393240.html לידיעה בעיתונות]).
- 19 בפברואר - צייד הנאצים שמעון ויזנטל מקבל תואר אבירות על פועלו.
- 22 בפברואר - פיגוע התאבדות באוטובוס סמוך לגן הפעמון בירושלים, 8 הרוגים.
- 1 במרץ - המע"מ בישראל נקבע ל-17% (מ-18%).
- 2 במרץ - החללית רוזטה שוגרה למסעה בן תריסר השנים אל השביט צ'ריומוב-גרסימנקו.
- 2 במרץ - נאס"א מודיעה על גילוי מים על מאדים
- 14 במרץ - פיגוע התאבדות כפול בנמל אשדוד - 10 נרצחים.
- 22 במרץ - מנהיג החמאס, אחמד יאסין, חוסל בידי צה"ל
- 17 באפריל - מנהיג החמאס עבד אל-עזיז רנטיסי חוסל בעזה בירי טילים ממסוק למכוניתו
- 21 באפריל - שוחרר מרגל האטום מרדכי וענונו לאחר 17.5 שנים בכלא הישראלי.
- 1 במאי - האיחוד האירופי מתרחב בעשר מדינות נוספות: אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה וקפריסין
- 2 במאי - בפיגוע ירי בצומת כיסופים נרצחו טלי חטואל ו-4 בנותיה.
- 25 במאי - מבצע קשת בענן ברפיח וציר פילדלפי.
- 26 במאי - כ-2,000 ניספים בשטפונות באי היספניולה
- 4 ביוני - הסרט הארי פוטר והאסיר מאזקבאן יוצא לאקרנים.
- 8 ביוני - מעבר של כוכב הלכת נוגה על פני השמש. המעבר הקודם היה בשנת 1882. המעבר הבא יהיה ב-6 ביוני 2012.
- 11 ביוני - החללית קאסיני-הויגנס (Cassini-Huygens) עוברת במרחק הקטן ביותר מהירח פובה (Phoebe) (להבדיל מפובוס ירחו של מאדים)
- 21 ביוני - הטיסה הראשונה לחלל במימון פרטי, האסטרונאוט מייק מלוויל על גבי ה-SpaceShipOne
- 28 ביוני - האמריקאים מעבירים את השלטון בעיראק.
- 30 ביוני - בתאונת אוטובוס בצומת כפר יונה נהרגו 3 תלמידים מבית ספר בית יצחק.
- 1 ביולי - החללית קאסיני-הויגנס נכנסת למסלול סביב שבתאי
- 4 ביולי - מונחת אבן הפינה ל"מגדל החופש" באתר מרכז הסחר העולמי בניו יורק.
- 1 באוגוסט - משה קראדי מתחיל לכהן כמפכ"ל המשטרה.
- 7 באוגוסט - נחנך גשר ריו-אנטיריו
- 31 באוגוסט - פיגוע התאבדות משולב בשני אוטובוסים בבאר שבע - 16 הרוגים.
- 3 בספטמבר - מאות הרוגים, רבים מהם ילדים, בעקבות השתלטות של טרוריסטים על בית ספר בבסלאן שבצפון אוסטיה (רוסיה)
- 10 בספטמבר - ויקיפדיה העברית מגיעה ל-10,000 ערכים, עם הוספת הערך על פטר בוגדנוביץ'.
- 19 בספטמבר - טקס האמי ה-56 נערך בלוס אנג'לס
- 29 בספטמבר - האסטרואיד 4179 טוטאטיס חולף ליד כדור הארץ במרחק של פי 4 מהירח בלבד.
- 7 באוקטובר - פיגוע כפול באמצעות מכוניות תופת, בהילטון טאבה ובראס א-שטן שבסיני
- 8 באוקטובר - פיצוץ מלון הילטון בטאבה
- 2 בנובמבר - בבחירות לנשיאות ארה"ב הסנטור ג'ון קרי מתמודד מול הנשיא המכהן ג'ורג' בוש (הבן)
- 10 בנובמבר - הכנסת קובעת בחוק הדגל, הסמל וההמנון באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי.
- 11 בנובמבר - יאסר עראפת, ראש אש"ף והרשות הפלסטינאית נפטר בפריס.
- 15 בנובמבר - החללית סמארט-1 של סוכנות החלל האירופית החלה להקיף את הירח
- 5 בדצמבר - מצרים משחררת את עזאם עזאם שהואשם בריגול לטובת ישראל לאחר שמונה שנות מאסר, בתמורה לשחרורם של שישה סטודנטים מצריים שחדרו לישראל והתכוונו לבצע פיגועים.
- 26 בדצמבר - רעידת אדמה בדרום-מזרח אסיה בדרגה 9 בסולם ריכטר גרמה לגלי צונמי אימתיים ולבסוף למוות של כ-280,000 אנשים. הרעש הורגש היטב באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, הודו, סינגפור וסרי לנקה

נולדו

נפטרו

- 14 בפברואר - מרקו פנטאני רוכב אופניים איטלקי, אחד מהרוכבים המפורסמים והנערצים ביותר בשנות התשעים של המאה העשרים. (נולד 1970)
- 22 במרץ - אחמד יאסין, מנהיג החמאס (נולד 1938)
- 18 באפריל - צילה דגן, זמרת (נולדה 1946)
- 24 באפריל - אסתי לאודר, אשת עסקים בתחום הקוסמטיקה
- 28 באפריל - אברהם דשא פשנל, מפיק בין הבולטים ביותר בשדה הבידור והתיאטרון המסחרי בישראל (נולד 1927).
- 1 במאי - שמעון אבן, מחלוצי מדעי המחשב בישראל (נולד 1935).
- 6 במאי - פים פורטוין פוליטיקאי הולנדי (נולד 1948)
- 30 במאי - ואאל נסאר, נחשב לאחר ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס
- 5 ביוני - רונלד רייגן (Ronald Reagan), נשיאה ה-40 של ארצות הברית (נולד 1911).
- 10 ביוני - ריי צ'ארלס (Ray Charles), מוזיקאי אמריקאי (נולד 1930).
- 26 ביוני - נעמי שמר, פזמונאית ומלחינה ישראלית (נולדה 1930)
- 29 ביוני - אריק לביא, זמר (נולד 1927).
- 1 ביולי - מרלון ברנדו, שחקן קולנוע (נולד 1924)
- 19 ביולי - ד"ר עדי אזר, שופט שלום המשמש כרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, נרצח (נולד 1955).
- 28 ביולי - פרנסיס קריק, ביולוג מולקולרי (נולד 1916).
- 5 באוגוסט - אורי אדלמן, סופר ישראלי
- 20 באוגוסט - משה שמיר, סופר (נולד 1921).
- 3 באוקטובר - זאב לב, פיסיקאי ישראלי
- 8 באוקטובר - ז'אק דרידה פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי (נולד 1930)
- 10 באוקטובר - כריסטופר ריב, שחקן קולנוע
- 11 בנובמבר - יאסר ערפאת, יושב ראש אש"ף והרשות הפלשתינאית
- 23 בנובמבר - רפאל איתן, הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, ח"כ ושר בממשלת ישראל.
- 16 בדצמבר - יהודית נאות, שרת ממשלת ישראל, חברת כנסת ישראל, פרופסורית למיקרוביולוגיה בטכניון.
- 28 בדצמבר - צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל.

ראו גם

- 2004 בקולנוע
- 2004 בספרות
- 2004 במוזיקה
- 2004 בפוליטיקה
- 2004 במדע
- 2004 בספורט
- 2004 בטלוויזיה ----
- המאה ה-20 - המאה ה-21 - המאה ה-22
- 1999 2000 2001 2002 2003 - 2004 - 2005 2006 2007 2008 2009 קטגוריה:שנים nb:2004

אנתוצרוטה

אנתוצרוטה (Anthocerotophyta) - קבוצה של צמחים שאינם וסקולריים הכוללת את סדרת האנתוצרוטים. קטגוריה:טחבים
-

טחבי כבד

טחבי כבד (Marchantiophyta) – קבוצה של צמחים שאינם וסקולריים הכוללת את המחלקות:
- מרשנטאים
- יונגרמנאים קטגוריה:טחבים
-

מרשנטאים

מרשנטאים (Marchantiopsida) היא מחלקה של טחבי כבד שהם צמחים שאינם וסקולריים. קטגוריה:טחבי כבד
-

יונגרמנאים

יונגרמנאים (Jungermanniopsida) - מחלקה של טחבי כבד שהם צמחים שאינם וסקולריים. קטגוריה:טחבי כבד
-

וסקולאריים

המיון המדעי של צמחים וסקולריים

צמחי זרע

מיון מדעי

ממלכה:	צמחים
מערכת־על:	בעלי זרע

שם מדעי

Spermatophyta

מערכות

ציקסים
גינקואיים
מחטנאים
גנטופיטיים
בעלי פרחים

צמחי הזרע (Spermatophyta) הם מערכת־על בממלכת הצמחים. צמחי הזרע הינם צמחים וסקולריים, והתכונה האופיינית שלהם היא התרבות באמצעות זרעים. קבוצת צמחי זרע היא הצעירה ביותר, וגם בעלת המבנה המשוכלל ביותר בין קבוצות הצמחים המקבילות. הופעת זרע כיחידת ההתרבות הביא עמו שינויים נוספים המייחדים את צמחי הזרע:
- למרות שחילוף הדורות מאפיין את כל סוגי הצמחים, אצל צמחי זרע הדור המיני (המטופיט) מצומצם ביותר. דור זה מתקיים כולו על־גבי הספורופיט, ואילו האחרון הוא צורת ההתפתחות העיקרית במחזור.
- בניגוד לצמחים חסרי הזרע, העברת תא הזרע (הגמטה) הזכרי אל הביצית מתבצעת באמצעות רוח או בעלי חיים, ולא באמצעות מים.
- זרע הוא יחידת ההתרבות של הצמח. הזרע מורכב מקליפת זרע ועובר, ולעיתים מוקף ברקמת מזון. הזרע הוא דיפלואידי, ומכיל את כרומוזומים של שני ההורים. במיון המודרני מחלקים את בעלי הזרע לחמש מערכות:
- מערכת הציקסים (Cycadophyta)
- מערכת הגינקואיים (Ginkgophyta)
- מערכת המחטנאים (Pinophyta)
- מערכת הגנטופיטיים (Gnetophyta)
- מערכת בעלי הפרחים (Anthophyta) נהוג לאחד את ארבע המערכות הראשונות לקבוצת חשופי הזרע (Gymnospermae). זרעם אינו כלוא בתוך שחלה, בניגוד לבעלי הפרחים, שנקראים לפיכך גם מכוסי הזרע (Angiospermae). צמחים חשופי הזרע פרימיטיביים יחסית למכוסי הזרע, ומקובל להניח שהאחרונים התפתחו מהראשונים. קטגוריה:חסרי קשקשים
- ja:種子植物

ציקסאים

ציקסאים (Cycadophyta) היא קבוצה של צמחים וסקולריים חשופי זרע הכוללת את מחלקת הציקסים.

גנטאים

גנטאים (Gnetophyta) היא קבוצה של צמחים וסקולריים חשופי זרע הכוללת את מחלקת הגנטנים. קטגוריה:חסרי זרע

בעלי פרחים

בעלי הפרחים

מיון מדעי

צומח

ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים

שם מדעי

Magnoliophyta

מחלקות (מיון פילוגנטי)

דו־פסיגיים קדומים
חד־פסיגיים
דו־פסיגיים אמיתיים

מקורות: [http://www.blackwell-synergy.com/links/doi/10.1046/j.1095-8339.2003.t01-1-00158.x/full/ APG II, 2003]
[http://www.itis.usda.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=18061 ITIS]

צמחים בעלי הפרחים (Magnoliophyta) הם המערכה הגדולה ואחת החשובות ביותר של הצמחים העילאיים. בעלי הפרחים מת�