:: wikimiki.org ::

צפדינה

צפדינה

צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בויטמין C (חומצה אסקורבית). בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס). כתוצאה מכך מתרופפות השיניים והחניכיים מדממות בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה. מחלה זו הייתה נפוצה במשך מאות בשנים, בעיקר בין מלחים אשר לא אכלו פירות וירקות טריים במשך החודשים הארוכים שבילו בלב ים. ניתן לטפל במחלה על-ידי צריכה של ויטמין C; ההחלמה כמעט מיידית. קטגוריה:מחלות מטבוליות קטגוריה:מחלות ja:壊血病 simple:Scurvy

מחלה

) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים]] מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש. מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; קרינה ותרכובות שונות (כגון עופרת, ציאניד ושלל רעלים אחרים) מהוות דוגמאות לכך. מחלה נבדלת מטראומה; זו מוגדרת כפגיעה פיזית בגוף המגיעה מבחוץ. טראומה הינה כמעט תמיד מהירה ורגעית: פציעה, כוויה, חנק. במחלות רבות אמנם קיימת פגיעה פיזית בגוף (למשל: הסתיידות העורקים, סיסטיק פיברוזיס), אך זאת נובעת מגורמים פנימיים. במחלות אצל בני אדם מטפל רופא או כל בעל מקצוע מתחומי הרפואה השונים, ובמחלות של בעלי חיים מטפל וטרינר. גם צמחים סובלים ממחלות רבות; אלו נחקרות בתחום הבוטניקה. גורמים שונים, בעיקר נגיפים ומוטציות, פוגעים אף בחיידקים, פטריות ופרוטיסטים, אם כי למצבים אלו לא מקובל להתייחס כאל "מחלות". מספר ענפים בביולוגיה וברפואה חוקרים את המחלות:
- פתולוגיה חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.
- פתופיזיולוגיה - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות הארועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.
- אפידמיולוגיה חוקרת את המחלות המדבקות.

מהלך ומשך המחלה

את המחלות ניתן למיין לפי מספר שיטות. אחת האינטואיטיביות שבהן היא מיון לפי משך המחלה:
- מחלה אקוטית (חריפה): מחלה המתפרצת לפתע, המלווה בסימפטומים בולטים, ובדרך-כלל חולפת מהר. המצב שלאחר תקופת המחלה נקרא החלמה. אם המחלה החריפה נשנית היא קרויה מחלה חוזרת.
- מחלה כרונית (ממושכת): מחלה אותה נושא החולה במשך זמן רב, לעתים כל חייו. במחלה זו המצב קבוע למדי ברוב הזמן. התפרצות אקוטית עלולה להתרחש מדי כמה זמן; תקופות רגיעה נקראות הפוגות. ניתן להבחין בשני סוגים של מחלה כרונית: :
- מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת): לאחר ההפוגה עלולים להתפתח סימפטומים חריפים. :
- מחלה מתמידה: מחלה כרונית שאינה מתקדמת. את מצבי הביניים שבין מחלה חריפה למחלה ממושכת מגדירים כמחלות תת-חריפות או תת-ממושכות.

סוגי מחלות

מחלות פוגעות בגוף בצורות שונות. במקרים רבים פועלים כמה מנגנונים יחדיו לגרימת תסמיני המחלה. סוגים שונים של מחלות אף מטופלים באופנים שונים. נביא כמה דוגמאות:

מחלות תורשתיות

סיסטיק פיברוזיס ופנילקטונוריה הן מחלות תורשתיות; בכל תאי גופו של החולה קיים גן פגום בחומר התורשתי, הגורם לייצורו של חלבון פגום. החלבון גורם לפעולה משובשת של התאים, המביאה (בשתי מחלות אלו) להצטברות הרסנית של חומרים מזיקים בגוף וכתוצאה מכך להרס רקמות (בסיסטיק פיברוזיס - בעיקר בריאות, בפנילקטונוריה - במוח). כיום עומד מספר המחלות הגנטיות הידועות על כ-4,000; אולם סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הינן למעשה גנטיות. טיפול: רוב המחלות הגנטיות הינן חשוכות מרפא, כיוון שהפגם מצוי בכל תאי הגוף, דבר ההופך את תיקונו לכמעט בלתי-אפשרי. הקלה מסוימת ניתן להעניק באמצעות טיפול סימפטומלי (טיפול המתמקד בהקלת תסמיני המחלה, מבלי להילחם בגורם המחלה; חולי סיסטיק פיברוזיס, למשל, נוטלים תרופות הממיסות את הריר שהצטבר ומביאות להקלה בנשימה) או באמצעות הימנעות מגורמים מסוימים (מזונות, למשל) המחמירים את המחלה (חולי פנילקטונוריה, למשל, נמנעים ממאכל מזונות המכילים את חומצת האמינו פנילאלנין; זהו החומר שתאי הגוף אינם מסוגלים לפרק ואשר עקב כך מצטבר במוח).

סרטן

סרטן הוא למעשה שמן של כמאה מחלות שונות; המשותף לכולן: חלוקה מהירה ובלתי-נשלטת של תאים בגוף. התרבות זאת נגרמת עקב שיבוש במנגנון הביוכימי המפקח על חלוקת התא. הגורמים לשיבוש זה מגוונים: לעתים הוא נגרם על-ידי מוטציות (ולפיכך מהווה הסרטן לעתים מחלה תורשתית), לעתים על-ידי חומרים מזיקים החודרים לגוף (כגון אזבסט וניקוטין הקיים בסיגריות) ולעתים על-ידי טפילים, כגון נגיפים מסוימים. טיפול: עדיין לא קיים טיפול הגורם לתאים סרטניים להפסיק להתחלק. הטיפולים הקיימים מתמקדים, אם כך, בהרס מוחלט של הרקמה הסרטנית (באמצעות קרינה או תרופות) או בהסרתה (באמצעות ניתוח).

מחלות זיהומיות

קרינה]] דיזנטריה ושפעת נגרמות על-ידי טפילים: חיידק או פרוטיסט (אמבה) בדיזנטריה ונגיף בשפעת. הטפילים מתרבים בגוף ותוך כדי כך מפרישים רעלנים אשר משבשים בדרכים שונות את פעילותם התקינה של תאים סמוכים. בדיזנטריה הטפילים מתרבים בעיקר במעי; הנזק לתאים מתבטא בשיבושים בעיכול, בהפרשה מוגברת של מים מהתאים (הגורמת לשלשול) ובכאב. בשפעת מתרבים הנגיפים בריאות; שם הם גורמים גם כן להפרשה מוגברת של מים מהתאים, דבר המתבטא בשיעול ובקשיי נשימה. לאחר שהגוף מזהה את הטפילים הזרים הוא מנסה להילחם בהם באמצעות מערכת החיסון. "לחימה" זו גורמת לעייפות ולעליית חום הגוף. מסלול מחלה זה (טפילים המפיצים רעלנים) הינו מהנפוצים ביותר. האופן בו הטפיל מזיק לגוף וגורם לתסמיני המחלה נקרא פתוגניות. טיפול: רובן המוחלט של התרופות הקיימות כיום מיועדות ללחימה בטפילים. כמה מהתרופות החשובות ביותר ללחימה בחיידקים מיוצרות באופן טבעי על-ידי מיקרואורגניזמים מסוימים; תרופות אלו קרויות אנטיביוטיקה. הלחימה בנגיפים קשה יותר, כיוון שהם נוהגים לפלוש אל תאי הגוף ולגדול בתוכם; קשה, לפיכך, לגרום לפגיעה בנגיף תוך הימנעות מפגיעה בתא המאחסן אותו. למרות זאת, קיימות תרופות אנטי-נגיפיות (אנטי-ויראליות) רבות, המתמקדות ברובן בפגיעה ביכולת הנגיף לפלוש אל התא או להתרבות. חיידקים ונגיפים רבים פיתחו במשך השנים עמידות בפני תרופות, דבר המצריך הרכבה תמידית של תרופות חדשות.

מחלות מטבוליות

רככת, אנמיה וצפדינה נגרמות מחוסר בחומרים מסוימים בגוף. ברככת מדובר בויטמין D, אשר תורם לספיגת סידן בעצמות; בהיעדרו מתרככות העצמות ומתעקמות תחת משקל הגוף. בסוגים מסוימים של אנמיה החומר החסר הוא ברזל, המהווה מרכיב עיקרי בהמוגלובין, אשר נמצא בכדוריות הדם האדומות ונושא את החמצן בדם; בהיעדר ברזל לא מיוצר מספיק המוגלובין, ולפיכך - כדוריות אדומות; תאי הגוף לא מקבלים מספיק חמצן והחולה חש חולשה כללית. בצפדינה החומר החסר הוא ויטמין C, התורם לבניית החלבון המבני קולגן; חלבון זה מצוי ברוב רקמות החיבור בגוף: כלי דם, שרירים, שיניים, עצמות ועור; בהעדרו נהרסות רקמות אלו ומתחילות לדמם ולהתנוון. טיפול: מחלות של חסר בחומרים בגוף ניתן לרפא בדרך-כלל באופן מהיר על-ידי צריכה מוגברת של החומר החסר.

מחלות חיסון עצמי

כרסת וטרשת נפוצה הינן מחלות חיסון עצמי. במחלות אלו מזהה בטעות מערכת החיסון של הגוף תאים מסוימים בגוף עצמו כגורמים זרים, בהם יש להילחם. בכרסת מדובר בתאי המעי; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי בטן. בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב - הנוירונים; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לשיבוש במערכת העצבים, וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) ולנכות. טיפול: מחלות אוטואימוניות הינן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. אסטרטגיית הטיפול דומה לזו שבמחלות הגנטיות. חולי טרשת נפוצה, למשל, עוברים טיפולים פיזיותרפיים, המאיטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית.

הדבקה

פיזיותרפיים מאפיין נוסף לפיו ניתן למיין מחלות הוא יכולת ההדבקה שלהן - יכולתן להתפשט בין יצורים שונים. מחלות גנטיות או מחלות שנגרמות משינויים עצמיים-פנימיים בגוף כמעט לעולם אינן מדבקות; מחלות הנגרמות על-ידי אורגניזם זר (או נגיף) מדבקות במרבית המקרים; הדבר תלוי בדרך-כלל במיקומו של מוקד המחלה. לדוגמא, זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הינו בדרך-כלל מדבק מאוד, שכן בתהליך הנשימה פולט החולה אוויר מזוהם בנגיפים, היכולים בקלות לחדור לגופם של אנשים אחרים. מחלות מדבקות יכולות לעבור מיצור ליצור במגע ישיר או דרך גורם שלישי (יצור אחר או מדיום כלשהוא). מחלת האיידס, למשל, עוברת רק במגע ישיר; מחלת המלריה מועברת דרך יתושים; מחלות רבות של מערכת העיכול עוברות דרך מזונות ומקורות מים. רמת ההדבקה תלויה גם ביכולתו של הטפיל לשרוד מחוץ לגוף; נגיף ה-HIV, למשל, הגורם למחלת האיידס, לא מסוגל לשרוד מחוץ לגוף יותר מכרבע שעה; הסיכוי להדבקה, אם כן, שלא במגע ישיר, הינו מזערי.

שמות של מחלות בעברית

בעברית משמש המשקל קַטֶלֶת להקניית שמות למחלות נפוצות או ידועות: שחפת, אדמת, צהבת, טרשת, שלבקת, וכן צרעת, שפעת וקדחת (התנועה משתנה עקב העיצור הגרוני באות השניה של השורש). לעתים השם הלועזי הוא הנפוץ, אך שם עברי קיים לצידו: לייפת כיסייתית הוא שמה העברי של סיסטיק פיברוזיס, למשל; צפדת הוא שמה העברי של טטנוס. לעתים משמש המשקל קטלת לציון סימפטומים הנגרמים על-ידי מספר מחלות, ושאינם מהווים מחלה בפני עצמה: שעלת, נזלת, קרחת. בהשאלה משמש המשקל קטלת לציון תופעות שליליות המשולות למחלות: סחבת (ביורוקרטיה), ניירת (כמות מסמכים מופרזת), זחלת (הליכה או פעולה איטית מדי), דברת ופטפטת (דיבור מופרז), תרגמת (תרגום קלוקל משפה זרה).
- als:Krankheit ja:病気 ms:Penyakit simple:Disease zh-min-nan:Pīⁿ

חומצה

חומצה היא חומר שמוסר פרוטון (על פי בראונסטד לאורי), מעלה את ריכוז יוני ההידרוניום (⁺H₃O) כשהוא מתמוסס במים (על פי ארניוס) או קולט זוג אלקטרונים (על פי לואיס). עליית ריכוז גרעיני המימן במים עשויה לנבוע מאחת משתי תופעות: החומר עשוי להכיל מימן, ולהביא להמסתו במים כיון. ליתר דיוק, יון המימן אינו מצב יציב - המימן מומס במים כ ⁺H₃O (יון הידרוניום). במקרה כזה, בדרך כלל מומס במים גם יון שלילי מסויים. למשל:

\ HCl+H_2O \rightarrow Cl^- + H_3O^+

בתהליך זה מולקולת HCl שימשה בתור חומצה. אפשרות נוספת לחומצה היא חומר הגורם לפירוק המים: החומר מושך אליו יון OH^-, ומה שנותר ממולקולת המים הוא רק יון מימן, ההופן להידרוניום בסיוע מולקולת מים נוספת. בתהליך חומצה-בסיס משתתפים שני חומרים. חומר אחד משמש כחומצה, והוא מעביר את המימן לחומר השני, המשמש כבסיס, הקולט את גרעין המימן. בתהליך סתירה בין חומצה ובסיס מתקבלים מלחים, לדוגמא:

\ NaOH + HCl \rightarrow NaCl + H_2O

ישנן חומצות חזקות כמו HCl, HBr, HI והתחמוצות HNO₃, H₂SO₄, HClO₄, לעומת זאת רוב החומצות הינן חומצות חלשות ותהליך התגובה כמעט ואינו מתרחש, כלומר, מאחר שמדובר בתגובה היא דו כיוונית, המשמעות היא שחומצה מומסת במים באותה מידה שחומצה מפסיקה להיות מומסת במים, והכמות הכוללת של החומצה המומסת במים בזמן נתון זניחה (שיווי משקל כימי). כאשר ממיסים חומצה במים מתרחש תהליך אקסותרמי. תהליך זה הוא חלש כאשר מדובר בכמויות מזעריות של חומצה, אך אם ממיסים מים בחומצה (מוזגים מעט מים לכלי המכיל חומצה) עלול להתרחש פיצוץ, עקב האנרגיה הרבה המשתררת בתהליך ולכן תמיד כאשר רוצים לערבב חומצה (חזקה) יחדיו עם מים דרוש למזוג מעט חומצה אל הרבה מים מספר פעמים ולא למזוג מעט מים אל חומצה. תמיסה חומצית היא תמיסה מימית בעלת pH נמוך מ־7. השם "חומצה" ניתן לה על שום טעמה החמוץ.

חומצה חזקה

חומצה חזקה היא תרכובת חומצתית, המתפרקת ליונים בתוך תמיסה מימית בתהליך:

\ AH + H_2O \rightarrow A^- + H_3O^+

דוגמאות לכמה חומצות החזקות הן:
- ההידרידים:
- חומצה מימן כלורית,

HCl

- חומצה מימן ברומית,

HBr

- חומצה מימן יודית,

HI

- חומצות חמצניות
- חומצה על כלורית,

HClO_4

- חומצה חנקתית,

HNO_3

- חומצה גופרתית,

H_2SO_4

הגדרת חומצות ובסיסים ע"פ בראונסטד ולאורי

#חומצה היא כל חומר המוסר פרוטון ⁺H #בסיס הוא כל חומר הקולט פרוטון ⁺H הגדרות אלה באו להשלים את הגדרותיו של אהרניוס שקבע שחומצה יוצרת יוני הידרונים ⁺H₃O ובסיס יוצר יוני הידרוקסיד ^-OH ומשמשות לסיווגם של חומרים נטרלים ולכן פחות מדויקות. קטגוריה:כימיה ja:酸と塩基 ko:산 (화학) simple:Acid th:กรด

קולגן

קולגן (Collagen) הוא החלבון השכיח ביותר בגופם של בעלי חיים רבים, ובהם האדם. זהו חלבון מבני המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות החיבור - גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס. הקולגן הינו בלתי-גמיש, אולם בעל חוזק מתיחה רב. ויטמין C חיוני לתהליך הביוכימי של בניית הקולגן. מחסור בויטמין C גורם למחלת הצפדינה, בא מתבטא המחסור בויטמין זה - וכתוצאה מכך בקולגן - בדימומים, החלשות העור והעצמות ותסמינים נלווים. קטגוריה:ביוכימיה קטגוריה:חלבונים ja:コラーゲン

רקמת חיבור

רקמת תאים היא קבוצת תאים בעלי מוצא, תפקוד ומבנה משותפים האחראים על ביצוע פעולה מסויימת. המונח רקמה מתייחס בלעדית לייצורים רב-תאיים, שכן רק בהם קיימים סוגים רבים של תאים. בגוף האדם, למשל, קיימים 260 סוגי רקמות. גם נוזלים המכילים תאים נחשבים כרקמות; הדוגמה הידועה ביותר לכך היא הדם, הנחשב לסוג של רקמת חיבור. הרקמה מהווה את אחת הרמות בהיררכיה המבנית של יצורים. הרמה הנמצאת מתחת לרקמה היא רמת התאים, ואילו הרמה הנמצאת מעל לרקמה היא רמת האיברים. קבוצת רקמות הפועלות במשותף לצורך מילוי תפקיד מסויים ומצויות בסמיכות אחת לשניה מהווה איבר. רקמת חיבור היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות, קושרת אותם או מפרידה ביניהם. הענף החוקר את הרקמות נקרא היסטולוגיה. קטגוריה:היסטולוגיה ja:組織 ms:Tisu biologi simple:Tissue (biological)

עור

העור הוא מעטפת גופם של בעלי חיים. העור, אשר מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15% ממשקלו, הינו האיבר הגדול ביותר בגוף. העור משתייך למערכת הכסות (באנגלית: Integument), אשר כוללת גם את השיער, בלוטות הזיעה ואיברי החישה השונים שמצויים בעור. בנוסף מהווה העור לפי הגדרות רבות חלק ממערכת החיסון, שכן רבים מתאי הדם הלבנים אינם שוכנים כלל בדם אלא ברקמות השונות של העור. העור משתייך למערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שהגנתו בפני זיהומים וכימיקלים מזיקים אינה ספציפית, אלא כללית, ונעשית ללא הבחנה. עוביו של העור משתנה בחלקי הגוף השונים. בכפות הרגליים, למשל, יכול עוביו להגיע לסנטימטר אחד, ואילו באזור המצח קטן עוביו ממילימטר.

תפקידי העור

מצח
- העור מווסת את טמפרטורת הגוף. פליטת חום נעשית על ידי בלוטות הזיעה וכלי הדם. בלוטות הזיעה גורמת לפליטת חום והתרחבות נימי הדם גורמת לאיבוד החום. כמו כן, השומן וכלי הדם הנמצאים בשכבות התחתונות של העור משמשים כמבודדי חום, ועוזרים לשמירת חום הגוף בסביבות קרות. אמצעי נוסף להתמודדות עם קור הוא השערות הצומחות מהעור. בסביבות קרות מזדקרות השערות, לוכדות בתוכן אוויר וגורמות להעלאת טמפרטורת העור והגוף. עורם של בעלי חיים רבים מכוסה בפרווה או בנוצות, אשר שומרות על טמפרטורת הגוף ביעילות רבה מאוד.
- העור משמש כאיבר תחושה חשוב. הוא מאבחן תחושת חום, קור, מגע, לחץ וכאב.
- העור משמש מאגר לחומרי מזון, כגון שומן, מים, סוכרים ומלחים.
- העור מגן על הרקמות שמתחתיו מפני פגיעה מכנית או התייבשות.
- כפי שצויין לעיל, מהווה העור חלק ממערכת החיסון. העור מהווה את המחסום הראשוני בפני פתוגנים וכימיקלים. האזורים בגוף אשר אינם מכוסים בעור, או שבהם קיימים פתחים אל תוך הגוף (מערכת הנשימה, העיניים, מערכת השתן), הינם מועדים לזיהומים הרבה יותר מאזורים בגוף המוגנים על-ידי העור.

מבנה העור

מבנה העור והרכבו שונים בחלקי הגוף שונים. העור נחלק באופן כללי לשלוש שכבות:

עילית העור (אפידרמיס)

מערכת השתן עילית העור (אפידרמיס, 1 ו-2 באיור משמאל) מורכבת מרבדים צפופים של תאי אפיתל פעילים, שכל הזמן מתרבים ומתלכדים לרקמת קרטין. עובייה כמעט ואינו עולה על 0.2 מילימטר. בין תאי עילית העור פזורים מלנוציטים, המשווים לעור את גוונו. בעילית העור אין כלי דם ועצבים. עילית העור מורכבת משתי שכבות, השכבה הקרנית והשכבת הנביטה:
- השכבה הקרנית (1 באיור משמאל) שונה בעוביה במקומות שונים בגוף והיא עבה ביותר בכפות הידיים והרגליים.
- שכבת הנביטה (2 באיור משמאל) נחלקת לשלושה אזורים משניים:
- השכבה הגרגרית: שכבה בה יש תאים שטוחים ועשירים בקרטו-היאלין (חומר קרני שקוף).
- השכבה הקוצית: שכבה בה יש תאים שקשורים זה לזה הנראים כמכוסי קוצים.
- השכבה הבסיסית: שכבה בה יש תאים בצורת גליל, בעלי גרעין מוארך. בתוך שכבה זו מצויים מלנוציטים.

העור (דרמיס)

קרטו-היאלין משנה את המבנה הכימי של המלנוציטים ומביא לשינוי בגוון העור. חשיפה ממושכת גורמת להזדקנות מוקדמת של העור ועלולה לעורר מספר מחלות, ובראשן סרטן העור]] העור (דרמיס, 3 באיור משמאל) קשה וגמיש. הוא עשוי רקמת חיבור מוצקה שבה יש סיבים גמישים, ובהם שפע של עצבים וכלי דם, המעבירים גירויי חום, קור, כאב, מגע ולחץ. הצרורות של סיבי קולגן שברקמת החיבור של הדרמיס ערוכים בתלמים אופייניים הנראים על פני העור, במיוחד בכפות הידיים וטביעת האצבע שבקצות האצבעות המיוחדת לכל אדם והנשמרת ללא שינוי למשך כל חייו. הדרמיס מורכב משתי שכבות, השכבה העליונה של הדרמיס היא השכבה הפטמתית והשכבה התחתונה היא השכבה הרשתית:
- השכבה הפטמתית: שכבה זו חודרת לתוך האפידרמיס, ומכך נוצרים רכסים שניתן לראותם על העור. הפטמות עשירות בנימי דם ומזינות את האפידרמיס.
- השכבה הרשתית: שכבה זו בנויה מרקמת חיבור ובה כל מיני תאים, בהם פיברוציטים ותאי פיטום. בשכבה זו מצויים שורשי השיער, בלוטות החלב, שרירי העור ורשת כלי דם מסועפת.

תת-העור (היפודרמיס)

השכבה התת-עורית (היפודרמיס, 4 באיור משמאל) עשויה רקמת חיבור רופפת ורקמת שומן. היא מחברת את העור עם הרקמות שמתחתיו. ההיפודרמיס הוא העבה ביותר מבין שלושת שכבות העור האחרות. הוא מצויד בכלי דם רבים ושרוי במגע ישיר עם השרירים ועם רקמות אחרות שמתחתיו.

ראו גם

- מחלת עור קטגוריה:אנטומיה קטגוריה:היסטולוגיה ja:皮膚 simple:Skin

עצם

סחוס

סחוס הוא חומר גמיש ורך הנמצא בין העצמות ונותן לעצמות גמישות. קטגוריה:היסטולוגיה

שן

שן היא איבר בפה, המשמש ללעיסה, חיתוך ועיבוד ראשוני של המזון. השיניים מוחזקות בפה על-ידי החניכיים.

מבנה השן

חניכיים

חלקי השן העיקריים

כל שן מורכבת מהחלקים הבאים:
- הכותרת - היא חלק השן הנראה לעין.
- השורש - הוא חלק הסמוי מן העין ונמצא בתוך הלסת.

חלקי השן המשניים

השורש והכותרת מורכבים מהחלקים הבאים:
- מוך השן - הוא החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ומערכת עצבים. מערכת העצבים היא זו שמספקת לשן הזנה, והיא גם אחראית לתחושה מן השן. במקרים מסוימים, לאחר הסרת מוך השן בטיפול שורש, השן לא מקבלת אספקת דם ולא חשה בכאב.
- דנטין - הוא חלק העשוי מרקמה קשיחה העוטפת את מוך השן.
- שכבת צמנטום - היא שכבה דקה העוטפת את הדנטין באזור השורש.
- אמייל - הוא החומר ממנו עשויה השכבה שעבה יותר מהצמנטום ועוטפת את הכותרת. אמייל השן המצפה את הכותרת הוא החומר הקשיח ביותר בגוף האדם.
- Periodontal Ligament - סיבים אלו מחברים את השן אל עצם הלסת.

סוגי השיניים

משנן מתחלף (חלבי) - השיניים הנשירות

אצל ילדים, המשנן החלבי מורכב מ-20 שיניים. השן החותכת הראשונה בוקעת בדר"כ כשהתינוק בן 6-10 חודשים, כאשר בדר"כ החותכות התחתונות הן הראשונות לבקוע, אח"כ החותכות העליונות, כאשר בקיעת כל השיניים הנשירות צפויה להסתיים עד גיל 4 שנים. לאחר שכל השיניים הנשירות צמחו, בכל רבע של הפה צריכים להיות: 2 שיניים חותכות, ניב אחד ו- 2 טוחנות. בשיניים הטוחנות החלביות החריצים והחרירים באזור שטחי הלעיסה עמוקים מאוד, ובשילוב עם העובדה שילדים לא מצחצחים היטב שיניים, הרי ששיניים אלו פגיעות במיוחד לעששת (חורים).

משנן קבוע - השיניים הקבועות

המשנן הקבוע מתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, וממשיך לגדול בתוך הלסתות במשך כל הזמן שהשיניים הנשירות נמצאות בפה. השן הקבועה הראשונה שבוקעת בפה היא הטוחנת הראשונה (שן מספר 6), היא צפויה לבקוע כבר בגיל 6. השן האחרונה שצפויה לבקוע היא הטוחנת השלישית, היא מופיעה עם תום גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 20, וקרויה "שן הבינה". במשנן הקבוע, לאחר שכל השיניים הקבועות צמחו, בכל רבע של הפה צריכים להיות: 2 שיניים חותכות, ניב אחד, 2 מלתעות ו- 3 טוחנות. קטגוריה:רפואת שיניים קטגוריה:אנטומיה קטגוריה:מערכת העיכול ja:歯 ko:이 (몸) simple:Tooth zh-min-nan:Chhùi-khí

מלח (מקצוע)

ספן או מלח הוא עובד זוטר על אניה. תפקידיו של הספן והמרחק המעמדי בינו לבין מפקד האניה, רב החובל, הלכו והתקרבו לאורך ההיסטוריה, ככל שהעבודה הגופנית הדרושה מן הספנים הפכה מתוחכמת יותר. בספינות משוטים היו הספנים החותרים בדרך כלל עבדים או שבויי מלחמה שהפכו לעבדים לצורך החתירה. בספינת מפרש היו המלחים אנשים פשוטים וגסים בדרך כלל, בעוד הקצינים ואף הצוערים (שהיו יכולים להיות נערים צעירים, אך בכל זאת דרגתם היתה גבוהה משל המלחים) היו בני טובים - ממעמד האצולה. ספנים בתקופה זו היו עשויים להישכר באנגליה למשל לשירות מחייב תמורת מטבע, גם אם מתן המטבע התבצע שלא ביודעין. זו אחת הסיבות למנהג הרמת הכוס טרם השתייה ממנה - פן השמיט מישהו מטבע לכוס, והשותה ימצא עצמו למחרת על גבי ספינה בלב ים. כיום מובדל מעמד המלחים ממעמד החובלים (קציני הים) על הספינה במעבר קורס קצינים, ולא במוצא. ברוב המקומות עדיין כפוף כל מלח, ללא תלות בוותק ובניסיון, לכל קצין ים. עם זאת, ב"מכונה" (חדר המכונות) של צוללת, השולט הוא ה"צ'יף" - מלח שאינו קצין. חובל שמגיע למכונה של צוללת ילמד את רזי המקצוע הספציפי בטרם יקבל סמכות פיקוד שם. קטגוריה: מקצועות קטגוריה:ימאות

ירקות

ירקות הינו מונח מתחום הכנת המזון והתזונה המתאר חלקים אכילים מצמחים. חלקים אלה מתארים בדרך כלל פירות (לדוגמא: פלפל, עגבניה, מלפפון), פרחים (לדוגמא: כרובית, ברוקולי), עלים (לדוגמא: כרוב), גבעולים (לדוגמא: אספרגוס) ושורשים, בצלים ופקעות אכילים (כגון: גזר, תפוח אדמה, שום).

ראו גם

- פירות
- קטגוריה:מזון ja:野菜 ms:Sayur simple:Vegetable

ים

ים הוא גוף גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. המונח משמש גם לאגמים גדולים ומלוחים, כמו הים הכספי או ים המלח. לעיתים מבלבלים בין ים לבין אוקיינוס, או משתמשים בביטוי ים לתיאור האוקיינוס - למשל, באוקיינוס נמצאים מי ים וחיות ים. ים המלח]]

ראו גם

- רשימה של ימים
- חוף ים
- ספינה
- מצר
- מפרץ
- מלח ים
- גלי ים
- מכונת רחצה
- ja:海 ko:바다 ms:Laut simple:Sea zh-min-nan:Hái

קטגוריה:מחלות

מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש. מחלות שאין להן ערך בוויקיפדיה:

Template:Hbrmemd

מּמּmemd

thrifty car rental Pozycjonowanie cukrzyca wagi elektroniczne prace magisterskie

:: RELATED NEWS ::

Velankanni
Vailankanni, also known as Velankanni, is a small town located on the shores of the Bay of Bengal 350 km south of Chennai (Madras) and 12 km south of Nagapattinam on the Coromandel Coast, in Tamil Nadu, Texas & Pacific Depot or T&P Depot is the only surviving structure of the T&P shops complex in Marshall, Texas, which originally consisted of fifty-seven buildings spanning sixty-six acres. The Depot, located in the Ginocchio National Historic District, was built in 1912 to house the local railroad station and the headquarters of Freemasons (a fraternity which welcomes initiates of every faith) to address God. Freemasonry uses metaphors relating to building and construction, as it claims to derive its th

IDEF0
The family of ICAM Definition Languages, short IDEF, were initiated in the 1970s and finished being developed in the 1980s. These "definition languages" have become standard modelling techniques. They cover a range of uses from function modelling to information, simulation, object-oriented analysis and design and knowledge acquisition. Specifically, IDEF0 is a functional modelling language building on SADT, and IDEF1X addresses information models. IDEF1X was c

Ole Krag
Ole Herman Johannes Krag (1837 – 1916) was a Norwegian gun designer. He designed a wide range of firearms during his lifetime, but only two – the Krag-Petersson and the Krag-Jørgensen – were adopted by any armed forces. Less than 1,000 Krag-Petterson rifles were made

Chennai Port
Chennai Port, more than a century old artificial port, and located in Chennai, South India, is one of the major ports on the Coromandel coast of India. Chennai Port handles a number of cargo including iron ore, coal, granites, ferti