:: wikimiki.org ::

צרפתית

צרפתית

צרפתית (le français, la langue française) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר, שמתוכן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מין הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחי העבר של האימפריה הרומית. בזמן ימי הביניים המאוחרים עם עלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פאריס, הפך ניב פאריס לצרפתית התקנית. עם הקולוניאליזם בצרפת, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים וכיום משמשת הצרפתית כשפת אם בפי שבעים ושבע מיליון איש (המכונים פרנקופונים). זאת ועוד השפה הצרפתית היא אחת השפות המועדפות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם והיא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדימניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר הבינלאומי).

הגיית וכתיבת השפה הצרפתית

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסא של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית.

עיצורים

העיצורים הצרפתים הם פשוטים יחסית.
Cc - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
Çç - נהגה כהגיית סמ"ך בלבד.
Qq - נהגה ככ"ף דגושה בלבד.
CHch - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
Gg - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
GUgu - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בלבד.
Jj - נהגה כ-ז' בלבד.
GNgn - נהגה כנו"ן מרוככת.
Hh - אינו נהגה.
Rr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
RRrr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
Ss - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך.
Xx - נהגה כ-קס, גס, גז, בעיקר גז.

- האותיות Yy, Kk, Ww משמשות מלים שאולות בלבד.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הינו מורכב יחסית.

תנועות רגילות

Aa - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ee - בהברה פתוחה נהגית כצרה, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע.
Oo - בהברה פתוחה נהגית כהגיית חולם, בהברה סגורה נהגית פתוחה יותר.
Ii - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Uu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קובוץ וחיריק, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
EUeu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצרה כהגיית הצירוף האנגלי IR שבמלים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
AIai/Èè/EIei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
AUau/EAUeau/Ôô - נהגים כהגיית o בהברה סגורה, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
Îî - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OUou - נהגה כהגיית קובוץ.
Éé - נהגה כהגיית e בהברה פתוחה גם כאשר מופיע בהברה סגורה, בסוף מילה מסמן שהתנועה נהגית.
OIoi - נהגה ווא.

תנועות מאונפפות

אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.

קישור מלים

בצרפתית בדרך כלל העיצור האחרון במילה הרשומה אינו נהגה, אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כמילה אחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים: # לאחר תוויות ידוע. # לפני או אחרי כינוי גוף. # לאחר שם תואר קודם. # לאחר מילות יחס בנות הברה אחת. # לאחר תארי הפועל בני הברה אחת. # לאחר est.
- זה אף פעם לא קורה לאחר המילה et.

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 4 זמנים פשוטים ו-4 זמני פרפקט. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ~ir
- צורת העבר הפשוט נדירה יחסית בדיבור, ובדיבור ישנה העדפה ברורה לפרפקט ההווה(passé composé) לביטוי העבר.
- צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב בעיקרון ישנה העדפה בשימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני העבר הפשוט או פרפקט ההווה לציון איזושהי פעולה בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
- צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית יש לשים ne לפני הפועל המוטה או n' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה ו-pas לאחריו. ישנן עוד צורות שלילה בהן מוחלפת המילה pas במלים אחרות. ne...plus - לא עוד
ne...jamais - מעולם לא
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד
ne...que - לא רק
ne...personne - אף לא
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle - לא חלק

- על מנת לענות בחיוב על שאלה שלילית יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה, או m', t', s', nous, vous, s' כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני

הבינוני של ההווה

צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מילת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant)

הבינוני של העבר

צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את קול הסביל ואת זמני הפרפקט. הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה: # פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני. # פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.
- יוצאי דופן: להיות être) - été) שייכות (avoir) - eu

זמני הפרפקט

צורות הפרפקט מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר avoir בזמנים השונים.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
- הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.
- רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

נטיות שמות עצם

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו שם העצם ולכמותו.

מגדר בשמות התואר

# מתווספת E~ # אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף. # סיומת X~ הופכת לסיומת se~ # סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille # סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne. # כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète. # כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère. # סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי. # סיומת c משתנה ל-che. # כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue. # כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

# נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף. # זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן: ## סיומת al ביחיד הופכת לסיומת eux ברבים. ## לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים. קטגוריה:שפות רומאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:צרפת קטגוריה:בלגיה קטגוריה:קנדה als:Französische Sprache ja:フランス語 ko:프랑스어 simple:French language th:ภาษาฝรั่งเศส zh-min-nan:Hoat-gí

שפות רומאניות

השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית שלא נחשבת כשפה רומאנית. השפות הרומאניות המדוברות ביותר הן ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, איטלקית ורומנית. השפות הרומאניות מדוברות סביב העולם כולו על ידי 670 מליון בני אדם בעיקר באירופה ובחצי הכדור המערבי. השפות נקראות "שפות רומאניות" מכיוון שהן התפתחו מהלטינית שהייתה שפת האימפריה הרומית, אך לא מהלטינית הקלאסית, אלא מהלטינית המדוברת המכונה "לטינית וולגארית" שדוברה בפי החיילים הרומאים שעל ידם היא התפשטה בפרובינקיות הרומיות. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית קבוצות שונות ברחבי הפרובינציות המערביות נותרו בבידוד מהאחרות וכך, מהלטינית הוולגארית התפתחו השפות הרומאניות בהן ניתן להבחין כיום. רוב ההבדלים בין השפות הרומאניות השונות הם הבדלים פונטיים ופחות הבדלים מבניים ולקסיקליים מכיוון שמוצאם משפת אם אחת והם חולקים אוצר מילים משותף ודקדוק דומה. משלושת המגדרים (זכר, נקבה, נייטרלי) שהיו קיימים בשפה הלטינית, נותרו בשפות הרומאניות רק שני מגדרים, זכר ונקבה, ובמקום שש יחסות שונות שהיו בשפה הלטינית ברוב השפות הרומאניות יש רק יחסה אחת, כך שהיחס בין המלים נקבע בעיקר ממיקומם במשפט.

חלוקת השפות הרומאניות לתת משפחות

נוהגים לחלק את השפות הרומאניות לשלוש קבוצות עיקריות - מערביות, מזרחיות ודרומית.
קבוצת השפות הרומניות המערביות מחולקת בתוכה לשתי קבוצות: גאלו-רומאניות ואיברו-רומאניות.
מבחינה דקדוקית השפות הרומאניות נחשבות פשוטות יותר מהלטינית ממנה הן התפתחו.

שפות רומאניות מערביות

ספרדית

ספרדית (או קסטליאנו) הינה שפה רומאנו איברית מתוך קבוצת השפות הרומאניות(השפות שהתפתחו מהלטינית) במשפחת השפות ההודו אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וקטלאנית, בנוסף לזאת הספרדית היא גם השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם 417,000,000 איש דוברי ספרדית ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השניה בתפוצתה בעולם לאחר המנדרינית. הספרדית משמשת כשפת אם בפי 332,000,000 דוברים ובפי השאר כשפה שנייה. הספרדית מדוברת בפי 40 מליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת ב-43 מדינות נוספות בחמש יבשות והיא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות. המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה האחת עשרה לספירה. אוצר המלים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מלים לטיני אך גם אוצר מלים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות העבר של האימפריה הרומית בימי הביניים המוקדמים בהשפעת הבסקית והערבית והתפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית. מאוחר יותר התפתחו הבדלים בהגייה בין הספרדית האירופאית לספרדית הדרום-אמריקאית.

שמות השפה

שני השמות העיקריים של השפה הספרדית הם español ו-castellano. השם español (אספניול) הוא בעל מקורות שמיים, חצי האי האיברי נקרא בפי הפיניקים "אי שפנים", וממנו נובע השם היספניה שניתן לחצי האי האיברי ע"י הרומאים. המונח הספציפי español בצורתו הסופית לקוח כנראה מאוקסיטנית. השם castellano (קסטֶיָאנוֹ) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא ארץ הטירות שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי האיברי. לרוב השימוש במונח español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח castellano הוא בהשוואה ל:קטלנית, גליסיאנית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות. בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוואדור וונצואלה יש עדיפות לשם castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח español נפוץ בתקשורת והמונח castellano הוא שם המקצוע בביה"ס.
- שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודי בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים.

הגיית וכתיבת השפה הספרדית

- אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקום הטעם חורג מהחוקים הרגילים של השפה.
- בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך, ¿, בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך, ¡, בראש משפטי קריאה.

הדקדוק הספרדי

מערכת הפועל הספרדי

הפעלים הרגילים בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar, ב-er וב-ir.
- העבר הפרטוריטי מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהעבר הפשוט מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא התממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

הבינוני

בינוני ההווה

צורת בינוני ההווה הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים והוא עשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar. בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה: # עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando. # עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo. # עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.

בינוני העבר

צורת בינוני העבר הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיית התארים, אך הוא עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber בינוני העבר נוצר בדרך הבאה: # עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado. # עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido. # עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido. # עבור פעלים אשר בסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

זמני הפרפקט

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.
- פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
- פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
- פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
- פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא התרחש והוא בטל.

הזמנים המתמשכים

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים מימד מתמשך.
- הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או אם הם קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.
- הפועל Ser משמש גם להביע שייכות של הנושא אל דבר כלשהו, להביע מקור הנושא מעצם כלשהו, להביע את הרכבו של חומר מסויים ממשהו אחר, להביע זמן, תאריך או יום בשבוע.

נטיות שמות העצם

שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, או נקבה או זכר, בדרך כלל שם עצם המסתיים בצליל O הוא זכר ושם עצם המסתיים בצליל A הוא נקבה, גם הסיומות ión ו-tad אופייניות לשמות עצם בנקבה. בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנה בין זכר לנקבה והיא נוצרת בדרכים הבאות: # שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים. # שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces. שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסויים או באופן בלתי מסויים.
- לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסויים עם מילת היחס לכדי al.
- לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסויים עם מילת היחס לכדי del.
- קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסויים ולא בלתי מסויים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.

נטיות התארים

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות עצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, להוציא את התארים הלא מיודעים (לדוגמא:הרבה, כמה, כל... וכדומה) המופיעים לפני שם העצם.

מגדר התארים

# תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a. # תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה. # תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה. # תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

כמות התארים

# שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים. # שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces. קטגוריה:שפות רומאניות קטגוריה:שפות קטגוריה:שפות איברו-רומאניות קטגוריה:שפות ספרד קטגוריה:ספרד ja:スペイン語 simple:Spanish th:ภาษาสเปน

פורטוגזית

פורטוגזית (או פורטוגלית) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורוטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מליון בני אדם ברחבי העולם ורק המנדרינית, הספרדית והאנגלית נפוצות יותר ממנה. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מלים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מלים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית מורפולוגית ותחבירית מהווה דוגמא לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגארית כאשר אף כיום 90% מאוצר המלים הפורטוגזי נובע ממנה. במאה ה-16 עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה אז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסויימים בהגייה, באוצר המלים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית האמריקאית, עקב הריחוק הגאוגרפי דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולאריים. בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגלים וילידים.

הגיית וכתיבת השפה הפורטוגזית

קישורים חיצוניים

קטגוריה:שפות איברו-רומאניות קטגוריה:שפות רומאניות category:שפות קטגוריה:פורטוגל קטגוריה:ברזיל ja:ポルトガル語 ko:포르투갈어 simple:Portuguese language th:ภาษาโปรตุเกส zh-min-nan:Portugal-gú

האימפריה הרומית

הקיסרות הרומית היא שמה של תקופה בהיסטוריה של איטליה בה נשלטה רומא וכול השטחים שסופחו לה, על ידי שלטון יחיד קיסרי. התקופה מכונה גם תקופת האימפריה הרומית, למרות שכמדינה, רומא חלשה על שטחים נרחבים והתקיימה כאימפריה עוד בתקופת הרפובליקה הרומית, המונח אימפריה מתייחס לשינוי צורת השלטון של המדינה ולא לאופייה המדיני. תחילת תקופת הקיסרות הרומית, נתון במחלוקת, שני התאריכים המקובלים ביותר הם שנת 44 לפנה"ס, שנת מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור מתמיד והתאריך המקובל יותר על החוקרים, שנת 27 לפנה"ס, השנה בה נוסד באופן רשמי משטר הפרינקפס של אוגוסטוס. בשיא כוחה של הקיסרות הרומית היא היוותה מעצמה שכללה בתוכה את כל אגן הים התיכון והיא הייתה אחת מהאימפריות הגדולות והמשפיעות ביותר בעת העתיקה תאריך קצה של הקיסרות הוא נושא לויכוח רב שנים. מספר התיאוריות לתאריך המדויק של קץ הקיסרות הם רבות ושונות כמו מספר התיאוריות המנסות להסביר למה הקיסרות הרומית הגיעה לקיצה. בין התאריכים המוצעים ניתן למנות את: שנת 284, תאריך יסוד הטטררכיה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס, שנת 325, השנה בה התכנסה ועדת הכנסייה הנוצרית בניקיאה, שנת 476, שנת הדחתו של הקיסר רומולוס אוגוסטולוס על ידי אודואקר וסופה של הקיסרות הרומית המערבית, שנת 800, שנת הכתרת קרל הגדול לקיסר, שנת 1453, התאריך בו נפלה ביזנטיון לידי האימפריה העות'מאנית ואפילו 1806, התאריך בו פורקה רשמית הקיסרות הרומית הקדושה. תיאוריות נוספות טוענות שאין בכלל תאריך מסוים שבו הסתיימה תקופת הקיסרות ולאורך סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים המוקדמים, חל תהליך הדרגתי של יצירת מערכות פוליטיות ומדיניות חדשות מתוך מכלול האימפריה הישנה, שהיטשטשה לה. הקיסרות הרומית הקדושה לצורך נוחות, הערך מתייחס עד לשנת 395, מותו של הקיסר תיאודוסיוס הראשון ופיצולה הסופי של האימפריה הרומית לשני גופים מדיניים שונים, האימפריה הרומית המערבית והאימפריה הרומית המזרחית, הידועה יותר כאימפריה הביזנטית.

ראו גם

- שלהי העת העתיקה קטגוריה:איטליה: היסטוריה קטגוריה:העת העתיקה קטגוריה:רומא העתיקה
- קטגוריה:אימפריות ja:ローマ帝国 simple:Roman Empire

פאריס

פריז היא בירתה של צרפת, בירת מחוז איל דה פרנס. בשנת 1999 התגוררו בעיר פריז כ־2,130,000 תושבים, ובאזור המטרופולין של פריז (פריז רבתי) התגוררו 11,174,743 תושבים. העיר פריז היא השנייה בגודלה באירופה (אחרי לונדון), וה- 20 בגודלה בעולם. פריז היא העיר דוברת הצרפתית הגדולה בעולם, ומהווה מרכז הכלכלה והפיננסים של צרפת, ומרכז הכלכלה והפיננסים השני בגודלו באירופה (אחרי לונדון). פריז ידועה גם בכינוי "עיר האורות" (la Ville Lumière) ומשמשת כיעד תיירות ראשי מזה מאות שנים. בעיר ממוקמים ארגון אונסקו וארגון OECD.

גאוגרפיה

פריז שוכנת בצפון מערב צרפת, לשתי גדותיו של נהר הסן, כ-375 ק"מ משפכו של תעלת לה מנש. העיר התפתחה במשך מאות שנים, ובעיקר במאה ה-19, במרכז מישורי, אגן פריז. השטח המיוער של פריז משתרע על פני רמה שלישונית, המגיעה לשיאה בגבעות הנמשכות מצפון מערב לדרום מזרח, ומתנשאות לגובה של 200 מטרים. בתחום העיר מצויות כמה גבעות, אשר הגבוהה מביניהם היא גבעת מונמארטר (168 מטרים). מיקומה של פריז הינו 48°52′ צפון, 2°19′59″ מזרח.

שטח

שטחה של פריז הוא 105.397 קמ"ר. כאשר אין כוללים את יער בולון ויער ונסן, שטח העיר הינו 86.928 קמ"ר. פריז הינה העיר ה-113 בגודלה בצרפת, מבחינת שטח, מבין 36,782 ערים, דבר המסביר את צפיפות האוכלוסין בה (ראו בהמשך). לשם השוואה, שטחה של ניו יורק הינו 786 קמ"ר ושטחה של לונדון רבתי הינו 1,572 קמ"ר.

צפיפות האוכלוסין

צפיפות האוכלוסין לפי סקר שנערך בשנת 1999, צפיפות האוכלוסין בעיר פריז היא 20,164 תושבים לקמ"ר. כאשר אין מחשבים בשטח העיר את הפארקים יער בולון ויער ונסן צפיפות האוכלוסין בפועל הינה 24,448 תושבים לקמ"ר. לשם השוואה, צפיפות האוכלוסין במנהטן הינה 25,846 תושבים לקמ"ר (לפי סקר משנת 2000). פריז הינה אחת הצפופות בערי אירופה ואמריקה, וצפיפותה דומה יותר לזו של ערי המזרח הרחוק. הרובע הצפוף בפריז הינו הרובע ה-11 שצפיפות האוכלוסין בו (נכון לשנת 1999) היא 40,672 נפשות לקמ"ר, ובשכונות מסויימות ברובע זה הצפיפות מגיעה ל-100,000 נפשות לקמ"ר.

גובה מעל פני הים

גובהה של פריז משתנה. בעיר מספר גבעות:
- מונמארט - 130 מטרים מעל פני הים.
- בלוויל - 115 מטרים מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בפריז היא יער מונטמורנסי - שגובהה 195 מטרים מעל פני הים.

אקלים

הטמפרטורה הנמוכה ביותר נמדדה בפריז ב-10 בדצמבר 1879 - 23.9° צלסיוס. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנימדדה היתה 40.4° ב- 28 ביולי, 1947.

מקור השם

מקור שמה של העיר הוא שמו של השבט הגאלי - הפאריסיס שגרו באזור בזמן הכיבוש הרומאי.

תולדות העיר

פריז בעת העתיקה וימי הביניים המוקדמים

פריז נוסדה על-ידי שבט גלי-גרמני בשם פריזי המאה השלישית לפני הספירה. שמה הראשון היה לוטטיה (Lutetia) והיא שכנה על אי באמצע הנהר. פריז היתה כפר דייגים אך שכנה על צומת דרכים חשובה בגליה. העיר נכבשה על-ידי יוליוס קיסר בשנת 52 לפנה"ס ושימשה מרכז פרובינציאלי עד המאה השלישית. בתקופה הרומאית אוכלוסיית העיר מנתה 8,000 תושבים והיא התפתחה אל הגדה השמאלית של הנהר ונבנתה מאבן שמקורה במחצבות גיר סמוכות. במאה השלישית העיר נפלה קרבן לפשיטות גרמניות ולהתערערות השלטון הרומאי. העיר פריז נסוגה חזרה אל האי ("אי העיר" Ile de la Cite). בתקופה זו העיר נוצרה על-ידי הבישוף סנט דניס וקיבלה את השם פריז. במאה החמישית סבלה גליה מפלישות, ובמיוחד זו של אטילה ההוני, שהרס את הארץ אך לא כבש את אגן פריז (שהיה מדינה גאלית-רומאית עצמאית). לפי האגדה, פריז ניצלה בזכות רועת כבשים בשם ז'נבייב, שהפכה לקדושה המגינה של העיר. למרות שניצלה מידי ההונים, העיר נפלה קרבן לפלישה הפרנקית. היא היתה לבירת הממלכה המרובינגית של כלוביס הראשון, ויורשיו בנו בעיר מספר כנסיות ובזיליקות (למשל, כנסיית ז'נבייב הקדושה). בתקופתם העיר התפשטה אל שתי גדות הנהר. במאה השביעית ירשו הקרולינגים את המרובינגים. קרל הגדול יסד שתי בירות, אחת ברומא והשניה על גדת הריין. משאיבדה את חשיבותה הפוליטית, פריז שקעה והותקפה פעמים מספר על-ידי הוויקינגים. הגדה השמאלית והפרברים נהרסו ולמשך מאה שנה העיר שבה אל תחומי האי. פוליטית]]

פריז - בירת צרפת

בשנת 987 לספירה, יו קאפט שהיה רוזן פריז, הפך למלך צרפת. יורשיו, הקאפטנים, ביססו את פריז כעיר בירה. בנוסף להתחזקותה כמרכז שלטוני, הפכה העיר למרכז סחר שבו הוחלפו בדים מהצפון בדגים וחיטה מהדרום. בשנת 1163 החלה בניית קתדרלת נוטרדאם. מפעל גדול זה הושלם רק ב-1330. הבניה האינטנסיבית, הביצורים והגשרים של האי עמדו בניגוד לגדה השמאלית שעמדה בשממונה והפכה לשטח חקלאי פתוח. ב-1180 החלה בניית הלובר, שיועד להיות מבצר. חשיבותה של הגדה השמאלית עלתה כשהוקמו בה בתי ספר, במיוחד ברובע הלטיני. במאה ה-12 הוקמה בו אוניברסיטת פריז ובשנת 1257 הוקם הסורבון, שאחד מאנשים הרוח הראשונים שפעלו בו היה תומס אקווינס. במאה ה-15 העביר לואי ה-14 את מרכז השלטון מפריז לורסאי הסמוכה, שם בנה לעצמו ארמון מפואר. המהפכה הצרפתית החלה בכיבושה של הבסטיליה על ידי המון זועם ב-14 ביולי, 1789. בשנת 1870 במהלך המלחמה הצרפתית - פרוסית צרו הגרמנים על פריז, שנכנעה בשנת 1871 לאחר שנה של רעב כבד. בשנת 1889 נבנה מגדל אייפל במהלך תקופה בה פרחה פריז כלכלית ותרבותית. תקופה זו נקראה "לה בל אפוק" ("La Belle Époque") - התקופה היפה. בשנת 1900 נערכו בפריז המשחקים האולימפיים.

אתרים

המשחקים האולימפיים] המשחקים האולימפיים]] המשחקים האולימפיים במתנה מאת צרפת. פסל זה שניתן לעיר פריז בשנת 1885, פונה מערבה לכיוון הפסל שנמצא בעיר ניו יורק]]

בניינים בעלי חשיבות

- מגדל אייפל
- שער הניצחון
- לז אינווליד - בו ממוקם קברו של נפוליון
- האופרה גרנייה
- אופרה בסטיליה
- קתדרלת נוטרדאם בקצה האיל דה לה סיטה
- הסורבון - אוניברסיטת פריז
- הפנתאון
- כנסיית סנט שאפל
- כנסיית מדלן
- אוטל דה ויל - בית העיריה של פריז

מוזיאונים

- מוזיאון הלובר - אחד מגדולי המוזיאונים בעולם. מוצגות בו המונה ליזה, ונוס ממילו. מוזיאונים נוספים:
- מוזיאון ד'אורסי
- מוזיאון הביוב של פריז
- מרכז ז'ורז' פומפידו
- מוזיאון מונמארט
- מוזיאון מונפרנאס
- מוזיאון פיקאסו
- מוזיאון קלוני
- מוזיאון רודן

רחובות ואתרים בפריז

- מונמארט - שכונה בצפון פריז בה נמצאת כנסיית סקרה קור.
- שאנז אליזה - שדרות האליזה
- רחוב ריבולי
- כיכר הקונקורד
- כיכר הבסטיליה
- מונפרנאס - רובע האוניברסיטה, על הגדה השמאלית.
- לה האל
- לה מארה
- תעלת סן מרטן ראו גם: רשימת הגנים והפארקים של פריז.

בתי קברות

- פר לשז
- בית הקברות של מונמארט
- בית הקברות של מונפרנאס
- הקטקומבות של פריז

חנויות ידועות ובתי מלון ידועים

- פושון
- גלרי לפייט
- מלון ז'ורז' החמישי
- מלון ריץ פריז

חיי לילה

- הלידו
- מולן רוז'
- בודה באר

ראו גם

- חוזים והסכמים שנחתמו בפריז

קישורים חיצוניים

- [http://www.haolam.co.il/dest/dest.asp?dest=par&par=History_NTX פאריס - היסטוריה], באתר הבית של מדריכי שטיינהארט קציר.
- [http://www.haolam.co.il/dest/dest.asp?dest=par&par=Attract_NTX פאריס - אתרים], באתר הבית של מדריכי שטיינהארט קציר. קטגוריה:ערים קטגוריה:ערי בירה
- קטגוריה:צרפת: ערים קטגוריה:אתרי מורשת עולמית als:Paris (Stadt) ko:파리 시 ja:パリ simple:Paris th:ปารีส

צרפת

צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française). צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.

היסטוריה

צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור. בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון. התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן. ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו. במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת. פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים. כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת. 1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940. הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית. עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו. לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.

פוליטיקה

צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.

כלכלה

בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד). העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי). צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו. עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו. חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת. ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.

גאוגרפיה

רוקחות רוקחות

דמוגרפיה

התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי). בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים. חמשת הכרכים הגדולים הם: # פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה) # ליון - 1.4 מיליון # מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון # ליל - 1.1 מיליון # טולוז - 0.9 מיליון האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת. בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.

תיירות

את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים. האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל. צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).

קישורים חיצוניים

- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Frankreich fiu-vro:Prantsusmaa ja:フランス ko:프랑스 ms:Perancis simple:France th:ประเทศฝรั่งเศส zh-min-nan:Hoat-kok

שפה

שפה היא אמצעי תקשורת בין בעלי חיים ממשפחת העופות והיונקים המורכב ברוב המקרים מקולות וצלילים למיניהם ובמקרים אחרים תנועות גוף בולטות. השפה המורכבת ביותר היא השפה האנושית מפני שהיא היחידה המכילה אוצר מילים רחב שמתחבר עם כללי תחביר ודקדוק ויוצר משפטים ובכך היא נבדלת משפות של בעלי חיים אחרים. בשפה האנושית קיים מגוון רחב של צלילים המחולקים לעיצורים ותנועות המרכיבים באופן שרירותי מילים רבות בעלי משמעויות שונות ואין סופיות, בניגוד לשפות של בעלי חיים אחרים בהם כמות מוגבלת בעלי משמעויות שונות אך מעטות. קיימות שפות טבעיות שנתהוו במהלך האבולוציה ברציפות. אבולוציה של השפה משולבת באבולוציה של האדם ובהתפתחות התרבות, ואפשרה את שכלול התקשורת בין בני האדם, ולא פחות מכך את כישורי ההכרה והתובנה. קיימות גם שפות מתוכננות, שהומצאו באופן יזום, ושפות מלאכותיות שהאדם יצר אותם עבור צרכים שונים, למשל שפות מחשב. כלי לאיסוף וביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת הוא המילון. המדע העוסק בחקר השפות נקרא בלשנות.

השפה האנושית

השפה האנושית מובחנת מדרכי התקשורת של בעלי חיים בשלושה מאפיינים: #שרירותיות: לרוב אין קשר בין ההברות הנהגות לבין המשמעות שלהן. המילים שנבחרו לסמל אובייקטים הן שרירותיות לחלוטין. הדבר מאפשר יצירת מילים גם לאובייקטים מופשטים (כגון אהבה, מלחמה, שלום) #יצרנות: השפה היא אין סופית, ומאפשרת יצירת משמעויות אין סופיות. # סדירות: השפה משתמשת בחוקים מולדים או נלמדים, כגון חוקי תחביר ודקדוק. יצירת השפה האנושית היא היכולת של המוח לבצע את פעולת הבנייה של משמעות מסויימת בצורת עיצורים ותנועות המתחברים להברות ומילים שמרכיבים משפטים על ידי כללי תחביר ודקדוק. השפה משמשת כאמצעי תקשורת על ידי הדיבור, הקריאה והכתיבה. היכולת הדרושה לפעילות הדיבור היא: תרגום מוטורי של הברות, המילים והמשפטים שנבנו במוח לגירוי פיזיקלי שיוצר את גלי הקול, קליטה של גירוי זה מהאוויר, והמרתו חזרה למשמעות הראשונית. השפה האנושית אחראית גם על הקריאה והכתיבה, היכולת הדרושה לפעילות הכתיבה, היא: פעולת בנייה מוחית של ההברות, המילים והמשפטים בצורת סמלים או סימנים גרפיים ותרגום מוטורי שלהם לגירוי עצבי של תנועה, ולפעילות הקריאה דרושה יכולת הקליטה של הסימנים או הסמלים הגרפיים והמרתם חזרה למשמעותם הראשונית.

שפות טבעיות

לשפה טבעית ניתן למצוא סטיות אחדות:
- ניב (דיאלקט): גירסה מעט שונה של אותה שפה, בדרך כלל כתוצאה מבידוד תרבותי.
- עגה (סלנג): שימוש לא רשמי בשפה, כגון שילוב מילה משפה אחרת או שימוש במילה שלא במשמעות המקורית שלה. במקרים רבים היא נחשבת המונית.
- עגה מקצועית או ז'רגון: אוצר מילים טכני עבור תחום עיסוק מסוים. ישנן שפות טבעיות המשמשות רק לדיבור ואינן נכתבות בעוד שיש שפות שגם נכתבות וגם מדוברות. בשפת סימנים הדיבור מוחלף בתנועות של הידיים והאצבעות והיא משמשת בדרך כלל אנשים כבדי שמיעה או אילמים. מעריכים כי כיום קיימות כ-6,800 שפות ייחודיות. ואולם, גורמים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים תורמים להיעלמותן המהירה של שפות רבות, משום שחברות קטנות מתבוללות לתוך תרבויות עולמיות ובינלאומיות. תרגום משפה לשפה מאפשר תקשורת גם בין אנשים שאינם דוברים אותה שפה.

משפחות של שפות

יש קבוצות של שפות הדומות בחוקיהן, כמו למשל: עברית, ערבית וארמית. לכן נהוג לחלק אותן למשפחות ותת-משפחות. שפות במשפחה אחת התפתחו משפה עתיקה משותפת. אחת החלוקות המסורתיות היא על שם בניו של נוח: שם, חם ויפת. אחת החלוקות הנפוצות בבלשנות, היא על-פי אזורים: שפות הודו אירופיות, שפות אפרו אסיתיות, שפות קווקאזיות, שפות אוראליות, שפות סינו-טיבטיות.

השפות הנפוצות ביותר

- סינית מנדרין (1093 מליון)
- אנגלית (450 מליון)
- הינדית (367 מליון)
- ספרדית (352 מליון)
- רוסית (204 מליון)
- ערבית (202 מליון)
- בנגלית (187 מליון)
- פורטוגזית (175 מליון)
- מלאית-אינדונזית (145 מליון)
- יפנית (126 מליון)

שפות מתוכננות

- שפה לעיצוב דרכי החשיבה:
- טוקיפונית
- שפות עזר בינלאומיות:
- אספרנטו
- אינטרלינגואה
- שפות מעולם הדימיון:
- השפה של הקלינגונים - קלינגון, שמופיעה בסדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים.
- שפות הארץ התיכונה - סינדארין וקווניה, שמופיעות בספריו של ג'ון רונלד רעואל טולקין.

ראו גם

- משלב
- אמרת כנף
- רכישת שפה
- שעשועי לשון
- לשון סגי נהור
- מטבעות לשון, ניבים ופתגמים
- תרגומי התנ"ך - המציג את שלושת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית בשלל שפות.

קישורים חיצוניים

- [http://www.ethnologue.com אתר אונותולוג על שפות העולם] קטגוריה:בלשנות
- ja:言語 ko:언어 ms:Bahasa simple:Language tokipona:toki zh-cn:语言 zh-tw:語言

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 25 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (היורו) וסממני ריבונות נוספים. מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. אט אט צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית והרחיב, בהסכמת המדינות החברות, את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו. בראשיתו הוא נקרא בשם "השוק האירופי המשותף", לאחר מכן "הקהילה האירופית", ולבסוף - עם חתימת אמנת מאסטריכט ב-1992 - "האיחוד האירופי". האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, ללא צורך בהצגת תעודות מזהות, ללא תשלומי מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקות הכלכליות. אילו האיחוד האירופי היה נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי מבחינת גודל אוכלוסייתו (378,560,000 נפש), ובמקום השמיני מבחינת שטחו (3,191,100 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא האירו (מלבד בבריטניה, דנמרק ושבדיה, שעדיין שומרות על מטבעותיהן הלאומיים). יש הטוענים כי תהליך ההתקרבות וההרמוניזציה בין מדינות אירופה יוביל בעתיד ליצירת "מדינת אירופה".

המדינות החברות

- שש המדינות המייסדות (1951): איטליה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, גרמניה המערבית וצרפת.
- אירלנד, בריטניה ודנמרק הצטרפו ב-1973.
- יוון הצטרפה ב-1981.
- ספרד ופורטוגל הצטרפו ב-1986.
- גרמניה המזרחית הצטרפה ב-1990 בעקבות איחודה עם גרמניה המערבית למדינה אחת - גרמניה.
- אוסטריה, שבדיה ופינלנד הצטרפו ב-1995.
- אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה וקפריסין הצטרפו ב-1 במאי 2004. ב-2007 צפויות להצטרף בולגריה ורומניה. בשנת -2004 קיבלו קרואטיה וטורקיה מעמד של מדינות מועמדות, והן צפויות להתחיל ב-2005 את המשא-ומתן להצטרפותן לאיחוד האירופי. אולם, בעוד קרואטיה צפויה להצטרף לאיחוד ב-2007 בקירוב, טורקיה תיאלץ להמתין, כנראה, עד 2015, לאחרונה נוספו הערכות על הצטרפות אוקראינה בעקבות המהפכה הכתומה שהתרחשה ב2004 למרות ששיחות על ההצטרפות עוד לא החלו מומחים קובעים שעד שנת 2020 גם היא צפוייה להצטרף.

מבנה האיחוד

תחומי הפעולה והגדרת האיחוד

תחומי הפעולה של האיחוד האירופי כיום כוללים את כל תחומי העשייה הציבורית, מבריאות , תרבות ומדע , המשך בתחומי החקיקה והכלכלה ועד למדיניות חוץ ומדיניות הגנה משותפת, אולם , עוצמתו של האיחוד שונה באופן מובהק בין תחומי פעילותו השונים, כאשר בתחום המדיניות המונטרית , החקלאות והסחר אופיו דומה מאד למדינה אחת משותפת, בעוד שבתחום המדיני והצבאי, רבה יותר ריבונותן של המדינות החברות. עקב כך, שונה אופיו של האיחוד בהתאם לתחומי פעולתו השונים ודומה ל:
- פדרציה - בתחומי המדיניות המונטרית, חקלאות, סחר ומדינית סביבה
- קונפדרציה - בתחומי המדיניות הסוציאלית, המדיניות הכלכלית, מדיניות הגירה והגנת הצרכן.
- ארגון בינלאומי - בתחומי מדיניות חוץ והגנה. פעילות מרכזית של האיחוד היא השוק המשותף המתבטא ב מטבע אחיד ( בחלק ממדינות השוק) באיחוד מכס, בגבולות פתוחים, ובמדיניות חקלאית משותפת.

עקרונות

עם השתנות האיחוד האירופי מאיגוד כלכלי לאיחוד מדינות, השתנו גם חוקיו והמדיניות שלו. עם הזמן הוספו יותר ויותר סמכויות וכוח למוסדות האיחוד על חשבון המדינות. תהליך האיחוד נבלם על ידי מספר גורמים בינהם העובדה שאחדות ממדינות האיחוד מורכבות בתוכן מאזורים אוטונומים למחצה שלא מוותרים על הסמכויות שלהם, הבדלי אינטרסים בין המדינות ולאומנות במדינות השונות. תחת האיחוד מתקיימות מספר צורות של שיתוף פעולה:
- החלטות אוטונומיות של האיחוד: תחומים בהם המדינות העניקו לאיחוד את הסמכות העליונה בקבלת החלטות. בין תחומים אלו חוקי הגבלים עסקיים, סיוע למדינות והסרת מגבלות.
- הרמוניזציה: יצירת סט חוקים משותף באמצעות המוסדות החקיקתיים של האיחוד. חוקים אלו מאומצים על ידי המדינות המשתתפות.
- תאום ושיתוף פעולה: המדינות החברות מתכנסות לעיתים ומחליטות על שיתופי פעולה בתחומים ספציפים. לדוגמא: החלפת מידע בנושא המלחמה בטרור.

מוסדות

לאיחוד יש חמישה מוסדות עיקריים:
- הפרלמנט האירופי
- הנציבות האירופאית
- בית המשפט האירופי הגבוה לצדק
- מועצת האיחוד האירופי
- בקרה תקציבית באיחוד יש שתי ועדות מייעצות:
- מועצת האזורים: מועצה המכילה נציגים של כל האזורים שמרכיבים את מדינות האיחוד.
- הועדה הכלכלית-חברתית בנוסף יש מספר רב של גופים שנוסדו למטרות מסויימות כמו:
- הבנק האירופי המרכזי
- בנק ההשקעות האירופי
- הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה
-

צרפתית

הגיית וכתיבת השפה הצרפתית

עיצורים

תנועות

תנועות רגילות

תנועות מאונפפות

קישור מלים

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

שלילה

פעלים רפלקסיביים

הבינוני

הבינוני של ההווה

הבינוני של העבר

זמני הפרפקט

קול הסביל

נטיות שמות עצם

נטיות שמות תואר

מגדר בשמות התואר

כמות בשמות התואר

שפות רומאניות

חלוקת השפות הרומאניות לתת משפחות

שפות רומאניות מערביות

שפות גאלו-רומאניות:

שפות איברו-רומאניות:

שפות רומאניות דרומיות

שפות רומאניות מזרחיות

ספרדית

שמות השפה

הגיית וכתיבת השפה הספרדית

הדקדוק הספרדי

מערכת הפועל הספרדי

הבינוני

בינוני ההווה

בינוני העבר

זמני הפרפקט

הזמנים המתמשכים

הקול הסביל

נטיות שמות העצם

נטיות התארים

מגדר התארים

כמות התארים

פורטוגזית

הגיית וכתיבת השפה הפורטוגזית

קישורים חיצוניים

האימפריה הרומית

ראו גם

פאריס

גאוגרפיה

שטח

צפיפות האוכלוסין

גובה מעל פני הים

אקלים

מקור השם

תולדות העיר

פריז בעת העתיקה וימי הביניים המוקדמים

פריז - בירת צרפת

אתרים

בניינים בעלי חשיבות

מוזיאונים

רחובות ואתרים בפריז

בתי קברות

חנויות ידועות ובתי מלון ידועים

חיי לילה

ראו גם

קישורים חיצוניים

צרפת

היסטוריה

פוליטיקה

כלכלה

גאוגרפיה

דמוגרפיה

תיירות

קישורים חיצוניים

שפה

השפה האנושית

שפות טבעיות

משפחות של שפות

השפות הנפוצות ביותר

שפות מתוכננות