:: wikimiki.org ::

קטגוריה:ספרות

קטגוריה:ספרות

ספרות הוא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מלל מודפס. שלא כמו המוסיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.

למאמר המלא

קטגוריה:מדעי הרוח קטגוריה:תרבות ja:Category:文学 ko:분류:문학 zh-min-nan:Category:Bûn-ha̍k

ספרות

ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן. את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסויימת. לדוגמה, ספרות ילדים ונוער או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי. ספרות נכתבת בכל השפות, והיא מאפיין תרבותי שקיים ברוב העולם ומאז המצאת הכתב. התנ"ך למשל הוא יצירה ספרותית, כמו גם הברית החדשה. אדם העוסק בספרות נקרא סופר או משורר. סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורים, ואילו משורר הוא אדם העוסק בכתיבת שירה. בעברית נכתבו יצירות רבות, על ידי סופרים רבים. בישראל מאורגנים הסופרים כותבי העברית במסגרת אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל שמקום משכנה הוא בבית הסופר בת"א. השם הכולל לתאוריות השונות על אודות הספרות, אופני הפרשנות שלה ואף אופיה האונטולוגי הוא תורת הספרות.

ראו גם

- אידיליה - בלדה - שירה - חמשיר
- סופרים - משוררים - מחזאים
- סופרים עבריים
- משוררים עבריים

קישורים חיצוניים

- [http://wikisource.org/wiki/Main_Page Wikisource]
- [http://he.wikisource.org ויקיטקסט]
- [http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA סיכומים בספרות], באתר סיכומונה
- קטגוריה:ספר als:Littérature ja:文学 ko:문학 simple:Literature zh-cn:文学 zh-tw:文學

מלל

מלל היא תוכנת עיבוד תמלילים המיוצרת בישראל על-ידי חברת "רדלקס" מתל-אביב, ומיועדת למחשבי מקינטוש עם מערכת ההפעלה 10. מלל מיועדת לכותבים העוסקים במחקר, כתיבה טכנית וכתיבה יצירתית והיא היחידה התומכת באופן מלא בכתיבה בעברית למחשבי מקינטוש העכשוויים. גישתה הייחודית של "מלל" מומחשת על-ידי הצלמית שלה: מכונת כתיבה ישנה. צלמית זו מסמלת גם את השאיפה לחזור למקורות ולהפוך את מעבד התמלילים ממרובה כפתורים בנוסח מיקרוסופט וורד לתוכנה פשוטה ובסיסית יותר. במקביל, היא מסמלת את השאיפה לשוב ולבחון את הנחות היסוד ביחס לעיבוד תמלילים ולמצוא פתרון מקורי וחדש לבעיות העבודה עם "מלל". כך, לדוגמה, כוללת "מלל" חידושים בתחום הערות השוליים, בדמות אפשרות ליצור מספר רב של רצפי הערות במקביל, סוגי טאבים ייחודיים, אפשרויות מספור אוטומטי מיוחדות, אפשרות גופן משני לשילוב של מספר שפות בו זמנית, וריאציות סגנון המאפשרות הכללה של עד 8 סגנונות משנה בתוך כל סגנון תו, שילוב מובאות ביבליוגרפיות כחלק אינטגרלי מהתוכנה, סגנונות עימוד, ועוד.

האפשרויות המוצעות ב"מלל"

"מלל" מציעה מגוון תכונות מתקדמות וביניהן בולטות:
- תמיכה בסגנונות דף, פסקה ותו
- טבלאות
- הערות שוליים והערות סוף
- מספור אוטומטי
- אפשרויות טאב ייחודיות
- יצירה אוטומטית של תוכן עניינים
- תמיכה מלאה בעברית
- תמיכה מלאה בתקן Unicode
- תמיכה מלאה בערבית, פרסית וסורית (ארמית)
- שילוב אוטומטי של מובאות ביבליוגרפיות
- תמיכה בטכנולוגיית OpenType
- איות (כולל איות בעברית)
- תמיכה בייבוא ויצוא מסמכי RTF ו-וורד

קישורים

- [http://www.redlers.com/mellel.html אודות מלל]
- LISA, [http://www.lisa.org/archive_domain/newsletters/2004/4.2/redlers.html ראיון עם אורי רדלר, אחד ממייסדי רדלקס] (אנגלית) קטגוריה:מעבדי תמלילים

מוסיקה

מוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן. ההגדרה המדוייקת למוזיקה אינה פשוטה, ונתונה לויכוח, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה עם הזמן (בתקופת המוזיקה הקלאסית, מוזיקה אלקטרונית של היום לא הייתה נחשבת למוזיקה). רוב המוזיקה נכתבת ומומצאת בעזרת תווים בעלי גובה מוגדר. תוים שונים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים לחן, בעוד שתוים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים הרמוניה. תוים שלהם אין גובה מוגדר נוצרים באמצעות כלי הקשה (ישנם כלי הקשה אשר מפיקים תוים בעלי גובה, אבל מרבית כלי ההקשה אינם כאלה), כלי הקשה שלא יוצרים מלודיה מספקים מקצב. מוזיקה יכולה להיכתב ע"י מלחין, ולהתבצע ע"י אחרים. במקרים כאלה, המוזיקאי או המוזיקאים המנגנים את היצירה עוקבים אחרי ההוראות שהמלחין כתב באמצעות תוים. בסוגי מוזיקה מסויימים, המוזיקאים ממציאים את המוזיקה תוך כדי ביצועה (אילתור).

אספקטים של המוזיקה

האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה (תדר), משך, צבע או גוון ועוצמה. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם צלילים עיליים והרמוניות. תדר, כאמור הוא פשוט גובה הצליל - האם הצליל נמוך יותר או גבוה יותר (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורך הצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדם שונים, כלומר, גוון הצליל של קונטרה-בס שונה מגוון הצליל של חצוצרה. בנוסף, יש האומרים כי גם השקט הוא אספקט של מוזיקה.

סולו ואנסמבל

תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת סולו, הופעת יחיד. במוזיקה הקלאסית ההודית למשל ישנו דגש חזק מאוד על סולואים. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש על הרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו מקהלה, תזמורת סימפונית וכו'. למרות זאת, גם במוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיוון מודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד 5 מוזיקאים, בעיקר בתחום הג'אז והמוזיקה הקלה - להקת רוק, להקת בנים, להקת בנות וכו'.

תיווי

הדרך שבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בד"כ בתווים (אף על פי שלעיתים קרובות מועברת מוזיקה בעל פה (במלל), או באמצעות האוזן, כלומר, מוזיקאי משמיע מוזיקה לחברו וזה לומד אותה ללא צורך בהסברים או תווים). התווים המוכרים לכולנו הם תווים שהחלו להתפתח באירופה במאה ה-14 בערך, ואלה כוללים רישום של כל האספקטים המוזיקליים שהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעיתים מצויינים בתיווי גם דברים נוספים, כמו אווירה, או מהלך הרמוני.

הלחנה, אילתור ואינטרפרטציה אישית

ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת הלחנה, ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת אילתור. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, השונות מתרבות לתרבות. אילתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה אישית למוזיקה הכתובה, כלומר, הנגן המבצע מנסה להוסיף את "דעתו" או הרגשות שלו על המוזיקה, ומשנה את אחד או יותר מהאספקטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מעניין זה אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.

ראו גם

: ז'אנר מוזיקלי: בי-בופ - ג'אז - טראנס - מוזיקה מזרחית - מוזיקה אלקטרונית - מוזיקת עולם - מוזיקה קלאסית - מוזיקה קלה - פופ - סווינג - קלאסיקה - רוק - בלוז - היפ הופ - מוזיקה קאמרית - פאנק - מוזיקה מזרחית : כלי נגינה: גיטרה - חליל - חצוצרה - כינור - כלי הקשה - כלי מיתר - כלי נשיפה - כלי קשת - מקלדות - סקסופון - פסנתר - צ'לו - קונטרה-בס - תופים - קלרינט - כלי פריטה - לאוטה : הרכב מוזיקלי: ביג-בנד - להקת בנים - להקת בנות - להקת רוק - הרכב ג'אז - קומבו - תזמורת סימפונית - תזמורת קאמרית - תזמורת צועדת - הרכב קאמרי - תזמורת : מוזיקולוגיה: אורגנולוגיה - היסטוריה של המוזיקה - הרמוניה - מלודיה - קצב - תאוריית המוזיקה : אישים: מלחינים - מנצחים - נגנים במוזיקה הקלאסית - נגנים בג'אז - מורים למוזיקה - זמרים - זמרים עבריים - זמרי אופרה

לקריאה נוספת

- נפתלי נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי, 1996.
- ג'ון סטנלי, מוזיקה קלאסית, הוצאת שבא, 1995.
- מילטון קרוס ודוד אבן, אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי.
- סטנלי סיידי וג'ון טיירל, Grove dictionary of Music and Musicians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
- בארי קרנפלד, Grove dictionary of Jazz, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

קישורים חיצוניים

- [http://www.allmusic.com AllMusic] - מקור מידע לגבי אומנים, תקליטים ותקליטורים, סגנונות וזרמים במוזיקה.
- [http://www.mooma.com מומה] - מקור מידע עברי לגבי מוזיקאים בעיקר.
- [http://directory.google.com/Top/Arts/Music/ מוזיקה ב-Google] - עשרות אלפי קישורים לאתרים הנוגעים למוזיקה.
- [http://www.activelyrics.com Lyrics]
- [http://info.levinsky.ac.il/musicsite/ אוסף של מאמרים על מוסיקאים ויצירותיהם של] התזמורת הפילהרמונית הישראלית
- fiu-vro:Muusiga ja:音楽 ko:음악 ms:Muzik simple:Music th:ดนตรี

ציור

הציור הוא תחום באמנות בו מבוטאת היצירה באופן גרפי על גבי משטח, באמצעות שינוי צבעיו. יסודות הציור הם הקו והכתם אשר מהם הציור מרכיב את דמויותיו ואף מביע את רגשותיו ורעיונותיו. בעזרת הצורות, הצבע והקווים, הצייר יכול ליצור אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק; ואף להביע רגשות.

התפתחות הציור

הציורים הקדומים ביותר הם הציורים שהאדם הקדמון צייר על קירות המערות. הציורים הללו מעידים שהציירים הקדומים לא ידעו לצייר נפח או עומק באותה התקופה. הציורים היו חזיתיים, כלומר: נקודת המבט הייתה חזיתית. במצרים העתיקה האמנות הייתה סמלית. הדמויות אשר הופיעו בה סיפרו על אירוע מסויים. ברומא וביוון העתיקה הופיעו לראשונה ציורים תלת-ממדיים. אולם, לאחר חורבן האימפריה הרומית ועליית הנצרות מחד, וההשתלטות האסלאם בים התיכון מאידך - חזר הציור להיות דו-ממדי. בימי הביניים שלטה באירופה אמנות גותית. הציור היה סימבולי, ומטרתו הייתה לפאר את הכנסייה. נוצרה אמנות הוויטראז', וויטראז'ים רבים עטרו חלונות של כנסיות. הופיעו בהם, בדרך כלל, קדושים נוצריים. לעתים צויירו אף אנשים "פשוטים", כשהם עוסקים בפעילויות האופייניות לאותם הימים: מתפללים, עובדים את האדמה וכן הלאה. מכיוון שבאותם הימים ערך האדם היה פעוט לעומת זה של הכנסייה, לא הושקעה מחשבה רבה בדמויות ולרוב הן היו פשוטות מאוד. בתחילת תקופת הרנסאנס, סגנון הציור באירופה הפך ריאליסטי וטבעי יותר. אמנים רבים הפכו את הטבע לנושא ציוריהם ואף הירבו לפתח תיאוריות על תפקיד הטבע. בתקופת הרנסאנס, למעשה, הוחזרו כללי הפרופורציה שרווחו ביוון העתיקה, וגוף האדם שב להיות נושא מרכזי באמנות. הציירים של תקופת הרנסאנס, כמו ציירי יוון, נהגו להציג את גוף האדם כמושלם. באמנות המזרח שלטו בציור קווים ברורים. הציורים היו צבעוניים עד מאוד. הסינים ציירו נוף עוד לפני המערב, אך החלל נפרש לגובה ולא לעומק. את הציור הסיני והיפני אפיינו משיחות מכחול מועטות. בפרס, הודו וטורקיה הציור הוגבל מטעמי דת לאמנות העיטור והאיור של מבנים. בתקופת הבארוק, מטרה דומיננטית של הציור הייתה לעודד את האנשים לאמונה ולדבקות בכנסייה. ציירים רבים ציירו מאורעות מכתבי הקודש. אופי הציור בתקופה זו היה דרמטי ביותר: הציורים היו מלאי תנועה, התרחשות ורגש; היה שימוש מאסיבי בצבעים עזים ומשחקים רבים של אור וצל על מנת ליצור אשליה של עומק, וכן להבליט את הדמויות המרכזיות. במאה ה-18 סגנון זה פינה את מקומו לטובת סגנון מעודן יותר, שהציג את חיי המותרות של האצולה באירופה - זהו סגנון הרוקוקו. בתקופה זו הציורים היו בהירים ועדינים ביותר, שהציגו דמויות אלגנטיות. במאה ה-19 חלק מהאמנים הפסיקו לעבוד בסטודיו סגור והעדיפו לצייר בטבע. עניין זה ניכר בציורים אימפרסיוניסטיים. בתחילת המאה ה-20 צרפת הייתה מרכז עולם הציור. רוב שיטות הציור החדשות פותחו בה.

טכניקות ציור

- שמן - צבעי השמן עשויים מפיגמנטים טהורים המעורבבים עם שמן (שמן פשתן בד"כ).
- גואש - צבע מים אטום. רוב צבעי המים נספגים בנייר, אך צבעי הגואש מתייבשים כשכבת צבע על הנייר. צבעי הגואש הם צבעים סמיכים ועזים.
- צבעי מים - פיגמנטים הנמסים בקלות במים, ויוצרים על הנייר מראה שקוף ועדין. ניתן ליצור מרקמים ויזואליים מיוחדים ע"י מריחת שכבות רבות של צבעי מים.
- רישום - זוהי שיטת ציור אשר התפתחה משיטות ששימשו לציור סקיצות, כהכנה לציור בצבע. רישומים נרשמים בעיקר בעפרונות או בדיו.
- פרסקו - ערבוב פיגמנטים במים בלבד. התערובת נמרחת על טיח לח אשר נמרח על הקיר באותו יום. הצבע הופך לחלק מן הקיר ולא ניתן למחקו.
- שעווה - ציור בשעווה הנו טכניקה עתיקה. הצבעים עורבבו בשעווה מותכת. השעווה הצבועה שימשה כצבע שנמרח על האבן או הטיח.
- אקוורל -
- איור ממוחשב - נעשה באמצעות מחשב או מעובד בעזרתו. מחליף במקרים רבים את שימושי האיור המסורתי, בעיקר באינטרנט, בעיתונים ובמגזינים, בטלוויזיה, על אריזות מוצרי צריכה ועוד.
- טמפרה - תערובת של פיגמנט עם חלמון ביצה מהול במים.
- אקריליק - ציור בצבע אטום שמורכב מפיגמנט המושקע בפולימר אקרילי. צבעי אקריליק משמשים חלופה לצבעי השמן, מפני שהם מתייבשים מהר מאוד - לעתים אף תוך שעה אחת. צבעי האקריליק מתייבשים כשם שהונחו על הבד, לכן הם יכולים ליצור מרקמים ובליטות המעניקים נדבך חדש ותלת ממדי לציור.
- פסטל - פיגמנטים טהורים שנטחנו למשחה ונדחסו לגושים, אשר מציירים ישירות באמצעותם; או מערבבים אותם עם חומרים שונים כמו צבעי מים או גואש.
- דיו - נוזל המכיל מספר פיגמנטים היוצרים צבע אחיד. משתמשים בדיו בעיקר ליצירת רישומים.
- גיר - האדם הקדמון צייר בעזרת גושים של צבע על קירות המערות. כיום מכינים את הגירים ע"י כבישת תערובת של צבען.
- קאזין - מצוי בחלב מוחמץ. מדללים את צבעי הקאזין במים. היתרון בהם הוא שהם מתייבשים מהר. הגוונים שניתן ליצור בהם הם בהירים.
- צלליות - צורות שנגזרות מנייר שחור ומודבקות על נייר לבן.

זרמים באמנות הציור

- יוון - הציורים צוירו בעיקר על כלי חימר והציגו מאורעות מיתולוגיים.
- רומי - לא נותרו שרידים רבים לציור הרומי; ידוע, אפוא, שאמנות רומא הושפעה מאוד הזו היוונית והאטרוסקית.
- ביזנטי - הציור הביזנטי התבטא בפסיפס, וכן ביצירת דמויות בעלות נפח וקוי מתאר מודגשים.
- גותיקה - האמנות הגותית פותחה ע"י הכנסייה. מטרתה הייתה לפאר ולשבח את הנצרות. לא היה דגש על יצירת דמויות ריאליסטיות - הציור היה סימבולי בעיקרו.
- רנסאנס - בזרם זה חשיבות רבה לסימטריה, פרספקטיבה וקומפוזיציה. הציירים שאפו לצייר ציורים ריאליסטיים ככל האפשר, בניגוד מוחלט לאמנות הסימבולית של ימי הביניים.
- מנייריזם - הגישה של אמנות הרנסאנס, המקפידה על פרספקטיבה, קומפוזיציה, ריאליזם ושלמות.
- בארוק - הזרם העיקרי של המאה ה-17. ציורים דרמטיים המתארים בדרך כלל התרחשויות תנ"כיות.
- רוקוקו - הזרם ששלט בחלקה העיקרי של המאה ה-18, והציג את חיי המותרות של האצולה.
- נאו קלאסיציזם - זרם מסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפע מאוד מהמהפכה הצרפתית.
- פרה-רפאליטים - אחווה של ציירים ומשוררים ששאפו לבטל את הגישה ה"מייפה" והאלגנטית של ציירים מנייריסטים כמו רפאל.
- אר-נובו - למעשה זהו זרם בעיצוב. זרם זה הראה את גוף האשה בשילוב עם מוטיבים מעולם החי והצומח, כמו נוצות טווס, עלי קיסוס וכו'.
- ריאליזם - זרם מהמאה ה-19 , הדוגל בהצגת האדם במצבים יום יומיים, כגון עבודה בשדה וכו'; או ציורי נוף. מטרת הזרם להציג את העולם כפי שהוא בלי לייפות את המציאות.
- אימפרסיוניזם - האימפרסיוניזם שואף להתנתק מן התיאור שבתווך הידיעה, וליצור תיאור הנאמן להתרשמות הכללית מן המראה.
- פוסט-אימפרסיוניזם - זרם שנוצר לאחר האימפרסיוניזם והווה את תחילת הזרם האקספרסיוניסטי.
- פוינטיליזם - סגנון שבו כל גוון מפורק לנקודות של הצבעים הטהורים המרכיבים אותו. האמנים הבולטים בזרם זה היו סיניאק וסרה.

זרמים בציור במאה העשרים

- קוביזם - סגנון אוונגרדי באמנות אשר אינו צופה באובייקט מנקודת מבט אחת, אלא מפרק את האובייקט לגורמיו ומציג גורמים אלה מנקודות מבט שונות באופן סימולטני.
- אקספרסיוניזם - זרם באמנות המעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית.
- פוטוריזם - תנועה אומנותית שנוסדה באיטליה ואיננו נוגע רק לאמנות, אלא מדבר על ניצול הרגע ולא להסתמך בנאמנות עיוורת לעבר, אשר מנע מיוצרים ליצור אמנות מקורית וחדשה.
- קונסטרוקטיביזם - תנועה אמנותית שנוצרה ברוסיה לפני המהפכה הבולשביקית. מטרתה הייתה להזניח את האמנות ה"טהורה" לטובת אמנות המביאה תועלת לאדם ולחברה.
- סוריאליזם - כשמו כן הוא - ציור שאינו ריאליסטי, המציג מצבים בלתי הגיוניים, דמויות מופשטות, אובייקטים דמיוניים או הזויים וכיוצא בזה.
- אקספרסיוניזם מופשט - תנועה אמנותית שהתפתחה בשנות ה-40 של המאה ה-20 בניו יורק. אין זה סגנון אחיד ומוגדר, מטרתו היא לשחרר את האמן מהערכים האסתטיים המסורתיים.
- פוביזם - סגנון לא ריאליסטי, המורכב משימוש בצבעים עזים וטהורים ללא ערבוב ומשיחות מכחול נמרצות. בסגנון זה ניכרת בפשטות בצורות, בדמויות ובנופים.
- פופ-ארט - סגנון שהתפתח באנגליה וארצות הברית בשנות השישים ובמסגרתו ציירו האמנים דימויים ויזואלים מן התקשורת, המדיה ומעולם הפרסום, וכן השתמשו בטכניקות של אותה מדיה.
- אופ-ארט - סגנון המשתמש בצורות גאומטריות ואבסטרקטיות על מנת ליצור אשליות אופטיות. היה פופולארי יחד עם סגנון הפופ-ארט.
- ניאו-גיאו - סגנון שהתפתח בארצות הברית בשנות השמונים ובמסגרתו הושם דגש על ציור מופשט גאומטרי אשר ניתנו לו משמעויות נוספות כאובייקטים מזוהים. בין האמנים בזרם זה ניתן לציין את הצייר פיטר האלי.

ראו גם

- ציירים
- ציירים ישראליים קטגוריה:אמנות חזותית
- ja:絵画 ko:회화 ms:Lukisan

צבע

צבע הוא תחושה שנוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמוטל עליהם (או שהם פולטים) אור. המדע העוסק במדידת צבע נקרא קולורימטריה. קולורימטריה

צבעי החלק הנראה של הספקטרום

צבע	תחום אורכי גל	תחום תדירויות
אדום	740-625 נ"מ	480-405 טה"צ
כתום	625-590 נ"מ	510-480 טה"צ
צהוב	590-565 נ"מ	530-510 טה"צ
ירוק	565-500 נ"מ	600-530 טה"צ
תכלת	500-485 נ"מ	620-600 טה"צ
כחול	485-440 נ"מ	680-620 טה"צ
סגול	440-380 נ"מ	790-680 טה"צ
הספקטרום האופטי הרציף תמונה:Spectrum441pxWithnm.png תמונה זו תוצג בגוון מדויק על צגים בעלי תיקון גמא ל-1.5.
ספקטרום של צבעי מחשב תמונה:Computerspectrum.png את הצבע שבשורה העליונה ניתן לייצר על ידי חיבור שלושת צבעי יסוד בעוצמות המתוארות בשורות התחתונות<.

פיזיקה של צבע

תחושת הצבע הנתפסת איננה רק תכונה של העצם הנצפה עצמו. הצבע הנתפס על ידי המוח נקבע על ידי כמות ההארה שמגיעה אל העין בכל אורך גל בתחום הנראה. כמות הארה זו נקבעת על ידי מכפלה של שלושה גורמים: ספקטרום הפליטה של מקור האור, עקומת ההחזרה הספקטרלית של העצם. כאשר אור ממקור כלשהו פוגע בעצם, חלק מהקרינה האלקטרומגנטית נבלעת בעצם וחלקה מוחזרת ממנו. הבדלים פיזיקליים בין עצמים יכולים לגרום להם להחזרה שונה באורכי גל שונים, והבדלים אלה גורמים לנו לתחושת צבע שונה. העין מגיבה לכל אורך גל של אור באופן שונה על פי העקומה הפוטופית באור והעקומה הסקוטופית בחושך. התחושה הפסיכופיזית שנוצרת תלויה בספקטרום האור הנקלט וגם ברגישות העין לאורכי גל שונים של האור. על כן, למשל, יהיה צבעו של עצם שונה אם מסתכלים עליו תחת תאורות שונות, וכמו כן הוא יכול להתפס כשונה בעיני אנשים או בעלי חיים שונים. בדרך כלל כשמתייחסים לצבע של עצמים מתכוונים לצבע בתאורה "רגילה" (ולא, למשל, אור ירוק - שבו כל העצמים ייראו בגוונים ירקרקים) כשרואה אותם "צופה רגיל". מאחר שזוהי הגדרה רופפת למדי, ניתן במקרים רבים לשטות במוח (על ידי אשליה אופטית מסוימת) וליצור תחושת צבע מטעה. את התלות במקור האור או ברגישות הצופה ניתן לסלק רק על ידי שימוש במכשור מדויק שלא מסתפק בתחושת הצבע הסובייקטיבית אלא מודד את עקומת ההחזרה עצמה. האור הנראה הוא חלק קטן מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית, ומאופיין באורכי גל שבין 400x10^-9 מטרים בקירוב ועד 700x10^-9 מטרים בקירוב. זהו התחום שרשתית העין רגישה אליו. תחום זה ניתן לחלק באופן גס לפי רגישות העין של האדם הממוצע לתחומי הצבעים שמשמאל. אורכי הגל מדודים בננומטר (נ"מ), ועל מנת להמירם למטרים יש להכפילם ב-10^-9). התדירויות נמדדות בטרה הרץ (טה"צ), שהם 10¹² הרץ. עצם שאינו מחזיר אור בתדירות שהעין קולטת יראה בצבע שחור. לא קיימים בטבע עצמים שלא מחזירים כלל אור בתחום הנראה אבל העין לא יכולה להבחין בהקרנה נמוכה מתחום מסויים שתחתיו העצם נראה שחור לחלוטין. "אור לבן" מורכב ממספר אורכי גל ביחס מסויים (שמשתנה בהתאם לתדרים השונים). עצם לא חייב להחזיר אור כדי להראות. כאשר מתבוננים דרך זכוכית צבעונית או נייר צלופן, האור הנראה הינו האור המועבר דרך החומר. חומר יכול גם לפלוט אור בעצמו: חומרים זרחניים, מנורות פלואורסנטיות, לייזר ונורות להט כולם פולטים אור משל עצמם, באמצעות מנגנונים שונים. נורת הלהט פולטת בעיקר קרינת גוף שחור - היא מתחממת לטמפרטורה מסויימת, אשר הצבע המאפיין אותה הוא צבע צהבהב. בה במידה, ברזל מלובן פולט צבע אדום כאשר הוא מתחיל להתחמם, מכיוון שהוא נמצא בטמפרטורה שבה עיקר הפליטה הוא באדום. רוב הקרינה מן השמש מגיעה מקרינת הגוף השחור שלה, אשר מרכזה נמצא בצבע הירוק. הלייזר ונורת הפלואורסנט פולטים שניהם אור בתחומי תדירויות צרים, אשר אינם קשורים לטמפרטורה שלהם אלא הם נובעים ממעברים אלקטרוניים בין רמות אנרגיה אטומיות בחומר.

תחושת הצבע אצל האדם

הרשתית האנושית מורכבת מחיישנים משני סוגים של תאים רגישים לאור: קנים ומדוכים. המדוכים הנם תאים פחוסים הרגישים לנוכחות אור ולשינויים בעוצמת האור. הקנים הנם תאים ארוכים הרגישים לצבע הנקלט אבל רגישים לאור נמוכה והם זקוקים לתאורה רבה יותר כדי ליצור תמונה. קיימים 3 סוגי קנים:
- תאים הרגישים לאור אדום.
- תאים הרגישים לאור ירוק.
- תאים הרגישים לאור צהוב. תחושת הצבע הנוצרת במוח היא שילוב של עוצמות החיווי של קנים בשלושת הצבעים השונים. מסיבה זו מוגדר הצבע כגודל תלת מימדי - ניתן לקבוע במדויק את תחושת הצבע אם קובעים את שלושת הערכים שמודדים הקנים השונים. הקושי בקביעה כזו הוא להגיע לכימות נייטרלי של גדלים אלה, כך שניתן יהיה להשוות תחושה של אדם אחד לאחר, בלי תלות בשום גורם. לצורך כימות זה קיימים תקנים רבים שמתעדכנים לעיתים קרובות.

שילובי צבעים

הביטוי הידוע שחור על גבי לבן משמעו הברור ביותר, כמו בדף לבן שבו מודפסות אותיות שחורות. חרף זאת, מניסויים שנעשו מתברר שהצירוף הבולט ביותר הוא דווקא # שחור על גבי צהוב, #ירוק על גבי לבן, #אדום על גבי לבן, #כחול על גבי לבן, #לבן על גבי כחול #(ורק אז) שחור על גבי לבן.

שימוש בצבעים במחשבים

במחשבים משתמשים בצבע כמעט תמיד בעיצוב אתרי אינטרנט וממשקים של תוכנות. בשפת HTML, ובמגוון יישומים נוספים מסמנים את הצבע על ידי שלושה מספים הקסדצימליים דו ספרתיים, המייצגים את כמות האור האדום, ירוק, וכחול בצבע. לעיתים נהוג להוסיף לפני קוד הצבע את הסימון סולמית (#) כמה צבעים לדוגמה:

ראו גם

- צבעים | עיוורון צבעים
- קטגוריה:ראייה ja:色 ko:색 simple:Color

דמות ספרותית

דמות ספרותית היא כל אחד מן המשתתפים שעוצב ואופיין על-ידי המחבר בסיפור, במחזה או בשיר הסיפורי. על פי רוב נהוג להבחין בין דמויות ראשיות ומשניות: הדמות הראשית (הגיבור) זוכה להבלטה ביצירה, והיא מעסיקה במעשיה, בגורלה ואף בעולמה הפנימי את תשומת לבו של הקורא ולעתים גם מעוררת רגשי אהדה והזדהות מצדו. הדמות המשנית מיועדת בעיקר לסייע לשאר מרכיבי הסיפור, ובכללם גם לדמויות הראשיות במישורים שונים, כגון: הנעת האחרונים לפעולה ובאיפיונן באופנים שונים. דמויות משניות מסייעות גם בבניית הרקע החברתי והאנושי המשמש כבמת הסיפור, ולעתים עושה בהן המספר שימוש בכדי להציג את הסיפור באופן הרצוי לו (ואז ניתן לדבר על הפונקציה של הדמות). עיקר ההבדל בין הדמות הראשית למשנית הוא בעיצוב הנרחב של עולמו הפנימי של הראשון, בעוד האחרון, על-פי-רוב, אינו זוכה לו. בעוד שהדמות הראשית שקועה בלבטים פנימיים, בפעילות חיצונית או פנימית אינטנסיבית, מגלה קווי-אופי מובהקים ואיכויות אנושיות ייחודיות, מתפתחת ועוברת תמורות שונות - זו המשנית, בניגוד לראשית, נוטה להיות "שטוחה" מבחינת העומק הרגשי, ותמורות-הנפש והלבטים הפנימיים, לפחות עד כמה שהללו נחשפים בפני הקורא.

אפיון הדמות הספרותית:

הדמות הספרותית היא פרי יצירה בדיוני. ולכן, אנו מניחים, שכל פרט הקשור לדמות אינו מקרי, אלא נבדה על ידי הסופר, משום שהוא חשוב ומשמעותי להבנת העלילה ולהתפתחותה. תהליך פענוח הדמות דומה לתפקיד הפסיכולוג או הבלש. על מנת לנסות ולגלות את ה"אישיות" של הדמות ביצירת הפרוזה, יש לאסוף פרטים מתוך הטקסט, ובעזרתם לנסות לאפיין את הדמות הספרותית. בטקסט הפרוזאי ישנם שני סוגים של פרטים הקשורים לדמות: #ציון ישיר של המספר בנוגע לתכונות האופי של הדמות, כמו בסיפור של ש"י עגנון [http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9C_/_%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F"האדונית והרוכל"], מזכיר המספר שהרוכל הוא "תמים וקל דעת". #ציון של פרטים, שמתוכם באופן עקיף יכול הקורא להסיק לגבי תכונות האופי של הדמות. פרטים כגון: הרקע של הדמות, מראה חיצוני, דרכי ההתנהגות עם דמויות אחרות, תיאור חיי הנפש שלה כגון חלומות, מחשבות, מוטיב מנחה ועוד ועוד. לדוגמא: בסיפורו של עגנון. הנהנתנות של הרוכל, יהודי דתי, גורמת לו לבצע עברות דתיות, כמו אכילת בשר לא כשר או משכב עם נוצריה. התנהגות זו מחזקת את דברי המספר שציין שאותו רוכל הוא "...קל דעת".

ראו גם

- ספרות
- שירה
- מחזה
- תאטרון

לקריאה נוספת

- יוסף אבן, מילון מונחי הסיפורת, הוצאת "אקדמון"
- אשר א' ריבלין, מונחון לספרות, הוצאת "ספרית פועלים"
- עזריאל אוכמני, לקסיקון מונחים ספרותיים,הוצאת "ספרית פועלים" קטגוריה:ספרות ja:架空の人名一覧

אגדה

ביוגרפיה

המונח ביוגרפיה מתייחס לרוב לסוגה בספרות ובקולנוע, המתאר את תולדות חייו של אדם מסויים. ביוגרפיה יכולה לתאר אדם ממשי או בדיוני, אך השימוש במושג מתייחס בדרך כלל לדמות שחיה במציאות. ביוגרפיה מתאפיינת בתיאור אינטימי ומפורט של חיי האדם, והיא עוסקת לא רק בעובדות יבשות, אלא גם ברגשותיה ומחשבותיה של הדמות.

כתיבת ביוגרפיה

על הציפיות מביוגרפיה טובה מספר זאב שטרנהל (הארץ/ספרים, 9.3.05) :ביוגרפיה ראויה לשמה אינה רק תולדות חייה של אישיות חשובה או מעניינת, והיא אינה נמדדת רק בפרטים אישיים שהיא חושפת או בעבודת הנמלים שהושקעה בה. ביוגרפיה חשובה היא זו שפורשת באמצעות דמות מרכזית תקופה שלמה. כתיבת היסטוריה מתוך הזווית הרחבה של "האיש וזמנו" הינה תובענית ורק מעטים עומדים במשימה. כאן אי-אפשר לספר סיפור, ותהיה איכותו אשר תהיה, אלא צריך להתמודד עם התקופה והסביבה התרבותית, צריך לעמוד על הזרמים האינטלקטואלים השולטים בה ועל מהות הכוחות החברתיים המעצבים אותה. במלים אחרות: כאן צריך להסביר את היחס הדיאלקטי בין האישיות לזמנה.

הביוגרפיה במהלך היסטוריה

בעת העתיקה

הביוגרפיות הקדומות נכתבו מטעמם של מלכי אשור, מסופוטמיה, בבל ומצרים,ותיארו בעיקר את הישגיהם של אותם מלכים. ניתן להתיייחס לחלק מכתבי התנ"ך כאל ביוגרפיות, מכיוון שהם מתארים את חייהם של מלכי, נביאי ושבטי ישראל. ביוון העתיקה ניתן למנות בין הביוגרפיות הבולטות את אלה של קסנופון ואת חיי הקיסר של סווטוניוס. גם הבשורות בברית החדשה הן ביוגרפיות - של ישו.

בימי הביניים

בימי הביניים ריכזה הכנסיה הקתולית את רוב מאגרי המידע בעולם הנוצרי. מכאן, ביוגרפיות שנכתבו בתקופה זו תיעדו את חייהם של אפיפיורים, כמרים וקדושים, ונכתבו בעיקר ע"י נזירים. מטרתן היה לעודד אנשים להמיר דתם לנצרות.
בשלהי ימי הביניים החלו להופיע ביוגרפיות של מלכים ואבירים, והביוגרפיות הדתיות החלו להתפוגג. מותו של ארתור (Le Morte d'Arthur) מאת סר תומאס מאלורי היא הביוגרפיה הידועה ביותר שנכתבה באותה תקופה, המתארת את חייו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. בתקופת הרנסאנס נכתבו לראשונה ביוגרפיות על פשוטי עם, כאמנים ומשוררים

בעידן המודרני

כיום ביוגרפיות עוסקות בעיקר בחייהם של כוכבנים ופוליטיקאים, ומתבססות על ראיונות, מכתבים, כתבות ומקורות מידע אחרים הנוגעים לסובייקט. הופעתו של המחשב הקלה על איסוף ועיבוד החומר, וכיום ביוגרפיות בנות למעלה מ1000 עמודים הן חזיון נפוץ. כמו כן, ביוגרפיה כיום אינה מוגבלת עוד לספר. ערוצי טלוויזיה רבים מתמחים ביצירת סדרות העוסקות בחייהן של דמויות עבר, ונוצרו מספר סרטי קולנוע ביוגרפיים או סמי-ביוגרפיים.

ראו גם

- אוטוביוגרפיה
- יומן זיכרונות
- ביו ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

- [http://www.biography.com/ מאגר ביוגרפיות מבית ערוץ ההיסטוריה] קטגוריה:ספרות קטגוריה:ספר ja:伝記 ko:전기 (문학) ms:Biografi simple:Biography

ספרות

ראו גם

- אידיליה - בלדה - שירה - חמשיר
- סופרים - משוררים - מחזאים
- סופרים עבריים
- משוררים עבריים

קישורים חיצוניים

קטגוריה:מדעי הרוח

מדעי הרוח הינם קבוצת נושאים אקדמיים העוסקים במצבו הקיומי של האדם. ההגדרה המדוייקת של מדעי הרוח נתונה לוויכוח, אולם מקובל שהנושאים הבאים מזוהים עימה הם: ספרות, בלשנות, פילוסופיה, חקר הדת, תורת המשפט, תולדות האמנות והתיאוריה של האמנות. אין קביעה החלטית וברורה מה בדיוק נכלל בתוך הנושא של מדעי הרוח. יש המתייחסים למונח בהרחבה, וכוללים גם את הנושאים הבאים: אנתרופולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, ארכיאולוגיה, ואף ענפים מסויימים בכלכלה. לנושא מדעי הרוח ראו את הערך המלא מדעי הרוח.

קטגוריה:תרבות

תרבות מוגדרת כ"דפוסי ההתנהגות שחברה או אינדיבידואל כלשהם מסגלים לעצמם, מעצבים, ונוהגים על פיהם". בין דפוסי התנהגות אלה ניתן לכלול שפה, מנהגים, טקסים, סמלים ועוד.

...למאמר המלא

קטגוריה:אנתרופולוגיה קטגוריה:סוציולוגיה

House of Holstein-Gottorp (Sweden)

The House of Holstein-Gottorp, a branch of the Oldenburg dynasty, rose to several thrones. The dynastic policy of the Dukes of Holstein-Gottorp resulted in their descendants ruling Sweden from 1751 until 1818 and Russia briefly in 1762 and then again from 1796 until 1917. Holstein-Gottorp originally was a ducal family that ruled certain areas within Schleswig and Holstein, in present-day Denmark and Germany. Its founder was Adolf, the half-brother of King Christian III of Denmark and Norway. The Dukes of Holstein-Gottorp shared the rule of Schleswig and Holstein with the Kings of Denmark. However, they were often allies of the Swedes, the great enemies to the Danes. Duke Karl Friedrich married to Grand Duchess Anna, daughter of Tsar Peter the Great. From this marriage was born Karl Peter Ulrich, who succeeded to Holstein-Gottorp in 1739, and became heir to the Russian throne upon the accession of his aunt Elisabeth in 1741. Although Karl Peter Ulrich, who acceded the Russian throne as Peter III in 1762, was very interested in regaining his lands in Schleswig from the Danes, he was soon overthrown. His successor, his son Paul, was under the regency of his mother Catherine the Great, who in 1773 agreed with the Danes for her son's abdication of his rights in Schleswig-Holstein in favor of the Prince-Bishop of Lübeck, representative of a younger branch, and to a trade which would allow the Danes to take over the Holstein-Gottorp lands, giving the Prince-Bishop the County of Oldenburg in exchange.

Sweden

A branch of this family rose to the Swedish throne with King Adolf Frederick in 1751. He was elected crown prince on June 23, 1743 as a Swedish concession to the Russian Tsar, a strategy for achieving an acceptable peace after the disastrous war of the same year. A descendant of cadet branch of the dukes of Holstein-Gottorp, Adolf Frederick was closely related to several members of the Russian Imperial Family, and later his niece Catherine the Great would even become Empress and founder of the House of Holstein-Gottorp-Romanov. King Gustav III of Sweden, who restored the royal power, was enthusiastic about the fact that through his paternal grandmother their dynasty descended from the royal house of Vasa. He expressed wishes that their house be known as Vasa, as the new Royal House of Vasa and the continuation of the original. Royal houses were as not such recognized in Swedish law and there was no effective way to force this change. Historians have not agreed with Gustav's desires, the house is referred as Holstein-Gottorp. Adolf Frederick's grandson Gustav IV Adolf was deposed in 1809 following the loss of Finland, and the remaining parts of the dynasty became extinct with the death of his uncle Charles XIII in 1818. In 1810, French Marshal Jean Baptiste Jules Bernadotte was elected crown prince, and became the founder of the next and current Swedish dynasty, Bernadotte. The son of the deposed Gustav IV took the title The Prince of Vasa (in Germany, written Wasa). However, the use of that name ceased when the prince's only child, daughter Carola of Wasa died (as childless queen of Saxony).

Kings of Sweden

- 1751-1771 : Adolf Frederick
- 1771-1792 : Gustav III
- 1792-1809 : Gustav IV Adolf
- 1809-1818 : Charles XIII

King of Norway

- 1814-1818 : Charles II

Preceded by: Frederick of Hesse	List of Finnish rulers	Succeeded by: Holstein-Gottorp-Romanov
Preceded by: Frederick of Hesse	List of Swedish monarchs	Succeeded by: The House of Bernadotte
Preceded by: The House of Oldenburg	List of Norwegian monarchs	Succeeded by: The House of Bernadotte

Holstein-Gottorp Holstein-Gottorp Holstein Gottorp

Szkolenia bhp venice luxury hotels Barcellona hotel jelenia g�ra og�oszenia Ksi�garnia Internetowa

:: RELATED NEWS ::

Erster Koalitionskrieg
Die Koalitionskriege (abgesehen vom ersten auch napoleonische Kriege genannt) dauerten von 1792 bis 1815. Sie standen in der Kontinuität der Konflikte, die durch die französische Revolution hervorgerufen wurden. Sie folgen auf die Zeit der Kabinettskriege.

Übersicht

In wechselnden Koalitionen europäischer Mächte wurden insgesamt vier Kriege gegen die