:: wikimiki.org ::

קיטור

קיטור

קיטור הינו כינוי לאדי מים המצויים בלחץ גבוה. אדי מים הינם גז טהור וחסר צבע, אשר בלחץ אטמוספרי סטנדרטי הטמפרטורה שלו היא בסביבות 100 מעלות צלזיוס ונפחו גדול פי 600 מנפחם של מים נוזליים. אדים מסוגלים להגיע לטמפרטורות גבוהות הרבה יותר מ-100 מעלות. כשמים נוזליים באים במגע עם חפץ חם מספיק, הם מסוגלים להפוך לאד במהירות. מצב זה נקרא התפרצות אדים. אדי מים מכונים קיטור בעיקר בהקשרים הנדסיים ומכניים. מנוע קיטור מנצל את הלחץ שהאדים מפעילים בכדי להניע בוכנה או טורבינה, ובכך לייצר עבודה מכנית. קיטור משמש גם לנקיון בתים ומנועי מכוניות. אדי מים בלחץ נמוך משמשים בשימושים בריאותיים שונים: בסאונה ובאינהלציה.

ראו גם

- מנוע קיטור
- טורבינת קיטור קטגוריה:מים קטגוריה:מטאורולוגיה ja:水蒸気

מים

מים הם תרכובת שהמולקולה שלה מורכבת משני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. סימולם הכימי של המים הוא H₂O.

תכונות כימיות-פיזיקליות

כימי בלחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ המים קופאים באפס מעלות צלזיוס ולפיכך הם במצב המוצק שלהם (המכונה "קרח") בטמפרטורות נמוכות מטמפרטורה זו. בין אפס מעלות למאה מעלות צלסיוס המים נמצאים במצב צבירה נוזלי. במאה מעלות צלזיוס המים רותחים ועוברים למצב צבירה גזי המכונה אדי מים. בגובה רב או למשל במקומות כמו פני השטח של מאדים, שם לחץ האוויר קטן בהרבה מזה של כדור הארץ (ליתר דיוק במאדים הוא אחוז אחד מזה של כדור הארץ) המים רותחים כבר בשבע מעלות צלזיוס ולכן נמצא מים במאדים במצב מוצק או גזי אך כמעט שלא במצב נוזלי. מטפסי הרים, למשל בגובה 5,000 מטרים בהימלאיה, יודעים שהמים רותחים בטמפרטורה של כשבעים מעלות. למים מספר תכונות כימיות ופיזיקליות מעניינות הנובעות בעיקר מהקיטוב של מולקולת המים:
- האנומליה של המים - בטמפרטורות שבין ארבע לאפס מעלות צלסיוס, המים מתפשטים בקירור, בשונה מרוב החומרים האחרים. כך קורה שהמים במצבם המוצק (קרח) צפופים פחות מהמים במצבם הנוזל.
- המים משמשים כממיס אוניברסלי של חומרים קוטביים ויוניים.
- המים, בעזרת תכונות חומציות-בסיסיות שלהם (⁺2H₂O → OH^-+ H₃O) ובעזרת יונים המומסים בהם מאפשרים הולכת חשמל (מים מזוקקים לא יעבירו חשמל בצורה טובה כל כך , היות וקבוע שיווי המשקל של התפרקות המים לחומצה ובסיס נמוך (בערך 10 בחזקת 14-)
- למים יש חום סגולי גבוה מאוד.

לשון

המילה היוונית למים היא הידרוֹס (Hydros). שורש זה מופיע בשמות ובמונחים כימיים רבים:
- חומר המופיע במצומד למולקולות מים נקרא הידרט (Hydrate). קרבוהידרט (הידרט של פחמן) ידוע בעברית כפחמימה.
- פירוק של מולקולה גדולה לשתי מולקולות קטנות, זאת באמצעות תגובה עם מים, נקרא הידרוליזה (Hydrolysis).
- תגובה הגורמת לסיפוח מולקולת מים למולקולה גדולה יותר נקראת הידרציה (Hydration), ובעברית: מיוּם. תגובה הגורמת לפליטת מולקולת מים ממולקולה גדולה יותר נקראת דהידרציה (Dehydration), ובעברית: אל-מיום.
- השם הלועזי של מימן הוא הידרוגן (Hydrogen, ביוונית: "יוצר מים"). גם משמו של המימן נגזרים מונחים כימיים רבים: הידרוגנציה, הידריד ועוד.
- ברפואה: אנהידרוזה (Anhydrosis) הוא חוסר יכולת לייצר זיעה. המילה הלטינית למים היא אקווה (Aqua), וגם שורש זה מופיע בכמה מונחים כימיים (תמיסה מימית, למשל, מסומלת באותיות aq), אך בעיקר במושגים מתחומים אחרים: אוקיינוס, אקווריום, ויסקי ועוד.

המים עבור החיים

ויסקי המים הם חומר חיוני לקיומם של כל צורות החיים הידועות. בעלי החיים והצמחים זקוקים למים לצורך קיום מחזור החיים שלהם. עובדה זו מתקשרת באופן ישיר לכך שהמים נפוצים בכדור הארץ, שכן היותו של כדור הארץ מקורם של כל החיים הידועים, תואם את היותם של המים תנאי הכרחי לחיים אלו. המים מהווים את רוב המסה של רוב היצורים החיים, וממלאים תפקידים רבים בגופם. התפקידים העיקריים הם שימוש כנוזל תוך תאי (ציטופלסמה) וכמרכיבו העיקרי של הדם, אך נחוצים גם לתפקידים משניים רבים אחרים, כגון ניקוי הגוף, הזעה והלחתה. למעשה, כל תא חי זקוק לכמות מסויימת של מים על מנת למנוע את מותו הוודאי. יצורים מסוימים מפיקים את הגזים הנחוצים לנשימתם (חמצן או פחמן דו־חמצני) מתוך המים. זימי הדגים הם האיבר הידוע ביותר המשמש להפקת גזי נשימה מומסים במים. מלבד השימושים הפנים־גופניים, יצורים שונים עושים שימוש במים למטרות חוץ־גופניות שונות. הדוגמה העיקרית לשימוש זה הוא משמעות המים כסביבת חיים עבור החיים הימיים: דגים, צמחי־מים וכו'. דוגמאות אחרות הן השימוש במים כסביבת־הטלת ביצים, כמקור מזון וכחיץ כנגד טורפים. את המים משיגים היצורים החיים באופנים שונים. בעלי החיים סופגים מים בגופם בעיקר באמצעות שתייה, בעוד הצמחים יונקים את רוב מימיהם בעזרת שורשיהם. המים דרושים ליצורים החיים בכמויות מסוימות, ובאיכות מסויימת. איכות זו נקבעת על־פי החומרים המומסים במים: אומנם, דורשים החיים כמויות משתנות של חומרים מומסים (כדוגמת מינרלים), אך מרבית החומרים המומסים במים (או חומרים רצויים בכמויות לא רצויות) הופכים את המים לבלתי שמישים או לא־בריאים.
פגיעה בשימוש מסויים של המים (לדוגמה - שתייה), אינה פוגעת בהכרח בשימושים אפשריים אחרים (לדוגמה - הטלת ביצים) הדוגמה הבולטת ביותר למים שאינם שמישים הם מי האוקיינוסים והימים המלוחים, אותם מסוגלים לשתות רק יצורי־מים מזנים מסוימים. סוגים אחרים של מים שאינם שמישים הם מים שזוהמו על־ידי התעשייה.

המים עבור האדם

המים משמשים את האדם למגוון רחב של פעולות, ביניהן:
- שתייה
- שטיפה
- בישול
- השקיה
- קירור
- המסה (עבור פעולות כגון דילול)
- ניקוז
- שיט
- הפקת אנרגיה
- שחייה
- רחצה
- צלילה
- דיג
- כיבוי אש פעולות אלו מחולקות לצריכה ביתית (ברובה שתייה, היגיינה ובישול), שימוש חקלאי (ברובה השקיה ומי־שתייה עבור חיות מבויתות), שימוש תעשייתי (ניקוז, קירור, המסה ועוד), שימוש עירוני (ברובה ניקוז), שימוש למטרות תחבורה (שייט), שימוש למטרות מחקר ושימוש למטרות פנאי (שייט, שחייה ועוד). השימוש החשוב ביותר במים, למרות שלא הגדול ביותר מבחינה כמותית, הוא השתייה. האדם זקוק למים מתוקים (כלומר - ללא אחוזי המלח הנפוצים באוקיינוסים), ולכן תלוי במים שמקורם במשקעים. צריכת המים לנפש אינה זהה עבור כל בני האדם, ותלויה במאפיינים אנושיים רבים, בשיטות ייצור, רמת חיים וכן הלאה. בזכות השימושים הרבים למים, קיימת השפעה הדדית הדוקה בין המים לבין תחומי הדמוגרפיה והכלכלה. קיומם של מים מתוקים לשתייה והשקיה כמו סמיכות לאזורי דייג וגישה לנתיבי תחבורה ימיים, עשוי להשפיע על נטיות ההתיישבות האנושיות. לרוב מעדיפים בני אדם התיישבות הסמוכה למקור מים מתוקים ובעלי נגישות לשטחי מים מלוחים, אם כי התפתחויות טכנולוגיות שונות (לדוגמה: שיפורים חקלאיים, פיתוח טכנולוגיות תחבורה וכו') משנות נטיות אלו. צורות ההתיישבות וניצול המים, מאידך, משנה את מצב המים. מלבד השינויים הברורים מאליהם (לדוגמה: שתייה גורמת למעבר מים לתוך גוף האדם), קיימים שינויים רבים ומורכבים של צורות המים. לדוגמה, הקמת סכר על־פני נהר עשויה להביא להסטת מסלולו. השפעות הדדיות אלו של האדם והמים מביאות לכך שהמים מהווים מרכיב ניכר של הפוליטיקה האנושית, גם אם באופן שאינו גלוי. נושאים כגון שליטה על מקורות מים וזיהומם הינם מכריעים ביותר במאבקי הכוח הפוליטיים השונים. למרות שבעולם המערבי אספקת המים הינה לרוב מובנת מאליה, לא כך המצב בארצות העולם השלישי. למיליארדים של בני אדם - רוב אוכלוסיית העולם, למעשה - אין גישה למים נקיים. המחסור החמור במים אינו מאפשר לתושבי אזורים אלו לשתות בכמות מספקת ולשמור על ההיגיינה, דבר המגביר את התחלואה. אחרים משתמשים במקורות מים מזוהמים, דבר שאף הוא גורם לתחלואה; רובם המוחלט של המקרים של כמה מחלות הנפוצות בעולם השלישי, כגון מלריה ודיזנטריה, נגרם כתוצאה ממים מזוהמים. בדיונים על מצבן של מדינות העולם השלישי נדחק לעתים קרובות נושא המים לשוליים; אין ספק שבעיות רבות הפוקדות המדינות העניות יוכלו להיפתר רק לאחר התייחסות רצינית למשבר המים.

אמצעים לשימוש במים

כחלק מהשפעות האדם על המים, נוצר צורך של החברה האנושית להניע מים על מנת לשרת את מטרותיהם:
- בשאיבה של מים, משתמשים בני האדם בכלים שונים על מנת להעלות מים לפני השטח, כדי לעשות בהם שימוש.
- בהובלת מים משתמשים בכלים שונות כגון צינור, תעלה, אמת מים ומכלית על מנת לגרום למים לזרום מנקודה לנקודה.
- באגירת מים משתמשים באמצעים שונים כגון בריכה (מלאכותית), בור מים, באר, מגדל מים ומיכל מים על מנת לשמור על המים במקום מסויים, ולעשות בהם שימוש מאוחר.
- בפיזור מים משתמשים בני האדם באמצעים כגון ממטרה על מנת להתיז מים למקומות בהם הם דרושים. מלבד אלו, לעתים יש צורך בשינוי מצב המים בצורות שונות:
- חימום בכלים כגון תנור וקומקום משרת מטרות כדוגמת בישול או חליטה של צמחים
- קירור על־ידי כלים כגון מקרר משרת מטרות כגון שימוש במי־שתייה קרים באזורים חמים
- אידוי ורתיחה משרתים מטרות כדוגמת קירור מים או יצירת קיטור.
- הקפאת מים עשויה לשרת מטרות כגון שמירתם והובלתם או אגירה של חומר ברמת חום נמוכה.
- המסה של חומרים שונים במים עשויה ליצור תערובות שימושיות כגון סבון. כמו כן, עשוי להיות שימוש במים שאינו עוסק בשינוי ישיר שלהם. לדוגמה, ציפה עשויה להועיל לאדם בתחומים רבים, ובעיקר בתחום התחבורה (רכבים צפים הם המכונים כלי שייט). כמו כן, שיטת צלילה והשקעת עצמים במים (לאו דווקא של בני אדם), חיוניות למטרות שונות כגון מדידת נפח, דייג וכו'.

מתקני מים

האפשרויות להשיג מים, לאגור אותם ולהוביל אותם ממקום למקום הן שקבעו את מיקומם של יישובים, את אופיים, את אורח החיים בהם ואת התפתחותם הכלכלית והתרבותית. עד התקופה הרומית, לפני כאלפיים שנה, היו מרבית היישובים סמוכים למקורות מים כמו מעיינות ונחלים. אספקת המים של יישובים אחרים הייתה תלויה בבורות ובבריכות אגירה של מי גשמים. הצורך במים הביא לפיתוח של מתקנים שונים להשגתם: מתקנים להעברת מים, מתקני אגירה ומתקנים לניצול מי תהום.

מתקנים להעברת מים

אחד המתקנים הקדומים ביותר להעברת מים ממקום למקום הוא התעלה. התעלה נחצבה בקרקע ודופנותיה חוזקו בעזרת אבנים. תעלות גדולות הגיעו לאורך כמה קילומטרים, לרוחב של כשני מטרים ולעומק של קרוב לשלושה מטרים. המים שנאספו לתעלות היו מי שיטפונות או מים ממקורות קבועים כמו מעיינות ונחלים. זרימת המים בתעלות הייתה בכוח הכבידה. לעתים קרובות מקורות המים של תושבי הערים המבוצרות היו מחוץ לחומות. כדי להבטיח הספקת מים לעיר גם בעת מלחמה ומצור נחצבו נקרות – דרכי מעבר תת־קרקעיות אל מקורות המים. אחת הנקרות המפורסמות היא נקבת השילוח, שסיפקה מים לתושבי ירושלים הקדומה. עם הגידול באוכלוסיית האדם והתרחבות ההתיישבות עלה הצורך להעביר את המים אל יישובים ואל אדמות חקלאיות המרוחקים ממקורות המים. לצורך זה הוקמו אמות המים (אקוודוקטים). מקור השם הוא מהמילה "אמה" (שפחה), שאחד מתפקידיה היה להביא מים לצורכי הבית. אמות המים היו מורכבות מסדרה של תעלות בנויות, פתוחות או סגורות, המונחות על הקרקע או על גבי קשתות וגשרים. מקור המים היה בגובה רב יותר מהיעד שלהם, כדי שיזרמו בכוח הכבידה. לעתים חצתה האמה רכסי הרים בתוך מנהרות חצובות.

מתקנים לאגירת מים

חלק ממתקני האגירה בתקופות קדומות היו טבעיים, כמו גבים (בריכות הנוצרות בתוך שקעים בקרקע), אגמים ושטחי הצפה עונתיים. מתקני אגירה אחרים היו בנויים, כמו סכרים בריכות ובורות. הסכר הוא קיר בנוי באפיק נחל, שעוצר את הזרימה של המים. עצירת הזרימה יוצרת מאגר במעלה הנחל. את המים שנאגרו הובילו בדרך כלל בתעלות למקומות שונים על פי הצורך. סכרים שימשו הן לאגירת מי שתייה והן לאגירת מים להשקיה. שיטת ההשקיה הנפוצה בתקופות קדומות הייתה שיטת ההצפה: מהמאגר הובלו המים אל השדה שחולק לחלקות. לאחר שהציפו חלקה אחת עברו עודפי המים לחלקה נוספת, נמוכה יותר, וכך הלאה. הבריכות נבנו בדרך כלל סמוך למעיין או בתוואי של זרימת מי שטפונות. החיסרון העיקרי של אגירה בסכרים או בבריכות פתוחות היה התאדות חלק ניכר מכמות המים במאגר. היו גם בריכות תת־קרקעיות דמויות מנהרות, שהמים בהן נשמרו תקופות ארוכות יותר. אפשר למצוא בריכות כאלה לאורך מדרונות של ואדיות בנגב. בורות מים היו המאגרים התת־קרקעיים הנפוצים ביותר בארץ. חלק מהם משמשים לאגירת מים גם כיום. הבורות נחפרו בקרקע או נחצבו בסלע בעומקים שונים. צורתם הייתה כשל פעמון – רחבים בקרקעית והולכים וצרים כלפי מעלה בכיוון הפתח. המבנה הזה צמצם את התאדות המים והקל על כיסוי הבור, שנועד למנוע את זיהום המים. מי הגשמים נאספו אל הבור באמצעות תעלות פתוחות, מן הרחובות וגם מגגות הבתים. אגירת המים בבורות אפשרה הקמת יישובי קבע גם באזורים שאין בהם מעיינות או מקורות מים אחרים הזמינים כל השנה.

מתקנים לניצול מי התהום

החיפוש אחר דרכים לניצול מי תהום נבע מכך שבחלק מהאזורים לא היו מקורות מים עיליים (מעיינות, אגמים, נחלים) שהיו זמינים בכל ימות השנה. מי תהום מצויים גם באזורים מדבריים. המתקנים השונים נועדו להעלותם על פני השטח. גבים מלאכותיים, המכונים בערבית "תמאיל", נחפרו בעומק לא רב באפיקי נחלים או בקרבת הים, במקומות שבהם מי התהום קרובים לפני הקרקע. מי התהום נקווים אל הגב, אך הם אוזלים במהירות בעקבות השימוש בהם. לאחר זמן מה מתמלא הגב מחדש. את הגבים יש לחדש מדי פעם, מכיוון שהם נסתמים על ידי הסחף המובא עם המים. בארות הן המתקנים הנפוצים ביותר לניצול מי התהום. אלו הן חפירות אנכיות שהעמיקו עד למפלס מי התהום. קוטר הבארות היה גדול, כדי להקל על מלאכת החפירה ועל ניקוי המים. קירות הבאר היו מחוזקות בדרך כלל באבנים. כמות המים שהופקה מהבאר הייתה תלויה בהצלחת החופרים להגיע לעורק מרכזי של מי תהום זורמים. כדי לנצל את מי התהום שבבארות היה צורך לשאוב אותם. חלק ממתקני השאיבה הופעלו בעזרת אנרגיית שרירי האדם או שריריהם של בעלי חיים. אחד ממתקני השאיבה הפשוטים והקדומים ביותר היה החבל והדלי. מתקני שאיבה משוכללים ויעילים יותר התבססו על גלגלת, בורג (כגון בורג ארכימדס) או מנוף.

זיהום המים

זיהום המים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסויימים (אולי רעילים) במים עולה, והמים אינם ממלאים עוד את תפקידם הקודם. למשל: מי נחל, שהיו בית גידול לדגים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה. בישראל בעיית זיהום המים נפוצה יחסית בגלל חוסר אכפתיות וחוסר מודעות. ידועים בזיהומם נחל הירקון ונחל הקישון. באסון המכביה התמוטט גשר שעבר מעל נחל הירקון, ואנשים שהיו עליו, ואשר באו במגע עם מימי הנחל, חלו ומתו. בנחל הקישון צללו צוללנים שחלו בסרטן, ומשרד הביטחון הכיר בתביעתם לפיצויים מן המדינה. קיים זיהום טבעי של מים, כתוצאה מהצטברות סחף, הפרשות בעלי חיים, אבק, חול, פיח ועוד, אך האחראי העיקרי לזיהום המים הוא האדם, אשר פעולות שונות שהוא מקיים עשויות לזהם את מקורות המים הקיימים.

המים בדתות

כבר בימי קדם ידע האדם שהמים נחוצים לחיים, שבלעדיהם אין חיים, ושעולמנו מיוחד בכך שיש בו מים נוזלים. כך ביהדות וכך גם אצל עמים אחרים ודתות אחרות. בסיפור בריאת העולם במקרא, ביום הראשון לבריאה, כשנבראו שמיים וארץ, המים כבר היו קיימים. שנאמר: "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים". ביום השני הופרדו השמיים והארץ על המים שבהם זה מזה, וביום השלישי נקוו המים שעל הארץ, להבדיל בין ים ליבשה. תיאורים דומים, של שליטת כוח עליון על המים ושל "ארגון" והכוונה של המים, נמצאים גם במסורות עתיקות של עמים אחרים, כמו האכדים במזרח והאינדיאנים במערב. כולם הכירו בחשיבות המים ובכוחם הרב, כוח שיכול לפעול לשני כיוונים מנוגדים: האחד - כיוון של יצירה והענקת חיים בדרך של צמיחה ושגשוג, והשני - כיוון של הרס וחורבן על ידי שיטפונות וגשמי זעף. ביהדות המים הם מקור ברכה ונותנים חיים לאדם ולכל אשר לו, כאשר האדם נוהג כראוי. האל גומל להולכים בדרך הטובה - "והורדתי הגשם בעתו, גשמי ברכה יהיו". במיתולוגיה ההודית והבבלית יש אלים הממונים על המים ומעניקים אותם לאדם. לעומת זאת, יש שהמים משמשים כעונש. סיפור המבול מופיע גם אצל היוונים ואצל עמים אחרים. המבול הוא תיאור של מים עצומים הגורמים הרס וכיליון, ומקורו באמונה שהאדם נענש על חטאיו בידי כוח עליון. לא פלא אפוא שקיימת אצלנו וגם במסורות אחרות, למשל אצל שבטים אפריקאיים, "תפילת הגשם": בקשה מכוח עליון לכוון את המים לתועלת ולא לנזק. נוסף להכרה בחשיבות המים לחיים בכלל, נפוצה האמונה בכוחם המטהר. כשם שרחיצת הגוף במים מנקה אותו מלכלוך גשמי, כך מטהרים המים גם את הנפש מטומאה ומחטא. מטהר ביהדות מקובלים מנהגים רבים הקשורים בטיהור על ידי המים: נטילת ידיים, טבילה במקווה, הדחת הבשר, הגעלת כלים ומנהג התשליך בראש השנה. בנצרות ובדתות אחרות קיימת הטבלה של תינוקות והתזת מים מקודשים. ישנם מקורות מים שהם מקודשים במיוחד ומצווה לטבול בהם, כמו נהר הירדן אצל הנוצרים ונהר הגנגס אצל ההינדואים. עוד אמונות הקשורות במים: למים יש סגולה להבחין בין אדם אשם לחף מפשע, והם גם מסייעים לחזות את העתיד. משום כך, אצל עמים רבים במזרח ובמערב, שימשו המים למשפט, לניבוי ולכשפים. כך בקביעת גזר דין אצל הבבלים בעת העתיקה, כך אצל היוונים בניחוש של האורקל, וכך במשפטי המכשפות באירופה בימי הביניים. השיטות היו שונות: השקעת החשוד בתוך מים, הטלת אבנים למים, שתיית מים והתזת מים. האמונות והמנהגים הרבים סביב המים נפוצים בעולם כולו. הן בארצות שבהן המים במחסור והתושבים יודעים מניסיונם כי בלי מים אין חיים, והן בארצות שבהן יש מים בשפע רב מדי והאדם מתקשה לעמוד בפני כוח ההרס שלהם.

ראו גם

- זיהום מים
- זיהום הים
- בריכות לגידול דגים
- שלולית
- צמחי מים

קישורים חיצוניים

- אסף רוזנטל,
- השבחת מים,
- קטגוריה:חומרים כימיים als:Wasser ja:水 ko:물 ms:Air simple:Water th:น้ำ

לחץ

לחץ (מסומן באות p - Pressure) הוא מידת הכוח המופעל על שטח מסוים. הנוסחה ללחץ בפיזיקה היא - :

p =  \frac

כאשר -
- p - הוא הלחץ הנמדד בפסקל
- F - הוא הכוח הנמדד בניוטון
- A - הוא השטח הנמדד במטר רבוע יש לשים לב כי הכוח F הוא הכוח הנמדד במאונך לפני השטח A.

יחידות

ביחידות סטנדרטיות נמדד הלחץ בפסקל שמוגדר כלחץ שמפעיל כוח של ניוטון אחד על משטח בגודל של מטר רבוע אחד. יחידות אחרות שעדיין מקובלות בעולם הן -
- PSI - Pound per Square Inch - כוח של ליברה אחת לשטח של אינץ' רבוע.
- inHg - אינץ' כספית - הלחץ שיצור עמוד כספית בגובה אינץ' אחד בתחתיתו.
- mmHg - מילימטר כספית - הלחץ שיצור עמוד כספית בגובה מילימטר אחד בתחתיתו.
- אטמוספירה - אטמוספירה אחת מוגדרת כלחץ האוויר הממוצע על פני כדור הארץ, ושווה ל101,325 פסקל. טבלת המרות בין יחידות נפוצות -

Pressure units and conversion factors
	פסקל	באר	N/mm²	kp/m²	kp/cm² (=1 at)	אטמוספירה	torr
1 פסקל (N/m²)=	1	10^-5	10^-6	0.102	0.102×10^-4	0.987×10^-5	0.0075
1 באר (daN/cm²) =	100,000	1	0.1	10,200	1.02	0.987	750
1 N/mm² =	10⁶	10	1	1.02×10⁵	10.2	9.87	7,500
1 kp/m² =	9.81	9.81×10^-5	9.81×10^-6	1	10^-4	0.968×10^-4	0.0736
1 kp/cm² (1 at) =	98,100	0.981	0.0981	10,000	1	0.968	736
1 אטמוספירה (760 torr) =	101,325	1.013	0.1013	10,330	1.033	1	760
1 torr (mmHg) =	133	0.00133	1.33×10^-4	13.6	0.00132	0.00132	1

מדידת לחץ

לחץ נמדד באמצעות מכשיר הנקרא ברומטר, ברומטר פשוט בנוי מצינור בצורת האות U כאשר בקצהו האחד מצוי לחץ ידוע, בתחתיתו זורם כלשהו, וקצהו השני משמש למדידת לחץ. ניתן לחשב את הלחץ על ידי מדידת הפרש הגבהים בין שני קצוות הזורם והנוסחה למציאת לחץ סטטי - :

p =   \,

כאשר -
- p - לחץ בפסקל.
- ρ - (רו) - צפיפות בקילוגרם למטר קוב.
- g - תאוצת הכובד בניוטון לקילוגרם.
- h - גובה עמוד הזורם במטר. לחץ סטגנציה (עצירה) הוא הלחץ שיוצר זורם הנתון במהירות מסויימת ונעצר. בכלי טיס משתמשים בצינור פיטו על מנת למדוד את הלחץ מסביב למטוס, ואת לחץ הסטגנציה ובאמצעותם לחשב את מהירות הטיסה ביחס לאוויר.

ראו גם

- יחידות מידה ללחץ
- תרמודינמיקה
- לחץ סטטי
- לחץ סטגנציה
- לחץ חלקי
- מנומטר
- לחץ בתחומי מחקר אחרים:
- לחץ אטמוספירי
- לחץ דם קטגוריה:פיזיקה ja:圧力 ko:압력 ms:Tekanan

מעלות צלזיוס

יחידות מידה לטמפרטורה#מעלות צלזיוס|יחידות מידה לטמפרטורה

נוזל

נוזל הוא מצב צבירה בו נפח החומר נקבע תמידית תחת תנאי טמפרטורה ולחץ, ואשר צורתו נקבעת לרוב לפי צורת הכלי בו הוא מוכל. אם נוזל נמצא במנוחה, בשדה אחיד של כוח המשיכה, הלחץ

\ p

בכל נקודה נקבע לפי: :

\ \rho gh=p

כאשר

\rho

היא צפיפות הנוזל (בהנחה כי היא קבועה),

\ h

הוא עומק הנקודה תחת פני הנוזל ו-

\ g

היא תאוצת הנפילה החופשית. יש לשים לב כי הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה כי הלחץ על פני הנוזל העליונים הוא אפס. לנוזלים יש תכונת מתח פנים ונימיות; לרוב הם מתרחבים כאשר הם מחוממים, ומתכוווצים בקירור. עצמים הטבולים בנוזל נתונים להשפעה של כושר ציפה (buoyancy). נוזלים הופכים לגז בנקודת הרתיחה האופיינית להם, וובנקודת הקיפאון הופכים למוצק. בתהליך זיקוק נוזלים יכולים להיפרד אחד מן השני, מאחר והם מתאדים כל אחד לפי נקודת ההרתחה שלו. קוהזיה (תאחיזה) בין מולקולות של נוזל אינה מספקת כדי למנוע מפני השטח הגלויים מלהתאדות. מחקר התכונות של נוזלים היה רווח במאות ה-17 ו ה-18 בייחוד באיטליה וצרפת. במדינות אלה התפתחו ענפי ההידרוסטטיקה וההידרודינמיקה המתארים את משוואות המצב של נוזל ואת תנועתו. ידועה במיוחד תרומתם של משפחת ברנולי לפיתוח תורת הנוזלים. למחקר זה היו גם השלכות מעשיות חשובות מאוד: הבוכנה ההידראולית, שכיום רוב המכונות הגדולות והציוד המכני ההנדסי משתמשים בהן מבוססות על עקרון שימור הלחץ בנוזל ניוטוני (נוזל אי-דחיס וחסר צמיגות). הבוכנה ההידראולית היא אחד הכלים היעילים ביותר שיש להפקת כוח גדול באמצעות הפעלת כוח קטן. כאשר החלו מחקרים תרמודינמיים על הגז התגלה הקשר שבין שני מצבי הצבירה והחלה להתפתח תורה אטומיסטית המסבירה את תכונות הגז ונוזל באמצעות ההנחה שהם מורכבים ממולקולות.

ראו גם

- מצבי צבירה אחרים של החומר: מוצק, גז ופלסמה
- התאדות
- הידרוסטטיקה
- הידרודינמיקה
- משוואת ברנולי
- צמיגות קטגוריה:כימיה ja:液体 ko:액체 ms:Cecair simple:Liquid

הנדסה

הנדסה היא יישום המדע לצרכי האנושות. מטרה זו מושגת ע"י ידע, מתמטיקה וניסיון שמנוצלים לתכנון של עצמים או תהליכים שימושיים. העוסקים בהנדסה נקראים מהנדסים. המהנדס חייב לזהות ולהבין את המגבלות הרלוונטיות על מנת לייצר תכנון מוצלח. מגבלות אלה כוללות כמות משאבים מוגבלת, מגבלות טכנולוגיות/פיזיקליות, גמישות לתוספות ותכנונים עתידיים, ועוד גורמים כגון עלות, יכולת ייצור, יכולת תחזוקה, יכולות שיווק ואסתטיקה. ע"י הבנת מגבלות אלה, מהנדסים מזהים את הגבולות שבהם ניתן לייצר ולתפעל עצם או מערכת. מהנדסים משתמשים בידע של מדע ומתמטיקה, ושל ניסיון רלוונטי, בשביל למצוא פתרונות סבירים לבעיות. יצירת מודל מתמטי של הבעייה, מאפשרת למהנדס לנתח את הבעייה באופן מעמיק ולבחון פתרונות אפשריים. אם מספר פתרונות סבירים קיימים, המהנדס מעריך את הפתרונות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ובוחר בפתרון שתואם את הדרישות באופן הטוב ביותר. בדרך כלל מנסים המהנדסים להעריך עד כמה טוב יתפקדו התכנונים שלהם לפני התחלת תהליך הייצור שלהם. בין השאר, הם משתמשים באבטיפוס, מודל מיניאטורי, סימולציה, מבחן הרס ומבחן לחץ. בדיקות אלה מאפשרות לוודא שהמוצר המוגמר יתפקד כראוי.

ענפי ההנדסה העיקריים

- הנדסה אווירונאוטית: תכנון עצמים מעופפים - מטוסים, טילים, לוויינים וכדומה.
- הנדסה אזרחית: הנדסת תשתיות אזרחיות כגון ערים, כבישים, מערכות ביוב ועוד.
- הנדסה ביו-רפואית: תכנון אמצעים לשירות הרפואה - אמצעי אבחון ואמצעי ריפוי.
- הנדסת ביוטכנולוגיה:
- הנדסה גרעינית:
- הנדסת חשמל: ניתוח, פיתוח ומימוש התקנים ומכשירים הפועלים באמצעות חשמל.
- הנדסת אלקטרוניקה: ניתוח ותכנון מערכות אלקטרוניות מורכבות ועיבוד אותות.
- הנדסת חומרים:
- הנדסה כימית: ייצור והפקה תעשייתית של כימיקלים.
- הנדסת מזון:
- הנדסת תוכנה: פיתוח יעיל של תוכנה איכותית
- הנדסת מחשבים: פיתוח יעיל של חומרה למחשבים
- הנדסת מכונות:
- הנדסת מערכות תקשורת:
- הנדסת תעשייה וניהול:
- הנדסה חקלאית:
- הנדסה צבאית: יישום ענפי ההנדסה לפיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיה צבאית. תכנון ובניית ביצורים.
- הנדסה קרבית: ביצוע משימות הנדסיות תחת אש, פריצה והקמת מכשולים, ביצורים, עבודות עפר, חומרי נפץ וחבלה.
- קטגוריה:טכנולוגיה ja:工学 ko:공학 ms:Kejuruteraan simple:Engineering th:วิศวกรรมศาสตร์

מנוע קיטור

מנוע קיטור הוא מנוע בעירה חיצונית בוכנאי, המופעל על ידי לחץ קיטור. מנוע הקיטור הבוכנאי הוא חלוץ מנועי החום המודרניים, ונושא הדגל של המהפכה הטכנולוגית במאה ה-19. כיום כמעט ואינו בשימוש. מנוע בעירה חיצונית שני חלקיו היסודיים של מנוע הקיטור הם צילינדר ובוכנה. קיטור בלחץ גבוה, המיוצר בדוד קיטור, מסופק אל הצילינדר על ידי שסתום חלוקה, המונע באמצעות מערכת מוטות על ידי הבוכנה עצמה. הקיטור הנכנס לצילינדר דוחף את הבוכנה מטה. לאחר דחיפת הבוכנה וביצוע העבודה המכנית, יוצא הקיטור מן הצילינדר כשהטמפרטורה והלחץ שלו נמוכים יותר, והוא מעובה למים על ידי קירורו במעבה. המים החמים מוזרמים אל דוד הקיטור לשימוש חוזר. מנגנון ארכובה הופך את התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה סיבובית של גל ארכובה, אשר מניע מדחף, גלגלי קטר או כל מכונה אחרת. מנוע הקיטור הבוכנאי הומצא בשלהי המאה ה-17 על ידי דניס פפין (Denis Papin), ושימש בתחילה להנעת מכונות כרייה ומשאבות מים במכרות הפחם באנגליה ובסקוטלנד. בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הוסיפו ופיתחו אותו ממציאים ומהנדסים אנגלים ואמריקאים, שהחשוב והנודע בהם הוא הממציא הסקוטי ג'יימס ואט. פיתוח והפצת מנוע הקיטור על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774 היו הכוח המניע של המהפכה התעשייתית. יש הטוענים כי מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל העידן המודרני. עד אותה תקופה היו פועלים מפעילים מכונות בכוח פיזי, בעזרת בעלי חיים או בכוח הרוח והמים. כתוצאה מן השימוש במנוע הקיטור התחוללו בתעשייה שינויים רבים, הראשון שבהם בתעשיית הטקסטיל. בעלי מטוויות הכותנה היו הצרכנים הגדולים הראשונים של מנועי הקיטור. טוויית החוטים החלה להיעשות בעזרת מנוע הקיטור, ותעשיית הכותנה, שעד אז הייתה תעשייה ביתית ידנית ברובה, עברה לבתי החרושת. ייצור החוטים הלך וגדל במהירות רבה. מנועי הקיטור הימיים הראשונים נבנו כבר במאה ה-18, אך היו כבדים ובלתי-יעילים, תצרוכת הפחם שלהם הייתה עצומה ביחס לממדיהם ולהספקם, והדבר הגביל כמובן את ממדי הספינות ואת טווח הפלגתן. רק ב-1865 לערך, לאחר ששופרו בשיעור ניכר מנועי הקיטור, משהחליף המדחף את גלגל המשוטות ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי הימים. מנוע הקיטור הוסיף לשמור על מעמדו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז תפסו את מקומו בהדרגה מנוע הדיזל וטורבינת הקיטור. הרכבות הראשונות השתמשו במנועי קיטור להנעה. קיטור

בוכנה

בוכנה (Piston) היא גליל מתכת, אשר נע הלוך ושוב בתוך צילינדר. הבוכנה היא החלק העיקרי של מנועים בוכנאיים ומשאבות בוכנאיות. במנועי בעירה פנימית בוכנאיים, למשל, נדחפת הבוכנה על ידי גזי השריפה, ובאמצעות טלטל ומנגנון ארכובה ממירים את תנועתה הקווית לתנועה סיבובית של הצרכן (גלגלי רכב, מדחף של אניה, גנרטור חשמלי וכדומה). מנועי בעירה פנימית בוכנה הידראולית היא מכשיר המפעיל כוח רב בצורה קווית (לינארית). הבוכנה ההידרואלית מורכבת מגליל ובתוכו בוכנה הנעה באמצעות לחץ של נוזל. קטגוריה:הנדסת מכונות קטגוריה:טכנולוגיה תחבורתית קטגוריה:מנועים ja:ピストン

טורבינת קיטור

טורבינת קיטור היא מנוע בעירה חיצונית רוטורי, הממיר את אנרגיית הלחץ של קיטור לאנרגיה מכנית. קיטור הטורבינה בנוייה ממספר גלגלי כפות, המחוברים לציר משותף (רוטור), ומונעים בתנועה סיבובית על ידי זרם קיטור בלחץ גבוה. שריפת הדלק (דלק כבד או פחם) מתבצעת בכבשן של דוד קיטור נפרד. אנרגית החום, המשתחררת בשריפה, מנוצלת לחימום מים ולהפיכתם לקיטור בלחץ ובטמפרטורה גבוהים. הקיטור מוזרם אל הטורבינה ומסובב את גלגלי הכפות שלה. לאחר ביצוע העבודה המכנית יוצא הקיטור מן הטורבינה כשלחצו והטמפרטורה שלו נמוכים יותר. הוא מעובה (מקורר) במעבה וחוזר למצב צבירה נוזלי. המים מוחזרים לדוד הקיטור לשימוש נוסף. הצרכן (גנרטור חשמלי, מדחף אנייה ועוד) מתחבר אל ציר הטורבינה דרך תמסורת גלגלי שיניים להפחתת מספר הסיבובים. קטגוריה:מנועים ja:蒸気タービン

עבודה (פיזיקה)

בפיזיקה, עבודה היא הפעלה של כוח על מסה לאורך דרך. יחידת המידה לעבודה, ביחידות SI היא ג'אול. ג'אול אחד שווה ערך לעבודה הנדרשת להפעלת כוח של ניוטון למרחק של מטר, כך שניתן לכנותה גם ניוטון מטר. יחידת מידה אחרת לעבודה היא קילוואט שעה. ההגדרה של "עבודה" בלשון מתמטית היא: :

\ W = \int

כאשר האינטגרציה מתבעת לפי ההעתק. הגודל

\vec \cdot d \vec

הוא מכפלה סקלרית של וקטור הכוח ווקטור ההעתק בכל אחת מהנקודות במסלול אותו עובר הגוף. מבחינה מתמטית, בהתייחסות לכוח כאל וקטור, אם הכוח אינו פועל במקביל לדרך שלאורכה הוא פועל, הרי שניתן לפרק אותו לשני רכיבים במערכת צירים קרטזית, רכיב אנכי ורכיב אופקי (חיבורם של שני אלה יוצר את הכוח השקול, שפועל בזוית מסויימת ביחס לדרך, שלאורכה הוא פועל). בהתייחסות לכוח שעושה את העבודה, יש להתייחס לרכיב האופקי בלבד של הכוח, כלומר: לרכיב שמקביל לדרך בלבד. את רכיב זה ניתן לחשב ע"י

\ |F| \cos\theta

כאשר

\ \theta

היא הזווית בין וקטור הכוח לבין וקטור ההעתק. בסך הכל, מתקיים ש

\ \vec \cdot d \vec = |F||dr|\cos\theta

. יש לציין כי אם כוח כלשהו פועל על מסה מסויימת בכיוון המאונך לכיוון תנועתה (שהרי היא נעה לפי הדרך, המסלול שלה), הרי שכוח זה אינו מקיים עבודה כלל (מבחינה פיזיקלית, מאחר שהמכפלה הסקלרית של שני וקטורים המאונכים זה לזה שווה לעולם 0). היכולת לבצע עבודה קרויה אנרגיה. כמות העבודה שמערכת מסוגלת לבצע אינה עולה על כמות האנרגיה שהמערכת מכילה, בהתאם לעקרון שימור האנרגיה. קטגוריה:פיזיקה ja:%E5%8A%9B%E5%AD%A6%E7%9A%84%E3%82%A8%E3%83%8D%E3%83%AB%E3%82%AE%E3%83%BC ja:仕事

מנוע קיטור

טורבינת קיטור

קטגוריה:מים

קטגוריה:הידרולוגיה קטגוריה:כימיה קטגוריה:שמירת הסביבה ja:Category:水 ko:분류:물 th:Category:น้ำ

Halleluiah

Hallelujah, Halleluyah, or Alleluia, is a transliteration of the Hebrew word הַלְּלוּיָהּ (Standard Hebrew Halləluya, Tiberian Hebrew Halləlûyāh) meaning "[Let us] praise (הַלְּלוּ) God (יָהּ)" (or "Praise (הַלְּלוּ) [the] Lord (יָהּ)".) It is found mainly in the book of Psalms. It has been accepted into the English language. The word is used in Judaism as part of the Hallel prayers. For most Christians, "Hallelujah" is considered the most joyful word of praise to God. In many denominations, the Alleluia, along with the Gloria in Excelsis Deo, it is not spoken or sung during the season of Lent, instead being replaced by a Lenten acclamation. Halleluyah is a composite of Hallelu and Yah. It literally translates from Hebrew as "Praise Yah, [you people!]" or simply "Praise Yah!" Yah is the shortened form of the name YHWH, referred to as the Tetragrammaton. The term is used about 24 times in the Hebrew Bible (mainly in the book of Psalms (e.g. 113-118), where it starts and concludes a number of Psalms and four times in Greek transliteration in Revelation.

职业生涯

幼年跟随拉萨尔·莱维（Lazare Lévy）学习钢琴。他后来到巴黎音乐学院

碳同素異形體
碳同素異形體指的是元素碳的同素異形體，即純碳元素所能構成的各種不同的分子結構。包括了：
- 不定形碳（amorphous carbon）
- 碳奈米泡沫

景天酸代謝植物
景天酸代謝植物（CAM-植物 "Crassulacean acid metabolism" (CAM)）属于C4类植物。代表性的植物有仙人掌, 凤梨和长寿花。要在干旱热带地区生存下来，CAM-植物发展出一套生存策略，CO₂-的固定将于卡尔文

玉蜀黍
玉米(又稱玉蜀黍，香港人稱為粟米)，是一年生，草本，禾本科植物，原产于中美洲，是印地安人培育的主要粮食作物，喜高温�

Lindows
Linspire是一款Linux作業系統，建基於Debian。該產品原名為「LindowsOS」，其公司創辦人為MP3.com網站前主席及行政總裁Michael Robertson。該系統最初設計是可以在linux底下開啟windows的程式，這個os是以windows和linux為基礎。該公司被指「Lindows」這名字侵犯了Windows的商標而被微軟控告，後因決定不再糾纏於

豆釘兔
豆釘兔（），常称为小兔，是日本动漫《美少女战士》中的主人翁月野兔与地場衛在未来所生的女儿。在美少女戰士 Sailor Moon R 中曾变成Black Lady。

קיטור

ראו גם

מים

תכונות כימיות-פיזיקליות

לשון

המים עבור החיים

המים עבור האדם

אמצעים לשימוש במים

מתקני מים

מתקנים להעברת מים

מתקנים לאגירת מים

מתקנים לניצול מי התהום

זיהום המים

המים בדתות

ראו גם

קישורים חיצוניים

לחץ

יחידות

מדידת לחץ

ראו גם

מעלות צלזיוס

נוזל

ראו גם

הנדסה

ענפי ההנדסה העיקריים

מנוע קיטור

בוכנה

טורבינת קיטור

עבודה (פיזיקה)

מנוע קיטור

טורבינת קיטור

קטגוריה:מים

Halleluiah

See also

职业生涯

相關條目