:: wikimiki.org ::
| קיפוד |
קיפוד
ה-קיפוד (Erinaceus) הוא בעל חיים מסדרת אוכלי החרקים, באורך ממוצע של 20 ס"מ. גבו של הקיפוד מכוסה בקוצים, וכאשר הוא חש מאויים הוא מתכדרר לכדור ומפנה את קוציו החוצה. לכן, יש לו מעט אוייבים טבעיים, בעיקר ציפורים (במיוחד ינשופים) ובני אדם (אסטרטגית ההגנה שלו אינה מותאמת במיוחד לכלי רכב).
הקיפוד נפוץ באירופה, וניתן למצוא אותו בגנים, שם הוא נחשב למועיל כמונע מזיקים טבעי - התפריט שלו מכיל חלזונות, תולעים וחרקים אחרים. לעתים אנשים משאירים אוכל עבור קיפודים.
חלב פרה מזיק לקיפודים, שכן אחוז השומן בו שונה מבחלב הקיפודים. מזון כלבים או חתולים מתאים לקיפודים, אולם המזון המתאים ביותר לאוכל-חרקים זה הוא מזון עשיר בחלבונים.
הקיפוד האירופי הפך למטרד באיים המערביים של סקוטלנד, שם הוא נוהג לאכול את הביצים של ציפורים מקננות-קרקע.
תקופת ההריון של הקיפודה נמשכת 58 יום. קיפודים חיים בדרך כלל 4-7 שנים בטבע, אולם ידוע גם על קיפודים שהאריכו ימים עד גיל 16.
הקיפוד המבוית
הקיפוד המבוית הוא קרוב רחוק של הקיפוד האירופי. מין זה הוא הכלאה בין הקיפוד לבן-הבטן (Atelerix albiventris) והקיפוד האלג'ירי (Atelerix algirus). הוא קטן יותר מהקיפוד האירופי ולכן מכונה גם הקיפוד הגמדי האפריקאי.
קיפודים מבוייתים יכולים להיות חיות בית (בישראל החוק אוסר על החזקת חיות בר על ידי אנשים פרטיים) בניגוד למינים אחרים של קיפודים. הם מעדיפים מזג אוויר חם (מעל 22 מעלות צלזיוס) ואינם ישנים שנת חורף.
נוסף על הקוצים והיכולת להתגלגל לכדור, אחת מההתנהגויות המוזרות של הקיפוד היא משיחה עצמית. קיפוד מסוגל ללקק ריח חדש, להפוך אותו לקצף, ואז לכסות את קוציו בקצף. יש החושבים בטעות שמדובר בכלבת. כנראה שהתנהגות זו עוזרת לקיפוד להסוות את עצמו או שזו דרך להפוך את הקוצים למסוכנים יותר (אין רעל בקוצי הקיפוד).
מין נוסף הקיים בארץ הוא קיפוד החולות.
קטגוריה:קיפודיים
בעל חיים
בעלי חיים (Metazoa) היא ממלכה של יצורים חיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם האדם, משתייכים לממלכת בעלי החיים.
לבעלי החיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעתים משאר הממלכות:
- כל בעלי החיים הינם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הינם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי החיים, שכל יצוריה הינם רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
- כל בעלי החיים הינם ניידים, זאת בניגוד לצמחים, פטריות, חיידקים ופרוטיסטים רבים, אשר חסרי כושר תנועה.
- כל בעלי החיים הינם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
- כל בעלי החיים הינם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הינו בדרך-כלל יצורים אחרים.
- כל בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית. כל בעל חיים הינו זכר או נקבה; הפריית תא רבייה של נקבה באמצעות תא רבייה של זכר מביאה להיווצרותו של יצור חדש.
הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.
המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי החיים הינו עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן, דרים בכפיפה אחת בממלכת בעלי החיים. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, למרות שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.
המיון המדעי של בעלי חיים
- מערכת ספוגיים (Porifera) – אינם רב תאיים אמיתיים
- מערכת Placozoa
- מערכת Myxozoa
- על מערכה Mesozoa
- מערכת Rhombozoa
- מערכת Orthonectida
- קבוצת Eumetazoa
- מערכת צורבים (Cnidaria) – בקבוצת הנבוביים
- מערכת מסרקניים (Ctenophora) – בקבוצת הנבוביים
- קבוצת Bilateria
- קבוצת Acoelomata
- מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
- קבוצת Coelomata
- קבוצת Deuterostomia
- - מערכת Chaetognatha
- - מערכת מיתרניים (Chordata)
- - מערכת קווצי עור (Echinodermata)
- - מערכת מיתרני פה Hemichordata
- - קבוצת Xenoturbellida כוללת סוג יחיד.
- קבוצת Protostomia
- - קבוצת Annechphora
- - מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
- - מערכת Echiura
- - מערכת Pogonophora
- - מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
- - מערכת חיטחבים (Bryozoa)
- - מערכת Entoprocta
- - מערכת רכיכות (Mollusca)
- - מערכת Nemertea
- - מערכת Priapulida
- - מערכת Sipuncula
- - קבוצת Panarthropoda
- - מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda)
- - מערכת נושאי הציפורניים Onychophora
- - מערכת Tardigrada
- - משפחת Myzostomida
- קבוצת Pseudocoelomata
- מערכת Acanthocephala
- מערכת Cycliophora
- מערכת Gastrotricha
- מערכת Kinorhyncha
- מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
- מערכת Nematomorpha
- מערכת Rotifera
- מחלקת Micrognathozoa
הערות
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
ראו גם
- אינטליגנציה בבעלי חיים
- הסוואה אצל בעלי חיים
- התנהגות בעלי חיים (אתולוגיה)
קטגוריה:ביולוגיה
-
ja:動物
ko:동물
ms:Haiwan
simple:Animal
th:สัตว์
zh-min-nan:Tōng-bu̍t
אוכלי חרקים
אוכלי חרקים הם סדרת יונקים פרימיטיביים, הכוללת יותר מ-70 סוגים. הם מהוים מוצא לסדרות רבות אחרות. בעלי מידה קטנה, הולכי-כפות, בהן 5 אצבעות. שיניהם בעלות חודים, חופרים קינים באדמה. ניזונים בעיקר מחרקים וזוחליהם. הריון קצר עשרות ימים. ממליטים במאורה, גורים אחדים, חסרי ישע. תפוצתם: בכל העולם, חוץ מאמריקה הדרומית ואוסטרליה.
סדרת אוכלי-חרקים insectivora, כוללת 7 משפחות בשתי תת-סדרות
- תת-סדרה Zalambdodonta
- משפחת סולנודוניים solenodontidae, סוג יחיד:
- הסוג סולנודון Solenodon ובו 3 מינים
- משפחת טנרקיים tenrecidae, עשרה סוגים בשלוש תת-משפחות:
- תת-משפחה טנרקי אורז oryzorictinae, חמישה סוגים
- הסוג טנרק אורז oryzorictes
- הסוג טנרק חדפי microgale
- תת-משפחה potamogaleinae, שלושה סוגים
- הסוג חדף מים potamogale ובו 3 מינים
- תת-משפחה טנרקים centetinae, שני סוגים
- טנרק centetes
- תת-סדרת Dilambdodonta
- משפחת קיפודיים erinaceidae, שמונה סוגים בשתי תת-משפחות
- משפחת נזופונטיים nesophontidae
- משפחת חפרפזיים chrysochloridae, ובה ארבעה סוגים
- הסוג חפרפז eremitalpa
- הסוג חפרפז אפריקני chrysospalax
- הסוג חפרפז chrysoloris
- משפחת חדפיים soricidae, ובה עשרים ואחד סוגים
- משפחת חפרפרתיים talpidae, שבעה-עשר סוגים בחמש תת-משפחות
- תת-משפחה
- הסוג חפרפרת מצוייצת condylura
- תת-משפחה דסמנים desmaninae
- הסוג galemys
- הסוג דסמן desmana
- תת-משפחה סקלופים scalopinae
- הסוג scapanus
- הסוג scalpos
- הסוג scapanulus
- הסוג scaptonyx
- הסוג dymecodon
- הסוג urotrichus
- הסוג neurotrichus
- תת-משפחה חפרפרות talpinae
- הסוג חפרפרת talpa
- תת-משפחה
- הסוג אורופסילוס uropsilus
קטגוריה:יונקים
-
ממוצע
בסטטיסטיקה, ממוצע הוא מספר שמחושב מתוך קבוצת מספרים, ומתאר את "מרכז" הקבוצה מבחינת גודל המספרים. מכיוון שאין מושג אחיד של מהו ה"מרכז" ומושגים שונים יעילים בהקשרים שונים, ישנן שיטות רבות לחשב ממוצע של n מספרים. השיטה הנפוצה ביותר, והאחת שנקראת בכלליות הממוצע היא הממוצע החשבוני.
ממוצע חשבוני
הממוצע החשבוני הוא הממוצע ה"ממוצע" המקובל, והוא משמש למטרות רבות.
יש לציין שממוצע חשבוני של ערכים מתאר התפלגות עם תוצאה מטעה מאוד. הוא לא בהכרח החציון, לדוגמה הערכים , הממוצע החשבוני הוא 3.17, אבל חמישה מתוך ששת הערכים קטנים ממנו.
ממוצע הנדסי
ממוצע הנדסי של ערכים חיוביים הוא מכפלת הערכים, בחזקת המספר ההופכי למספר הערכים:
ממוצע הרמוני
ממוצע הרמוני של ערכים מוגדר בתור:
כאשר הערכים הנתונים חיוביים, הממוצע ההרמוני תמיד קטן יותר מהממוצע החשבוני וההנדסי.
ממוצע משוקלל
ממוצע משוקלל הוא ממוצע חשבוני שבו לערכים שונים ניתנת חשיבות (משקל) שונה. בהינתן סדרה של ערכים ומשקלים הממוצע הממושקל מוגדר כך:
הממוצע החשבוני הוא מקרה פרטי של הממוצע הממושקל כאשר כל המשקלות הם 1.
category: מתמטיקה
category: סטטיסטיקה
ינשוף
הינשוף (Owl) הוא סוג של עופות לילה דורסים ממשפחת הינשופיים.
גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצויידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים מקדימה הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, וע"י כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. עיניו ואוזניו של הינשוף מוקפות בזר של נוצות, דבר המשמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של 180°, ואף יותר.
הינשוף פעיל רק בלילה וצד את טרפו בצורה הבאה: הוא עף בשקט בחושך מוחלט ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו בעזרת טפריו וקורע ממנו חתיכות בעזרת מקורו המאונקל. הינשופים מבחינים בטרף בעזרת עיניהם החדות המותאמות לראיה בלילה, ובעזרת חוש שמיעתם המחודד. לאחר סיום עיכול הטרף, הינשוף מקיא את החלקים שאינם יכולים להתעכל בגופו, כגון: נוצות, עצמות ושערות. מזונם העיקרי של הינשופים הוא: עופות קטנים מהם, מכרסמים, זוחלים, חרקים ודגים.
הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם. הנקבה מטילה ביצים, ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד. הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים, סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעיתים נדירות מאוד הם מטילים 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עוורים, ומכוסים בפלומה דקה.
הינשופים כוללים כ-15 מינים המצויים בכל העולם, מלבד מן האזור האוסטרלי. בארץ ישראל ישנם שני מיני ינשופים:
- ינשוף עצים - ינשוף שוכן יערות, הנודד בחורף מן הצפון לדרום. בישראל ניתן למצוא אותו בחורף.
- ינשוף שדות - שוכן בנוף פתוח, ונראה גם ביום. בישראל הוא נחשב לעובר אורח, הנמצא בחודשי הסתיו והאביב.
במיתולוגיה ובמקרא
שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", וגם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע.
הינשוף מוכר בתור סימן לעתידות, אך גם למעשי כשפים ובשורות רעות, וזאת משום העיניים האנושיות שלו והקולות המשונים שהוא משמיע. מלבד זאת, ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, הינשוף שוייך לאלת החכמה - אתני, ומסיבה זו נעשה לסמל המדע, ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בד"כ.
במקרא, הינשוף נזכר כאחד מהעופות הטמאים (בספר ויקרא), וכעוף חרבות (בספר ישעיה). למרות שהשם 'ינשוף' מופיע במפורש, ספק אם אפשר לזהותו עם העוף הקרוי כיום ינשוף.
קטגוריה:ינשופיים
ms:Burung hantu
ja:%E3%83%95%E3%82%AF%E3%83%AD%E3%82%A6%E7%9B%AE
אירופה
אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור.
במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.
מקור השם
אסיה
ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר.
יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".
היסטוריה
לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה.
המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.
גאוגרפיה
1992
גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.
בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".
כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.
הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.
בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.
מאפיינים פיסיים
אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל.
קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורווגיה.
יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיסיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסנלד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד איסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הנם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים.
הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיסיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.
מערכת אקולוגית
עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שחיו זה אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ 2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם.
רוב החיות הגדולות באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, נצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני העידן הנאוליתי, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק בל יחושב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.
מדינות באירופה
זאב
להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה:
1 אזרבייג'ן וגרוזיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה.
2 ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות.
3 רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז.
4 תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים. .
5 קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .
טריטוריות שאינן עצמאיות
הטריטוריות הרשומות להלן הנן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן בחזקת מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:
- אקרוטירי (בריטניה)
- דקליה (בריטניה)
- איי פארו (דנמרק)
- איי אולנד (פינלנד)
- גיברלטר (בריטניה)
- גרנסי (בריטניה)
- יאן מאיין (נורווגיה)
- ג'רסי (בריטניה)
- האי מאן (בריטניה)
- סוואלברד (נורווגיה)
זוהי איננה רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.
אזורים באירופה
המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן:
סוואלברד
מערב אירופה (אדום)
מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.
מרכז אירופה (תכלת)
המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא; סלובניה, קפריסין ומלטה.
מזרח אירופה (כתום)
בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלרוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גרוזיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.
צפון אירופה (סגול)
במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.
דרום אירופה (ירוק)
"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (תורכיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה.
אסיה (ורוד)
שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, תורכיה, אזרבייג'ן, גרוזיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה.
ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, ובעיקר מפני שהוקעה על ידי סביבתה הערבית-מוסלמית. כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים. בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול.
ראו גם
- גאוגרפיה פיסית - מונחים
- האיחוד האירופי
- אירו
- הפרלמנט האירופי
קישורים חיצוניים
- [http://web.inter.nl.net/users/Paul.Treanor/which.europe.html מהי אירופה?]
- [http://europa.eu.int/ אתר האיחוד האירופי]
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/security.html עתידן הבטחוני של מעצמות אירופה]
- [http://www.sheppardsoftware.com/country_europe_G2_drag-drop.html משחק - מדינות אירופה]
קטגוריה:גאוגרפיה
קטגוריה:יבשות
-
als:Europa
ja:ヨーロッパ
ko:유럽
ms:Eropah
roa-rup:Evropa
simple:Europe
th:ทวีปยุโรป
zh-min-nan:Europa
תולעתתולעים - בעלי חיים חסרי חוליות אשר משתייכים לשלוש מערכות:
- מערכת תולעים שטוחות
- מערכת תולעים טבעתיות
- מערכת תולעים נימיות
שלושת המערכות משתייכות לקבוצת בעלי שלוש שכבות גוף שכלולה בקבוצת רב תאיים אמיתיים.
המיון המדעי של התולעים
(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)
- קבוצת חסרי חלל גוף משני (Acoelomata)
- מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
- מחלקת תולעי ריסים (Turbellaria)
- מחלקת עלקות (Trematoda)
- מחלקת שרשורים (Cestoda)
- מחלקת Monogenea
- קבוצת בעלי חלל גוף משני (Coelomata)
- קבוצת Protostomia
- קבוצתAnnechphora
- מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
- - מחלקת רב זיפיות (Polychaeta)
- - קבוצת Clitellata
- - מחלקת עלוקות (Hirudinida)
- - מחלקת Branchiobdellae
- - תת מחלקת דל זיפיות (Oligochaeta)
- - משפחת Capilloventridae
- - סדרת Haplotaxida
- - תת סדרת שלשולים (Lumbricina)
- - תת סדרת Tubificina
- - סדרת Lumbriculida
- - משפחת Uncinaidae
- קבוצת Pseudocoelomata
- מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
- מחלקת Chromadorea
- מחלקת Enoplea
הערה:
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
-
חרקים
חרקים (Insecta) הם מחלקה של בעלי חיים במערכת פרוקי רגליים.
מחלקת החרקים הינה בעלת מספר המינים הרב ביותר בעולם הטבע. מספר המינים נע בין 800,000 ללמעלה ממיליון לפי הערכות ומיונים שונים. סביר להניח שמיני חרקים רבים טרם התגלו. סדרת החיפושיות כוללת כ-400,000 מינים שונים, ומהווה בכך את הסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע. סדרת הדבוראים כוללת את משפחות הדבורים, הצרעות והנמלים - בסך הכל כ-110,000 מינים; מספר הפרטים של משפחת הנמלים הוא הגדול בממלכת בעלי החיים; קיימים על-פני כדור הארץ יותר נמלים מאשר כל בעל חיים אחר. סדרות ידועות נוספות של חרקים הן הפרפרים (170,000 מינים), הזבובים (120,000 מינים, כולל יתושים), הפשפשים (40,000 מינים), הפרעושים (2,200 מינים) והתיקנים (3,500 מינים). רבים סבורים בטעות שהעכבישים הינם אף הם חרקים; למעשה מדובר במחלקה המשתייכת, לצד החרקים, למערכת פרוקי הרגליים.
החרקים מתמיינים לחסרי כנפיים ולבעלי כנפיים. עם בעלי הכנפיים נמנים בעלי גלגול מלא ובעלי גלגול חסר.
בין החרקים והאדם יחסים מורכבים. כמה מהחרקים - הפרפרים, למשל - נחשבים כסמל ליופי. אחרים - דבורת הדבש, למשל - משמשים את האדם מזה אלפי שנים. הנמלה מואנשת לעתים קרובות בספרות ומוצגת כחרוצה, דימוי הנעוץ באורח חייה המיוחד. חרקים רבים - הזבוב, היתוש והתיקן (ג'וק), בעיקר - מהווים מטרד עבור רוב האנשים, אשר עלול להפוך רציני בשל יכולתם של חרקים אלו להעביר מחלות. חרקים אחרים, כגון הארבה, ניזונים מגידולים חקלאיים ומסבים נזק כלכלי רב לאדם. מחלקת החרקים כוללת כמה מינים עמידים במיוחד; ניסויים הראו עמידות של נמלים ותיקנים לרמות של חום, קרינה ופגיעות אחרות אשר בעלי חיים אחרים לא מסוגלים לעמוד בהן. הישרדותם הגבוהה של החרקים היא זו שאפשרה את תפוצתם העצומה בכל חלקי כדור הארץ ואת התמיינותם למספר כה גדול של מינים.
החרקים מהווים נדבך חשוב בשרשרת המזון בטבע. בעלי חיים רבים - עופות, דו-חיים ויונקים - ניזונים מחרקים. אף האדם ניזון מחרקים, אך במידה מצומצמת מאוד, ורק באזורים מסוימים בעולם. חרקים רבים ניזונים מצוף הפרחים; בעוברם מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף הם מעבירים בין הפרחים אבקה - תאי הזרע במערכת הרבייה של צמחי הפרחים. זוהי אינה דרך ההאבקה היחידה (מעבר אבקנים באמצעות הרוח נפוץ אף הוא), אך החרקים ללא ספק תורמים רבות לתפוצתם ולהישרדותם של צמחים רבים.
המיון הטקסונומי של חרקים
רוח
(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)
- תת מחלקת זנבזיפיים (Archaeognatha) – חסרי כנפיים
- משפחת זנבזיפיים מנתרים (Machilidae)
- משפחת קדומי לסת Meinertellidae
- קבוצת Dicondylia
- קבוצת בעלי כנפיים (Pterygota)
- תת מחלקת בעלי-כנפיים קדומים (Palaeoptera) - בעלי גלגול חסר
- סדרת בריומאים (Ephemeroptera)
- סדרת שפיראים (Odonata)
- תת מחלקת בעלי-כנפיים מפותחים (Neoptera)
- סדרת טווי רשת (Embioptera) - בעלי גלגול חסר
- תת מחלקת בעלי גלגול מלא (Endopterygota)
- על סדרת דמויי פרפר Amphiesmenoptera
- סדרת פרפראים (Lepidoptera)
- סדרת שעירי כנף (Trichoptera)
- סדרת חיפושיות (Coleoptera)
- - משפחת יקרוניתיים (Cerambycidae)
- - משפחת רצניתיים (Carabidae)
- - משפחת זבליתיים (Scarabaeidae)
- סדרת זבובאים (Diptera)
- - משפחת זבוביים (Muscidea)
- סדרת דבוראים (Hymenoptera)
- סדרת ארוכי כנף (Mecoptera)
- סדרת פרעושים (Siphonaptera)
- סדרת כנף מניפתיים (Strepsiptera)
- קבוצת רקומי כנף (Neuropterida)
- סדרת זבובי דגים (Megaloptera)
- סדרת מרושתי כנף (Neuroptera)
- סדרת זבובי נחש (Raphidioptera)
- תת מחלקת תיקאים (Orthopteroidea) - בעלי גלגול חסר
- סדרת צבתנאים (Dermaptera)
- סדרת תיקאים (Dictyoptera)
- - תת סדרת תיקנים (Blattaria)
- - תת סדרת גמלי שלמה (Mantodea)
- - סדרת טרמיטאים (Isoptera)
- סדרת גרילובלטים (Grylloblattodea) Grylloblattodea
- סדרת Mantophasmatodea
- סדרת חגבאים (Orthoptera)
- - משפחת ערצביים (Gryllotalpidae)
- סדרת מקלונאים (Phasmatodea)
- תת מחלקת חרקים נושכים (Paraneoptera) - בעלי גלגול חסר
- סדרת פשפשאים (Hemiptera)
- - משפחת אדמוניים (Pyrrhocoridae)
- - משפחת תריסיתיים (Pentatomidae)
- סדרת כינים (Phthiraptera)
- סדרת כיני עצים (Psocoptera)
- סדרת טריפסים (Thysanoptera)
- סדרת גדותניים (Plecoptera) - בעלי גלגול חסר
- סדרת חרקי מלאך (Zoraptera) - בעלי גלגול חסר
- תת מחלקת דגיגי כסף (Thysanura) – חסרי כנפיים
- - משפחת דגיגי-כסף יערניים (Lepidotrichidae)
- - משפחת דגיגי כסף ביתיים (Lepismatidae)
- - משפחת דגיגי-כסף תת קרקעיים (Nicoletiidae)
- - משפחת Noticoliidae
הערה:
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
-
קטגוריה:פרוקי רגליים
ja:昆虫類
ko:곤충
ms:Serangga
simple:Insect
th:แมลง
חלב
חלב הוא נוזל מזין שמיוצר בבלוטות החלב של יונקים ממין נקבה. חלב הוא מקור המזון העיקרי של ילודי יונקים כל זמן שהם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר.
הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים. חלב אם (אישה), למשל, הוא רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קאזאין. החלב של יונקים מסויימים, במיוחד פרות, עיזים, תאו מים, סוסים וכבשים, נחלב לשימוש בידי בני אדם. החלב נצרך ישירות, בדרך כלל לאחר תהליך של פיסטור או שהוא מעובד למוצרי חלב כמו גבינה, שמנת, חמאה, יוגורט או גלידה.
חלב טרי שנשאר באוויר הפתוח למשך פרק זמן מחמיץ. ההחמצה נגרמת בשל תהליך תסיסה: חיידקי חומצת חלב הופכים את סוכר החלב לחומצת חלב. משתמשים בתהליך זה בתעשיית החלב כדי לייצר מוצרי חלב שונים.
גם חלב מפוסטר יחמיץ אם לא ישמר בקרור, ועל כן יש לשמור אותו בטמפרטורה שבין 1° ל-4°. ניתן להפוך חלב לחלב עמיד שאינו מחמיץ על ידי טיפול בטמפרטורות גבוהות מאד (UHT). חלב שעבר טיפול שכזה יכול להיות מאוחסן במשך מספר חודשים ללא קירור עד לצריכתו: הוא הופך לחלב עמיד.
לפני מהפכת השימוש הנפוץ בפלסטיק נהגו להפיץ חלב באופן מסחרי בבקבוקי זכוכית. היום נדיר לראות חלב בבקבוקים ורוב בני האדם רוכשים את החלב שלהם בשקיות פלסטיק או בקרטונים מצופי שעווה. אור אולטרה סגול הנובע מנורות פלורסנט יכול להרוס חלק מהחלבונים שבחלב, על כן יצרנים רבים שבעבר הפיצו חלב באריזות שקופות עברו לאריזות אטומות יותר לאור.
הלקטוז שבחלב מעוכל בגוף בעזרת האנזים לקטאז המיוצר בגופם של יונקים צעירים. אצל בני אדם, רמת יצור הלקטאז יורדת בבגרות, ובמקרים רבים מגיעה למצב בו חלב אינו בר-עיכול, מה שמוביל לתופעה המכונה "רגישות ללקטוז" - בעיית עיכול נפוצה.
ישנה מחלוקת בשאלה האם צריכת חלב פרה טובה לבני אדם מבוגרים, אשר אינם מייצרים עוד את אנזים הלקטאז. מצד אחד, חלב נחשב לבריא בשל כמויות הסידן שבו, שחשוב לגדילת ושימור העצמות ולתפקוד העצבי. מצד שני, ישנם מחקרים הטוענים שחלבונים בחלב מפריעים לשימוש בסידן לבניית העצמות. חלב גם נקשר במספר קטן של מאמרים לאוסטאופרוזיס (דילול עצם), סרטן, מחלות לב, השמנת יתר ולחץ דם גבוה. יש הטוענים כי עדיף למבוגרים לצרוך רק מוצרי חלב חמוץ, כגון יוגורט, משום שאלה אינם דורשים לקטאז לצורך פירוקם.
בישראל חלב פרה זמין לצרכנים במידות שונות של שומן: 3%, 1.5% ו-0%.
חלב הוא המשקה הלאומי של מדינת מינסוטה.
לשון
חלב ביוונית הוא Gala; שורש זה עבר מאוחר יותר ללטינית (Lac) וכיום מופיע השורש במושגים רבים הקשורים לחלב:
- לקטוז (סוכר חלב) הינו מהמרכיבים החשובים של החלב. נגזרות כימיות של סוכר זה הן חומצה לקטית (חומצת חלב) והיון שלה, לקטט. לקטוז עצמו הוא דו-סוכר המורכב מגלוקוז ומגלקטוז; שמו של האחרון נגזר אף הוא מהשורש היווני.
- לקטאז הוא אנזים המפרק לקטוז.
- לקטובצילוס היא משפחת חיידקים הממירים לקטוז לחומצה לקטית בתהליך תסיסה.
- קפה לטה, לטה מקיאטו וקפה או-לה (Caffè latte ,Latte macchiato ו-Café au Lait) הם משקאות חלביים ידועים. Latte ו-Lait פירושם "חלב" באיטלקית וצרפתית, בהתאמה, והם נגזרים מהשורש היווני.
- המילה "גלקסיה" נגזרת מהשורש היווני (Galaktos היא צורת השייכות של Gala). המונח קיבל את שמו על שם הגלקסיה בה נמצא כדור הארץ, שביל החלב.
קטגוריה:מזון
קטגוריה:משקאות
ja:乳
ko:우유
nb:Melk
simple:Milk
שומןחומצות שומן הן קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות חשיבות עליונה בכל הייצורים החיים.
תפקידים
- חומצות שומן הן המרכיב העיקרי בפוספוליפידים, אשר בתורם הינם המרכיב העיקרי של ממברנת התא בכל האורגניזמים.
- מספר ויטמינים מסיסים בשומן בלבד, וללא חומצות השומן לא יכול היה הגוף להשתמש בוויטמינים אלו.
- רבים מההורמונים מבוססים על חומצות שומן.
- כשחומצות השומן מתפרקות בתא משתחררת אנרגיה גבוהה בהרבה מזו המתקבלת מפירוק חלבונים ופחמימות. חומצות שומן מהוות עתודות אנרגיה בגוף.
כמעט מאה סוגים של חומצות שומן מצויות בטבע. הן מתחלקות מבחינה כימית לשלוש קבוצות: חומצות שומן רוויות, חומצות שומן חד בלתי רוויות וחומצות שומן רב בלתי רוויות.
חומצות שומן רב בלתי רוויות
חומצות השומן כולן, מכל הסוגים, עשויות אטומים של פחמן ואטומים של מימן; בקצה כל חומצת שומן קיימת קבוצה כימית המכונה קבוצה קרבוקסילית. קבוצה זו עשירה בפחמן, מימן וחמצן.
שידרת החומצה, השרשרת שבמרכזה, עשויה אטומים של פחמן. לכל אטום של פחמן יש ארבעה אלקטרוני ערכיות, מה שמאפשר לו ליצור 4 קשרים. שני קשרים מנוצלים לקשר עם הפחמנים השכנים ושני הנותרים לקשר עם מימן. במידה שכל השרשרת בנויה לפי התיאור, כלומר הקשרים בין אטום פחמן למשנהו, כולם קשרים יחידים, תיקרא החומצה: "חומצה שומנית רוויה". כלומר, רוויה באטומי מימן שקשורים לכל אטומי הפחמן. חומצות שומן אלו נוטות להיות מוצקות בטמפרטורת החדר.
אולם במידה שאחד הקשרים של הפחמן התחבר לאטום הפחמן שלפניו, ייווצר קשר כפול בין שני אטומי פחמן, ושני אטומי מימן שהיו מחוברים לשני אטומי הפחמן, לא יהיו קיימים בעצם, ואז תיקרא חומצת השומן: "חומצה בלתי רוויה" - חומצה שאיננה רוויה באטומי מימן. חומצה זו נוטה להיות במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר.
כאשר תהיה החומצה השומנית מחוברת לכל אורכה בעזרת קשרים יחידים ורק קשר אחד יהיה כפול, תיקרא החומצה "חד בלתי רוויה", כלומר חסרה רק זוג אטומי מימן. חומצות מסוג זה נמצאות לרוב בשמן הזית למשל, שמן נוזלי שבמידה שנעשה בכבישה קרה, יהפוך מוצק עם ירידת הטמפרטורה ל- 5 מעלות. ואילו כאשר יופיעו שני קשרים כפולים לפחות, תכונה החומצה "רב בלתי רוויה". כלומר חסרים שני זוגות אטומי מימן לפחות, למשל: שמן סויה. שמנים אלה יישארו נוזליים גם כשתרד הטמפרטורה בצורה ניכרת. מכאן עולה שההבדלים במצבי הצבירה נובעים ממהות הקשרים שבין אטומי הפחמן בשרשרת. קשר יחיד בין אטומי הפחמן c-c וקשר כפול שבין אטומי פחמן c=c.
אם הקשר השלישי בין אטומי הפחמן הוא כפול, מכונה חומצה זו "אומגה 3", אם הקשר השישי הוא הכפול, מכונה חומצת השומן "אומגה 6" וכך הלאה. שתי חומצות אלה הן חומצות חיוניות ובעיקר אומגה 3 שמצויה הכי הרבה בדגי ים ממים עמוקים ובשמן פשתן.
חומצות שומן חיוניות
גוף האדם יודע לייצר בכבד, חומצות שומניות שונות מחלבונים ופחמימות וחומצות שומן אחרות. חומצות שומן אלה שהגוף יודע לייצר בעצמו, נקראות חומצות לא חיוניות מפני שאין הכרח לקבלן מהמזון.
אף על פי שהגוף מייצר את רוב חומצות השומן בעצמו, גוף האדם לא מסוגל להכניס קשר כפול לפחמן הנמצא אחרי מיקום 9 (כשסופרים מהקבוצה הקרבוקסילית). כתוצאה מכך ישנן שתי קבוצות של חומצות שומן שהן חיוניות לגוף ואינן מיוצרות ממרכיבי תזונה אחרים. חומצות אלו הן החומצות הרב-בלתי רוויות מקבוצת אומגה-3 (בהן הקשר השלישי בין אטומי הפחמן הוא כפול) ואומגה-6 (כאשר הקשר השישי בין אטומי הפחמן הוא כפול).
מתוך כל חומצות השומן מקבוצות אלו, הכינוי "חומצות שומן חיוניות" מתיחס לחומצות בעלות שרשרת הפחמנים הקצרה ביותר בכל קבוצה, וזאת משום שניתן ליצר מחומצת שומן אחת מקבוצות אלו חומצות שומן אחרות מאותה קבוצה על-ידי הוספת פחמנים לשרשרת והפיכת קשרים לכפולים (עד המיקום התשיעי מהקבוצה הקרבוקסילית). חומצות חיוניות אלו הן:
- אלפא-לינולניתCH3CH2CH=CHCH2CH=CHCH2CH=CH(CH2)7COOH , חומצת אומגה-3 בעל שרשרת הפחמן הקצרה ביותר.
- לינולאית CH3(CH2)4CH=CHCH2CH=CH(CH2)7COOH חומצת אומגה-6 בעלת השרשרת הקצרה ביותר.
חשוב לציין כי למרות שהגוף מסוגל לייצר את כל חומצות אומגה-3 מחומצה אלפא-לינולנית, לצורך פעולה תקינה של האנזימים המעורבים בתהליך יש צורך בכמות מספקת של מינרלים ויטמינים חיוניים כגון אבץ, מגנזיום, ויטמין B6, ניאצין וויטמין C. בקבוצות אוכלוסיה הסובלות מחוסר בחלק ממרכיבים תזונתיים אלו רצוי לצרוך גם חומצות אומגה-3 נוספות כגון EPA ו-DHA המצויות בעיקר בדגים.
למרות שהן חומצות אומגה-3 והן חומצות אומגה-6 נחשבות לחיוניות, התזונה המערבית כוללת כמויות גבוהות מאד של חומצות אומגה-6 וכמויות נמוכות של חומצות אומגה-3, לעיתים ביחס שמגיע עד 1 ל-20 ויותר. מחקרים בתזונה הראו כי לצורך פעילות תקינה של הגוף חשוב לשמור על יחס מאוזן יותר בין צריכת חומצות אומגה-3 לחומצות אומגה-6 ועל כן תזונאים ממליצים כיום להעשיר את התזונה במרכיבים המכילים חומצות אומגה-3 ולצמצם מזונות העשירים בקבוצה השניה. איזון זה חשוב ביותר לשמירה על מערכת העצבים (מניעת דיכאון ושמירה על הזיכרון) ולשמירה על הלב והעור.
מקור חומצות השומן
למרות ששומן של בשר מכל הסוגים הוא הרווח ביותר, יש להמעיט ככל הניתן בצריכתו. מקורות שומן טובים הם: דגי ים ממים עמוקים מהים הצפוני, שמן פשתן, שמן זית, אבוקדו, אגוזים ממינים שונים, שומשום (טחינה) וכן דגנים מלאים. המקורות הטובים ביותר לחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 הם דגי ים ממים עמוקים ושמן פשתן. מקורות נוספים, טובים פחות, הם שמן קנולה, תרד ואגוזי מלך.
פירוק חומצות שומן בתא
חומצות השומן מפורקות בתאים איקריוטיים במיטוכונדריה; הרכבת חומצות שומן, לעומת זאת, נעשית בציטופלזמה. הפרדה זו מייעלת את התהליכים ומאפשרת בקרה טובה יותר עליהם.
המסלול השכיח ביותר לפירוק חומצות שומן נקרא חמצון ביתא (β). במקרה של טריגליצרידים מופרדות בתחילה שלוש חומצות השומן מהגליצרול. הגליצרול מומר לפירובט ונכנס, בייצורים אווירניים (ארוביים), ישירות למעגל קרבס, המשמש להפקת אנרגיה בתא. החומצות מתפרקות למקטעים בני שני אטומי פחמן אשר מאוחר יותר הופכים לשיירי אצטיל, המשמשים לסנתוז חומרים רבים בתא. רוב שיירי האצטיל נקשרים לקואנזים A ונכנסים אף הם למעגל קרבס. בשלב הראשון של מעגל קרבס מתרכב האצטיל עם אוקסאלואצטט ומתקבלת חומצת לימון (קואנזים A, המשמש כנשא בלבד, ניתק מהאצטיל וקולט לאחר מכן קבוצות אצטיל נוספות). עם סיום סיבוב שלם של מעגל קרבס מתחמצנת קבוצת האצטיל חמצון מלא והופכת לשתי מולקולות של פחמן דו-חמצני אשר נפלט אל הסביבה (בייצורים מפותחים דרך הריאות בתהליך הנשימה). האנרגיה המשתחררת מתהליך חמצון זה מנותבת, בצורת אלקטרונים, אל השלב האחרון והמכריע של תהליך הנשימה התאית: הזרחון החמצוני.
זהו האופן שבו מופקת אנרגיה בגוף משומנים, אנרגיה הגבוהה בהרבה, כאמור, מזו המתקבלת מפירוק חלבונים ופחמימות.
קישורים חיצוניים
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3102000,00.html השומן הטוב, הרע והנורא] (מאתר Ynet)
קטגוריה:ביוכימיה
ja:脂肪酸
th:กรดไขมัน
סקוטלנד | | |