:: wikimiki.org ::
| ריין |
ריין
נהר הריין הוא נהר באורך 1320 ק"מ אשר נובע במרכז שוויץ מהאלפים השוויצריים וזורם צפונה דרך אגם בודן, מערב גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני.
נהר הריין ניזון ממי נהרות אחרים אשר נשפכים לתוכו, כמו "נהר המוזל" לדוגמא.
משמעות השם ריין היא "זה אשר זורם" ומקורו בשורש הקלטי "reie" שמשמעותו להזיז, לזרום לשטוף ולרוץ.
נהר הריין מיוחס אסוציאטיבית לגרמניה. אף שהוא גובל בעוד מספר מדינות בהן שוויץ, אוסטריה, צרפת והולנד, החלק הארי של הנהר זורם דרך אדמת גרמניה ומשמש אותה לצרכי תעשיה ומסחר וכנתיב מים.
חגיגות ופסטיבלים רבים נערכים לכבודו, אך גם עימותים צבאיים רבים נערכו על רקע נהר הריין במהלך ההיסטוריה.
בעת העתיקה התיישבו שבטים גרמאניים בשתי גדות הריין התחתי ושבטים קלטים התיישבו לאורך גדות הריין העילי.
ב- 53-55 לספירת הנוצרים בנה יוליוס קיסר גשרים על נהר הריין וחצה אותו כחלק ממסעות כיבושיו.
השבטים הגרמאניים נערכו מצפון לנהר הריין והרומאים נערכו מדרומו ומערבו, עד שקרב יער טאוטובורג ביסס סופית את נהר הריין כגבולה הצפוני של האימפריה הרומית.
מאז הפך נהר הריין לנתיב מים ומסחר מרכזי.
כאשר התפרקה האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית לספירה, חצו שבטים גרמאניים בהמוניהם את נהר הריין לכל אורכו לכיוון מערב.
נהר הריין הפך לעמוד השדרה של אימפריית הפרנקים של קארל הגדול ולאחר מכן של האימפריה הרומית הקדושה של העם הגרמני.
מלחמת שלושים השנה (1618-1638) הסתיימה עם הפרדה פוליטית בין גוף הנהר לשפך הנהר לים הצפוני כאשר החלה להתגבש הולנד כיחידה פוליטית עצמאית ובנוסף לואי ה-14 מלך צרפת ניכס לעצמו את שטחי אלזס בשנת 1660 תוך הנחת הגבול המזרחי של צרפת על נהר הריין.
בזמן המהפיכה הצרפתית צרפת סיפחה את הגדה המערבית של נהר הריין תוך שהיא מספחת חלקים מגרמניה הולנד ובלגיה.
בשנת 1832 ספינת הקיטור הראשונה עברה מהים הצפוני דרך נהר הריין עד באזל, זו הייתה תחילת זיהומו של הנהר.
ב-1840 התפתח משבר הריין עקב דבריו של ראש ממשלת צרפת על נהר הריין כגבולה המזרחי הטבעי של רפובליקת צרפת. באותה התקופה בערך נכתב "התצפית על הריין"(die wacht am rhein), שיר שהפך לפופולרי והגיע למעמד של כמעט המנון בזמן המלחמה הפרנקו-גרמנית, תוכנו של שיר זה נסוב סביב סטטוס הריין כגבול. והוא שימר על מעמדו במשך תקופת הרייך הגרמני השני (1870-1918) וגם בתקופת מלחמת העולם הראשונה במהלכה הופיע על גלויות מלחמה רבות.
במהלך המלחמה הפרנקו-גרמנית (1870-1871) הצבאות הפרוסיים סיפחו לגרמניה בחזרה את אלזס, והזיזו את הגבול מנהר הריין מערבה, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה צרפת החזירה לעצמה את אלזס-לוריין והגבול שב לעבור על נהר הריין.
במסגרת הסכמי וורסאי הגדה המערבית של הריין נותרה מפורזת מה שגרם למרמור רב בצד הגרמני וכאשר היטלר הכניס את כוחות הצבא הגרמני לאזור זה זכה לעלייה גדולה בפופולריות.
בין שתי מלחמות העולם נבנו ביצורים רבים משני צדי המתרס וגם על הנהר, קו מאז'ינו בצד הצרפתי וקו זיגפריד בצד הגרמני.
במהלך מלחמת העולם השנייה נגרם הרס לערים הרבות שעל נהר הריין כתוצאה מפלישת בעלות הברית לגרמניה מה שהעצים את הזיהום בנהר הריין.
לאחר מלחמת העולם השנייה הודחקו המאבקים הפוליטיים על הריין מפאת הנטייה לאיחוד כלכלי ופוליטי מה גם שהזיהום ההולך וגובר גרם לעלייה בשיתוף הפעולה הבינלאומי לתיקון המצב.
לגדות הריין שוכנות ערים חשובות רבות, ביניהן: שטרסבורג (צרפת), באזל (שווייץ), קונסטאנץ, קרלסרוהה, שפאייר, מאנהיים, וורמס, מיינץ, וויסבאדן, קובלנץ, בון, קלן, דיסלדורף, דואיסבורג (כולן בגרמניה) ורוטרדם (הולנד).
קטגוריה:נהרות
קטגוריה:גרמניה: גאוגרפיה
als:Rhein
ja:ライン川
ko:라인 강
simple:Rhine River
הרי האלפים
הרי האלפים הם רכס הרים במרכז אירופה, המתחילה באוסטריה במזרח, חוצה דרך סלובניה, איטליה, שוויץ, ליכטנשטיין וגרמניה ומגיעה עד צרפת במערב. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשאת לגובה של 4807 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג כל ימות השנה, ובעמקים בינהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה הוא באלפים, בינהם הפו, הריין והדנובה. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים.
קטגוריה:רכסי הרים
אלפים
אלפים
אלפים
אלפים
אלפים
אלפים
אלפים
als:Alpen
ja:アルプス山脈
ko:알프스 산맥
הולנד
הולנד היא החלק האירופי והמרכזי של ממלכת הולנד, מונרכיה חוקתית המתפרסת על פני מספר אזורים ברחבי תבל. הולנד ממוקמת בצפון אירופה, וגובלת בים הצפוני, גרמניה ובלגיה. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו, והיא נקשרת בתודעת רבים בסכרים, טחנות הרוח, ונעלי העץ.
השם הולנד השגור בעברית הוא למעשה שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (הולנד הצפונית והולנד הדרומית). השם הרשמי של המדינה הוא נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית ארץ השפלה. עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, נקראת המדינה בכינוי "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.
בעבר, ואולי גם בהווה, הייתה רשומה בירתה של הולנד באופן שגוי גם באטלס הנפוץ בישראל. אמסטרדם היא בירתה הבלעדית של הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. מוסדות המדינה והשגרירויות מרוכזים בעיר האג. גם ארמון המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נמצא בהאג.
הולנד נחשבת למדינה ליברלית ביותר. השימוש בקנאביס במדינה הוא חוקי דה פאקטו, הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא הסובלני והפתוח ביותר בעולם. בנוסף כך גם יחסה של הולנד להמתות חסד. מנגד יש הטוענים שה"פתיחות" ההולנדית שנעדרה בדמן מלחמת העולם השניה נועדה למשוך תיירים. ביקורת קשה מופנית כלפי הולנד מצד המדינות השכנות כמו בלגיה וגרמניה אשר טוענות שהתרת השימוש בקנאביס הוא בעצם מפעל כסף אדיר (בכך שצעירים מכל העולם נוהרים להולנד על מנת להשתמש בסם באופן חוקי).
היסטוריה
הולנד הוקמה כאיחוד שבעת המחוזות ב-1581, במהלך מלחמת שמונים השנה (1568 - 1648), אז היתה תחת שלטונו של קרל החמישי, אך רק עם סיום המלחמה הכיר בה פליפה השני (בנו ויורשו של קרל החמישי) כישות מדינית עצמאית. המדינה החדשה הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם מושבות בכל רחבי תבל. תקופה זו נזכרת עד היום כתור הזהב של הולנד.
לאחר שנכבשה על ידי צרפת בתקופת נפוליאון, עצמאותה הוחזרה לה ב-1815, בתוספת השטחים השייכים כיום לבלגיה ולוקסמבורג. בלגיה קיבלה את עצמאותה מהולנד כבר ב-1830, ולוקסמבורג לעומתה קיבלה עצמאות מלאה רק ב-1867. למרות שהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 לא פסחה על הולנד, היא התפתחה באיטיות ביחס למדינות מערב אירופה האחרות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על ניטראליות ולא הצטרפה ללחימה, אך במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כבר במאי 1940. בזמן המלחמה, בניגוד לטעות רווחת בישראל, שיתפו ההולנדים פעולה באופן כמעט מלא עם הכובש הנאצי. כראיה לכך, הולנד היתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). בנוסף ראוי לציין את המספר הגבוה של חסידי אומות העולם אשר הוכרו בארץ זו. בהולנד בוצעו הלשנות רבות והקהילה המפוארת של יהודי הולנד נכחדה כולה בזמן המלחמה. הולנד שוחררה על ידי בעלות הברית רק ב-1945. לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא היתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוכסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.
פוליטיקה
מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפולאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז שזכתה שוב בעצמאות (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומדת המלכה ביאטריקס (מאז 1980), שאחראית באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלכה.
הפרלמנט מחולק לשני בתים - הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מידי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מידי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).
כלכלה
הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צרכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.
בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך להיות המטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.
גאוגרפיה
2002
הולנד היא ארץ שטוחה למדי - כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. הנקודה הגבוהה ביותר, הפאלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.
הארץ מחולקת לשני חלקים על ידי שלושה נהרות גדולים - הריין, הוואל והמאס.
דמוגרפיה
הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים להומואים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים.
בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: סאכסונית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה לחלוטין בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.
(למעשה קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו - בהולנד ובבלגיה - מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהינם שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.)
הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז בראבנט הצפונית, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.
63% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי (גם לא לנצרות). קבוצות מיעוט דתיות הן: הנוצרים הקתולים (18% מהתושבים ב-1999), הנוצרים הפרוטסטנטים (15%), המוסלמים (שיעורם עלה בעשורים האחרונים) ובני קבוצות דתיות קטנות. במחוזות הדרומיים עדיין ניכרת נוכחות קתולית, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר (עדיין) מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית.
יהדות הולנד
התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת הספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.
במאה ה17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר תחוקק חוקים שמתאימים לה בהקשר ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.
למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).
בשנת 1626 הקים משה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים היתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.
במאה ה17 באו על הקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לארורטודוקסים והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל ד'אקוסטה ושפינוזה.
במאה ה18 הורע מצב היהודים, היקף המסחר שלהם הידרדר והם סבלו משלטון צרפת. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה.
רבים מיהדות ספרד והולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי
ב 1796 הוכרז שיוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו5,000 יהודים ספרדים. המלך ויליאם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. אך גורל היהודים מפה רק הורע מפני שבערב מלחמת העולם השניה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים מגרמניה ומיד כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים הוטלו עליהם גזרות. היהודים הבינו שמצבם הורע וכ2,000 מהם ברחו כאשר השאר הסתתרו. הנאצים הקימו מחנות ריכוז ברחבי הולנד ויהודי הולנד נשלחו למחנות השמדה ברחבי אירופה. למרות מסירות הנפש של חלק מן ההולנדים ליהודים מרבית ההולנדים השתתפו בהשמדת יהודי הולנד ביחד עם הנאצים. ראוי לציין שבהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט הגרמני, דבר המצביע על יעילותם של ההולנדים בגירוש שכניהם היהודים. כל זאת נעשה על ידי ה Groene Politie (המשטרה הירוקה), היהודים נשלחו למחנה ידוע בצפון הולנד ליד העיר Groningen (כרונינגן), מחנה Westerbork (ווסטרבורק). רק כ-20% מיהודי הולנד ניצלו.
כיום בהולנד כ-26,500 יהודים.
- ראו גם: אנה פרנק
חלוקה למחוזות
אנה פרנק
הולנד מחולקת ל 12 מחוזות (פרובינציות):
- חרונינגן (Groningen)
- פריזלנד (Friesland)
- דרנתה (Drenthe)
- אובראיסל (Overijssel)
- פלבולנד (Flevoland)
- חלדרלנד (Gelderland)
- אוטרכט (Utrecht)
- צפון הולנד (Noord-Holland)
- דרום הולנד (Zuid-Holland)
- זילנד (Zeeland)
- צפון בראבנט (Noord-Brabant)
- לימבורג (Limburg)
כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכל הולנד מחולקת ל-489 (החל מ-2004 - 483) רשויות מקומיות.
הערה: בנוסף לחלק האירופי, מספר איים בים הקאריבי שייכים גם כן לממלכת הולנד.
תרבות
בהולנד נולדו ציירים מפורסמים רבים. מבין ציירי המאה ה-17, תור הזהב של הרפובליקה ההולנדית, התפרסמו רמברנדט, יאן ורמר, ואן סטין ואחרים. במאות ה-19 וה-20 התפרסמו וינסנט ואן-גוך, פיט מונדריאן, מוריץ קורנליס אשר והאן ואן מיגרן. פילוסופים מפורסמים כוללים את ארסמוס מרוטרדם, ברוך שפינוזה ורנה דקרט, שמצאו בה את מקום מושבם.
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
[[got:
שוויץ
שווייץ (או שוויצריה) היא מדינה הממוקמת במרכז אירופה (בגרמנית Die Schweiz; בצרפתית La Suisse; באיטלקית Svizzera; ברומאנש Svizra; באנגלית Switzerland). היא גובלת בגרמניה, בצרפת, באיטליה, באוסטריה ובליכטנשטיין. למדינה יש מסורת ארוכת שנים של ניטראליות פוליטית וצבאית יחד עם שיתוף פעולה בינלאומי חזק ולכן היא הבית הטבעי של ארגונים בינלאומים רבים.
שווייץ היא איחוד של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) דוברי שפות שונות. לפיכך, יש לה ארבע שפות רשמיות, אחת מהן, רומאנש (שפה הקרובה לאיטלקית), משמשת שפה רשמית רק בשווייץ. מטבעות, בולים ומסמכים רשמיים אחרים, נושאים את שם המדינה בלטינית: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica).
היסטוריה
תחילתה של שווייץ ב"ברית הנצחית", מסמך חוזי שנחתם ב1 באוגוסט 1291 שקבע את יחסי הגומלין בין שלוש הקנטונים הראשונים (אורי, שוויץ ואונטרוולדן), גרעין הקונפדרציה. התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של בית הבסבורג. בשנת 1315 נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי בקרב מורגרטן. עד 1798 היתה שווייץ קונפדרציה של מדיניות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כבשו כוחות צרפתים של המהפיכה הצרפתית את המדינה.
בשנת 1815 נחתם בציריך "הסכם פדראלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונטראלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני. ב-1848 קבעה שווייץ לעצמה חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדיניות למדינה פדראלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני), שבירתה היא ברן.
חוקת 1848 ולאחריה חוקת 1874 ו1891 הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, זכויות הקיימות עד היום, אף שהוכנסו בהן תיקונים רבים, כעת דנים בנוסח החוקה החדשה.
בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הניטרליות שלה ולא אחזה בנשק. באותן שנים נוראות הגישה שווייץ סעד לאלפי נרדפים ודגלה הפך לסמל של חירות וכיבוד זכויות האדם.
ב-1974 הוסכם להקים עוד קנטון - ברן. רק ב-2002 הפכה שווייץ להיות חברה מלאה באו"ם
פוליטיקה
שווייץ היא רפובליקה קונפדרטיבית ובה 26 קנטונים בעלי אוטונומיה נרחבת.
הרשות המחוקקת העליונה היא "אסיפת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -
- מועצת המדינות הקנטונים, ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים לארבע שנים.
- "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים מהקטנים במספר יחסי לגודל האוכלוסיה בכל אחד מהקנטונים. לכל קנטון וחצי קנטון ציר אחד לפחות.
הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת "מועצת הברית" והיא מונה 7 חברים. בראש הממשלה עומד נשיא הברית הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אסיפת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא למעשה ראש המדינה.
הקנטונים
שוויץ היא מדינה פדרלית המחולקת ל-26 קנטונים המשמשים כמדינות בדומה למדינות ארה"ב. מבחינה היסטורית עד אמצע המאה ה-19 כל קנטון בעשר הקונפדרציות היה מדינה עצמאית בפני עצמה בעלת גבולות, צבא עצמאי ומטבע יחודי. המבנה הפדרלי הנוכחי נוצר בעקבות חוקת 1848.
כל קנטון שווייצי מחולק למספר רשויות מוניציפליות. בסך הכל, 26 הקנטונים של שווייץ מוחלקים ל-2,889 רשויות מוניציפליות שונות.
גאוגרפיה
המאה ה-19
שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. שכנותיה הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח -
אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. היא משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה.
שווייץ היא ארץ הבנויה הרים וגבעות. יותר ממחצית שטחה גבוה מ-1,000 מ'. אפשר להבחין בשלושה אזורים הררים הנמשכים מדרום-מערב לצפון-מזרח: הרי היורה, ארץ הביניים והרי האלפים. כמו כן היא גם אחת ממדינות אירופה העשירות ביותר במים, יש בה כ1550 ימות קטנות וגדולות ונחלים רבים. בין אפיקי המים הרבים הזורמים בשווייץ רק שלושה יכולים להיחשב כנהרות גדולים - האר, הריין והרון.
המים הרבים והטופוגרפיה המגוונת הפכו את שווייץ לבית גידול עשיר ומגוון לצמחים שונים, בעיקר ביערות מסוגים שונים כמו - יערות אלונים, אשורים, אשוחים ועוד.
כלכלה
מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה.
מסיבה זו הקימה שווייץ תעשיה מפותחת ביותר.
למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשיה והכלכלה. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן המהפכה התעשייתית מבלי לחוות את פגעי זיהום האוויר שהיא הביאה לשאר העולם. המוצרים השווייציים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שבינהם השעונים, האולרים ואף השוקולד השווייצי.
שני ענפים מרכזיים נוספים בכלכלה השוויצרית הם הבנקאות והביטוח. תודות לניטרליות התמידית שלה, ולאמינות והדייקנות שקנתה לעצמה המערכות הפיננסיות השווייציות זוכות לאמון בעולם כולו והמערכת הבנקאית השוויצרית מגלגלת סכומי עתק - בלי כל פרופורציה לגודלה של הארץ.
דמוגרפיה
חלוקתה של שווייץ לנופים משתקפת גם בהתפרסות האוכלוסייה. מאוכלסים ביותר הם קנטוניי הערים, ובמיוחד אלה שמסביב לבזל, לז'נבה ולציריך. אפשר לראות, שככל שהגובה עולה, הולכת ופוחתתת צפיפות האוכלוסייה. בהרי היורה הצפיפות בינונית, ואילו קנטוני האלפים מאוכלסים בדלילות רבה. הצפיפות גוברת במקומות שבהם משתרעים העמקים הגדולים אל תוך הרי האלפים.
ההגירה של התושבים ממרחב האלפים והרי יורה אל ארץ הביניים היא שמגדילה את תהליך ההתיישבות. דבר זה כרוך גם בשינוי מבנה התעסוקה: כוחות העבודה, שעיקר עיסוקם היה בחקלאות, הופכים לעיסוקים בתעשיה מודרנית.
מכיוון שמערכת החינוך כפופה להשגחת הקנטונים ישנם הבדלים בהיצע של בתי ספר המקצועיים והגבוהים. אי האפשרות להשתלם באורח מספק גורם אף הוא כיום לכך שחבלי ארץ מסוימים התרוקנו כמעט לחלוטין ולהתרכזות האוכלוסייה בחבלים אחרים.
העקירות התכופות בתוך הארץ מגבירות את התבוללות אוכלוסיית שוויץ מבחינת מוצא, הלשון והדת. כ-75% מאכלוסיית שווייץ הם דוברי גרמנית. את ניבי הגרמנית השווייצית מדברים בשווייץ התיכונה, וכן בצפון הארץ ובצפון מזרחה. חלקה של הצרפתית, המדוברת במערב שווייץ ובדרום מערב, מסתכם ב-19%, וחלקה של האיטלקית - בכ-4%. באחדים מעמקי גרובידן מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש), והיא אף הוכרה ב-1938 כשפה לאומית הרביעית של שווייץ. כמעט כל תושבי שווייץ דוברים לפחות שתיים משפות המדינה.
בכדי למנוע סרבול או העדפת אחת השפות, השם המצוין על כל בוליה של שוויץ הוא הלווטיה (Helvetia), שמה הקדום של המדינה בלטינית. גם זוג האותיות המהווה את קוד המדינה - CH (בסיומות של כתובות אינטרנט או על-גבי לוחיות רישוי של כלי רכב, למשל) הוא גירסה נוספת של השם הלטיני של המדינה, Confoederatio Helvetica, "הקונפדרציה ההלווטית".
הזרים מהווים כרבע מכלל המועסקים בתעסוקה מלאה וכ-%15 של כלל אוכלוסית המגורים. המחסור בכוחות העבודה מקומיים הוא הסיבה העיקרית לזרימת הזרים לשוויץ. כדי למנוע עלייה נוספת במספר הזרים שוקדת המועצה הפדרלית להפחית ממספר העובדים הזרים או לפחות לייצב אותו.
היהודים
ראשית התיישבות היהודים בשווייץ היא ככל הנראה מראשיתה של המאה ה13. במאה ה15 גורשו היהודים משווייץ וישיבתם הותרה שנית רק בראשית המאה ה17. ב-1850 גברה ההגירה בעיקר מגרמניה, וממזרח אירופה.
ב-1897 התקיים בבאזל שבשווייץ הקונגרס הציוני הראשון ורבים מן הקונגרסים הציוניים שבאו בעקבותיו נערכו גם הם בעריה השונות של שווייץ. כיום חיים בשווייץ כ21,000 יהודים, רובם בציריך, באזל וז'נבה.
שונות
# נוף טבעי בשפע.
# אוצרות מים רבים היכולים לשמש לייצור אנרגיה חשמלית.
# הניטראליות העקיבה של שווייץ, שאיפשרה לה עד כה לשמור, תוך כדי הימנעות מנזקי מלחמה ומהריסותיה, על שלמות מערך הייצור שלה.
כתוצאה מהבטחון הכספי והכלכלי, משקיעים אנשי עסקים, חברות ומפעלים זרים לרוב את הונם במפעלים שווייצים ומפקידים את כספם בבנקים השווייצים. באופן זה הופכת הארץ ל"אוצרה" של אירופה, אשר אליו זורמים שנה בשנה סכומים גדולים.
השטח החקלאי המצומצם מעובד בשיטה אינטנסיבית ע"י מיכון מקסימלי, במקום שאין העיבוד החקלאי כדאי או אפשרי, מפרישים את השטח למרעה ומנצלים אותו לגידול בקר מגזע מובחר (הפרות השווייציות מפורסמות למדי).
בשווייץ בתי ספר רבים, אולפנים ומוסדות חינוך בתחום הטכניקה, המסחר והמלונאות, המוציאים שנה-שנה אלפי בוגרים בעלי מומחיות גבוהה. התעשייה השווייצית אינה שואפת לייצור בכמות רבה, אלא מרכזת את מאמציה בייצור הדורש מומחיות ודיוק.
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
-
als:Schweiz
ja:スイス
ko:스위스
ms:Switzerland
simple:Switzerland
th:ประเทศสวิตเซอร์แลนด์
zh-min-nan:Sūi-se
צרפת
צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française).
צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.
היסטוריה
צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור.
בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון.
התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן.
ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו.
במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת.
פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים.
כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת.
1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940.
הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית.
עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו.
לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.
פוליטיקה
צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.
כלכלה
בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד).
העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי).
צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו.
עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו.
חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת.
ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.
גאוגרפיה
רוקחות
רוקחות
דמוגרפיה
התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי).
בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים.
חמשת הכרכים הגדולים הם:
# פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה)
# ליון - 1.4 מיליון
# מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון
# ליל - 1.1 מיליון
# טולוז - 0.9 מיליון
האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת.
בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.
תיירות
את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים.
האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל.
צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).
קישורים חיצוניים
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
als:Frankreich
fiu-vro:Prantsusmaa
ja:フランス
ko:프랑스
ms:Perancis
simple:France
th:ประเทศฝรั่งเศส
zh-min-nan:Hoat-kok
הולנד
הולנד היא החלק האירופי והמרכזי של ממלכת הולנד, מונרכיה חוקתית המתפרסת על פני מספר אזורים ברחבי תבל. הולנד ממוקמת בצפון אירופה, וגובלת בים הצפוני, גרמניה ובלגיה. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו, והיא נקשרת בתודעת רבים בסכרים, טחנות הרוח, ונעלי העץ.
השם הולנד השגור בעברית הוא למעשה שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (הולנד הצפונית והולנד הדרומית). השם הרשמי של המדינה הוא נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית ארץ השפלה. עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, נקראת המדינה בכינוי "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.
בעבר, ואולי גם בהווה, הייתה רשומה בירתה של הולנד באופן שגוי גם באטלס הנפוץ בישראל. אמסטרדם היא בירתה הבלעדית של הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. מוסדות המדינה והשגרירויות מרוכזים בעיר האג. גם ארמון המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נמצא בהאג.
הולנד נחשבת למדינה ליברלית ביותר. השימוש בקנאביס במדינה הוא חוקי דה פאקטו, הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא הסובלני והפתוח ביותר בעולם. בנוסף כך גם יחסה של הולנד להמתות חסד. מנגד יש הטוענים שה"פתיחות" ההולנדית שנעדרה בדמן מלחמת העולם השניה נועדה למשוך תיירים. ביקורת קשה מופנית כלפי הולנד מצד המדינות השכנות כמו בלגיה וגרמניה אשר טוענות שהתרת השימוש בקנאביס הוא בעצם מפעל כסף אדיר (בכך שצעירים מכל העולם נוהרים להולנד על מנת להשתמש בסם באופן חוקי).
היסטוריה
הולנד הוקמה כאיחוד שבעת המחוזות ב-1581, במהלך מלחמת שמונים השנה (1568 - 1648), אז היתה תחת שלטונו של קרל החמישי, אך רק עם סיום המלחמה הכיר בה פליפה השני (בנו ויורשו של קרל החמישי) כישות מדינית עצמאית. המדינה החדשה הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם מושבות בכל רחבי תבל. תקופה זו נזכרת עד היום כתור הזהב של הולנד.
לאחר שנכבשה על ידי צרפת בתקופת נפוליאון, עצמאותה הוחזרה לה ב-1815, בתוספת השטחים השייכים כיום לבלגיה ולוקסמבורג. בלגיה קיבלה את עצמאותה מהולנד כבר ב-1830, ולוקסמבורג לעומתה קיבלה עצמאות מלאה רק ב-1867. למרות שהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 לא פסחה על הולנד, היא התפתחה באיטיות ביחס למדינות מערב אירופה האחרות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על ניטראליות ולא הצטרפה ללחימה, אך במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כבר במאי 1940. בזמן המלחמה, בניגוד לטעות רווחת בישראל, שיתפו ההולנדים פעולה באופן כמעט מלא עם הכובש הנאצי. כראיה לכך, הולנד היתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). בנוסף ראוי לציין את המספר הגבוה של חסידי אומות העולם אשר הוכרו בארץ זו. בהולנד בוצעו הלשנות רבות והקהילה המפוארת של יהודי הולנד נכחדה כולה בזמן המלחמה. הולנד שוחררה על ידי בעלות הברית רק ב-1945. לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא היתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוכסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.
פוליטיקה
מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפולאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז שזכתה שוב בעצמאות (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומדת המלכה ביאטריקס (מאז 1980), שאחראית באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלכה.
הפרלמנט מחולק לשני בתים - הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מידי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מידי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).
כלכלה
הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צרכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.
בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך להיות המטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.
גאוגרפיה
2002
הולנד היא ארץ שטוחה למדי - כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. הנקודה הגבוהה ביותר, הפאלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.
הארץ מחולקת לשני חלקים על ידי שלושה נהרות גדולים - הריין, הוואל והמאס.
דמוגרפיה
הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים להומואים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים.
בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: סאכסונית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה לחלוטין בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.
(למעשה קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו - בהולנד ובבלגיה - מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהינם שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.)
הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז בראבנט הצפונית, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.
63% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי (גם לא לנצרות). קבוצות מיעוט דתיות הן: הנוצרים הקתולים (18% מהתושבים ב-1999), הנוצרים הפרוטסטנטים (15%), המוסלמים (שיעורם עלה בעשורים האחרונים) ובני קבוצות דתיות קטנות. במחוזות הדרומיים עדיין ניכרת נוכחות קתולית, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר (עדיין) מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית.
יהדות הולנד
התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת הספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.
במאה ה17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר תחוקק חוקים שמתאימים לה בהקשר ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.
למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).
בשנת 1626 הקים משה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים היתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.
במאה ה17 באו על הקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לארורטודוקסים והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל ד'אקוסטה ושפינוזה.
במאה ה18 הורע מצב היהודים, היקף המסחר שלהם הידרדר והם סבלו משלטון צרפת. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה.
רבים מיהדות ספרד והולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי
ב 1796 הוכרז שיוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו5,000 יהודים ספרדים. המלך ויליאם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. אך גורל היהודים מפה רק הורע מפני שבערב מלחמת העולם השניה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים מגרמניה ומיד כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים הוטלו עליהם גזרות. היהודים הבינו שמצבם הורע וכ2,000 מהם ברחו כאשר השאר הסתתרו. הנאצים הקימו מחנות ריכוז ברחבי הולנד ויהודי הולנד נשלחו למחנות השמדה ברחבי אירופה. למרות מסירות הנפש של חלק מן ההולנדים ליהודים מרבית ההולנדים השתתפו בהשמדת יהודי הולנד ביחד עם הנאצים. ראוי לציין שבהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט הגרמני, דבר המצביע על יעילותם של ההולנדים בגירוש שכניהם היהודים. כל זאת נעשה על ידי ה Groene Politie (המשטרה הירוקה), היהודים נשלחו למחנה ידוע בצפון הולנד ליד העיר Groningen (כרונינגן), מחנה Westerbork (ווסטרבורק). רק כ-20% מיהודי הולנד ניצלו.
כיום בהולנד כ-26,500 יהודים.
- ראו גם: אנה פרנק
חלוקה למחוזות
אנה פרנק
הולנד מחולקת ל 12 מחוזות (פרובינציות):
- חרונינגן (Groningen)
- פריזלנד (Friesland)
- דרנתה (Drenthe)
- אובראיסל (Overijssel)
- פלבולנד (Flevoland)
- חלדרלנד (Gelderland)
- אוטרכט (Utrecht)
- צפון הולנד (Noord-Holland)
- דרום הולנד (Zuid-Holland)
- זילנד (Zeeland)
- צפון בראבנט (Noord-Brabant)
- לימבורג (Limburg)
כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכל הולנד מחולקת ל-489 (החל מ-2004 - 483) רשויות מקומיות.
הערה: בנוסף לחלק האירופי, מספר איים בים הקאריבי שייכים גם כן לממלכת הולנד.
תרבות
בהולנד נולדו ציירים מפורסמים רבים. מבין ציירי המאה ה-17, תור הזהב של הרפובליקה ההולנדית, התפרסמו רמברנדט, יאן ורמר, ואן סטין ואחרים. במאות ה-19 וה-20 התפרסמו וינסנט ואן-גוך, פיט מונדריאן, מוריץ קורנליס אשר והאן ואן מיגרן. פילוסופים מפורסמים כוללים את ארסמוס מרוטרדם, ברוך שפינוזה ורנה דקרט, שמצאו בה את מקום מושבם.
| | |
