:: wikimiki.org ::

שר הטבעות

שר הטבעות

שר הטבעות הוא ספר מז'אנר הפנטסיה, שנכתב ע"י ג'ון רונלד רעואל טולקין. אף שבמקור התכוון טולקין שהספר יתפרסם בשלמותו, בעיות טכניות גרמו לכך שהוא יחולק לשלושה חלקים שפורסמו בשנים 1955-1954. זוהי חלוקה טכנית בלבד, והספר אינו מהווה טרילוגיה כי אם יחידה אחת. הספרים נכתבו כהמשך לספרו הקודם של טולקין- ההוביט, ועלילתם נעה סביב טבעת הכח האחת אשר מצא בילבו (גיבור ההוביט) במערתו של גולום. הספר זכה לשתי מהדורות של תרגום לעברית. רבים מהטולקינאים (חובבי טולקין) בישראל מתייחסים אליהן כשני תרגומים נפרדים. את התרגום הראשון עשתה הגב' רות לבנית, והמהדורה השנייה נערכה בידי ד"ר עמנואל לוטם. בקרב חובבי טולקין, ובעיקר הותיקים שבהם, קיימת מחלוקת עמוקה באשר לתרגום העברי העדיף. המחלוקת זכתה לכינוי 'מלחמת התרגומים' בקרב הקהילה, ומוקדש לה חלק משלה ב[http://www.tolkien.co.il אתר קהילת טולקין הישראלית].
- שר הטבעות - אחוות הטבעת (תרגום לוטם). חבורת הטבעת (תרגום לבנית)
- שר הטבעות - שני הצריחים (תרגום לוטם). שני המגדלים (תרגום לבנית)
- שר הטבעות - שיבת המלך (תרגום לוטם). שובו של המלך (תרגום לבנית) הספר נחשב לאבן דרך בז'אנר הפנטסיה, ורבים מספרי, סרטי ומשחקי הפנטסיה של ימינו מושפעים ממנו ברמה זו או אחרת. הספר הפך גם לטרילוגיה של שלושה סרטים בבימויו של פיטר ג'קסון, בני שלוש שעות כל אחד בערך, סרטים שזכו להצלחה רבה ואף זכו באוסקר כולל פרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2003 שניתן לסרט השלישי "שיבת המלך".

ייחודו של הספר

אחד הדברים המייחדים את שר הטבעות מסיפורים אחרים הוא הרקע הרחב והתשתית האדירה שלתוכה הוא משתבץ. לפני כתיבת הסיפור ייצר טולקין עולם דמיוני שלם הכולל: שפות, סוגי כתב, מפות, סיפורים מיתולוגיים ושירים. למרות שחלק הארי מתוך יצירה ענקית זו איננו מופיע כלל בשר הטבעות, יש בו הרבה איזכורים והתייחסיות אליה. המיתלוגיה הכללית שיצר טולקין, מעניקה לקורא של שר הטבעות חוויה מיוחדת של כניסה לעולם דמיוני-אמיתי, עולם בעל חוקיות פנימית, שפות, מקומות, שירים והיסטוריה בעלת עומק. גם בכתיבת הסיפור עצמו, טרח טולקין לשמור על עקביות פנימית של תאריכים ומקומות. בקריאה מדוקדקת אפשר להיווכח שמאורעות המתרחשים במקביל, במקומות שונים, אכן מסתדרים על המפה ובאותה מסגרת זמן. לאחר מותו של טולקין פירסם בנו, כריסטופר טולקין, חלק גדול מאותה מתולוגיה (הסילמריליון, סיפורים שלא נישלמו וההיסטוריה של הארץ התיכונה).

העלילה

בספר מתמודדים יושבי הארץ התיכונה עם שובו של האויב הגדול אשר במזרח, סאורון. כדי להשמידו יאלצו גיבורי הספר להשמיד את הטבעת האחת, נשקו הנורא של סאורון. בעזרת הטבעת, אשר נלקחה מסאורון בקרב בעבר הרחוק, יוכל האויב לשוב ולשלוט בכל הארץ התיכונה, ואף למשול בטבעות העוצמה האחרות אשר עדיין נותרו חופשיות. יש המפרשים את הספר כתיאור של מלחמת העולם השניה כאשר מורדור מסמלת את גרמניה הנאצית, או כאלגוריה כלשהי, אך טולקין עצמו התנגד לפרשנות כזו בחריפות. הוא תיעב אלגוריה על כל סוגיה, והצהיר שוב ושוב שהספר נכתב כסיפור אגדה המונחית על-ידי ערכים של טוב ורע, מבלי שהוא מנסה לייצג משהו מהעולם האמיתי. לאורך כל הספר מנסה טולקין להעביר מסר כנגד התיעוש והמלחמה ולהראות הטוב שבטבע ובטבעי. אך הערכים העיקריים ששזר טולקין בסיפור הם ערכים נוצריים-קתוליים בעליל: רחמים, מחילה, חסד, חזרה בתשובה, פיתוי וחטא, וכדומה. בספר קיים עושר רב של דמויות, גזעים ומקומות שונים. עיקרן בשלושה קוי-עלילה מקבילים:
- מסעם של ההוביט פרודו בגינס, אחיינו של בילבו בגינס, והגנן שלו, סמוויז (סאם) גמג'י, מביתם אשר בפלך ועד להר הדין שבלב מורדור כדי להשליך את הטבעת אל הר הגזירה ולהשמידה. במהלך המסע הזה עוברים על השניים תלאות ויסורים רבים והם נרדפים על ידי משרתי מורדור ובעיקר ע"י דמויות מפלצתיות בשם נזגול. במהלך המסע הם גם פוגשים את גולום - הוביט שהחזיק בטבעת כ 500 שנה והושחת על ידה. הספר מתאר את התמודדותו של פרודו עם הטבעת אך יותר מכך את השינוי אשר עובר על סם גמג'י, אשר בניגוד לרוב דמויותיו של טולקין אינו דמות דוגמאטית ועובר שינוי ומתעצב לאורך הסיפור. לדעתם של אנשים רבים סם הינו הגיבור האמיתי של הספר - טענה אשר מתחזקת לאור סופו של הסיפור בחזרתו של סם לביתו.
- מסעו של ארגורן, יורש איסילדור מלך גונדור, מביתו אשר בין הנוטרים בצפון ועד להפיכתו למלך. במסע זה ארגורן מגלה כי הוא יכול לגורל אשר צפוי לו. ארגורן מצטרף בתחילה אל חבורת הטבעת, רודף, יחד עם גימלי בן-גלוין הגמד ולגולס, בנו של ת'רנדוויל, האלף אחר האורקים אשר שבו את פיפין ומרי ולאחר מכן מצטרף ומוביל את המערכה כנגד כוחות מורדור.
- מסעם של מריאדוק ברנדיבאק (מרי) ופרגרין טוק (פיפין), הוביטים קלי דעת מן הפלך אשר מצטרפים לבני החבורה. ההוביטים כמו נקלעים בין רגליהם של גדולי הארץ, בעוד הללו לוחמים את המלחמות, ובמשך זמן רב הם אינם מבינים את גודל המאורעות. בין השאר, השניים הצטרפו אל האנטים אשר ביער במלחמתם בסרומן, ומרי בנחישותו לרכב אל המלחמה עוזר למגר את מנהיגם של רפאי הטבעת.

ראו גם

- דמויות שר הטבעות

קישורים חיצוניים

- [http://www.tolkien.co.il אתר קהילת טולקין הישראלית].
- [http://www.numenore.org/arda/ האנציקלופדיה של ארדה] - אנציקלופדיה עברית מקיפה בנושאי האפוס הטולקינאי.
- [http://www.newacropolis.org.il/Article.asp?name=LordOfTheRings עוד על המשמעויות שמאחורי המיתוס של שר הטבעות] מאתר אקרופוליס החדשה
- קטגוריה:ספרים קטגוריה:ספרי פנטזיה ja:指輪物語 ko:반지의 제왕 th:ลอร์ดออฟเดอะริงส์

פנטסיה

פנטזיה הוא ז'אנר ספרותי, טלוויזיוני וקולנועי השואב אליו אגדות, פולקלור, מיתוסים ומיתולוגיה ליצירת הרקע עליו מתבססת העלילה. עולם הפנטזיה יכול להיות מבוסס על כדור הארץ, אך חוקיו אינם חייבים להתבסס על חוקי הטבע המוכרים לנו, אם כי לרוב מנסים יוצרי הפנטזיה לשמור על הגיון פנימי ביצירותיהם.

מאפייני הפנטזיה

אל-מתים

באגדות פנטזיה רבות המוות הוא לא התחנה הסופית, ואגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של יישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האלמתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות בעלות בינה כדון ערפדים ורוחות רפאים, וכלה בייצורים חסרי בינה כגון זומבים, שלדים וגופות מונפשות שמופעלים כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר.

יצורים

בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים שונים מלבד בני האדם. הנפוצים הם האלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, ננסים, קנטאורים, שדים ופיות. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. בנוסף לייצורים התבוניים, גם מגוון בעלי החיים זוכה להרחבה ניכרת של יצורים פנטסטיים שלא קיימים במציאות הכוללים גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון החימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל), יונקים מעופפים (פגסוס, גריפון וכו).

קסם

ברוב עולמות הפנסיה יש צורה כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה והמקור של הקסם משתנים מעולם לעולם. ברוב העולמות שבהם יש קסם קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, הנקראים מכשפים.

אלים וישויות עליונות

בסיפורים מסוימים קיימים בעולם כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל הייצורים החיים על פני האדמה. חלק מהן הם אלים, שלהם קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם. לרוב ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם.

מחסור בטכנולוגיה

ברוב עולמות הפנטזיה אין טכנולוגיה מתקדמת ואף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעיתים עשרות אלפי שנים, ובשביל להצדיק את חוסר ההתקדמות הטכנולוגית שלהם על המחברים לספק נימוקים משכנעים, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית). עם זאת בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר סיפורי פנטזיה בהם ישנה טכנולוגיה מתקדמת. כדוגמה, ניתן להתבונן בסדרת הטלוויזיה (והסרט) איש הנצח המתרחשת בעולמנו שלנו, בהווה, בספריו של ניל גיימן שמתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו הטכנולוגיה מפגרת), ואף בסדרת ספרי הארי פוטר שמתרחשת גם היא בזמננו.

תת ז'אנרים בפנטזיה

ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם שמשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.

עולם העומד בפני עצמו

בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בין המפורסמים שבהם ניתן למנות את שר הטבעות של טולקין, סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, ספרי רומח הדרקון וסדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייויד אדינגס.

עולם מקביל לעולמנו שלנו

בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש. כדוגמאות ניתן להביא את סדרת ספרי נרניה של ק.ס. לואיס, הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.

עולם נסתר בעולמנו שלנו

בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי קוטלת הערפדים. כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.

עולמנו עם טוויסט פנטסטי

בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. בסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא לרוב יצור אל-מת. דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.

מיתולוגיה

בסיפורי המיתולוגיה של עמים, תרבויות ודתות שונות יש אלמנטים רבים המשותפים להם ולסיפורי הפנטזיה. למעשה, לא מעט סיפורי פנטזיה מבוססים במידה זו אחרת על אותן מיתולוגיות עתיקות. אך בניגוד לספרי הפנטזיה, שלרובם יש ערך בידורי גרידא, למיתולוגיות היה גם ערך דתי ולעיתים קהל היעד האמין באמת ובתמים במסופר בהן. מכיוון שהמיתולוגיות היו לרוב סיפורים דתיים ומאחר שהן די סגורות (רוב הסיפורים הומצאו על ידי תרבויות עתיקות שנעלמו) לא נוטים לכלול אותן כחלק אינטגרלי מספרות הפנטזיה, בטח שלא במובן המודרני. רשימת מקוצרת של מיתולוגיות ידועות:
- מיתולוגיה יהודית (בריאת העולם, סיפורי מלאכים ושדים, ראו גם: קבלה)
- מיתולוגיה יוונית (סיפורי האלים האולימפיים, המפלצות שהם יצרו, יישויות העולם וגיבורי בני תמותה כגון הרקולס, פרסאוס, אודיסאוס ועוד)
- מיתולוגיה נורדית (סיפורי האלים, קרבות אפיים, עולם של פיות ויצורים מופלאים, הבסיס לסיפורי פנטזיה כגון שר הטבעות)

מאפייני הפנטזיה

בהכללה גסה ניתן לומר כי רבים מספרי הפנטזיה עוסקים במאבק בין הטוב והרוע המוחלט. לעתים הטוב והרוע הם ברורים ומוגדרים היטב, כאשר העלילה מתמקדת בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה. עם זאת, לעתים נדירות מיגורו של הרוע מבטיח שלווה והרמוניה, וסיפורי פנטזיה רבים מצביעים על כך שלא ניתן להביס את הרוע בצורה מוחלטת, ושגם שלטון של "הטוב" יכול לצפון בחובו בעיות. נטען ששליטה מוחלטת של ה"טוב" מובילה לקיפאון וניוון בעוד שליטה מוחלטת של הרוע מובילה לכאוס. לעיתים מוזכרת אמונה זו במונחים של שיווי המשקל הקוסמי, המאזניים ומאזן הכוחות, והרע מתקבל כחלק אינטגרלי מהעולם שאי אפשר בלעדיו. למרות זאת, סיפורי פנטזיה רבים מסתיימים בניצחון הטובים על כוחות הרוע ובחזרתם לביתם. לעתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, ולרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקאה ללא כוונה של ממש, ובמקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו. במקרים רבים ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו תוך שימוש ברקע הפנטזיה. לעומת זאת לעתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לנסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השניה.

משחקי תפקידים

מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות פנטזיה (למרות שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם). לעיתים עולמות שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.

פנטזיה בקולנוע ובטלויזיה

בקולנוע ובטלוויזיה ישנם מקרים רבים של ספרי פנטזיה מעובדים מהספרות. למשל: הארי פוטר, סרטי וולט דיסני למיניהם הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לא הוסרטו על פי ספרים הם: ליידי נץ (1985), ויילו והנסיכה ואיש הנצח אשר הוסרטו על פי תסריט מקורי. בטלויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס וזינה הנסיכה הלוחמת הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.

ראו גם

- המכשף האחרון
- פסטיבל אייקון
- מבוכים ודרקונים
- מדע בדיוני

קישורים חיצוניים

- [http://www.sf-f.org.il/story?id=240 להתיר את גוליבר] - על פנטזיה נוסחתית, מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה. קטגוריה:ספרות
-

ג'ון רונלד רעואל טולקין

ג'ון רונלד רעואל טולקין (3 בינואר 1892 - 2 בספטמבר 1973), סופר, פרופסור ללשון ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד, מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון" וספרים נוספים, ידועים פחות וידועים יותר. טולקין עבד כפרופסור ללשון האנגלו סקסית באוניברסיטת אוקספורד בשנים 1925 - 1945 וכפרופסור ללשון והספרות האנגלית בשנים 1945 - 1959, גם כן באוקספורד. הוא כתב גם שירה וספרות בדיוניות, ועשיה זו, היא שפירסמה את שמו. מחוץ לאקדמיה רבים מכירים את טולקין כמחבר "שר הטבעות", והספר הקודם לו "ההוביט", וכן בזכות הספרים שפירסם בנו כריסטופר טולקין לאחר מותו, המקיפים את רוב יצירתו אודות הארץ התיכונה (העולם הבדיוני בו מתרחשים סיפוריו) שלא זכתה לראות אור בחייו. טולקין נחשב לאחד מחשובי הסופרים בז'אנר הפנטזיה. כתב עבודה חשובה על Beowulf וסר גאווין והאביר הירוק. היה חבר בפורום הספרותי The Inklings וחבר קרוב של ק. ס. לואיס.

ביוגרפיה

טולקין נולד בבלומפונטיין שבמדינת אורנג' החופשית (Free Orange State), כיום חלק מדרום אפריקה, ב-3 בינואר 1892. את רוב ילדותו בילה בבירמינגהם שבאנגליה. הוא למד בבי"ס על שמו של המלך אדוארד, בבית ספר על שמו של סנט פיליפ ובאקסטר קולג' באוקספורד. אביו נפטר כשהיה ילד קטן ואמו שינתה את דתה לנצרות קתולית, למרות התנגדות משפחתה. היא נפטרה מסוכרת כאשר טולקין היה נער. טולקין הרגיש עד סוף ימיו שאמו הפכה לקדושה מעונה על אמונותיה, והיתה לזה השפעה מכרעת על האמונה הקתולית שלו עצמו. אמונתו העמוקה של טולקין שיחקה תפקיד מפתח בהמרתו של ק. ס. לואיס לנצרות וכתביו מכילים סמלים וערכים קתוליים רבים. במשך שנות יתמותו התאהב באדית בראט (Edith Bratt) (לאחר מכן היא שימשה בתור המקור לדמותה של לותיין ב"שר הטבעות" וב"סילמריליון"). למרות המכשולים הרבים, הוא הצליח להתחתן איתה והיא היתה אהבתו הראשונה והעמוקה ביותר. טולקין הצטרף לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא שירת בגדוד הפוזילרים של לנקשיר (Lancashire Fusiliers), היחידה המעוטרת ביותר של בריטניה במלחמה. הוא ראה את חבריו הטובים נופלים בקרבות, וגם הוא סיים את המלחמה בבית חולים תוך כדי שהוא סובל מקדחת החפירות. בזמן ההחלמה הוא התחיל לכתוב מספר אגדות, שהיו מבוססות על לימודי המיתולוגיה והפולקלור הקודמים שלו. הוא קרא לספר ספר הסיפורים האבודים (The Book of Lost Tales). מבקרי עבודותיו טוענים שהספר הושפע מהתרשמויותיו מהמלחמה, ושהוא ראה בפנטזיה דרך לברוח מהמציאות האכזרית של בתי חרושת, מכונות וכלי הנשק ההרסניים של המאה ה-20. אחרי המלחמה טולקין עבד מספר שנים על מילון אוקספורד של השפה האנגלית. בשנת 1920 הוא התמנה למרצה לאנגלית באוניברסיטת לידס, אך חזר לאוקספורד בשנת 1925 כפרופסור ללימודים אנגלו סקסיים. בשנת 1945 הוא עבר למרטון קולג' (Merton College) של אוקספורד והפך שם לפרופסור מן המניין לשפה וספרות אנגלית. תפקיד שבו נשאר עד הפרישה בשנת 1959.

סיפורת

טולקין נהנה להמציא סיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. הוא כתב להם מכתבים שנתיים לרגל חג המולד מ"אבא כריסמס". לאחר מכן המכתבים צורפו לכדי אוסף של סיפורים קצרים תחת השם "מכתביו של אבא כריסמס" (The Father Christmas Letters). טולקין מעולם לא ציפה שספריו הבדיוניים יהפכו לפופולריים. אחד הסטודנטים שלו שיכנע אותו לפרסם את "ההוביט", ספר שנכתב במקור לילדיו בשנת 1937. מבוגרים רבים קראו אותו, למרות שזהו ספר ילדים. הספר היה מספיק פופולרי על מנת שהמו"ל, "אלן את אנווין" (Allen & Unwin) יבקשו ממנו לפרסם ספר המשך. זה גרם לו לפרסם את עבודתו המפורסמת ביותר, האפוס "שר הטבעות" (התפרסם בין 1954 - 1955). כתיבת הסאגה לקחה כמעט עשר שנים, שבמהלכם הוא קיבל תמיכה עצומה מחברי הפורום הספרותי The Inklings, ובמיוחד חברו הקרוב, ק. ס. לואיס. למרות שהספר צבר פופולריות עצומה בקרב הסטודנטים בשנות ה-60 ונשאר פופולרי עד היום, מבקריו רואים בספריו חיקוי של המיתולוגיות הנורדיות. בהתחלה טולקין חשב שהספר יהיה דומה ל"ההוביט", ויספר סיפור יפה לילדים, אך עד מהרה כתיבתו הפכה לרצינית ועמוקה יותר. למרות שזהו ספר המשך ל"ההוביט", "שר הטבעות" פונה לקוראים מבוגרים יותר, תוך שהוא נסמך על המיתולוגיה של הארץ התיכונה שחיבר, ויצאה לאור לאחר מותו ביצירות כמו "הסילמריליון" וספרים אחרים. רוב סיפרי המיתולוגיה של הארץ התיכונה ("הסילמריליון", סיפורים שלא נשלמו...) נערכו על ידי בנו כריסטופר מרשימות שהשאיר ופורסמו לאחר מותו. "שר הטבעות" הפך לאחד מרבי המכר של המאה ה-20 ואחד הספרים האהובים מתוך ז'אנר הפנטזיה.

ספריו שתורגמו לעברית

כל הספרים בעברית בהוצאת זמורה, ביתן.
- ההוביט
- 1937 הסיפור המקורי.
- 1951 השתנה סיפורו של גולום (אחת הדמויות) והתבצעו מספר תיקונים קלים להתאמת "ההוביט" ל"שר הטבעות" ול"סילמריליון" (שנכתב באותה עת).
- 1966 כאן הותאם ההוביט למהדורה השנייה של "שר הטבעות" ול"סילמריליון" המתוקן.
- 1978 יצא לאור אחרי מות טולקין, תיקן טעויות נוספות והתאים את הספר ל"סילמריליון" שיצא לאור באותה עת.
- תרגום 1976 תורגם ע"י משה הנעמי, כנראה מהמהדורה של 1951, כסיפור ילדים טהור עם ניקוד.
- תרגום 1977 תורגם בידי הטייסים השבוים בכלא מצרים בתחילת שנות ה-70.
- שר הטבעות
- 1954-1955 הסיפור המקורי.
- 1966 מהדורה מתוקנת ומותאמת ל"סילמריליון" המתוקן.
- תרגום 1979 התרגום המקורי, תורגם ע"י רות לבנית, תרגום השירים ע"י אוריאל אופק.
- 1998 מהדורה ערוכה ומורחבת ע"י ד"ר עמנואל לוטם.
- הסילמריליון
- 1977 הספר המקורי, נערך ע"י כריסטופר טולקין (יש לציין שכריסטופר ביצע מספר טעויות והתחרט עליהן).
- 1979 מהדורה מתוקנת.
- תרגום 1990 בתרגום ד"ר עמנואל לוטם.
- הרפתקאות תום בומבדיל
- 1962 שירים הקשורים בעקיפין ל"שר הטבעות"; בתרגומו של אוריאל אופק.
- סיפורים שלא נשלמו
- 1980 גרסאות מלאות יותר של הסיפורים ב"סילמריליון", בתוספת סיפורים נוספים על העידנים השני והשלישי.
- עץ ועלה, בתרגומה של מיכל אלפון.
- הנפח מווטון רבא, בתרגומו של יחיעם פדן.

קישורים חיצוניים

- [http://www.tolkien.co.il קהילת טולקין הישראלית]
- [http://www.numenore.org נומנור] - אתר עברי על טולקין ושר הטבעות.
- [http://www.numenore.com/arda האנציקלופדיה של ארדה]
- [http://www.numenore.com/atlas האטלס של ארדה]
- [http://www.numenore.com/faq שר השאלות]
- [http://www.numenore.com/timeline קו הזמן של ארדה]
- [http://www.numenore.com/lang אלדאלאמבה]
-
- [http://www.hobbit.co.il ההוביט] - על ספר ההוביט
- [http://my.ort.org.il/tolkien/gandalf Náremardë] - על השפות בארדה.
- [http://www.tolkiensociety.org/tolkien The Tolkien Society] - אגודת טולקין הבריטית.
- [http://www.users.cts.com/king/e/erikt/tolkien/tolkien.htm The Scrolls of Orthanc] - פריטי-מידע שונים ומגוונים על יצירתו של טולקין.
- [http://fan.theonering.net/rolozo/ Rolozo - תמונות בהשראת טולקין]. טולקין, ג'ון רונלד רעואל טולקין, ג'ון רונלד רעואל טולקין, ג'ון רונלד רעואל טולקין ja:J・R・R・トールキン ko:존 로널드 류엘 톨킨 simple:J. R. R. Tolkien th:เจ. อาร์. อาร์. โทลคีน

ההוביט

ההוביט הוא ספר בז'אנר הפנטסיה מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין. הספר עוסק במסעותיו של בילבו באגינס ההוביט יחד עם הגמדים במטרה לשחרר את ממלכתם האבודה מאחיזתו של הדרקון סמוג.
הספר הינו ספר פנטסיה אשר מיועד בעיקר לילדים אך נקרא ע"י בני כל הגילאים. בדומה לספר עליזה בארץ הפלאות, נולד ספר זה מסיפור בהמשכים שנהג טולקין לספר לילדיו.
הספר יצא לאור לראשונה ב21 בספטמבר 1937.

העלילה

בילבו בגינס, יושב הפלך הרגוע והשלוו, נדחף למסע הרפתקאות על ידי הקוסם גנדאלף. גנדאלף מצרף את בילבו לחבורה של 13 גמדים היוצאים אל ממלכתם העתיקה. בילבו מצורף לחבורה בתפקיד 'פורץ' אשר תפקידו יהיה, לאחר הגעתם, לפרוץ את הדרך ולהתגנב אל ביתו של הדרקון במערות הממלכה אשר בהר. גנדאלף טוען בפני הגמדים כי יש בו, בהוביט הנראה מבולבל וחסר ישע, אומץ לב ותושיה אשר יתגלו לקראת הסוף. בתחילת מסעם של הגמדים מהווה בילבו יותר נטל מנכס, ונקודת המפנה מגיעה כאשר הגמדים עוברים בהרים ונופלים בשבי הגובלינים (הנקראים בתרגום של ספרי שר הטבעות "אורקים"). בני החבורה מצליחים להרוג את מנהיג הגובלינים ולהימלט, אך בילבו אובד במהלך המנוסה, משוטט במערות שמתחת להרים, נתקל ביצור המכונה גולום ומוצא טבעת השייכת לו ואשר מסוגלת להעלים את העונד אותה. טבעת זו משמשת את בילבו מאוחר יותר בספר לעשיית מיני מעשים בהחבא ובעזרתה מטפח בילבו דימוי של גנב מעולה אשר מסוגל לעבור דרך הדרוכים והמוכשרים שבצופים. לאחר מכן מתגלה ערכו הרב של ההוביט, שהטבעת מסייעת לו להיות לעזר. בין השאר הוא עוזר לגמדים להימלט מעכבישי ענק שלוכדים אותם בעת מעבר ביער ומצליח למלט אותם מכלאם של האלפים. לבסוף לאחר שמגיעים בני החבורה אל ההר מצליח בילבו לחדור אל מאורתו של הדרקון סמוג שלוש פעמים. בילבו, מוסתר ע"י טבעתו, מתגרה בדרקון וגונב ממנו גביע זהב, לאחר מכן מתגרה באופן בוטה בדרקון ע"י דיבור חלקלק. עקב התגרות זו, יוצא הדרקון לתקוף את עירם של בני האדם היושבת לרגלי ההר ונהרג על ידם, אך רק לאחר שהעיר כולה נהרסת. בני האדם יוצאים אל ההר ודורשים מהגמדים פיצוי מאוצר הדרקון, אך הגמדים מסרבים, ונראה כי עומד להתפתח עימות בינם. כדי למנוע את המלחמה הקרבה גונב בילבו אבן חן היקרה למנהיג הגמדים ומעביר אותה לבני האדם. כתוצאה מכך נאלצים הגמדים להגיע להסכם, אך באותו הזמן ממש הם מותקפים על ידי צבא של גובלינים. העימות המתפתח מכונה מלחמת חמשת הצבאות ובמהלכו מאוחדים כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והעיטים כנגד הגובלינים והווארגים, זאבי הענק שלהם. מלבד היותו ספר-מופת בזכות עצמו, מהווה "ההוביט" מעין פתיח לטרילוגיה הגדולה של טולקין, "שר הטבעות", אשר מוקדה הינה הטבעת הקסומה אשר נשארה בידיו של בילבו כאשר הוא חזר אל הפלך.

קישורים חיצוניים

- [http://www.tolkien.co.il אתר קהילת טולקין הישראלית].
- [http://www.hobbit.co.il ההוביט בישראל].
- [http://www.numenore.org/arda/ האנציקלופדיה של ארדה] - אנציקלופדיה עברית מקיפה בנושאי האפוס הטולקינאי. category: ספרי ילדים ונוער קטגוריה:שר הטבעות ja:ホビットの冒険 th:ฮอบบิท (หนังสือ)

גולום

גולום הינו דמות אפלה ומסתורית, פרי דמיונו של ג'ון רונלד רעואל טולקין המופיעה בספרים ההוביט ושר הטבעות.

רקע לדמותו של גולום

דמותו של גולום מופיעה לראשונה בספר "ההוביט", אך האיזכור שלה שם הוא מצומצם יחסית. גולום מופיע שם בפרק אחד בלבד ("חידות באפלה"). בפרק זה מסופר על שוכן האגם התת קרקעי שמתחת להר הערפל - גולום. הוא מתואר כדמות נאלחת ואפרורית, שאושרה היחיד מרוכז בטבעת זהב פשוטה למראה. בפרק זה הוא מאבד את הטבעת לבילבו בגינס. בסדרת הספרים הבאה של טולקין, שר הטבעות, המחבר מטיל מעט אור על גולום המסתורי, ומספר לנו על עברו העצוב. גולום, שנקרא שנים רבות קודם סמיאגול (מאוית גם סמיגאל), היה אז הוביט, עד שמצא בדרך מקרה את טבעת הכח האחת של שר האופל סאורון. הטבעת שפיתתה את ליבו וערפלה את מוחו הביאה אותו לרצוח את חברו הקרוב ביותר, ואילצה אותו לברוח מן האיזור הכפרי שבו חי אל המערות האפלות של הרי הערפל. לאט החל סמיאגול לשכוח את חייו הישנים, והתרגל לאפלה והבדידות שמתחת להר. הטבעת, שהאריכה את חייו בצורה פלאית, המשיכה להרעיל את מוחו עד אותו היום בו פגש את בילבו בגינס.

עלילות גולום בספרי שר הטבעות

כאשר סאורון מתעורר בשנית, הוא מענה את גולום ולומד ממנו שהטבעת נמצאת בפלך, בידי "בגינס". בזמן שהוא שולח את הנאזגול לרדוף אחרי הטבעת, גולום בורח ממורדור - עדיין מלא תשוקה להחזיר לרשותו את חמדתו, הטבעת האחת. גולום מצליח לעלות על עקבות אחוות הטבעת במכרות מוריה ומתחיל לעקוב אחרי פרודו בגינס. גנדאלף, פרודו וארגורן שמים לב לכך שגולום עוקב אחריהם, אך מחליטים לא להרוג אותו. כאשר פרודו אומר לגנדאלף שחבל שבילבו בגינס לא הרג אותו שהייתו לו הזמנות גנדאלף עונה לו שזו הייתה מידת הרחמים של בילבו שהצילה אותו מלהיות מושחת באופן בלתי-הפיך ע"י הטבעת. גנדאלף גם מסביר לפרודו שבני האדם קצרי ראות מידי בשביל להחליט מי ימות ומי יחיה, ושהוא מרגיש שלגולום עוד נכון תפקיד חשוב בעלילה, לטוב ולרע. אחרי שפרודו וסאם גמג'י נפרדים משאר האחווה על גדות נהר האנדואין, הם נתקלים בגולום שמנסה לחטוף מהם את הטבעת. הם מצליחים לגבור עליו וגורמים לו להישבע ב"חמדתו" שישמש להם כמורה דרך ויוביל אותם אל מורדור. פרודו מאמין שגולום יכול להשתקם ואף מצליח לגרום לו לגלות את שאריות ה"סמיאגול" שבו, אך סאם חושד בגולום שהוא עדיין בוגדני ורשע מעל לכל תקנה ושכל מרצו מופנה רק לטבעת האחת, ועל כן אין לסמוך עליו. לכן הוא מתייחס אליו בעוינות ובגסות. גולום מוביל את פרודו וסאם אל מינאס מורגול ומשם אל המדרגות המסתחררות. אך בדרך גולום בוגד בהם ומוביל אותם אל המאורה של שילוב העכבישה במטרה שהיא תאכל אותם והוא יוכל לקחת את הטבעת לעצמו. העכבישה אומנם מצליחה לשתק את פרודו, אך סאם לוקח ממנו את הטבעת ומונע ממנה ומפרודו ליפול בשבי האורקים. מאוחר יותר, סאם משחרר את פרודו ממצודת האורקים והשניים צועדים אל עבר הר הגזירה (Mount Doom), כאשר גולום ממשיך לעקוב אחריהם - הפעם בלי ידיעתם. הקטע הבא מכיל את שיא הסיפור ואת הרגע הגורלי בעלילה. מי שלא רוצה לדעת את הסוף מחשש שזה יהרוס לו את הנאת הקריאה, עליו לעצור כאן ולא לקרוא עוד. בהר הגזירה, פרודו נמלך בדעתו ואחרי מאבק קשה נכנע לטבעת. הוא עונד אתה על אצבעו ומתחמק מסאם, אבל כשהכל נראה אבוד - גולום - שהתמחה בציד של יצורים חיים ממינים שונים (מדגים חלקלקים עד לאורקים) - מתנפל על פרודו, נושך את אצבעו ומצליח לקחת ממנו את הטבעת. גולום צוהל ורוקד בשמחה על קצה הצוק שבלב הר הגזירה אך מחליק ונופל עם הטבעת אל הלבה הרותחת. בכך מושמדת הטבעת וסאורון מובס סופית. קטגוריה:שר הטבעות קטגוריה:דמויות ספרותיות ja:ゴクリ

רות לבנית

רות לבנית (1917 - 2002), מתרגמת. בין תרגומיה המפורסמים: "אחי גיבורי התהילה" של האווארד פאסט ו"שר הטבעות" של ג'ון רונלד רעואל טולקין.

קישורים חיצוניים

- [http://livnit.netfirms.com עצומה למען החזרת תרגומה של רות לבנית ל"שר הטבעות"]
- [http://www.kinnblog.com/blog/2004/07/__23.html הודעה של הוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר בנושא] לבנית, רות

פנטסיה

מאפייני הפנטזיה

אל-מתים

יצורים

קסם

אלים וישויות עליונות

מחסור בטכנולוגיה

תת ז'אנרים בפנטזיה

עולם העומד בפני עצמו

עולם מקביל לעולמנו שלנו

עולם נסתר בעולמנו שלנו

עולמנו עם טוויסט פנטסטי

מיתולוגיה

מאפייני הפנטזיה

משחקי תפקידים

פנטזיה בקולנוע ובטלויזיה

ראו גם

- המכשף האחרון
- פסטיבל אייקון
- מבוכים ודרקונים
- מדע בדיוני

קישורים חיצוניים

פיטר ג'קסון

פיטר ג'קסון (נולד ב31 באוקטובר 1961) הוא במאי קולנוע ניו זילנדי. ג'קסון נודע בראשית דרכו בסרטי האימה יוצאי הדופן שיצר, ולאחר מכן בזכות הסרט 'יצורים שמימיים', שהיה מועמד לאוסקר על התסריט, אך פרסומו העיקרי בא לו כבמאי סרטי הטרילוגיה שר הטבעות.

חייו ויצירתו

ג'קסון החל את הקריירה שלו ביצירת סרטי וידאו במצלמה ביתית ואמצעים טכנולוגיים מינימליים. בגיל 17 עזב ג'קסון את בית הספר וניסה להשיג עבודה בתעשיית הסרטים הניו-זילנדית, אך כשל בניסיונו זה והחל לעבוד כשוליה בחנות לפיתוח תמונות. הצלחתו הראשונה הייתה הסרט 'טעם רע' (bad taste), אותו יצר עם מספר חברים. הסרט התפתח במשך ארבע שנים מאורך ראשוני של חצי שעה לסרט באורך מלא (90 דקות). ג'קסון וחבריו הגיעו עם הסרט לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאן, שם זכו לשבחי המבקרים ומכרו את זכויות ההקרנה ל-12 מדינות. בניגוד לבמאים אחרים, ג'קסון המשיך ליצור בניו זילנד, ויצר מספר קומדיות וסרטי אימה נוספים. במסגרת עבודתו היה בין הראשונים בעולם להשתמש באפקטים ממוחשבים, ובאולפנים שהקים בניו זילנד ביצע עבודות אפקטים עבור אולפני הוליווד. בין השאר יצר את הסרט המוקומנטרי Forgotten Silver העוסק בבמאי ניו זילנדי מראשית ימי הקולנוע שכביכול הקדים את זמנו והגיע להשגים קולנועיים רבים הרבה לפני קולנוענים בשאר העולם. סרטו הנודע ביותר של ג'קסון בתקופה זו היה 'יצורים שמימיים' (1994), שזיכה אותו ואת אשתו, פראן וולש, במועמדות לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי. בהמשך, הפיק וביים ג'קסון את הטרילוגיה שוברת הקופות שר הטבעות. גם את התסריט לטרילוגיה עיבד עם אשתו, פראן וולש. לצורך הסרט השתמש ג'קסון רבות באולפן האפקטים שהקים בניו זילנד, ויצר סצינות קרב ממוחשבות בסדר גודל שלא נראה עד אז. "שר הטבעות" צולם ברצף כסרט אחד וחולק לשלושה חלקים, שיצאו לקולנוע בהפרש של שנה זה מזה. על החלק האחרון, "שיבת המלך", זכה ג'קסון בשלושה פרסי אוסקר לשנת 2003, על התסריט המעובד, הבימוי, והסרט.

סרטיו העתידיים

הפרויקט הבא של פיטר ג'קסון הוא הסרט "קינג קונג", חידוש לסרט הקלאסי משנת 1933, שהוא (לדברי ג'קסון) הסרט שגרם לו לרצות להיות במאי עוד מגיל שמונה. הסרט, שתקציבו נאמד ב-110 מיליון דולר, צפוי לצאת לאקרנים בארה"ב ב- 14.12.2005, ויככבו בו אדריאן ברודי, נעמי וואטס וג'ק בלאק. דווח כי אולפני יוניברסל שלמו לג'קסון מקדמה בת 20 מיליון דולר, על חשבון 20% מסך ההכנסות. ג'קסון צפוי גם להפיק את הסרט 'היילו', המבוסס על משחק המחשב באותו שם.

סגנונו כבמאי

בניגוד למראה הרגוע והלא-רשמי שלו (מכנסיים מתרחבים, ללא נעליים), ג'קסון הוא פרפקציוניסט בסגנון הבימוי שלו. הוא דורש לצלם כל סצינה מספר רב של פעמים (כולל "עוד פעם, בשביל המזל"), דוחף את אנשי האפקטים לקצה גבול היכולת על מנת לקבל עבודה שתשתלב היטב בסרט, ומתעקש על דיוק במיניאטורות ודגמים, אף אם הם מופיעים בשולי הסצינה ולא יגיעו לסרט עצמו. על אף נטייה זו, ג'קסון ידוע בכך שהוא מצלם בתקציב נמוך יותר מאשר במאים מקבילים.

קישורים חיצוניים

- גקסון, פיטר גקסון, פיטר ja:ピーター・ジャクソン

נצרות

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות. הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, ובמהלך ארבע המאות הראשונות לספירה היא הפכה לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. מספר מאמיניה נאמד כיום ב-2.1 מיליארד מאמינים. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופי והרכב הממסד הדתי הנוצרי, ומנהגים שונים.

רשימת הזרמים העיקריים בנצרות

הפלגים הנוצריים העיקריים כיום הם:
- הנצרות המערבית :
- הכנסייה הרומית הקתולית (דרום אירופה ומרכזה, דרום אמריקה, מרכז אפריקה ומערבה, הפיליפינים ועוד) :
- הכנסייה הפרוטסטנטית הלותרנית (צפון אירופה, סקנדינביה) :
- הכנסייה הפרוטסטנטית הקלוויניסטית (מרכז אירופה) :
- הכנסייה הפרוטסטנטית האנגליקנית (בריטניה, צפון אמריקה, דרום אפריקה, אוקיאניה ועוד) :
- הכנסייה הפרוטסטנטית האוונגליסטית (ארצות הברית בעיקר) :
- הכנסייה הפרוטסטנטית הפנטקוסטאלית (ארצות הברית, מערב אפריקה)
- הנצרות המזרחית :
- הכנסייה היוונית האורתודוקסית (יוון, קפריסין) :
- הכנסייה הפרבוסלבית (רוסיה, אוקראינה, בולגריה, סרביה ועוד) :
- הכנסייה הארמנית :
- הכנסייה הקופטית (מצרים, אתיופיה) אף על-פי שהנצרות נולדה במזרח התיכון והתבססה באירופה, הרי שכיום הריכוזים הנוצרים הגדולים הם דרום אמריקה והפיליפינים. עם זאת, מרכזי הממסד הנוצרי עדיין נמצאים באירופה ובמזרח התיכון.

מאפייני הדת

דמותו של ישו בנצרות

הדמות המרכזית בדת הנוצרית, על כל פלגיה, היא דמותו של ישו הנוצרי. על-פי המקורות הנוצריים, בעיקר ספרי הברית החדשה, ישו היה יהודי שחי בתחילת המאה הראשונה לספירה, נשא הטפות דתיות ואף חולל נסים. תלמידיו ראו בו את המשיח בן דוד, אולם הסנהדרין, המוסד היהודי העליון בארץ ישראל דאז, ראתה בו מורד ומסרה אותו לידי השלטונות הרומיים כדי שיוציאו אותו להורג. על-פי הכתבים הנוצריים, הוצא ישו להורג בצליבה בירושלים. מאוחר יותר התפתחה בנצרות תאולוגיה, שעל-פיה ישו היה בן האלוהים, כלומר התגלמות של האל בדמות אדם, וכי צליבתו הייתה מעין הקרבת קורבן למען כפרת החטאים של האנושות כולה. התאולוגיה הזאת פותחה בעיקר בידי פאולוס (שאול הטרסי) - תלמיד של ישו, שהוא האישיות המרכזית בעיצוב הנצרות כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

עיקרי האמונה

הנצרות, על ענפיה השונים, רואה את האלוהות כמורכבת משלושה: האב (אלוהים), הבן (ישו, הנחשב לבן האלוהים) ורוח הקודש (מעין השראה של קדושה). תפיסה זו מכונה השילוש הקדוש.
הנצרות היא דת דוֹגמטית, כלומר במרכז הדת עומדים כמה עקרונות (דוֹגמות) שעל הנוצרי להביע את אמונתו המלאה בהם. קבלת העקרונות והצהרת האמונה בהם היא התנאי העיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי. סטייה מעקרונות האמונה הרשמיים מכונה הרטיות (או: הרזיה heresia, heresy). ויכוחים על עקרונות האמונה היו הסיבה התאולוגית המרכזית לפילוגים שחלו בנצרות לאורך השנים.
העקרונות המקובלים כיום על רוב הזרמים הנוצריים הם: #קבלת השילוש הקדוש #האמונה כי ישו היה אל ואדם כאחד (אמונה שעוררה בעבר מחלוקת בין פלגים בנצרות) #האמונה כי צליבתו כאדם באה ככפרה על חטאי האנושות #האמונה כי ישו קם לתחייה מקברו שלושה ימים לאחר שנצלב #האמונה שמריה (מרים) שילדה את ישו הייתה בתולה לפני שילדה את ישו ונותרה בתולה לאחר לידתו #אמונה בנצחיות הנפש #אמונה באפוקליפסה (מעין יום הדין, שבו יחזור ישו וישפוט את בני האדם) #קבלת החלטות ועידת ניקאה (ועידת חשמנים שהתכנסה בשנת 325 לספירה וקבעה את עקרונות הנצרות, פרשנות ההחלטות, והסמכות להכניס בהן שינויים, אף היא נתונה במחלוקת בין הפלגים השונים בנצרות). עקרונות האמונה מנוסחים במסמך המכונה "קרדו" (credo מילה שפירושה בלטינית: "אני מאמין"). לכל פלג בנצרות קרדו משלו, אבל רוב העקרונות משותפים לכלל הפלגים.

שמה של הדת

שמה של הדת בעברית נגזר כנראה משמה של העיר נצרת. נצרת היא העיר שבה גר ישו עם משפחתו רוב ימי חייו, על פי הכתבים הנוצריים. כינוי דומה לנוצרים מופיע גם בקוראן ובקרב חלק מהמוסלמים - "נסארא" (نصارى). הנוצרים עצמם מכנים את עצמם "כריסטיאנים" (למשל באנגלית: Christians וכך ברוב השפות האירופיות) או "משיחיים" (למשל בערבית: مسيحيون מסיחיון). שמות אלו נגזרו מן האמונה הנוצרית הקדומה כי ישו היה המשיח. ביוונית, וברוב השפות האירופיות, מכונה ישו: כריסטוס (Χριστός) מילה שהיא תרגום מילולי של המילה העברית "משיח".

לידת הדת הנוצרית

על פי האמונה הנוצרית, שפותחה במיוחד ע"י פאולוס, ישו הוא בנו של האלהים (נקרא גם "שה האלוהים") שירד לגאול את האנושות על ידי מותו. הוא נצלב ע"י הנציב הרומי פונטיוס פילטוס ככפרה על חטאי האנושות ועל החטא הקדמון וחזר לתחייה לאחר צליבתו. ע"פ אמונה זו יחזור ישו לתחייה פעם נוספת על מנת לגאול את העולם באחרית הימים. בשל חשיבות מאורע זה מתחילה הספירה הנוצרית משנת הולדתו המשוערת. ישו נתפס כחלק מהאלוהות המשולשת הנקראת השילוש הקדוש- האב, הבן ורוח הקודש. דבר זה עורר את הויכוח האם הנצרות היא בכלל דת מונותאיסטית אולם הנוצרים טוענים כי זו ישות אחת שהיא שלושה, ונשגב מבינת האדם להבין זאת. ישו הוא אינו משיח במובן המקראי (כלומר, מלך יורש לבית דוד), אלא הוא התגלמות האל בבשר. המונח העברי "נצרות" לקוח משם העיר "נצרת", מקום לידת יוסף ומרים - הוריו של ישו והעיר בה גדל (הוא עצמו נולד בבית לחם). באנגלית מכונים הנוצריים - Christians, וואריאציות דומות בשפות אירופאיות אחרות, מהמילה היוונית כריסטוס - Ξριστος, שהיא תרגום המילה העברית משיח. שם נוסף בו מכנים הנוצרים את עצמם הוא "דת האהבה" כי ישו העמיד מעל לכל, את מצות "ואהבת לרעך כמוך". הדת הנוצרית אינה שמה במרכזה את קיום מצוות הדת כפי שהיהדות והאיסלאם שמות, אלא יותר שמה דגש על עשיית מעשים טובים ואמונה בישועה על ידי בן האלוהים - ישו. מבחינה היסטורית מקור הנצרות ביהדות והדבר ניכר בכתבי הקודש שלה ובהרבה מאמונותיה, אך בעקבות הפצתה על ידי פאולוס ואוגוסטינוס היא התפשטה בקרב העמים האירופאים בתחילה, ומאוחר יותר גם בשאר ארצות העולם. כיום נפוצה הנצרות ברחבי העולם כולו, ונחשבת לדת הגדולה בעולם. התהליך שהוביל את הנצרות מימי ישו ועד היום ארוך ומורכב, ומבטא את הנצרות כתופעה היסטורית.

התאולוגיה הנוצרית

למרות שישנם זרמים ותת-זרמים נוצריים רבים ולכל אחד מהם עקרונות שונים, ניתן להתייחס לנצרות הקתולית של ימי הביניים כנצרות הקלאסית, המייצגת את התאולוגיה הנוצרית. האמונה הנוצרית הקלאסית מבוססת על חלוקת העולם לטוב מוחלט, המיוצג ע"י האל, ורע מוחלט, המיוצג ע"י השטן (במיתולוגיה הנוצרית השטן הוא מלאך בשם לוציפר שמרד באל וירד אל השאול). הטוב משויך לצד הנפשי/רוחני של האדם, הכפוף לאל, שהוא תמצית הטוב (הכנסייה הקתולית אף בנויה על פי העקרון שהאפיפיור, ראש הכנסייה, הוא שליחו הישיר של האל). בעולם הטוב קיימים צדק (ענישת החוטאים והעדפת הצדיקים) וחמלה (כפרת העוונות). מבחינתו של האדם, הטוב בא לידי ביטוי בתכונות כמסירות, אהבה, צניעות, אלטרואיזם וכדומה. הרע משויך לצד הגופני של האדם ומכיל את ההנאות והצרכים האנוכיים שלו - בצע, תאווה, גאווה וכו'. אדם המממש הנכנע לצרכים אלו, במעשה ואף במחשבה, נחשב לחוטא. הנצרות הקלאסית מבוססת על תפיסתו של אוגוסטינוס שמשעת לידתו - האדם חוטא, כיוון שנוצר בחטא. חטא זה הינו החטא הקדמון, אותו חטאו אדם וחוה בסיפור הבריאה. כל אדם נושא חטא קדמון זה עימו ומוסיף לו את חטאיו. חטאיו של האדם מרחיקים את נשמתו של האדם מהאל, ומקרבים אותו לעולם הרע. עקרון הנלווה אל החטא הוא עיקרון הכפרה. ע"י עינוי הגוף, מתחברת נשמת האדם לאל ומכפרת על חטאיה (עינויים מקובלים הם צומות והתנזרות מהנאות שונות). על פי האמונה הקתולית הקלאסית, תרומה מסוימת לכנסייה מסוגלת אף היא לכפר על חטאים.
סביב עיקרון זה נוצרה בהיסטוריה של הנצרות תופעה של כפרה בה מתוודה המאמין החוטא בפני כומר מוודא על חטאיו בתא ווידוי מיוחד, ובסוף הווידוי גוזר הכומר את המעשים שעל המאמין לעשות על מנת לכפר על חטאיו.
תופעה היסטורית נוספת שהתפתחה לאור עיקרון זה היא הנזירות הנוצרית.
כמו כן, שימש עיקרון זה כבסיס לאינקוויזיציה, שכן ע"י עינוי הכופרים הם מקבלים מחילה חלקית על כפירתם. לעיקרון זה מצטרף עיקרון הקורבן- שחיטת בעל חיים שאינו מכיל חטא (שכן אינו מזרע אדם), מסוגלת לכפר על חטאי בעל הקורבן. עיקרון זה בא לידי ביטוי בבית המקדש היהודי ומרכזו בקורבן הגדול בהיסטוריה: צליבת ישו. ע"פ האמונה הקלאסית, בנו של האל אינו נגוע בחטא הקדמון וכן הוא היווה במותו קורבן לכל בני האדם. בכך שהאדם מקבל את דתו של ישו, היא הנצרות, מכפר ישו על חטאו הקדמון. ע"פ הפילוסופיה הנוצרית הקלאסית, אין צורך בקורבנות נוספים לאחר צליבתו. ע"פ הנצרות הקלאסית, לאחר מות הגוף נשלחת נשמת האדם לחיי נצח בעולם הבא. שם מתחלקות הנשמות לצדיקות, המגיעות לגן עדן וחוטאות, המגיעות לגיהינום. חלוקה זו היא על בסיס מעשי האדם בחייו, אולם האדם יכול לחזור בתשובה בכל שלב. על האדם למות ללא חטאים, אחרת ישלח לגיהינום ועל כן עליו לחטוא מעט ככל הניתן ולכפר על חטאיו. אמצעי חשוב לכפרה זו הוא הווידוי על סף המוות - על הגוסס להתוודות על חטאיו ולחזור בתשובה בפני כומר מוודה, על מנת שנפשו תעזוב את העולם הזה ללא חטאים.

ענפי הנצרות

הנצרות כוללת הרבה מאוד זרמים, אמונות וכתות. מקובל לחלק אותה ל-3 ענפים עיקריים:
- הנצרות