:: wikimiki.org ::

תעלת למאנש

תעלת למאנש

תעלת למאנש היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. שמה הצרפתי (La Manche) משמעו "השרוול", ובפי דוברי האנגלית היא קרויה "התעלה האנגלית" (English Channel). אורכה כ-560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במצר דובר לכ-240 ק"מ. סמוך לחופה הצרפתי שוכנים איי התעלה השייכים לבריטניה.

יצירת התעלה

לפני תום עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, היו האיים הבריטיים מחוברים ליבשת אירופה. כשמעטה הקרח הפשיר, נוצר אגם גדול בחלק הדרומי של מה שקרוי היום הים הצפוני. בסביבות 6500 לפנה"ס, התמוטט מחסום הגיר הרך שבדרום האגם כתוצאה מפעולה ארוזית, האגם נפתח לאוקיינוס האטלנטי, וכך נוצרה תעלת למאנש. הפעילות הארוזית המתמשכת של גלי האוקיינוס על אדמת הגיר באזור דובר הרחיבה את מוצא התעלה, וממשיכה למעשה גם היום.

חשיבות היסטורית

התעלה הינה המכשול הטבעי הגדול והמשמעותי בפני התקפה ופלישה לבריטניה מכיוון היבשת. כדוגמאות רק מהעת החדשה, ניתן לציין את כוונתם של נפוליון ושל היטלר לפלוש לבריטניה ולהכריע את המעצמה הבריטית, נסיונות שהתנפצו אל מול הקושי הצבאי לחצות את התעלה בכוחות גדולים. עם זאת, נעשו במהלך ההיסטוריה ניסיונות רבים לפלישה לבריטניה או מבריטניה לצרפת דרך התעלה, כמו הפלישה הנורמאנית ע"י ויליאם הראשון ("הכובש") לאי הבריטי ב-1066, נסיונות הארמדה הספרדית לתקוף את בריטניה ב-1588, פלישת בעלות הברית לנורמנדיה במלחמת העולם השניה, ועוד. במימי התעלה התחוללו קרבות ימיים מפורסמים רבים, שכמה מהמכריעים בהם היו: קרב פורטלנד ב-1653, במהלך מלחמת אנגליה-הולנד. קרב לה-אוג ב-1692, בו הובסו הצרפתים בידי האנגלים וההולנדים במהלך מלחמת הברית הגדולה, ונסתיימה שליטתם הימית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, בשנת 1864, התחולל בה סמוך לשרבורג קרב בו הטביעה ספינת המלחמה האמריקאית קירסארג' מכוחות הצפון את ספינת המלחמה של הדרום "אלבמה", שפעלה באוקיינוס האטלנטי כנגד ספינות סוחר של הצפון. מאידך, בתקופות שלום, שימשה התעלה כנתיב חיוני לשיתוף תרבותי ופוליטי בין בריטניה והיבשת - מהתקופה הקלטית, דרך תקופת האימפריה הרומית, הקמת דוכסות בריטני על חוף היבשת בידי מתיישבים מהאי הבריטי ב-841, ובהמשך, הקמת המדינה האנגלו-נורמנדית.

חשיבות כלכלית

תעלת למאנש היא נתיב המים העיקרי המקשר בין מדינות צפון אירופה לשאר העולם, ונחשבת כנתיב השייט העמוס ביותר בעולם. מדי יום חוצות אותה, הן לאורכה והן מחוף לחוף, כ-500 ספינות. המסחר הימי בין היבשת לאי הבריטי עבר במימי התעלה כבר מתקופות פרהיסטוריות, והיה בעל חשיבות כלכלית רבה לתרבויות שמשני צידיה. ערי נמל חשובות התפתחו לאורך התעלה. החשובות שביניהן בחוף הצרפתי: קלה, דיאפ, לה האבר ושרבורג, ובחוף הבריטי: דובר, סאות'האמפטון ופורטסמות'. בנוסף, התפתחו לאורכה ערי קיט, שכבר מתחילת המאה ה-19 החלו עידן של קַיִט אריסטוקרטי, שהתפשט מאז באזורים נוספים בעולם. בחוף הצרפתי ידועות הערים דוביל וטרוביל, ובחוף הבריטי העיר ברייטון.

חציית התעלה

נתיבי מעבורות חשובים

באופן מסורתי נחצתה התעלה באמצעות קוי מעבורות. העיקריים שבהם הם: דובר-קלה, ניו הייבן-דיאפ, פורטסמות-קאן/שרבורג/לה האבר, פליימות-רוסקופ.

חציה יבשתית - מנהרת התעלה

הרעיון לחבר את בריטניה וצרפת בחיבור רכבתי הועלה עוד בימי נפוליון אולם נדרשו שנים רבות לתכנן ולהוציא לפועל את המבצע המורכב הזה. התכנון שהחל בסוף שנות ה-50 הוצא לפועל רק בסוף שנות ה-80 כאשר ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו שני הצוותים שחפרו משני צידי התעלה, כ-40 מטר מתחת לפני הים. בזאת קושרו בריטניה וצרפת לראשונה בחיבור יבשתי מאז תקופת האבן. בשנת 1994 נפתחה לתנועה מנהרת מסילת ברזל, העוברת מתחת למצר דובר. במנהרה עוברת רכבת ה-Eurostar שמקשרת בין לונדון, פאריס ובריסל בנוסף מופעלת בתעלה רכבת שמעבירה כלי רכב מצד אחד לשני.

חציות מפורסמות ראשונות של התעלה

בריסל חציית התעלה שלא באמצעות כלי שייט היוותה תמיד אתגר ספורטיבי ולאומי, משכה תשומת לב וגרמה להתרגשות רבה ברחבי העולם. חלוצי החציות זכו במקרים רבים להילה של גיבורים לאומיים.
- כדור פורח -- ב-7 בינואר 1785 נחצתה התעלה לראשונה בדרך האוויר, ע"י הצרפתי ז'אן-פייר בלנשר וג'ון ג'פריס האמריקאי. הריחוף נעשה מאנגליה לצרפת מעל מצר דובר, וארך כשעתיים וחצי. בלנשר נחשב כאחד מחלוצי הטיסה בכדור פורח, והיה הראשון שטס בו ביבשת אמריקה.
- שחיה -- ב-6 באוגוסט 1875 חצה מתיו ווב את התעלה בשחיה מדובר לקלה, לאחר שכשל בניסיון דומה כשבועיים קודם. השחיה ארכה פחות מ-22 שעות, כששלוש ספינות מלוות אותו מטעמי בטחון. ווב הפך בבריטניה לגיבור לאומי, ונקשרו בשמו אגדות וסיפורי פולקלור עממיים.
ב-1926 חצתה גרטרוד אדרלה את התעלה בשחיה, והיתה לאישה הראשונה שעשתה זאת. 1926
- טיסה -- ב-25 ביולי 1909, כשש שנים בלבד לאחר טיסתם ההיסטורית הראשונה של האחים רייט, חצה המהנדס והממציא הצרפתי לואי בלריו את התעלה מצרפת לאנגליה, במטוס שתיכנן ובנה בעצמו. מבצעו זיכה אותו בפרס של 1,000 לי"ש שהציע העיתון דיילי מייל לראשון שיצלח את התעלה במטוס. במקום נחיתתו, ממערב לדובר, מוצבת אנדרטה לזכרו הבנויה כהטל של המטוס בו טס.
- טיסה במטוס מונע בכוח שרירים בלבד – ב-1979 חצה ברייאן אלן את תעלת לאמנש לאחר שדיווש במשך שלוש שעות במטוס "אלבטרוס קורי העכביש" (Gossamer Albatross) וזכה בכך בפרס קרמר השני בשווי 100,000 ליש"ט.
- צניחה – ב-31 ביולי 2003 קפץ פליקס באומגרטנר, צנחן אוסטרי ממטוס שטס בגובה 30,000 רגל מעל דובר כשלגבו מחוברות כנפיים, דאה מעל לתעלה, וצנח לבסוף בקלה, צרפת.

אירועים הקשורים בישראל

- אהרון אהרונסון, ממקימי ארגון ניל"י, נספה בהתרסקות מטוסו במימי תעלת למאנש ב-15 במאי 1919.
- מילוט "ספינות שרבורג" - ב-25 בדצמבר 1969 חמקו חמישה סטי"לים של חיל הים מנמל שרבורג שבצרפת למימי תעלת למאנש בדרכם לישראל. למאנש
- ja:イギリス海峡 ko:영국 해협

הים הצפוני

הים הצפוני הוא ים הגובל בבריטניה, נורווגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, בלגיה. אין להתבלבל בינו לבין אוקיינוס הקרח הצפוני. בים זה היה בסיס הצי הבריטי במלחמת העולם הראשונה - הסקאפה פלאו. צפוני צפוני als:Nordsee ja:北海 ko:북해 zh-min-nan:Pak-hái

צרפת

צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française). צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.

היסטוריה

צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור. בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון. התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן. ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו. במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת. פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים. כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת. 1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940. הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית. עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו. לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.

פוליטיקה

צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.

כלכלה

בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד). העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי). צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו. עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו. חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת. ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.

גאוגרפיה

רוקחות רוקחות

דמוגרפיה

התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי). בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים. חמשת הכרכים הגדולים הם: # פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה) # ליון - 1.4 מיליון # מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון # ליל - 1.1 מיליון # טולוז - 0.9 מיליון האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת. בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.

תיירות

את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים. האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל. צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).

קישורים חיצוניים

- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Frankreich fiu-vro:Prantsusmaa ja:フランス ko:프랑스 ms:Perancis simple:France th:ประเทศฝรั่งเศส zh-min-nan:Hoat-kok

איי התעלה

איי התעלה הינם קבוצת איים אל מול חופה של נורמנדי, צרפת, באזור התעלה האנגלית. האיים כוללים שתי נסיכויות כתר בריטיות, אשר אינן שייכות לממלכה המאוחדת: גרנסי וג'רזי. במלחמת העולם השניה האיים היו השטח הבריטי היחיד שנכבש על-ידי גרמניה. קטגוריה:איים
- קטגוריה:איים באוקיינוס האטלנטי category:חברות מיוחדות באיחוד האירופי ja:チャンネル諸島 simple:Channel Islands

בריטניה

United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד


(בפירוט)

מוטו לאומי: האל וזכויותיי

מיקום הממלכה המאוחדת

שפה רשמית

אין.¹

העיר הגדולה ביותר

שטח
- סה"כ
- % מים

76 בעולם
244,101 קמ"ר <

אוכלוסיה
- סה"כ (2004)
- צפיפות

21 בעולם
60,702,089
248/קמ"ר

הקמה²

אין³

UK.

(1) בפועל אנגלית. לוולשית וגאלית סקוטית יש מעמד שווה לאנגלית בווילס וסקוטלנד בהתאמה.
(2) הוקמה כ"הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד", השם שונה ב1927.
(3) למרות שלא מוגדר הימנון רשמי, כאשר נדרש אחד בטקסים רשמיים משמש השיר - God save the queen.

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (מכונה בטעות גם בריטניה - המונחים חפפו בעבר) היא מונרכיה חוקתית השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. כמו ברוב המונרכיות האחרות באירופה בימינו, סמכותו של המלך (כיום עומדת בראש בריטניה המלכה אליזבת השנייה) מצומצמת ביותר, ותפקידו בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בבריטניה כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלך. הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות, שבעבר הרחוק היו נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. עד אמצע המאה העשרים היתה בריטניה מדינה קולוניאליסטית, ששלטה על מושבות רבות בכל רחבי העולם. בשיאה, שלטה האימפריה הבריטית על כרבע משטח היבשה בעולם, וכונתה "האימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם". לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בריטניה לאבד את מושבותיה, בעקבות מרידות מקומיות וסכסוכים עם מדינות מקומיות, וכיום היא שולטת במספר מצומצם ביותר של מושבות, וביניהן גיברלטר, איי פוקלנד שליד אמריקה הדרומית ומספר איים (ראו שטחי חסות). עד היום מוכנה בריטניה לצאת לקרב לשם הגנה על זכויותיה במושבותיה הרחוקות, כפי שהוכיחה במלחמת פוקלנד. גם הבעלות על גיברלטר שנויה במחלוקת עם ספרד כאשר כיום הנה חלק מבריטניה מתוקף משאל אזרחים שנערך זה מכבר.

היסטוריה

ישנן עדויות לישובים באי הבריטי כבר לפני 400,000 שנה. בהאלף הראשון לפנה"ס פלשו לאי שבטים לטיים והפכו לבעליו עד הכיבוש הרומי בהמאה הראשונה לספירה. לאחר נטישת האימפריה הרומית בשנת 410 לפשו לאי שבטים גרמאנים, שהידועיים בהם הם האנגלים והסקסים. בימי הביניים האי סבל מפלישות ויקינגיות רבות שאף השתלטו על חלקים רבים מהאי ודחקו את רגלי הסקסים לחופו הדרום מערבי של האי. במאה ה-11 הסקסים הצליחו לגרש את אחרוני הפולשים הוויקינגים רק על מנת ליפול לרגלי הפלישה הנורמנית בראשותו של ויליאם הכובש בשנת 1066. הנורמנים נשארו בעלי האי עד עצם היום הזה, אם כי תרבותם השתנתה והם קיבלו יסודות סקסים רבים. בסוף ימי הבניים המלכים האנגליים הצליחו לשלב את וולס וסקוטלנד בממלכתם. בראשית המאה ה-14 הסקוטים התמרדו בראשותו של ויליאם וולאס והשיגו את עצמאותם עד המאה ה-18 בה שולבו באופן סופי באימפריה הבריטית. האימפריה הבריטית הגיעה לשיאה במאה ה-19 ושלטה על כ-40% משטח כדור הארץ. למרות הניצחון במלחמת העולם הראשונה והשנייה האימפריה לא יכלה להתמודד עם הקשיים הכלכלים שהציבו שתי מלחמות העולם והתפרקה ממרבית נכסיה במחצית השנייה של המאה ה-20.

פוליטיקה

שטחי חסות

כשריד לאימפריה הבריטית, נשארו שטחים רבים תחת שליטת הממלכה המאוחדת. חלקם במעמד עצמאי למחצה, חלקם מדינות חסות ולחלקם אין כל מעמד עצמאי. ברוב השטחים הללו יש אוכלוסיה מעטה (אם בכלל).
- אירופה
- גיברלטר - מושבה בריטית ששולטת על הכניסה לים התיכון
- האי מאן - אי בין בריטניה לאירלנד
- איי התעלה - האיים ג'רזי וגרנסי
- האוקיינוס האטלנטי
- סנט הלנה - האיים אסנשן וטריסטן דה קוניה
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ - איים מדרום לדרום אפריקה
- איי פוקלנד - איים בדרום האוקיינוס השקט מול חופי ארגנטינה
- רוקול - אי קטן בלב האוקיינוס האטלנטי בין אירופה לאמריקה.
- האיים הקריביים
- ברמודה
- איי הבתולה הבריטים
- איי טורקס וקאיקוס
- מונטסראט
- איי קיימן
- אנגווילה
- האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי
- האי פיטקרן - אי מבודד בדרום האוקיינוס השקט המאוכלס בכ-50 מצאצאי המורדים מהספינה הבאונטי
- הטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי
- אחר
- הטריטוריות הבריטיות באנטרטיקה
- בסיסים צבאיים אוטונומים בקפריסין ובאירלנד

כלכלה

גאוגרפיה

דמוגרפיה

קישורים חיצוניים

- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/british.html בריטניה לאחר המלחמה]
- [http://www.number10.gov.uk 10 Downing Street - אתר משרד ראש הממשלה הבריטי] קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי קטגוריה:בריטניה
- קטגוריה:חבר העמים הבריטי
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/ukX.mp3 המנון הממלכה המאוחדת(בריטניה)] ja:イギリス ko:영국 ms:United Kingdom simple:United Kingdom th:สหราชอาณาจักร zh-min-nan:Liân-ha̍p Ông-kok

עידן הקרח

עידן הקרח, או יותר נכון עידני הקרח, הם תקופות בהיסטוריית כדור הארץ שבהן אזורים נרחבים מפני כדור הארץ התכסו בים קפוא או בקרחוני ענק, מה שגם לקירור האטמוספירה באופן משמעותי. כדור הארץ קיים בערך 4.5 מיליארד שנים. במהלך תקופה זו, הכדור חווה מספר עידני קרח, כל אחד מהם ארך עשרות או מיליוני שנים. סך כל השנים מסתכמות בכ-15 עד 20 אחוזים מהסטוריית הכדור. השכבה הקרחית כיסתה ככל הנראה כ-10 עד 30 אחוזים מכלל פני כדור הארץ. עם זאת, המונח עידן הקרח מכוון בדרך-כלל לעידן הקרח האחרון שהסתיים לפי ההערכה לפני כ-10,000 שנה. עידן הקרח האחרון החל לפני כמיליון שנים בתקופת הפליסטוקן כשהחלה התפשטות של משטחי קרח גדולים מהרי סקנדינביה דרומה. סביר להניח שהיו עוד כמה עידני קרח קדומים וישנם עדויות רבות לעידן, למשל, הסלעים והאבנים. אקלים כדור הארץ ברוב העידנים היה חם ואף יותר חם מכיום וזאת לפי הצמחים ובעלי החיים האופיינים לאקלים חם. במקומות קרים מאוד עידן הקרח היתה תקופה קרה מאוד בתולדות כדור הארץ. מהרי סקנדינביה התפשוט דרומה משטחי קרח וכיסו את האיים הבריטיים ואת מרבית צפון גרמניה, רוסיה ואת כל קנדה וצפון ארצות הברית. אותם התהליכים ארעו גם בחצי הכדור הדרומי. הקרחונים הגיעו לעובי של שלושה ק"מ.
ההתחממות גרמה לנסיגת הקרחונים ובתקופת הקרח החדשה התפשטו שוב הקרחונים דרומה. המאסות הגדולות של הקרחונים קירצפו והשחיזו את הסלעים שעברו דרכם ועד היום במקומות רבים בעולם נשארו סימנים ושריטות של סלעים. ארצות הברית הקרחונים גרמו לשינויים בנוף בכך שהם הנמיכו גבעות ועמקים מסויימים ומילאו כמה עמקים ובכך חסמו את מוצא הניקוז של המים ועקב כך התווצרו אגמים ואף נגרמו שינויי כיוון זרימה של כמה אפיקי נהרות. האגמים הגדולים של קנדה ושל צפון ארצות הברית נוצרו לאחר נסיגת הקרחונים. כמה מבעלי החיים לא יכלו להתאים את אורח חייהם לאקלים הקר ועקב כך הם נכחדו או נעלמו מעל פני האדמה וכמה מבעלי החיים נדדו לאזורים חמים. קטגוריה:מדעי כדור הארץ ja:氷河期 ms:Zaman air batu

האיים הבריטיים

האיים הבריטים הוא כינוי לקבוצת איים במערב יבשת אירופה המהווים את החלק העיקרי של הממלכה המאוחדת. האיים הם:
- בריטניה המחולקת לאנגליה, סקוטלנד וווילס.
- האיים הצפוניים שבתחום סקוטלנד והכוללים את אורקני, שטלנד והאי פייר.
- ההברידים - הכוללים את ההיברידים הפנימיים, ההיברידים החיצונים ו"האיים הקטנים".
- האיים קלייד התחתונים הכוללים את האי אראן והאי בוטה.
- האנגליסים הוולשים שבתחום ווילס.
- לונדי
- האי וויט
- האי ססילי
- לינדיספראן
- אירלנד - מתוך כל האי כיום רק צפון האי המהווה את צפון אירלנד.
- איי אולסטר
- איי קונצ'ט
- איי ליינסטר
- איי מונסטר
- איי התעלה
- האי מאן
- רוקול קטגוריה:בריטניה קטגוריה:הממלכה המאוחדת קטגוריה:איים קטגוריה:איים באוקיינוס האטלנטי

הים הצפוני

העת החדשה

המונחים העת החדשה, התקופה המודרנית, הזמנים המודרנים, העידן המודרני, והעולם המודרני, כולם מתייחסים לתקופת הזמן שהחלה לאחר ימי הביניים והתקופה המודרנית המוקדמת, בערך מאמצע המאה ה-18. תחילת העת החדשה בכללותה מצוינת על ידי סיומו של הרנסאנס האירופי. הגדרה מדויקת של תחילת התקופה תלויה בשימוש הספציפי של האדם המתייחס אליה - לדוגמה היסטוריון יתייחס אל תחילת התקופה בדרך כלל משנת 1650 והלאה, בזמן שמוזיקאי יכול להתייחס למוזיקה מודרנית שתחילתה מתוארכת לאחר סיומו של העידן הרומנטי במוזיקה, בסביבות 1900. העת החדשה יכולה להגדיר גם את ימינו שלנו (2005), או לפי הגדרות אחרות להסתיים עת תחילת העידן הפוסט מודרני(שתחילתו מתוארכת בין שנות ה-60 לשנות ה-80 של המאה ה-20). מאידך כאשר המונח "מודרני" נמצא בשימוש שפירושו מתאר את העידן "שלפני הפוסט-מודרניזם", סביר להניח שהכוונה היא למונח התרבותי של מודרניות או מודרניזים. השקפה אחרת רואה את הפוסט מודרניזם כחלק מהמודרניזם, חלק שמהווה למעשה את ההתפתחות האחרונה של המודרניזם עצמו.

מאפיינים כלליים של העת החדשה

במהלך התקופה המודרנית, שינויים מרחיקי לכת התרחשו בכל תחומי החיים של בני האדם: פוליטיקה, תעשייה, חברה, כלכלה, מסחר, תחבורה, תקשורת, מיכון, מדע, רפואה,טכנולוגיה ותרבות. שינויים אלה שינו את "העולם הישן" למה שמכונה "העולם המודרני" או "העולם החדש", כאשר שיאם של שינויים אלו היה בתחילת העידן הגרעיני, יצירתה של המהפכה המינית, תחילת עידן המידע, ולבסוף תחילתו של האלף החדש.

אירועים מעצבים

העת החדשה עוצבה באופן בסיסי על ידי שלוש מהפכות גדולות: # המהפכה התעשייתית בבריטניה במהלך המאות ה-18 וה-19. # המהפכה האמריקאית של שנת 1776. # המהפכה הצרפתית של שנת 1789. אירועים אלו נטעו את הזרעים של:
- המהפכה הרוסית של 1917. ובנוסף תרמו להיווצרות המלחמות הגדולות של המאות ה-18, ה-19, וה-20, ובהן:
- מלחמת העצמאות האמריקאית.
- מלחמות נפוליאון.
- מלחמת העולם הראשונה(1914 - 1918).
- מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945).
- המלחמה הקרה.

תמורות באופי השלטון, ויצירתן של אידאולוגיות חדשות

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית החלו את התהליך של חיסול המלוכה האבסולטית באירופה. צורות השלטון החדשות שנוצרו במקומה הובילו ליצירת סטנדרטים חדשים של שלטון "מודרני" שמאופיין על ידי דמוקרטיה, שוויון חברתי, וחירות האדם. ההסדר הישן של ימי הביניים התמוטט כאשר אישים כדוגמת הקיסר נפוליון הכירו לאירופה קודקסים חדשים של חוק, שקידמו אנשים על סמך כישרונותיהם ואופיים, ולא על סמך מערכת המעמדות ששורשיה נבעו ממערכת הפאודליזם. המערכת הפוליטית המודרנית של ליברליזם נוצרה, והעניקה כוח למעמדות הנמוכים של החברה. כוח שהתבטא ביצירת גופים נבחרים ופוליטיקה פרלמנטרית. השפעתם של הגופים הנבחרים מוטטה את השלטון המסורתי שנשלט על ידי צווים המלכותיים. העת המודרנית הייתה עדה לתהליך שבו חיבור חדש נוצר בין אדם למולדתו, תרבותו ושפתו, תהליך שהפיק בסופו של דבר את היווצרות הלאומיות. הלאומיות הביאה להתפתחותם של אידאולוגיות חדשות של פשיזם, סוציאליזם מרקסיזם,וקומוניזם. הרצון ליצור עולם חדש ומנותק מהעולם הישן הובילה ליצירת אידאולוגיות חדשות וקיצוניות. באימפריה הרוסית התפתחה תנועת הקומוניזם לבולשביקים ששיאה היה במהפכת אוקטובר שהובילה לחיסול משפחת המלוכה הרוסית של הצארים יצירת ברית המועצות, חיסול משטר הצמיתים והפיכת רוסיה ל"מדינה מודרנית". בגרמניה, לאחר התפטרותו של הקייזר ב1918 החלה תקופת אי-סדר פוליטי שסללה את הדרך לעליית הנאציזם - תנועה פשיסטית ולאומנית. בארה"ב התפתחה שיטת השלטון של הרפובליקה, שבתחילתה העניקה את זכות הבחירה לכל אזרח לבן וזכר. שיטה זו העניקה את מושכות השלטון לממשלה שמרוסנת על יד חוקה, וכוחה מורכב ממערכת של איזונים ובלמים בין שלושת הרשויות השונות של הממשל: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. שיטה זו של ממשל שימשה נר לרגליהן של ממשלות בכל רחבי העולם המערבי.

שינויים טכנולוגיים ומדעיים

המהפכה המדעית של המאה ה-17 הובילו להתפתחות המדע ופיתוח שיטות מחשבה "מודרניות" של הסקת מסקנות והבנה של היקום הפיזי והביולוגי שמסביב לאדם. כתוצאה מתהליך זה תגליות מדעיות רבות פרצו לעולם ושינו אותו. תגליות כגון הטלפון, רדיו, קרני רנטגן, מיקרוסקופ וחשמל תרמו בצורה ניכרת לשינוי מהיר ועצום בצורת החיים של האדם, ובחברה האנושית. חיי האדם האורכו ושופרו בצורה ניכרת הודות לגילויים רפואיים. גילויים כגון אנטיביוטיקה וחיסון הביאו ליצירת דרכים חדשות להיאבק במחלות. פיתוח ענפי הכירוגיה, תרופות, אתיקה רפואית וגנטיקה הובילו לשינוי רדיקלי בטיפול הרפואי, בניהול בתי החולים,ובמניעת מחלות ומגפות. תאוריות מדעיות חדשות כגון אבולוציה ופסיכולוגיה ופסיכואנליזה שינו את הגישה המסורתית של האנושות לעצמה ולמוצאה. התפתחות התעשייה בעת החדשה שינתה באופן דרסטי את עיסוק של האדם. מדע המלחמה שונה לגמרי עם יצירתם של נשקים חדשים "חמים", כגון הרובה, התותח, האקדח ומקלע. פיתוח חומרי נפץ שינה את מגבלות המלחמה. המצאת כלי נשק מתוחכמים וממונעים כגון הטנק, המטוס, מטוס סילון והטיל שינו את שדה הלחימה מקרב פנים מול פנים, ללחימה בסדר כוחות גדול והרסני. המצאת נשקים להשמדה המונית כגון פצצה גרעינית, פצצת מימן נשק כימי ונשק ביולוגי יצרה את האפשרות של השמדתה של האנושות כולה. כל ההמצאות האלו הן חלק בלתי נפרד וחשוב של העת המודרנית.

שינויים חברתיים ותרבותיים

גישה חדשה אל הדת החלה להופיע בעת החדשה, כאשר ברחבי העולם הכוחות המסורתיים של הדתות ומוסדותיהן איבדו את כוחם. תהליך זה נראה בברור בעולם הנוצרי עם היחלשות כוחה של הכנסייה. רצון חדש לחופש אישי ממה שכונה, על יד האנשים שרצו בכך, "מגבלות דתיות", הוביל להתפחתות מתירנות מינית, מתירנות שנתקבלה על ידי חלקים נרחבים מהעולם המערבי. תופעות של קיצוניות דתית התפתחו אף הן וילדו בדתות שונות את הפונדמנטליזם. תהליך של יצירת שיוויון בין המינים בפוליטיקה ובכלכלה הוליד את תנועת שחרור האישה, ואת הפמניזם. השילוב, וההשפעה המשותפת של כל השינויים הקיצונים ומרחיקי הלכת שקרו בפוליטיקה, כלכלה, תעשייה, מדע, רפואה, טכנולוגיה, ותרבות בעולם שינו, וממשיכים לשנות את העולם, למה שמכונה בימינו העת המודרנית.

יהדות בעת החדשה

קיים ויכוח בין ההיסטוריונים באשר למאורעות המציינים את תולדות עם ישראל בעת החדשה. ישנם הטוענים שגירוש ספרד ויצירת הקהילות החדשות מסביב לים התיכון וברחבי האימפריה העותומאנית מסמנים את תחילתו של עידן זה. בן ציון דינור, הרואה את התחייה הלאומית של עם ישראל כתחילת המודרניזם היהודי, מציין את שנת 1700 , השנה בה הגיעה שיירת יהודה החסיד לירושלים, כאקורד הפתיחה לעת החדשה בתולדות ישראל. ההיסטוריון שמעון דובנוב רואה במהפכה הצרפתית ובמתן שוויון זכויות ליהודים בצרפת את תחילתה של העת החדשה. שמואל אטינגר מסמן את הסופות בנגב ופריחתה של האנטישמיות המודרנית במערב אירופה, בשלהי המאה ה-19 את ראשיתה של התקופה. בראייה כוללת סימני השינוי החלו אי שם בין המאות ה-17 ל-19. בתקופה זו יהודים שבו למערב אירופה בדלת האחורית של הכלכלה שהפכה לקפיטליסטית ונזקקה למזומנים. יהודים רבים החלו רוכשים השכלה כללית, בעיקר לצורך השתלבות בחברה שסביבם, מהלכים שיצרו תהליכי חילון. במקביל התגוונה הפרקטיקה היהודית במזרח אירופה עם היווצרות תנועת החסידות של הבעש"ט. בשלהי המאה ה-18 החלה ההגירה היהודית למערב, נוצר המרכז היהודי החשוב באמריקה והחל להתפתח פלורליזם דתי ויצירת הזרמים האורתודוכסי, הרפורמי והקונסרבטיבי. במקביל התפתחה במזרח אירופה התנועה הלאומית היהודית – הציונות. תנועה זו הקימה ישוב יהודי מודרני בארץ ישראל שהחיה את השפה העברית. במלחמת העולם השנייה שילם העם היהודי את מחירה של האנטישמיות המודרנית. מתוך הקיבוץ היהודי בעולם שמנה כ-12 מיליון נפש נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון איש. בעקבות שואה זו הנהיגה הציונות מאבק פוליטי להקמת מדינה ליהודים. בשנת 1948 בעקבות החלטת האו"ם, ועם סיום המנדט הבריטי הכריזו מנהיגי היישוב היהודי בא"י על הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בא"י ושמה מדינת ישראל. במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה מדינת ישראל להיות המרכז החשוב ביותר של העם היהודי, שבו כחמישה מיליון יהודים. ברחבי העולם מתקיימות קהילות יהודיות רבות שהגדולה בהם היא יהדות ארה"ב שבצד חיי דת, רוח וחופש, שמהם היא נהנית, קיים בה תהליך מתמיד של התבוללות וטמיעה.

מונחים מרכזיים בעת החדשה

תנועות ומגמות שונות

- אנטישמיות
- דמוקרטיה
- לאומיות
- ליברליזם
- מרקסיזם
- נאציזם
- סוציאליזם
- פוסט קולוניאליזם
- פמיניזם
- פשיזם
- ציונות
- קולוניאליזם
- קומוניזם
- קפיטליזם

אומנות

חלוקה לתקופות-משנֶה

מאות

המאה ה-17 המאה ה-18 המאה ה-19 המאה ה-20 המאה ה-21

קישורים לערכים רלבנטיים נוספים

- היסטוריה
- השכלה
- המהפכה הצרפתית
- נפוליון בונפרטה
- ליברליזם
- לאום
- התפתחות הדמוקרטיה כתופעה מדינית-היסטורית
- מודרניות
- פוסט מודרניות קטגוריה:תקופות היסטוריות
-

נפוליון

נפוליון בונפרטה (15 באוגוסט 1769 - 5 במאי 1821) (צרפתית: Napoléon Bonaparte). בעברית נכתב גם "נפוליאון" (ידוע גם כנפוליון הראשון). כיהן כשליט צרפת בשנים 1799 עד 1814 ובשנת 1815 למשך מספר חודשים. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב אירופה המערבית והמרכזית. היה מהדמויות החשובות ביותר שעיצבו את תחילת המאה ה-19. נפוליון עלה לשלטון בהפיכת ה-18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. לאחר שביסס את מערכות השלטון הפנימיות בצרפת וייצב את המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. הוא יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לו וגרמו להפלת משטרו ולהגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט בחזרה בצרפת תקופה קצרה שמכונה "מאה ימים" עד שהובס בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם נפטר והוא עוד לא בן 52. נפוליון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה. אחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה. בנו, נפוליון השני הוכרז על ידו כמלך רומא ואחיינו, שידוע גם בתוארו "נפוליון השלישי", כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין 1848 ל-1870. נפוליון מכונה "מונרך נאור" משום ששלטונו התאפיין בסובלנות ובפיתוח המערכות האזרחיות. אחת מתרומותיו הלא צבאיות החשובות של נפוליון היא "קוד נפוליון" (1804). קוד זה היה רפורמה בחוק הצרפתי שבוססה על ההכרה בכך שכל בני האדם נולדו שווים ובעלי זכות לרכוש. הכרזה זו כללה גם את היהודים.

ילדותו ועלייתו כחייל

1804] נפוליון נולד ב-15 באוגוסט 1769 למשפחת אצולה מקומית בעיר אז'קסיו (Ajaccio), בירת קורסיקה, שנים מועטות לאחר שהאי עבר לשליטה צרפתית. אביו, קרלו בונפרטה, דאג לחינוך בנו בצרפת כבר מגיל תשע. בזמן המהפכה הצרפתית, היה בן 20 ונעשה קצין בצבא הצרפתי. נלחם בצבאות בריטניה וספרד, בתומכי המלוכה ובלאומנים שונים כולל במולדתו קורסיקה. התבלט כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-1793, בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת גנרל - בריגדיר. באותן שנים שלאחר המהפכה הצרפתית, סבלה צרפת מחוסר יציבות פוליטית הן מבית והן מבחוץ. מדינות שונות ניסו לפלוש לצרפת כדי לדכא את המהפכה ואילו בצרפת עצמה היו קרבות בין תומכי המלוכה למהפכנים. גם בקורסיקה הייתה מלחמת אזרחים, ומשפחתו של נפוליון גורשה משם על ידי הלאומנים הקורסיקאים בראשותו של פאולי. בהמשך הוא פיקד על גייסות צרפתיים שנלחמו בצבא האוסטרי על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה כבירה עד כדי כך שהצליח להגיע לפרברי וינה. בשנת 1796, בעת שהיה קצין בכיר, נשא נפוליון לאשה את ז'וזפין דה בוהרנה, שהיתה אלמנה ואם לשני ילדים.

מסעו למצרים וארץ ישראל

ב-1798 הטילה עליו הממשלה הצרפתית הנבחרת לכבוש את מצרים מידי הבריטים. יש הטוענים כי משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מפאריס לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור. המטרה העיקרית של המסע היתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפיכה הצרפתית, מהודו, תוך פגיעה בממלוכים, בני בריתם.
נפוליון כבש עד מהרה את קהיר וסביבותיה אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי הורציו נלסון בקרב אבוקיר. נפוליון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך חוף הים התיכון לכיוון ארץ ישראל. הוא כבש את כל ערי החוף של אותה תקופה: אל-עריש, עזה ויפו, שם טבחו חייליו אלפיים שבויים תורכיים. לאחר מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את חיפה ועמק יזרעאל וצר על עכו. נפוליון צר על עכו כחודשיים, אולם העיר, בשליטתו של אחמד אל ג'זאר, הייתה מבוצרת מדי והתגוננה היטב בעזרת צבא תורכי שהגיע מסוריה ובסיוע כוחות בריטים בפיקודו של האדמירל סידני סמית. יש האומרים כי הודעתו של נפוליון במהלך המלחמה, כי אם תצלח דרכו, והארץ תכבש על ידו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של חיים פרחי, יועצו ואיש סודו של אל ג'זאר. צבא נפוליון נאלץ לסגת בחזרה למצרים. בעיתון ישן גילה נפוליון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת הנהגתו של קלובר. התקופה בה שהה במצרים היתה בעלת חשיבות לא רק צבאית אלא גם תרבותית. נפוליון עצמו, וחוקרים שהביא עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, ונתגלתה אבן הרוזטה שבעזרתה פוענח מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק ("כתב חרטומים") ע"י ז'אן פרנסואה שמפוליון.

עלייתו כדיקטטור וכיבוש אירופה

למרות כישלונותיו האחרונים במזרח התיכון, לא נתפס המסע ככישלון ולאחר שחזר לפאריס ב-1799 מונה נפוליון כמפקד הצבא. זמן קצר אחר כך יזם הפיכה שהעלתה אותו לשלטון כדיקטטור. זה היה סיום התקופה הקצרה שבה היתה צרפת דמוקרטיה לאחר המהפיכה. מלבד כיבוש צפון איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת 1800 ניצל נפוליון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת והחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היווו את הבסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "קוד נפוליון" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה. 1800] בשנת 1804 הגיע נפוליון להסדר עם הכנסיה הקתולית והאפיפיור שעומד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליון. בשני בדצמבר אותה שנה הכתיר נפוליון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור. במהלך הטקס הניח נפוליון את הכתר בעצמו על ראשו כדי לא ליצור מראית עין של כפיפות לאפיפיור. גם ג'זפין הוכתרה כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר, הוכתר נפוליון במילנו גם כמלך איטליה. בשנת 1803 הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליון. ב-21 באוקטובר 1805 הובס הצי של נפוליון ביחד עם הצי הספרדי על ידי הצי הבריטי בקרב טרפלגר. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד מלחמת העולם הראשונה. לאחר קרב זה החל נפוליון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה כנגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו. בדצמבר 1805 ניצח נפוליון את צבאות אוסטריה ורוסיה בקרב אוסטרליץ. באוקטובר 1806 הוא ניצח את צבאות פרוסיה בקרבות יינה ואאוארשטט