:: wikimiki.org ::
| 1946 |
1946
אירועים
- 10 בינואר - האספה הכללית הראשונה של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם)
- 17 בינואר - מועצת הבטחון של האו"ם מתכנסת בפעם הראשונה
- 15 בפברואר - המחשב הראשון אניאק (ENIAC), מופעל לראשונה בביה"ס להנדסה אלקטרונית Moore בפילדלפיה.
- 24 בפברואר - חואן פרון (Juan Peron), נבחר כנשיא ארגנטינה.
- 5 במרץ - וינסטון צ'רצ'יל טובע את המושג "מסך הברזל", צעד הנחשב לתחילתה של המלחמה הקרה.
- 19 במרץ - ראוניון, גואדלופ, גיאנה הצרפתית ומרטיניק מקבלות מעמד של מחוז בצרפת מעבר לים
- 22 במרץ - עבר הירדן מוכרזת כמדינה עצמאית, משוחררת משלטון בריטניה.
- 17 באפריל - צרפת מכירה בעצמאות סוריה
- 18 באפריל - חבר הלאומים מתפרק.
- 7 במאי - נוסדת ביפן חברת סוני
- 9 במאי - ויטוריו עמנואלה השלישי מתפטר ממלכות איטליה, לטובת בנו אומברטו השני
- 25 במאי - ירדן מקבלת את עצמאותה.
- 2 ביוני - במשאל עם באיטליה מחליטים האיטלקים להפוך את המדינה ממונרכיה לרפובליקה. לאחר פרסום תוצאות המשאל יוצא המלך, אומברטו השני מסבויה, לגלות.
- 9 ביוני - פומיפון אדוניאדט עולה לכס המלוכה בתאילנד.
- 10 ביוני - תנועת המרי מבצעת את מבצע ליל הגשרים.
- 16 ביוני - "ליל הגשרים" - אנשי הפלמ"ח מפוצצים עשרה גשרים ברחבי הארץ. נסיון פיצוץ הגשר האחד עשר, באכזיב, נכשל.
- 17 ביוני - ליל הגשרים - הפלמ"ח מפוצץ 10 גשרים (מתוך 11 מתוכננים) בו זמנית בכל גבולות ארץ ישראל.
- 29 ביוני - "השבת השחורה" , במהלכה נאסרו רבים ממנהיגי הישוב והתנועה הציונית
- 22 ביולי - פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים על-ידי האצ"ל
- 1 באוקטובר - במשפטי נירנברג נגזר דינם של מנהיגי הנאצים.
- 6 באוקטובר - 11 ישובים חדשים עולים על הקרקע בנגב, במבצע שמכונה "11 הנקודות בנגב".
- 15 באוקטובר - הרמן גרינג מתאבד שעות לפני הוצאתו המתוכננת להורג.
- 16 באוקטובר - נאשמי משפטי נירנברג שנדונו למוות הוצאו להורג בתליה.
- 19 בנובמבר - אפגניסטן, איסלנד ושוודיה מצטרפות לאו"ם
- 11 בדצמבר - נוסדת יוניסף (UNICEF), סוכנות האו"ם לילדים.
נולדו
- 3 בינואר - ג'ון פול ג'ונס, בסיסט הלהקה לד זפלין.
- 3 בינואר - ויקטוריה פרינסיפל שחקנית קולנוע אמריקאית
- 9 בינואר - גד מנלה, קמב"צ חטיבת הבקעה שנהרג במרדף אחרי מחבלים (1968)
- 6 במרץ - דיוויד גילמור, מוזיקאי ("פינק פלויד")
- 13 במרץ - יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל שנפל במבצע אנטבה (נהרג 1976)
- 21 במרץ - טימותי דלטון שחקן קולנוע אנגלי
- 12 באפריל - אד אוניל, שחקן אמריקאי
- 9 במאי - הרב יואל בן נון.
- 24 במאי - אירנה שווינסקה אצנית פולניה ממוצא יהודי
- 14 ביוני - דונלד טראמפ, יזם נדל"ן בולט.
- 17 ביוני - בארי מנילו, זמר.
- 20 ביוני - דיוויד לינץ', במאי קולנוע אמריקאי.
- 28 ביוני - גילדה רדנר, שחקנית (נפטרה 1989).
- 6 ביולי - ג'ורג' בוש, נשיא ארצות הברית.
- 6 ביולי - סילבסטר סטאלונה, שחקן, תסריטאי.
- 13 ביולי - צ'יץ' מרין, שחקן וקומיקאי.
- 19 באוגוסט - ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית
- 20 באוגוסט - קוני צ'אנג, עיתונאית ומגישת טלוויזיה
- 29 באוגוסט - בוב בימון, קופץ לרוחק אמריקאי
- 1 בספטמבר - בארי גיב, זמר פופ
- 5 בספטמבר - פרדי מרקיורי, מוזיקאי וזמר פופ בריטי, סולן להקת קווין (נפטר 1991)
- 15 בספטמבר - אוליבר סטון, במאי קולנוע אמריקאי
- 4 בנובמבר - לורה בוש, הגברת הראשונה של ארצות הברית
- 2 בדצמבר - ג'יאני ורסאצ'ה, מעצב אופנה
- 18 בדצמבר - סטיבן שפילברג, במאי ומפיק סרטים.
- 20 בדצמבר - אורי גלר, קוסם ולהטוטן
- 29 בדצמבר - מריאן פייתפול (Marianne Faithfull) זמרת.
נפטרו
- 3 בינואר - ויליאם ג'ויס בוגד בריטי בשירות התעמולה של גרמניה הנאצית בעת מלחמת העולם השניה (נולד 1906)
- 22 במרץ - קלמנס פון גאלן כומר קתולי גרמני, אשר יצא בפומבי כנגד תכנית T4 - אותנסיה (נולד 1878)
- 24 במרץ - אלכסנדר אליוכין, אלוף העולם בשחמט (נולד 1892)
- 21 באפריל - ג'ון מיינרד קיינס, כלכלן (נולד 1883).
- 7 במאי - אנטון אדריאן מוסרט פוליטיקאי הולנדי ששיתף פעולה עם הנאצים (נולד 1894)
- 10 ביוני - ג'ק ג'ונסון (Jack Johnson), מתאגרף (נולד 1878).
- 2 באוגוסט - אנדריי ולאסוב גנרל סובייטי שערק לצידה של גרמניה בעת מלחמת העולם השנייה (נולד 1900)
- 15 באוקטובר - הרמן גרינג, מייסד הגסטאפו, מתאבד שעות ספורות קודם להוצאתו להורג כפושע מלחמה
- 16 באוקטובר - אלפרד יודל גנרל קולונל של הוורמאכט. הוצא להורג לאחר משפטי נירנברג (נולד ב-1890).
- 25 בנובמבר - הנרי מורגנטאו (האב), דיפלומט אמריקאי (נולד 1865)
- 10 בדצמבר - דיימון ראניון, סופר
ראו גם
- 1946 בקולנוע
- 1946 בספרות
- 1946 במוזיקה
- 1946 בפוליטיקה
- 1946 במדע
- 1946 בספורט
- 1946 בטלוויזיה
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1941 1942 1943 1944 1945 - 1946 - 1947 1948 1949 1950 1951
קטגוריה:שנים
nb:1946
האומות המאוחדות]
ארגון האומות המאוחדות או האו"ם הוא ארגון בינלאומי שבו חברות כמעט כל מדינות העולם. בראש הארגון עומד המזכיר הכללי. מזכ"ל האו"ם הנוכחי הוא קופי ענאן.
בסוף מלחמת העולם השנייה, בחודשים אפריל - יוני 1945, התקיימה בסן פרנסיסקו ועידה בינלאומית שבה השתתפו נציגי חמישים מדינות ובה הוחלט לייסד את ארגון האומות המאוחדות. הנציגים בוועידה שקלו ביתר חשש את הקמת מוסד זה והשתדלו ללמוד מניסיון העבר כדי שקשיי חבר הלאומים לא יחזרו על עצמם. בסופם של הדיונים, ב-26 ביוני נחתמה מגילת היסוד של הארגון. היא פותחת בהצהרה חגיגית בקשר למטרות ועקרונות הארגון:
:עמי האומות המאוחדות שותפים בכל אשר ניתן על מנת למנוע את קיום המלחמות הבאות. חיזוק האמונה בנוגע לזכויות האדם, קיום הצדק והמרצת הקדמה הסוציאלית. כמו כן האו"ם נוסד לתכליות: לנהוג בסובלנות וכן בבטחון ובשלום איש עם רעהו ולאחד כוחות להגשמת שני אילו וכן להבטיח אי שימוש בכוחות מזויינים.
מטרות:
# קיום השלום והבטחון הבינלאומיים ולנקוט במשותף על מנת לסלק גורמים המאיימים על אלו וכן למנוע סכסוכים בין לאומיים.
# לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים. תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות.
# להגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי: כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכו'.
# לשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות.
זכויות האדם
הארגון מחוייב לפעול לפי העקרונות הבאים:
# עקרון השוויון.
# כל אדם מחוייב לקיים את הבטחותיו בארגון באשר הם.
# הסכסוכים הבין לאומיים יפתרו על ידי הארגון בדרכי שלום.
# חובה להמנע מכל שימוש באלימות - בין אם פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינה כלשהי ובין אם לצורך מטרה הסותרת את מטרות הארגון.
# חברי הארגון מחוייבים לעזור איש לרעהו לשם הפעלת מטרות אלו.
# הארגון רואה לנכון להשפיע על מדינות שאינן חברות בו לפעול גם הן בדרכים אלו.
# הארגון אינו רשאי לפעול בענינייה הפנימיים של כל מדינה ומדינה.
האמנה אושררה על ידי ארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות, סין צרפת, וחלק גדול משאר המדינות החותמות ב-24 באוקטובר 1945, ובכך האמנה נכנסה לתוקף. יום זה מצויין כ"יום האומות המאוחדות".
התדמית של האו"ם היא זו של ארגון ייצוגי ונרחב הפועל מתוך שיתוף פעולה והסכמה בין המדינות החברות בו והוא יכול להגיע להצלחה רק במידה והחברות בו מגיעות לכלל הסכמה ביניהן.
מבנה האו"ם
1945
האו"ם מורכב מחמש זרועות עיקריות:
- העצרת הכללית - עצרת בה מיוצגות כל המדינות החברות בארגון, ולכל אחת מהן קול אחד. ההחלטות חשובות בענייני שלום ובטחון, קבלת מדינות חדשות, ואישור התקציב מתקבלות ברוב של שני שלישים. החלטות אחרות מתקבלות ברוב רגיל. העצרת מתכנסת למושב שנתי בחודשים ספטמבר עד דצמבר, אבל יכולה להתכנס גם למושבים מיוחדים. לרוב אין להחלטות העצרת משקל רב בזירה הבינלאומית.
- מועצת הביטחון - הגוף שאחראי על שמירת השלום והבטחון העולמי. בו יש 15 חברות: חמש קבועות בעלות זכות וטו, ועוד 10 מתחלפות שנבחרות לקדנציה של שנתיים. למועצה סמכויות נרחבות, כמו הטלת עיצומים ואמרבגו, ואף הרשאה למדינות החברות באו"ם להפעיל כוח צבאי.
- המזכירות - הגוף האדמיניסטרטיבי של האו"ם. מכיל כ-15,000 עובדים. מרכזו בניו יורק אך מרכזים חשובים נמצאים גם בז'נווה, וינה וניירובי. בראש המזכירות עומד המזכיר הכללי שמעבר לתפקידו האדמיניסטרטיבי יש לו מעמד בינלאומי חשוב.
- בית הדין הבינלאומי לצדק - היושב בהאג שבהולנד. לבית הדין שני תפקידים: מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות שהסכימו להתדיין בפניו, ומתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית או על ידי מועצת הביטחון. בית הדין מורכב מ-15 שופטים שנבחרים במשותף על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע. כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.
- המועצה הכלכלית חברתית - גוף בו 54 חברות שנבחרות לשלוש שנים. תפקידו לתאם את הפעילות הכלכלית והחברתית של האו"ם והארגונים המסונפים אליו. מקיים מפגש כללי כל יולי. לגוף השפעה מעטה, אם כי החל משנת 1992 נעשה מאמץ להפוך אותו ליותר רלוונטי, ולהגביר את פעלותיו, בעיקר בתחומים של עזרה הומניטרית.
- מועצת הנאמנות - מועצה שמתפקידה היה לפקח על ניהול חבלי ארץ שהיו נתונים למשטר נאמנות של שבע מדינות שונות, ולהביאן לעצמאות, או לשלטון עצמי במסגרת מדינות אחרות. בשנת 1994 לא נותרו חבלי ארץ תחת משטר נאמנות, והמועצה השעתה את פעילותה, תוך כדי קביעת כללים לחידושה במקרה הצורך.
בנוסף ישנם מספר ארגונים המסונפים לאומות המאוחדות והפועלים כחלק ממנו או בשיתוף פעולה איתו. בהם:
- קרן המטבע הבינלאומית
- הבנק העולמי
- ארגון הבריאות העולמי
- ארגון העבודה הבינלאומי
- ארגון הדואר הבינלאומי
- ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי
- נציבות האו"ם לפליטים
- אונסק"ו: ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם
- אונר"א: סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (היחידים שיש להם סוכנות נפרדת משלהם).
- יוניצ"ף: קרן האו"ם לילדים
ישראל והאו"ם
צעד מכריע להקמתה של מדינת ישראל הוא ההחלטה שהתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, ובה אושרה תוכנית החלוקה - סיום המנדט הבריטי וחלוקתה של ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, יהודית וערבית-פלשתינאית.
במהלך מלחמת העצמאות פעלו בישראל שני מתווכים מטעם האו"ם, שניסו להשיג הפסקת אש בין ישראל לשכנותיה: פולקה ברנדוט, שנרצח בירושלים, וראלף באנץ', שנתמנה במקומו. באנץ' ניהל את המשא ומתן בין נציגי ישראל לנציגי מדינות ערב ברודוס, שהביא לבסוף לחתימת הסכמי שביתת הנשק.
ישראל התקבלה לאו"ם כחברה ה-59 ב-11 במאי 1949, ולמחרת שר החוץ משה שרת והשגריר הראשון באו"ם אבא אבן הניפו את דגל ישראל בפתח הבניין. תמונה מהטקס וחלק מדבריו של שרת בו מופיעים על שטר של 20 ש"ח.
מצבה של ישראל באו"ם רחוק מלהיות נוח. בעצרת האו"ם חברות 60 מדינות מוסלמיות, ובהן 24 מדינות ערביות. מדינות אלה מתייצבות אוטומטית נגד ישראל, ללא כל קשר למטרות האו"ם. בנסיבות אלה התקבלו במוסדות האו"ם החלטות אנטי-ישראליות רבות, אם כי עמידתה של ארצות הברית, לעתים לבדה, לצד ישראל, מאזנת את התמונה.
"או"ם שמום", ביטוי של זלזול שאמר דוד בן גוריון בעת ויכוח בישיבת ממשלה, ב-29 במרץ 1955, משקף מאז את יחסם של ישראלים רבים לאו"ם.
לשפל חסר תקדים הגיעו יחסי ישראל והאו"ם בהחלטתה של העצרת הכללית, שהתקבלה בנובמבר 1975, לפיה הציונות היא סוג של גזענות (החלטה 3379). בדצמבר 1991 חזרה בה עצרת האו"ם מהחלטה זו. גם החלטות רבות של מועצת הביטחון של האו"ם עוסקות בישראל ובשכנותיה (החלטה 181, החלטה 242, החלטה 338 ועוד רבות אחרות).
בניסיון לחצוץ בין ישראל לשכנותיה, על מנת למנוע מעשי איבה ביניהן, פעלו ופועלים כוחות או"ם אחדים במדינות הסמוכות לישראל.
בעקבות מבצע סיני הוצב בצד המצרי של הגבול עם ישראל, וכן בשארם א-שייח, כוח חירום בינלאומי של האו"ם. ב-17 במאי 1967 דרש נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, ממפקד כוח החירום של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו במחנותיהם. כוחות האו"ם חיכו להוראה ממזכיר האו"ם ונאצר פנה למזכיר האו"ם, או טאנט, בבבקשה שיורה על פינוי כללי של כוח החירום של האו"ם מאדמת מצרים. ב-22 במאי נענתה דרישתו של נאצר בחיוב. בעקבות צעדים אלה ואחרים פרצה מלחמת ששת הימים.
חוסר שיתוף הפעולה של האו"ם בנושא חטיפת החיילים מהר דוב ב־7 באוקטובר 2000 (חיילי האו"ם צילמו את הנעשה אולם לא דיווחו לישראל, הדעות על הסיבות לכך הם עניין למחלוקת, והאמת כנראה לא תתברר לחלוטין לעולם), מהווה עד היום את אחד הנושאים הפתוחים והמדממים בין ישראל והאו"ם.
שיפור קל במצב היחסים נרשם ב־2005 בעקבות עצרת למאבק באנטישמיות שערך האו"ם ומינויו של דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לתפקיד סגן מזכ"ל האו"ם.
כיום, ישראל איננה יכולה להשתתף במרבית ועדות האו"ם והארגונים המסונפים אליו משום שאיננה שייכת לאף קבוצה אזורית (ישראל היא המדינה היחידה שאיננה שייכת לאף קבוצה אזורית), מה שאיננו מועיל לשיפור היחסים.
קישורים חיצוניים
- [http://www.un.org אתר האו"ם]
- [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/983/889.html עשרה אירועים חשובים במסגרת יחסי ישראל והאו"ם], מעריב
קטגוריה:ארגונים
קטגוריה:ארגונים בינלאומיים
-
קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום
ja:国際連合
ko:국제 연합
ms:Pertubuhan Bangsa-Bangsa Bersatu
simple:United Nations
th:สหประชาชาติ
zh-min-nan:Liân-ha̍p-kok
מועצת הבטחון של האו"םמועצת הביטחון היא אחד מ-6 הגופים העיקריים שכוננה מגילת האו"ם. תפקידה העיקרי לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם. במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין. לחברות הקבועות זכות וטו , כלומר הצבעה שלהן נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מועצת הביטחון היא למעשה הגוף היחידי באו"ם שלהחלטותיו יש סמכות מעשית ולא רק סמלית. מקרה ידוע של ניצול כוחה של מועצת הביטחון הוא בעניין דרום אפריקה, עליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה.
אפרטהייד
מועצת הבטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. נכון לסוף שנת 2004 קיבלה המועצה 1580 החלטות.
על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך להטיל סנקציות על מדינה מסוימת ואף להכריז עליה מלחמה.
במהלך שנות ה-90 הוחלט במועצת הביטחון על מעורבות צבאית כנגד סרביה בבוסניה, בעת מלחמת האזרחים בבוסניה הרצגוביה.
ישראל במועצת הביטחון
הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלשתינאי הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל שאינה מקובלת על הקהיליה הבינלאומית מביאה לכך שפעמים רבות עולות להצבעה החלטות אנטי-ישראליות, הזוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה.
עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:
- החלטה 242: התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, וקראה לישראל לסגת משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות המזרח התיכון.
- החלטה 338: התקבלה ב-22 באוקטובר 1973 וקראה להפסקת אש במלחמת יום הכיפורים.
- החלטה 339: התקבלה ב-23 באוקטובר 1973, והורתה על הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים, הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.
קישורים חיצוניים
[http://www.un.org/Docs/sc אתר מועצת הבטחון]
קטגוריה:יחסים בין לאומיים
קטגוריה:האומות המאוחדות
ja:国連安全保障理事会
ko:UN 안전보장이사회
ms:Majlis Keselamatan PBB
simple:Security Council
zh-min-nan:An-chôan Lí-sū-hōe
15 בפברוארה-15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 319 ימים (320 בשנה מעוברת).
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1794 - צרפת מאמצת את דגל הטריקולור
- 1842 - בול הדואר הראשון עם דבק, מונפק בארה"ב לטובת הדואר בניו יורק במחיר של 3 סנט לבול (2.50$ ל-100 בולים)
- 1867 - ביצוע ראשון של "ואלס הדנובה הכחולה" (Blue Danube Waltz) של שטראוס.
- 1898 - המיין (USS Maine), ספינת מלחמה אמריקאית, מתפוצצת במפרץ הוואנה, מה שהוביל לכיבוש קובה מספרד בידי ארצות הברית
- 1942 - יפן כובשת את סינגפור מידי הבריטים
- 1944 - תחילת המתקפה על מונטה קאסינו (Monte Cassino), באיטליה.
- 1946 - המחשב הראשון אניאק (ENIAC), מופעל לראשונה בביה"ס להנדסה אלקטרונית Moore בפילדלפיה.
- 1965 - קנדה מאמצת את דגלה הנוכחי.
- 1971 - אחרי שימוש של כ-1,000 שנים בריטניה זונחת את השילינג כמטבע, ועוברת לשיטה עשרונית במטבע.
- 1989 - טאבה נמסרת למצרים בתום תהליך בוררות בינלאומי
נולדו
- 1564 - גלילאו גליליי, אסטרונום, אבי המדע המודרני (נפטר ב-1642)
- 1934 - ניקלאוס וירת (Niklaus Wirth), מדען מחשב שוויצרי.
- 1942 - קים ג'ונג איל, שליט צפון קוריאה.
נפטרו
- 1965 - נט קינג קול (Nat King Cole) זמר ומוזיקאי. (נולד 1919)
- 1988 - ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי אמריקני
- 2005 - דודו גבע, אמן, מאייר, מחבר ספרי קומיקס וקריקטוריסט (נולד 1950)
----
- 14 בפברואר - 16 בפברואר
- פברואר
- לוח אירועים שנתי
ja:2月15日
ko:2월 15일
simple:February 15
th:15 กุมภาพันธ์
מחשב
בשם מחשב נקראת כל מכונה המעבדת נתונים ומבצעת בהם פעולת חישוב על פי תוכנית מוכתבת מראש. מכונת חישוב, לעומתה, היא אמצעי מכני (או אלקטרוני) המעבדת נתונים ללא תוכנית מוכתבת מראש, אלא על ידי משתמש המנחה אותה ללא הרף, צעד אחר צעד, בפעולות שעליה לבצע,ולפיכך אינה בגדר מחשב.
המונח מחשב מתייחס למכונות בעלות יכולת חישוב ועיבוד נתונים (שכיום היא גבוהה מאד) שניתן להזינם בתוכניות מגוונות ומורכבות ביותר, המאפשרות ביצוע מגוון רחב של משימות. במקור נוצרו מחשבים כדי לפתור בעיות מתמטיות, אך כיום הם משמשים אותנו בכל תחומי החיים.
כלל הרכיבים שהמחשב מורכב מהם קרויים חומרה. הרכיבים העיקריים הם:
- מעבד, המבצע את עיבוד-הנתונים שהמחשב נדרש לבצע.
- זכרון, שבו מאוחסנות התוכניות הפועלות במחשב (והנתונים המשמשים תוכניות אלה).
- אבזרי קלט-פלט, המשמשים את המעבד לקשר עם העולם הסובב אותו, כגון מקלדת לקליטת נתונים וצג להצגת נתונים.
- דיסק קשיח - המשמש לאיחסון קבצים על המחשב.
להפעלת המחשב משמשות תוכניות מחשב (או תוכנה), שמפתחים אותן מתכנתים תוך שימוש בשפות תכנות.
כמו כן, מתכנתים כותבים כל העת תוכנות חדשות המשמשות את קהל המשתמשים במחשב לביצוע ישומים שונים ומגוונים.
שפת המכונה, שהיא אוסף של הוראות המובן בצורה ישירה (ללא כל תרגום) על-ידי המעבד, היא רצף של סיביות (קוד בינארי), כלומר מורכבת משתי הספרות "0" ו-"1". המושגים הבסיסיים ביותר שהמחשב מסוגל "להבין" ולהתייחס אליהם הם "פועל" או "לא פועל", או במילים אחרות ,"יש מתח חשמלי" או "אין מתח חשמלי". מצב אחד מסומן בקוד "0" ואילו השני בקוד "1".
באופן זה ניתן ליצור מספרים ארוכים מאד שמורכבים כולם מהספרות "0" ו-"1" ושהמחשב מעבד אותם לכדי פקודות מורכבות.
מתן הנחיות למחשב בצורה מובנית ואנושית יותר נעשית באמצעות שפות תכנות כגון בייסיק, שפות מחשב, כגון Java, או שפות סימון כגון HTML, המשמשות את המתכנתים לכתיבת התוכנות.
ראה אנימציה - פעולת מחשב מופשטת
הדגם הנפוץ של המחשב הוא המחשב האישי, ובנוסף לו פועלים מחשבים רבים כשרתים.
ראו גם
- היסטוריה של המחשוב
- תכנות
- רשתות מחשבים
- אינטרנט
- מערכות הפעלה
- קוד פתוח
- מחשב נייד
- מחשב-על
- מדעי המחשב
- חומרה
- משחקי מחשב
- מונחים בחומרה
- מונחים בתוכנה
- מונחים ברשת מחשבים
קישורים חיצוניים
- [http://www.computerhistory.org מוזיאון המחשבים ההיסטורי]
- [http://www.obsoletecomputermuseum.org תמונות של מחשבים ישנים]
- [http://www.webopedia.com/TERM/C/computer.html הגדרת המונח "מחשב" בוובופדיה]
- בלדד השוחי, [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=101926&sid=16 "מי המציא ראשון את המחשב?"], באתר "נענע"
קטגוריה:טכנולוגיה
-
קטגוריה: המצאות
ja:コンピュータ
ko:컴퓨터
ms:Komputer
simple:Computer
פילדלפיה
פילדלפיה היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארה"ב הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.
לפי מפקד האוכלוסין של 2000, האוכלוסיה היתה 1,517,550. לעומת זאת לפי הערכה של 1 ביולי 2002 האוכלוסיה ירדה ל-1,492,231, כלומר היא העיר החמישית בגודלה בארצות הברית. מאמינים שפניקס עלתה או תעלה בקרוב על פילדלפיה במספר תושביה.
פילדלפיה היא אחת מהערים הישנות ביותר בארצות הברית. תחילת ההתיישבות בה הייתה בשנת 1681. היתה לה תפקיד ראשי בהיסטוריה ובהתפתחות של ארצות הברית.
במשך חלק מהמאה ה-18 העיר היתה הבירה השניה והעיר הגדולה ביותר בארצות הברית. בזמן הזה היא האפילה על בוסטון ועל ניו יורק בחשיבות פוליטית וחברתית. לבנג'מין פרנקלין שנולד בבוסטון היה תפקיד מיוחד בעלייתה.
העיר היא העיר העיקרית של האזור המטרופוליני של עמק הדלוור. הנקרא כן על שם הנהר שלגדתו היא שוכנת.
בלשון הדיבור מרכז העיר הוא "עיר המרכזית" (Center City) והוא המרכז העסקים והתרבות של העיר. בו גם נמצאת "העיר הישנה" (Old City), שהיא המרכז ההיסטורי של העיר. בחלק זה של העיר נמצא "היכל העצמאות" בה הוכרזה עצמאותה של ארצות הברית ב1776. סמוך לו, במה שמכונה "פארק העצמאות" נמצאים מבנים היסטורים נוספים.
1776
1776
קטגוריה:ערים
קטגוריה:ארצות הברית: ערים
קטגוריה:פנסילבניה
ja:フィラデルフィア
חואן פרון
קולונל חואן דומינגו פרון (8 באוקטובר 1895 - 1 ביולי 1974), קצין צבא ארגנטיני שהיה לנשיא ארצו בשנים 1946-1955 ו-1973-1974 ואביה של האידיאולוגיה הקרויה על שמו, פרוניזם.
פרון נולד למשפחת איכרים כ-100 ק"מ מבואנוס איירס, וסיים את לימודיו בבית ספר צבאי. הוא התקדם בסולם הדרגות, ובסוף שנות ה-30 שרת באיטליה כמשקיף צבאי. ב-1943, בדרגת קולונל, היה חלק מקבוצת קצינים שהפילה בהפיכה צבאית את ממשלתה האזרחית של המדינה. בממשלה החדשה שהוקמה כיהן כשר העבודה והרווחה, ובהמשך כשר המלחמה וסגן הנשיא.
ב-1945 אולץ להתפטר בעקבות הפיכה צבאית נוספת ונאסר, אך הפגנות תמיכה של ארגוני הפועלים בהשפעתה הכריזמטית של רעייתו אוויטה הביאו לשחרורו המהיר. כשהוא נהנה מתמיכת ארגוני הפועלים, נבחר ב-1946 בבחירות דמוקרטיות כנשיא ארגנטינה.
תקופת נשיאותו הראשונה התאפיינה בלאומנות קיצונית דמויית פאשיזם ובתמיכה גורפת של האיגודים המקצועיים, כשהוא נעזר בפופולריות הסוחפת של אשתו אוויטה. הוא דיכא כל גילויי אופוזיציה, אסר את מתנגדיו והגביל את חופש הדיבור. במקביל, חיזק מאד את האיגודים המקצועיים – בסיס תמיכתו, והרחיב את השרותים הסוציאליים להמונים. למשנתו הכלכלית קרא "העמדה השלישית" – שילוב אלמנטים מן הקומוניזם והקפיטליזם. לימים, נקראה דרכו ומורשתו "פרוניזם".
ב-1951 נבחר לקדנציה נוספת כנשיא, אך כאן גם החלה שקיעתו. משבר כלכלי חמור ומותה של רעייתו הנערצת אוויטה גרמו לאובדן הפופולריות העממית שנהנה ממנה בקדנציה הראשונה. הקואליציה הלא שגרתית של מוקדי הכוח שתמכו בו – קציני צבא, איגודים מקצועיים, לאומנים ואנשי כנסיה – התפרקה, והוא הודח בהפיכה צבאית ב-1955.
פרון מצא מקלט בפרגוואי, וב-1960 עבר לגלות בספרד. בארגנטינה, בינתיים, התחלפו נשיאים בזה אחר זה, אשר לא הצליחו להשיב את הסדר הציבורי במדינה על כנו. ב-1971 בשלו התנאים לחזרתו של פרון, עם התגברות האמונה שרק הוא יוכל לייצב את משטר וכלכלת המדינה.
בספטמבר 1973 ניצח בבחירות ושב לכהונה נוספת כנשיא, עם רעייתו השלישית איזבל כסגניתו. קדנציה זו לא האריכה ימים – לאחר פחות משנה, ביולי 1974, נפטר פרון מהתקף לב. רעייתו איזבל מונתה לנשיאה אחריו, אך התקשתה לאחוז במושכות השלטון ולאחר פחות משנתיים הודחה בהפיכה צבאית.
למרות כל התהפוכות, הן בחייו והן לאחר מותו, האידיאולוגיה הפרוניסטית עדיין חיה ונושמת בארגנטינה
ומהווה מרכיב חשוב בפוליטיקה של המדינה עד היום.
פרון, חואן דומינגו
פרון, חואן דומינגו
ja:フアン・ペロン
ms:Juan Peron
ארגנטינה
רפובליקת ארגנטינה (מלשון ארגנטום - Argentum כסף, בשפה הלטינית) היא מדינה דוברת השפה הספרדית בדרומה של דרום אמריקה השוכנת בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי. ארגנטינה גובלת עם אורוגוואי, ברזיל, פרגוואי, בוליביה וצ'ילה. מבחינה גאוגרפית ותרבותית, שייכת ארגנטינה לאמריקה הלטינית.
היסטוריה
האירופים הגיעו לאזור בשנים המוקדמות של המאה ה-16 (הראשון שראה ויישב את הארץ היה יורד הים הספרדי חואן דיאז די סוליס ב-1516), אשר בחפשו אחר מתכות יקרות (כסף וזהב), כינה את הנהר הגדול אשר נגלה בפניו "Rio de la Plata", בספרדית "נהר הכסף" - כינוי אשר בסופו של יום דבק במדינה כולה. לאחר מכן, ההתיישבות הספרדית באזור זה הובילה למושבה בואנוס איירס אשר נוסדה תחילה ב-1536 ע"י פדרו דה מנדוסה (Pedro de Mendoza); ולאחר שנהרסה ע"י האינדיאנים תושבי המקום, נוסדה בשנית ב-1580, ע"י חואן דה גאראיי (Juan de Garay). ארגנטינה התקוממה כנגד השלטון הספרדי בשנת 1810, תוך ניצול פלישת נפוליאון לספרד ב-1808 ולקיחת המלך פרדיננד ה-7 בשבי; והכריזה על עצמאותה מספרד ב-1816. לאחריה נפתחה תקופה סוערת של לחימה נגד ספרד והגנה על עצמאותה יחד עם שאר מדינות דרום אמריקה, ובמקביל לכך סיכסוך מתמשך בין הצנטרליסטים של העיר בואנוס איירס לבין הפדרליסטים, עד להכרזה על החוקה מ-1853. מאז ועד ההפיכה הצבאית הראשונה, בשנת 1930, זכתה ארגנטינה ליציבות פוליטית ולתנופת שגשוג מרשימה ומתמדת, אשר הביאה לכך שכבר בתחילת המאה ה-20, היתה ארגנטינה אחת הכלכלות המובילות בעולם, והיא אף זכתה לכינוי "אסם העולם".
אחרי מלחמת העולם השנייה עלתה לשלטון התנועה הפופוליסטית של הגנרל חואן דומינגו פרון. היא גרמה לקיטוב בחברה הארגנטינית. החונטה הצבאית שהתחלפה מדי פעם במשטרים דמוקרטיים מושחתים גרמה לבעיות כלכליות קשות שסופן משבר חמור בסוף 2001. שינוי המשטר לדמוקרטי ב-1983 לא הצליח למנוע את המשבר.
פוליטיקה
החוקה הארגנטינאית של שנת 1853 נערכה מחדש בשנת 1994.היא מפרידה בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת ברמה הלאומית וברמת הפרובינציה. הנשיא וסגנו נבחרים בבחירות ישירות לכהונה בת ארבע שנים. הם מורשים להבחר לכהונה שלישית, בתנאי שאחת הכהונות הופסקה מוקדם מהצפוי.
הנשיא ממנה את הקבינט והחוקה נותנת לו כוח רב בתור ראש המדינה וראש הקבינט. החוקה מאפשרת לו להביא חוקים מתוקף צו נשיאותי, בתנאי שהם "הכרחיים ונחוצים ביותר", ויש לו זכות וטו.
הפרלמנט הארגנטינאי, שנקרא הקונגרס הלאומי (Congreso Nacional) מורכב משני בתים: סנאט (Senado) שכולל 72 חברים ובית הנבחרים (Cámara de Diputados) עם 257 נבחרים. משנת 2001 הסנאטורים נבחרים באופן ישיר מכל פרובינציה, כולל הבירה הפדרלית, המיוצגת על-ידי 3 סנאטורים. הסנאטורים נבחרים ל-6 שנים, כל שנתיים נערכים בחירות ושליש מחברי הסנאט נבחרים כל פעם. חברי בית הנבחרים נבחרים ל-4 שנים, הבחירות גם כאן נערכות כל שנתיים, ובוחרים בשיטה היחסית מחצית מחברי בית הנבחרים.
כלכלה
סנאט
ארגנטינה נהנית מכמות עצומה של מחצבים, אוכלוסיה משכילה ומגזר חקלאי ששם דגש על היצוא. למרות כל התנאים הטובים האלה, החל משנות ה-80 המדינה שקעה בחוב חיצוני עצום, אינפלציה שהגיע לשיאים של 200% בחודש. על מנת להאבק במשבר, הממשלה מנסה להפחית את שליטתה בכלכלה, להנהיג רפורמות ליברליות ולהפריט את המשק. הרפורמה הרדיקלית במטבע בשנת 1991, שהשוותה בין הדולר לפזו, חיבלה קשות בצמיחה הכלכלית והיתה בין הגורמים הראשיים לפרוץ המשבר החמור בתחילת שנות האלפיים.
המשבר העולמי בכלכלה, חיבל עוד יותר בכלכלתה הרעועה של ארגנטינה. ניסיונות לצמצם את התקציב לא עזרו. המשבר הגיעה בשיאו ב-2001 עם התמוטטות אגרות החוב הממשלתיות והבנקים. דרישות הבנק העולמי להחזר ההלוואות החמירו את המצב. ארגנטינה הפסיקה את הצמדת הפזו לדולר בינואר 2001. החל משנת 2004 ישנה התאוששות מסוימת, אך המצב עדיין קשה.
פרובינציות
הבנק העולמי
בארגנטינה ישנן 23 פרובינציות ומחוז פדרלי אחד.
- בואנוס איירס (מחוז פדרלי)
-
- פרובינציית בואנוס איירס
- קאטאמארקה
- צ'אקו
- צ'ובוט
- קורדובה
- קוריאנטס
- אנטרה ריאוס
- פורמוזה
- חוחוי
- לה פאמפה
- לה ריוחה
- מנדוסה
- מיסיונס
- נאוקן
- ריו נגרו
- סאלטה
- סאן חואן
- סאן לואיס
- סאנטה קרוס
- סאנטה פה
- סנטיאגו דל אסטרו
- ארץ האש ואיי האוקינוס הדרומי
- טוקומאן
הערים הגדולות
כ-88% מאוכלוסייתה של ארגנטינה גרים בישובים עירוניים. כ-3 מיליון גרים בבואנוס איירס וכ-11 מיליון גרים בבואנוס איירס רבתי. מתיישבים אירופאים רבים היגרו לערי ארגנטינה במהלך ההיסטוריה. הערים האלו הציעו עבודה, חינוך והזדמנויות אחרות למהגרים החדשים להיכנס למעמד הביניים. בהשוואה לרוב ארצות דרום אמריקה כיום, בארגנטינה יש מעמד ביניים גדול מאוד. רבים מבני המעמד הזה עובדים בתעשייה, בעלי עסקים קטנים, חלק ניכר עובד בסקטור הציבורי והשירותים. רובם גרים במבנים רבי קומות או קוטג'ים עם גינה צמודה. העשירים מעדיפים לגור בוילות ואחוזות בפרפברים היוקרתיים.
החל משנות ה-30 הרבה עובדי כפיים עברו לערים הגדולות על מנת למצוא עבודה, דבר הגרם למחסור בדיור. כתוצאה מכך נוצרו שכונות עוני, עם פחונים ובתים מקרטון. הכמות העצומה של כוח עבודה זמין וזול גרמה לכך, שרבים מהם מסוגלים למצוא רק עבודה חלקית.
עריה של ארגנטינה נראות אירופאיות לכל דבר, תוך כדי הדגשת המוצא האירופאי של מתיישביה. רובן בנויות בסגנון ספרדי סביב כיכר מרכזית - הפלאזה. הכנסיה ומבני הקהילה החשובים, בד"כ פונים אל הפלאזה.
הערים הגדולות הן:
- בואנוס איירס
- קורדובה
- רוסריו
- מנדוזה
- סאנטה פה
- מאר דל פלאטה
- לה פלאטה
- טוקומן
- סאלטה
גאוגרפיה
סאלטה
ניתן לחלק את ארגנטינה לשלושה חלקים עיקריים: המישורים פוריים של הפאמפה במרכז המדינה, שהם מרכז העושר החקלאי של ארגנטינה; הרמה של פאטאגוניה בדרום ורכס הרי האנדים לאורך הגבול המערבי עם צ'ילה, ובה הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אמריקה כולה - היא הר ההאקונקאגואה (Aconcagua), המתנשא לגובה של 6,960 מטר.
הנהרות העיקריים הם נהר הפאראנה (Parana), אחד הנהרות הארוכים בעולם, ו-נהר אורוגואי (Uruguay), בצפון מזרח המדינה. שני נהרות אלה זורמים במקביל לאורך מאות קילומטרים, והם יוצרים אזור המכונה מסופוטמיה ("בין הנהרות", ביוונית), ובו מחוזות אנטרה ריוס ("בין הנהרות"), קוריאנטס ("זרמי המים") ו-מיסיונס. לקראת סופם מתאחדים שני הנהרות והם יוצרים דלטה מרהיבה, ואת הנהר הרחב בעולם, הוא ה-ריו דה לה פלטה. נהרות גדולים אחרים הם יובליו הרבים של נהר הפאראנה - וביניהם: נהר האיגואסו (Iguazu), בגבול בין ארגנטינה לברזיל, ובו מפלי המים המפורסמים והמרהיבים; הפאראגואי, הברמחו (Bermejo), הפילקומאז'ו (Pilcomayo) וכן נהר הסאלאדו (Salado), "הנהר המלוח".
במרכז ובדרום המדינה זורמים נהרות גדולים אף הם, וביניהם נהר אטואל (Atuel), נהרות הקולורדו (Colorado, "אדום") ו-נגרו (Negro, "שחור") הזורמים במקביל לאורך מאות קילומטרים, ונהר צ'ובוט (Chubut).
האקלים בארגנטינה הוא ממוזג, עם נקודות קיצון בצפון (אקלים סובטרופי) ובדרום (צחיח וקר).
דמוגרפיה
ארגנטינה היא מיזוג של מספר קבוצות אתניות עם הרבה יוצאי איטליה וספרד. גלי ההגירה העיקריים היו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בפאטאגוניה ישנו יצוג נכבד ליוצאי וולס. כמו כן יש הרבה יוצאי המזרח התיכון, המרוכזים בעיקר בערים. השפה הרשמית היא ספרדית.
עיקר האוכלוסיה היא קתולית, אך יחד עם זאת הקהילה היהודית היא הגדולה ביותר בכל אמריקה הדרומית עם כ-300,000 נפש. ישנה גם קהילה פרוטסטנטית חזקה. התושבים המקוריים מונים כ-700,000 נפש והם יושבים בעיקר בצפון, צפון-מערב ודרום.
קישורים חיצוניים
- [http://www.trekker.co.il/argentina.asp ארגנטינה] - מידע כללי ותמונות מתוך אתר [http://www.trekker.co.il/south-america.asp דרום אמריקה]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
-
fiu-vro:Argentina
ja:アルゼンチン
ko:아르헨티나
ms:Argentina
simple:Argentina
th:ประเทศอาร์เจนตินา
5 במרץה-5 במרץ הוא היום ה64 בשנה (65 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 301 ימים.
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1770 - טבח בוסטון - חיילים בריטים הורגים חמישה מפגינים אמריקאים בבוסטון.
- 1946 - וינסטון צ'רצ'יל טובע את המושג "מסך הברזל", צעד הנחשב לתחילתה של המלחמה הקרה.
- 1949 - מלחמת העצמאות - תחילת מבצע עובדה, פתיחת הדרך לאילת.
- 1974 - כוחות ישראל נסוגים מהגדה המערבית של תעלת סואץ, במסגרת הסדר עם מצרים.
- 1980 - משה לנדוי ממונה לנשיא בית המשפט העליון.
- 2003 - פיגוע התאבדות באוטובוס אגד בחיפה - 17 הרוגים.
נולדו
- 1113 - הנרי השני מלך אנגליה (נפטר 1189)
- 1871 - רוזה לוכסמבורג, מנהיגה קומוניסטית בגרמניה.
- 1887 - הייטור וילה לובוס, מלחין ברזילאי (נפטר 1959).
- 1898 - סונג מיי לינג אשתו של המנהיג הסיני צ'יאנג קאי שק (נפטרה: 2003)
- 1922 - פייר פאולו פאזוליני, במאי וסופר.
- 1959 - ואזגן סרקיזיאן פוליטיקאי ארמני (נפטר 1999)
- 1970 - ג'ון פרושיאנטה מוזיקאי אמריקאי
- 1971 - ג'ון פרושיאנטה, מוזיקאי ("רד הוט צ'ילי פפרז")
- 1976 - שארונאס יאסיקביצ'יוס כדורסלן ליטאי.
נפטרו
- 1827 - אלסנדרו וולטה, פיזיקאי איטלקי (נולד 1745)
- 1827 - פייר סימון לפלאס, מתמטיקאי ואסטרונום צרפתי (נולד 1749)
- 1953 - יוסיף ויסריונוביץ' סטלין, שליט ברית המועצות
- 1953 - סרגיי פרוקופייב, מלחין רוסי
חגים ואירועים החלים ביום זה
----
- 4 במרץ - 6 במרץ
- מרץ
- לוח אירועים שנתי
ja:3月5日
ko:3월 5일
simple:March 5
th:5 มีนาคม
מסך הברזל
מסך הברזל - מונח אותו טבע וינסטון צ'רצ'יל בנאום שנשא בארצות הברית ב-5 במרץ 1946. הכוונה היא לקו הגבול, המחלק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי הנשלט ע"י ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית. המושג נוצר כתוצאה מהשתלטות ברית המועצות על מדינות מזרח אירופה שהתבטאה בהקמת "דמוקרטיות עממיות" והוא ביטא את הקרע בין שני הגושים, ואת תחילתה של המלחמה הקרה.
בנאום אותו נשא צ'רצ'יל, באותו זמן מנהיג האופוזיציה בבריטניה, בנוכחות הנשיא הארי טרומן, בקולג' ווסטמינסטר בפולטון, מיזורי הוא אמר:
:"משטטין שבים הבאלטי ועד טרייסטה באדריאטי, "מסך ברזל" נפל לאורך היבשת. מאחורי קו זה שוכנות כל בירות המדינות העתיקות של מרכז אירופה ומזרחה: ורשה, ברלין, פראג, וינה, בודפשט, בלגרד, בוקרשט וסופיה. כל הערים המפורסמות האלה, והאוכלוסיה שמסביבן נמצאות במה שעלי לקרוא "הספירה הסובייטית", וכולן נתונות, בצורה זו או אחרת, לא רק להשפעה סובייטית, אלא גם לדרגה גבוה ביותר, ובכמה מקרים הולכת וגוברת, של שליטה ממוסקבה."
המושג לא התקבל היטב בזמנו, אולם הוא צבר פופולאריות במערב עם התעצמות המלחמה הקרה.
קישורים חיצוניים
[http://sources.wikipedia.org/wiki/Iron_Curtain_Speech נאום "מסך הברזל"] באתר Wikisource (באנגלית)
קטגוריה:המאה ה-20
קטגוריה:המלחמה הקרה
קטגוריה:ביטויים
ja:鉄のカーテン
19 במרץ
ה-19 במרץ הוא היום ה78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 287 ימים.
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1944 - מלחמת העולם השניה: גרמניה הנאצית כובשת את הונגריה
- 1946 - ראונ | | |
