:: wikimiki.org ::
| 1965 |
1965
אירועים
- 1 בינואר - פיגוע ראשון של הפת"ח.
- 15 בפברואר - קנדה מאמצת את דגלה הנוכחי.
- 18 בפברואר - גמביה זוכה לעצמאות מבריטניה.
- 7 במרץ - המרגל הישראלי, וולפגנג לוץ, נתפס במצרים.
- 8 במרץ - מלחמת וייטנאם: לראשונה ארצות הברית שולחת כוחות לוחמים - 3500 נחתים מגיעים לדרום וייטנם.
- 14 במרץ - ישראל וגרמניה מודיעות על החלטתן לכונן יחסים דיפלומטיים ביניהן.
- 18 במרץ - הקוסמונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב הוא האדם הראשון הצועד בחלל ב חללית ווסחוד 2.
- 10 במאי - מוזיאון ישראל נחנך בירושלים
- 18 במאי - המרגל הישראלי אלי כהן מוצא להורג בתליה בדמשק, סוריה
- 19 במאי - הוקם "המערך" בין מפא"י ו"אחדות העבודה - פועלי ציון".
- 14 ביולי - החללית מרינר 4 עוברת ליד מאדים.
- 28 ביולי - מלחמת וייטנאם: נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון מכריז על הוראותו להגדיל את מספר החיילים האמריקאים בדרום וייטנאם מ-75,000 ל-125,000.
- 6 בספטמבר - מלחמת הודו פקיסטן: הודו תוקפת את פקיסטן ומודיעה כי כוחותיה ישתלטו על לאהור (עיר פקיסטנית) בתוך שעה.
- 1 באוקטובר - סוהארטו מדכא הפיכה צבאית באינדונזיה.
- 1 בנובמבר - המערך בראשות לוי אשכול זוכה בבחירות לכנסת השישית.
- 8 בנובמבר - ייסוד הטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי.
- 16 בנובמבר - תוכנית ונרה: ברית המועצות משגרת את הגשושית ונרה 3 לעבר כוכב-הלכת נוגה. זהו רכב החלל הראשון המגיע אל פני השטח של כוכב לכת זר.
- 26 בנובמבר - צרפת משגרת את הלווין הראשון שלה.
נולדו
- 1 בפברואר - ברנדון לי, שחקן ואמן אמנויות לחימה.
- 25 במרץ - שרה ג'סיקה פרקר, שחקנית
- 14 במאי - אואן קולפר, סופר אירי.
- 31 במאי - ברוק שילדס, שחקנית
- 10 ביוני - אליזבת הארלי (Elizabeth Hurley), שחקנית.
- 10 ביוני - לינדה אבנגליסטה (Linda Evangelista), סופר-דוגמנית.
- 9 ביולי - קורטני לאב, זמרת.
- 31 ביולי - ג'ואן קת'לין רולינג, סופרת בריטית.
- 24 באוגוסט - מארלי מטלין, שחקנית קולנוע
- 24 באוגוסט - רג'י מילר, שחקן כדורסל
- 28 באוגוסט - שאניה טוויין, זמרת קנדית
- 2 בספטמבר - לנוקס לואיס, מתאגרף בריטי/קנדי
- 3 בספטמבר - צ'רלי שין, שחקן קולנוע אמריקאי
- 11 בספטמבר - בשאר אל אסד, נשיא סוריה
- 25 בספטמבר - סקוטי פיפן כדורסלן, שחקן.
- 26 בספטמבר - תומס סטרנס אליוט משורר ומחזאי אמריקאי.
- 27 בספטמבר - פיטר מ'קיי, פוליטיקאי קנדי.
- 27 בספטמבר - סטיב קר, כדורסלן אמריקאי ממוצא לבנוני.
- 21 בנובמבר - ביורק, זמרת, כותבת שירים, ושחקנית איסלנדית
- 30 בנובמבר - בן סטילר, שחקן.
- 19 בדצמבר - משה רז ח"כ מטעם מר"צ
נפטרו
- 4 בינואר - תומס סטרנס אליוט, משורר אמריקאי (נולד 1888)
- 24 בינואר - וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה (נולד 1874).
- 15 בפברואר - נט קינג קול (Nat King Cole) זמר ומוזיקאי. (נולד 1919)
- 18 במרץ - פארוק מלך מצרים (נולד 1920)
- 27 באפריל - אדוארד מורו עיתונאי רדיו וטלוויזיה אמריקאי (נולד 1908)
- 18 במאי - אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה (נולד 1924)
- 13 ביוני - מרטין בובר, פילוסוף יהודי.
- 20 ביוני - ברנרד ברוך (Bernard Baruch) מומחה פיננסי ויועצו הכלכלי של הנשיא ג'ון פ. קנדי (נולד 1870).
- 22 ביוני - דיוויד סלזניק, מפיק סרטים.
- 7 ביולי - משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (נולד 1894).
- 14 ביולי - עדלאי סטיבנסון (Adlai Stevenson), מועמד לנשיאות ארצות הברית (נולד 1900).
- 19 ביולי - סינגמן רי, הנשיא הראשון של דרום קוריאה (נוךד 1875).
- 27 באוגוסט - לה קורבוזייה, אדריכל שווייצרי (נולד 1887)
- 4 בספטמבר - אלברט שוויצר, רופא, פילוסוף ותאולוג גרמני (נולד 1875)
- 15 באוקטובר - אברהם הלוי פרנקל, מתמטיקאי.
- 28 בדצמבר - אברהם שפירא, ראש השומרים בפתח תקוה
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשכ"ה הם:
- שלמה צמח - ספרות יפה
- שלמה דיקמן - ספרות יפה
- קרל פרנקנשטיין - חינוך
- צבא הגנה לישראל - חינוך
- יהודית שובל - מדעי החברה
- עמוס דה שליט - מדעים מדויקים
- יגאל תלמי - מדעים מדויקים
- שמואל סטולר - חקלאות
- מרדכי סתר - מוזיקה
ראו גם
- 1965 בקולנוע
- 1965 בספרות
- 1965 במוזיקה
- 1965 בפוליטיקה
- 1965 במדע
- 1965 בספורט
- 1965 בטלוויזיה
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1960 1961 1962 1963 1964 - 1965 - 1966 1967 1968 1969 1970
קטגוריה:שנים
nb:1965
פיגועטרור הוא שימוש שיטתי בכוח ובאלימות, המופנה בעיקר כלפי אזרחים אקראיים וחפים מפשע, של מדינה,קבוצה אתנית או דתית, על-ידי קבוצה מאורגנת, אדם בודד, ואפילו מדינה, מתוך מטרה לגרום לדמורליזציה של הקבוצה המותקפת, לשם השגת מטרות פוליטיות.
הגדרת המושג "טרור"
פעולת טרור, כפי שמשתשמע מהמובן המקורי של המילה האנגלית Terror (פַּחַד, חֲרָדָה, אֵימָה), נועדה לזרוע אימה ופחד בקרב הציבור המותקף ולגרום לו לדמורליזציה, ולעתים מבוצעת גם כפעולת נקמה במעגל דמים של אלימות. חלק ניכר מנשק הטרור הוא הפרסום הרב שפעילותו מקבלת בציבור, באמצעות התקשורת האלקטרונית והמודפסת.
מקובל להגדיר "פעולות טרור" כאלו שבהן יש ניסיון מכוון לרצח של אזרחים, בשביל להשיג מטרה לאומית, פוליטית או דתית. פעולות הפחדה גרידא - אם הן אינן אלימות - אינן נחשבות לטרור, וכך גם פעולות של ונדליזם קל (בניגוד לפעולות חבלה), המיועדות לפגיעה קלה ברכוש בלבד ולא בבני אדם.
פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים אלא כלפי אוכלוסייה שלמה - הטרוריסט אינו מייחס חשיבות לזהותם של קורבנותיו. רצח של אדם מסוים, גם אם הוא מבוצע בידי ארגוני טרור או בשיטות של טרור, נחשב כרצח פוליטי ולא כפעולת טרור. כך, למשל, רציחותיהם של ג'ון פ' קנדי, יצחק רבין ורחבעם זאבי אינן מעשה טרור (אם כי במקרה האחרון היו המבצעים חברים בארגון טרור).
כמו כן, פעולות טרור מבוצעות כמעט תמיד בשיטות של לוחמה זעירה ומורכבות ממבצעים שמוגבלים בהיקפם. אפיון זה הפך במידה רבה לחלק מההגדרה של "פעולת טרור". כך, פעולות צבאיות רחבות היקף שבהן מתבצע רצח מכוון של אזרחים מוגדרות כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות אך לא מקובל לכנותן פעולות טרור. מסיבה זו לא מקובל לכלול מדינות או צבאות בקטגוריה של ארגוני טרור, גם אם הם מבצעים פשעי מלחמה (ראו גם 'המחלוקת על ההגדרה', להלן). עם זאת, מדינה יכולה להיות מעורבת בטרור, אם היא מפעילה, מעודדת או מממנת ארגוני טרור או סוכנים חשאיים המבצעים פעולות טרור מטעמה.
החיץ המבדיל בין פעולות גרילה לבין טרור הוא שלוחמת גרילה מכוונת רק (או בעיקר) כנגד כוחות הצבא של הצד השני ולא כנגד אזרחים לא חמושים. בין הדוגמאות ללוחת גרילה שאינה טרור ניתן לראות את הפרטיזנים שפעלו כנגד הצבאות הנאצים ובעלי בריתם, ואת לוחמי הויאט-קונג שפעלו נגד האמריקנים במלחמת וייטנאם. ארגוני טרור מנסים מדי פעם להידמות לארגוני גרילה, בכך שהם מבצעים פעולות כנגד צבא האוייב, אך עיקר פעילותם מכוונת כנגד מטרות אזרחיות.
טרוריסט הוא אדם המעורב בתכנון וביצוע פעולות טרור (או בניסיון לבצע פעולות כאלו).
התפתחות המושג
המושג 'טרור' נולד בעת המהפיכה הצרפתית, על מנת לתאר את פעולותיהם של רובספייר ושותפיו - העלאה המונית לגרדום של מתנגדי שלטונם. תקופה זו כונתה שלטון הטרור (Reign of terror). מאוחר יותר הפך המושג 'שלטון טרור' לתיאור נפוץ לפעולות אלימות של שלטון כנגד אזרחים המהווים מתנגדים פוליטיים של השלטון. במובן זה מקובל לדבר, למשל, על שלטון הטרור של סטלין בברית המועצות ושל מאו טסה טונג בסין. בעוד שהמונח 'שלטון טרור' עשוי לשמש עדיין במשמעות זו, המונח 'טרור' לבדו אינו מתייחס כיום למשטרי דיכוי או ל'טיהורים' המכוונים כנגד יריבים פוליטיים.
המונח 'טרור' (באנגלית Terrorism) משמש כיום רק לתיאור פעולות של לוחמה זעירה כנגד אזרחים (כפי שפורט בהגדרה לעיל). מונח זה נכנס לשימוש החל משנות ה-70 של המאה ה-20 עקב גל פעולות גרילה שכוונו כנגד מטרות אזרחיות בישראל, באירופה ובטיסות בינלאומיות.
המחלוקת על ההגדרה
מספר אנשי שמאל וקבוצות אנרכיסטיות חולקים על צמצום זה של ההגדרה, וטוענים כי הגדרת פעולה כטרור אינה צריכה להיות תלויה בזהות המפעיל. המחלוקת מתמקדת בשתי נקודות עיקריות:
# פעולות של ממשלות כנגד אזרחיהן (מחנות הריכוז והגולאג של סטלין, משטר פינושה בצ'ילה'), אף כי נכללו בעבר בהגדרת הטרור, מוגדרות היום ברוב מדינות המערב כ"הפרות של זכויות אדם", או אף כפשעים נגד האנושות, אך מוצאות מהגדרת הטרור. הקבוצות החולקות על שיוך זה קובלות כי הוא מעוות את משמעותו ההיסטורית של המושג, וכן מעניק למשטרים אפלים לגיטימציה, בכך שהוא מוציא אותם מהגדרת ארגוני טרור.
#פעולות של ממשלות כנגד אזרחי מדינות אחרות. כאשר פעולות אלו ננקטות במהלך מלחמה (הטלת הפצצה הגרעינית על הירושימה ונגסקי, הפצצת תל אביב בטילי סקאד במלחמת המפרץ) הן מוגדרות כיום כפשעי מלחמה (אם חרגו מכללי המלחמה המקובלים) או כפעולות מלחמתיות לגיטימיות (אם לאו), ולא כטרור. פעולות דומות המבוצעות ללא הכרזת מלחמה (למשל הפיגוע שביצעו סוכנים לובים במטוס פאן אם מעל לוקרבי) נחשבות ל'טרור של מדינות' (State Terrorism). הקבוצות החולקות על סיווג זה מציינות כי במקרים של מאבק לאומי, לעתים רבות לא ניתן לדעת באם מדובר במלחמה (למשל באינתיפאדת אל אקצה) , וכי המסווה של "פעולה מלחמתית לגיטימית" ננקט פעמים רבות בידי מדינות המפעילות "טרור" מסוג זה.
מניעים להפעלת טרור
- סכסוך לאומי או אתני: במסגרת סכסוך על קרקעות ושליטה. בקטגוריה זו נכלל הטרור הבאסקי בספרד, הטרור הצ'צ'ני ברוסיה, הטרור הכורדי בתורכיה, וכמובן הטרור הפלסטיני בישראל.
- קצירת רווחים פוליטיים: מדינות מסויימות המכונות מדינות טרור עושות שימוש בכלי זה על מנת לקצור רווחים פוליטיים מעבר לכוחן היחסי בקהיליה הבינלאומית. איראן, סוריה, ולבנון נחשבות למדינות טרור, הבוחשות בעסקים אלו ברחבי העולם, ובמיוחד במזרח התיכון. טיבוע ספינת גרינפיס על-ידי לוחמי קומנדו ימי צרפתים היא פשע שבוצע על-ידי צרפת כנגד אנשים שוחרי שלום שלא חטאו, אך אינו הופך את צרפת למדינת טרור, משום שיעדו נבחר בקפדנות.
- פעולות של קבוצות שמאל/ימין רדיקלי: שרוצות להפיל את השלטון שנחשב בעיניהן למושחת. בקטגוריה זו נכלל הטרור של באדר מינהוף בגרמניה, 17 בנובמבר ביוון וארגון השמאל הקומוניסטי קיצוני הבריגדות האדומות באיטליה, שנהג לפגוע באנשי עסקים, פוליטיקאים וראשי המשק האיטלקי, ושהתפרסם על רקע חטיפתו ורציחתו של ראש ממשלת איטליה לשעבר אלדו מורו ב-1978. ניתן גם להוסיף לקטגוריה זו את פיצוץ בניין הממשל באוקלהומה סיטי שבארה"ב בידי טימותי מקווי. כיום, טרור מסיבות אלו כמעט שאינו קיים במדינות המערב, אלא רק במדינות המזרח כדוגמת נפאל, שם מבוצעות פעולות טרור על ידי המורדים המאואיסטים, שרוצים להחיל שלטון קומוניסטי במדינה הדיקטטורית.
- סכסוך דתי: בקטגוריה זו נכלל הטרור של ה-IRA בצפון אירלנד, שנוצר במסגרת סכסוך בין פרוטסטנטים לקתולים והטרור הפונדמנטליסטי הגלובלי של אל קעידה, שמכוון כנגד העולם הנוצרי והיהודי ובני בריתם בעולם המוסלמי.
- מאבק על שלטון ניסיון להגיע אל השלטון בכוח, כמו של האחים המוסלמים שניסו לתפוס את השלטון במספר ממדינות ערב בדרך אלימה, ולהפוך את המדינות לאיסלאמיות אדוקות. בין היתר נזקפים לחובתם פיצוץ אוטובוסים של תיירים מערביים במצרים במטרה למוטט את המשטר.
שורשיו של הטרור
מה גורם לקבוצת מיעוט לנקוט בדרך של טרור ואלימות?
- דיכוי. יש הטוענים כי דיכוי של קבוצה גורם לכך שהיא תנקוט בדרך הטרור. טענה זו נשללת בשל העובדה, כי בכל עם ולאום ישנן קבוצות מדוכאות, שלא בוחרות בדרך של טרור. למשל היהודים שהיו קבוצות מדוכאות ומושפלות באוכלוסיות שחיו בקרבם לא פנו אל דרך הטרור. ולהפך נראה כי במשטרים טוטליטריים שהטילו טרור על אזרחיהם ודיכאו אותם, האזרחים פחדו להתארגן באופן מחתרתי. וכך במשטרים כמו ברית המועצות של סטאלין, גרמניה של היטלר, עיראק של סאדם חוסיין וצפון קוריאה של ימינו, לא צומחים ארגוני טרור, בשל הפחד הרב והעונשים הקשים שמטילים משטרים אלו כנגד מתנגדיהם.
- עוני. ישנם הטוענים כי עוני דוחף לטרור. ברם, כאשר בוחנים ארגוני טרור רבים, ניתן להבחין שהם דוקא לא צמחו מתוך עוני ומסכנות, אלא מתוך מעמד בינוני ואף עשיר כמו למשל ה-IRA ובן לאדן, ולעיתים נתמכו לרוב בידי מנגנונים משומנים של מדינות חסות שחימשו אותם. חברות נחשלות ועניות באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה לא פונות אל דרך הטרור, מפני שפעילות טרור מצריכה משאבים, ואנשים שטרודים בבעיות קיומם ובהשרדות פיסית, אין להם את הראש לעסוק בפעילות שהינה במישור הרחבה יותר רחב. אינתיפדת אל אקצה למשל התפרצה בנקודה בה הכלכלה הפלשתינית היתה בשיא שגשוגה מאז ומעולם, והתוצר הלאומי לנפש היה הגבוה ביותר בה אי פעם.
- חזון ואמונה קיצונית. נראה כי אמונה קיצונית בצדקת הדרך דוחפת לטרור, שבו יש לעבור על הנורמה האנושית המקובלת של איסור על רצח. כבר בתקופת בית שני היו קבוצות קיצוניים בעם היהודי שנקראו סיקריקין שהרשו לעצמם לרצוח את מתנגדיהם בדרך לעצמאות יהודית. באמצעות תפיסה זו ניתן להסביר מדוע כיום רוב הקבוצות הטרוריסטיות הם איסלמיות ומיעוטן בעלי דתות אחרות, בשל חזון מצוות הג'יהאד הקיימת בדת זו. לעיתים האמונה איננה חייבת להיות דתית אלא יכולה להיות לאומית גזענית כמו אירוע הטרור שבוצע באוקלהומה סיטי או קומוניסטית כשל ארגון הטרור בקולומביה.
- מסורת תרבותית. מסורת תרבותית של לוחמנות ורצח רק מוסיפה שמן על המדורה, כאשר ישנה את האמונה "הנכונה" והאמצעים לכך. כך ניתן להבין מדוע במדינות איסלמיות מסוימות לא צומחים ארגוני טרור ובאחרות כן. ומדוע בקבוצות אתניות מסויימות אפשר למצוא ריבוי של ארגוני טרור. כאשר יש רקע הסטורי של פתרון בעיות בדרכים אלימות, טבעי הדבר שהוא מהווה מקור להשראה.
- תמיכה עממית רחבה. רוב ארגוני הטרור צריכים חסות של הקהילה שבה צמחו ותרומות ממנה להרחבת הפעילות. באין אפשרת להטמע בקהילה המקומית ולהסתייע בעזרתה, המשטר החוקי ידביר את הארגונים ויחשוף את אנשיהם. כאשר ישנה התנגדות מקומית כלפי הארגונים, האוכלוסיה המקומית עצמה תמסור את האנשים לידי השלטונות. התמיכה הממשית והמורלית שמעניקות אוכלוסיות מקומיות כמו בפעילות הIRA והצ'צ'נים והמחבלים המתאבדים הפלשתינים, איפשרו קיומם של ארגונים אלו.
- חסות של מדינה עויינת. רבים מארגוני הטרור נתמכו ודורבנו בידי מדיניות עויינות והיוו יד ארוכה ולא רשמית של מדינה אחרת. התמיכה המורלית, המימון, החימוש והאימון איפשרו לארגוני טרור להתקיים. ניתן לציין לדוגמא את השימוש שעשו צפון וייטנם וברה"מ בוייטקונג בדרום וייטנם, סוריה במחתרת הכורדית כנגד תורכיה, והשימוש שעושות כיום איראן וסוריה בחיזבאללה כנגד ישראל, כמו גם את הקשר בין סעודיה לארגונים איסלמיים שונים.
טכניקות מקובלות לביצוע פעולות טרור
פעולת טרור יכולה להיות פעולה מן המארב, בה המבצע מיידה אבנים, משליך בקבוקי תבערה או יורה מהמארב ונמלט מייד (סוג זה של פעולה נפוץ ביהודה ושומרון), או פעולה גלויה בנשק קר או חם, בה למפגע ברור שיתפס תוך כדי פעולתו או סמוך לה.
טכניקות שונות של פעולות טרור שהופעלו בעולם כוללות:
- פיגוע ירי, פעולה בה המחבל יורה מנשק קל על אזרחים.
- פיגוע סכינאות, דקירת אזרחים באמצעות סכין או פגיון.
- הפגזת אזרחים, ירי של פגזים, פצצות מרגמה רקטות או טילים על אזרחים או מבנים בהפתעה. הפתח והחיזבאללה בדרום לבנון עשו שימוש ברקטות רוסיות בינוניות (נקראו בטעות "קטיושות"), והיום בעזה יש שימוש דומה ברקטות קסאם.
- הטמנת חומרי נפץ וחומרי לוחמה ביולוגיים באביזרים שונים: מילכוד של אביזרים שונים בחומרי נפץ, ממעטפת נפץ ומקרר תופת ועד למכונית תופת ולמשאיות תופת. הטמנת מטעני חבלה במקומות הומי אדם. נעשה גם שימוש בהטמנת מזוודת נפץ במטוסים ופיצוצם באויר.
דוגמאות בולטת לשימוש בטכניקה זו, הן פיצוץ מטוס פאן אם, שבו נהרגו 270 איש - בשנת 1988 מעל לוקרבי בסקוטלנד בידי לוב. ופיצוץ מכונית תופת ב-18 ביולי 1994 סמוך למרכז התרבות של הקהילה היהודית בבואנוס איירס, פיגוע שבו נרצחו 85 אנשים.
- פיגוע התאבדות, שהפך לאמצעי הטרור העיקרי באינתיפדת אל-אקצה: פיגוע ההתאבדות הגדול ביותר בהסטוריה, היה פיגועי ה-11 בספטמבר בו נחטפו בארה"ב ארבעה מטוסים, ורוסקו לסמלים לאומיים אמריקנים, פיגוע שנהרגו בו כשלשת אלפי אנשים. בדרך כלל פיגוע ההתאבדות נעשה בידי מחבל שחוגר חגורת נפץ ומגיע רגלית למקום הומה אדם, שם הוא מפוצץ את עצמו.
- מטען צד: הטמנה של חומר נפץ בצורות שונות בשבילים, דרכים ובכבישים, ופיצוצם באמצעים חוטיים או אלחוטיים בזמן שכלי רכב או בני אדם עוברים במקום. בטכניקה זו נעשה שימוש נרחב על-ידי החיזבאללה בדרום לבנון, והיא משמשת לעתים קרובות גם ברצועת עזה וביהודה ושומרון אף כנגד טנקים.
- חטיפת אמצעי הסע: כמו מטוס, אוניה או אוטובוס ושביית האזרחים שעליו. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 היה שימוש נרחב בשיטה זו, כאמצעי לסחיטת ממשלות כדי שישחררו את חבריהם של החוטפים מבתי הכלא, או כדי להעלות דרישות פוליטיות.
אחת מחטיפות המטוסים המפורסמות ביותר היתה חטיפת מטוס הנוסעים של אייר פראנס לאוגנדה, שנוסעיו שוחררו בעקבות מבצע אנטבה. כמו כן, זכורה חטיפת האוניה אקילה לאורו.
- יירוט אמצעי הסע: השמדת כלי תחבורה ציבורית כאשר נוסעיהם עליהם, באמצעות כלי יריה (כגון מקלעים, רקטות נ"ט או טילים). לדוגמה: באינתיפאדת אל אקצה ירו ארגוני הטרור רקטות RPG על אוטובוסים ישראלים שהובילו ילדים לבית הספר ואילו בקניה ירתה חולייה של אל קעידה טיל קרקע אוויר שהחטיא את מטוס ישראיר.
- פיגוע מיקוח וחטיפה - חטיפת אזרחים לצורכי מיקוח - טכניקה זאת מיושמת בעיקר כדי לשחרר אנשים כלואים. ארגוני הטרור בקולומביה התפרסמו לאחרונה כאשר עשו שימוש באמצעי זה. ב-04/09/04 הסתיים לאחר שלושה ימי התבצרות פיגוע מיקוח של המחתרת הצ'צ'נית בבית ספר בבסלאן שברוסיה במותם של למעלה מ-325 בני ערובה, זהו פיגוע המיקוח רב הנפגעים שידע העולם עד כה. כשנתיים לפני כן, באוקטובר 2002 השתלטו כ-50 טרוריסטים צ'צ'נים על התיאטרון במוסקבה כשבו כ-700 אזרחים, לאחר ארבע ימים התבצעה פעולת חילוץ שבה הוזרם גז רעיל שגרם למותם של 67 בני ערובה ו-34 טרוריסטים. בשני המקרים לא הצליחו הצ'צ'נים להשיג את מטרתם ולשחרר את חבריהם מהכלא.
- פיגועי נב"ק: פיגועים המשתמשים בנשק בלתי קונבנציונלי דוגמת נשק כימי (כגון גז) או נשק ביולוגי (חיידקים, מחלות, הרעלת מקורות שתייה).
סוגי ארגונים המבצעים פעילויות טרור
- ארגוני טרור, שהם הצורה הנפוצה ביותר ליזום טרור ולביצועו. ארגונים אלה יכולים להיות מאורגנים היטב, בעלי שטח פעולה ספציפי (טריטוריה), מטרות מוגדרות, היררכיה ברורה, מדים, המנון, מבנה וכול מה שמאפיין צבא מודרני (המחתרת האירית, למשל). יכולים להיות גם אגד מעורבב ומפוזר של אנשים שרק לשם אינטרס משותף חברו יחד. קבוצות אלה אינן מאורגנות, חסרות טריטוריה מוגדרת, מדים, שיטת פעולה, חוקים ומנהיג ברור (אל קעידה, למשל).
- טרור ספורדי, בידי יחידים שאינם חברים בארגון טרור. דוגמה לכך הוא הטבח במערת המכפלה, שבו נרצחו 29 מתפללים ערבים, אותו עשה ברוך גולדשטיין ב-25 בפברואר 1994. דוגמה נוספת היא טד קזינסקי, היונבומבר, שפעל בארצות הברית במשך 18 שנה. עם זאת, בארה"ב נחשבות פעולות אלימות ספוראדיות ובלתי מתוכננות של אזרחים בודדים כנגד אזרחים מקבוצה אתנית אחרת כפשע שנאה (Hate Crime) ולא כטרור.
- מדינות, המבצעות פעולות טרור באמצעות גופי המודיעין שלהן או באמצעות ארגוני טרור שהם תומכים בהם ומגבים אותם. כדוגמת התמיכה של אירן וסוריה בחיזבאללה בלבנון, וכדוגמת התמיכה של סוריה במחתרת הכורדית בתורכיה. בראש רשימת מדינות הטרור עומדות איראן וסוריה. כיום פעולות אלה מבוצעות על-ידי המדינות באופן סמוי, ומבלי שיודו במעורבותן בכך. בעבר היו פעולות אלו גלויות יותר, כך הצהירה מצרים בגלוי כי היא מפעילה את הפאדיון כנגד ישראל בשנים 1955-1956 ואילו סוריה תמכה במוצהר בפעולות הפתח בשנים 1966-1967 (התמיכות הנ"ל תרמו תרומה משמעותית להתדרדרות למלחמת סיני ולמלחמת ששת הימים בהתאמה).
לארגוני הטרור השונים יש בדרך כלל קשרים מסועפים בינם לבין עצמם, ולעיתים הם עוסקים בעסקים בלתי-חוקיים נוספים, כגון סחר בסמים והברחות למיניהן, כדי לממן את פעולתם. כמו-כן, לחלק מארגוני הטרור (למשל חמאס והמחתרת האירית) יש גם זרוע פוליטית 'לגיטימית', המשתתפת בפעולות חינוך ובמערכת הפוליטית.
ראו גם
- רשימה חלקית של פעולות טרור בישראל
- רשימה חלקית של פעולות טרור באירופה
- רשימה חלקית של ארגוני טרור
- מאמר מורחב על הטרור הפלסטיני
- מלחמה בטרור
- רשימת פיגועי התאבדות בישראל
- טרור יהודי בישראל
- טרור אקולוגי
קישורים חיצוניים
- [http://www.israel-mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0dsm0 Terrorism and Islamic Fundamentalism: Background], באתר של משרד החוץ.
- [http://www.ict.org.il אתר המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור]
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2726017,00.html לוב תשלם 2.7 מיליארד דולר למשפחות אסון לוקרבי], Ynet
- [http://www.intelligence.org.il/sp/default.htm מרכז המידע למודיעין וטרור של המ.ל.מ], ובו מידע נרחב על הטרור האיסלמי
לקריאה נוספת
- בנימין נתניהו (עורך), הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, הוצאת הד ארצי, 1987.
- בנימין נתניהו, מלחמה בטרור, הוצאת משכל.
- אלן דרשוביץ, האם הטרור ינצח?, הוצאת דיונון, 2003.
- דר' בועז גנור, מבוך הלוחמה בטרור - כלים לקבלת החלטות, הוצאת מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה, 2003.
ja:テロリズム
-
קטגוריה:טקטיקה צבאית
15 בפברוארה-15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 319 ימים (320 בשנה מעוברת).
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1794 - צרפת מאמצת את דגל הטריקולור
- 1842 - בול הדואר הראשון עם דבק, מונפק בארה"ב לטובת הדואר בניו יורק במחיר של 3 סנט לבול (2.50$ ל-100 בולים)
- 1867 - ביצוע ראשון של "ואלס הדנובה הכחולה" (Blue Danube Waltz) של שטראוס.
- 1898 - המיין (USS Maine), ספינת מלחמה אמריקאית, מתפוצצת במפרץ הוואנה, מה שהוביל לכיבוש קובה מספרד בידי ארצות הברית
- 1942 - יפן כובשת את סינגפור מידי הבריטים
- 1944 - תחילת המתקפה על מונטה קאסינו (Monte Cassino), באיטליה.
- 1946 - המחשב הראשון אניאק (ENIAC), מופעל לראשונה בביה"ס להנדסה אלקטרונית Moore בפילדלפיה.
- 1965 - קנדה מאמצת את דגלה הנוכחי.
- 1971 - אחרי שימוש של כ-1,000 שנים בריטניה זונחת את השילינג כמטבע, ועוברת לשיטה עשרונית במטבע.
- 1989 - טאבה נמסרת למצרים בתום תהליך בוררות בינלאומי
נולדו
- 1564 - גלילאו גליליי, אסטרונום, אבי המדע המודרני (נפטר ב-1642)
- 1934 - ניקלאוס וירת (Niklaus Wirth), מדען מחשב שוויצרי.
- 1942 - קים ג'ונג איל, שליט צפון קוריאה.
נפטרו
- 1965 - נט קינג קול (Nat King Cole) זמר ומוזיקאי. (נולד 1919)
- 1988 - ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי אמריקני
- 2005 - דודו גבע, אמן, מאייר, מחבר ספרי קומיקס וקריקטוריסט (נולד 1950)
----
- 14 בפברואר - 16 בפברואר
- פברואר
- לוח אירועים שנתי
ja:2月15日
ko:2월 15일
simple:February 15
th:15 กุมภาพันธ์
18 בפברואר
ה-18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 316 ימים (317 בשנה מעוברת).
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1929 - טקס ה"אוסקר" נערך בפעם הראשונה.
- 1965 - גמביה זוכה לעצמאות מבריטניה.
- 1980- נפתחה שגרירות ישראל בקהיר.
נולדו
- 1745 - אלסנדרו וולטה, פיזיקאי איטלקי, מפתח הסוללה החשמלית הראשונה.
- 1931 - טוני מוריסון, סופרת אמריקאית שחורה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993.
- 1933 - יוקו אונו, זמרת, אמנית ואשתו של ג'ון לנון.
- 1954 - ג'ון טרבולטה, שחקן קולנוע אמריקאי.
- 1967 - רוברטו באג'יו, שחקן כדורגל איטלקי.
- 1981 - אנדריי קירילנקו, שחקן כדורסל רוסי בNBA.
נפטרו
- 1546 - מרטין לותר, תאולוג ורפורמר גרמני.
- 1564 - מיכלאנג'לו (Michelangelo Buonarroti), אמן איטלקי (נולד 1475).
- 1967 - רוברט אופנהיימר (Robert Oppenheimer), מדען גרעין ארה"ב
- 2003 - איסר הראל, ראש המוסד
חגים ואירועים החלים ביום זה
----
- 17 בפברואר - 19 בפברואר
- פברואר
- לוח אירועים שנתי
ja:2月18日
ko:2월 18일
simple:February 18
th:18 กุมภาพันธ์
בריטניה
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (מכונה בטעות גם בריטניה - המונחים חפפו בעבר) היא מונרכיה חוקתית השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. כמו ברוב המונרכיות האחרות באירופה בימינו, סמכותו של המלך (כיום עומדת בראש בריטניה המלכה אליזבת השנייה) מצומצמת ביותר, ותפקידו בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בבריטניה כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלך.
הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות, שבעבר הרחוק היו נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד.
עד אמצע המאה העשרים היתה בריטניה מדינה קולוניאליסטית, ששלטה על מושבות רבות בכל רחבי העולם. בשיאה, שלטה האימפריה הבריטית על כרבע משטח היבשה בעולם, וכונתה "האימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם". לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בריטניה לאבד את מושבותיה, בעקבות מרידות מקומיות וסכסוכים עם מדינות מקומיות, וכיום היא שולטת במספר מצומצם ביותר של מושבות, וביניהן גיברלטר, איי פוקלנד שליד אמריקה הדרומית ומספר איים (ראו שטחי חסות). עד היום מוכנה בריטניה לצאת לקרב לשם הגנה על זכויותיה במושבותיה הרחוקות, כפי שהוכיחה במלחמת פוקלנד. גם הבעלות על גיברלטר שנויה במחלוקת עם ספרד כאשר כיום הנה חלק מבריטניה מתוקף משאל אזרחים שנערך זה מכבר.
היסטוריה
ישנן עדויות לישובים באי הבריטי כבר לפני 400,000 שנה. בהאלף הראשון לפנה"ס פלשו לאי שבטים לטיים והפכו לבעליו עד הכיבוש הרומי בהמאה הראשונה לספירה. לאחר נטישת האימפריה הרומית בשנת 410 לפשו לאי שבטים גרמאנים, שהידועיים בהם הם האנגלים והסקסים.
בימי הביניים האי סבל מפלישות ויקינגיות רבות שאף השתלטו על חלקים רבים מהאי ודחקו את רגלי הסקסים לחופו הדרום מערבי של האי. במאה ה-11 הסקסים הצליחו לגרש את אחרוני הפולשים הוויקינגים רק על מנת ליפול לרגלי הפלישה הנורמנית בראשותו של ויליאם הכובש בשנת 1066. הנורמנים נשארו בעלי האי עד עצם היום הזה, אם כי תרבותם השתנתה והם קיבלו יסודות סקסים רבים. בסוף ימי הבניים המלכים האנגליים הצליחו לשלב את וולס וסקוטלנד בממלכתם. בראשית המאה ה-14 הסקוטים התמרדו בראשותו של ויליאם וולאס והשיגו את עצמאותם עד המאה ה-18 בה שולבו באופן סופי באימפריה הבריטית.
האימפריה הבריטית הגיעה לשיאה במאה ה-19 ושלטה על כ-40% משטח כדור הארץ. למרות הניצחון במלחמת העולם הראשונה והשנייה האימפריה לא יכלה להתמודד עם הקשיים הכלכלים שהציבו שתי מלחמות העולם והתפרקה ממרבית נכסיה במחצית השנייה של המאה ה-20.
פוליטיקה
שטחי חסות
כשריד לאימפריה הבריטית, נשארו שטחים רבים תחת שליטת הממלכה המאוחדת. חלקם במעמד עצמאי למחצה, חלקם מדינות חסות ולחלקם אין כל מעמד עצמאי. ברוב השטחים הללו יש אוכלוסיה מעטה (אם בכלל).
- אירופה
- גיברלטר - מושבה בריטית ששולטת על הכניסה לים התיכון
- האי מאן - אי בין בריטניה לאירלנד
- איי התעלה - האיים ג'רזי וגרנסי
- האוקיינוס האטלנטי
- סנט הלנה - האיים אסנשן וטריסטן דה קוניה
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ - איים מדרום לדרום אפריקה
- איי פוקלנד - איים בדרום האוקיינוס השקט מול חופי ארגנטינה
- רוקול - אי קטן בלב האוקיינוס האטלנטי בין אירופה לאמריקה.
- האיים הקריביים
- ברמודה
- איי הבתולה הבריטים
- איי טורקס וקאיקוס
- מונטסראט
- איי קיימן
- אנגווילה
- האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי
- האי פיטקרן - אי מבודד בדרום האוקיינוס השקט המאוכלס בכ-50 מצאצאי המורדים מהספינה הבאונטי
- הטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי
- אחר
- הטריטוריות הבריטיות באנטרטיקה
- בסיסים צבאיים אוטונומים בקפריסין ובאירלנד
כלכלה
גאוגרפיה
דמוגרפיה
קישורים חיצוניים
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/british.html בריטניה לאחר המלחמה]
- [http://www.number10.gov.uk 10 Downing Street - אתר משרד ראש הממשלה הבריטי]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
קטגוריה:בריטניה
-
קטגוריה:חבר העמים הבריטי
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/ukX.mp3 המנון הממלכה המאוחדת(בריטניה)]
ja:イギリス
ko:영국
ms:United Kingdom
simple:United Kingdom
th:สหราชอาณาจักร
zh-min-nan:Liân-ha̍p Ông-kok
7 במרץה-7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 299 ימים.
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1799 - נפוליאון כובש את יפו
- 1876 - מאושר הפטנט של אלכסנדר גרהם בל על הטלפון
- 1936 - גרמניה הנאצית מכניסה כוחות צבאיים לחבל הריין, תוך כדי הפרת הסכם ורסאי והסכם לוקרנו.
- 1939 - מלחמת העולם השנייה - איטליה כובשת את אלבניה
- 1945 - מלחמת העולם השנייה - הארמיה האמריקאית הראשונה חוצה את נהר הריין
- 1945 - מלחמת העולם השנייה - ארה"ב משחררת את קלן
- 1965 - המרגל הישראלי, וולפגנג לוץ, נתפס במצרים.
ימי הולדת
- 1765 - ניספור נייפס, ממציא צרפתי, מחלוצי הצילום (נפטר 1833)
- 1875 - מוריס ראוול, מלחין צרפתי (נפטר 1937)
- 1904 - ריינהרד היידריך - פושע מלחמה נאצי (נפטר 1942)
- 1908 - אנה מניאני, שחקנית איטלקית
- 1972 - ויליאם בויד סופר בריטי יליד גאנה
נפטרו
- 322 לפנה"ס - אריסטו, פילוסוף יווני
- 161 - הקיסר הרומאי אנטונינוס פיוס
- 1274 - תומס מאקווינו פילוסוף ותאולוג איטלקי (נולד 1225)
- 1833 - רחל ורנהגן, סופרת גרמניה ממוצא יהודי (נולדה 1771)
- 1975 - מיכאל בכטין, חוקר ספרות רוסי (נולד 1895)
- 1988 - דיוויין שחקן קולנוע (נולד 1945)
- 1999 - סטנלי קובריק, במאי קולנוע אמריקאי (נולד 1928)
חגים ואירועים החלים ביום זה
----
- 6 במרץ - 8 במרץ
- מרץ
- לוח אירועים שנתי
ja:3月7日
ko:3월 7일
simple:March 7
th:7 มีนาคม
וולפגנג לוץוולפגנג לוץ (1921 - 1993), ובשמו העברי זאב גור אריה, מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד", יחד עם אשתו ולטרוד (נעמי) נוימן. לוץ סיפק למפעיליו במוסד מידע רב ערך על היערכות הצבא המצרי ותכנית ההתחמשות שלו, וגם פעל כנגד היועצים הגרמנים שסייעו למצרים, עד ללכידתו בידי המצרים בשנת 1965.
חיים מוקדמים
לוץ נולד במנהיים שבגרמניה לאם יהודיה ואב גרמני, שניהם אנשי תאטרון. מהוריו ירש, ככל הנראה, את כשרון המשחק שלימים בא לביטוי בשליחותו. בשל מוצאו המשפחתי המתבולל לא נימול בלידתו, עובדה שהייתה מכרעת בעתיד בבניית סיפור הכיסוי שלו. בשנת 1931 התגרשו הוריו, ועם עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933 עלה לוץ עם אמו לארץ ישראל. האם הייתה לשחקנית בתל אביב, בעוד וולפגנג, שאימץ לעצמו את השם זאב גור אריה, פנה ללמוד בבית הספר החקלאי בבן שמן. שם פיתח את חיבתו לסוסים והתמחותו ברכיבה. בגיל 15 הצטרף להגנה, ומשימותיו כללו פטרול רכוב על סוס סביב בית הספר, וכן אבטחת האוטובוס המשוריין ששימש את בית הספר המבודד כאמצעי הקשר עם העולם החיצון.
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גוייס לוץ לצבא הבריטי שנזקק לשליטתו בשפות גרמנית, ערבית ואנגלית. הוא נשלח למצרים, שם צורף ליחידת מודיעין ועסק בעיקר בתיחקור שבויי מלחמה גרמנים מהחזית בצפון אפריקה. הוא נשאר במצרים בשנות המלחמה, ולאחריה חזר לארץ ישראל ועסק בהברחת נשק עבור "ההגנה".
במלחמת העצמאות היה קצין בדרגת סרן בצה"ל, ונטל חלק בקרבות באזור לטרון. במבצע קדש ב-1956 פיקד, בדרגת רב סרן, על חטיבת חי"ר.
גיוס למודיעין
לאחר מבצע קדש קיבל פנייה מאגף המודיעין להצטרף לשרותיו. באותה עת היתה יחידה 131 באמ"ן אחראית על הפעלת סוכנים בחו"ל, ואנשיה התרשמו מניסיונו הצבאי והמודיעיני, משפת אמו הגרמנית ומחזותו הארית (לוץ היה בלונדיני וכחול עיניים), וכן מאישיותו המוחצנת, נכונותו לקחת סיכונים וכשרון המשחק הטבעי שלו. לוץ יועד לצאת לשליחות ריגול במצרים, טריטוריה המוכרת לו היטב, במטרה לאסוף מידע על תהליך ההתחמשות של נאצר בסיוע סובייטי. בנוסף קיוו מפעיליו כי יוכל לחדור לחוגי היועצים הגרמנים, שרבים מהם, נאצים לשעבר שמצאו מחסה במצרים, עסקו שם בסיוע לתכנית ההתחמשות המצרית.
ב-1959 נשלח על ידי מפעיליו באמ"ן לגרמניה במטרה לבסס לעצמו סיפור כיסוי, כהכנה לקראת צאתו למצרים. על פי סיפור הכיסוי היה לוץ איש עסקים בעל עבר נאצי, קצין בורמאכט לשעבר ששרת בצפון אפריקה, חי במשך 11 שנים באוסטרליה שם עסק בגידול והשבחת סוסים, ושב עתה למצרים על מנת להקים בה מועדון רכיבה. הרקע של קצין גרמני בצפון אפריקה נוצר על בסיס היכרותו המעמיקה של לוץ עם הווי הקצינים והחיילים הגרמנים שאכן שרתו שם, מתוקף נסיונו בתחקור מאות שבויים גרמנים בשרות הצבא הבריטי בצפון אפריקה. הוא יכול היה בנקל, אם יישאל, לנקוב בשמות ומספרי יחידות, ואף בשמות חיילים וקצינים וסיפוריהם האישיים של "חבריו לנשק". הפעלת מועדון רכיבה נועדה לאפשר ללוץ יצירת קשרים קרובים עם אנשי החברה הגבוהה המצרית, קציני צבא ואנשי ממשל, שחייהם החברתיים התנהלו סביב מועדוני הרכיבה.
השליחות למצרים
בדצמבר 1960 הגיע לוץ לקהיר בכסות שנתפרה עבורו. הוא החל מיידית לטוות את רשת הקשרים החברתיים שתסייע לו במשימתו, והסתובב בין מועדוני הרכיבה שם נהגו להיפגש אנשי החברה הגבוהה המצרית. בתוך ימים התיידד עם מפכ"ל המשטרה המצרי, ודרכו נתוודע לאנשי ממשל וצבא שונים. לוץ נהג בנדיבות ובפזרנות בידידים המצרים שביקשו את קירבתו של איש העסקים ומומחה הסוסים הגרמני, ונהג לפנקם במתנות ולארחם בביתו ברוחב לב.
ביוני 1961, לאחר כחצי שנה בקהיר, נסע לפריז לפגישת תדרוך עם מפעיליו, שם צוייד על ידם במשדר להעברת מסרים ובסכום כסף גדול. במהלך נסיעה ברכבת בדרכו חזרה מפריז הכיר את ולטרוד, אישה גרמניה ששבתה את ליבו. לאחר רומן קצר החליט לשאת אותה לאישה ולצרפה אליו במצרים, ללא התייעצות עם מפעיליו במוסד (מחלקה 131 באמ"ן שהפעילה אותו עברה בינתיים לתחום אחריותו של "המוסד"), וחרף העובדה שהיה כבר נשוי לאישה אחרת בישראל. המוסד נחרד ושקל לבטל את שליחותו, אך לבסוף החליט ראש "המוסד", איסר הראל, לאשר את המשך הפעלתו של לוץ, ורעייתו הטרייה ולטרוד הצטרפה אליו במצרים. תוך זמן קצר עמדה על עיסוקו האמיתי, ונרתמה לסייע לו בפעילות הריגול. על פי דיווחים אחדים שמהימנותם אינה ברורה, לא הייתה ולטרוד אלא סוכנת של שרות המודיעין של מערב גרמניה - BND, שנשלחה לסייע לו במסגרת שיתוף הפעולה בין שרותי המודיעין של שתי המדינות.
בקהיר המשיך לוץ, עם ולטרוד לצידו, במשחק איש העסקים העשיר חובב הסוסים והרכיבה. הוא פתח חוות סוסים ומועדון רכיבה משלו במימון הכספים שקיבל מהמוסד, רכש לעצמו במהירות חוג לקוחות מתוך שמנה וסלתה של החברה המצרית, ונהג לארח בחוותו מסיבות ונשפי חשק. בין לקוחותיו וידידיו הקרובים נמנו קצינים בכירים, ובכללם סגן ראש המודיעין הצבאי והממונה על הביטחון באזור תעלת סואץ, אותם שיכנע להראות לו את אמצעי ההגנה ואתרי שיגור הטילים בסיני. הוא הקפיד בכל הזדמנות לשוות לעצמו תדמית של אנטישמי מובהק, ודיבר בגנות היהודים וישראל. מדי פעם נסע לאירופה לפגישות עם מפעיליו, לדיווחים ולתידרוכים.
המודיעין שסיפק לוץ למוסד היה באיכות מעולה, אף שמפעיליו הוטרדו ממנהגי ההוללות, הפזרנות והשתייה שלו (על אלה זכה לכינוי "מרגל השמפניה"). קשריו עם ראשי הצבא והממשל המצרי הלכו והעמיקו, והוא הצליח לחלץ מהם מידע על תכניותיהם הצבאיות ועל הלך הרוח במצרים. מדי יום שידר לישראל במורס, ועסק באיסוף מידע רחב על תעשיית הנשק המצרית, ובפרט על תעשיית הטילים שפותחו באותה עת בסיוע מהנדסים גרמניים. בנוסף אסף מידע על מערכת ההגנה וההתקפה בצבא המצרי. הוא גם הצליח להניח ידיו על רשימת המומחים הגרמנים שהועסקו על ידי המצרים, העבירה למפעיליו, ובספטמבר 1964 שלח מעטפות נפץ לאותם מהנדסים וגרם לפציעתם של כמה מהם.
המעצר
במסגרת קשריו ההולכים וממתהדקים של נאצר עם הגוש הסובייטי, הוזמן ב-1965 נשיא מזרח גרמניה לביקור במצרים. המזרח גרמנים והסובייטים היו מוטרדים מפעילות שרותי המודיעין של מערב גרמניה במצרים, ונאצר החליט, כמחווה לרגל הביקור, לעצור כ-30 אזרחים מערב גרמנים ששהו במצרים כמעצר מונע. בין העצורים היו וולפגנג וולטרוד לוץ, וכן הוריה של ולטרוד ששהו באותה עת בקהיר לביקור בתם. הכוונה הייתה לשחררם כעבור זמן קצר, בתום ביקור נשיא מזרח גרמניה, אך לוץ היה משוכנע כי נחשפה פעילותו כמרגל. הוא חרד לגורלם של ולטרוד והוריה, והחליט לשתף פעולה עם החוקרים המצריים תוך שיכנועם שהוא אזרח גרמני שפותה לרגל עבור ישראל תמורת בצע כסף ותחת לחצים, ללא ידיעתה של אישתו. הגירסה שמסר לחוקריו הייתה למעשה חזרה מלאה על סיפור הכיסוי ש | | |
