:: wikimiki.org ::
| 7 בינואר |
7 בינואר
7 בינואר הוא היום ה־7 בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 358 ימים (359 בשנה מעוברת).
אירועים היסטוריים ביום זה
- 1566 - פיוס החמישי מוכתר כאפיפיור.
- 1610 - גלילאו גליליי צופה לראשונה בארבעת הירחים הגדולים של צדק.
- 1785 - לראשונה בהיסטוריה חוצים בדרך אויר את תעלת למאנש בעזרת כדור פורח.
- 1894 - ו ק דיקסון רושם פטנט על סרט תמונות נעות.
- 1927 - שיחת הטלפון הבינלאומית הראשונה. מניו יורק ללונדון.
- 1940 - מלחמת החורף מסתיים קרב סואמוסאלמי
- 1942 - מלחמת העולם השנייה מסתיים הקרב על מוסקבה בניצחון סובייטי
- 1949 - נסתיימו קרבות מלחמת העצמאות במבצע חורב
- 1953 - נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, מודיע על פיתוחה של פצצת המימן.
- 1970 - מלחמת ההתשה תחילת ההפצות של חיל האוויר בעומק שטח מצרים
- 1979 - צבאות וייטנאם כובשים את פנום פן ומסיימים את שלטון החמר רוז' בקמבודיה
- 1990 - אקיהיטו מוכתר לקיסר יפן
- 1990 - מגדל פיזה נסגר לציבור עקב בעיות בטיחות.
- 1999 - ביל קלינטון מועמד למשפט בפרשת מוניקה לוינסקי
נולדו
- 1800 - מילרד פילמור נשיאה ה-13 של ארה"ב (נפטר 1874)
- 1858 - אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית. (נפטר 1922)
- 1925 - ג'ראלד דארל סופר וזואולוג אנגלי (נפטר 1995)
- 1964 - ניקולס קייג', שחקן
נפטרו
- 1943 - ניקולה טסלה, פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא (נולד 1856)
- 1989 - הירוהיטו, קיסר יפן (נולד 1901)
חגים וארועים החלים ביום זה
- חג המולד לפי הלוח היוליאני נחגוג בהכנסייה האורתודוקסית, הכנסייה הקופטית ועוד.
----
- 6 בינואר - 8 בינואר
- ינואר
- לוח אירועים שנתי
ja:1月7日
ko:1월 7일
ms:7 Januari
simple:January 7
th:7 มกราคม
הלוח הגרגוריאניהלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (לוח השנה האזרחי) הוא לוח השנה שנקבע והונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 (באנגלית: Pope Gregory XIII), בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קיסר האימפריה הרומית.
הלוח הגרגוריאני משמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני). בכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות הוא משמש גם לקביעת מועדים דתיים. במדינת ישראל הוא מוכר כלוח שנה רשמי בצד הלוח העברי.
על ספירת השנים בלוח הגרגוריאני ראו בערך ספירת הנוצרים.
המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני
יועציו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 גילו, כי הטבלאות שנועדו לחישוב מועד חג הפסחא הנוצרי אינן יעילות כיוון שיום ההשתוות האביבית חל עשרה ימים לפני ה-21 במרץ. חג הפסחא אמור לחול ביום הראשון בשבוע אחרי יום מילואו של הירח שחל אחרי ה-21 במרץ, הוא יום ההשתוות האביבית. תצפיות במצפה האסטרונומי של הוותיקן שנערכו בשנת 1582 הראו בבירור כי ה-21 במרץ חל 10 ימים אחרי שוויון היום והלילה.
לבד מהיותו אפיפיור, היה גרגוריוס גם מתמטיקאי חובב. הוא קבע מערכת שלפיה נקבעת השנה המעוברת, כמפורט להלן, כך שלפי הלוח החדש, האורך הממוצע של השנה התקצר, והתקרב מאוד לאורך שנת-השמש ("השנה הטרופית") האמיתית. בשנת 1582 החליטה הכנסיה על מעבר ללוח החדש. מתאריך 4 באוקטובר 1582 עברו מיד ל־15 באוקטובר. ספירת ימי השבוע לא השתנתה.
השינוי התקבל מיד בארצות הקתוליות (בעיקר בארצות דרום-אירופה: איטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ועוד). בארצות הפרוטסטנטיות התקבל השינוי רק ב-1700 (סקנדינביה, צפון גרמניה) או ב-1752 (בריטניה ומושבותיה ברחבי העולם). ביוון, שדתה נצרות יוונית-אורתודוכסית הונהג ב-1924 לוח הדומה מאוד ללוח הגרגוריאני, ועד שנת 2800 שני הלוחות יהיו מתואמים לחלוטין. ברוסיה ובארצות אורתודוכסיות אחרות אומץ הלוח הגרגוריאני רק ב-1918 ורק לצרכים אזרחיים. לצרכי דת ופולחן משמש עד היום בארצות אלה הלוח היוליאני הישן.
כשבוחנים לוחות זמנים היסטוריים יש לקחת בחשבון את המעבר ללוח הגרגוריאני. יש לברר מראש את המועד שבו עברו המדינה או המחוז שבהם קרה האירוע ללוח הגרגוריאני. כשמשווים אירועים בין מדינה שבה נהג הלוח הגרגוריאני לבין מדינה שבה נהג הלוח היוליאני יש לזכור את הכללים הבאים:
- עד שנת 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים.
- בין השנים 1700-1800 ב-11 יום.
- בין 1800-1900 ב-12 יום.
- מ-1900 ועד 2100 יש פער קבוע של 13 יום.
היום הראשון בשנה
תיקון נוסף שהוכנס בלוח הגרגוראני, הוא הקביעה כי היום הראשון בשנה הוא ה־1 בינואר, מה שנראה בעינינו מובן מאליו. באותה תקופה היו במדינות שונות יום ראשון בשנה שונה. שנת 1622, היתה הראשונה, בה החלה השנה באופן רשמי ומלא ב־1 בינואר.
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני, היא שנה שבה חודש פברואר הוא בן 29 יום במקום 28.
בלוח היוליאני כל שנה רביעית היא מעוברת, כך שאורך השנה הממוצע הוא 365.25 ימים. כיוון שבפועל אורכה הממוצע של שנת-השמש ("שנה טרופית" בלשון האסטרונומים) הוא 365.2424 ימים, הוחלט לבטל חלק מהשנים המעוברות באופן הבא:
:שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק בדיוק ב־4. אבל לא ב־100, אלא אם כן הוא מתחלק ב־400.
לכן לדוגמא: 2004 הייתה שנה מעוברת. גם 2000 היתה מעוברת (מתחלקת ב־400). 1900 לא היתה מעוברת.
תוצאת הכללים האלה היא אורך שנה ממוצע של 365.2425 ימים. הגם שמספר זה אינו מדויק לחלוטין, הוא מבטיח שיום ההשתוות האביבית (שוויון היום והלילה בתחילת האביב) יחול ב-20 או ב-21 במרס באלפי השנים הקרובות.
חודשי השנה בלוח הגרגוריאני
ראו תיאור מפורט בערך הלוח היוליאני.
ראו גם
- תקלת הלוח השבדי
- הלוח המהפכני הסובייטי
- 30 בפברואר
גרגוריאני
als:Gregorianischer Kalender
ja:グレゴリオ暦
ko:그레고리력
ms:Kalendar Gregory
simple:Gregorian calendar
th:ปฏิทินเกรกอเรียน
1566
אירועים
נולדו
נפטרו
- 9 במרץ - דיויד ריציו איש סודה של מרי מלכת הסקוטים (נולד 1533)
- 2 ביולי - מישל דה נוסטרדם, המוכר גם בשם נוסטרדמוס, אסטרולוג ורופא צרפתי ממוצא יהודי (נולד 1503).
ראו גם
- 1566 בספרות
- 1566 במוזיקה
- 1566 בפוליטיקה
- 1566 במדע
----
- המאה ה-15 - המאה ה-16 - המאה ה-17
- 1561 1562 1563 1564 1565 - 1566 - 1567 1568 1569 1570 1571
קטגוריה:שנים
nb:1566
1610
אירועים
- 10 ביוני - המתיישבים ההולנדים הראשונים מתיישבים באי מנהטן.
נולדו
נפטרו
- 14 במאי - אנרי הרביעי, מלך צרפת (נולד 1553)
ראו גם
- 1610 בספרות
- 1610 במוזיקה
- 1610 בפוליטיקה
- 1610 במדע
----
- המאה ה-16 - המאה ה-17 - המאה ה-18
- 1605 1606 1607 1608 1609 - 1610 - 1611 1612 1613 1614 1615
קטגוריה:שנים
nb:1610
צדק (כוכב לכת)
צדק הוא כוכב הלכת המסיבי ביותר במערכת השמש. צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כשלושה רבעים ממסתו הם מימן וכרבע - הליום. מערכת הצדק היא כעין מערכת שמש זעירה. במבנהו דומה הצדק לכוכב (שמש), אך מסתו קטנה פי 50 עד 100 מהמסה הדרושה לכוכב של ממש.
צדק קרוי בלעז "יופיטר" (Jupiter) על שמו של האל הרומי יופיטר.
מידע כללי
קוטרו 142,990 ק"מ וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. צדק יותר מסיבי מכל כוכבי הלכת יחדיו כמעט פי 2.5. הוא יותר מסיבי מכדור הארץ פי 318, עם קוטר של פי 11 משל כדה"א ולו נפח של פי 1300 מזה של כדה"א. למרות שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלהם מסות גדולות בהרבה.
לצדק יש גם את קצב ההסתובבות המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. כתוצאה מכך הוא נראה רדוד כאשר צופים בו בטלסקופ. אחד הדברים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול שהוא סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.
צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע (לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה).
את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. הליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל-11.86 שנה במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.
מאפיניים פיזיים
הרכב פלנטרי
צדק מורכב מליבה סלעית קטנה יחסית, המוקפת ע"י מימן מתכתי, המוקף ע"י מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן.
אטמוספירה
אבק]
האטמוספירה של צדק מורכבת בעיקר ממימן (כ-81%) ומהליום (כ-14%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.
ההרכב האטמוספרי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.
האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה ע"י ג'ובני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ-5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.
החללית היחידה שירדה באטמוספירה של צדק היא גלילאו.
טבעות פלנטריות
לצדק מספר טבעות פלנטריות המחוברות ע"י חלקיקי אבק דמויי עשן המוכים מירחיו ע"י פגיעות מטאורים. הטבעת העיקרית עשוייה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית, טבעות אלו נוצרות מתבה ומאמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.
ירחים
גלילאו
לצדק יש עשרות ירחים (נכון לעכשיו, המספר הידוע הוא 63, כאשר חלקם הוא למעשה אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו) כאשר ארבעת הגדולים מביניהם נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה לראשונה בטלסקופ לעבר צדק): איו, אירופה, גאנימד וקליסטו. ירחים נוספים הם: מטיס, אדרסטאה, אמלת'אה, תבה, לדה, הימליה, ליסיתאה, אלרה, אננקה, קארמה, פסיפאה, סינופה.
הירחים מהווים שלוש מערכות נפרדות:
- הירחים הגליליאניים והירחים הפנימיים. אלה מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים.
- ארבעת הירחים המרוחקים יותר מקיפים את צדק בכיוון השעון, בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים, הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק.
- ארבעת הירחים המרוחקים ביותר מקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק.
שומייקר לוי 9
קליסטו
ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מ 20 שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר אל תוך צדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה הופיע כ 20 דקות מאוחר יותר עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה ע"י טלסקופ החלל האבל.
חקר צדק
צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב-1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.
מספר חלליות מחקר חקרו את צדק:
החללית פיוניר 10 חלפה ליד צדק בדצמבר 1973. בדיוק שנה לאחריה הגיעה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. חלליות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.
פיוניר 11
וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. חלליות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. חלליות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של האטמוספירה של צדק.
בפברואר 1992 החללית יוליסס חלפה ליד צדק במרחק של 900,000 ק"מ במטרה להגיע למסלול קוטבי סביב השמש. החללית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה החללית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול בהרבה, כ-240 מיליון ק"מ.
החללית היחידה עד כה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב-7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה מ-7 שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב-7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנכתשה ע"י הלחץ הרב אליו הייתה נתונה. החללית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב-21 בספטמבר 2003 במהירות של למעלה מ-50 ק"מ לשנייה.
בשנת 2000 החללית קאסיני שהייתה בדרכה לשבתאי חלפה לצד צדק וסיפקה מספר תמונות ברזולוציה גבוהה של צדק.
קישורים חיצוניים
-
קטגוריה:אסטרונומיה
קטגוריה:מערכת השמש
als:Jupiter (Planet)
ja:木星
ko:목성
ms:Musytari
simple:Jupiter (planet)
th:ดาวพฤหัสบดี
תעלת למאנש
תעלת למאנש היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. שמה הצרפתי (La Manche) משמעו "השרוול", ובפי דוברי האנגלית היא קרויה "התעלה האנגלית" (English Channel). אורכה כ-560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במצר דובר לכ-240 ק"מ.
סמוך לחופה הצרפתי שוכנים איי התעלה השייכים לבריטניה.
יצירת התעלה
לפני תום עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, היו האיים הבריטיים מחוברים ליבשת אירופה. כשמעטה הקרח הפשיר, נוצר אגם גדול בחלק הדרומי של מה שקרוי היום הים הצפוני. בסביבות 6500 לפנה"ס, התמוטט מחסום הגיר הרך שבדרום האגם כתוצאה מפעולה ארוזית, האגם נפתח לאוקיינוס האטלנטי, וכך נוצרה תעלת למאנש. הפעילות הארוזית המתמשכת של גלי האוקיינוס על אדמת הגיר באזור דובר הרחיבה את מוצא התעלה, וממשיכה למעשה גם היום.
חשיבות היסטורית
התעלה הינה המכשול הטבעי הגדול והמשמעותי בפני התקפה ופלישה לבריטניה מכיוון היבשת. כדוגמאות רק מהעת החדשה, ניתן לציין את כוונתם של נפוליון ושל היטלר לפלוש לבריטניה ולהכריע את המעצמה הבריטית, נסיונות שהתנפצו אל מול הקושי הצבאי לחצות את התעלה בכוחות גדולים.
עם זאת, נעשו במהלך ההיסטוריה ניסיונות רבים לפלישה לבריטניה או מבריטניה לצרפת דרך התעלה, כמו הפלישה הנורמאנית ע"י ויליאם הראשון ("הכובש") לאי הבריטי ב-1066, נסיונות הארמדה הספרדית לתקוף את בריטניה ב-1588, פלישת בעלות הברית לנורמנדיה במלחמת העולם השניה, ועוד.
במימי התעלה התחוללו קרבות ימיים מפורסמים רבים, שכמה מהמכריעים בהם היו: קרב פורטלנד ב-1653, במהלך מלחמת אנגליה-הולנד. קרב לה-אוג ב-1692, בו הובסו הצרפתים בידי האנגלים וההולנדים במהלך מלחמת הברית הגדולה, ונסתיימה שליטתם הימית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, בשנת 1864, התחולל בה סמוך לשרבורג קרב בו הטביעה ספינת המלחמה האמריקאית קירסארג' מכוחות הצפון את ספינת המלחמה של הדרום "אלבמה", שפעלה באוקיינוס האטלנטי כנגד ספינות סוחר של הצפון.
מאידך, בתקופות שלום, שימשה התעלה כנתיב חיוני לשיתוף תרבותי ופוליטי בין בריטניה והיבשת - מהתקופה הקלטית, דרך תקופת האימפריה הרומית, הקמת דוכסות בריטני על חוף היבשת בידי מתיישבים מהאי הבריטי ב-841, ובהמשך, הקמת המדינה האנגלו-נורמנדית.
חשיבות כלכלית
תעלת למאנש היא נתיב המים העיקרי המקשר בין מדינות צפון אירופה לשאר העולם, ונחשבת כנתיב השייט העמוס ביותר בעולם. מדי יום חוצות אותה, הן לאורכה והן מחוף לחוף, כ-500 ספינות.
המסחר הימי בין היבשת לאי הבריטי עבר במימי התעלה כבר מתקופות פרהיסטוריות, והיה בעל חשיבות כלכלית רבה לתרבויות שמשני צידיה.
ערי נמל חשובות התפתחו לאורך התעלה. החשובות שביניהן בחוף הצרפתי: קלה, דיאפ, לה האבר ושרבורג, ובחוף הבריטי: דובר, סאות'האמפטון ופורטסמות'.
בנוסף, התפתחו לאורכה ערי קיט, שכבר מתחילת המאה ה-19 החלו עידן של קַיִט אריסטוקרטי, שהתפשט מאז באזורים נוספים בעולם. בחוף הצרפתי ידועות הערים דוביל וטרוביל, ובחוף הבריטי העיר ברייטון.
חציית התעלה
באופן מסורתי נחצתה התעלה באמצעות קוי מעבורות. העיקריים שבהם הם: דובר-קלה, ניו הייבן-דיאפ, פורטסמות-קאן/שרבורג/לה האבר, פליימות-רוסקופ.
הרעיון לחבר את בריטניה וצרפת בחיבור רכבתי הועלה עוד בימי נפוליון אולם נדרשו שנים רבות לתכנן ולהוציא לפועל את המבצע המורכב הזה. התכנון שהחל בסוף שנות ה-50 הוצא לפועל רק בסוף שנות ה-80 כאשר ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו שני הצוותים שחפרו משני צידי התעלה, כ-40 מטר מתחת לפני הים. בזאת קושרו בריטניה וצרפת לראשונה בחיבור יבשתי מאז תקופת האבן.
בשנת 1994 נפתחה לתנועה מנהרת מסילת ברזל, העוברת מתחת למצר דובר. במנהרה עוברת רכבת ה-Eurostar שמקשרת בין לונדון, פאריס ובריסל בנוסף מופעלת בתעלה רכבת שמעבירה כלי רכב מצד אחד לשני.
חציות מפורסמות ראשונות של התעלה
בריסל
חציית התעלה שלא באמצעות כלי שייט היוותה תמיד אתגר ספורטיבי ולאומי, משכה תשומת לב וגרמה להתרגשות רבה ברחבי העולם. חלוצי החציות זכו במקרים רבים להילה של גיבורים לאומיים.
- כדור פורח -- ב-7 בינואר 1785 נחצתה התעלה לראשונה בדרך האוויר, ע"י הצרפתי ז'אן-פייר בלנשר וג'ון ג'פריס האמריקאי. הריחוף נעשה מאנגליה לצרפת מעל מצר דובר, וארך כשעתיים וחצי. בלנשר נחשב כאחד מחלוצי הטיסה בכדור פורח, והיה הראשון שטס בו ביבשת אמריקה.
- שחיה -- ב-6 באוגוסט 1875 חצה מתיו ווב את התעלה בשחיה מדובר לקלה, לאחר שכשל בניסיון דומה כשבועיים קודם. השחיה ארכה פחות מ-22 שעות, כששלוש ספינות מלוות אותו מטעמי בטחון. ווב הפך בבריטניה לגיבור לאומי, ונקשרו בשמו אגדות וסיפורי פולקלור עממיים.
ב-1926 חצתה גרטרוד אדרלה את התעלה בשחיה, והיתה לאישה הראשונה שעשתה זאת.
1926
- טיסה -- ב-25 ביולי 1909, כשש שנים בלבד לאחר טיסתם ההיסטורית הראשונה של האחים רייט, חצה המהנדס והממציא הצרפתי לואי בלריו את התעלה מצרפת לאנגליה, במטוס שתיכנן ובנה בעצמו. מבצעו זיכה אותו בפרס של 1,000 לי"ש שהציע העיתון דיילי מייל לראשון שיצלח את התעלה במטוס. במקום נחיתתו, ממערב לדובר, מוצבת אנדרטה לזכרו הבנויה כהטל של המטוס בו טס.
- טיסה במטוס מונע בכוח שרירים בלבד – ב-1979 חצה ברייאן אלן את תעלת לאמנש לאחר שדיווש במשך שלוש שעות במטוס "אלבטרוס קורי העכביש" (Gossamer Albatross) וזכה בכך בפרס קרמר השני בשווי 100,000 ליש"ט.
- צניחה – ב-31 ביולי 2003 קפץ פליקס באומגרטנר, צנחן אוסטרי ממטוס שטס בגובה 30,000 רגל מעל דובר כשלגבו מחוברות כנפיים, דאה מעל לתעלה, וצנח לבסוף בקלה, צרפת.
אירועים הקשורים בישראל
- אהרון אהרונסון, ממקימי ארגון ניל"י, נספה בהתרסקות מטוסו במימי תעלת למאנש ב-15 במאי 1919.
- מילוט "ספינות שרבורג" - ב-25 בדצמבר 1969 חמקו חמישה סטי"לים של חיל הים מנמל שרבורג שבצרפת למימי תעלת למאנש בדרכם לישראל.
למאנש
-
ja:イギリス海峡
ko:영국 해협
1894
אירועים
- 23 ביוני - הוועד האולימפי הבינלאומי נוסד בסורבון בפאריס, ביוזמת הברון פייר דה קוברטן.
- 24 ביוני - הוועד האולימפי הבינלאומי מחליט לערוך את המשחקים האולימפיים פעם בארבע שנים.
- 1 באוגוסט - מלחמת סין-יפן הראשונה מוכרזת באופן רשמי
נולדו
- 17 באפריל - ניקיטה חרושצ'וב – מנהיג ברית המועצות (נפטר 1971)
- 11 במאי - אנטון אדריאן מוסרט פוליטיקאי הולנדי ששיתף פעולה עם הנאצים (נפטר 1946)
- 27 במאי - דשייל האמט סופר בלשי אמריקאי (נפטר 1961)
- 30 במאי - שארל דופוי, ראש ממשלת צרפת
- 23 ביוני - אלפרד קינסי, אנטמולוג, סקסולוג (נפטר 1956).
- 23 ביוני - אדוארד השמיני, מלך בריטניה שוויתר על כסאו (נפטר 1972).
- 15 באוקטובר - משה שרת, ראש ממשלת ישראל.
- 26 בנובמבר - נורברט וינר (Norbert Wiener), מתמטיקאי ואבי הקיברנטיקה (נפטר 1964).
נפטרו
- 1 בינואר - היינריך הרץ, פיזיקאי
- 20 במרץ - לאיוש קושוט מדינאי הונגרי (נולד 1802)
- 7 באוקטובר - אוליבר ונדל הולמס, משורר אמריקאי (נולד 1809)
- 1 בנובמבר - אלכסנדר השלישי "עושה השלום", צאר האימפריה הרוסית
- 3 בדצמבר - רוברט לואיס סטיבנסון, סופר ומשורר סקוטי
- 7 בדצמבר - פרדיננד דה לספס, בונה תעלת סואץ
ראו גם
- 1894 בספרות
- 1894 במוזיקה
- 1894 בפוליטיקה
- 1894 במדע
----
- המאה ה-18 - המאה ה-19 - המאה ה-20
- 1889 1890 1891 1892 1893 - 1894 - 1895 1896 1897 1898 1899
קטגוריה:שנים
nb:1894
פטנטפטנט הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית, שנרשמה במשרד רשם הפטנטים. לפטנט ניתנת הגנה, במסגרת דיני הקניין הרוחני.
רישום כפטנט ניתן להמצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור תעשייתיים. ייצור תעשייתי – הכוונה היא לתהליך יצור של חפץ מסוים ולא פלוני שייצר את החפץ (כמו פסל שמפסל פסל לעומת פלוני שמצא תהליך יותר זול ליצירת פסלונים של כבשים).
מטרות הפטנט
- מטרת ההגנה על הפטנט, היא לעודד פרסום מחקרים טכנולוגיים, שאילולי הפטנט היו נשמרים בסתר ולא מגיעים לידי הכלל. ועל כן ממציא הפטנט למעשה מקבל את היכולת לאסור על אחרים לייצר כמוהו, בתמורה לכך שהוא מגלה את כל התהליכים הקשורים לפטנט. זוהי זכות מניעתית על אחרים. הממציא יכול לייצר בעצמו ולמכור לאנשים במחיר שיחזיר את ההשקעה או שיכול להשכיר/למכור את הפטנט שלו בתמורה לתמלוגים מהרווחים. הזכות המניעתית עוברת לזה שהממציא השכיר/מכר לו את הפטנט.
- מדוע על הציבור לשלם הרבה על התוצר הסופי של הפטנט? – עקב הייחוד של הסחורה הסופית. המוצר הוא חדשני, ייחודי. אך האם זו סיבה מספיק טובה ע"מ לתת ליצרן את המונופולין לייצור המוצר ולשלם ביוקר על המוצר? אכן. הממציא יוצר מונופול על הפטנט שלו. אמנם הוא מגלה את הפטנט שלו אך אסור לצרכן לייצר את הפטנט בעצמו [לתקופת זמן מסוימת]. ברם, ניתנת לצרכן אפשרות להסתמך על הפטנט בכדי לייצר משהו הקשור בעקיפין לפטנט.
דרך קבלת הפטנט
לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום.
סע' 3 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית, היא כשירת פטנט.
# פנייה למשרד הפטנטים בירושלים, שהוא אגף במשרד המשפטים. הוא מקבל מספר וממתין לתורו. בבוא העת היא נבחנת ע"י בוחן פטנטים [שבעל השכלה מדעית], שבוחן ע"פ דרישות החוק. אם הוא מגלה בעיה, הוא מוציא השגה למבקש. הממציא מנסה לשכנע – אם הצליח, מה טוב. אם לא, על הבקשה יש ערר המוגש לרשם הפטנטים, אשר עומד בראש אגף הפטנטים [הוא בעל הכשרה להיות שופט מחוזי ובלי רקע מדעי].
# נמצא שההמצאה ראויה להגנת פטנט. מתפרסמת הודעה על כך שהבקשה קובלה. זה מפורסם ביומן הפטנטים המדגמיים וסימני המסחר [שזה חלק מ"רשומות"]. מה שמתפרסם זה שם בקשת הפטנט, וזאת ע"מ להזהיר מתחרים פוטנציאלים, שיש למישהו בקשת פטנט. כל ההליכים משלב הגשת הפטנט ועד שלב הקיבול, מתנהלים בסודיות. הקיבול הוא לא קבלה סופית.
# לאחר הקבלה, כל התיק וההתכתבויות שהיו בין הבוחן והממציא, פתוח לעיון הציבור. זהו השלב שבו הציבור יכול להתנגד להמצאה. כל אדם החושב, שלמרות שההמצאה נמצאה לכאורה ראויה להגנת פטנט, היא לא ראויה, יכול להגיש התנגדות תוך 3 חודשים לרשם הפטנטים. לא הוגשה התנגדות, הפטנט התקבל. הוגשה התנגדות, הרשם יהיה מעין שופט הבוחן את הצדדים. להתנגדות יש עילות, חקירות נגדיות, סדר דין, סיכומים, החלטה וכו'. אם הרשם החליט לתת פטנט, והמתנגד מערער, הדבר הולך לבה"מ המחוזי (ע"פ כללי סדר דין אזרחי) והפטנט עדיין מוקפא.
# לאחר כל ההליכים הללו, מאושר הפטנט.
זכויות הממציא לאחר אישור הפטנט
מונופולין – זהו מונופולין סטטוטורי, אשר קשור להגדרות השוק שבו פועל הפטנט. בדיני הקניין הרוחני, מונופולין שונה מהעתקה למשל. הזכות לפי הפטנט היא אינה מניעת העתקה, אלא מניעת כל שימוש לרבות שימוש שהוא תולדה של פיתוח עצמאי. זכות הפטנט היא שלילית במובן זה, שהיא מונעת מאחרים לבצע פעילות – איסור על אנשים אחרים לבצע פעילות של ייצור או שווק. זכות הפטנט בישראל מוגבלת ל20 שנה, לאחר תקופה הפטנט עובר להיות נחלת הכלל. יש לשים לב, שאם הפטנט רשום רק בישראל לעיתים יהיה קשה לאכוף אותו בעולם הרחב, ויש המעדיפים לרשום תחילה את הפטנט בארה"ב ובאירופה.
לקריאה נוספת
- מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
קישורים חיצוניים
דרור דביר, [http://www.haayal.co.il/story_2462 זה? רעיון?], אתר האייל הקורא.
ראובן ברמן, [http://www.go-patents.co.il/FrontPageH/article02.htm המצאה כשירת פטנט]
קטגוריה:טכנולוגיה
קטגוריה:קניין רוחני
קטגוריה:חוק ומשפט
קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט
קטגוריה:המצאות
ja:特許
th:สิทธิบัตร
1927
אירועים
- 1 באפריל - נוסדה תנועת הקיבוץ הארצי.
- 7 באפריל - שידור הטלוויזיה הראשון לטווח רחוק, בין וושינגטון לניו יורק
- 21 במאי - צ'ארלס לינדברג מסיים טיסת סולו ללא הפסקה מעבר לאוקיינוס האטלנטי.
- 22 במאי - רעידת אדמה בעוצמה של 8.3 בסולם ריכטר גורמת לכ-200,000 הרוגים בסין
- 11 ביולי - מתרחשת רעידת אדמה שמרכזה באזור יריחו בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר. 300 הרוגים.
- 6 באוקטובר - מתחילה הקרנתו של "זמר הג'אז", סרט הקולנוע המדבר הראשון.
- 12 בנובמבר - לאון טרוצקי מסולק מהמפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ובכך נותר בידי יוסף סטלין שלטון בלתי-מעורער על ברית המועצות.
נולדו
- 30 בינואר - אולוף פלמה מדינאי שוודי (נפטר 1981).
- 2 בפברואר - סטן גץ (Stan Getz), מוזיקאי
- 9 במרץ - אריק לביא, זמר ישראלי (נפטר 2004).
- 16 במרץ - דניאל פטריק מוינהן, סנטור ושגריר ארצות הברית לאו"ם (נפטר 2003)
- 2 באפריל - פרנץ פושקש, שחקן כדורגל הונגרי
- 2 במאי - עמוס קינן, סופר ועיתונאי ישראלי
- 5 במאי - פומיפון אדוניאדט מלך תאילנד
- 25 במאי - רוברט לדלום, סופר (נפטר 2001).
- 23 ביוני - בוב פוסי, כוריאוגרף (נפטר 1987).
- 4 ביולי - ג'ינה לולובריג'ידה, שחקנית.
- 10 בספטמבר - אימה סומאק, זמרת פרואנית (התאריך אינו ודאי)
- 16 באוקטובר - גינטר גראס, סופר גרמני.
- 5 בדצמבר - פומיפון אדוניאדט, מלך תאילנד מ-1946
נפטרו
- 2 בינואר - אשר צבי גינצברג (אחד העם), סופר ומנהיג ציוני
- 9 בינואר - יוסטון סטיוארט צ'מברליין, סופר בריטי אנטישמי (נולד 1855)
- 18 במרץ - פיליפ ויקסטיד כלכלן אנגלי (נולד 1844)
- 14 ביוני - ג'רום ק. ג'רום, סופר.
- 14 בספטמבר - איזדורה דנקן, רקדנית אמריקאית (נולדה 1878)
ראו גם
- 1927 בקולנוע
- 1927 בספרות
- 1927 במוזיקה
- 1927 בפוליטיקה
- 1927 במדע
- 1927 בספורט
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1922 1923 1924 1925 1926 - 1927 - 1928 1929 1930 1931 1932
קטגוריה:שנים
nb:1927
טלפון
אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול - דו כיוונית כאותות חשמליים - למרחקים בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל נחושת או סיבים אופטיים) ובאמצעות התקנים אלחוטיים שונים.
המצאת הטלפון משוייכת לאלכסנדר גרהם בל, שרשם פטנט על המכשיר בשנת 1876. היום נהוג לראות באנטוניו מאוצ'י כממציאו של הטלפון, בנוסף, אבטיפוס ראשון של מה שהיה אמור לשמש כטלפון נבנה על-ידי פיליפ רייס ב-1861, אך המכשיר השמיע זמזומים בלבד וגם היה רחוק מאד ממכשיר הטלפון המקובל ונראה מוזר למדי: הוא היה בנוי מקובית עץ עם נקב, כינור ומסרגה, שיועדו ליצירת צליל, ומבער בונזן כספק זרם. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם אלישע גריי לרשום פטנט על אותה המצאה.
מה שסייע לבל בתכנון מכשיר הטלפון היה נסיונו כמורה לחרשים. בהכירו את מבנה אוזן האדם, הוא בנה את אפרכסת המכשיר בהתאם. בשונה ממכשיר הטלפון המקובל, לא כללו הדגמים הראשונים שתיכנן בל חוגה, מאחר ולא היה בה צורך. כשבעל המכשיר היה רוצה להתקשר היה מרים את השפופרת מעל העריסה ואז נסגר מעגל חשמלי, ונוצר קשר עם מרכזנית, אשר קישרה אותו עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו.
בתחילה המרכזיה היתה ידנית, כשהמרכזנית חיברה את המנויים על-ידי כבל שחיבר שני שקעים במרכזיה, וכך קישרה בין שני בעלי מכשירי טלפון, שיכלו לדבר זה עם זה.
מי ששם קץ לשיטה הידנית הזו היה לא אחר מאשר קבלן קבורה בשם אלמון ב. סטראוג'ר, אשר זעם על כך שהמרכזניות בעירו העדיפו את מתחריו על פניו. תגובתו לכך היתה המצאת מרכזייה אוטומטית, אשר קישרה בין מנויים בלי תיווכן של מרכזניות, שגם הרבו לפטפט הרבה בעת העבודה. אין ספק שהמצאת המרכזייה האוטומטית הביאה לזינוק בשימוש הציבור הרחב בטלפון והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר בחיי האדם המודרני.
סיפור מיוחד קשור לחנוכת קו הטלפון הראשון מחוף-אל-חוף בארה"ב בשנות ה-20 של המאה העשרים. בל, שעוד היה בחיים, הוזמן לטקס חנוכת הקו. הוא עמד בצד החוף המערבי בעוד עוזרו ווטסון נמצא בחוף המזרחי. השניים היו אמורים לחנוך בשיחה ביניהם את הקו. כל הנוכחים בטקס בשני הצדדים ציפו מה יגידו השניים זה לזה ברגע היסטורי זה, וסברו שיציינו במלים נשגבות את הרגע הגדול.
אולם, לבסוף, המשפט שאמר בל לעוזרו שעמד במרחק של כ-5,000 ק"מ ממנו היה "מר ווטסון, גש אלי, אני זקוק לך!". למעשה, חזר בכך בל על המשפט הראשון שאמר במעבדתו ב-1876, כשניסה את אב-הטיפוס הפעיל הראשון של מכשיר הטלפון, בעוד עוזרו ששהה בחדר השני נכנס בהתרגשות לחדרו וצעק: "זה עובד!". הפעם, השיב ווטסון: "בסדר, רק שהפעם ייקח יותר זמן להגיע אליך...".
עם מותו של בל, דממו כל הטלפונים בעולם למשך מספר דקות, למתן כבוד אחרון לאיש שמבחינה היסטורית מיוחסת לו המצאת הטלפון.
ראו גם
- בזק
- טלפון סלולרי
- טלפון ציבורי
קישורים חיצוניים
- [http://www.howstuffworks.com/telephone.htm פעולת הטלפון, מתוך howstuffworks.com]
- [http://www.museumphones.com Cyber Telephone Museum]
- [http://www.nrg.co.il/online/14/ART/699/830.html קידומות לחיוג בינלאומי מישראל], באתר "מעריב"
- [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3057702,00.html מי באמת המציא את הטלפון?].
קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית
קטגוריה:תקשורת
קטגוריה: המצאות
קטגוריה:טלפוניה
ja:電話
ms:Telefon
simple:Telephone
th:โทรศัพท์
לונדון]]
]
לונדון בירת הממלכה המאוחדת, ואחת הערים הגדולות בעולם. מהווה מרכז עסקים חשוב באירופה. ממוקמת בחלקו הדרומי של האי הבריטי.
מיקום מרכז לונדון (כיכר טרפלגר): 51°30' מערב, 0°8' צפון.
במרכז לונדון עובר נהר התמזה שבעבר היווה עורק סחר ותנועה ראשי בעיר.
היסטוריה
תמזה
העיר הקדומה ("לונדיניום") הוקמה על ידי הרומאים בסביבות 50 אחרי הספירה, למרות שיש הטוענים כי היתה במקום כבר עיירה מקומית עוד לפני הופעת הרומאים. במהלך המאה השנייה לספירה הפכה העיר לבירת מחוז בריטניה בממלכה הרומית. לאחר נפילת האימפריה הרומית העיר ננטשה והוקמה מחדש עי הסקסונים במאה ה-7 לספירה, אך במרחק של כמה קילומטרים מהעיר הקדומה ותחת השם "לאנדנויטש". לאחר מכן במאה ה-9 לספירה שבו להתיישב בעיר הנטושה ועד מהרה היא חזרה למעמדה כעיר הגדולה בבריטניה (אך כבירתה רק מהמאה ה-12). עם השנים המשיכה לונדון לגדול ולספח אליה עוד ועוד עיירות עד שהפכה לעיר הגדולה בעולם במאה ה-18.
הגדרת "לונדון"
לונדון של היום מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים אשר לאורך השנים נסתפחו לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון". הגרעין ההסטורי המקורי של העיר נקרא "הסיטי של לונדון" (City of London) או בקיצור "הסיטי", ומשמש היום בעיקר כמרכז המוסדות הפיננסיים העיר. מסביב לו 32 רבעים (boroughs) הנושאים שמות שונים (כגון וסטמינסטר, קנזינגטון וצ'לסי, קמדן, גריניץ' וכדומה) שלכל אחד מהם אוטונומיה אדמינסטרטיבית מסויימת, אך כולם יחד מהווים את לונדון רבתי. מעבר להם, פרברים נוספים שאינם חלק מלונדון אך מהווים חלק משיטחה המטרופוליני של העיר. תושבי העיר לרוב מתייחסים לכל השטח התחום בכביש ההיקפי M25 כאל "לונדון", הגם שהוא כולל כמה שכונות ועיירות שאינן משתייכות לתחום המנהלי של לונדון רבתי.
מטרופוליני
אוכלוסיה
לונדון הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם בין השנים 1825 עד 1925, אז עברה אותה ניו יורק.
בלונדון נמצא ריכוז האוכלוסיה השני בגודלו באירופה, בשנת 2001 מנתה העיר וסביבתה 7,172,036 תושבים. מתוך אותם שבעה מיליון 71% הם לבנים, 10% הודים או פקיסטנים, 5% שחורים ממוצא אפריקני, 5% שחורים מאזור הקריביים, 3% מעורבים ו1% סינים.
המטרופולין של לונדון מונה כ-13 מיליון תושבים ונחשב למטרופולין הגדול ביותר באירופה ואחד מבין 20 הגדולים בעולם.
כיום יש בלונדון כ - 8,000,000 תושבים.
אוכלוסיה יהודית וישראלית
יש בלונדון קהילה יהודית גדולה, שרובה מרוכזת בצפון מערב לונדון, באזורים - גולדרס גרין (Golders Green) ו-הנדון (Hendon). הקהילה הישראלית נמצאת בעיקר באזור גולדרס גרין וניתן למצוא ברחוב הראשי של האזור חנויות ומסעדות רבות בבעלות ישראלית. כמו כן, יש בית ספר ישראלי שפועל ביום ראשון לטובת הקהילה הישראלית.
תרבות
תיאטרון
העיר לונדון ידועה כאחד ממרכזי התרבות המרכזיים בעולם, כעיר בירה היא גם מכילה את מרכזי התרבות של אנגליה כולה. בלונדון ישנם עשרות אולמות תיאטרון המרוכזים בעיקר ב"ווסט אנד" ברובע וסטמינסטר (שבניגוד למשתמע משמו דווקא אינו במערב העיר, אלא ממש במרכזה. הוא נקרא היסטורית West End משום מיקומו ממערב ל"סיטי", הגרעין המקורי של העיר). כמה מהידועים בין התיאטראות הם התיאטרון הלאומי ותיאטרון הפלדיום. מדי ערב מוצגות בעיר עשרות הצגות הסוחפות אליהן מספר רב של צופים. בעבר אף הציג שייקספיר את מחזותיו בתיאטראות אלו.
מוזיקה
גם בתחום המוזיקה בולטת לונדון והיא ביתם של תזמורות רבות, התזמורת המלכותית, הפילהרמונית ותזמורת הBBC. בלונדון נמצא גם בית האופרה המלכותי שידוע ברחבי העולם.
ספורט
בלונדון יש מועדוני ספורט רבים, ובפרט מועדוני כדורגל רבים.
להלן רשימה של מועדוני הכדורגל הבולטים והמגרש הבייתי שלהם:
- ארסנל - הייבורי
- צ'לסי - סטאמפורד ברידג'
- ווסטהאם יונייטד - אופטון פארק
- טוטנהאם הוטספר - וייט הארט ליין
- ווימבלדון
- קריסטל פאלאס
- ברנטפורד
- קווינס פארק ריינג'רס
- מילוול
בלונדון גם מצוי אצטדיון ומבלי המפורסם (עכשיו בשיפוצים) וכן תחרות הטניס ווימבלדון.
קבוצת הכדורסל הגדולה של העיר היא הלונדון טאוארס.
תחבורה
לונדון טאוארס]]
למגוון אמצעי התחבורה הציבורית של לונדון יצאו מוניטין בינלאומיים, וכמה מסמליהם הפכו לסמלי תרבות מוכרים. התחבורה הציבורית כוללת את הרכבת התחתית של לונדון - הרכבת התחתית הראשונה בעולם, רכבת עילית ליעדים מחוץ ללונדון, ואוטובוסים עירוניים (המאופיינים לרוב בצבעם האדום הבוהק ובקומותיים). כמו כן, יש המוניות השחורות הייחודיות ללונדון ו"Mini-Cabs" שהן מוניות שניתן להזמין אותן רק בטלפון ולא ברחוב, אך זולות בהרבה מהמוניות השחורות.
בין היתר, מפורסם "הסקוטי המעופף" (Flying Scotsman) - הרכבת העושה דרכה מסקוטלנד ללונדון מדי יום ביומו. מסילת הרכבת של רכבת זו נחנכה בשנת 1863 ואורכה 633 קילומטרים.
החל מה-17 בפברואר 2003 הוחלה "אגרת העומס של לונדון - London Congestion Charge". נהגים שנכנסים לתחום העומס (Congestion Zone) בין השעות שבע בבוקר לשש וחצי בערב, בימים שני עד שישי חייבים בתשלום אגרה של 8 פאונד. אם האגרה לא משולמת עד 10 בערב ביום הנסיעה, היא גדלה ל10 פאונד, ואם היא לא משולמת עד חצות, הנהג צריך לשלם קנס של 80 פאונד. אופנועים, אופניים וכלי רכב שעובדים על דלק חלופי פטורים מהאגרה, כמו גם תחבורה ציבורית ורכבי חירום. תושבי תחום העומס מקבלים 90 אחוזי הנחה על אגרת העומס, אך רק בתשלום עבור שנה מראש.
2003]
מקומות מפורסמים בלונדון
ארמונות
- ארמון בקינגהאם
- ארמון למבת
- ארמון קנסינגטון
- ארמון וסטמינסטר - הוא בניין הפרלמנט הבריטי
- המפטון קורט
- מצודת לונדון - ה"טאוור"
שכונות
- גולדרס גרין, המפסטד, הנדון, העיר לונדון - הסיטי, הרובע הסיני, ונציה הקטנה, נוטינג היל, סאות'ארק, סאות' בנק, קובנט גרדן, קמדן
רחובות
קמדן]
- רחוב דאונינג
- דרך טוטנהם קורט
- דרך צ'רינג קרוס
- המאל
- הסטרנד
- סימטת פודינג
- רחוב אוקספורד
- רחוב פליט
גשרים על התמזה
ממערב למזרח:
- גשר וסטמינסטר
- גשר המילניום
- גשר לונדון
- הבריכה של לונדון
- גשר טאוור- גשר מצודת לונדון
מעברי מים
- תעלת ריג'נס
מבנים בעלי עניין
תעלת ריג'נס]]
- בנק אנגליה
- האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון
- כיכר קנדה 1
- לונדון איי
- מארבל ארץ' - קשת השייש.
- מגדל השעון ביג בן
- מגדל סוויס רה
- משמר הסוסים
- צ'רינג קרוס
- קשת ולינגטון
ראו גם אנדרטאות בלונדון, מבנים היסטוריים, ומבנים בעלי חשיבות וגורדי שחקים.
מוזאונים
בלונדון נמצאים מעל 260 מוזיאונים ובהם גם כמה מהמוזיאונים החשובים באנגליה והעולם ובהם:
- המוזיאון הבריטי
- גלריית סרפנטין
- חדרי הממשלה המלחמתיים
- מגדל היהלום
- מוזיאון המדע הבריטי
- מוזיאון המלחמה הקיסרי
- מוזיאון העיר לונדון
- מוזיאון השעווה של מדאם טוסו
- מוזיאון התחבורה של לונדון
- מוזיאון ויקטוריה ואלברט
- מוזיאון טייט בריטניה
- מוזיאון טייט מודרן
- מוזיאון להיסטוריה של הטבע
- מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' וקו גריניץ'
למוזיאונים נוספים ראה: מוזיאוני לונדון
פארקים וגנים
מוזיאוני לונדון]
- גני קנזינגטון
- אנדרטת אלברט
- גני קיו
- הייד פארק
- פינת הנואמים
- המפסטד הית'
- פארק גרין
- פארק גריניץ'
- פארק סנט ג'ימס
- אנדרטת ויקטוריה
- פארק ריג'נס
כיכרות
פארק ריג'נס
פארק ריג'נס
- כיכר לסטר
- ככר פיקדילי
- כיכר טרפלגר
- כיכר ראסל
- פינת הייד פארק
- טיבורן
כנסיות
- קתדרלת סנט פול
- מנזר וסטמינסטר
- קתדרלת סאות'ארק
ראו גם כנסיות לונדון
אתרים ארכיאולוגיים
- מקדש מיתרס
- חומת לונדון
שווקים וחנויות יוקרה
- הרודס
ראו גם שוקי לונדון.
שוקי לונדון
ראו גם
- לונדון התת קרקעית
- מצודות בלונדון
קטגוריה:אנגליה: ערים
קטגוריה:בריטניה: ערים
קטגוריה:הממלכה המאוחדת
| | |
