Home About us Products Services Contact us Bookmark
:: wikimiki.org ::
RT-PCR

RT-PCR

RT-PCR (ראשי תבות של Real Time Reverse Transcriptase PCR), היא השיטה הרגישה ביותר לזיהוי ולכימות של ביטוי גנים. במיוחד כאלה שמבוטאים בשכיחות נמוכה או כאשר כמות הרקמה שנמסרת לבדיקה היא קטנה. יש לשיטה חשיבות רבה בביולוגיה המולקולארית כאשר רוצים קביעה כמותית של מולקולות שמתבטאות רק מעט דוגמת הורמונים. כמו כן, יש למכשיר חשיבות בדיאגנוזה רפואית בכל הקשור לזיהוי של וירוסים וחיידקים, עמידות לכימותרפיה וכיו"ב. המכשיר פועל בשני שלבים: בראשון, אנזים מסוג Reverse Transcriptase הופך mRNA לcDNA. בשלב השני, עובר מקטע ה-cDNA הגברה ב-PCR. כדי לכמת את כמות הדנ"א שעוברת הגברה מכניסים למבחנה שבה נמצא האמפליקון חומר פלורסנטי דוגמת SYBR-GREENE שיודע להספח לדנ"א ביחס קבוע למדי לאורך המולקולה ולמספר עותקיה. זיהוי סימון הדנ"א נעשה בעזרת מקור אור, דוגמת לייזר, שמוחזר באמצעות זהירה פלורסנטית.הזהירה הפלורסנטית מזוהה על ידי גלאי, ומועברת למחשב לניתוח. המחשב מצוייד בתוכנה שמאפשרת לו לקבוע מהו מספר מחזורי ה-PCR שנדרש לדוגמה לעבור בטרם עלתה הזהירה בו אל מעבר לרמת הרקע. ערך זה משמש להערכה כמותית של כמות הדוגמה. הערכה כמותית נעשית בשני אופנים:
- באופן עקיף, ביחס לדוגמה של גן שהתבטאותו חיונית house keeping gene דוגמת 18S שחיוני לפעילות הריבוזום. כאשר ההנחה היא שגן שמתבטא יותר, הזהירה שלו תעלה באופן משמעותי על פני זהירת הרקע במספר קטן יותר של מחזורי PCR. את התוצאה המתקבלת מנרמלים עלידי חלוקת מספר מחזורי ה-PCR שעברה הדוגמה עד לזהירה משמעותית יחסית למספר מחזורי ה-PCR שעבר הגן במבחנת הביקורת.
- באופן ישיר, ניתן לכמת בהתבסס על עקום כיול ספציפי לגן. כאשר מכניסים כמות ידועה של גן למבחנה, ומודדים את מספר המחזורים שלוקח לכל כמות של דוגמה להגיע לזהירה משמעותית. ישנן 3 שיטות נוספות לכימות של דנ"א: מיספוג דרומי, היברידיזציה In situ, מערכי DNA. קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית קטגוריה:גנטיקה ja:RT-PCR

גן (ביולוגיה)

גֵן (Gene) הינו יחידה של חומצת גרעין (בדרך-כלל DNA) בעלת תפקיד מוגדר. הגנים הינם יחידות התורשה של הייצורים החיים. הגנים מכילים את "הוראות הייצור" לעשרות אלפי חלבוני התא, ובכך אחראיים לקביעת רובן המוחלט של תכונות הייצור (האורגניזם).

מבוא

התפקיד השכיח ביותר של גנים הוא קידוד לחלבונים או לחלקי חלבונים (פפטידים), זאת באמצעות הקוד הגנטי הטמון בנוקלאוטידים המרכיבים את הגנים. גנים רבים אינם מקודדים לחלבונים, אלא מהווים מנגנון בקרה לקידוד חלבונים על ידי גנים אחרים. אופן התבטאות הגנים ותוצריהם הם אלו הקובעים את מכלול התכונות של כל הייצורים החיים. הגנים מועברים בתורשה מייצור לצאצאיו. הגנים הם יחידות התורשה, והם המקור לדימיון הרב בין יצורים וצאצאיהם. קיימות דוגמאות אינטואיטיביות רבות לגנים: ניקח, למשל, את צבע העיניים באדם. בקביעת תכונה זו משתתפים ארבעה גנים. כל אחד מהגנים מורכב מ-DNA בעל כמה אלפי נוקלאוטידים, אשר משועתקים ומתורגמים לחלבון צבע (צבענים, פיגמנטים). צבענים אלו מצטברים בעיניים ומקנים להן את צבען. שניים מהגנים של צבע העיניים מקודדים לצבענים כחולים, ושניים - לצבענים חומים (נגזרות של מלנין). לצד דוגמה פשוטה זו, קיימים מקרים רבים של גנים בעלי התבטאות משולבת, התבטאות שאינה ברורה או התבטאות שאינה חלבונית:
- גנים רבים אינם מקודדים חלבון שלם; קיימות קבוצות של גנים, כשכל אחד מהגנים בהן מקודד חלק מהחלבון. לאחר תום התרגום מתאחים החלקים השונים והופכים לחלבון השלם.
- גנים רבים אינם מקודדים לתכונות כה ברורות ונחרצות כמו צבע העיניים. אלפי חלבונים משתתפים בתהליכים תוך-תאיים סבוכים, וכל אחד מהחלבונים הללו מקוּדד בגן כלשהו. קיימים חלבונים רבים שתפקידם עדיין אינו מובן.
- גנים רבים אינם מקודדים לחלבונים, אלא משתתפים בבקרה. גנים אלו מעודדים קידוד מוגבר של גנים אחרים, מדכאים קידוד, מאפשרים קידוד רק בתנאים מסוימים (בנוכחות חומר מסוים בתא, למשל) ועוד. בדוגמה של צבע העיניים מדובר על ארבעה גנים הפועלים יחדיו להקניית הצבע הסופי. תכונות מסוימות נקבעות על ידי עשרות גנים יחדיו; תכונות אחרות נקבעות על ידי גן בודד.

מושגים בסיסיים

תאיים
- אלל (Allele). גנים רבים מופיעים בשתי צורות אלטרנטיביות לפחות, כשכל אחת מהן מביאה להתבטאות שונה במקצת של התכונה. כל אחת מצורותיו של גן ספציפי נקראת אלל. לדוגמה, הגן המקודד לצבע זרעי צמח האפונה יכול לקודד לצבע ירוק (זהו אלל אחד) או לצבע צהוב (אלל שני). הניסויים הראשונים שהביאו לגילוי כללי התורשה בוצעו בצמח האפונה על ידי גרגור מנדל.
- לוֹקוּס (Locus). הגנים הינם יחידות DNA, ולפיכך הם מסודרים בכרומוזומים. המיקום הספציפי של גן מסוים על-גבי הכרומוזום נקרא לוֹקוּס. קיימות שיטות שונות לחישוב והגדרת לוקוסים. לעניין זה חשיבות רבה בחיזוי מוטציות, למשל. מוטציה עלולה להיווצר במקרה ונוצר שבר בכרומוזום, דבר המפריד בין שני גנים האמורים להישאר יחדיו. ככל ששני גנים שוכנים רחוק יותר האחד מהשני, כך גדל הסיכוי שהם ייפרדו כתוצאה ממוטציה כזו (כיוון שיש יותר מרחב לשבר אפשרי ביניהם).
- דומיננטי (Dominant) ורצסיבי (Recessive, בעברית: נסגני). קיים מגוון של יחסי גומלין בין האללים השונים של גן מסוים. היחס השכיח ביותר הוא דומיננטיוּת ורצסיביוּת. במצב זה מסוכך האלל האחד - הדומיננטי - על התבטאותו של השני - הרצסיבי. לדוגמה: האלל המקודד לזרע אפונה ירוק דומיננטי על-פני האלל המקודד לזרע אפונה צהוב. לאחר זיווג (הכלאה) בין צמח אפונה שזרעיו ירוקים ובין צמח אפונה שזרעיו צהובים, ובמידה והצמח הצאצא יירש מאחד מהוריו אלל ירוק ומההורה השני אלל צהוב - הרי שזרעיו של הצאצא יהיו ירוקים, שכן האלל הירוק הדומיננטי מבטל את השפעתו של האלל הצהוב הרצסיבי.
- דומיננטיוּת חלקית. צורה נוספת של יחסי גומלין בין אללים הוא "שיתוף פעולה" ביניהם, כך שהתכונה הסופית מהווה שילוב של התכונות להן מקודדים שני האללים. דוגמה מעולם הבוטניקה: אלל המקודד לפרחים אדומים, והאלל המקביל לו, המקודד לפרחים לבנים. אם שוררת דומיננטיות חלקית בין שני האללים, הרי שהפרחים שיתקבלו מהכלאת שני האללים יהיו בצבע ורוד - שילוב של אדום ולבן.
- גֵנוֹטִיפּ (Genotype) ופֵנוֹטִיפּ (Phenotype). הראשון מציין את ההרכב הגנטי של יצור מסוים, והשני - את התבטאותן של תכונות הייצור. לדוגמה, "אדם בעל עיניים כחולות"; זהו תיאור של פנוטיפ. הגנוטיפ של אותו אדם (בהקשר לצבע עיניו) הוא מכלול הגנים המשתתפים בקביעת צבע העיניים. הפנוטיפ אינו נקבע על-ידי הגנים באופן בלעדי; גורמים סביבתיים, כגון טמפרטורה, לחות וחשיפה לחומרים מסוימים עלולה, כידוע, להשפיע רבות על תכונות הייצור. לפיכך, ידיעת הגנוטיפ אינה מהווה מתכון בלעדי לחיזוי הפנוטיפ.
- גנום (Genome). הגנום הוא מכלול החומר התורשתי הנמצא בתאיו של יצור מסוים. פענוח הגנום של יצור מסוים פירושו מיפוי ותיעוד כל אחד מהגנים הנמצאים בתאיו והגדרת החלבונים להם מקודדים גנים אלו.

גן או לא?

למרות שהגנים הינם "גולת הכותרת" של הגנום (מכלול החומר התורשתי), הרי שגנים המקודדים לחלבונים מהווים מיעוט זעום מכלל הגנום: כ-1.5% מהגנום מורכב מגנים המקודדים לחלבונים, וכ-98.5% מהגנום מורכב מרצפים אחרים שאינם מקודדים לחלבונים:
- גנים המקודדים ל-tRNA ול-rRNA.
- אינטרונים.
- טלומרים.
- טרנספוזונים.
- צנטרומרים.
- הכפלות וחזרות, חסרות תפקיד כנראה, של רצפי DNA. ניתן לראות, אם כן, שישנן יחידות DNA בעלות תפקיד מוגדר (טלומרים, למשל) אשר אינן מהוות גנים. הגדרת הגן הינה, לפיכך, חד-כיוונית: גן הוא יחידת DNA בעלת תפקיד מוגדר, אך לא כל יחידת DNA בעלת תפקיד מוגדר היא גן. אצל האדם קיימים כ-25,000 גנים, המקודדים, למרבה הפלא, לכ-200,000 חלבונים. הדבר מתאפשר אודות לתופעת השחבור החליפי, בה מקטעי גנים שונים משנים את סדרם ויוצרים רצפים שונים של חומצות אמינו - כלומר, חלבונים שונים. גודלו של גנום האדם הוא כ-3 מיליארד נוקלאוטידים. היות ורק כ-1.5% ממנו מורכב מגנים המקודדים לחלבונים, ניתן לחשב שגודלו הממוצע של כל אחד מ-25,000 הגנים הוא 1,800 נוקלאוטידים (לא כולל אינטרונים). אם מורידים אזורים נוספים בגן אשר אינם מקודדים לחלבון (אזורי בקרה שונים, כגון קדם (פרומוטר)), מתקבל שהאורך הממוצע של האזור המקודד לחלבון בכל גן הוא 1,340 נוקלאוטידים. אם מכלילים את האינטרונים, מתקבל כי אורכו הממוצע של גן שלם הוא 27,000 נוקלאוטידים. היות וכל שלושה נוקלאוטידים מקודדים לחומצת אמינו אחת (ראו: הקוד הגנטי), הרי שאורכו הממוצע של פפטיד המקודד על ידי גן הוא 600 חומצות אמינו (תזכורת: נתונים אלו נכונים עבור הגנום האנושי בלבד).

הגנים בתהליך ההתפתחות האנושית

הגנים מהווים את המרכיב המרכזי בהתפתחותו של האדם. הם מכילים את המידע המאפשר את התפתחות מערכת העצבים בפרט והגוף בכלל. עם זאת, אין לראות את השפעתם כדרטמיניסטית. קיימת פעולת גומלין בין פעילותם לבין הסביבה. שאלה מפורסמת היא איזו השפעה גדולה יותר - השפעת הסביבה או השפעת הגנום. למעשה זו שאלה עקרה. בתנאים מסוימים עשויה ההשפעה הסביבתית להיות קרובה למוחלטת ובתנאים אחרים תהיה ההשפעה הגנטית הדומיננטית. כאשר שני ילדים גדלים במשפחות אמריקאיות מהמעמד הבינוני שמאפייניהן דומים ביותר, השפעת הסביבה על השוני ביניהם קטנה יחסית, שכן השוני הסביבתי קטן. אם אחד מאותם ילדים היה מושלך ליער בינקותו וגדל בתנאי חסך קיצוניים, השפעת הגנים על השוני ביניהם הייתה, לעומת זאת, דלה ביחס לקיפוח הסביבתי, שהיה מכתיב כליל את חיי הילד המוזנח. בתנאים שוויוניים של חברת רווחה מערבית צפוי איפוא המרכיב הגנטי (שאליו מצטרפים תנאי הילד בעודו ברחם) להיות המכריע ביצירת השוני בתכונותיהם בין בני אדם, אך בשום פנים לא ניתן להסיק מכאן כלל לפיו לגנים יש חשיבות עודפת על פני הסביבה בעיצוב האדם.

הגנים בהיווצרות העובר האנושי

היווצרות הגמטות, תאי הרבייה, כרוכה בתהליך הקרוי מיוזה. בתהליך זה מתפצלים הכרומוזומים בגופם של הגבר או האישה ועוברים שחלוף ביניהם, היוצר ערבוב. הערבוב האקראי הוא כה גדול, שגם אם יולידו אותם הורים מיליוני צאצאים, הסיכוי שיהיו בין אלו שני צאצאים זהים גנטית זה לזה הוא קטן ביותר, אלא אם יהיה מדובר בתאומים זהים. בבוא זמן הביוץ פולטת האישה ביצה לתוך חצוצרת הרחם. אם בתוך יממה יגיע זרע לאזור זה, הוא עשוי להגיע לסביבתה וליצור עימה את הזיגוטה. אם פלטה האישה שתי ביציות, ייתכן שייווצרו שתי זיגוטות ויוולדו תאומים לא זהים. אם הזיגוטה תתפצל אחרי יצירתה עשויים להיוולד תאומים זהים בסופו של דבר. בתא הזיגוטה מצויים 46 כרומוזומים, שנוצרו מ-23 כרומוזמים שבזרע ו-23 כרומוזומים שבביצית. בו מתחיל תהליך ההתפתחות העוברי. נוצרים 23 זוגות של כרומוזומים הומולוגיים, המורכב מצמדי כרומוזומים, האחד מהאב והשני מהאם. בימי עבר האמינו שבזרעון מצוי הומונקולוס, אדם קטן שכבר התפתח במלואו. כיום יודעים שתהליך התפתחותו של העובר בבטן כרוך בהתמיינות, התאים מתפצלים ותפקידיהם הולכים ונעשים ייחודיים. הקוד הגנטי רשום מראש, אך הוא עדיין צריך לצאת לפועל. קביעת מינו של העובר תלויה בצמד הכרומוזומים ה-23. האם תספק לו בהכרח את כרומוזום ה-X. אולם האב יכול להעביר לו את כרומוזום ה-X או ה-Y. במקרה הראשון, תיוולד בת. במקרה שני, יוולד בן. אף שהמין נקבע לאלתר ברגע ההפריה, ניתן יהיה להבחין רק בסוף החודש השני לחיי העובר בתחילתה של התפתחות שונה בבלוטות המין. אז יתחיל העובר זכר הלהפריש הורמונים אנדורגנים שיכחידו התפתחות אפשרית של איברי מין נשיים. הנקבה לא תפריש דבר. סיבות רפואיות וסביבתיות מסוימות עלולות להביא לעודף באנדרוגנים או במחסור בהם. התוצאה תהיה לידת נקבה מהבחינה הגנטית בעלת איברים זכריים או ההיפך. הגנים גם קובעים את סוג הדם. הצירוף יכול להיות הומוזיגוטי, כלומר זהה, וייתן סוג דם בעל אות אחת, O,A,B. או הטרוזיגוטי שונה (AB,BO,AO) - במקרה זה יגבר האלל הדומיננטי על הרצסיבי. A ו-B שניהם דומיננטים ויגברו על O, אך לא יגברו האחד על השני. אם יבואו יחדיו ייחשבו לקו-דומיננטיים. התוצאה היא שלא תמיד הפנוטיפ, מכלול התכונות הגלויות, משקף חד-חד-ערכית את הגנוטיפ, ההרכב הגנטי. הצירופים AO ו-AA יתנו שניהם סוג דם A.

תכונות העוברות על כרומוזומי המין - תאחיזה לזוויג

מכיוון שבבני אדם זכרים הינם בעלי כרומוזום X יחיד לא מזווג, הפנוטיפ של גן שנמצא על כרומוזום זה יקבע גם על-ידי אלל רצסיבי יחיד. קיימות כמה מחלות מפורסמות, כמו המופיליה ועיוורון צבעים, שהן רצסיביות על כרומוזום X. לפיכך, סיכוייהן של נקבות ללקות בהן קטנים בהרבה (P^2 כאשר P מיצג את שכיחות האלל באוכלוסיה). תכונה רצסיבית הנמצאת בכרומוזם X לא תשפיע אם קיים כרומוזום X אחר בעל השפעה דומיננטית שתבטל אותה. אצל נשים, שהן בעלות שני כרומוזומי X, בדרך כלל יהיה אחד הכרומוזומים נקי מהתכונה ולפיכך ימנע את הופעתה. קטגוריה:גנטיקה קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית ja:遺伝子 ko:유전자 simple:Gene th:หน่วยพันธุกรรม

MRNA

Messenger RNA (בעברית: רנ"א שליח; בדרך-כלל מסומן כ-mRNA) הוא אחד מסוגי ה-RNA הנמצאים בתאיהם של יצורים חיים. ה-mRNA הוא תוצרו של תהליך השעתוק; הוא לפי תבנית ה-DNA. לאחר בנייתו הוא יוצא מהגרעין אל הציטופלזמה ונודד אל הריבוזומים, שם המידע שהוא נושא ישמש לבניית חלבונים. באאוקריוטים, לפני שה-mRNA יוצא מגרעין התא, אנזימים מסוימים קוטעים ממנו רצפי נוקלאוטידים חסרי משמעות גנטית(אינטרונים, אשר לא מיועדים לייצור חלבונים; תהליך זה נקרא שחבור (Splicing). . בפרוקריוטים לא מתרחש שחבור, ומקטעי הmRNA מתחילים לעבור תרגום תוך כדי שעתוקם. category:גנטיקה קטגוריה:תא ja:MRNA

PCR

PCR (ראשי תיבות של Polymerase Chain Reaction, באנגלית: תגובת שרשרת של פולימראז) הוא מכשיר מעבדתי לאמפליפיקציה (הגברה, שכפול) של מקטעי DNA. נהוג להשתמש כיום ב-PCR לסריקה אחר מחלות גנטיות ולביצוע ניתוח השוואתי של DNA מאוכלוסיות שונות, כולל DNA ממינים נכחדים. המכשיר חיוני לפענוח פשעים ולקביעת אבהות (ראו גם: זיהוי פלילי). מאז שפותח על-ידי קארי מוליס (שאף זכה בפרס נובל על המצאתו) בראשית שנות ה-80 דחף את הביולוגיה מולקולרית בצעדי ענק לעבר מעמדה הנוכחי, זאת בעיקר בזכות הקלות והפשטות שבה ניתן להגביר כמויות זעירות של גן נתון פי מיליארדים ובזמן של מספר שעות.

עקרונות הפעולה של ה-PCR

גן עיקרון הפעולה של המכשיר כולל 3 שלבים בכל מחזור: פרימה (דנטורציה בחום), חיבור של קדמים (פריימרים) מתאימים לקצוות המקטע שאותו רוצים לשכפל (איחוי), והארכת המקטע שאותו רוצים לשכפל באמצעות האנזים DNA פולימראז (אלונגציה). עם סיום מחזור אחד של הכפלה, מיד מתחיל משנהו שחוזר בדקדקנות על השלבים של קודמו, וכך כמה עשרות פעמים עד להגברה המבוקשת של המקטע. הסיבה שבגללה המכשיר עובר במחזוריות בין שלושת השלבים נעוצה ביכולתו של המכשיר לשנות את הטמפרטורה שלו בהתאם לשלב. לפיכך, הדנטורציה נעשית בחום של 90 מעלות צלזיוס בקירוב, בעוד התחברות הקדמים נעשית בטמפרטורה של כ-50 מעלות וההתארכות - בטמפרטורה של 70 מעלות (שהיא טמפרטורה אופטימלית עבור האנזים Taq דנ"א פולימראז) וחוזר חלילה.

היבטים מתמטיים

בכל הנוגע להיבטים המתמטיים של ההכפלה ובהנחה של יעילות מקסימלית, הרי שעוצמת ההגברה היא מעריכית לפי 2 בחזקת n, כש-n הוא מספר מחזורי ההכפלה, וחישוב פשוט יוכיח שתוך 30 מחזורי הכפלה, לדוגמא, מספר הגנים במבחנה מוגבר פי יותר ממיליארד. עם זאת, ההגברה אינה יוצאת מכלל שליטה מפני שגורמים מגבילים דוגמת התמדת האנזים ומספר הנוקלאוטידים במבחנה מהווים גורם מגביל, המביא להתמתנות בעלייה המעריכית לכדי מישור (פלטו).

תוצרים

התוצר של ה-PCR שמכונה אמפליקון הוא גן מוגבר פי מיליארדים, שיכול לשמש לליגציה (החדרת המקטע לפלסמיד כדי לעשות לו טרנספורמציה לחיידקים) או לקביעת רצף של גן.

גרסאות נוספות של המכשיר

כיום, קיימות גרסאות מתקדמות של המכשיר שמשמשות לקביעה כמותית של מקטעי RNA בכמויות זעירות ביותר, כמו בהורמונים, באמצעות טכנולוגיית ה-RT-PCR.

קישורים חיצוניים

[http://www.dnalc.org/shockwave/pcranwhole.html אתר שמציג אנימציה בטכנולוגיית פלאש של השיטה] category:גנטיקה category:ביולוגיה מולקולרית ja:PCR

אמפליקון

האמפליקון הוא גן שעובר שכפול במכשיר ה-PCR קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית

קרינה פלואורסנטית

קרינה פלואורסנטית היא תופעה שבה האור הנפלט ממולקולה הוא בעל תדירות נמוכה יותר ואורך גל ארוך יותר מהאור שנקלט על ידי המולקולה. בשימוש יום יומי ניתן למצוא חומרים שזוהרים בכתום ובירוק לאחר שקלטו קרינה אולטרה סגולה או קרינה באזור הכחול של ספקטרום האור הנראה. סדרת הצעדים שגורמת לזהירה פלואורסנטית כוללת קליטה ראשונית של אור, שגורמת לעירור המולקולה הפלואורסנטית לרמת אנרגיה ויברציונית, רמה שבה המולקולה משחררת אנרגיית חום ברעידות. כתוצאה מכך, יורדת רמת האנרגיה של המולקולה, ובהמשך המולקולה פולטת באופן ספונטני אנרגיה ברמה נמוכה מזו שנדרשה לעירורה, בזמן שהיא חוזרת לרמת היסוד. קטגוריה:אופטיקה ja:蛍光

אור

האור הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין, או במובן רחב יותר, כל קרינה אלקטרומגנטית בטווח שבין התת־אדום לעל־סגול. שלושת המאפיינים העיקריים של האור (ושל כל קרינה אלקטרומגנטית) הם בהירות (או אמפליטודה, משרעת), צבע (או תדירות) וקיטוב (זווית התנודות). עקב דואליות הגל-חלקיק, האור מציג תכונות של גל והן של חלקיק, באותו זמן.

צבעים ואורכי גל

אורכי הגל השונים מתפרשים על ידי המוח האנושי כצבעים, מאדום באורכי הגל הגדולים ביותר (התדירות הנמוכה ביותר) ועד סגול באורכי הגל הקצרים ביותר (התדירות הגבוהה ביותר). התדירויות בספקטרום הנמצאות מיד מחוץ לטווח הראיה של העין האנושית נקראים על סגול (UV) בתדירות הגבוהה ותת אדום (IR) בתדירות הנמוכה. על אף שבני אדם לא יכולים לראות תת אדום, אנו כן יכולים לקלוט אותו בעור, כחום. מצלמות היכולות לקלוט תת אדום ולהמיר אותו לאור נראה נקראות מצלמות לראיית לילה. בני אדם אינם מגיבים כלל לקרינה על סגולה, אלא רק לאחר זמן רב, בצורה היכולה להתבטא בסרטן עור. ישנן חיות המסוגלות לראות אורכי גל שכאלה.

אורכי גל של אור נראה

סרטן עור האור הנראה הוא תחום בספקטרום, בין אורכי הגל של 400 ננומטרים ו־800 ננומטרים (באוויר). ניתן גם לחלק את האור על-פי תדירות. התדירות (f), המהירות (v), ואורך הגל (λ) מצייתים למשוואה: :f = v/\lambda \,\!

מהירות האור

:למידע נוסף ראו מהירות האור

נוסחת מהירות האור

:v = \lambda f \,\!, כאשר λ מייצגת את אורך הגל, f מייצגת את התדירות ו־v מייצגת את המהירות. אם האור נע בריק, אזי v = c, כלומר :c = \lambda f \,\!, כאשר c מייצגת את מהירות האור. אנחנו יכולים לייצג את v כ- :v = \frac \,\! כאשר n היא קבוע הקשור לחומר דרכו נע האור.

שינויים במהירות האור

האור נע במהירות סופית. אפילו צופים שונים ימדדו תמיד את אותו הערך ל־c, מהירות האור: 299,792,458 מטרים לשנייה; אולם, כאשר אור נע דרך חומר שקוף, כמו אוויר, מים או זכוכית, מהירותו מואטת, והוא נשבר. מכיוון שכך, n = 1 בריק, ו־n > 1 בחומר.

רגישות לאור


- הצמחים רגישים לאור: העלים משתמשים באנרגיית השמש ליצירת חומרים חיוניים להם בדרך הפוטוסינתזה, וביניהם גם הצבען הירוק – כלורופיל. אם נצמיד פיסת נייר שחור לעלה חי ירוק למשך שבועות מספר היא תשאיר סימן ירוק-חיוור.
- הדפסה באור השמש: חומרי צבע וצבענים מסוימים, הנחשפים לאור-שמש ישיר, נוטים לדהות, וסוגי נייר מסוימים – מצהיבים. תוכלו לראות זאת אם תניחו עצם מסוים, עלה למשל, על פיסת עיתון בשמש. הנייר יצהיב, חוץ מאשר באותו אזור שהעצם הגן עליו מפני פעולת קרני השמש.
- שיזוף: עורנו רגיש לקרני השמש. גם הקרינה הנראית לעין וגם קרינה על-סגולה ממריצות את הפקתו של צבען כהה בעור, שהוא השיזוף. אזורים בעור המוסתרים מקרני השמש, למשל על-ידי שעון יד ורצועתו, נראים כאזורים בהירים יותר.

ראו גם


- אופטיקה
- האפקט הפוטואלקטרי
- פוטון קטגוריה:אופטיקה קטגוריה:אלקטרומגנטיות קטגוריה:פיזיקה ja:光 ko:빛 ms:Cahaya simple:Light th:แสง

מחשב

בשם מחשב נקראת כל מכונה המעבדת נתונים ומבצעת בהם פעולת חישוב על פי תוכנית מוכתבת מראש. מכונת חישוב, לעומתה, היא אמצעי מכני (או אלקטרוני) המעבדת נתונים ללא תוכנית מוכתבת מראש, אלא על ידי משתמש המנחה אותה ללא הרף, צעד אחר צעד, בפעולות שעליה לבצע,ולפיכך אינה בגדר מחשב. המונח מחשב מתייחס למכונות בעלות יכולת חישוב ועיבוד נתונים (שכיום היא גבוהה מאד) שניתן להזינם בתוכניות מגוונות ומורכבות ביותר, המאפשרות ביצוע מגוון רחב של משימות. במקור נוצרו מחשבים כדי לפתור בעיות מתמטיות, אך כיום הם משמשים אותנו בכל תחומי החיים. כלל הרכיבים שהמחשב מורכב מהם קרויים חומרה. הרכיבים העיקריים הם:
- מעבד, המבצע את עיבוד-הנתונים שהמחשב נדרש לבצע.
- זכרון, שבו מאוחסנות התוכניות הפועלות במחשב (והנתונים המשמשים תוכניות אלה).
- אבזרי קלט-פלט, המשמשים את המעבד לקשר עם העולם הסובב אותו, כגון מקלדת לקליטת נתונים וצג להצגת נתונים.
- דיסק קשיח - המשמש לאיחסון קבצים על המחשב. להפעלת המחשב משמשות תוכניות מחשב (או תוכנה), שמפתחים אותן מתכנתים תוך שימוש בשפות תכנות. כמו כן, מתכנתים כותבים כל העת תוכנות חדשות המשמשות את קהל המשתמשים במחשב לביצוע ישומים שונים ומגוונים. שפת המכונה, שהיא אוסף של הוראות המובן בצורה ישירה (ללא כל תרגום) על-ידי המעבד, היא רצף של סיביות (קוד בינארי), כלומר מורכבת משתי הספרות "0" ו-"1". המושגים הבסיסיים ביותר שהמחשב מסוגל "להבין" ולהתייחס אליהם הם "פועל" או "לא פועל", או במילים אחרות ,"יש מתח חשמלי" או "אין מתח חשמלי". מצב אחד מסומן בקוד "0" ואילו השני בקוד "1". באופן זה ניתן ליצור מספרים ארוכים מאד שמורכבים כולם מהספרות "0" ו-"1" ושהמחשב מעבד אותם לכדי פקודות מורכבות. מתן הנחיות למחשב בצורה מובנית ואנושית יותר נעשית באמצעות שפות תכנות כגון בייסיק, שפות מחשב, כגון Java, או שפות סימון כגון HTML, המשמשות את המתכנתים לכתיבת התוכנות. ראה אנימציה - פעולת מחשב מופשטת הדגם הנפוץ של המחשב הוא המחשב האישי, ובנוסף לו פועלים מחשבים רבים כשרתים.

ראו גם


- היסטוריה של המחשוב
- תכנות
- רשתות מחשבים
- אינטרנט
- מערכות הפעלה
- קוד פתוח
- מחשב נייד
- מחשב-על
- מדעי המחשב
- חומרה
- משחקי מחשב
- מונחים בחומרה
- מונחים בתוכנה
- מונחים ברשת מחשבים

קישורים חיצוניים


- [http://www.computerhistory.org מוזיאון המחשבים ההיסטורי]
- [http://www.obsoletecomputermuseum.org תמונות של מחשבים ישנים]
- [http://www.webopedia.com/TERM/C/computer.html הגדרת המונח "מחשב" בוובופדיה]
- בלדד השוחי, [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=101926&sid=16 "מי המציא ראשון את המחשב?"], באתר "נענע" קטגוריה:טכנולוגיה
-
קטגוריה: המצאות ja:コンピュータ ko:컴퓨터 ms:Komputer simple:Computer

ריבוזום

הריבוזום (Ribosome) הינו קומפלקס בתא הבנוי מחלבון ורנ"א ריבוזומלי (rRNA) המשמש לסינתזת חלבון מחומצות אמינו לפי האינפורמציה המופיעה ברנ"א שליח (mRNA) בתהליך התרגום.
הריבוזומים נמצאים בכל סוגי התאים ובכל ייצור חי. בתאים איקריוטיים חלק מהריבוזומים צמודים לממרנה הרטיקולום אנדופלסמי.
יחידה המכילה מספר ריבוזומים המחוברים לאותו mRNA (ומייצרים את אותו סוג של חלבון) נקרא פוליזום.

מבנה הריבוזום

רטיקולום אנדופלסמי הריבוזום מורכב משתי תתי יחידות (ראו תמונה), הקרויות לרוב תת היחידה הקטנה ותת היחידה הגדולה. כל יחידה מכילה מולקולות גדולות של רנ"א ריבוזומלי. מחקרים שפגעו בחלקים החלבונים של הריבוזום הראו שהרנ"א הריבוזומלי לבדו מספיק על מנת לבצע את כל תהליך התרגום, אך בקצב סינתזה איטי יותר. לפי ממצאים אלו ניתן להסיק שהחלקים החלבוניים של הריבוזום משמשים כפִּגּוּם ומסייעים ליעילות התהליך אך אינם משפיעים על הקטליזה שלו. רנ"א ריבוזומלי

מיקומי ריבוזומים בתא

ריבוזומים חופשיים

הריבוזומים החופשיים (Free Ribosomes) מצויים בציטופלזמה ובתוך אברוני המיטוכונדריה והכלורופלסט ומייצרים חלבונים שלרוב מיועדים בהשאר בציטוזול או בתוך האברון המתאים.

ריבוזומים אחוזי קרום

ריבוזומים אחוזי קרום (Membrane Bound Ribosomes) נמצאים לרוב על גבי קרום הרטיקולום האנדופלסמי. מייצרים חלבונים ממברנליים - חלבונם החוצים את קרום התא או, בתאים איוקריוטיים, את קרום אחד האברונים. מחלקה נוספת של חלבונים שמסונתזים על ידי ריבוזומים אחוזי קרום הם חלבונים המופרשים מהתא דרך אקזוציטוזיס (exocytosis). החלבון המסונתז על גבי ריבוזומים אחוזי ממברנה מוחדר לרוב בחלקו לתוך הרטיקולום אנדופלסמי וכך נוצרים בו אזורים חודרי קרום - טרנסממברנליים.

הבדלים בין פרוקריוטיים ואיקריוטיים

בעקרון מנגנון הפעילות והמבנה של הריבוזומים שמור על פני כל האורגניזמים, אך קיימים מספר הבדלים קטנים בין המחלקות של הפרוקריוטיים והאיקריוטיים, המתבטאים בין השאר בגדלי התת-יחידות של הריבוזום. בעוד שבפרוקריוטיים גודל הריבוזום כולו הוא 70S המתחלקים ל30S לתת היחידה הקטנה ו40S לתת היחידה הגדולה. באיקריוטיים הריבוזום כולו מגיע ל80S המתחלקים ל60S ו40S. היחידה S הינה יחידת סוודברג הנפוצה בביוכימיה, שהיא קצב ההשקעה של החומר בצנטריפוגה (יחידות אלה אינן אדיטיביות). קטגוריה:אברוני התא ja:リボソーム ko:리보솜

היברידיזציה In situ

היברידיזציה in-situ (אנגלית: Fluorescent in situ hybridization או בקיצור: FISH) היא שיטה שמאפשרת לקבוע את המיקום על גבי הכרומוזום של גלאי DNA או RNA. משמעות השם "היברידיזציה" היא חיבור (הכלאה) בין שני גדילי DNA בעלי רצף בסיסים מתאים, "In situ" משמעותו בלטינית במקומו המקורי/הטבעי. השיטה דומה מאוד לשיטת המיספוג דרומי, אולם ההיברידיזציה נעשית לכרומוזום עצמו. הגלאי מסומן בדרך כלל פלואורוסנטית. אחר כך מוסיפים אותו לפרפרט שמכיל כרומוזומים. אחרי מספיק זמן מתרחשת ההיברידיזציה, ואז ניתן לצפות בכרומוזום באמצעות מיקרוסקופ פלואורסנטי. הגלאי יעבור היברידיזציה לכרומוזום שנושא את הרצף שבו אנו מעוניינים. שיטת היברידיזציה זו שמשתמשת בגלאי פלואורסנטי מכונה Fluorescence In Situ Hybridization או בקיצור, FISH. מספר צעדים טכניים נוספים מגבירים את יעילות ה-FISH: ניתן במקביל לקבוע את הפספוס האופייני על גבי הכרומוזום (לכל כרומוזום יש פספוס אופייני שנראה כמו פסים כהים לצד בהירים במיקרוסקופ אור), ובכך לסייע למקם בצורה יותר מדויקת את הגלאי. לאותה מטרה, ניתן להשתמש בשני גלאים בעלי רצפים שונים שיצבעו בצבע פלורוסנטי שונה. כך ניתן לקבוע את הסידור הפיזי של שני סמנים שונים על הכרומוזום. ב-FISH משתמשים גם לצרכים רפואיים. לדוגמה, אם קובעים שחולה בתסמונת גנטית לוקה בחסר באזור מסוים של הכרומוזום, אז הגן שאחראי לתסמונת נמצא באזור המחוק. שימוש בשיטה על זו על חולי סרטן גילה שמחיקות או תוספות הן אופיינות לסוגי סרטן מסוימים. בנוסף, FISH חשף פרטים חדשים על הטופולוגיה של הגרעין. מסתבר, שהכרומוזומים אינם נוטים להיות מפוזרים בגרעין אלא שכל כרומוזום ממוקם באזור ספציפי. יותר מכך, מסתבר שמיקום הכרומוזום משתנה בהתאם לסוג התא. כלומר, מיקום הכרומוזום נמצא תחת בקרה מתמדת.

ראו גם

קרינה פלואורסנטית - מיספוג דרומי - RT-PCR category:ביולוגיה מולקולרית

מערכי DNA

מערכי DNA (באנגלית: DNA microarray, DNA chip, Gene chip) הם שבבי זכוכית או פלסטיק שאליהם מודבקות חתיכות דנ"א חד-גדילי. בדרך כלל, מערכי DNA משמשים לאיתור נוכחות של mRNA ,שעשוי להיות משועתק מגנים שונים. לכל גן מוקצה נקודה על פני השבב ,וכשזו מאירה מסיקים שהגן התבטא. mRNA מכונות משתמשות במערכים אלה כדי לסרוק אחר רצפים גנטיים רבים בו זמנית. חתיכות ה-DNA החד גדילי מכונות גלאים. מאות גלאים בעלי רצף זהה מודבקים בכל נקודה כדי להפוך את השבב ליעיל.כל סוג גלאי מבטא גן אחר. הגלאים עשויים לכלול אוליגונוקלאוטידים ( גדילי דנ"א קצרים של עשרות בסיסים בודדים), תוצרי PCR , דנ"א גנומי, פלסמידים , BACs ומקטעי דנ"א ארוכים יותר של 70 בסיסים. השבבים נחלקים לשני סוגים: מערכי מקרו Macroarray שמכילים מאות סוגי גלאים ,ומערכי מיקרו שמכילים אלפי סוגי גלאים.

איך השיטה עובדת?

הרנ"א מופק מתאים רבים מאותו סוג. בדרך זו יוצרים מאגר רנ"א שמבטא פרופיל של כל הגנים שמתבטאים בתא. אח"כ מולקולות הרנ"א עוברות תהליך של תעתוק הפוך באמצעות רוורס טרנסקריפטאז, בתהליך שיוצר cDNA . בשלב זה, מוסיפים סימון פלואורוסנטי לגדילי ה cDNA. מולקולת cDNA שמכילה רצף משלים לגלאי החד גדילי ,שנמצא על השבב, תדבק אליו בדרך של זיווג בסיסים .כשייחשף השבב למקור אור ,הנקודות שיראו יצביעו על ביטוי של גן. מפני שידוע מראש היכן ממוקם כל גן על גבי השבב , ניתן יהיה לדעת איזה גן התבטא בתאים לאחרונה (לאחרונה מפני שרנ"א הוא מולקולה בלתי יציבה שנוטה להתפרק). לפיכך, מערכי הדנ"א נותנים תמונה של אילו גנים בגנום מתבטאים בתא מסויים ובתנאים מסויימים.

מערכי DNA במחקר

מפני שתפקידם של חלק גדול מהחלבונים אינו ידוע ,ובגלל שגנים רבים הם house keeping (חיוניים לכל סוגי התאים דוגמת חלבוני שלד התא) , חוקרים בדרך כלל משתמשים בשיטה כדי לערוך השוואות. לדוגמה, השוואה של דגימת רנ"א מגידול במוח לדגימה ממוחו של אדם בריא. גלאים שנקשרים לרנ"א בדוגמה שנלקחה מהגידול ,ולא בדוגמה מאדם בריא מצביעים על קשר בין התבטאות הגן למחלה. כדי לערוך השוואות מסוג זה, נהוג לצבוע את הרנ"א של החולה בצבע פלוריסנטי אחד ואת הרנ"א של הבריא בצבע אחר. באופן זה ניתן להשוות על אותו שבב את שתי הדוגמאות. לדוגמה, אם הרנ"א של החולה צבוע ירוק ושל הבריא צבוע אדום, אז היכן שמתבטאים רק הגנים של החולה נראה צבע ירוק, היכן שמתבטאים רק הגנים של הבריא נראה אדום ,והיכן שמתבטאים אותם גנים גם בבריא וגם בחולה נראה צבע כתום. אף שהשבבים מאתרים RNA ולא חלבונים , מדענים רבים מתייחסים לאנליזה זו כ"אנאליזת ביטוי". מאחר וישנם מאות אלפי גלאים שונים על כל שבב , כל שבב הוא שווה ערך של אלפי בדיקות גנטיות. לפיכך, השימוש בשבבי DNA האיץ את המחקר. שבבי דנ"א יכולים לשמש לזיהוי של מוטאציות גנטיות ושינויים בין פרטים ואוכלוסיות. בדומה לשיטת הRFLP רק שבקנה מידה נרחב בהרבה. ניתן להשתמש בשבבים גם לצרכים פורנזיים (לצורך הוכחה במשפט), ובגילוי של פרטים בעלי נטייה לחלות.

היסטוריה

בחינת פרופיל התבטאות באמצעות שבבי דנ"א פורסמה לראשונה בScience בשנת 1995. העובדה שאין אפשרות לעשות סטנדרטיזציה בשבבים לא מסחריים גורמת לבעיה בניתוח הנתונים . עיתונים מדעיים רבים אימצו את סטנרט MIAME כתנאי לפרסום מחקרים שנערכו בשיטה .

הערות

בארץ השיטה כמעט אינה בשימוש מפני שמחירו של כל שבב הוא כמה עשרות אלפי דולרים. השבב נפוץ הוא של חברת Affymetrix. החברה עושה שימוש בטכנולוגיית הפוטוליתוגרפיה, שאומצה מתחום המוליכים למחצה. ייצור שבב הדנ"א מתחיל משבב קוורץ של 12.70 סנטימטר רבוע. בתחילה, השבב נרחץ כדי להבטיח הידרוקסילציה אחידה של פני המשטח. בגלל שהקוורץ נושא קבוצות הידרוכסיל , הוא מהווה סובסטרט מצויין לקישור של כימיקלים, כגון מולקולות מקשרות שאח"כ מסייעות למקם את הגלאים על השבב. השבב מונח באמבט סילן (אנאלוג מבני של פחממנים רוויים שבו מחליפות מולקולות סיליקון את הפחמנים שמקושרים למימנים), שמגיב עם קבוצת ההידרוכסיל שעל גבי הקוורץ , ויוצר מטריקס של מולקולות שמקושרות באופן קובלנטי. המרחק בין מולקולות הסילן קובע את צפיפות האריזה של הגלאים , ומאפשר לכל שבב להחזיק יותר מחצי מליון אתרים שונים של גלאים על פני 1.28 ס"מ רבוע . כל אתר כזה מחזיק מיליוני מולקולות דנ"א זהות. משטח הסילן מקנה צפיפות הידרוכסיל אחידה שמאפשרת את התרכבות הגלאים. מולקולות הגלאי , שמחוברות למטריקס הסילן , מספקות משטח שניתן להפעילו באור.

ראו גם

מיספוג דרומי - Dot blot - קרינה פלואורסנטית - RT-PCR קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית ja:DNAマイクロアレイ

קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית

קטגוריה:ביולוגיה

Arlanda Airport

Stockholm-Arlanda Airport , or simply Arlanda, is an international airport located in Sigtuna Municipality, 42 km north of Stockholm and 31 km south of Uppsala. It is the largest airport in Sweden, one of two major hubs of Scandinavian Airlines System, and one of Europe's largest airports. The airport was first used in 1959, but only for practice flights. In 1960, it opened for general traffic, and in 1962 the official opening ceremony took place. Arlanda International Airport has four terminals. Terminals 5 and 2 are used for international flights. Domestic flights are in terminals 3 and 4. The new central building, Arlanda North, opened late 2003, connecting terminal 5 with the newly built Pier F. All international flights handled by SAS and its Star Alliance partners use the new central building. An Arlanda South building, connecting terminals 2, 3 and 4, was also planned, but construction is currently suspended due to lack of funds. Between terminals 4 and 5 is the shopping centre Sky City, which also has a main line railway station. Furthermore, the Arlanda Express trains connect two stations at the airport with Stockholm. The airport has a capacity of about 25 million passengers per year. The name Arlanda was decided after a competition prior to the airport opening. It is derived from Arland, an old name for the parish Ärlinghundra (now Husby-Ärlinghundra) where the airport is situated. The a was added in analogy with other Swedish place names ending with -landa, and also makes the name a pun on the Swedish verb "landa", which means "to land". In 2004, 348 couples exchanged vows and were married at the airport in 2004, representing a 30% increase on 2003.

Terminal 2


- Air Finland
- British Airways (London Heathrow)
- European Executive Express
- Finnair (Helsinki, Madrid, Manchester)
- FlyMe (Helsinki)
- Flynordic (International destinations) (Berlin Tegel, Copenhagen, Munich, Oslo)
- Hapag Lloyd Express (Hanover)
- Germanwings (Berlin Schönefeld)
- Iberia (Madrid)
- Norwegian Air Shuttle (in co-operation with Flynordic) (Oslo)
- Swiss International Airlines (Zürich)
- TAP Air Portugal (Lisbon)

Terminal 3


- Skyways
- Swedline

Terminal 4


- FlyNordic (Domestic) (Luleå, Umeå)
- Scandinavian Airlines System (Domestic) (Angelholm, Gothenburg, Kiruna, Luleå, Malmö, Örnsköldsvik, Skellefteå, Sundsvall, Umeå)
- FlyMe (Domestic) (Gothenburg, Malmö)

Terminal 5


- Aeroflot (Moscow Sheremetyevo)
- Aerosvit Airlines (Kiev)
- Air Baltic (Riga, Vilnius)
- Air China (Beijing)
- Air Europe
- Air France (Paris CDG)
- Air Malta
- Alitalia (Milan Malpensa)
- Austrian (Flights operated by Austrian Arrows are included) (Vienna)
- Balkan Tour
- Belavia
- Blue1 (Helsinki, Oulu, Tampere, Turku, Vaasa)
- Britannia Airways (Abu Dhabi, Phuket, Tenerife)
- Cimber Air (Billund)
- Condor Airlines
- Continental Airlines (Newark)
- Croatia Airlines
- CSA Czech Airlines (Prague)
- Estonian Air (Tallinn)
- Eurocypria
- Flynordic (Charter Flights) (Copenhagen, Hurghada, Istanbul, Tallinn)
- Icelandair (Reykjavik)
- Iran Air (Tehran)
- Jat Airways (Belgrade)
- KLM (Amsterdam)
- Lithuanian Airlines (Vilnius)
- LOT Polish (Warsaw)
- Lufthansa (Lufthansa CityLine are included) (Düsseldorf, Frankfurt, Hamburg, Munich)
- Malaysia Airlines (Kuala Lumpur, Newark)
- MALÉV Hungarian Airlines (Budapest)
- Mytravel Airways (Tenerife)
- Nouvelair Tunisie
- Novair (Chania, Tenerife)
- Pegasus Air (Dalaman)
- Pulkovo Airlines (St. Petersburg)
- Scandinavian Airlines System (International) (Amsterdam, Berlin Tegel, Birmingham, Boston, Brussels, Budapest, Chicago O'hare, Copenhagen, Dublin, Frankfurt, Geneva, Hamburg, London Heathrow, Malta, Milan Linate, Moscow Sheremetyevo, Newark, Oslo, Paris CDG, Prague, Rome Fiumicino, St. Petersburg, Tallinn, Tenerife, Zürich)
- Spanair (Madrid)
- Sterling European (Alicante, Barcelona, Bologna, Malaga, Nice, Rome Ciampino)
- Syrian Arab Airlines (Damascus)
- Thai Airways International (Bangkok)
- Tunisair
- Turkish Airlines (Istanbul)
- Wideroe's Flyveselskap (Oslo, Stavanger)

Connections to Stockholm

Various connections to Stockholm are available. These include airport coaches, taxis, and the recently-opened train express-way, called "Arlanda Express".

See also


- Gothenburg City Airport
- Gothenburg-Landvetter Airport
- Stockholm-Bromma Airport
- Swedish Civil Aviation Administration

External links


- [http://www.lfv.se/templates/LFV_AirportStartPage_Arlanda____36729.aspx Arlanda Airport] - Official site
- [http://www.arlanda.net/site/maps/terminals.asp Airport maps] - Arlanda intranet Category:Metropolitan Stockholm Category:Airports in Sweden Category:Transport in Stockholm Category:Buildings and structures in Stockholm

statystyki mieszne zdjcia zasony jastrzbia gra hosting










































:: RELATED NEWS ::
Morville-en-Beauce
Catégorie:Commune du Loiret Morville-en-Beauce est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

Hist

Nangeville
Catégorie:Commune du Loiret Nangeville est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

Histoire

Neuville-aux-Bois
Catégorie:Commune du Loiret Neuville-aux-Bois est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre. Il ne faut pas la confondre avec
Neuvy-en-Sullias
Catégorie:Commune du Loiret Neuvy-en-Sullias est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

Histoi

Pokémon Rouge et Bleu
Pokémon rouge et Pokémon bleu sont deux jeux de rôle de la série Pokémon de Nintendo sortis en 1999 sur Game Boy. Il s'agit des premiers jeux de ce qui est ensuite devenu une série.

Historique

Satoshi Tajiri aurait eu l'idée du jeu Pokémon et des éc
Oison
Catégorie:Commune du Loiret Oison est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

Histoire

Olivet (Loiret)
Catégorie:Commune du Loiret Olivet est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

La ville est située s
Ormes (Loiret)
Catégorie:Commune du Loiret Ormes est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

La ville est située à
Orveau-Bellesauve
Catégorie:Commune du Loiret Orveau-Bellesauve est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

Histo

Ouvrouer-les-Champs
Catégorie:Commune du Loiret Ouvrouer-les-Champs est une commune française, située dans le département du Loiret et la région Centre.

Géographie

His

All Rights Reserved 2005 wikimiki.org