:: wikimiki.org ::

WYSIWYG

WYSIWYG

המושג WYSIWYG הוא ראשי התיבות של What You See Is What You Get, והוא מתאר תכונה של תוכנת עריכה (מעבד תמלילים, עורך HTML וכדומה), שבה הדף המוצג על-גבי הצג בזמן עריכת המסמך זהה לזה שיוצג בתוצאה הסופית: דף במדפסת במקרה של מעבד תמלילים, דף בדפדפן אינטרנט במקרה של עורך HTML וכדומה. תכונה זו מאפיינת את מעבדי התמלילים לסביבת Windows, ובראשם Word (גם מעבד התמלילים הישראלי "דגש" ניחן בתכונה זו, וכך גם גרסת Windows של Qtext). טכניקה זו, המעניקה נוחות רבה למשתמש במעבד התמלילים, פותחה בסוף שנות השבעים במרכז המחקר של חברת זירוקס בפאלו-אלטו ("זירוקס פארק"), במעבד תמלילים בשם בראבו. את הפיתוח הוביל צ'ארלס סימוני, שעבר לאחר מכן לחברת מיקרוסופט ושם הוביל את פיתוחו של Word. במקביל לכלי WYSIWYG ממשיכים להתקיים כלים שאין להם תכונה זו, הבולט שבהם הוא מעבד התמלילים המדעי TEX. עריכת דף HTML באמצעות עורך טקסט פשוט נעשית אף היא ללא תכונת WYSIWYG; עורכי HTML משוכללים יותר כוללים תכונה זו.

ראו גם

- מונחים בתוכנה קטגוריה: המצאות Category:תוכנה ja:WYSIWYG ko:위지위그

מעבד תמלילים

מעבד תמלילים הוא תוכנה המשמשת להקלדה, עריכה ועיצוב של מסמכים מודפסים. עיבוד תמלילים הוא אחד השימושים הראשונים שנעשו במחשב האישי, ואחד הנפוצים ביותר עד היום. מרבית מעבדי התמלילים המודרניים משתמשים בממשק משתמש גרפי ובטכניקת WYSIWYG.

אפשרויות בסיסיות במעבד תמלילים

- הקלדת טקסט באמצעות מקלדת והצגה מיידית של הטקסט שהוקלד על-גבי הצג.
- הקלדת מגוון רחב של סימני עיצוב: בחירת גופן, הדגשת אותיות, מעבר לדף חדש וכו'.
- שילוב תמונות בטקסט.
- שמירת הטקסט שהוקלד על-גבי דיסק קשיח לשם המשך עיבודו מאוחר יותר.
- הדפסת המסמך בהתאם לטקסט שהוקלד ולסימני העיצוב ששולבו בו.

אפשרויות מתקדמות במעבדי תמלילים

- יצירה וניהול של סגנונות
- הוספת כותריות ותחתיות לעמודי המסמך
- שילוב טבלאות בתוך המלל
- הכנסת הערות שוליים בתחתית המלל בכל עמוד או בסוף המסמך
- ביצוע חיפוש בתוכן המסמך והחלפת מלל או מלל וסגנון במלל וסגנון אחרים
- הוספת מספור אוטומטי של חלקי המסמך
- יצירת רשימות ממוספרות או מתובלטות
- יצירת תוכן עניינים.
- יצירת מפתח עניינים המבוסס על מלים מסומנות בטקסט
- החלפת מלים או חלקי מלים באופן אוטומטי
- בדיקת איות של הטקסט.
- בדיקה לשונית: הצבעה על מילים לא מקובלות והצעת תחליף, איתור משפטים מורכבים מדי, איתור שגיאות תחביר ופיסוק.
- מדידת פשטותו של הטקסט, בהתאם לנוסחאות מתבססות על אורך המשפטים המרכיבים את הטקסט, שיעור המילים הארוכות, ומאפיינים דומים.
- שמירת המסמך כדף HTML לשם הצגתו באמצעות דפדפן.

השפעתו של מעבד התמלילים על ההתבטאות בכתב

במשך אלפי שנות כתיבה השתנו והשתכללו כלי הכתיבה בהתמדה: איזמל לחקיקה באבן, יתדות לכתיבה על חומר, דיו לכתיבה על פפירוס או קלף, עט לכתיבה על נייר, לחיצה על קלידים במכונת כתיבה. למרות כל השינויים, היה לכל כלי הכתיבה מאפיין משותף שלא השתנה: אי-הפיכות. מלל שנכתב באמצעות כל אחד מהם לא ניתן היה לשינוי בקלות, בלי מחיקת המלל שנכתב קודם או כתיבת המלל מהתחלה. כמובן שקל יותר להעתיק מחדש מלל שנכתב על דף אחד לדף אחר בהשוואה לחקיקה חוזרת של כתובת אבן באמצעות איזמל, אך בשני המקרים היה צורך ליצור מהתחלה עותק חדש ולזרוק את הישן. מגבלה טכנית זו הנחתה את הכותבים לזהירות גדולה בניסוח דבריהם קודם ולתכנון מדוקדק טרם העלאתם על הכתב, ולכן כוונו טכניקות הכתיבה כך שהגרסה הראשונית תהיה סופית ככל האפשר. השימוש במעבד תמלילים יצר מהפכה בשיטת העבודה, משום שאיפשר, בפעם הראשונה, לשנות מלל באופן חופשי עוד לפני שזה יקבל ממד פיזי. כך, לדוגמה, אפשר במחי לחיצת מקש לשנות כל תו, מילה או משפט בטקסט, להזיז מלל ממקום למקום, לכתוב פסקאות מחדש, להעביר פסקאות ממקום למקום, וכן הלאה - והכל בלי שיהיה צורך כלשהו בהעתקה חוזרת של הטקסט. יתרונה של שיטת העבודה במעבד תמלילים גדול במיוחד כאשר נדרש הכותב לבצע החלפות חוזרות לאורך כל הטקסט (לדוגמה, כאשר יש צורך בשינוי איותה של מילה או בהחלפת שמה של דמות ברומן), החלפת מילה החוזרת פעמים רבות במלים נרדפות, מיספור מחודש של סעיפים, וכדומה. כך משחרר מעבד התמלילים את הכותב מהחלק הפחות יצירתי של מלאכת הכתיבה: העתקה חוזרת ונשנית של הטקסט במהלך שיכתובו. הקלות שבה נעשית מלאכת העריכה מאפשרת שיכתוב של הטקסט פעמים רבות יותר, לשם השגת תוצאה טובה יותר. כותבים רבים הדגישו את תרומת מעבד התמלילים לנוחות עבודתם. דוגמה לכך הם דבריה של עמליה כהנא-כרמון (בראיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30.3.90): :"לפעמים נראה לי שכשהמציאו את מעבד התמלילים חשבו עליי. אני, כאמור, בן-אדם של טיוטות. כמותית, במקרה שלי, עיקר העבודה פירושו תמיד היה טיוטות, טיוטות. המחשב גאל אותי מכל זה". יש גם כאלה שהטכנולוגיה אינה מדברת אליהם, והם מעדיפים את השיטות הישנות. אריקה ג'ונג מוצאת בעט יתרון שאין במעבד התמלילים, כפי שהיא מתארת בספרה "פחד חמישים": :"עד היום אני כותבת את ספריי ביד, כאילו היו מלאכת ריקמה. יש לי, כמובן, חצי תריסר מחשבים, אבל מעולם לא למדתי להשתמש באחד מהם. הם מתיישנים אגב המתנה שאלמד להשתמש בהם. אני משתעשעת שעה קלה בעולם חליפי זה, ואחר כך חוזרת אל עטי - הסמל הפאלי הנודע".

תוכנות עיבוד תמלילים בישראל

עם תחילת עידן המיחשוב האישי בישראל, עלתה במלוא חומרתה בעיית ההתאמה של הטכנולוגיה החדשה לדרישותיה של השפה העברית, באשר זו כוללת הן מערכת תווים מיוחדת והן כיוון כתיבה "הפוך" מזה הנהוג בעולם הרחב. כמענה לצורך פותחו בישראל מעבדי תמלילים ישראלים מקוריים ובעלי עוצמה אשר פתרו את הבעיות המיוחדות של השפה העברית ואיפשרו את התפתחותו של תחום המיחשוב המשרדי העברי, מעבדי התמלילים החלוציים היו "וורדמיל" (פותח ע"י אבינועם גוזנר), "תמר" (פותח ע"י שבתאי גרשון), "א-ב" (פותח ע"י עמי גרינברג), "נועם" (פותח ע"י אלון צוקר) ו"קיוטקסט" (פותח ע"י קיבוץ דביר). לצד הפיתוחים הישראליים המקוריים הופיעו בשוק התוכנה הישראלי גם כמה תירגומים והתאמות של מעבדים אמריקאיים כמו "איינשטיין", "וורד-פרפקט" ו"וורדסטאר". עם המעבר לתוכנת "חלונות" פותח מעבד התמלילים תואם החלונות הישראלי הראשון: "דגש" (ע"י אירווין רוזנבאום). מתן פתרונות הולמים לבעיית עיבוד התמלילים העברי היה בעל השפעה מכרעת על תפוצתם של המחשבים האישיים בתחילת דרכם. כיום נפוצות תוכנות עיבוד תמלילים לסביבת חלונות הפועלות היטב בעברית.
- מיקרוסופט וורד: מעבד התמלילים הנפוץ ביותר.
- חלק ה"כתבן" בחבילת התוכנה אופן אופיס
- מלל מעבד תמלילים בעברית למקינטוש
- קטגוריה: תוכנות ja:ワードプロセッサ ko:워드 프로세서 ms:Pemproses kata

צג

צג או מסך הוא התקן פלט של המחשב, אשר נכלל בקטגורית ציוד היקפי. הצג מתחבר למחשב דרך כרטיס המסך אשר מעביר לו תמונה עומדת או תמונה נעה. ישנם כמה סוגים מרכזיים של צגים למחשב: # CRT # LCD # OLED # פלזמה # מקרן המסכים נמדדים במספר תכונות, ביניהן:
- רזולוציה
- גודל נקודה
- קצב רענון
- זמן תגובה: הזמן העובר מרגע קבלת האות מכרטיס המסך, ועד להופעת התמונה על המסך. זמן זה נמדד באלפיות השניה. ככל שזמן התגובה קצר יותר, כך ניתן לצמצם יותר את התופעה של מריחת התמונה. עקרונית, יש למסכי LCD זמני תגובה יותר ארוכים מ CRT, ולכן יש להן יותר מריחות תמונה. כיום (2005) זמן תגובה מהיר הוא 4ms.
- יחס הניגודיות: ההבדל בין הלבן המאיר ביותר לשחור החשוך ביותר שהמסך יכול להציג. ככל שהיחס גדול יותר כך מוצגים התמונה והצבעים בצורה טובה יותר. יחס טוב הוא 1:1000.
- בהירות: מציין את העוצמה המרבית של תאורת הצג ביחידות של cd/m² (מספר נרות הפזורים למטר מרובע). ככל שנתון זה גבוה, נקבל תמונה טובה ובהירה יותר. מסכי TFT לרוב, בהירים בהרבה ממסכי CRT.
- עומק צבע שהם יכולים להציג.
- סוג הטכנולוגיה בה הם משתמשים. כיום מסכי CRT ו-LCD שולטים בשוק, וטכנולוגיית OLED שהיא דומה ל-LCD אך טובה יותר בנתונים, אמינות ומחיר, אמורה להיכנס בזמן הקרוב לשוק ואולי להשתלט עליו.

עומק צבע

עומק צבע לכל נקודה על המסך ניתן לקבוע צבע. מאחר שהמחשב עובר בשיטה הבינארית כך גם מספר הצבעים שהצג מציג הוא בבסיס 2. בתחילת דרכו של המסך הוא היה יכול להציג 2 צבעים ולאחר מכן 4 צבעים. כיום המסך יכול להציג 4,294,967,296=2³² צבעים. הגדרות המציגות כמות גדולה של צבעים דורשות בדרך-כלל יותר זיכרון מחשב ועשויות להשפיע על הביצועים. טבלת סוגי מסכים להצגת צבעים:

ראו גם

:מונחים בחומרה קטגוריה:התקני פלט ja:ディスプレイ (コンピュータ) simple:Monitor

מדפסת

המדפסת משמשת להוצאה של עותק פיזי של מידע המאוחסן במחשב, בד"כ המדפסת מוציאה זאת על נייר. ישנם שלושה סוגים מרכזיים של מדפסות: # מדפסת הזרקת דיו # מדפסת לייזר # מדפסת סיכה

תולדות המדפסת

בשנות השמונים היו מדפסות הסיכה המדפסות הדומיננטיות, בשוק הביתי ובשוק העסקי, וזאת בזכות עלותן הנמוכה יחסית לחלופה העיקרית, מדפסות לייזר, שהפיקו הדפסה באיכות גבוהה. בשנות התשעים החלו מדפסות הזרקת דיו להחליף את מדפסות הסיכה בשוק הביתי, בספקן הדפסה באיכות גבוהה בעלות סבירה. מדפסות הלייזר החליפו את מדפסות הסיכה בשוק העסקי. כתוצאה מכך נעלמו מדפסות הסיכה כמעט כליל לקראת סוף שנות התשעים, והן נותרו בשימוש רק למטרות מיוחדות, כגון הדפסת נייר בשני עותקים. מדפסות לייזר נמצאות רק בשימוש מצומצם אצל המשתמש הביתי, בשל מחירן הגבוה יחסית למדפסת הזרקת דיו, אם כי מחיר הדיו למחסנית לייזר נמוך יחסית למחיר הדיו למדפסת הזרקת דיו. רוב מדפסות הלייזר אינן בעלות יכולת הדפסה צבעונית, ואלו שכן מדפיסות בצבעים יקרות מאוד יחסית למדפסת הזרקת דיו צבעונית, אך איכות ההדפסה בהן גבוהה יותר.

יצרני מדפסות מובילים

חמש חברות תופסות את רוב שוק המדפסות:
- HP
- Epson
- Canon
- Lexmark
- Xerox ---- :מונחים בחומרה קטגוריה:התקני פלט ja:プリンター ko:프린터 simple:Printer th:เครื่องพิมพ์

דפדפן

]] דפדפן (באנגלית browser) הוא חבילת תוכנה המאפשרת לקרוא ולתקשר עם מסמכי HTML הנמצאים בשרתי WEB ברשת ה-World Wide Web של האינטרנט. לדפדפן יש גם יכולת להורדת קבצים המקושרים מדפים כאלה, וישומים מתקדמים נוספים. זהו יישום מסוג user agent. את הדפדפן הראשון בעולם בשם WorldWideWeb יצר טים ברנרס-לי והציגו ב26 בפברואר 1991. הדפדפן שהוצג רץ על פלטפורמת NeXT הדפדפן שיצר את התפנית בנושא היה [http://archive.ncsa.uiuc.edu/SDG/Software/Mosaic/NCSAMosaicHome.html מוזאיק] (NCSA Mosaic) שהורץ בתחילה על מערכת הפעלה Unix, בשנת 1993 כיום יש בשוק מספר מנועים עליהם מבוססים רוב הדפדפנים.
- MSHTML - של חברת מייקרוסופט. המנוע מאחורי אינטרנט אקספלורר, [http://www.avantbrowser.com/ Avant Browser], [http://www.maxthon.com/en/index.htm Maxthon] ועוד. אקספלורר שולט היום בשוק הדפדפנים, בגלל המונופול שיש למייקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה. מכיוון שבכל מחשב שבו מותקנת מערכת הפעלה של חלונות מותקן גם דפדפן זה, משתמשים רבים נוטים להשתמש בו כברירת מחדל.
- Gecko - המנוע מאחורי דפדפן מוזילה, נטסקייפ, [http://www.mozilla.org/products/firefox/ Mozilla Firefox] [http://www.gnome.org/projects/epiphany/ אפיפני] [http://www.mozilla.org/products/camino/ קמינו] ועוד.
- KHTML עליו מבוססים [http://www.konqueror.org/konq-browser.html קונקרר], [http://www.apple.com/safari/ ספארי] ו[http://www.omnigroup.com/applications/omniweb/ אומני ווב].
- Opera הוא [http://www.opera.com/ דפדפן עצמאי], שחוץ מלמחשבים אישיים יש לו גם גירסאות לטלפונים ניידים ומחשבי כף יד.
- Lynx הוא [http://atrey.karlin.mff.cuni.cz/%7Eclock/twibright/links/ דפדפן] ששימושו העיקרי הוא כשלא ניתן להציג גרפיקה, כגון במסופי יוניקס. רשימת הדפדפנים הנפוצים:
- Internet Explorer
- מוזילה פיירפוקס
- Konqueror
- Netscape Navigator
- אופרה
- גלאון
- מוזילה
- לינקס
- ספארי
- מקסתון

ראו גם

- מונחים ברשת מחשבים
- מונחים בתוכנה
- קטגוריה:תוכנות קטגוריה:אינטרנט ja:Webブラウザ ko:웹 브라우저 ms:Pelayar web simple:Web browser th:โปรแกรมค้นดูเว็บ zh-min-nan:Bāng-ia̍h liû-lám-khì

מיקרוסופט

מיקרוסופט (Microsoft Corporation) היא חברת תוכנה אמריקאית השוכנת ברדמונד שבמדינת וושינגטון, סמוך לעיר סיאטל. מיקרוסופט היא חברת התוכנה הגדולה בעולם, ובעלת שווי השוק הגדול בעולם, לפי ערך מניותיה (קרוב ל-300 מיליארד דולר, נכון לדצמבר 2004). נכון לנתוני ספטמבר 2004 העסיקה מיקרוסופט 57 אלף מועסקים במשרה מלאה, בארצות הברית ובמדינות אחרות והכנסותיה השנתיות (נכון ליוני 2004) הסתכמו ב-36.8 מיליארד דולר. הכנסות אלו באו בעיקר ממכירות של מערכת-ההפעלה "חלונות" (11.5 מיליארד), תוכנות שרת וכלי פיתוח (8.4 מיליארד) וערכת התוכנות המשרדיות "אופיס" (10.8 מיליארד), שער האינטרנט MSN (הניב 2.2 מיליארד) ומכירות משחקים וקונסולת משחקים (כ-2.8 מיליארד). למרות שהיקף הכנסותיה של מיקרוסופט אינו מדרג אותה בין החברות המובילות בעולם, יש לה ייחוד במספר הקשרים:
- מערכת ההפעלה וערכת תוכנות המשרד של מיקרוסופט נהנות ממונופול בפועל בתחום המחשוב האישי, עובדה המעניקה לה מקום על רוב שולחנות העבודה הממוחשבים (ובעקבות זאת, במסכת תלונותיהם של משתמשים על איכות תפקודם של אותם מחשבים).
- הצלחתה המתמשכת של החברה הובילה אותה לצבירת מאגר מזומנים נכבד והפכה כמה וכמה ממייסדיה, ובמיוחד ביל גייטס למובילים ברשימת האנשים העשירים בעולם.
- כנגד החברה הוגשו ומוגשות תביעות חוזרות ונשנות בטענה שהפרה את "כללי התחרות ההוגנת" או ניצלה לרעה את המונופול שבידה.

היסטוריה

ביל גייטס חברת מיקרוסופט הוקמה בשנת 1975 על ידי שני סטודנטים צעירים, ביל גייטס ופול אלן. החברה הוקמה ע"מ לפתח תוכנה למעבדי מיקרו, דבר שלא נעשה לפני כן, כמו כן גם ע"מ למכור את מפרש ה-בייסיק שיצרו אלן וגייטס. מפרש זה נרכש לשיווק במחשביה של חברת אפל, דבר שהפך אותו לתקן במחשב הביתי הנפוץ הראשון שמכרה האחרונה.

יצרנית דוס

חרף הצלחתה היחסית עם מפרש הבייסיק שלה, לא נחשבה מיקרוסופט להצלחה מסחררת. זו באה כאשר זכתה החברה בחוזה לייצור מערכת ההפעלה שתשמש במחשב האישי שהתעתדה חברת יבמ להוציא בשנת 1981. ההחלטה לייצר מחשב-אישי הייתה חריגה מקו מסורתי עבור יבמ ונבעה מההצלחה הגדולה של יצרניות מחשבים אישיים, ובמיוחד אפל, בתחום זה. יבמ החליטה לבסס את המחשב החדש לא על רכיבים שיפותחו על ידה כי אם על "רכיבי מדף" שייקנו מספקים שונים. במסגרת זו, פנתה החברה לגורמים שונים כדי שיספקו לה מערכת הפעלה למחשב החדש. אחרי שמשא ומתן עם חברת Digital Research נכשל, פנתה החברה למיקרוסופט וזו הבטיחה לספק את מערכת ההפעלה. מאחר ולא עסקה מעודה בתחום מערכות ההפעלה, פנתה מיקרוסופט לבית תוכנה קטן שייצר העתק זול של מערכת ההפעלה של Digital Research תחת השם QDOS, ורכשה ממנו את מערכת ההפעלה. זו סופקה, כמעט כמות שהיא, ליבמ, כאשר מיקרוסופט מבצעת מהלך מזהיר בעמידתה על כך שרק הרישוי לתוכנה יימכר ליבמ, כאשר מיקרוסופט שומרת לעצמה את הזכות למכור את מערכת ההפעלה לכל גורם אחר שיחפוץ בה. המחשבים האישיים של יבמ (IBM-PC) כבשו את השוק בסערה. באותה תקופה נחשבה יבמ לחברה החשובה ביותר בעולם המחשוב, ועצם החלטתה להכנס לתחום המחשוב האישי הפכה אותו "לגיטימי" בעיני בתי עסק רבים, ודחקה הצידה במידה רבה את יצרניות המחשבים האישיים האחרות, לבד מאפל. החלטתה של יבמ לבסס את המחשב על רכיבי מדף התנקמה בה במהרה, כאשר חברות כמו קומפאק מיהרו לפתח מחשבים "תואמי יבמ", שפעלו באיכות כמעט זהה לזו של מחשבי יבמ, וידעו להשתמש באותה מערכת הפעלה. מאחר ומדובר היה במערכת הפעלה פשוטה, לא נתקלו חברות אחרות בבעיות מיוחדות בייצור מערכות הפעלה דמויות DOS באיכות דומה, אך המערכת שייצרה מיקרוסופט כוננה עצמה כתקן המוביל בתחום.

במרדף אחרי אפל

למרות הצלחתה הרבה של מיקרוסופט ברישוי מערכת ההפעלה דוס, היה ברור לראשי החברה כי היא חיה על זמן שאול. בשנת 1982 קיבלה מיקרוסופט דגמים ראשוניים של מחשב חדש שפיתחה אפל: ליסה. לביל גייטס וחבריו לא נדרש זמן רב כדי להבין כי המחשב החדש, ודודנו הקטן, מקינטוש, הם עתידו של המחשוב האישי. המקינטוש של אפל הציע שורה ארוכה של חידושים ובראשם ממשק משתמש גרפי שכלל תפריטים, מכתבה, צלמיות, ועוד; ניווט באמצעות עכבר; ותאימות בין המוצג על המסך לתוצר המודפס (WYSIWYG, ראשי תיבות של "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל"). נוכח חידושים אלה, שרבים מהם פותחו ב"זירוקס פארק" - מרכז המחקר של חברת זירוקס, אך זכו למימוש מסחרי רק במחשבי אפל, היה ברור למיקרוסופט כי הדוס שזה עתה נולד הוא נחלת העבר. במיקרוסופט החלו לעמול במרץ על מערכת הפעלה גרפית שתחקה את זו שבמקינטוש, כתוספת גרפית על גבי דוס. לבד מהסכנה שנשקפה לחברה מצד אפל, היא חששה מאוד גם מחברות כמו ויזיקורפ ודיגיטל ריסרץ', שאף הן פיתחו במקביל מעטפות גרפיות לדוס ותואמיו, ולכן הכריזה בנובמבר 1983 על הוצאת מערכת הפעלה גרפית בשם Windows ("חלונות"), אף שמערכת כזו עדיין לא הייתה בידה בפועל. כמפתחת תוכנה חשובה, הפעילה החברה לחץ על אפל לאפשר לה גישה למשאבי קוד מקור של אפל בגרסאות הראשונות של חלונות, דבר שסייע לחברה במידה משמעותית בהאצת הפיתוח. בשנת 1985 הוציאה החברה את הגרסה הראשונה של מערכת ההפעלה החדשה שלה, "חלונות 1.0", באוקטובר 1987 את "חלונות 2.0" וב-1989 את "חלונות 286". כל הגרסאות לא היו שמישות במיוחד ולא זכו להצלחה רבה.

הסכסוך עם יבמ

הגרסאות הראשונות של חלונות פותחו במקביל, וברוב המובנים גם תוך התבססות על מאמץ פיתוח משותף של יבמ ומיקרוסופט למערכת הפעלה בשם "OS/2". עיקר הפיתוח בשלבים הראשונים בוצע על-ידי יבמ, כאשר מיקרוסופט תופסת מקום משמעותי יותר בשלבים מאוחרים יותר. לקראת סוף שנות השמונים החלו יבמ ומיקרוסופט מתרחקות זו מזו. מיקרוסופט חתרה להוציא מערכת הפעלה דלת דרישות ופשוטה יותר ב-16 ביט, שתרוץ מעל גבי דוס, כך שמשתמשי דוס קיימים יוכלו להמשיך במקביל להשתמש בתוכנות הקיימות. יבמ חתרה למערכת "כבדה" יותר מבחינת דרישות המחשב, שאינה רצה מעל גבי דוס (אף כי הייתה מסוגלת להריץ דוס) ב-32 ביט. הגירושין בין שתי החברות התגבשו בהדרגה והפכו ברורים במאי 1990, כאשר הוציאה מיקרוסופט את "חלונות 3.0", כשיבמ מוציאה זמן לא רב אחרי כן את "OS/2 1.3". שתי המערכות היו כמעט זהות לחלוטין מבחינה חיצונית, אך זו של מיקרוסופט הייתה הרבה יותר נגישה למשתמשי דוס ובעלי מחשבים מתקדמים פחות.

ניצול הזדמנויות

"חלונות 3.0" הפכה להצלחה מטאורית. מבחינה טכנולוגית וחזותית היא נפלה מ-OS/2 של יבמ, שלא לדבר על מערכת ההפעלה למקינטוש, שנמצאה עדיין מרחק רב לפני זו של מיקרוסופט. אך ההחלטה של מיקרוסופט להקפיד על תאימות עם דוס ועל דרישות פתיחה מזעריות אפשרה לה לשלב ממשק משתמש גרפי, ואפילו בסיסי, בלי לאבד את ציבור משתמשי הדוס. "חלונות" הקנתה למיקרוסופט גם יתרון נוסף: מוכנות. חברות אחרות, ובמיוחד מובילות השוק בתחום הדוס כמו וורדפרפקט בעיבוד תמלילים או לוטוס 123 בגליונות נתונים, לא היו ערוכים עם גרסאות לסביבת "חלונות" עם צאת התוכנה. חלק מאי-מוכנותן ניתן לייחס למה שמתואר לעתים כתרגיל מבריק של מיקרוסופט ולעתים כשינוי אקראי -- מיקרוסופט קידמה כמעט עד ליום צאת "חלונות 3.0" את סביבת OS/2 כסביבת העבודה והפיתוח העתידית. רוב החברות עבדו, בעקבות מידע זה, על גרסאות OS/2 של תוכנותיהן. כאשר הכריזה מיקרוסופט על הוצאת "חלונות 3.0" ובמקביל על כך ש-OS/2 כבר אינה העתיד אלא, להיפך, מוצר שנדון לכשלון, נתפשו רוב החברות לא מוכנות, בעוד שלמיקרוסופט כבר הייתה ערכת כלים ערוכה ומוכנה מן היום הראשון. פרק הזמן הזה שבו הייתה מיקרוסופט ראשונה ומובילה בשוק החדש שיצרה הוכיח את עצמו. מיקרוסופט אמצה, בנוסף, המצאה קטנה שנרקחה על ידי אפל על המקינטוש - שילוב מספר תוכנות בחבילה אחת תחת השם Office, והוציאה גרסה משלה ששילבה מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני ותוכנת מצגות בחבילה אחת. בהדרגה, הפך שילוב התוכנות - שבשלביו הראשונים היה שרירותי למדי - לכלי מנצח. המתחרות נאלצו "לתפור" לעצמן חבילות משרדיות דומות, כשבה בעת נוקטת מיקרוסופט מדיניות תמחור אגרסיבית. לדוגמה, באמצע שנות התשעים ירד מחירה של תוכנת מעבד התמלילים וורד לגובה ממוצע של 61 דולר, לעומת כמה מאות דולרים אצל המתחרים. החברה אף דרשה סכום של כ-400 דולר על חבילת אופיס כולה, כשאצל מתחריה זה היה התמחור המקובל לרכיב אחד בלבד.

שפות תכנות ל"חלונות"

תחום נוסף שבו הפכה מיקרוסופט לדומיננטית בעקבות הצלחתה של "חלונות" הוא תחום שפות התכנות לסביבה זו. מיקרוסופט הייתה בשנותיה הראשונות חברה העוסקת בעיקר בפיתוח שפות תכנות - מקור ההכנסה העיקרי שלה בשנותיה הראשונות היה מפרש BASIC שנמכר ברישוי לאפל - ובעיני רבים בחברה, ובמיוחד גייטס, הייתה לנושא זה חשיבות מיוחדת. האיום הראשון במעלה בתחום זה התגלם בעיני מיקרוסופט בדמותה של חברת בורלנד, שפיתחה מהדר (Compiler) לשפות Pascal, C ו-C++‎ בגישה שהלכה והפכה בהדרגה מונחית עצמים ועתירת ספריות קוד. פיתוחים אלו של בורלנד היו טורדים במיוחד מבחינתה של מיקרוסופט משום שנסיונותיה להכנס לתחום עם Microsoft Pascal לא צלחו. בורלנד הפכה איום חריף יותר כאשר רכשה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים את כלי ניהול מסדי-הנתונים פרדוקס ואת מסד הנתונים dBase. איום נוסף, עקיף יותר אך ממשי לא פחות, בא מכיוון סביבות "פיתוח מהיר" מונחות-עצמים. מיקרוסופט הצליחה למנוע פיתוחו של כלי אחד כזה, MacBASIC של אפל, באמצעות איום להפסיק פיתוח תוכנות עבור אפל, אך כלי שני, היפרקרד שפיתח ביל אטקינסון יצא והפך לכלי מוביל עבור מפתחים מתחילים, יישומי מולטימדיה (הגרסה הראשונה של Myst פותחה בהיפרקרד), יישומים לימודיים, וכדומה. עם האיום מצד בורלנד התמודדה מיקרוסופט באמצעות הוצאת גרסאות שפה משלה ובמיוחד, פיתוח ספריית מחלקות (Classes) בשם MFC. הספרייה התבססה על הרעיונות שפותחו באפל עם MacApp, ובאופן ישיר יותר על ספריות Think Class Library (של סימנטק). כאן, היטיבה מיקרוסופט לנצל את היתרון הייחודי שבהיותה מפתחת מערכת ההפעלה שלה נועדו המחלקות, כך שהספריות המתחרות של בורלנד, למרות שנחשבו טובות יותר, הפכו פחות ופחות מעודכנות. לבסוף, נאלצה בורלנד לרכוש רישוי ל-MFC ולוותר על ספריית המחלקות שלה, OWL. עם איום "הפיתוח המהיר" התמודדה מיקרוסופט באמצעות פיתוח סביבת Visual Basic (VB). סביבה זו התבססה על מוצר בשם טריפוד של אלן קופר זו התבססה באופן ישיר על רעיונות מ-MacBASIC ובמיוחד מהיפרקרד, אך הצעידה אותם קדימה. למרות שכמו היפרקרד, גם VB התבססה בראשיתה על מנוע הרצה חיצוני (ספריית הרצה), היא נראתה למשתמשים כמו יישום "אמיתי". כאן, במיוחד בזכות העדר מתחרים ישירים על "חלונות" ובזכות פיתוחים נוספים שאפשרו שימוש בתסריטים בשפה, הפכה VB להצלחה גדולה של מיקרוסופט והעצימה את שליטתה בתחום הפיתוח בכל רמותיו, מכתיבת תסריטים ועד תכנות ב-C++‎. בתחום מחוללי הישומים פיתחה מיקרוסופט את האקסס, על בסיס טכנולוגיה שקנתה מחברת סייבייס. כלי זה שנועד להתחרות בפרדוקס בעיקר, היה מהיר יותר מגרסת פרדוקס לחלונות, שהיתה טובה בדוס, אך סבלה מביצועים איטיים בחלונות. יצירת מחולל ישומים ידידותי מאוד במחיר אטרקטיבי במיוחד, דחקה את כל המתחרים על שולחן העבודה, כולל מג'יק הישראלי, שזכה למעמד בכורה בשוק הישראלי עקב שימוש הצבא בו, אך דשדש שנים רבות בעולם הדוס, עד שזכה לגרסת חלונות ראשונה.

מינוף ההצלחה

בשנת 1995, אחרי רצף ממושך של עיכובים, הוציאה מיקרוסופט את "חלונות 95" -- היורשת ל"חלונות 3.1". מערכת ההפעלה החדשה עדיין רצה מעל גבי דוס ועדיין סבלה מאי יציבות רבה, אך אחרי 12 שנה היא הצליחה סוף סוף להציג חיקוי חזותי טוב מספיק למקינטוש. "חלונות 95" הייתה להצלחה אדירה. מיקרוסופט ניצלה ביעילות את חוסר היעילות של מתחריה, ובמיוחד את שנות הניהול הכושל באפל וביבמ, את האיחור בכניסה לשוק "חלונות" של וורדפרפקט ולוטוס. בתוך שנתיים ביססה מיקרוסופט את מעמדה כספקית הכמעט בלעדית של מערכות הפעלה. כל המתחרות נדחקו לשולי הדרך. במקביל, החלה מיקרוסופט חודרת גם לתחום שרתי הרשת. כאן, שלטה במשך שנים חברת "נובל", אך מיקרוסופט הצליחה לחדור לשוק עם מערכת ההפעלה "חלונות NT" ובתוך זמן לא רב הפכה לגורם הדומיננטי בו. הכלי העיקרי בו השתמשה מיקרוסופט כדי ליצור לעצמה דומיננטיות בשווקים אלו היה המינוף. החברה השתמשה בתקיפות ובתבונה בעובדת היותה הספק המוביל של מערכות הפעלה כדי לפתות גורמים ממשלתיים ועסקיים, וחשוב הרבה יותר, יצרניות מחשבים (OEM) להתקין מראש או לרכוש את תוכנות המשרד שלה ולעשות שימוש בשרתי הרשת שלה. עמדת מפתח זו אפשרה לה גם לשלוט במידה רבה בתקנים המקובלים בתחום המחשוב האישי, כשהיא רואה עין בעין עם יצרניות המחשבים את עניינה הראשי בהעצמת רכישות מחשבים אישיים ועדכונם לעתים תכופות.

הפתעת האינטרנט

פריחתה של רשת האינטרנט הייתה הפתעה מסויימת מבחינתה של מיקרוסופט. במהלך שנת 1994, כאשר החברה הייתה טרודה בהכנות ל"חלונות 95" הפכה האינטרנט מרשת זעירה, בעיקר לשימוש אוניברסיטאי, להצלחה גדולה בזכות תוכנת הדפדפן, שאפשרה תצוגה גרפית ושיטוט בין אתרים. הדפדפן המצליח ביותר היה "נביגייטור" של חברת נטסקייפ, שדחק במהירות את רגליהם של רוב הדפדפנים האחרים. מיקרוסופט לא אחרה להבחין בטעותה. היא נטלה את רכיב הדפדפן של "חלונות 95", ששולב קודם לכן בחבילת תוספים, והחלה להתקין אותו כברירת מחדל עם מערכת ההפעלה. פעם נוספת, ניסתה החברה לנצל את כוח המינוף שלה: בעוד ש"נביגייטור" הוצע כתוכנה בתשלום (אז, 50 דולר), הציעה מיקרוסופט את הדפדפן שלה, "אינטרנט אקספלורר" בחינם עם כל גרסה של מערכת ההפעלה. החברה אסרה על יצרניות מחשבים לעשות שימוש בדפדפן אחר כברירת מחדל, ובתגובה להפיכת "נביגייטור" למוצר בחינם, ניסתה לשלב במהירות את הדפדפן כך שלא ניתן יהיה להסירו כלל מתוך מערכת ההפעלה. התוצאה הסופית הייתה כמעט ברורה מראש. החל בסוף שנת 1996, כאשר יצאה הגרסה השלישית של "אינטרנט אקספלורר", שהשיגה שוויון יכולות עם "נוויגייטור", לא טרחו רוב הגולשים להשתמש בדפדפן אחר והשתמשו, כבברירת מחדל, בדפדפן של מיקרוסופט. מיקרוסופט זכתה במה שכונתה "מלחמת הדפדפנים" והגיעה, בשיא כוחה, לשליטה של כ-95 אחוז משוק זה.

חדירה לשוק השרתים הארגוניים

אף שלמיקרוסופט שליטה בלתי מעורערת במחשבים האישיים, אחיזתה בצד המחשבים הארגוניים (השרתים) חלשה יחסית. לאחר הצעד הראשון (והמצליח) שעשתה בכיוון זה, באמצעות מערכת ההפעלה "חלונות NT", באו צעדים נוספים. בשנת 1989 הציגה מיקרוסופט מערכת לניהול מסדי נתונים בשם MS SQL Server, גם במקרה זה תוך התבססות על תוכנה שרכשה למטרה זו - תוכנת סייבייס. בסיס נתונים זה זוכה להצלחה, אך הוא רחוק מלהגיע להישגים שאליהם רגילה מיקרוסופט בתחומי פעילותה האחרים - בשוק זה פועלים בהצלחה מתחרים אחדים, ובראשם אורקל (של חברת אורקל), ו-DB/2 (של חברת IBM). תוכנה נוספת של מיקרוסופט לשוק הארגוני היא שרת הדואר Exchange. היוזמה האחרונה של מיקרוסופט, שנועדה לחזק את אחיזתה בשני תחומים - השרתים הארגוניים והאינטרנט - היא זו הקרויה Net. (קרי: דוט נט). במסגרת זו הכריזה החברה על כלי פיתוח חדשים, ובראשם שפת התכנות #C. התחרות העיקרית של מיקרוסופט בתחום זה היא כנגד שפת התכנות Java וסביבת J2EE. חזון ה-Net. כולל שילוב טכנולוגיה זו החל מרמת המשתמש ועד לרמת השרתים, ושילובו במערכת הפעלה הבאה "Windows Vista" (לונגהורן). מערכת הפעלה זו אמורה לתת את פתרון האבטחה החסר של מערכות הפעלה "Windows" מהדור הנוכחי, קרי שילוב ממשק הגנת וירוסים, שילוב חומת אש ועוד.

חדירה לתחום המחשבים הזעירים

בהמשך כחלק מאיסטרטגיה כוללת ("חלונות בכל מקום") החליטה החברה להכנס לתחום מחשבי כף היד, הטלפונים הסלולרים ומערכות משובצות מחשב, והוציאה מערכות הפעלה לתחומים אלו. בתחום מחשבי כף היד, מוצרים שמבוססים על חלונות CE של מיקרוסופט לא נחלה מיקרוסופט הצלחה של ממש לאורך השנים, אך החל בשנת 2001 החל נתח השוק שלה גדל בהתמדה, על חשבון זה של מתחרתה העיקרית, פאלם, שבמובנים רבים נטשה את שוק מחשבי כף-היד הדועך לטובת פתרונות סלולריים. בתחום הטלפונים הסלולרים בו המתחרה העיקרית היא מערכת ההפעלה סימביאן, זוכה מיקרוסופט להצלחה מזערית, בין השאר בגלל ברית רבת-עוצמה של הספקיות המובילות של טלפונים סלולריים, ובראשן נוקיה.

רצף של תביעות

בעיקר החל מאמצע שנות התשעים ניצבה מיקרוסופט מול שורה ארוכה למדי של תביעות פרטיות מטעם חברות שונות. תביעות אלו נגעו בעיקר לשימוש בלתי חוקי בקוד מקור או מידע של חברות אחרות, אם כדי לגרום למוצרים של חברות אחרות לפעול באופן שונה מהמתוכנן ואם לצורך שילוב הקוד במוצריה של מיקרוסופט. מיקרוסופט נמצאה כאן אשמה מספר פעמים ונאלצה לשלם כמה מיליארדי דולרים כפיצויים לחברות הנפגעות. תביעה אחרת, משמעותית יותר מבחינת השפעתה על מיקרוסופט, הייתה תביעה שהגישה ממשלת ארצות הברית נגד מיקרוסופט על ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי. הטיעון נגד מיקרוסופט היה, ביסודו, נגד השימוש ביכולת המינוף של החברה לדחיקת מוצריהן של חברות אחרות מן השוק. מאחרי התביעה עמדו במידה רבה כמה חברות גדולות שחשו עצמן נפגעות, אם מהצלחתה של מיקרוסופט (וכשלונן במלחמה מולה) ואם מטקטיקות עסקיות שונות שנקטה החברה, ונחשבו בעיניהן בלתי הוגנות. אף שהתביעה לא הניבה בסופו של דבר פירות משמעותיים מבחינת אותן חברות, היא עיכבה את התקדמותה של החברה ובמובן מסויים אף גרמה לה להגביר את זהירותה ולהגביל את צעדיה. התביעות גם הביאו להחמרת היחס לחברה מצד גורמים ממשלתיים ועל-ממשלתיים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה.

האטה ומגבלות המינוף

בסוף שנות התשעים ובראשית המאה הנוכחית הוציאה מיקרוסופט מספר גרסאות חדשות ומצליחות של "חלונות" ושל "אופיס", שהרחיבו את יכולותיהן של מערכת ההפעלה וערכת המשרד. בין השאר ניתן למנות כאן את מערכות ההפעלה "חלונות 98", "חלונות 2000", "חלונות XP" וגרסאות "אופיס 97", "אופיס 2000" ו"אופיס 2003". מיקרוסופט הצליחה באותה תקופה בביצוע אחד ההישגים המרשימים ביותר בתולדות המחשוב האישי: מעבר בצורה כמעט חלקה ממערכת הפעלה מיושנת, הרצה מעל דוס ("חלונות 98" הייתה עדיין מערכת הפעלה כזו) למערכת הפעלה המבוססת על הטכנולוגיה החזקה הרבה יותר של "חלונות NT" ("חלונות XP" סימנה את השלב הסופי במעבר הזה). ערכת המשרד של מיקרוסופט, במקביל, הפכה משולבת הרבה יותר ויכולותיה הורחבות באמצעות הוספת תכונות חדשות ומגוון תוכנות חדשות לניהול סדר יום, תקשורת משרדית, ועוד. החל בתחילת המאה הנוכחית, עם זאת, נתקלה מיקרוסופט במספר בעיות. ראשית, ניכרה ירידה מתמדת בקצב הצמיחה של שוק המחשבים האישיים. אחרי שנים רבות בהן הצליחה מיקרוסופט להנות מצמיחה דו ספרתית נדיבה במיוחד בזכות הגידול המהיר במספר המחשבים האישיים החדשים, החלה מערכת העדכון והרכישה להאיט את מהלכה. קצב עדכון המחשבים הואט וקצב ההצטרפות של משתמשי מחשב חדשים ירד במידה משמעותית. מיקרוסופט ניסתה להתמודד עם הבעייה באמצעות מעבר ממתכונת של רישוי תוכנה למתכונת של חוזי שימוש עם תשלום שנתי קבוע. הצלחתה כאן עדיין מוגבלת, בעיקר משום שהערך המוסף הנובע מהתשלום השנתי (עדכונים בחינם) הוא גבולי. שנית, ברוב נסיונותיה לפעול מחוץ לשוק הליבה שלה - מערכות הפעלה, תוכנות משרד ושרתים משרדיים - סבלה מיקרוסופט מכשלונות חוזרים ונשנים. בשוק שרתי האינטרנט, לדוגמה, חוותה מיקרוסופט צמיחה מהירה בראשית הדרך והגיעה באוקטובר 1997 לנתח שוק של כ-20 אחוז. מאז, עם זאת, לא השתנה נתח שוק זה כלל ונכון לינואר 2005 הוא עדיין עומד על 20.86 אחוז. החברה נתקלת בבעיות דומות בשוק קונסולות המשחקים (עם "xBox" שאינה מצליחה בשלב זה מול קונסולת ה"פלייסטיישן" של סוני), השוק הסלולרי בו מקומה זניח, וכן הלאה. רוב הפעולות שמחוץ לשוק הליבה משרתות אמנם את הגדלת הכנסותיה של החברה (שגדלו בשנת 2004 ב-14 אחוז) אך לא את הגדלת רווחיה (שקטנו ב-5 אחוז). החברה עדיין מפיקה כמעט 85 אחוז מהכנסותיה וכמעט 100 אחוז מרווחיה משוקי הליבה שלה. שלישית, עם התפשטות השימוש באינטרנט, הפכה בעית הפצת קוד המכוון לגרום נזק למחשב - וירוסי מחשב - לנפוצה. כיצרנית מערכת ההפעלה הבולטת בשוק, וגם בגלל פגמי אבטחה קשים במוצריה, סבלה מיקרוסופט מבעיה זו יותר מכל חברה אחרת בשוק. בשלב זה, עם זאת, החלופות שאינן נגועות בוירוסים, ובעיקר מערכת ההפעלה OS X של אפל, אינן חלופה יישימה עבור רוב משתמשי המחשב, ועיקר הפגיעה במיקרוסופט כאן היא ביחסי הציבור הרעים שהוירוסים הנפוצים ברשת גורמים לה. רביעית, בשנים שאחרי שנת 2000 ניצבה מיקרוסופט מול מתחרה מסוג חדש, מערכת ההפעלה לינוקס ותנועת התוכנה החופשית. מערכת ההפעלה ומגוון התוכנות החופשיות (והחינמיות) אומצו החל בסוף שנות התשעים על ידי מספר חברות מובילות במודל שירותים במקום מודל רכישה. מערכת ההפעלה החופשית ותוכנותיה מחולקים חינם או כמעט בחינם, כאשר עיקר ההכנסות נובעות ממתן שירותים ומכירת תוכנות עתירות שירות אחרות לעסקים.

האסטרטגיה של מיקרוסופט

מיקרוסופט היא אחת מהאבות הקדמונים של המחשוב האישי. לצד אפל - היחידה מדור האבות ששרדה עד היום - היא החברה המשפיעה ביותר על שוק זה, לטוב וגם לרע. המודל העסקי ומודל ההתנהגות של מיקרוסופט שמרני למדי, דבר המקנה לה יתרונות, אך גם יוצר עבורה מגבלות. התפתחותה של חברת מיקרוסופט, כפי שהיא מתוארת לעיל, מעידה על חברה המסוגלת לנצל הזדמנויות, להתגונן מפני איום, לזהות את חולשותיה ולנצל את חוזקותיה.

תאימות לאחור בכל מחיר

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התנהגותה של מיקרוסופט לאורך השנים היה דבקותה ב"תאימות לאחור". היינו, בהוצאת מערכות הפעלה שיאפשרו לרוב המכריע של משתמשי המחשב האישי להמשיך להריץ את התוכנות הישנות שלהם ולהשתמש בהתקנים החיצוניים הקיימים שלהם. דבקות זו בתאימות לאחור הייתה אחת הסיבות העיקריות להצלחה המטאורית של מיקרוסופט לאורך השנים. היא איפשרה לה להוציא גרסה אחר גרסה של מערכת ההפעלה, לגרוף הכנסות ממשתמשים חדשים, אך כמעט לא לאבד משתמשים ישנים. השמירה על תאימות לאחור לא הייתה נטולת בעיות. ראשית, הצורך לתאום לכל תוכנה ומכשיר מימי הדוס ואילך יצרה מורכבות עצומה במבנה מערכת ההפעלה, עם פוטנציאל כמעט לא מוגבל לאי-תאימויות ("התנגשויות"). שנית, התאימות לאחור חייבה במקרים רבים שימוש בשיטה של הוספת פריטים במקום החלפתם. הווה אומר, במקום "לכתוב מחדש" פריטים בצורה טובה יותר, דבר שהיה במקרים מסויימים כמעט בלתי אפשרי, בחרו במיקרוסופט להוסיף פריטים למצאי הקיים, בלי לשנותו. שלישית, בגלל המורכבות העצומה הכרוכה בתחזוקת קוד המקור הקיים, הוגבלה מאוד היכולת ליצור שינויים בסיסיים וחידושים במערכת ההפעלה. ישנן מספר דוגמאות בולטות לבעיות שיטת התאימות לאחור. בתחום העדכון והחידוש בתוכנה, ניתן להתרשם מכך כאשר בוחנים את הבעיות העצומות בהן נתקלת מיקרוסופט בעדכוני מערכת ההפעלה שלה. הגרסה האחרונה של זו יצאה בשנת 2001, כאשר הבאה,windows vista(שם קוד:LONGHORN) הובטחה לשנת 2004 או 2005. כיום, לוח הזמנים קובע את שנת 2006 כמועד צאתה, כאשר התכונה החדשה הבולטת ביותר (מערכת הקבצים החדשה "WinFS") הוצאה מכלל עדכון זה. לשם השוואה, מערכת ההפעלה OS X של אפל, שיצאה גם היא בשנת 2001, זוכה לעדכון בהיקף נרחב מדי 18 חודשים ואף פחות מכך, כשאפל מוציאה עדכוני זוטא כעשר פעמים בשנה. דוגמה בולטת אחרת לבעיות התאימות לאחור היא הכמות הגדולה של התנגשויות, בעיות ו"חורים" במערכת ההפעלה. בגלל גודלה העצום, מסורבלותה והמספר הכמעט בלתי אפשרי של התקנים בהם תומכת המערכת, כמעט ולא ניתן למנוע התנגשויות ובעיות בין רכיביה וגילוי "חורים" המאפשרים פגיעות אבטחה. תופעה זו ניכרת, למשל, בכמות הגדולה של וירוסי מחשב הפוגעים במחשבי חלונות ובעובדה שתקן "חבר והפעל" (Plug and Play) עדיין לא פועל בצורה מיטבית, 17 שנה אחרי שהוצג (ופעל) במחשבי מקינטוש.

מינוף שווקים

מיקרוסופט נקטה לכל אורך הדרך בשיטה החכמה מבחינה עסקית של מינוף שווקים. כלומר, היא ניצלה את כוחה בשוק אחד, כדי לגרום לחברות אחרות להעניק לה דריסת רגל ושליטה בשוק אחר. הדוגמה המובהקת ביותר לכך הייתה האופן שבו ניצלה מיקרוסופט בתבונה את העמדה המובילה שלה כספקית מערכת ההפעלה דוס כדי לבנות את שוק "חלונות" וממנו לזנק לשרתי רשת וכמובן לתוכנות המשרד. לעתים קרובות, נקטה מיקרוסופט גם שיטות של מינוף עקיף. היינו, היא צרפה למערכת ההפעלה תוכנות ורכיבי תוכנה "חינם", דבר שהבטיח את הפופולריות שלהם ובמובנים רבים גם שליטה בשוק. מוצרים אלו המשיכו וממשיכים להמכר בחינם, ומשמשים את מיקרוסופט כדי למכור בכסף תוכנות המתבססות עליהם כמו עורכי HTML, תוכנות סדר יום, תוכנות רשת, וכן הלאה.

חכה וחקה

מיקרוסופט נוקטת בשוק שיטה מוכרת וידועה של "חכה וחקה". החברה אינה יוזמת בדרך כלל חידושים בשוק, אלא בוחנת אילו חידושים הצליחו להשתרש בשוק ואז ממהרת לנסות ולהכנס לשוק (ואם אפשר, להשתלט עליו) לפני שאותן חברות יעמיקו שורש. לשיטה זו יתרון ברור בכך שהחברה הנוקטת אותה אינה נדרשת להמציא או לחדש, אלא רק לשמור על עיניים פקוחות ואוזניים קשובות למתרחש בשוק. יתרון נוסף טמון בכך שמיקרוסופט נכנסת תמיד לשוק שהאפשרות להרוויח בו כבר הוכחה. החסרון בשיטת "חכה וחקה" הוא בעיקר כאשר החברה מחכה יותר מדי, ואז נדרשת להשקיע מאמץ רב בחדירה לשוק נגד מתחרה שליט; והעובדה שמול חברות הפועלות בשיטה דומה אין למיקרוסופט יתרון יחסי בשווקים שבהם אין לה יכולת מינוף. נקודה אחרונה זו בולטת במיוחד במאבקה של החברה בשנים האחרונות נגד תוכנות הקוד הפתוח. כמעט כל התוכנות הבולטות בתחום זה הן חיקוי לתוכנות מצליחות קיימות (כלומר, מודל "חכה וחקה"), כשבמקרים רבים מדובר בתוכנותיה של מיקרוסופט עצמה. יכולתה של החברה להתמודד מול חיקויים זולים בהרבה של מוצריה היא מוגבלת כאן. מאפיין בולט נוסף של שיטת "חכה וחקה", הוא ההעדפה שיש למיקרוסופט לרכוש חברות קיימות, לעתים קרובות מובילות בשוק, ולשלב את הטכנולוגיה שלהן במוצריה. שיטה זו מקובלת כמעט על כל החברות הגדולות בענף ואינה ייחודית למיקרוסופט, כמובן. עם זאת, היא משמשת בה בקנה מידה רחב במיוחד. דוגמאות לשיטה זאת הן מערכת ההפעלה חלונות אשר היוותה חיקוי למערכת ההפעלה של חברת אפל, דפדפן אינטרנט אקספלורר שמחקה את נטסקייפ, תוכנת המסרים המיידיים Windows Messenger שמהווה חיקוי של ICQ, ותוכנת החיפוש השולחנית של מיקרוסופט שמחקה את תוכנת החיפוש של גוגל Google Desktop Search.

אמץ והרחב

אחת השיטות המוכרות של מיקרוסופט היא "אמץ והרחב". חברה הנוקטת שיטה זו מאמצת תקן כלשהו בשוק ואחרי שהיא קונה לה אחיזה והצלחה בעזרת תקן זה, משנה אותו בהדרגה כך שבפועל התקן יפעל היטב רק עם מוצריה היא. מיקרוסופט, שבראש מעינייה עמדה הצלחת "חלונות" נקטה שיטה זו מספר פעמים, כאשר המטרה בכל פעם היא להפוך תקן כללי לכזה הפועל היטב רק על מחשבי חלונות. כך, לדוגמה, שילבה מיקרוסופט במוצריה "הרחבות" של שפת ג'אווה ותסריטוני ג'אווה של סאן, כך שיחולו שיבושים בשימוש בדפדפנים שאינם "אינטרנט אקספלורר" על מחשבי חלונות. השימוש בשיטה זו, כמו גם השימוש במינוף שווקים, פעל במידה מסויימת כחרב פיפיות נגד מיקרוסופט, שכן הוא הגביר מאוד את החשדנות כלפיה בקרב שותפים עסקיים פוטנציאליים. כך, לדוגמה, כאשר ביקשה מיקרוסופט להכנס לתחום הטלפונים הסלולריים, התאגדו כל המפעילות הבולטות, ובראשן חברת נוקיה, כדי למנוע את כניסתה לשוק. במקרים אחרים, גילו וועדות תקינה עוינות למאמציה של מיקרוסופט להשתלב בתקינה או לבסס אותה על מוצריה, מתוך חשש שביסוס זה עלול להתנקם בתקינה בשלב מאוחר יותר. מיקרוסופט אמונה על גישתו של מנכ"ל אינטל לשעבר, אנדי גרוב שטען כי על חברה מצליחה להיות תמיד פרנואידית: לחשוש תמידית מפני מתחרים ומפני "הדבר הבא" שיגזול ממנה את בכירותה בשוק. אופן התנהגות זה טיפוסי, כמובן, לכל חברה גדלה ומתפתחת בשוק חופשי, מה שלעתים קרובות פועל גם נגד מיקרוסופט. חברות אחרות רבות פועלות על בסיס ההנחה כי מיקרוסופט נכנסת לשוק בו הן פועלות כדי לנשלן ומנסות לחסום את כניסתה לשוק כבר בשלב הפתיחה. פעולות אלו מעלות כמובן את עלויות הכניסה לשוק מבחינתה של מיקרוסופט.

גידול מתמיד

כחברות רבות אחרות בתקופת הגאות הארוכה שעברה על הבורסה האמריקנית בשנות התשעים, אמצה גם מיקרוסופט גישה שלפיה עליה להוכיח גידול מתמיד בהכנסותיה. גידול בהכנסות הוא כמובן מאפיין של כל חברה הפועלת בשוק חופשי, אך ה"מנטליות" שהתפתחה במהלך שנות התשעים בארצות הברית הביאה להדגשה מופרזת על הגדלת ההכנסות, גם כאשר הגדלה זו הייתה כרוכה למעשה בהשקעות מפסידות. מיקרוסופט, שביססה חלק מהתגמול לעובדיה על אופציות למניות, הייתה אחת מ"קורבנות" השיטה הזו. החברה, ויותר מכך, מחזיקי המניות שלה, התרגלו לגידול מרשים ומתמיד במכירות החברה לאורך השנים וראשי החברה חשו מחוייבים "לספק" גידול כזה גם בשנים שמטבען הן שחונות יותר (לדוגמה, כאשר אין גרסה חדשה למערכת ההפעלה או לערכת תוכנות המשרד). התוצאות ניכרות במאזני החברה. כך, לדוגמה, היה גידול של 60 אחוז בהכנסות החברה בין שנת 2000 לשנת 2004, בעוד שברווח התפעולי הייתה ירידה (במספרים מוחלטים) של 21 אחוז. יתר על כן, אחוז הרווח התפעולי ביחס להכנסה ירד מ-48 אחוז ל-24 אחוז. הסיבה העיקרית לשינוי זה בתוצאות היא שתחומי הצמיחה החדשים של החברה, כגון קונסולות משחקים, תוכנות ERP ו-CRM, שוק מכשירים ניידים, או MSN, האחראים לכ-16 אחוז מהכנסות החברה, מניבים בעיקר הפסדים. במלים אחרות, הנסיונות של מיקרוסופט לפרוץ החוצה מתוך תחומי הליבה שלה אינם זוכים עדיין להצלחה. מיקרוסופט עלולה להתקל בשנים הקרובות בבעיות חמורות בהרבה גם בתחומי הליבה שלה. התחרות העיקרית בפניה היא ניצבת כאן היא מצד מערכת ההפעלה "לינוקס" וערכות משרד כמו "אופן אופיס" המפותחת על ידי חברת "סאן" וארגוני קוד פתוח. בשנים האחרונות, עלה החלק אותו מקבלת מיקרוסופט מעלות מחשב מאחוזים ספורים בראשית שנות התשעים לכ-20 אחוזים בדגמי המחשב הזולים יותר. מבחינת יצרניות מחשבים, זו נקודה בעלת חשיבות רבה לרווחיהם. מנקודת מבטם של צרכנים, זו נקודה בעלת חשיבות רבה להוצאותיהם. מצב זה עוד מחריף מבחינתה של מיקרוסופט, מאחר ובגלל הגידול הזעום בשוק המחשוב האישי כל הורדה משמעותית במחיר מערכת ההפעלה לא תביא להגדלת נתח השוק שלה כי אם לירידה בהכנסותיה.

מיקרוסופט והקוד הפתוח

למול ההגמוניה של מיקרוסופט במערכות הפעלה וחבילות אופיס התאחדו חברות מסחריות כדוגמת יבמ, נובל, HP סאן ואורקל סביב יישומי קוד פתוח, כשהן מבססות את המודל העסקי שלהן על שירותים נלווים ולא על מכירת תוכנה. יכולתן של "לינוקס" ו"אופן אופיס" להתחרות במיקרוסופט מעוגנת בגיבוי לו הן זוכות מחברות אלו ויותר מזה בעובדה שהתוכנות מחולקות בחינם. עובדה זו מהווה פיתוי ניכר עבור עסקים, גורמים ממשלתיים וייצרניות מחשבים המנסים, כל אחד מנקודת מבטו, לקצץ ככל האפשר בעלויות המחשוב. במאבק מול החברות המסתייעות בתוכנות קוד פתוח לא צלחה דרכה של מיקרוסופט עד כה. מאחר ואין ביכולתה לרכוש תוכנות קוד פתוח (אין ממי לרוכשן) ואין ביכולתה להתמודד עמן בזירת המחירים (תוכנות קוד פתוח מוצעות בחינם) ניסתה מיקרוסופט לנקוט מספר דרכים - ישירות ובעקיפין - כדי למנוע מעבר משימוש ב"חלונות" וב"אופיס" לסביבות קוד פתוח:
- מסעות הפחדה: אזהרות מפני הסכנות האורבות למי שישתמש בתוכנות קוד פתוח כי הדבר עלול לפגוע בזכויות היוצרים שלו ו'להרעיל' את תוכנותיו. הכוונה הייתה לכך שחברה שתשנה את תוכנות הקוד הפתוח שלה (דבר שכל בעל תוכנת קוד חופשי יכול לעשות) תאבד את הזכויות בשינויים שיצרה ותהיה חייבת להפוך את השינויים לפומביים. מאחר וטיעון זה שגוי עובדתית, הוא נזנח בסופו של דבר.
- השוואות עלות בעלות: מיקרוסופט יצאה במסע פרסום תחת הסיסמה "קבל את העובדות" כדי להראות כי כנגד ההגיון הפשוט (חינם עולה פחות) עלות הבעלות הכוללת (TCO) של עבודה בסביבת קוד פתוח גבוהה מעבודה בסביבת חלונות. הנימוק העיקרי כאן היה כי עלות רכישת התוכנה מתגמדת בתוך מכלול עלויות אחזקת מחשב, ומאחר ועלות התחזוקה וההדרכה של תוכנות קוד פתוח גבוהה יותר, הרי שעלות הבעלות הכוללת שלהן גבוהה יותר. הטענה העיקרית של תומכי הקוד הפתוח היא שהטיעון נכון רק לגבי שלב המעבר לקוד פתוח, כאשר חברות מדריכות את עובדיהן איך להשתמש בתוכנות קוד פתוח, אך המציאות משתנה כאשר שלב מעבר זה חולף.
- אנשי קש: טענות רבות הועלו כנגד שימוש אפשרי שעושה מיקרוסופט במכוני מחקר שונים, אובייקטיביים כביכול, כ"אנשי קש" המעלים טענות לא מבוססות נגד קוד פתוח (פרוץ, מפר פטנטים, לא בטוח, וכו'), במטרה להרתיע אנשים משימוש בהן. הטענה מתייחסת בעיקר לעובדה שמיקרוסופט היא המממנת העיקרית של אותם מכונים. טענה דומה מועלה כנגד חברת SCO, לשעבר משווקת לינוקס בעצמה (תחת השם "קאלדרה"), שטענה בשנת 2002 כי היא בעלת זכויות היוצרים על הגרסה ה'מקורית' של יוניקס וככזו גילתה שפע 'גניבות' קוד מיוניקס ששולבו במערכת ההפעלה לינוקס. החברה תבעה מחברות רבות לשלם לה דמי רישוי, דבר שנחשב להרתעה מפני שימוש בלינוקס כלל. נוסף על כך, החברה הגישה תביעות נגד יבמ וחברות נוספות בעניין זה. עד לשלב זה לא סיפקה SCO הוכחות כלשהן לטענתה ובמהלך שנת 2004 התפוגג במידה רבה אפקט ההרתעה. גם כאן, טענו אנשי קוד פתוח כי החברה פעלה במימון ובדחיפה סמויה של מיקרוסופט.
- הוזלות מחירים מבוקרות: במקרים שונים נקטה מיקרוסופט מדיניות אגרסיבית של הוזלות מחירים על מערכת ההפעלה ותוכנות אחרות, כדי להניא גורמים ממשלתיים ואחרים ממעבר ללינוקס וקוד פתוח. הוזלות אלו ננקטות בעיקר במדינות העולם השלישי או בחוזים 'סגורים' עם גורמים ממשלתיים וחברות גדולות, ומיקרוסופט נמנעת באדיקות ממתן פתח להוזלות כאלו כמדיניות גם במערב. לפי שעה, דומה כי רוב הטקטיקות בהן נוקטת מיקרוסופט זוכות להצלחה חלקית בלבד. במדינות העולם השלישי המכשול העיקרי למאבקה של מיקרוסופט הוא העובדה שהמעבר או לפחות האיום במעבר לסביבות קוד פתוח מבוסס בעיקר על נימוקים של עלות. למיקרוסופט אין אפשרות לקיים מדיניות עקבית של הוזלה משמעותית במחיר, משום שהוזלה כזו תטה "לנזול" באופן טבעי גם למקומות נוספים. כך, לדוגמה, עסקאות במחירים מוזלים בתאילנד ובישראל הובילו להפעלת לחצים דומים על מיקרוסופט גם בבריטניה. דומה כי מדיניות של תמחור דיפרנציאלי אינה ניתנת לשימור לאורך זמן כאן. טקטיקת ההרתעה של מיקרוסופט עובדת במקרים מסויימים, אך גם כאן בטווח הארוך דומה כי תועלתה שולית. הבשלות הגוברת בשוק המחשוב האישי והעסקי בשנים האחרונות - היינו, האטת קצב החלפת המחשבים והתמעטות רכישות חדשות - גורמת לעליה עקבית בחשיבותם של שיקולי מחיר ולהתגברות מקבילה בכדאיות של מעבר לתוכנות קוד פתוח. המאבק שהתנהל סביב מעברה המתוכנן של עיריית מינכן שבגרמניה לעבור לסביבת לינוקס היה דוגמה לבעייתיות שבטקטיקה של מיקרוסופט. למרות מאמצים ניכרים של החברה ועיכוב ממושך במעבר ללינוקס בעקבות חששות שונים, בסוף שנת 2004 החליטה העיריה לנקוט בצעד הנתפש כחוסך עלויות ולעבור ללינוקס.

מיקרוסופט בישראל

לחברת מיקרוסופט סניף ישראלי תחת השם "מיקרוסופט ישראל". הסניף נוסד בשנת 1989, והיה מראשוני הסניפים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית. מיום היווסדו ועד סוף שנת 2004 עמד בראש הסניף אריה סקופ, שעבר בסוף 2004 מתפקיד מנכ"ל לתפקיד יו"ר החברה, ולאחר חודשים אחדים סיים עבודתו בחברה. למחליפו מונה הוא דני ימין. פעילות השיווק והתמיכה הטכנית מתקיימים ממשרדי החברה ברעננה. לחברה גם מרכז פיתוח בחיפה. אחת התרומות הבולטות של "מיקרוסופט ישראל" בתחום המחשוב הייתה הגיור (עברות) המקיף שביצעה לתוכנות החברה, כולל התיעוד הנלווה. גיור זה, וכן התמיכה המשופרת בעברית, היו מן הסיבות העיקריות להיעלמות מתחריה המקומיים של מיקרוסופט במהלך השנים. תרומה ייחודית העלתה "מיקרוסופט ישראל" בתמיכתה בתקן הצגת עברית באיכות סבירה, שקנה לו מקום בהדרגה על פני האילתור המקומי ששרר קודם. יחס זה לעברית הוא חלק מההסבר להישג של הסניף הישראלי: הצלחתם בישראל של אחדים ממוצרי מיקרוסופט (כגון SQL Server ו-Exchange) עולה במידה ניכרת על הצלחתם בשוק העולמי. תרומה חשובה נוספת שהעלתה "מיקרוסופט ישראל" הייתה בפיתוח ופופולריזציה של תקן "עברית לוגית" לתצוגת עברית באינטרנט. קודם לכן, משלו בכיפה אלתורים שאפשרו הצגת עברית באמצעות היפוך סדר התווים והמלים. התקן הלוגי שמיקרוסופט ישראל קידמה ודחפה באמצעות "אינטרנט אקספלורר" שיפר במידה ניכרת את המצב, איזרח את העברית כשפה לגיטימית באינטרנט, וביטל את הצורך בהטמעת התאמות מיוחדות בדפדפנים.

תרומה חברתית

התרומה החברתית של

HTML

HTML (ראשי תיבות של HyperText Markup Language) היא שפת סימון לעיצוב עמודי אינטרנט המוגדרת כיישום SGML פשוט. HTML היא כיום תקן ברשת האינטרנט, וחוקיה מוגדרים על ידי ארגון תקינה בין-לאומי, ה-W3C. הגרסה הנוכחית של התקן היא HTML 4.01. ברוב המקרים קוד HTML יופיע בקבצי טקסט, המאוכסנים על שרתים המחוברים לרשת האינטרנט. קבצים אלו יכילו מלל פשוט, בתוספת סימונים - הוראות עבור הדפדפן בנוגע לאופן שבו יש להציג את הטקסט. ניתן לחלק את הסימנים לארבע קבוצות - # סימונים מבניים המתארים את תפקיד המלל במסמך/ לדוגמא -

כלבי ים

פירושו עבור הדפדפן - הצג את המלל "כלב ים" ככותרת ראשית. # סימוני תצוגה, כאלו שאינם שייכים למבנה המסמך, אלא לאופן שבו יוצגו חלקים ממנו. לדוגמא - מודגש יגרום לדפדפן להציג מלל מודגש. # קישורים, שתפקידם לקשר אובייקט במסמך למסמך אחר. לדוגמא - ויקיפדיה יצור קישור כזה: [http://e.wikipedia.org ויקיפדיה]. # אובייקטים שונים שאינם מלל. לדוגמא -

יציג את התמונה a.png בתוך המסמך. בדומה לתקנים אחרים הקשורים בעולם האינטרנט, טכנולוגיות חדשות אשר היו מונעות על ידי הצמא של המשתמשים לחדשנות הקדימו בהרבה את גופי התקינה. כך נוצר מצב שבו גופי התקינה התאימו את עצמם לכללים שנקבעו בידי החברות שייצרו דפדפנים. כל חברה יצרה תקן עצמאי, שכלל בתוכו חידושים שטרם נכנסו לתקן הרשמי. במקרים אחדים W3C הכניסה את השינויים לתקן, בדיעבד, ובמקרים אחרים קבעה יישום שונה במקצת לאותן פונקציות. מצב זה גרם לכך שעד היום אתרים רבים כתובים בשפה שאינה תקנית, וזאת על אף שמזה מספר שנים לא הוכנסה טכנולוגיה חדשנית לתחום ה-HTML. הגרסה האחרונה של תקן HTML נקבעה בשנת 1999, והכוונה היא שלא לעדכן יותר תקן זה, אלא לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות יותר, כגון XHTML בשילוב עם CSS.

ראו גם

- XHTML
- XML
- DHTML
- מונחים ברשת מחשבים
- מונחים בתוכנה

קישורים חיצוניים:

- [http://www.w3.org/TR/html4/ מפרט תקן HTML 4.01]
- [http://www.w3c.org אתר הבית של W3C]
- [http://www.mozilla.org.il/evangel.shtml על תקינה של HTML באתר mozilla.org.il]
- [http://www.webmaster.org.il/sections.asp?subject=1 מדריך HTML בעברית] בוובמאסטר.
- [http://www.sigall.co.il/s/s.asp HTML למתחילים] מהאתר של סיגל בכמן. האתר בעברית.
- [http://www.sigall.co.il/html.asp HTML מדריך מלא] מאותו אתר.
- רשימה של [http://www.internet-guide.co.il/asp/default.asp?SubId=39 מדריכים] לבנית אתרים, בעברית.
- רשימה סימני HTML מהאתר [http://webmonkey.wired.com/webmonkey/reference/html_cheatsheet/ Webmonkey]. רשימה בסיסית עם הסבר מקוצר (באנגלית) לכל סימן.
- קטגוריה:תקנים בתקשורת מחשבים קטגוריה:אינטרנט קטגוריה:שפות תכנות ja:Hypertext Markup Language ko:HTML simple:HTML th:HTML

מונחים בתוכנה

__NOTOC__

מונחי בסיס

- תוכנה: אוסף מאורגן של הוראות ומידע עבור מחשב.
- תוכנית מחשב: רצף של הוראות בשפת תכנות כלשהי, שנועדו לבצע משימה מסוימת, קטנה או גדולה, במחשב.
- תכנות: המלאכה של פיתוח ותחזוקה של תוכנה.
- מתכנת: אדם העוסק בתכנות.
- קוד פתוח: (Open Source) - תוכנה אשר קוד המקור שלה גלוי ונגיש בדרך כלל באמצעות האינטרנט. פרוייקטים המפותחים בגישה של קוד פתוח מאפשרים לקהילה רחבה של מפתחים ממרחבי האינטרנט זמינות להורדה של הקוד להתבוננות ולמידה ממנו. פרוייקטים אלו מפיקים תועלת ממודל הפתיחות כאשר הקהילה תורמת בחזרה לפרוייקט שיפורים תיקונים והרחבות של קוד המקור. פרוייקטים מפורסמים אשר פותחו בגישה של קוד פתוח הם לינוקס (Linux) ואפצ'י (Apache).
- תכנות מונחה עצמים: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא העצם (האובייקט).
- תכנות פרוצדורלי: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא השגרה.
- תכנות פונקציונלי: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא הפונקציה - שגרה המחזירה ערך, ללא תופעות לוואי.
- בדיקות תוכנה: תהליך (חלק מכלל תהליכי הבטחת איכות) במחזור פיתוח תוכנה, הנמצא בין סיום הפיתוח לתחילת השימוש במוצר. בדיקות תוכנה מבוצעות בשני מישורים - בקרת איכות של הגוף המפתח, ובדיקות קבלה של הגוף המשתמש. תהליכי בדיקות תוכנה הם חלק בלתי נפרד מתהליכי הנדסת תוכנה.

שפת תכנות

- קוד מקור: הוראות הפעלה עבור מחשב הכתובות על פי תחביר של שפת תכנות. הכוונה בדרך כלל לתוצאת עבודתו של מתכנת.
- שפת מחשב: שפה אשר בה נכתבות הוראות הפעלה סדורות עבור המחשב. שפה זו מעובדת לפעולות על ידי המעבד אשר במרכז המחשב.
- שפת תכנות: שפה, בעלת אוצר מילים וכללי תחביר משלה, המשמשת למתן הנחיות פעולה למחשב. ראו רשימת שפות תכנות.
- שפה עילית: שפת תכנות שסגנונה קרוב לשפתו של המשתמש בה ובעזרתה אפשר ליצור תוכנת מחשב.
- שפת סף: שפת תכנות שבה יש התאמה חד-חד ערכית בין הפקודות שכותב המתכנת ובין הפקודות בשפת המכונה, כלומר כל פקודה בשפת סף מתורגמת לפקודה אחת בשפת מכונה.
- שפת מכונה: הקידוד הבינרי הישיר למתן הוראות פעולה למעבד.
- מחולל ישומים: כלי תוכנה אשר בעזרתו ניתן לכתוב תוכנת מחשב. היחס בינה לשפה עילית הוא היחס בין בניה מודולרית מתועשת לבין בניה מסורתית.
- אסמבלר: תוכנית מחשב המתרגמת תוכנית שנכתבה בשפת אסמבלי לקוד ביצוע במחשב.
- מהדר: תוכנה שתפקידה להמיר קוד של תוכנה (אחרת) הכתוב בשפה עילית לשפת מכונה.
- הידור: (קומפילציה) המרת קוד תוכנה לשפת מכונה.
- מפרש: (INTERPRETER) תוכנה הקוראת תוכנית מחשב הכתובה בקוד שפת תכנות ומבצעת אותה שורה אחר שורה, ללא שלב הביניים של ההידור. רוב שפות התסריט (Scripting Languages) וגם גרסאות מסויימות של שפת BASIC הם כאלו.

שימוש בתוכנה

- הנדסת תוכנה: היא הפעילות ההנדסית העוסקת בפיתוח יעיל של תוכנה איכותית.
- אימות תוכנה: תחום במדעי המחשב העוסק בהוכחה שתוכנה מסוימת מבצעת בדיוק את מה שהוגדר במפרט שלה או בעלת תכונות מסוימות.
- סיבוכיות: ענף של מדעי המחשב שבמסגרתו נבחנים המשאבים הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב, ומושווית יעילותם של אלגוריתמים שונים לפתרון בעיה זו.
- מכונה וירטואלית: תוכנה היוצרת סביבה הנחוצה להפעלתה של תוכנה אחרת, מבלי שיהיה צורך במימוש פיזי של סביבה זו.
- מסד נתונים: תוכנה לאחסון נתונים ואחזורם.
- גיור תוכנה: התאמתה לשפה העברית של תוכנה שפותחה למען משתמשים בעולם הרחב, ללא התחשבות מראש בשפה העברית.
- Porting: התאמת קוד תוכנה מסביבה X לסביבה Y.
- ממשק משתמש: חלק התוכנה המטפל בדיאלוג שבין המחשב למשתמש.

מערכת הפעלה

- מערכת הפעלה: תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה, ומפקחת על פעולתו של המחשב. ראו רשימה של מערכות הפעלה.
- ליבת מערכת ההפעלה: (Kernel) היא חלק בסיסי במערכת ההפעלה.
- BIOS: (ר"ת Basic Input Output System), מערכת קלט/פלט בסיסית, משמשת לאיתחול מערכות מחשב.
- API: (Application Programming Interface) - פונקציות של מערכת ההפעלה הפתוחות לשימושן של תוכנות אחרות לשם קבלת שירותיה של מערכת ההפעלה.

אבטחת מידע

- וירוס מחשב: תוכנה שחודרת למחשב באופן סמוי ופוגעת בפעולה התקינה של המחשב הנפגע.
- תולעת מחשב: תוכנה שחודרת למחשב באופן סמוי, מפיצה את עצמה באמצעות תוכנות מסרים מיידיים או באמצעות הדואר האלקטרוני, ופוגעת בפעולה התקינה של המחשב הנפגע.
- אנטי וירוס: תוכנה לזיהוי ואיתור וירוסים, מחיקתם ותיקון קבצים נגועים בהם.
- תוכנת ריגול: תוכנה שעוקבת בחשאי אחר הרגלי הגלישה של המשתמש במחשב שבו היא מותקנת, ומעבירה מידע על הרגלים אלה לאתרים ששתלו אותה, או תוכנה שמותקנת על המחשב ללא הרשאה, ולא נותנת למשתמש למחוק אותה (לדוגמא: Cool Web Search ותוכנות ריגול אחרות).
- חומת אש: תוכנה למניעת חדירה לא מורשית אל המחשב, וקישור לא מורשה אל האינטרנט על ידי תוכנות במחשב, או אנשים במחשבים אחרים.
- פרוקסי: מחשב המייצג את המשתמש בו, כלומר נותן למשתמש לגלוש דרכו תוך הסתרת זהותו של המשתמש.

מוצרי תוכנה

- מערכת מידע:
- WYSIWYG: (ר"ת What You See Is What You Get), תכונה של תוכנת עריכה (מעבד תמלילים, עורך HTML וכדומה) שבה הדף המוצג על-גבי הצג בזמן עריכת המסמך זהה לזה שיוצג בתוצאה הסופית: דף במדפסת במקרה של מעבד תמלילים, דף בדפדפן במקרה של עורך HTML וכדומה.
- ERP: (ר"ת Enterprise Resource Planning), מערכת מידע כוללנית לניהול כל משאבי הארגון.
- OCR: (ר"ת Optical Character Recognition), תוכנה המסוגלת לזהות אותיות הנמצאות על-גבי נייר או מסך, על-פי צורתן הגרפית.
- זיהוי כתב:
- משחק וידאו: משחק המיושם באמצעות תוכנה על-גבי מחשב או קונסולת משחקים.
- מעבד תמלילים: תוכנה המשמשת להקלדה, עריכה ועיצוב של מסמכים מודפסים.
- חבילת יישומים משרדיים: חבילה של מוצרי תוכנה הכוללת מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, מצגת שקפים ועוד.
- אופיס: חבילת יישומים משרדיים מתוצרת מיקרוסופט.
- אופן אופיס: חבילת יישומים משרדיים חופשית מתוצרת סאן מיקרוסיסטמס.
- סטאר אופיס: חבילת ישומים משרדיים מתוצרת סאן מיקרוסיסטמס (על בסיסה נכתבה אופן אופיס).
- הוצאה לאור שולחנית:
- בינה מלאכותית: ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות השמורות עד כה לבינה האנושית בלבד.
- מערכת לומדת: תכונה חשובה של מערכות בינה מלאכותית.
- מבחן טיורינג: כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג בשנת 1950, כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.
- ראיה ממוחשבת: ענף של מדעי המחשב העוסק במתן יכולת למחשב להבנה, ניתוח, ועיבוד מידע חזותי מתמונות וסרטי וידאו.

תכנות מונחה עצמים

- Copy constructor: פונקציית ההעתקה היוצר עצם חדש על ידי העתקת מאפייניו ונתוניו מעצם ישן.

מונחים נוספים

- חומרה - מונחים
- רשת מחשבים - מונחים
- אחסון נתונים - מונחים קטגוריה:מחשבים
- קטגוריה:מונחים

Yoko Soumi

Yoko Soumi (沢海陽子 Soumi Yōko, born May 31, 1965) is a seiyū who was born in Niigata.

Notable voice roles

- Freeda Verasco in Blue Submarine No. 6
- Karen Kasumi in X/1999 the series
- Rizel in Chrno Crusade
- Natasha Radinov in Gunsmith Cats
- Atsuko Urameshi in Yu Yu Hakusho
- Buzam A. Calessa a.k.a. B.C. in Vandread
- Nikola Publio in Virgin Fleet
- Lyserg Diethel in Shaman King

External links

- [http://www.animenewsnetwork.com/encyclopedia/people.php?id=1629 Yoko Soumi] at the Anime News Network
- [http://www.animenfo.com/animeseiyuu,337,xfogcw,soumi_yoko.html Yoko Soumi] at Anime NFO Soumi Yoko Soumi Yoko ja:沢海陽子

cukrzyca cheap tickets piesni Biuro Rachunkowe Kielce wagi

:: RELATED NEWS ::

Mont Valerien
Mont Valerien ist eine Festungsanlage in Suresnes, 12km westlich von Paris. Im Zweiten Weltkrieges von 1940 bis 1944 Hinrichtungsstätte der Nationalsozialisten. Es gab ca. 4500 Opfer, zur Hinrichtung führte man sie ein paar hundert Meter unterhalb der Festung auf eine Lichtung. Der Weg zu dieser Lichtung trägt heute den Namen: "parcours des fusillés". In einer Datenbank sind 1003 Namen von Personen, die im Zweiten Weltkrieg am Mont-Valérien erschossen wurden aufgeführt. Die Liste der Na

Wasserkur
Wassertreten ist eine Behandlungsmethode der Hydrotherapie, die auf der Grundlage von Sebastian Kneipp angewendet wird. Hierbei wird in kaltem (leitungskaltem) Wasser auf der Stelle geschritten. (Hinweis: Man sollte nur Wassertreten, wenn sich die Füße zu Beginn des Wassertretens warm anfühlen!) Ein Bein sollte dabei immer vollkommen aus dem Wasser herausge

Vicia
Die Wicken (Vicia) sind eine Gattung von krautigen Pflanzen, die mehr als 150 Arten zählt. Sie gehört zur Familie der Hülsenfrüchtler (Fabaceae), Unterfamilie Schmetterlingsblütler (Faboideae). Die gelegentlich als "Duft-Wicke" bezeichnete DDR einen Preis, zu dem die Industriebetriebe ihre Waren an die Abnehmer verkauften. Der IAP ergab sich aus dem Betriebspreis(BP) plus Produktionsabgabe bzw. abzüglich einer möglichen "Stützung". Der IAP fand für Erzeugnisse und Leistungen der Betriebe aller Eigentumsformen in der Industrie, Bau- und Verkehrswesen Anwendung und konnte für verschiedene Abnehmergruppen unterschiedlich sein. Das

Corpus Delicti
Das Corpus Delicti ist der Gegenstand (lat. corpus – „Körper“) des Verbrechens (lat. delictum). Bezeichnet wird durch diesen Begriff insbesondere ein Beweisstück, durch das ein Täter der Straftat überführt werden kann, z. B. die Tatwaffe. Kategorie:Rechtslexikon

Schachserver
Ein Schachserver ermöglicht das Schachspielen mit räumlich entfernten Gegnern über das Internet. Technisch gesehen sind Schachserver eine Untergruppe von Spieleservern. Teilweise kann man direkt im Browser spielen, teilweise muss man eine eigene Zugangssoftware installieren. Es gibt eine Vielzahl an freien und kommerziellen Schachservern, die sich in ihrer Funktionsvielfalt und Bedienung stark unterscheiden. Als eine Sonderform kann man jedoch Fernschachserver abgrenzen, die im 1204; † 9. Juni 1252 in Lüneburg) aus der Familie der