:: wikimiki.org ::
| אודיסאוס אליטיס |
אודיסאוס אליטיסthumb
אודיסאוס אליטיס (2 בנובמבר 1911 - 18 במרץ 1996), משורר יווני מודרני חתן פרס נובל לספרות לשנת 1979, אשר יצירתו העיקרית, "אקסיון אסטי", זיכתה אותו בפרס.
אליטיס נולד באי כרתים בשם אודיסאוס אלאפודליס, ולמד משפטים באוניברסיטת אתונה. את "אקסיון אסטי: הוא כתב ב-1959, ובה הוא ניסה לעלות על המרכיבים החשובים של ההיסטוריה והמורשת היוונית המפוארת, בעזרת שילובים של הליטורגיקה של הכנסייה האורתודוכסית עם הסגידה לאלים האולימפיים, ובמיזוג הרעיונות שמאחורי כל תרבות.
קישורים חיצוניים
- [http://nobelprize.org/literature/laureates/1979/index.html אודיסאוס אליטיס באתר פרס נובל]
אליטיס, אודיסאוס
אליטיס, אודיסאוס
אליטיס, אודיסאוס
ja:オデッセアス・エリティス
2 בנובמבר
ה-2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 59 ימים.
אירועים היסטוריים ביום זה
- 676 - דונוס נעשה לאפיפיור.
- 1898 - פגישת הרצל והקיסר וילהלם השני ליד מקווה ישראל.
- 1917 - ציונות - יום צאתה של הצהרת בלפור, בה הצהירו הבריטים על תמיכתם בהתיישבות היהודית בארץ ישראל (ומאוחר יותר בהקמת מדינה יהודית).
- 1988 - משוחררת לאינטרנט תולעת מוריס
- 2000 - הצוות הראשון מאייש את תחנת החלל הבינלאומית (International Space Station)
- 2004 - בבחירות לנשיאות ארה"ב הסנטור ג'ון קרי מתמודד מול הנשיא המכהן ג'ורג' בוש (הבן)
נולדו
- 1755 - מארי אנטואנט, מלכת צרפת
- 1906 - לוקינו ויסקונטי, במאי קולנוע איטלקי (נפטר 1976)
- 1970 - דנה ברגר, זמרת ישראלית.
נפטרו
- 1950 - ג'ורג' ברנרד שו, מחזאי אירי
----
- 1 בנובמבר - 3 בנובמבר
- נובמבר
- לוח אירועים שנתי
ja:11月2日
ko:11월 2일
ms:2 November
simple:November 2
th:2 พฤศจิกายน
1911
אירועים
- 10 בינואר - ג'ימי אריקסון מצלם את תצלום האוויר הראשון.
- 8 במרץ - יום האישה הבינלאומי מצוין בפעם הראשונה
- 2 באפריל - סמוך לקייב נרצח הילד אנדריי יושיצנסקי. בעקבות רצח זה, נרקמת עלילת הדם הקרויה משפט בייליס.
- 15 ביוני - קמה חברת (Computing Tabulating Recording (CTR, ששינתה את שמה ב-1924 לחברת IBM.
- 24 ביולי - חירם בינגהם השלישי מגלה מחדש את מאצ'ו פיצ'ו, "העיר האבודה של האינקה".
- 21 באוגוסט - המונה ליזה נגנבת ממוזיאון הלובר
- 11 בספטמבר - מושב נהלל עולה על הקרקע.
- 10 באוקטובר - התקוממות ווצ'אנג בסין, מתחילה סדרת תהפוכות בסין שמביאה לבסוף להקמת הרפובליקה הסינית.
- 14 בדצמבר - הנורווגי רואלד אמונדסן (Roald Amundsen) הוא האדם הראשון המגיע אל הקוטב הדרומי
- 29 בדצמבר - מוקמת הרפובליקה הסינית (התאריך הרשמי הוא ה-1 בינואר)
נולדו
- 12 בינואר - �אריך הולדתו המשוער של מהרישי, מיסטיקן הודי
- 26 בינואר - פוליקרפ קוש פיזיקאי אמריקאי.
- 6 בפברואר - רונלד רייגן, הנשיא ה-40 של ארצות הברית (נפטר ב-2004)
- 10 בפברואר - ישראל גלילי, ראש המטה הארצי של "ההגנה" ושר בממשלת ישראל (נפטר ב-1986)
- 13 במרץ - רון האבארד, סופר ומייסד הסיינטולוגיה אמריקאי (נפטר 1986)
- 16 במרץ - יוזף מנגלה, פושע מלחמה נאצי, רופא מחנה הריכוז באושוויץ (נפטר 1979)
- 26 במרץ - טנסי ויליאמס, מחזאי אמריקאי (נפטר 1983)
- 17 במאי - קלארק קאר כלכלן וסוציולוג (נפטר 2003)
- 27 במאי - טדי קולק, ראש העיר ירושלים במשך שנים רבות
- 27 במאי - יוברט המפרי, לשעבר סגן נשיא ארה"ב (נפטר 1978)
- 29 במאי - לאה גולדברג מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה (נפטרה 1970)
- 10 ביוני - טרנס רטיגן (Terence Rattigan), מחזאי (נפטר 1977).
- 15 ביולי - אדוארד שקלטון, מגלה ארצות.
- 16 ביולי - ג'ינגר רוג'רס, שחקנית ורקדנית (נפטרה 1995).
- 21 ביולי - מרשל מקלוהן, חוקר תקשורת (נפטר 1980).
- 17 באוגוסט - מיכאל בוטביניק, אלוף העולם בשחמט (נפטר 1995)
- 2 בספטמבר - פלויד קאונסל, מוזיקאי בלוז אמריקאי (נפטר 1976)
- 19 בספטמבר - וויליאם גולדינג, סופר (נפטר 1993)
- 24 בספטמבר - קונסטנטין צ'רניינקו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בברה"מ (נפטר 1985)
- 11 בדצמבר - נג'יב מחפוז, סופר מצרי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1981.
- 29 בדצמבר - קלאוס פוקס, פיסיקאי גרמני
נפטרו
- 17 בינואר - פרנסיס גלטון, מדען בריטי (נולד 1822).
- 8 במאי - גוסטב מאהלר מלחין אוסטרי ממוצא יהודי (נולד 1860)
- 29 באוקטובר - ג'וזף פוליצר, עיתונאי ומו"ל אמריקאי ממוצא הונגרי (נולד 1847)
ראו גם
- 1911 בקולנוע
- 1911 בספרות
- 1911 במוזיקה
- 1911 בפוליטיקה
- 1911 במדע
- 1911 בספורט
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1906 1907 1908 1909 1910 - 1911 - 1912 1913 1914 1915 1916
קטגוריה:שנים
nb:1911
18 במרץה-18 במרץ הוא היום ה77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 288 ימים.
אירועים היסטוריים ביום זה
- 37 - הסנאט הרומי מכריז על קליגולה כקיסר
- 1229 - פרידריך השני, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה מכריז על עצמו כמלך ירושלים.
- 1871 - ההמונים כובשים את פריז ומכריזים על הקמת הקומונה הפריזאית
- 1922 - מהטמה גנדי נשפט לשש שנות מאסר בעוון אי ציות אזרחי. מתוכן הוא מרצה שנתיים.
- 1959 - הוואי הופכת למדינה ה50 של ארצות הברית
- 1965 - הקוסמונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב הוא האדם הראשון הצועד בחלל ב חללית ווסחוד 2.
- 1970 - הנסיך נורודום סיהנוק מודח מהשלטון בקמבודיה
- 1974 - מסתיים חרם הנפט שהטילו מדינות אופ"ק על המערב לאחר מלחמת יום כיפור.
נולדו
- 1690 - כריסטיאן גולדבך מתמטיקאי פרוסי (נפטר 1764)
- 1839 - גרובר קליבלנד, הנשיא ה-22 וה-24 של ארצות הברית (נפטר 1908)
- 1844 - ניקולאי רימסקי-קורסקוב, מלחין רוסי (נפטר 1908)
- 1869 - נוויל צ'מברלין, ראש ממשלת בריטניה (נפטר 1940)
- 1893 - ווילפרד אוון משורר אנגלי (נפטר 1918)
- 1903 - גלאצו צ'יאנו, שר החוץ של איטליה (הוצא להורג ב-1944)
- 1915 - ריצ'רד קונדון סופר אמריקאי (נפטר 1996)
- 1936 - פרדריק וילם דה-קלרק, נשיא דרום אפריקה (1989-1994)
- 1947 - גרסיאלה מונטס, סופרת ארגנטינאית
- 1959 - לוק בסון, במאי קולנוע צרפתי
נפטרו
- 235 - סוורוס אלכסנדר , קיסר רומי (נולד 208)
- 978 - אדוארד המרטיר, מלך אנגליה (נולד 962)
- 1584 - איוואן הרביעי (האיום) הצאר הרוסי הראשון (נולד 1530)
- 1913 - גאורגיוס הראשון, מלך יוון (נולד 1854)
- 1927 - פיליפ ויקסטיד כלכלן אנגלי (נולד 1844)
- 1965 - פארוק מלך מצרים (נולד 1920)
- 1975 - הרברט צ'יטפו, לוחם חירות זימבבואי (נולד 1923)
- 1980 - אריך פרום, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף ממוצא גרמני (נולד 1900).
- 1996 - אודיסאוס אליטיס חתן פרס נובל לספרות ממוצא יווני (נולד 1911)
חגים ואירועים החלים ביום זה
----
- 17 במרץ - 19 במרץ
- מרץ
- לוח אירועים שנתי
ja:3月18日
ko:3월 18일
ms:18 Mac
simple:March 18
th:18 มีนาคม
1996
אירועים
- 10 בינואר - חוסיין מלך ירדן מגיע לביקור ראשון בתל אביב.
- 20 בינואר - יאסר ערפאת נבחר למשרת יו"ר הרשות הפלשתינאית
- 10 בפברואר - המחשב "כחול עמוק" מנצח לראשונה את אלוף העולם דאז בשחמט, גארי קספרוב
- 3 במרץ - 26 ישראלים נרצחים בפיגוע התאבדות של חמאס באוטובוס מספר 18 בירושלים
- 4 במרץ - 13 ישראלים נרצחים בפיגוע התאבדות ליד דיזנגוף סנטר בתל אביב
- 13 במרץ - "ועידת עושי השלום" מתכנסת בשארם א-שייח, בהשתתפות ביל קלינטון, שמעון פרס, יאסר ערפאת, חוסני מובארק, חוסיין מלך ירדן, בוריס ילצין, ז'ק שיראק, מוחמד השישי מלך מרוקו, וסולימן דמירל נשיא טורקיה
- 13 במרץ - ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית מגיע לביקור בישראל
- 23 במרץ - בחירות ישירות לנשיאות טייוואן בפעם הראשונה.
- 23 במרץ - מסתיים משבר מצרי טיוואן השלישי
- 27 במרץ - יגאל עמיר מורשע ברצח יצחק רבין
- 11 באפריל - נפתח מבצע ענבי זעם בדרום לבנון
- 18 באפריל - מבצע ענבי זעם: יותר ממאה פליטים מדרום לבנון נהרגים בכפר כנא מפגז של צה"ל שנורה לעבר אנשי חיזבאללה
- 29 במאי - בנימין נתניהו מנצח בבחירות הישירות לראשות הממשלה.
- 18 ביוני - בנימין נתניהו מתחיל לכהן כראש ממשלת ישראל.
- 17 ביולי - מול חוף לונג איילנד ניו יורק מתפוצת טיסת TWA 800 בדרכה לפריס. 230 הנוסעים ואנשי הצוות נספים.
- 19 ביולי - נפתחת האולימפיאדה ה-26 באטלנטה.
- 27 ביולי - באטלנטה מתפוצץ מטען צינור ב-Centennial Olympic Park במהלך האולימפיאדה. אדם אחד נהרג ו-111 נפצעים.
- 24 בספטמבר - מתחילות מהומות מנהרת הכותל בעקבות פתיחת מנהרת הכותל למבקרים.
- 25 בספטמבר - מהומות מנהרת הכותל.
- 27 בספטמבר - כוחות הטאליבאן באפגניסטן כובשים את הבירה קאבול, מגרשים את הנשיא ומוציאים להורג את ראש הממשלה.
- 15 באוקטובר - סדאם חוסיין מקבל 99.96% מהקולות בבחירות לנשיאות בעיראק.
- 16 בנובמבר - אמא תרזה מקבלת אזרחות כבוד בארצות הברית.
- 12 בדצמבר - עודאי חוסיין (Uday Hussein) (בנו של סדאם חוסיין) נפצע קשה בניסיון התנקשות בחייו.
- 13 בדצמבר - קופי אנאן נבחר למזכיר כללי של האו"ם
נולדו
נפטרו
- 20 בפברואר - סולומון אש, פסיכולוג
- 13 במרץ - קז'ישטוף קישלובסקי, במאי קולנוע פולני (נולד 1941)
- 18 במרץ - אודיסאוס אליטיס חתן פרס נובל לספרות ממוצא יווני (נולד 1911)
- 9 באפריל - ריצ'רד קונדון, סופר אמריקאי
- 31 במאי - טימותי לירי, סופר ופסיכולוג
- 2 ביוני - עמוס טברסקי, פסיכולוג
- 7 ביוני - מקס פקטור (Max Factor), חלוץ קוסמטיקה
- 15 ביוני - אלה פיצג'רלד, זמרת ג'אז (נולדה 1917).
- 17 ביוני - תומאס קון, היסטוריון ופילוסוף של המדע
- 24 ביולי - מוחמד פארח איידיד, מצביא סומלי (נולד 1934).
- 13 בספטמבר - טופאק שקור, מוזיקאי ראפ אמריקאי (נולד 1971)
- 5 באוקטובר - סימור קריי, חלוץ מיחשוב אמריקאי (נולד 1925)
- 20 בדצמבר - קרל סייגן, אסטרונום אמריקאי
ראו גם
- 1996 בקולנוע
- 1996 בספרות
- 1996 במוזיקה
- 1996 בפוליטיקה
- 1996 במדע
- 1996 בספורט
- 1996 בטלוויזיה
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1991 1992 1993 1994 1995 - 1996 - 1997 1998 1999 2000 2001
קטגוריה:שנים
nb:1996
יוון
יוון או הרפוליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של הבלקן לחוף הים התיכון. המדינה בעלת כ-3,000 איים והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה, במזרח עם תורכיה והים האיגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים בה את ערש התרבות המערבית.
מקור השם
השם הרשמי של יוון הוא הרפוליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία). יוונים קוראים למדינתם "הלאס", ביוונית מודרנית מבטאים כמו "אלאס". בשפת היום יום משתמשים בשם "אלאדה". היוונים קוראים לעצמם "הלנים". השם יוון, מקורו בבראשית פרק י' ('לוח העמים').
היסטוריה
חופי הים האגאי ראו את לידת אחת הציביליזציות הראשונות של האנושות - התרבות המינואית. אחרי תקופת החושך במאה ה-9 לפנה"ס החלה תקופה חדשה בתולדות יוון - קמו בה ערי מדינה כמו אתונה, ספרטה, תבאי ועוד. זוהי תרבות יוון הקלאסית. תרבות זו תשמש בסיס לתרבות ההלניסיטית ברחבי העולם העתיק.
ערי יוון התגבשו בידי אלכסנדר מוקדון והפכו לחלק מהאימפריה שלו. במותו, שלטו על האימפריה שלו כמה יורשים (דיאדוכים). על יוון שלט בית אנטיגונוס, כאשר בשלב מאוחר יותר שטחים אלה התפרקו ליותר חלקים וכל חלק נשלט על ידי מלך אזורי.
מבחינה צבאית, יוון הלכה ושקעה עד שנכבשה על-ידי רומא בשנת 168 לפנה"ס, בתמורה היוונים שינו את התרבות הרומית ללא הכר. בהיותה אחת מהפרובינקיות המזרחיות של האימפריה הרומית, התרבות היוונית היתה דומיננטית באגן המזרחי של הים התיכון. כאשר האימפריה הרומית חולקה לשניים, טבעו של החלק המזרחי, מה שהיום מוכר כהאימפריה הביזנטית שמרכזה בקונסטנטינופול, היה יווני. האימפריה הביזנטית שרדה מעל ל-1000 שנים (מהמאה ה-4 עד המאה ה-15) עד אשר נכבשה על ידי האימפריה העותומנית.
העותומנים שלטו ביוון עד תחילת המאה ה-19 כאשר בשנת 1821 היוונים מרדו ובשנת 1822 הכריזו על עצמאות. המרד המשיך עד שנת 1832, בהצלחה לצד היווני. במשך המאה ה-19 והמאה ה-20 בסדרת מלחמות נגד העותומנים, היוונים שאפו להגדיל את שטח יוון, על מנת לכלול את כל דוברי היוונית בתחומה. יוון הגיעה לגבולותיה הנוכחיים בשנת 1947 בתום מלחמת העולם השניה. אחרי מלחמת העולם השניה יוון חוותה מלחמת אזרחים, אשר נמשכה עד 1949.
בשנת 1967 הצבא תפס את השלטון בהפיכה צבאית וייסד את מה שמכונה "משטר הקלונלים". בשנת 1973 המשטר ביטל את המלוכה ביוון. ב-1974 החונטה הצבאית מימנה הפיכה כושלת בקפריסין, דבר שגרם להפלתה. ב-1975 הוקמה רפובליקה דמוקרטית. יוון הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1981 ושינתה את המטבע שלה ליורו בשנת 2001.
פוליטיקה
החוקה של שנת 1975 מבטיחה חירויות אזרח שונות ומפקידה את השלטון בידי הנשיא, שנבחר בבחירות לא ישירות. מועצת הרפובליקה (Council of the Republic) עוזרת לו בניהול המדינה. ראש הממשלה והקבינט הם בעלי הכוח הפוליטי העיקרי ביוון, בעוד לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ותפקידים סמליים. הנשיא נבחר על-ידי הפרלמנט לקדנציה של 5 שנים ויכול להיבחר שוב ל-5 שנים נוספות.
הפרלמנט היווני מורכב מבית אחד ונקרא Vouli ton Ellinon. חברי הפרלמנט נבחרים אחת ל-4 שנים בבחירות כלליות. שיטת הבחירות היא יחסית, המעודדת יצירת מפלגות גדולות. אחוז החסימה עומד על 3% מהקולות הכשרים.
שלטון מקומי
יוון מורכבת מ-13 אזורים מינהלתים, הנקראים מחוזות, או פריפריות, שמחולקים חלוקה מישנית ל-51 מחוזות משנה ("נומוס" ביחיד, "נומוי" ברבים):
בנוסף קיים מחוז אוטונומי, הר אתוס, שמהוה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית.
מחוזות המשנה מחולקים ל147 נפות("אפרכיות"), שמתחלקות ל1,033
רשויות מינציפליות, 900 מתוכם רשויות עירוניות, ו133 רשויות כפריות.
כלכלה
כלכלת יוון היא קפיטליסטית, עם סקטור ציבורי חזק, התורם כ-50% מהתל"ג. תיירות היא ענף חשוב מאוד בכלכלת המדינה, עם נתח גדול בתל"ג והכנסת מטבע חוץ. יוון היא בין הנהנות העיקריות מהכניסה לאיחוד האירופי והעזרה שהיא מקבלת ממנו מגיעה לכדי 2.6% מהתוצר הלאומי הגולמי. התל"ג גדל באופן רציף בשנים האחרונות והם שינו את המטבע המקומי (דרכמה) ליורו ב2001.
האתגרים העיקריים הם הורדת רמת האבטלה והפרטת הסקטור הציבורי.
גאוגרפיה
2001
המדינה מורכבת מאיים רבים, חלק יבשתי גדול בדרום חצי האי בלקן וחצי האי הפלפונזי אשר מופרד ע"י תעלת האיסתמוס הקורינתית מהיבשת. אורך החופים ביוון הוא 14,880 ק"מ ואורך הגבול היבשתי כ-1160 ק"מ.
כ-80% משטח המדינה הררי ויבש. רק 26% מהקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. ביוון המערבית יש הרבה ימות ואזורים לחים. פינדוס, רכס ההרים במרכז יוון מתנשא לגובה ממוצע של כ-2650 מטר והנקודה הגבוהה ביותר בו, היא הר אולימפוס האגדי: 2917 מטר מעל פני הים.
האקלים ביוון הוא ים תיכוני טיפוסי. בחורף יורד שלג בהרים גבוהים ולעתים אפילו באתונה.
צומח
הצמחייה ביוון הדרומית והמרכזית היא מן הטיפוס הים-תיכוני המזרחי, הדומה לזו של ארץ ישראל (מיהודה צפונה). ביוון הצפונית ועל המורדות הגבוהים של ההרים היא מתקרבת לטיפוס המרכז-אירופי. כיום עוסקים הרבה בייעור ההרים החשופים.
דמוגרפיה
רוב היוונים (98%) הם נוצרים אורתודוקסים עם מיעוט מוסלמי קטן של 1.7%, אשר מתגורר בתראקיה. המוסלמים הם המיעוט היחיד שמוכר באופן רשמי.
תרבות
השפה
יוונית היא לשון הודו אירפית המדברת בחלק הדרומי של חצי האי הבלקאני ובאיים סביבו השפה מדוברת בפי 10,000,000 איש. שפה זאת מבוססת על היוונית העתיקה שהיתה נפוצה במדינות הים התיכון הכתב היווני הוא פתוח של הכתב הכנעני הקדום.
ראו גם
- פוליס (עיר מדינה)
- פילוסופיה יוונית
- סוקרטס
- אפלטון
- אריסטו
- אפיקורס
- דיוגנס
- ספרות יוונית
- הומרוס
- הסיודוס
- אייסכילוס
- סופוקלס
- אוריפידס
- אריסטופאנס
- סאפפו
- מיתולוגיה יוונית
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
fiu-vro:Kriika
ja:ギリシャ
ko:그리스
ms:Yunani
roa-rup:Gârţii
simple:Greece
th:ประเทศกรีซ
zh-min-nan:Hi-lia̍p
1979
אירועים
- 1 בינואר - ארצות הברית וסין מכוננות יחסים דיפלומטיים ביניהן.
- 2 בינואר - סיד וישס, חבר להקת "סקס פיסטולס", נשפט על רצח.
- 10 בינואר - וייטנאם מכריזה על הנג סמרין כשליט קמבודיה
- 16 בינואר - השאח הפרסי בורח יחד עם משפחתו למצרים, כשנה לאחר תחילת המהפיכה.
- 1 בפברואר - האייתולה חומייני חוזר לאיראן לאחר 15 שנות גלות
- 22 בפברואר - סנט לושה זוכה לעצמאות מלאה מבריטניה.
- 22 במרץ - הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים
- 26 במרץ - נחתמים הסכם השלום בין ישראל למצרים.
- 28 במרץ - תקלה חמורה בכור גרעיני ב"אי שלושת המייל" בפנסילבניה
- 31 במרץ - גלי עטרי ולהקת חלב ודבש זוכים באירוויזיון עם השיר "הללויה"
- 4 באפריל - זולפיקר עלי בוהטו, ראש ממשלת פקיסטן בשנים 1973 - 1977, מוצא להורג
- 11 באפריל - מופל שלטונו של אידי אמין באוגנדה
- 1 במאי - גרינלנד מקבלת אוטונומיה מדנמרק
- 4 במאי - מרגרט תאצ'ר מתמנה לראשות ממשלת בריטניה
- 10 במאי - מיקרונזיה זוכה בשלטון עצמי
- 1 ביוני - תשעים שנות שלטון לבן ברודזיה באות לקיצן. המדינה תשנה את שמה לזימבבואה
- 2 ביוני - האפיפיור יוחנן פאולוס השני מגיע לביקור במולדתו פולין. זהו הביקור הראשון של אפיפיור במדינה קומוניסטית.
- 3 ביוני - פיצוץ בבאר הנפט Ixtoc בדרום מפרץ מקסיקו גורם לזרימת כ-600,000 טון נפט לתוך הים. זוהי תאונת הנפט הגדולה ביותר עד היום.
- 18 ביוני - הסכם SALT 2 נחתם בין ארצות הברית לברית המועצות.
- 27 ביוני - המתאגרף מוחמד עלי מודיע על פרישה מאיגרוף.
- 11 ביולי - תחנת החלל Skylab חוזרת לכדור הארץ.
- 16 ביולי - נשיא עיראק חסן אל-באכר מתפטר וסדאם חוסיין עולה לשלטון במקומו.
- 17 ביולי - נשיא ניקרגואה אנסטסיו סומוזה דבייל מתפטר ובורח למיאמי.
- 19 ביולי - הסנדיניסטים המרקסיסטים משתלטים על ניקרגואה.
- 17 באוגוסט - שני מטוסי סילון סובייטים של חברת ארופלוט מתנגשים באוויר מעל אוקראינה. 156 איש נספים.
- 1 בספטמבר - החללית פיוניר 11 הופכת לחללית הראשונה המתקרבת לכוכב הלכת שבתאי, כשהיא חולפת במרחק 21,000 ק"מ בלבד ממנו.
- 1 באוקטובר - ארצות הברית מחזירה את הבעלות על תעלת פנמה לידי פנמה.
- 4 בנובמבר - משבר בני הערובה באיראן - מאות סטודנטים איראניים צרים על שגרירות ארצות הברית בטהרן ולוקחים 90 מיושביה, מהם 63 אמריקאים, כבני ערובה.
- 28 בנובמבר - מטוס DC-10 של אייר ניו זילנד מתרסק לתוך הר ארבוס שבאנטארקטיקה במהלך טיול למטרות תיירות.
- 12 בדצמבר - רודזיה (Rhodesia) משנה את שמה לזימבבואה (Zimbabwe).
- 22 בדצמבר - חבל הבסקים וקטלוניה זוכים לאוטונומיה בספרד
- 23 בדצמבר - ברית המועצות פולשת לאפגניסטן כתחילת מלחמת אפגניסטן.
- 25 בדצמבר - פלישת ברה"מ לאפגניסטן
נולדו
- 19 באפריל - קייט הדסון, (Kate Hudson) שחקנית אמריקאית.
- 13 במאי - הנסיך קארל פיליפ משבדיה
- 8 בספטמבר - פינק (אלישיה מור), זמרת אמריקאית
- 26 בספטמבר - אבי יחיאל, כדורגלן ישראלי.
- 5 בדצמבר - רוסטם קסימזדנוב, אלוף העולם הנוכחי בשחמט שקיבל תוארו מפיד"ה.
- 14 בדצמבר - מייקל אואן, שחקן כדורגל אנגלי
נפטרו
- 2 בפברואר - סיד וישס (Sid Vicious) מלהקת הסקס פיסטולז.
- 8 במאי - טלקוט פארסונס, סוציולוג, אבי גישת הפונקציונליזם (נולד 1902)
- 29 במאי - מרי פיקפורד, שחקנית קולנוע
- 11 ביוני - ג'ון ויין (John Wayne), שחקן.
- 10 ביולי - ארתור פידלר, מנצח (נולד 1894).
- 29 ביולי - הרברט מרקוזה, סוציולוג (נולד 1898).
- 16 באוגוסט - ג'ון דיפנבייקר, ראש-ממשלתה השלושה-עשר של קנדה (נולד 1895)
- 27 באוגוסט - לואי מאונטבטן, דיפלומט בריטי, נהרג עם עוד שלושה אנשים מפצצה שהטמין ה-IRA ביאכטה שלו (נולד 1900)
- 8 בספטמבר - ג'ין סיברג, שחקנית קולנוע אמריקאית (נולדה 1938)
- 29 בנובמבר - זפו מרקס, שחקן וקומיקאי אמריקאי (נולד 1901)
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשל"ט הם:
- ישעיהו תשבי - מדעי היהדות
- מנחם אלון - משפט עברי
- ברוך בן-יהודה - חינוך
- יצחק רפאל הלוי עציון - חינוך
- יוחנן (הנס) לינדנר - מדעי החיים
- אורנה פורת - תאטרון
- רפאל קלצ'קין - תאטרון
- טל ברודי - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף
- יוסף יקותיאלי - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף
ראו גם
- 1979 בקולנוע
- 1979 בספרות
- 1979 במוזיקה
- 1979 בפוליטיקה
- 1979 במדע
- 1979 בספורט
- 1979 בטלוויזיה
----
- המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21
- 1974 1975 1976 1977 1978 - 1979 - 1980 1981 1982 1983 1984
קטגוריה:שנים
nb:1979
כרתים
כרתים הוא אי בים התיכון ואחד מהמחוזות של יוון. במקרא קרוי האי כפתור.
כרתים הוא הגדול באיי יוון והחמישי בגודלו בקרב איי הים התיכון. אורכו של האי 260 ק"מ ורוחבו 12-60 ק"מ. שטחו 8,300 קמ"ר.
האי הוא אי הררי. בדרומו של האי, ההרים מגיעים אל הים. בכרתים יש מפרצים רבים. כמו כן נמצא בה קניון סמריה שאורכו 16 קילומטר ומערת פסיכרו שבה נולד זאוס על פי אחת מגרסאות המיתולוגיה היוונית.
האי מחולק ל-4 מחוזות משנה:חניה, רתימנו, הרקליון ולסיטי.
הבירה היא הרקליון. מספר תושבי האי כחצי מיליון איש, והם מתפרנסים בעיקר מחקלאות, מדיג ומתיירות.
בכרתים התפתחה אחת התרבויות הגדולות הקדומות שבעולם, התרבות המינואית שבירתה קנוסוס, שממנה התפתחה התרבות היוונית, והיא נחרבה לאחר התפרצות של הר געש.
לפי המקרא, מקור הפלישתים באי זה. לפי ממצאים ארכיאולוגיים, יש לתרבות הפלישתית זיקה חזקה לתרבות יוון בתקופת הברונזה (התרבות המיקנית) ולתרבותה של קפריסין בתקופה זו.
באי כרתים שלטו עמים רבים. כאשר במשך מאות רבות שלטו בו הטורקים. בשנת 1898 קיבל האי עצמאות ובשנת 1913 התאחד עם יוון. במלחמת העולם השנייה האי הותקף ונכבש על ידי הגרמנים והאיטלקים.
קטגוריה:איים
קטגוריה:איים בים התיכון
קטגוריה:יוון: גאוגרפיה
קטגוריה:יוון: מחוזות
ja:クレタ島
הכנסייה האורתודוכסית
הנצרות האורתודוכסית (או האורתודוכסיה המזרחית) היא כנסייה נוצרית המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון.
השפעתה גדולה במזרח אירופה ובארצות המזרח התיכון, אך ישנן גם קהילות במערב אירופה. מרכזה ההיסטורי הוא העיר קונסטנטינופול היא איסטנבול של היום.
בנצרות האורתודכסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי.
הכנסייה האורתודוכסית מפוצלת למספר כנסיות שונות: הנצרות הרוסית-אורתודוכסית (הפרובוסלאבית), נצרות יוונית-אורתודוכסית ונצרות ארמנית.
נצרות ארמנית, אחת הקתדרלות החשובות של הכנסייה האורתודוכסית]]
קטגוריה:נצרות: זרמים
קטגוריה:רוסיה
ja:東方正教会
zh-cn:东正教
קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרותקטגוריה זו מכילה את רשימת הזוכים בפרס נובל לספרות (שנכתב עבורם ערך בויקיפדיה), ממוין לפי שם משפחה.
ראו גם:
ספרות - פרס נובל לספרות
קטגוריה:זוכי פרס נובל
קטגוריה:ספרות
קטגוריה:סופרים
ja:Category:ノーベル文学賞受賞者
ko:분류:노벨 문학상 수상자
קטגוריה:משורריםקטגוריה:שירה
קטגוריה:אישים לפי מקצוע
קטגוריה:אמנים
ja:Category:詩人
Khruschov
Nikita Serguéievich (Sergeevič) Jrushchiov (Hruščёv) (
- Kalinovka, Kursk, Rusia, 17 de abril de 1894 - †Moscú, 11 de septiembre de 1971) (En ruso: Никита Сергеевич Хрущёв, otras transliteraciones usadas: Jrushov, Jruschev, Kruschov, Kruschev y Krushchev) fue dirigente de la Unión de Repúblicas Socialistas Soviéticas.
Inicios políticos
Procedente de una familia minera, participó en la Revolución bolchevique (1917) y luchó en el Ejército Rojo durante la Guerra Civil que le siguió (1918-20). Luego hizo carrera política en el Partido Comunista de Ucrania, hasta llegar a ser primer secretario de la región de Moscú (1935-38) y de la República de Ucrania (1938-49). Desde este último cargo se esforzó por reducir el nacionalismo ucraniano; organizó la anexión de los territorios ganados por Ucrania en virtud del reparto de Polonia entre la Alemania nazi y la Unión Soviética; y dirigió la resistencia contra la invasión alemana en el curso de la Segunda Guerra Mundial (se distinguió especialmente en la batalla de Stalingrado). Sobrevivió a todas las purgas de la época, haciendo gala de un gran celo estalinista. En 1949 regresó a Moscú, donde empezó a destacar como especialista en cuestiones agrícolas en el Comité Central.
Distanciamiento del Stalinismo
Al morir Stalin en 1953, Jrushchiov fue elegido primer secretario del Partido Comunista de la Unión Soviética (PCUS), compartiendo el poder con una dirección colegiada del Presídium del partido. Paulatinamente, Jrushchiov se erigió en líder de una corriente renovadora, dispuesta a romper con el pasado estalinista: primero se deshizo del ministro del Interior Lavrenti Beria, que representaba la pervivencia del estalinismo; la mala marcha de la economía le permitió apartar también a su rival, el primer ministro Gueorgui Malenkov (1955); la dimisión del nuevo primer ministro, Nikolai Bulganin, en 1958, permitió por fin a Jruschov concentrar personalmente la dirección del Estado y del partido.
En 1956 defendió ante el XX Congreso del Partido un informe en el que denunciaba los crímenes y errores de la época de Stalin, el culto a la personalidad y el dogmatismo ideológico, considerándolos como contrarios al marxismo-leninismo, hecho que tuvo una enorme repercusión en la marcha del movimiento comunista mundial. Un año después eran expulsados del Comité Central los dirigentes más significativos de la etapa anterior, en medio de un proceso general de desestalinización, y en 1961 hizo que el XXII Congreso del Partido condenara oficialmente a Stalin.
Su política
Jrushchiov orientó la política soviética en un sentido liberalizador, pero manteniéndose dentro de la ortodoxia comunista y de la dictadura de partido único. Así, aunque impulsó la reconciliación con la Yugoslavia de Tito, no dudó en intervenir militarmente para aplastar la revuelta anticomunista de Hungría (1956) y rompió con la China de Mao Zedong (1961). Aunque acuñó la doctrina de la «coexistencia pacífica» con el bloque occidental, las relaciones con Estados Unidos incluso empeoraron, a raíz de la construcción del Muro de Berlín (1961) y del intento de instalar misiles en Cuba (1962), lo que lo enfrentó a la administración de John Fitzgerald Kennedy.
Bajo su mandato, la URSS obtuvo logros significativos en la carrera espacial (lanzamiento del primer satélite en 1957 y primer vuelo espacial tripulado en 1961) y en la carrera de armamentos; pero fracasó en su intento de llevar la rivalidad entre las superpotencias al terreno económico. Lanzó planes orientados a liberalizar la economía soviética para alcanzar a Estados Unidos: descentralizó la planificación aumentando la autonomía de regiones y empresas, impulsó la colonización de tierras vírgenes en Siberia, fomentó la investigación científica, prestó mayor atención a la agricultura y la industria ligera, dio prioridad al abastecimiento de bienes de consumo, iniciando una nueva política económica, basada en los principios del economismo. Fueron precisamente sus fracasos en materia económica (los malos resultados agrícolas obligaron a la importación masiva de cereales) los que, unidos al aislamiento exterior, debilitaron a Jrushchiov y permitieron que se fraguara una conspiración para apartarle del poder. Las reformas que había iniciado para aligerar la burocracia le habían hecho impopular en el partido y en la Administración. En 1964 fue forzado a dimitir, siendo acusado de lo mismo que él acusó a Stalin: culto a la personalidad y errores políticos, sucediéndole al frente del partido uno de sus más estrechos colaboradores, Leonid Brezhnev. En 1962 fue expulsado del Comité Central del Partido. Murió el 11 de septiembre de 1971 en Moscú.
Jrushchiov, Nikita
| | |
