:: wikimiki.org ::
| יהדות כורדיסטאן |
יהדות כורדיסטאןיהדות כורדיסטן הינה קהילה יהודית מפוארת אשר חיה בעבר באיזור כורדיסטן בשטחי המדינות (כיום) עיראק, איראן ותורכיה.
הקהילה הוקמה ככל הנראה בימי גלות בבל ובימי הנביא עזרא.
רוב הקהילה היהודית בכורדיסטן ישבה באיזור עיראק ואיראן של היום ופחות באיזור תורכיה וארמניה.
לפני הקמת המדינה עלו יהודים רבים מכורדיסטן למדינת ישראל.
עם הקמת המדינה עלתה הקהילה היהודית של כורדיסטן לישראל כמעט כולה למעט מספר מועט של יהודים שנשאר באיזור.
בזמן מלחמת המפרץ השנייה עלו מספר מועט מבני הקהילה היהודית בכורדיסטן לישראל כתוצאה מהעברת השליטה בחלק העיראקי לידי צבאות בריטניה וארצות הברית.
כורדיסטן
קטגוריה:כורדיסטן
כורדיסטן
כורדיסטן הוא חבל ארץ שעליו שואפים הכורדים להקים מדינה. חבל ארץ זה משתרע בצפון-מערב איראן, צפון עיראק, דרום-מזרח תורכיה והפינה הצפון מזרחית של סוריה. אזור זה עשיר בנפט והוא הררי ברובו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקים מדינה עצמאית על חורבות האימפריה העותמנית אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגת עצמאות.
כיום הכורדים שנמצאים בעיראק זוכים לאוטונומיה רחבה ביותר, ואילו שאר הכורדים באיראן ובתורכיה נמצאים תחת משטר שהוא למעשה משטר צבאי.
היסטוריה
משטר צבאי בחלקים מאיראן, עיראק, ארמניה, תורכיה, וסוריה.]]
בטרם מלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העותמנית. לאחר קריסתה של האימפריה העותמנית, מדינות ההסכמה יצרו מספר מדינות בתחומיה לשעבר של האימפריה, ובמקור לפי הסכם סוור כורדיסטן יחד עם ארמניה תוכננה להיות אחת מהן. ההשתלטות מחדש על אזורים שונים על ידי מוסטפה כמאל אתא תורכ ונושאים דוחקים אחרים גרמו למדינות ההסכמה לקבל את הסכם לוזאן שבו ניתן האזור לתורכיה והותיר את הכורדים ללא שלטון עצמאי. אזורים כורדיים אחרים הוקצו למדינות החדשות כמו עיראק וסוריה, תחת שני ההסכמים. גבולות אלו שורטטו עם יותר התייחסות לחלוקת משאבי הנפט, השפעה שבין הכוחות הקולוניאליים ולכדאיות מנהיגים ערביים תומכי בעלות הברית מאשר לתפוצה אתנית. תורכיה דרשה את צפון עיראק אך בעלות הברית היו יותר מודאגות בענייני נפט מאשר בענייני יציבות (אחת הסיבות העיקריות לעימותים באפריקה ובמזרח התיכון).
מאז הכורדים מחולקים בין מספר מדינות שונות שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעתים קרובות בכוח הזרוע. אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. במערב אירופה קיימת גולה גדולה למדי של כורדים שמשתתפת בחרדה לנושאים הכורדים, אולם רוב הממשלות במזרח התיכון אסרו על פעילות כורדית גלויה.
בתורכיה, איראן וסוריה ישנן קבוצות גרילה כורדיות, שידועות בתרבות הכורדית כ"פשמארגה", לחמו למען מדינה כורדית עצמאית. בצפון עיראק, פשמארגה לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלך מלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ארגון גרילה נוסף, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK), נלחם בכוח בתורכיה, עיראק, סוריה ואיראן.
גאוגרפיה
מפלגת הפועלים של כורדיסטן
צפון כורדיסטן
צפון כורדיסטן הוא איזור גאו-תרבותי הממוקם בתורכיה. לאחר הסכם סוור (במהלכו חולקה האימפריה העותומנית) לא הייתה חזקה על המדינה הכורדית העצמאית והיא נשארה תחת שליטה תורכית. הנשיא הראשון של הרפובליקה התורכית, מוסטאפה קמל, דיבר לעתים על "השיתוף פעולה הטורקו-כורדי" במהלך שנות העימות הלאומי כאשר הממשלה באנקרה שלחה צוותים של מדריכים שאימנו מורדים כורדים, כדי שאלה ילחמו מאוחר יותר בחיילים בריטים תחת הסיסמא "ממלכת כורדיסטן". אולם לאחר שני עשורים, המיליטנטים הכורדים כמו ה-PKK המשיכו לדרוש עצמאות בדרכים אלימות והדרישה לעצמאות מתורכיה המודרנית הביא למותם של למעלה מ-30 אלף איש.
דרום כורדיסטן
איזורים כורדים אחרים
- כורדיסטן האיראנית - בשנת 1946 הישות הכורדית הסובייטית בתוך איראן שלא האריכה ימים, לאחר שנמחצה על ידי השלטונות באיראן וכאשר הכוחות הסובייטים גורשו ממנה. לפי חוקת הרפובליקה האיסלאמית של איראן, כל המיעוטים רשאים לדבר בשפה שלהם וללמד את שפת בבתי הספר. באיראן קיים מגוון ספרים בשפה הכורדית ומספר עיתונים כורדים, כמו כן ישנו מחוז שלם בשם "כורדיסטן".
ראו גם
- חיזבאללה (תורכיה)
- פק"ק
- מלחמת עיראק
- יהדות כורדיסטאן
- כורדיסטאן התורכית
- כורדיסטאן העיראקית
- כורדיסטאן האיראנית
קישורים חיצוניים
- [http://ku.wikipedia.org ויקיפדיה כורדית]
- [http://www.worldandi.com/subscribers/feature_detail.asp?num=24063 "הכורדים בונים את הזהות של עצמם"].
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1155 הכורדים מציעים להקים רצועה טורקמנית אוטונומית-עצמאית, אשר תחצוץ בין כורדיסטן ושאר חלקיה של עיראק]
-
קטגוריה:סוריה: גאוגרפיה
קטגוריה:תורכיה: גאוגרפיה
קטגוריה:איראן: גאוגרפיה
קטגוריה:עיראק: גאוגרפיה
ja:クルディスタン
איראן
הרפובליקה האיסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران) היא רפובליקה איסלמית שיעית הנמצאת באסיה, וגובלת עם אפגניסטן ופקיסטן במזרח, טורקמניסטן בצפון מזרח, ארמניה ואזרביג'אן בצפון מערב, עיראק וטורקיה המערב. כמו כן המדינה בעל קו חוף עם הים הכספי בצפון, והמפרץ הפרסי יחד עם המפרץ של עומן בדרום. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס על שם האוכלוסיה הפרסית המתגוררת באזורים אלה.
היסטוריה
איראן היתה מיושבת עוד מתקופת האבן, ויש עדויות לתרבות בהרי הגובלים במסופוטמיה בכתבים שומריים. שיא הפריחה החל עם כיבושי כורש הגדול (אמצע המאה ה-6 לפנה"ס), שהקים את ממלכת פרס, שהחזיקה מעמד עד שנת 331 לפנה"ס, כאשר נכבשה על-ידי אלכסנדר הגדול. במשך תקופה מסוימת היתה תחת שלטון הלניסטי.
בסביבות 250 לפנה"ס האזור נכבש על ידי הפרתים. בהתחלה הם קיבלו את מרותו של בית סלווקוס אך כעבור 100 שנה מרדה וזכו בעצמאות. במאה הראשונה לפנה"ס ומאה הראשונה אחרי הספירה ניהלה מלחמות עם רומא.
בסביבות 250 לספירה השלטון עבר לפרסי הססנידים. הם נלחמו ללא הפסקה עם האימפריה הביזנטית אך ללא הצלחה ממשית לצד כלשהו. במאה ה-8 נכבשו על ידי הערבים וקיבלו את האיסלאם. למרות שהיו מוסלמים, תמיד שמרו על עצמאות ולא נכללו במסגרת אימפריה זו או אחרת אחרי פירוק החליפות.
במאה ה-18 ירדה מגדולתה ונהייתה לחצי קולוניה מערבית. המצב המשיך עד המחצית השניה של המאה ה-20, ואז זכתה לעצמאות מלאה. בשנת 1979 השלטון הפרו מערבי של השאה הופל על ידי מהפכה איסלמית קיצונית. מאז ועד היום השלטון נתון בידי מוסלמים קיצוניים.
פוליטיקה
הנשיא של איראן כעת הוא מחמוד אחמדינג'אד שהחליף ביוני 2005 את הנשיא הקודם מוחמד חתאמי. עלי חמנאי הוא המנהיג העליון אשר עומד בראש משטר שיעי קיצוני שעלה לשלטון במהפכה האיסלמית, והדיח את השליט הקודם - השאה (שאח) מוחמאד רזה שאה פהלאבי ושולט במדינה בצורה מוחלטת.
איראן מעורבת במידה רבה בטרור המוסלמי הקנאי. היא מממנת, מאמנת ומדריכה מספר רב של ארגוני טרור. למרות שאיראן מממנת ארגוני טרור רבים, ביניהם החמאס והפת"ח, הארגונים המזוהים ביותר עימה - ושנשלטים במידה מסוימת על ידיה - הם החיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי, שנתונים גם לשליטה חלקית של סוריה. בסוף 2005 פורסם כי איראן מסייעת לסוריה לפתח נשק כימי.
איראן הצהירה בעבר על העויינות העמוקה שלה כלפי ישראל. את הרוח העויינת הזו הביא לידי ביטוי מלא, הנשיא אחמדינג'אד ב27 באוקטובר 2005 בוועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", וכי הקמת מדינת ישראל היה צעד תוקפני כלפי האיסלאם. מדינות שונות כמו ארה"ב, צרפת, קנדה ובריטניה הגיבו בגל גינויים על דבריו.
נכון ל2005, ארה"ב ומדינות אירופה מנסות למנוע מאיראן את היכולת לבנות פצצת אטום. לאיראן יש כבר כור גרעיני והיא בשלב מתקדם ביותר של פיתוח יכולת להעשרת אורניום. המומחים מעריכים שלקראת סוף 2005, לא תהיה אפשרות לעצור את איראן מלפתח יכולת גרעינית שתאפשר ייצור של פצצת אטום.
כלכלה
כלכלת איראן היא כלכלה ריכוזית בה המדינה שולטת על מרבית המשאבים העיקריים. המדינה מחזיקה במשאבי הנפט ברשותה, וכן שולטת על רוב המיזמים גדולים בשטחה, יש לה שליטה בחקלאות הכפרית ובעסקים הקטנים שעוסקים במסחר ושירותים.
איראן היא מדינה עשירה במשאבים טבעיים הקשורים לאנרגיה כגון נפט וגז טבעי, היא נחשבת כמפיקת הנפט השניה בגודלה בארגון המדינות החברות באופ"ק ועתודות הנפט המוכחות שלה מכילות כ 10% מכלל עתודות הנפט בעולם. כמו כן, איראן היא המדינה השניה בגודלה בעתודות הגז שלה (אחרי רוסיה).
מחוזות
איראן מחולקת ל 30 מחוזות (ostan-haa , יחיד: ostan):
המחוזות נשלטים ממרכז מקומי, לרוב מדובר בעיר הגדולה ביותר במחוז. הסמכות המחוזית נמצאת בידי המושל (استاندار: ostāndār) והוא ממונה על ידי משרד הפנים בכפוף לאישור הקבינט.
עד שנה 2004 במדינה היו 28 מחוזות, אולם חוק שעבר בשנה זו פיצל את מחוז קוראסן לשלוש מחוזות חדשים: צפון קוראסן, רזבי קוראסן ודרום קוראסן.
גאוגרפיה
דרום קוראסן
הנוף של איראן מורכב ברובו מ[רכסי הרים מחוספסים המפרידים מספר משקעים ומישורים אחד מהשני. החלק המערבי המאוכלס הוא ההררי ביותר עם רכסים כמו הרי זגרוס והרי אלבורז, כאשר השני מכיל את הנקודה הגבוהה ביותר במדינה הדמבנד שמגיעה לגובהה של 5,607 מטר. החצי המזרחי מכיל ברובו משקעי מדבר לא מיושבים עם מספר נחלי מלח.
המישורים הגדולים היחידים בשטחי המדינה מצויים לאורך החוף של הים הכספי והחלק הצפונים של המפרץ הפרסי היכן שאיראן גובלת עם נהר זרם הערבים. מישורים קטנים ומקוטעים ניתן למצוא גם לאורך החוף של המפרץ הפרסי, מצר הורמוז, ופרץ עומן.
האקלים של איראן הוא בעיקר יבש או יבש למחצה ולמרות זאת קיים מזג אוויר חצי טרופי לאורך חופי הים הכספי.
דמוגרפיה
איראן היא מדינה גדולה עם אוכלוסייה של כ 70 מיליון תושבים, והתפלגות אתנים גדולה מאוד של כ 80 קבוצות אתניות שונות אחת מהשניה ויחד עם זאת דומות מבחינה תרבותית. בעוד מספר התושבים המדוייק, וההתפלגות האתנית שנויים במחלוקת, ידוע כי הרוב השולט הם הפרסים (51%), ואחריהם ישנם מספר מיעוטים כמו האזרים (24%), גילקים ומזרדרנים (8%), כורדים (7%), ערבים (3%), בלוצ'ים (2%), לורים (2%), טורקמנים (2%) וכן ארמנים יהודים ואחרים.
ההתפלגות האתנית והשטחים הנרחבים של המדינה יצרו מצב מיוחד בו קיימות כמה עשרות שפות מדוברות למרות שהשפה הרשמית היא השפה הפרסית.
מרבית העם האיראני הוא מוסלמי, כאשר 89% משתייכים לזרם השיעי (הדת הרשמית במדינה), ועוד 10% משתייכים לזרם הסוני המהווה רוב במרבית במדינות המוסלמיות. המיעוטים הדתיים ה"לא-מוסלמים" הם הבהאים, זורוהסטריאניזם, יהודים ונוצרים. כאשר שלושת המיעוטים האחרונים הם מיעוטים רשמיים במדינה ועל כן יש להם כיסאות שמורים בפרלמנט.
קישורים חיצוניים
- [http://www.iranica.com אינציקלופדיית איראניקה]
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1209 מחוז ח'וזיסטן חותר לעצמאות בחסות אמריקאית] - תיקדבקה
- [http://www.student.co.il/meast/prosiran.htm איראן,] מתוך: מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אסיה
-
ja:イラン
ko:이란
ms:Iran
simple:Iran
th:ประเทศอิหร่าน
zh-min-nan:Iran
תורכיה
הרפובליקה התורכית (תורכית: Türkiye Cumhuriyeti) היא מדינה במזרח התיכון. גובלת בדרום עם ים התיכון, סוריה ועיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב עם יוון ובולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח עם גרוזיה ובמזרח עם ארמניה ואיראן.
עד 1922 הייתה ידועה כהאימפריה העותומנית.
היסטוריה
תורכיה המודרנית היא ממשיכתה של האימפריה העותומנית ונוסדה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
פוליטיקה
הרפובליקה התורכית קמה בשנת 1923 על ידי מוסטפה כמאל אתא תורכ, מנהיג פרגמטי אשר הוביל רפורמות נרחבות בתורכיה, הביא למודרניזציה וכיוון את המדינה המוסלמית לכיוון של רפובליקה חילונית בעלת אוריינטציה מערבית. במשך השנים, הפחד מהחילוניות ואוריינטציה מערבית הוביל להפיכה צבאית של השמאלנים בשנת 1961. מאוחר יותר הפחד מההתקרבות לגוש המזרחי במהלך המלחמה הקרה בין ברה"מ לארה"ב הוביל לשתי הפיכות צבאיות בראשותם של כוחות ימניים ב-1971 וב-1980. מאז השלטון הדמוקרטי חזר על כנו.
תורכיה הפכה לחברה בברית נאט"ו בשנת 1952 והיא שואפת להתקבל לאיחוד האירופי, ה-17 בדצמבר 2004 הוא התאריך הרשמי לפתיחת השיחות להצטרפות תורכיה לאיחוד ומאז זה אחד הנושאים העיקריים בו עוסק משרד החוץ התורכי.
סכסוכים בינלאומיים, כמו המעורבות התורכית בקפריסין והשואה הארמנית בתקופה העותומאנית ממשיכים להשפיע על הרפובליקה. כמו כן, התגבות האיסלאם הפוליטי ממשיכה להוות שיח מרכזי מרכזי הזירה הפוליטית.
כלכלה
כלכלת תורכיה היא תערובת של תעשיה מודרנית לצד סקטור של חקלאות מסורתית (אשר העסיק 40% מהאוכלוסיה בשנת 2001). הערכה מדברת על 50% מהאוכלוסיה אשר חיה מתחת לסטנדרט העוני הבינלאומי, בעיקר בחלקים הדרום מזרחיים של המדינה הנמצאים באזורי סכסוך.
לתורכיה סקטור פרטי חזק והוא גדל בצעדים מאוד גדולים ולמרות זאת למדינה יש תפקיד משמעותי בתעשייה הבסיסית: בנקים, תחבורה, ותקשורת. התעשיה הכי חשובה (והמיצאת ביותר מהמדינה) היא תעשיית הטקסטיל והבגדים אשר נמצאת כמעט כולה בידיים פרטיות.
גאוגרפיה
טקסטיל
תורכיה מהווה גשר בין אירופה לאסיה. בצפון, המדינה מחולקת לשתיים באזור שבין הים השחור דרך ים השיש (ים מרמרה) ועד הים התיכון. חצי האי האנתולי (הידוע גם כאסיה הקטנה).
המדינה גובלת בדרום עם ים התיכון, סוריה ועיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב עם יוון ובולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח עם גרוזיה ובמזרח עם ארמניה ואיראן.
דמוגרפיה
תורכיה היא מדינה בעלת אוכלוסיה גדולה יחסית (כ-70 מיליון בני אדם), כאשר מרבית האוכלוסיה הם תורכים (89%-92%). במדינה קיימים מספר מיעוטים אתניים הכוללים כורדים, ערבים, אלבנים, ארמנים, יוונים, גרוזינים ואחרים. והמילה "מיעוט" ממשיכה להוות סוגיה בעייתית בפני עצמה מאחר והמדינה התורכית מכירה בקהילות המוזכרות ב"אמנת לוזאן" (בעיקר יוונים אורטודוקסים, ארמנים וקהילות יהודיות) כמיעוטים, ועם זאת המיעוטים המדוברים אינם בעלי זכויות מיוחדות מאחר והמערכת מושטת על עיוורון לגזע ועל שיוויון בין כולם. גופים בינלאומיים מעריכים כי הכורדים הם המיעוט הגדול במדינה כ-8.5%, אולם הנתון הזה נתון לויכוח. יש לציין כי מספר מיעוטים ניסו להשיג זכויות יתר בין עם דרך טרור (להרחבה ראו PKK) או דרך אמצעים פוליטיים.
עקב המחסור בידיים עובדות באירופה בשנות ה-1960 ובשנות ה-1980 הרבה תורכים היגרו למערב גרמניה, הולנד, צרפת ומערב אירופה, לאחרונה רבים היגרו לרוסיה ולמדינות שכנות נוספות - הדבר יצר אוכלוסיה תורכית גדולה בגולה ובחלק מהמדינות אף קבוצות מיעוט תורכיות השיגו השפעה מיזערית על דפוסי ההצבעה דבר שחייב את השלטון להתיחס אליהם כמיעוטים משפיעים ולהתיחס לדרישות הקהילות ההולכות והגדולות שלהם.
מבחינה דתית, רוב האוכלוסיה היא מוסלמית כאשר הרוב משתייכים לזרם הסוני, ו-15% עד 20% משתייכים לזרם האלווי של האסלאם. קיימים מיעוטים של נוצרים (קתולים ופרוטסטנטים), יהודים והכנסיה הארמנית. בניגוד לאומות אסלאמיות גדולות אחרות, בתורכיה קיימת מסורת ארוכה של הפרדת דת מהמדינה והחוקה התורכית מכירה בחופש הדת של אזרחיה.
חינוך
יחסית למדינות אירופה המערבית, גבוה שיעור הבערות בתורכיה, אמנם שיעור יודעי קרוא וכתוב הוא 80.7%, הבערות היא אחת המגבלות הקשות של תורכיה ומהווה אחד המכשולים במאמצי הפיתוח והתיעוש שלה.
טורקיה או תורכיה?
בעברית ניתן לכתוב את שם המדינה כ-"תורכיה" וגם כ-"טורקיה". הכתיב "תורכיה" מבוסס על הכתב הערבי. עד 1928 נהגו לכתוב טורקית באותיות ערביות. המילה נכתבה עם "תא" ועם "כאף", ובעברית נהוג לתעתק את האות "תא" לאות המקבילה בעברית ת', ואת האות "כאף" ל-כ'. מ-1928 כותבים טורקית באותיות לטיניות, והאיות "טורקיה" מבוסס על הכתב הלטיני. שם המדינה בטורקית הוא Türkiye. נהוג לתעתק T ל-ט' ו-K ל-ק'.
קישורים חיצוניים
- [http://www.allaboutturkey.com/tbmm.htm הפרלמנט התורכי]
- [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1266 תורכיה:תיירות באתר הספרייה הוירטואלית של מטח]
- [http://www.student.co.il/meast מיסט,] אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות אסיה
-
ja:トルコ
ko:터키
ms:Turki
simple:Turkey
th:ประเทศตุรกี
zh-min-nan:Türkiye
נביאנביא (נקרא גם "הרואה", "חוזה") הוא אדם שנבחר על ידי ה' לבצע את המשימות שהאל רוצה בהם. בין הנביא לאל מתקיים קשר מיוחד.
משמעות השם "נביא" במובן של "ניב שפתיים" כלומר ה"מדבר" אל העם.
בתלמוד נאמר שאחר חורבן בית שני ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לשוטים. כלומר, כל מציאות הנבואה במתכונת המוכרת הייתה רק עד חורבן בית שני. כאשר הנביאים האחרונים היו חגי, זכריה ומלאכי.
הגמרא במסכת מגילה אומרת שסה"כ היו מליון ומאתים אלף נביאים ונביאות בכל תקופת התנ"ך ורק הנבואות בעלות משמעות לדורות נרשמו.
סה"כ היו רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שאמרו נבואות בעלות משמעות לדורות. ב ספר שמואל אנו מוצאים ששאול בא לנביא בשביל למצוא אתונות, ומהפסוקים ניכר שדבר זה אף היה לגיטימי באותה תקופה. (היינו לנביא על דברים פשוטים כאבידה ולא בהכרח על נבואות בעלות משמעות לדורות).
הרמב"ם מזכיר בכתביו מס' פעמים שכתב ספר על נבואה, אף שלא ידוע הרבה על ספר זה.
לפי התלמוד יכול להיות נביא רק מי שהוא חכם, גיבור ועשיר.
תפקידי הנביא
- לנבא את העתיד
- שליח ה' לעם, מבצע את המשימות שמצווה לו ה'
- להדריך את העם בדרך הרצויה, ולהחזיר אותם בתשובה
ראו גם
- נבואה
- הקדשה לנבואה
- הנבואה הקלאסית בישראל
- רוח הקודש
- נביאי האסלאם
- נבואותיו של נוסטרדמוס
קישורים חיצוניים
- [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=919 המאמר "נבואה עממית ונבואה קלאסית", מאת אבי ורשבסקי]
-
קטגוריה:דתות
קטגוריה:רוחניות ואמונה
ja:預言者
עזרא
ממנהיגי היהודים בתקופת בית שני.בשנת 457 לפני הספירה עלה מבבל לירושלים כשבידו סמכויות שיפוט שניתנו לו ע"י מלך פרס. המסורת העיברית מייחסת לו את כינון הכנסת הגדולה והחלפת הכתב העברי העתיק לכתב האשורי המרובע.
על עזרא נאמר כי ראויה הייתה התורה להנתן על ידו אלא שבא משה רבנו וקדמו.
עזרא הנביא מת ביום ט' בטבת ומאחר ויום זה סמוך לעשרה בטבת, (ביחד עם יום ח' בטבת - יום בו הסתיים תרגום השבעים) עשו את יום עשרה בטבת כיום אבל על שלושת ארועים אלו.
ראו גם
- מלאכי
- שיבת ציון
- תנועת עזרא
קטגוריה:אישים בתנ"ך
ja:エズラ
כורדיסטן
כורדיסטן הוא חבל ארץ שעליו שואפים הכורדים להקים מדינה. חבל ארץ זה משתרע בצפון-מערב איראן, צפון עיראק, דרום-מזרח תורכיה והפינה הצפון מזרחית של סוריה. אזור זה עשיר בנפט והוא הררי ברובו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקים מדינה עצמאית על חורבות האימפריה העותמנית אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגת עצמאות.
כיום הכורדים שנמצאים בעיראק זוכים לאוטונומיה רחבה ביותר, ואילו שאר הכורדים באיראן ובתורכיה נמצאים תחת משטר שהוא למעשה משטר צבאי.
היסטוריה
משטר צבאי בחלקים מאיראן, עיראק, ארמניה, תורכיה, וסוריה.]]
בטרם מלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העותמנית. לאחר קריסתה של האימפריה העותמנית, מדינות ההסכמה יצרו מספר מדינות בתחומיה לשעבר של האימפריה, ובמקור לפי הסכם סוור כורדיסטן יחד עם ארמניה תוכננה להיות אחת מהן. ההשתלטות מחדש על אזורים שונים על ידי מוסטפה כמאל אתא תורכ ונושאים דוחקים אחרים גרמו למדינות ההסכמה לקבל את הסכם לוזאן שבו ניתן האזור לתורכיה והותיר את הכורדים ללא שלטון עצמאי. אזורים כורדיים אחרים הוקצו למדינות החדשות כמו עיראק וסוריה, תחת שני ההסכמים. גבולות אלו שורטטו עם יותר התייחסות לחלוקת משאבי הנפט, השפעה שבין הכוחות הקולוניאליים ולכדאיות מנהיגים ערביים תומכי בעלות הברית מאשר לתפוצה אתנית. תורכיה דרשה את צפון עיראק אך בעלות הברית היו יותר מודאגות בענייני נפט מאשר בענייני יציבות (אחת הסיבות העיקריות לעימותים באפריקה ובמזרח התיכון).
מאז הכורדים מחולקים בין מספר מדינות שונות שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעתים קרובות בכוח הזרוע. אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. במערב אירופה קיימת גולה גדולה למדי של כורדים שמשתתפת בחרדה לנושאים הכורדים, אולם רוב הממשלות במזרח התיכון אסרו על פעילות כורדית גלויה.
בתורכיה, איראן וסוריה ישנן קבוצות גרילה כורדיות, שידועות בתרבות הכורדית כ"פשמארגה", לחמו למען מדינה כורדית עצמאית. בצפון עיראק, פשמארגה לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלך מלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ארגון גרילה נוסף, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK), נלחם בכוח בתורכיה, עיראק, סוריה ואיראן.
גאוגרפיה
מפלגת הפועלים של כורדיסטן
צפון כורדיסטן
צפון כורדיסטן הוא איזור גאו-תרבותי הממוקם בתורכיה. לאחר הסכם סוור (במהלכו חולקה האימפריה העותומנית) לא הייתה חזקה על המדינה הכורדית העצמאית והיא נשארה תחת שליטה תורכית. הנשיא הראשון של הרפובליקה התורכית, מוסטאפה קמל, דיבר לעתים על "השיתוף פעולה הטורקו-כורדי" במהלך שנות העימות הלאומי כאשר הממשלה באנקרה שלחה צוותים של מדריכים שאימנו מורדים כורדים, כדי שאלה ילחמו מאוחר יותר בחיילים בריטים תחת הסיסמא "ממלכת כורדיסטן". אולם לאחר שני עשורים, המיליטנטים הכורדים כמו ה-PKK המשיכו לדרוש עצמאות בדרכים אלימות והדרישה לעצמאות מתורכיה המודרנית הביא למותם של למעלה מ-30 אלף איש.
דרום כורדיסטן
איזורים כורדים אחרים
- כורדיסטן האיראנית - בשנת 1946 הישות הכורדית הסובייטית בתוך איראן שלא האריכה ימים, לאחר שנמחצה על ידי השלטונות באיראן וכאשר הכוחות הסובייטים גורשו ממנה. לפי חוקת הרפובליקה האיסלאמית של איראן, כל המיעוטים רשאים לדבר בשפה שלהם וללמד את שפת בבתי הספר. באיראן קיים מגוון ספרים בשפה הכורדית ומספר עיתונים כורדים, כמו כן ישנו מחוז שלם בשם "כורדיסטן".
ראו גם
- חיזבאללה (תורכיה)
- פק"ק
- מלחמת עיראק
- יהדות כורדיסטאן
- כורדיסטאן התורכית
- כורדיסטאן העיראקית
- כורדיסטאן האיראנית
קישורים חיצוניים
- [http://ku.wikipedia.org ויקיפדיה כורדית]
- [http://www.worldandi.com/subscribers/feature_detail.asp?num=24063 "הכורדים בונים את הזהות של עצמם"].
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1155 הכורדים מציעים להקים רצועה טורקמנית אוטונומית-עצמאית, אשר תחצוץ בין כורדיסטן ושאר חלקיה של עיראק]
-
קטגוריה:סוריה: גאוגרפיה
קטגוריה:תורכיה: גאוגרפיה
קטגוריה:איראן: גאוגרפיה
קטגוריה:עיראק: גאוגרפיה
ja:クルディスタン
עיראק
הרפובליקה העיראקית (ערבית: الجمهورية العراقية) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם תורכיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן.
היסטוריה
עיראק הקדומה
לעיראק היסטוריה ארוכה מאוד, קדומה מתולדות מצרים, ההיסטוריה העתיקה ביותר שנוצרה בימינו.
הוכח כי גידול דגנים היה קיים בארם נהריים ב־5000 לפנה"ס.
ב־3500 לפנה"ס באו שומרים לעיראק, הערים החשובות של השומרים היו: ניפור, אור, ארך.
ולגש היה בראש האכדים השמיים שפלשו ב־2300 לפנה"ס, סרגון ה־1 הקים את הממלכה הראשונה בהיסטוריה בממלכה כבשו את בבל וב־1900 לפנה"ס הפכה בבל למרכז אסיה.
עיראק המודרנית
במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את שטחה של עיראק מידי האימפריה העותומנית. גבולותיה של המדינה החדשה, עיראק, שורטטו בוועידת פאריס בשנת 1919. שותפה מרכזית למהלך זה היתה גרטרוד בל, שכנעה את וינסטון צ'רצ'יל למנות את פייסל הראשון, מלך סוריה המודח, למלך הראשון של עיראק.
ראו גם: סדאם חוסיין, מלחמת עיראק.
כיום
מאז מלחמת עיראק, עיראק היא שטח כבוש המנוהל בידי "הקואליציה": מדינות התומכות ו/או המחזיקות כוח צבאי בשטח עיראק, שבראשם ארה"ב - יוזמת המלחמה, בריטניה, שותפתה הראשית, ופולין. בשנת 2005 הוחלף דגלה של עיראק לדגל חדש, שבו יש התייחסות למיעוט הכורדי הגדול והאוטונומי (הפס הצהוב מסמל את הכורדים). הדגל גם סימן התבדלות משאר המדינות הערביות (בדגלה הישן הופיעו הצבעים הירוקים-שחורים המבטאים איסלאם, ואדום המסמל אומה ערבית).
פוליטיקה
מאז מהפכת 1908 המפלגה הערבית סוציאליסטית שולטת. על-פי חוקתה עיראק היא רפובליקה אולם עמדת הנשיא משפיעה וחזקה מאוד. בחירות נערכו לראשונה בשנת 1980, הארץ הייתה נתונה להשפעת המפלגה הקומוניסטית ולמפלגת הכורדים.
כלכלה
עיראק ממלאת תפקיד חשוב ביצור הנפט בעולם. למרות שפע הנפט בעיראק אין עיראק בין הארצות הנחשבות לעשירות בעולם. רמת מחייתם של התושבים נמוכה ביותר. כמעט 50% מהעובדים עובדים בחקלאות. במלחמת איראן-עיראק ובמלחמת המפרץ נהרסו מתקני הנפט והתעשייה. חובות המלחמה הם עצומים ובעיקר החובות לשכנותיה הערביות, חסימת צינור הנפט לים התיכון שנחסם ב־1982 ע"י סוריה הביא מכה קשה לבגדאד.
חקלאות - חקלאות עיראק היא חקלאות ישנה של עבודת כפיים. עליה להאבק בבעית המלחת הקרקע, בארם נהריים הצפונית גדלה מעט חיטה ומעבדים את השדות מידי שנתיים.
מחצבים ותעשייה - הנפט הוא החשוב באוצרות עיראק - היא השניה בגודלה ביצור נפט לעולם בעבר, הנפט מצוי בשולי חבל המכונה העריבה המסופוטמית צינורות היוצאים מכירכוב מזרימים את הנפט אל הים התיכון ואל בגדאד.
תחבורה וסחר חוץ- בימינו מחברת מסילת ברזל בין בגדאד - מוסול - ובסרה.
מלבד בגדים נאלצת עיראק לייבא מזון ולכן החרם על עיראק במלחמת המפרץ הצליח.
גאוגרפיה
מלחמת המפרץ
ניתן לחלק את עיראק לשני סוגי נוף עיקריים:
- אזור הסהר הפורה - הוא רצועה המיושבת בצפיפות
- 70% מעיראק שאינו ניתן לעיבוד ולא מיושב בהרבה תושבים הוא אזור כורדיסטן
ולשני סוגי נוף שוליים:
- המדבר הערבי
- ארם נהריים העילי והתחתי.
אקלים עיראק הוא סובטרופי רוב חלקי הארץ הם מדבר וכמות המשקעים השנתית מגיעה שם ל־100 מ"מ - מדרום לבגדאד יורדים רק כ-30 יום גשם.
הבדלי הטמפרטורה בין הקיץ לחורף גדולים מאוד.
עולם החי והצומח: רק בהרים היו לפני הרבה זמן יערות דלים, הארץ מורכבת משלושה רבעים של מדבר ו־5% משטח עיראק חסר כל צמח וחי.
מחוזות
עיראק מחולקת ל־18 מחוזות אשר נקראים בערבית מוחפזט (צורת יחיד מוחפזח):
דמוגרפיה
עיראק היא ארץ מוסלמית - 95% מתושביה מוסלמים - בין 60 ל־65 אחוז שיעים ובין 32 ל־37 אחוז סונים. אוכלוסית עיראק מונה כ-25 מיליון איש. כמעט 75% מהאוכלוסיה הם דוברי ערבית, הקבוצה האתנית הגדולה השנייה היא הכורדים (20%) החיים בצפון ובצפון מזרח המדינה.
תרבות
התרבויות בעיראק הן: תרבות ארם נהריים, תרבויות הבבלים והאשורים ואדריכלות האיסלאם.
אמנות השומרים - השומרים בנו מקדשים במקומות קדושים שלהם וצריחים, הצריחים עשויים לבנים מתנשאים בצורת מדרגות כמו במצריים הארמונות שלהם היו מלאים פסלים וחומות.
אמנות האשורים - האשורים הולידו אומנות תבליטים נהדרת שבה המחישו בתחילה את ארועי המלחמה.
קישורים חיצוניים
- [http://www.student.co.il/meast מיסט,] אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אסיה
קטגוריה:מדינות ערב
-
ja:イラク
ko:이라크
ms:Iraq
simple:Iraq
th:ประเทศอิรัก
zh-min-nan:Iraq
איראן
הרפובליקה האיסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران) היא רפובליקה איסלמית שיעית הנמצאת באסיה, וגובלת עם אפגניסטן ופקיסטן במזרח, טורקמניסטן בצפון מזרח, ארמניה ואזרביג'אן בצפון מערב, עיראק וטורקיה המערב. כמו כן המדינה בעל קו חוף עם הים הכספי בצפון, והמפרץ הפרסי יחד עם המפרץ של עומן בדרום. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס על שם האוכלוסיה הפרסית המתגוררת באזורים אלה.
היסטוריה
איראן היתה מיושבת עוד מתקופת האבן, ויש עדויות לתרבות בהרי הגובלים במסופוטמיה בכתבים שומריים. שיא הפריחה החל עם כיבושי כורש הגדול (אמצע המאה ה-6 לפנה"ס), שהקים את ממלכת פרס, שהחזיקה מעמד עד שנת 331 לפנה"ס, כאשר נכבשה על-ידי אלכסנדר הגדול. במשך תקופה מסוימת היתה תחת שלטון הלניסטי.
בסביבות 250 לפנה"ס האזור נכבש על ידי הפרתים. בהתחלה הם קיבלו את מרותו של בית סלווקוס אך כעבור 100 שנה מרדה וזכו בעצמאות. במאה הראשונה לפנה"ס ומאה הראשונה אחרי הספירה ניהלה מלחמות עם רומא.
בסביבות 250 לספירה השלטון עבר לפרסי הססנידים. הם נלחמו ללא הפסקה עם האימפריה הביזנטית אך ללא הצלחה ממשית לצד כלשהו. במאה ה-8 נכבשו על ידי הערבים וקיבלו את האיסלאם. למרות שהיו מוסלמים, תמיד שמרו על עצמאות ולא נכללו במסגרת אימפריה זו או אחרת אחרי פירוק החליפות.
במאה ה-18 ירדה מגדולתה ונהייתה לחצי קולוניה מערבית. המצב המשיך עד המחצית השניה של המאה ה-20, ואז זכתה לעצמאות מלאה. בשנת 1979 השלטון הפרו מערבי של השאה הופל על ידי מהפכה איסלמית קיצונית. מאז ועד היום השלטון נתון בידי מוסלמים קיצוניים.
פוליטיקה
הנשיא של איראן כעת הוא מחמוד אחמדינג'אד שהחליף ביוני 2005 את הנשיא הקודם מוחמד חתאמי. עלי חמנאי הוא המנהיג העליון אשר עומד בראש משטר שיעי קיצוני שעלה לשלטון במהפכה האיסלמית, והדיח את השליט הקודם - השאה (שאח) מוחמאד רזה שאה פהלאבי ושולט במדינה בצורה מוחלטת.
איראן מעורבת במידה רבה בטרור המוסלמי הקנאי. היא מממנת, מאמנת ומדריכה מספר רב של ארגוני טרור. למרות שאיראן מממנת ארגוני טרור רבים, ביניהם החמאס והפת"ח, הארגונים המזוהים ביותר עימה - ושנשלטים במידה מסוימת על ידיה - הם החיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי, שנתונים גם לשליטה חלקית של סוריה. בסוף 2005 פורסם כי איראן מסייעת לסוריה לפתח נשק כימי.
איראן הצהירה בעבר על העויינות העמוקה שלה כלפי ישראל. את הרוח העויינת הזו הביא לידי ביטוי מלא, הנשיא אחמדינג'אד ב27 באוקטובר 2005 בוועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", וכי הקמת מדינת ישראל היה צעד תוקפני כלפי האיסלאם. מדינות שונות כמו ארה"ב, צרפת, קנדה ובריטניה הגיבו בגל גינויים על דבריו.
נכון ל2005, ארה"ב ומדינות אירופה מנסות למנוע מאיראן את היכולת לבנות פצצת אטום. לאיראן יש כבר כור גרעיני והיא בשלב מתקדם ביותר של פיתוח יכולת להעשרת אורניום. המומחים מעריכים שלקראת סוף 2005, לא תהיה אפשרות לעצור את איראן מלפתח יכולת גרעינית שתאפשר ייצור של פצצת אטום.
כלכלה
כלכלת איראן היא כלכלה ריכוזית בה המדינה שולטת על מרבית המשאבים העיקריים. המדינה מחזיקה במשאבי הנפט ברשותה, וכן שולטת על רוב המיזמים גדולים בשטחה, יש לה שליטה בחקלאות הכפרית ובעסקים הקטנים שעוסקים במסחר ושירותים.
איראן היא מדינה עשירה במשאבים טבעיים הקשורים לאנרגיה כגון נפט וגז טבעי, היא נחשבת כמפיקת הנפט השניה בגודלה בארגון המדינות החברות באופ"ק ועתודות הנפט המוכחות שלה מכילות כ 10% מכלל עתודות הנפט בעולם. כמו כן, איראן היא המדינה השניה בגודלה בעתודות הגז שלה (אחרי רוסיה).
מחוזות
איראן מחולקת ל 30 מחוזות (ostan-haa , יחיד: ostan):
המחוזות נשלטים ממרכז מקומי, לרוב מדובר בעיר הגדולה ביותר במחוז. הסמכות המחוזית נמצאת בידי המושל (استاندار: ostāndār) והוא ממונה על ידי משרד הפנים בכפוף לאישור הקבינט.
עד שנה 2004 במדינה היו 28 מחוזות, אולם חוק שעבר בשנה זו פיצל את מחוז קוראסן לשלוש מחוזות חדשים: צפון קוראסן, רזבי קוראסן ודרום קוראסן.
גאוגרפיה
דרום קוראסן
הנוף של איראן מורכב ברובו מ[רכסי הרים מחוספסים המפרידים מספר משקעים ומישורים אחד מהשני. החלק המערבי המאוכלס הוא ההררי ביותר עם רכסים כמו הרי זגרוס והרי אלבורז, כאשר השני מכיל את הנקודה הגבוהה ביותר במדינה הדמבנד שמגיעה לגובהה של 5,607 מטר. החצי המזרחי מכיל ברובו משקעי מדבר לא מיושבים עם מספר נחלי מלח.
המישורים הגדולים היחידים בשטחי המדינה מצויים לאורך החוף של הים הכספי והחלק הצפונים של המפרץ הפרסי היכן שאיראן גובלת עם נהר זרם הערבים. מישורים קטנים ומקוטעים ניתן למצוא גם לאורך החוף של המפרץ הפרסי, מצר הורמוז, ופרץ עומן.
האקלים של איראן הוא בעיקר יבש או יבש למחצה ולמרות זאת קיים מזג אוויר חצי טרופי לאורך חופי הים הכספי.
דמוגרפיה
איראן היא מדינה גדולה עם אוכלוסייה של כ 70 מיליון תושבים, והתפלגות אתנים גדולה מאוד של כ 80 קבוצות אתניות שונות אחת מהשניה ויחד עם זאת דומות מבחינה תרבותית. בעוד מספר התושבים המדוייק, וההתפלגות האתנית שנויים במחלוקת, ידוע כי הרוב השולט הם הפרסים (51%), ואחריהם ישנם מספר מיעוטים כמו האזרים (24%), גילקים ומזרדרנים (8%), כורדים (7%), ערבים (3%), בלוצ'ים (2%), לורים (2%), טורקמנים (2%) וכן ארמנים יהודים ואחרים.
ההתפלגות האתנית והשטחים הנרחבים של המדינה יצרו מצב מיוחד בו קיימות כמה עשרות שפות מדוברות למרות שהשפה הרשמית היא השפה הפרסית.
מרבית העם האיראני הוא מוסלמי, כאשר 89% משתייכים לזרם השיעי (הדת הרשמית במדינה), ועוד 10% משתייכים לזרם הסוני המהווה רוב במרבית במדינות המוסלמיות. המיעוטים הדתיים ה"לא-מוסלמים" הם הבהאים, זורוהסטריאניזם, יהודים ונוצרים. כאשר שלושת המיעוטים האחרונים הם מיעוטים רשמיים במדינה ועל כן יש להם כיסאות שמורים בפרלמנט.
קישורים חיצוניים
- [http://www.iranica.com אינציקלופדיית איראניקה]
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1209 מחוז ח'וזיסטן חותר לעצמאות בחסות אמריקאית] - תיקדבקה
- [http://www.student.co.il/meast/prosiran.htm איראן,] מתוך: מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אסיה
-
ja:イラン
ko:이란
ms:Iran
simple:Iran
th:ประเทศอิหร่าน
zh-min-nan:Iran
ארמניה
הרפובליקה של ארמניה היא מדינה אסיתית, שנמצאת בין הים השחור והים הכספי. המדינה גובלת בתורכיה במערב וגרוזיה בצפון וכן באיראן ובאזרבייג'ן.
היסטוריה
הארמנים הם אחד העמים העתיקים ביותר בעולם. גם לפי מקורות ארמניים וגם יהודיים ידוע קשרם עם יפת בן נח. עד התקופה הפרסית שמרו על עצמאותם, אם כי היו פעמים בתלות מהאימפריה החתית ומאשור. להיסטוריונים נודעו מהתקופה הרומית, כשניהלו מלחמה עיקשת נגד רומא, אך הפסידו בסופה. קיבלו נצרות אורתודוקסית בגירסה עממית במאה ה3. החל מהתקופה הביזנטית היוו מדינת חיץ בין ביזנטיה לפרס, ולאחר מכן בין פרס לאימפריה העותמנית ורוסיה מהמאה ה18. כתבם הומצא במאה ה7. באימפריה העותמנית השתלבו בתפקידי מנהל ארמנים רבים, המפורסם בהם הוא סינן, האדריכל הגדול של סולימן המפואר. בסוף התקופה העותמנית סבלו מפן-תורקיזם, שהביא לרציחות ההמונית של הארמנים.כמיעוט באימפריה העותומנית שאפו לעצמאות, אולם שאיפות אלו דוכאו בשואת הארמנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ארמניה הרוסית הכריזה על עצמאותה, אך ב1920 הצבא האדום כבש את ארמניה והפכה לחלק מהרפובליקה הטרנס-קווקזית הסובייטית הסוציאליסטית.ב1936 ארמניה הוכרזה רפובליקה נפרדת. ב-1991, עם התפרקות ברה"מ, קיבלה ארמניה הסוביטית עצמאות, אם כי רוב שיטחה של ארמניה ההיסטורית נמצא בתורקיה.
פוליטיקה
צורת השילטון היא רפובליקה
הרשות המבצעת היא מועצת השרים הכללית, את נשיא המדינה ראש הממשלה ושרי הממשלה.
הנשיא נבחר בבחירות כלליות. ראש הממשלה נבחר על ידי הנשיא, ושרי הממשלה נבחרים על ידי ראש הממשלה.
באספה הלאומית יש 191 מושבים וציריה נבחרים בבחירות כלליות
כלכלה
בתעשיה החקלאית ארמניה מתמצאת ביצור כותנה, הדרים, ענבים, שקדים, זיתים, תאנים תפוחי אדמה, חיטה, עגבניות ושעורה.
במשק החי: בקר חזירים וצאן .
בדיג: ארמניה שולה כ-400 טון דגים.
בתעשיה: ארמניה מתמחה בעיקר ביצור מכונות-כלים, מכונות יציקה וחשמל, צמיגים, סריגים, בגדים, תחתונים, נעליים, בדי משי, מכונות כביסה, כימיקלים, משאיות, שעונים, גומי סינתטי, מיקרואלקטרוניקה, דשנים, חומרי בניין, כותנה וטקסטיל, שטיחים, ועיבוד מזון ארמניה מיצאת חומרים אלה לבלגיה רוסיה איראן טורקמניסטן ארצות הברית וגרוזיה
גאוגרפיה
ארמניה היא מדינה באזור קווקאז גבולותיה הם גרוזיה, אזרבייג'ן וטורקיה
רוב שיטחה הוא הרים וההר הכי גבוה הוא הר אלגז.
במרכזה יש את ימת סוואן.
דמוגרפיה
הארמנים הם נוצרים אורתודוקסים, ונחשבים לבעלי מסורת נוצרית עתיקה במיוחד. לתיירים בארץ זו, מוצעות כנסיות רבות ועתיקות ביותר.
ארמנים בישראל
בישראל ישנה קהילת ארמנים השוכנת בירושלים ובעלת רובע משלה, כשמו הוא "הרובע הארמני".
קישורים חיצוניים
- [Armenica.org http://www.armenica.org]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
-
ja:アルメニア
ko:아르메니아
ms:Armenia
simple:Armenia
th:ประเทศอาร์เมเนีย
zh-min-nan:Hayastan
כורדיסטן
כורדיסטן הוא חבל ארץ שעליו שואפים הכורדים להקים מדינה. חבל ארץ זה משתרע בצפון-מערב איראן, צפון עיראק, דרום-מזרח תורכיה והפינה הצפון מזרחית של סוריה. אזור זה עשיר בנפט והוא הררי ברובו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקים מדינה עצמאית על חורבות האימפריה העותמנית אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגת עצמאות.
כיום הכורדים שנמצאים בעיראק זוכים לאוטונומיה רחבה ביותר, ואילו שאר הכורדים באיראן ובתורכיה נמצאים תחת משטר שהוא למעשה משטר צבאי.
היסטוריה
משטר צבאי בחלקים מאיראן, עיראק, ארמניה, תורכיה, וסוריה.]]
בטרם מלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העותמנית. לאחר קריסתה של האימפריה העותמנית, מדינות ההסכמה יצרו מספר מדינות בתחומיה לשעבר של האימפריה, ובמקור לפי הסכם סוור כורדיסטן יחד עם ארמניה תוכננה להיות אחת מהן. ההשתלטות מחדש על אזורים שונים על ידי מוסטפה כמאל אתא תורכ ונושאים דוחקים אחרים גרמו למדינות ההסכמה לקבל את הסכם לוזאן שבו ניתן האזור לתורכיה והותיר את הכורדים ללא שלטון עצמאי. אזורים כורדיים אחרים הוקצו למדינות החדשות כמו עיראק וסוריה, תחת שני ההסכמים. גבולות אלו שורטטו עם יותר התייחסות לחלוקת משאבי הנפט, השפעה שבין הכוחות הקולוניאליים ולכדאיות מנהיגים ערביים תומכי בעלות הברית מאשר לתפוצה אתנית. תורכיה דרשה את צפון עיראק אך בעלות הברית היו יותר מודאגות בענייני נפט מאשר בענייני יציבות (אחת הסיבות העיקריות לעימותים באפריקה ובמזרח התיכון).
מאז הכורדים מחולקים בין מספר מדינות שונות שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעתים קרובות בכוח הזרוע. אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. במערב אירופה קיימת גולה גדולה למדי של כורדים שמשתתפת בחרדה לנושאים הכורדים, אולם רוב הממשלות במזרח התיכון אסרו על פעילות כורדית גלויה.
בתורכיה, איראן וסוריה ישנן קבוצות גרילה כורדיות, שידועות בתרבות הכורדית כ"פשמארגה", לחמו למען מדינה כורדית עצמאית. בצפון עיראק, פשמארגה לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלך מלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ארגון גרילה נוסף, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK), נלחם בכוח בתורכיה, עיראק, סוריה ואיראן.
גאוגרפיה
מפלגת הפועלים של כורדיסטן
צפון כורדיסטן
צפון כורדיסטן הוא איזור גאו-תרבותי הממוקם בתורכיה. לאחר הסכם סוור (במהלכו חולקה האימפריה העותומנית) לא הייתה חזקה על המדינה הכורדית העצמאית והיא נשארה תחת שליטה תורכית. הנשיא הראשון של הרפובליקה התורכית, מוסטאפה קמל, דיבר לעתים על "השיתוף פעולה הטורקו-כורדי" במהלך שנות העימות הלאומי כאשר הממשלה באנקרה שלחה צוותים של מדריכים שאימנו מורדים כורדים, כדי שאלה ילחמו מאוחר יותר בחיילים בריטים תחת הסיסמא "ממלכת כורדיסטן". אולם לאחר שני עשורים, המיליטנטים הכורדים כמו ה-PKK המשיכו לדרוש עצמאות בדרכים אלימות והדרישה לעצמאות מתורכיה המודרנית הביא למותם של למעלה מ-30 אלף איש.
דרום כורדיסטן
איזורים כורדים אחרים
- כורדיסטן האיראנית - בשנת 1946 הישות הכורדית הסובייטית בתוך איראן שלא האריכה ימים, לאחר שנמחצה על ידי השלטונות באיראן וכאשר הכוחות הסובייטים גורשו ממנה. לפי חוקת הרפובליקה האיסלאמית של איראן, כל המיעוטים רשאים לדבר בשפה שלהם וללמד את שפת בבתי הספר. באיראן קיים מגוון ספרים בשפה הכורדית ומספר עיתונים כורדים, כמו כן ישנו מחוז שלם בשם "כורדיסטן".
ראו גם
- חיזבאללה (תורכיה)
- פק"ק
- מלחמת עיראק
- יהדות כורדיסטאן
- כורדיסטאן התורכית
- כורדיסטאן העיראקית
- כורדיסטאן האיראנית
קישורים חיצוניים
- [http://ku.wikipedia.org ויקיפדיה כורדית]
- [http://www.worldandi.com/subscribers/feature_detail.asp?num=24063 "הכורדים בונים את הזהות של עצמם"].
- [http://www.debka.co.il/article.php?aid=1155 הכורדים מציעים להקים רצועה טורקמנית אוטונומית-עצמאית, אשר תחצוץ בין כורדיסטן ושאר חלקיה של עיראק]
-
קטגוריה:סוריה: גאוגרפיה
קטגוריה:תורכיה: גאוגרפיה
קטגוריה:איראן: גאוגרפיה
קטגוריה:עיראק: גאוגרפיה
ja:クルディスタン
כורדיסטן
כורדיסטן הוא חבל ארץ שעליו שואפים הכורדים להקים מדינה. חבל ארץ זה משתרע בצפון-מערב איראן, צפון עיראק, דרום-מזרח תורכיה והפינה הצפון מזרחית של סוריה. אזור זה עשיר בנפט והוא הררי ברובו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקים מדינה עצמאית על חורבות האימפריה העותמנית אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגת עצמאות.
כיום הכורדים שנמצאים בעיראק זוכים לאוטונומיה רחבה ביותר, ואילו שאר הכורדים באיראן ובתורכיה נמצאים תחת משטר שהוא למעשה משטר צבאי.
היסטוריה
משטר צבאי בחלקים מאיראן, עיראק, ארמניה, תורכיה, וסוריה.]]
בטרם מלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העותמנית. לאחר קריסתה של האימפריה העותמנית, מד | | |
